פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



51
ועדת הבריאות
12/07/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 80
מישיבת ועדת הבריאות
יום רביעי, כ"ג בתמוז התשפ"ג (12 ביולי 2023), שעה 9:11

1. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג-2022, של ח"כ אחמד טיבי (פ/680/25)
2. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג-2022‏, של ח"כ אוריאל בוסו (פ/942/25)

חברי הוועדה: אוריאל בוסו – היו"ר
אחמד טיבי – מ"מ היו"ר
יאסר חוג'יראת
טטיאנה מזרסקי

אימאן ח'טיב יאסין

אודי גלבשטיין - מנהל תחום בכיר שירותי חירום והצלה, משרד הבריאות

מירה רווה - לשכה משפטית, משרד הבריאות

שי סומך - ממונה (ייעוץ וחקיקה), המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים

עמרי גולן - לשכה משפטית, המועצה להשכלה גבוהה

ד"ר רפאל סטרוגו - סמנכ"ל רפואה, מגן דוד אדום

תמ"ג רמי מילר - מנהל אגף רפואה, מגן דוד אדום

יצחק ליבוביץ - מנהל מחלקה, מגן דוד אדום

אבי מרכוס - פרמדיק ראשי, איחוד והצלה

דוד ילינק - יו"ר ארגון הפרמדיקים

סא"ל עזיז איברהים - רע"ן תוה"ד, משרד הביטחון

רס"ן רגינה דסקל - יועמ"ש חר"פ, משרד הביטחון

ד"ר אורן וכט - ראש המחלקה לרפואת חירום, אוניברסיטת בן גוריון

נעה בן שבת

מיכל דיבנר כרמל

רעות חביב, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות
הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג-2022‏, פ/680/25, של ח"כ אחמד טיבי

הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג-2022, פ/942/25, של ח"כ אוריאל בוסו

בוקר טוב. היום יום רביעי כ"ג בתמוז התשפ"ג, 12 ביולי 2023. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות הבוקר בנושאים: 1. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג-2022, של חבר הכנסת אוריאל בוסו; 2. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג-2022, של חבר הכנסת אחמד טיבי. ויש גם לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי חוק בנושא שטרם אושר בטרומית, אבל ברגע שיאושר בטרומית תוכלי למזג את זה לקריאה ראשונה, כנוהל. אנחנו ממשיכים היום למעשה את קידום הצעת החוק שהחל את דרכו כבר בקדנציה הקודמת על ידי יושבת ראש ועדת הבריאות דאז, חברת הכנסת עידית סילמן דאז, היום השרה להגנת הסביבה. ואנחנו מודים לה על כך שהיא הניחה את היסודות לכך.

בפגישותיי עם הפרמדיקים, כולל בכנס הפרמדיקים האחרון לפני מספר ימים, ראיתי את המכנה המשותף של האנשים הנפלאים האלו. זוהי המסירות אינסופיים והיכולת להעניק לכל אחד טיפול רפואי מציל חיים בתנאים שלפעמים נשמעים כבלתי אפשריים. זה לא משנה אם אתה פרמדיק במגן דוד אדום, פרמדיק באיחוד והצלה, פרמדיק צבאי או פרמדיק בטרם או פרמדיקית - המסירות והמקצוענות הם החוט המקשר בין כולם. לאחר שלושים שנות עשייה רפואית והצלת חיים, ניתן לקבוע בצורה ברורה שהפרמדיקים והפרמדיקיות בישראל עובדים לפי הסטנדרטים המקצועיים הגבוהים ביותר והם חלק בלתי נפרד במערכת הבריאות במדינת ישראל. לאחר שלושה עשורים בהם פרמדיקים פועלים בישראל מבלי שהמקצוע שלהם מוסדר בצורה ראויה, זוהי החובה שלנו כלפיהם לעשות זאת ולהסדיר את המקצוע בחקיקה באופן שיתמוך בהמשך הפיתוח המקצועי שלו ויסייע הן לעוסקים בו והן למי שיזדקק, חלילה, לטיפול על ידם.

אנחנו היום למעשה לא רק מסדירים את המקצוע אלא גם מפתחים אותו עם פתיחת מסלול נוסף של פרמדיק בכיר לצד מסלול פרמדיק הקיים כיום. דווקא בתקופה זו בה מערכת הבריאות, בתוכה פרמדיקים ומערך הרפואה הדחופה נמצאים בעומס רב ותחת אתגרים גדולים, זה הזמן לשים את מערך רפואת החירום ומקצוע הפרמדיקים בראש סדר העדיפויות של מערכת הבריאות. התחייבתי לכם הפרמדיקים כשהייתי בכנס שנסדיר את המקצוע, וכן אנחנו עושים היום בקידום הצעת חוק לקריאה ראשונה צעד ראשון, לאחר שנים ארוכות שהנושא נדחה ונדחק. למרות העומס הקיים בוועדה התעקשנו לקיים את הדיון היום על מנת שנוכל להעבירו בקריאה ראשונה לפני סוף המושב, ככל שיתאפשר. ברוך הבא, חבר הכנסת טיבי, אחד ממגישי הצעות החוק. בפתח הדיון אני מבקש להדגיש כי אנו מודעים ויודעים שעל אף שהוועדה קיימה בזמנו דיונים רבים ואישרה את הנוסח לקריאה ראשונה, עדיין יש עוד נקודות לדיוק וחידוד ויש בקשות שונות של הארגונים. אבל נעשה זאת לאחר קריאה ראשונה בעת הכנה לקריאה שנייה ושלישית. המטרה היא להתקדם, כי אלו שלבים שככל שאנחנו לא עושים אותם אנחנו דורכים באותו מקום.

אני מבקש להודות גם למשרד הבריאות וללשכה המשפטית ולצוות הוועדה, לצוות שלי ולאיגוד הפרמדיקים על הסיוע הרב ועל שיתוף הפעולה. תחילה, חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

תודה. מכובדי יושב הראש, רבותיי חברי הכנסת.

כמה חוקים אתמול העברת בקריאה שנייה ושלישית או ראשונה?

חוק חשוב אחד לפחות.

כל הכבוד.

הסדרת העיסוק במקצועות רפואה הוא נושא שחשוב ביותר, ולכן החל משנת 2008 חוקקנו את החוק, חוק היסוד שעליו מתבססות כל ההצעות לגבי הסדרת העיסוק במקצועות פרה-רפואיים. אז התחלנו רק בארבעה מקצועות וכיום יש הרבה יותר. היום אנחנו עוסקים במקצועות, הסדרת העיסוק בפרמדיקים. זה מקצוע חשוב ביותר, שליחות בעצם של אנשים, למשל שמטפלים בפצועים, בתאונות. הם הראשונים להגיע ולתת טיפול רפואי. והטיפול הזה, והמגע עם המטופל, יכול להיות, בדרך כלל הוא מציל חיים. יכול להיות מציל חיים. או ההיפך, מישהו לא הוכשר לכך. ולכן, היות והשוק פרוץ בשאר הנושאים הלא מוסדרים, הסדרת העיסוק במקצועות האלה היא דבר חשוב. כמובן שרבים נושאים את עיניהם לדיון הזה, להצעה הזאת, הם רוצים להיות חלק מההסדרה הזאת. והוועדה תשמע את כולם ותכיל את כל הקריאות וכל הבקשות לפי הסטנדרטים המקובלים. תודה רבה.

תודה רבה, חבר הכנסת אחמד טיבי. נעשה סבב קצת של חברי הכנסת שנמצאים כאן. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, אם אתה רוצה להגיד. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, שגם היא יש לה הצעת חוק שתמוזג לקריאה הראשונה.

תודה. אני חושבת שהגיע הזמן - - -

בוועדות אחרות חברי הכנסת רבים - אני רוצה לפני. אצלנו זה הפוך לחלוטין בכל ההתנהלות.

נימוסים, כן. זה האווירה של הוועדה. בוועדת החוקה זה טיפה שונה, לצערנו. זה חוק מאוד חשוב, הגיע הזמן להסדיר את מקצועות הבריאות. התחילו עם ארבעה מקצועות גם בכנסות הקודמות, ותודה לחבר הכנסת אחמד טיבי שפועל רבות בתחום. גם אני הצבתי לעצמי לקדם את הנושא של הסדרת מקצועות הבריאות, גם מקצוע הפרמדיקים, כירופרקטיים, בכלל מטפלים בטיפולים, וגם מקצועות אחרים. גם אפילו מקצוע של אח ואחות טרם הוסדר בחוק, הוסדר רק בתקנות עד עכשיו במערכת הבריאות בישראל. פרמדיקים נתפס והיה היסטורי שנתנו טיפול רפואי והאריכו מצב של המטופלים במצבי חירום ולא במוסדות הרפואה ולא בקהילה. ואני חושבת שהידע והניסיון שיש לפרמדיקים, חבל שזה מבוזבז וצריך לתת, להרחיב סמכויות של פרמדיקים, וכן להגדיר דרג של פרמדיק בכיר ופרמדיק שייתן סיוע מעשי יותר. והסדרת המקצוע תעשה סדר ותיתן מענה קודם כל למטופלים. מדובר בהצלת חיים והנגשת טיפול רפואי וטיפול רפואי ראשוני, שיצמצם את הנזקים שיכולה לגרום טראומה או מחלה אחרת. אז תהליך מבורך, בהצלחה, ואני בטוחה שמהר מאוד אנחנו נאשר את החוק ופרמדיקים יקבלו הכרה במקצוע באופן חוקי ולא בתקנות. בהצלחה.

תודה רבה חברת הכנסת מזרסקי. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת.

טוב, בוקר טוב לכולם. אתם רואים, בעצם כל הנושא הזה של הסדרת המקצועות הפרה-רפואיים, ואני גם בא מתחום הזה, אני לא בא מהתחום הרפואי. זה נעשה, לאורך הזמן המקצועות האלה עוזרים הרבה גם לסגל הרפואי. וכל הנושא, בשביל להכשיר את כל המקצועות הפרה-רפואיים זה חשוב מאוד. מצד אחד זה גם נותן את ההכשרה הנכונה והמתאימה לאותם אנשים שיעסקו בתחום. ולגבי הנושא הספציפי, לגבי פרמדיק, אני ראיתי לא מזמן שמישהו מהכפר שלי היא בוגרת ברפואה דחופה בבן גוריון, שזה גם, עושים את זה, מעבירים את זה לתואר אקדמי, זה אין ספק שזה מעלה את הרמה. ובסופו של דבר זה אנשים שפוגשים את האדם באירוע, בזירת האירוע, וחשוב מאוד שיהיו אנשים מאוד מוכשרים כי הם יכולים להציל חיים באמת בזמן אמת. אז כמובן תודה לכל מי שעוסק במלאכה. ואתם רואים, גם כשמדברים על רפואה יש הסכמה בעצם חוצת מפלגות וכולם באי ומסכימים, כי בסופו של דבר אנחנו רוצים לתת את השירות הכי טוב גם לאזרחים, וגם שהאנשים שיטפלו בהם יהיו אנשים מוכשרים. תודה.

תודה רבה. כן, גם בנושא התארים ודרישת הסף, בגלל זה אנחנו מגדירים פרמדיק ופרמדיק בכיר, גם שלא יהיו חסמים. ואלה שהיו עד היום, בשביל שיוסדרו, אנחנו נשמע את ההתייחסות גם כן של משרד הבריאות - - -

לפני זה, אדוני יושב הראש, אתמול כשהעברנו את החוק בשנייה ושלישית לאיסור עיכוב יציאה מהארץ, הודיתי ליועצת המשפטית אבל היא לא הייתה. אז היא פה עכשיו.

בכובעה כיועצת המשפטית של ועדת העבודה והרווחה.

אז תודה לנעה.

בהחלט חוק חשוב. יישר כוח. אנחנו נעשה סבב ככה לא ארוך, באמת כל אחד התייחסות בשביל שנספיק לעשות הקראה. אני רוצה, היועצת המשפטית, יש סיכוי שאנחנו נעשה היום הצבעה לאשר אותה לקריאה ראשונה. משרד הבריאות, מי בראש? אודי.

בוקר טוב, אני אודי גלבשטיין, מנהל תחום שירותי חירום והצלה. אני קודם כל פרמדיק בעצמי כבר מספר שנים. אני הייתי אמון על הכשרת פרמדיקים במדינת ישראל במשך מספר שנים גם. אני חושב שצריך להבין שעולם הרפואה הדחופה בארץ ובעולם עשה שינוי מאוד גדול - טכנולוגיות, בנושא של פרוטוקולים והכל. אבל, לצערי, הנושא של המשאב האנושי נשאר מאחור, ואני חושב שזו באמת ההזדמנות שלנו היום לבוא ולקדם את מעמד הפרמדיקים במדינת ישראל. אין ספק שמדובר במקצוע חשוב, כמו שנאמר פה על ידי חברי הכנסת, שבאמת הפרמדיקים נמצאים בחזית הרפואה הדחופה. יום וליל, 24 שעות, מעניקים את הטיפול בצורה איכותית. אנחנו במשרד מברכים על הקידום של החקיקה בנושא. אנחנו חושבים שיש צורך להסדיר אספקטים נוספים קצת מעבר למה שמוצע בחוק. אנחנו כמובן נביע את הנקודות האלה במהלך ההקראה ובהמשך. אני חושב שזה נכון, אני חושב שזה ראוי. ואני מאוד מקווה שנצליח באמת לקדם את זה בתקופה הקרובה. שיהיה בהצלחה.

תודה רבה. עוד מישהו ממשרד הבריאות? שי סומך, משרד המשפטים.

שי סומך, משרד המשפטים. אני חושב שהדיונים בוועדה, לא רק בנושא הזה אלא גם בנושאים אחרים, מלמדים על המצב שבו המציאות בתחום רפואת החירום משתנה אבל הרגולציה לא מותאמת למציאות. ראינו את זה בדיונים שהיו אתמול לגבי האמבולנסים וההזנקות, ואנחנו רואים את זה גם בנושא של הפרמדיקים. ולכן אנחנו חושבים שההסדרה הזאת היא מאוד חשובה, אנחנו תמכנו בה ותומכים בה. למשל, תחום הפרמדיקים אנחנו רואים גופים שמכשירים פרמדיקים, אבל אין למשרד הבריאות סמכות לפקח על ההכשרה הזאת, על הלימודים האלה, וזו בעיה. כי הפרמדיקים, יש להם תפקיד מציל חיים. תפקיד מאוד חשוב ברפואת החירום ובכלל בתחום הרפואה. וההסדרה הזאת חשובה כדי לתת מענה להתפתחויות האלה.

והפעולות שלהם הן נרחבות יותר ויותר.

כן. ואני רק אוסיף דבר אחרון. אנחנו חושבים שכדאי גם לשקול את ההסדרה של החובשים ושל מגישי העזרה הראשונה. ההסדרה היא מאוד דומה מבחינת החקיקה. עכשיו, כמובן אי אפשר לעשות את זה לפני קריאה ראשונה, אבל השאלה אם אנחנו באמת, אם תהיה לנו אופציה להוסיף דבר כזה לקראת הקריאה השנייה והשלישית מבחינת נושא חדש. זה מאוד דומה. זאת אומרת, ההסדרה היא מאוד דומה. סעיפי ההסמכה דומים. במהות זה דומה. מגישי עזרה ראשונה זה הרבה יותר פשוט, זה רק להכיר במוסדות, לא צריך תעודה. והשאלה אם נגבש דבר כזה לקראת קריאה שנייה ושלישית, שזה לא יהיה נושא חדש, שאפשר יהיה - - -

אני מקבל את דעתך. אני מקבל את דעתך. יכול להיות שנרשום את זה בדברי ההסבר. אתה יודע מה? דווקא בהמשך למה שאמרת אתמול בדיון, שמסתבר שיש אמבולנסים פרטיים בארץ ומגישים לאירועים וכולי, ואתה לא יודע באמת מה סד הכלים והידע של הנהג או מגיש העזרה הראשונה. אני עשיתי קורס חובשים במד"א ולקח לי כמעט שנה, מלבד, חוץ מההכשרה הקלינית והלימודים שלמדתי, ואחר כך המעשית שזה היה עוד 240 שעות.

עשית במד"א או באיחוד והצלה?

אני גם במד"א, גם באיחוד והצלה וגם בזק"א.

ובכנסת.

ואני גם בסניף "ידידים" בפתח תקווה. ואני הסגן שלך. אז באמת, דברים חשובים, כן בהחלט. עוד מישהו רוצה לדבר לפני כן? אודי.

אני מצטרף לעמדה, אנחנו גם בגדול חושבים שזה דבר נכון, להסדיר גם את מעמד החובשים. אנחנו פשוט, אנחנו באותה עמדה דרך אגב, חושבים שזה באמת לא עבודה הרבה יותר קשה שתהיה לנו פה בוועדה, ואם אפשר במהלך החקיקה הזאת להסדיר גם את זה, מה שנקרא אדרבא ואדרבא.

אוקיי. לפני שנעבור להתייחסות. אני רוצה את משרד הביטחון, רב סרן רגינה דסקה, היועצת המשפטית של החר"פ, היא נמצאת בזום. מבקשים להתייחס.

להחריג. הם מבקשים בטח להחריג.

בואו נשמע. שלום שלום, בוקר טוב.

אנחנו קיימנו, בעקבות החשיבות הרבה שאנחנו רואים בחוק ובהסדרת כל המקצועות, אנחנו קיימנו בסבב הקודם דיונים ארוכים וכל העמדות הוצגו והן מוטמעות בנוסח. כן חשוב להגיד שחשוב לנו לשמר איזושהי גמישות לפרמדיקים הצבאיים, היות שזה מקצוע שהוא מאוד מאוד ליבתי בציר של הרפואה המבצעית. ולכן מה שהוטמע בנוסח, אין בקשות נוספות, אבל זה מאוד-מאוד חשוב לנו.

כן, אבל השאלה היא ככה – אתם מעבירים הכשרת פרמדיק של חובש צבאי כזה או אחר אצלכם?

פרמדיק עובר קורס במד"א ועל זה קורס נוסף צבאי.

אוקיי, אז מה הדרישה שלכם בעיקר?

אנחנו ביקשנו לשמר אופציה לסמכויות טיפה יותר רחבות באישור של המנהל, וביקשנו החרגה מהפיקוח, שהפיקוח יהיה של קצין הרפואה הראשי.

זה מופיע בחוק, אנחנו - - -

זה מופיע בתוך הנוסח.

תיאמנו את העמדה הזאת מול הצבא.

אוקיי.

מוקדם יותר. וזה משהו שהוא מקובל.

בסדר גמור. טוב, תודה על ההתייחסות.

יש אמנם, נדבר על זה בהקראה, יש איזושהי התייחסות מסוימת, אבל באופן כללי אני חושב שהבקשה היא לגיטימית. הפרמדיק הצבאי עובד לפי הוראות קרפ"ר (קצין רפואה ראשי). יחד עם זאת צריך לזכור שפרמדיק צבאי שפועל באזרחות במסגרת החופשה שלו, במסגרת ההכשרה שלו, כמו שאנמר, ההכשרה היא מבוצעת על ידי מד"א, אז יש פה סייגים שאנחנו נגיד אותם בהקראה.

וגם כן כשהוא חוזר אחר כך לקהילה. אוקיי, תמשיכי להישאר, ברשותך, שותפה. הקלנו מעלייך שאת לא צריכה לבוא אבל, לא יודע אם את יושבת בקריה, אבל צומת עזריאלי חסומה כל הזמן. יש שם אווירה של שבת. אתמול ראינו גם בלי שום דבר, אז זה תענוג. נעשה סבב קצר. מד"א, מי מעוניין להתייחס? או שאתם רוצים בזמן ההקראה?

שלום, בוקר טוב, אנחנו נתייחס גם וגם ברשותך, יושב הראש. ד"ר רפי סטרוגו, אני סמנכ"ל רפואה. ב-12 השנים האחרונות אני זה שבארץ ישראל חותם על התעודות של כל הפרמדיקים שמגן דוד אדום מכשיר בכל המסגרות. אני אתן עוד מעט טיפונת רקע על ההיסטוריה.

לפני זה, קודם כל, באופן כללי אני כמובן סופר מברך על החוק הזה, אני חושב שהגיע הזה להעביר אותו. מי שמסתכל על מערכת הבריאות, לא רק שלנו אלא בכלל בעולם, מבין שהיום העולם הולך לכיוון של פיתוח מקצועות בריאות נרחבים. יש לנו הרבה מאוד מקצועות בריאות ויהיו לנו עוד הרבה מאוד מקצועות בריאות. כבר יצאנו מהעידן הפטריארכלי שרק הרופאים מטפלים במטופלים. אבל כדי לוודא שבסופו של דבר המטופלים מקבלים טיפול מקצועי ונכון, חייבים להגן בחוקים, בתקנות, את כל המרכיבים של מקצועות הטיפול. החל מההכשרה שלהם, דרך הסמכויות שלהם, דרך מה הם צריכים ללמוד, דרך כל המרכיבים. כדי שבסופו של דבר, וזאת החובה של כולנו, לוודא שהמטופל מקבל את הטיפול הנכון. שזה מה שכולנו רוצים. הדרך התחילה, כמו שהזכירו פה לפני, בצורה נכונה ב-2008 עם חקיקת חוק מקצועות הבריאות, שבעצם עיגן את הסמכויות - - -

חוק חשוב.

חוק סופר חשוב, שעיגן את ההכשרה ואת הסמכויות של כל מקצועות הבריאות שהם בעלי תואר ראשון.

בוסו, תקשיב.

ואני חושב שהיום, היום אנחנו ממש ברגע היסטורי שבו אנחנו הולכים לעגן באותה צורה את כל מקצועות הבריאות שאין להם תואר ראשון, שיש להם לימודי תעודה. וכבר היום יש הרבה מאוד מקצועות כאלה, והזכירו את חלקם, החל ממע"ר (מגיש עזרה ראשונה), חובש, חובש בכיר, תורן מוקד, פרמדיק. ואני מניח שבעתיד יהיו עוד. ולכן זו חובה לעגן בדיוק לפי אותו היגיון את כל מקצועות הבריאות שהם ללא תואר ראשון. עכשיו, כמו שנאמר פה לפני זה, המבנה באופן עקרוני הוא די דומה. עבור כל מקצוע, צריכה שתהיה וועדה פרופסיונלית שהיא זאת שתקבע מה הם הסמכויות, מה צריך ללמוד, מה מותר לעשות, במה משתמשים וכולי. וזה יהיה ספציפי עבור כל מקצוע פרסונלי. אלה דברים שלדעתי, וזה טיפונת חסר בחוק הנוכחי, צריך בהמשך קריאה שנייה ושלישית ובוודאי בתקנות, לעגן בצורה יותר מפורטת בדיוק את כל התכנים והמרכיבים כדי שבסופו של דבר המוצר שיצא בסוף יצא מוצר נכון. שייתן את השירות למטופלים, מה שאנחנו רוצים.

אנחנו בהחלט נתייחס לזה.

עוד נקודה אחת שאני רוצה להוסיף. אני רוצה להזכיר לכולם, אני רק טיפונת מתקן גם את דבריה של חברת הכנסת – פרמדיקים זה לא שלושה עשורים, זה ארבעה עשורים. מגן דוד אדום מכשיר פרמדיקים משנת 1980. קורס הפרמדיקים הראשון, מד"א הוא זה שלמעשה זה שהביא את הפרמדיקים לישראל. מאז אנחנו הכשרנו למעלה מ-4,000 פרמדיקים, ועוד עשרות אלפי חובשים. כך שבאמת, למד"א, כארגון ה-EMS הלאומי, ולא רק בגלל שאני לובש את המדים האלה, יש את הכי הרבה ידע וניסיון, גם ברמה הבינלאומית, בתחום הזה של הכשרת פרמדיקים וחובשים. ואני חושב שמד"א כמד"א חייב להיות חלק אינטגרלי בכל מבנה שקשור לקביעת סמכויות, הכשרה, הכשרות המשך, וכל המרכיבים האלה. אבל כמו שאמרתי, זה יכול להיות מובל בהמשך בקריאה השנייה והשלישית, ובתקנות כמובן.

טוב, תודה רבה. עוד מישהו מסביב לפני? בבקשה, דוד ילינק, יושב ראש איגוד הפרמדיקים.

שלום לכולם. א' אני מצטרף לברכות. והצוות שנמצא פה ויושב הראש, אנחנו שוחחנו על כך ארוכות. היית בכנס, פגשת מעל 500 איש, 500 פרמדיקים שמחכים לזה. הם מחכים לזה לא מהיום, הם מחכים לזה לא מהכנסת הקודמת, הם מחכים לזה מתחילת שנות ה-90. כשאנחנו מדברים על החובה שיש לנו להסדיר את המקצוע הזה, אז זה ציר הזמן שאנחנו מדברים עליו זה פעם אחת. פעם שנייה, אני חושבת שיש כמה נקודות שדורשות, ועוד לפני ההקראה, דורשות דיון בהסתכלות רחבה. אחד, החקיקה לא מגיעה בוואקום, החקיקה מגיע כשהמקצוע פועל, ובזה אני מאוד מצטרף למה ששי אמר – השטח מקדים את הרגולציה פלוס מינוס בבין 15 ל-20 שנה בתחום הזה. זה סדר הגודל.

40 שנה.

40 שנה, סטרוגו מוסיף. והרגולציה, בהרבה מאוד מובנים מעכבת את המציאות בהיבט הזה. והמקצוע נמצא מקצוע במשבר. אנחנו מדברים על 50% נטישה של המקצוע בתוך שנים בודדות, שנתיים. זה נתון שאין לו אח ורע במערכת הבריאות. אין שום היגיון שאנחנו נמשיך ונעצום עין אל מול המשבר הזה. וחשוב לדעת שכשאנחנו דנים בסעיפים פה אנחנו לא דנים על פיתוח של מקצוע שאולי יבוא מארצות הבריאות ואולי פה ואולי כן ואולי שם וזה יהיה יפה וזה יהיה - יש פרמדיקים עכשיו בניידות טיפול נמרץ שמרדימים ומנשימים פצועים וחולים. יש פרמדיקים עכשיו בבתי החולים. ואנחנו צריכים לתת להם את המסגרת כדי להתמודד עם המשבר ולהתקדם האלה. בהיבט הזה חקיקה יכולה להיות צעד מאוד-מאוד חיובי אם היא תייצר את המסלולים שעל גביהם המקצוע התפתח. היא יכולה להיות צעד בעייתי אם היא תייצר מסלולים לא נכונים או לא טובים או לא מתכתבים עוד פעם עם המציאות.

בהקשר הזה, הרכב הוועדה זה דבר שצריך לדון עליו – הרכב הוועדה, סמכויות הוועדה, היכולת שתהיה וועדה אפקטיבית, מקצועית. כרגע אין וועדה כזו. אני אגיד את זה אחרת. כרגע יש וועדה שהיא, לצערנו, לאורך חמש השנים האחרונות שאנחנו עוסקים בתחום הזה, הוועדה הזו, לא רק שהיא לא מקדמת את המקצוע אלא היא זו שמעכבת אותו. והבשורה שצריכה לצאת בעינינו מהחוק היא קודם כל וועדה שתקדם את המקצוע באופן שוט, ולא רק בהליך חקיקה. ועם דבר אחד אחרון אני אסיים, שאני חושב - - -

רק שאלה. אתה מתכוון לוועדה לפעולות חריגות?

כן, בוודאי, בוודאי.

על זה הוא מדבר.

הוועדה המייעצת לפעולות חריגות לשר הבריאות. מה?

הם גם מסכימים.

לא, לא, אני מסכים איתו לגמרי. לגמרי.

זה ברור.

כולנו פה מסכימים.

אבל אם אני אסיים בדבר אחד, אם אני חושב שיש משהו שצריך לצאת מהוועדה הזו, לא הוועדה ההיא הוועדה הזו, חוץ מהחוק, זה שהשיח הזה בין כל הגופים, כולל צה"ל שנמצאים בזום, כולל אוניברסיטת בן גוריון שנמצאים בזום, כולל איחוד הצלה, כולל מד"א, כולל טרם, כולל בתי החולים – לא צריך להתרחש בין וועדה לוועדה, אלא הוא צריך להתרחש באופן תדיר ושוטף, ואנחנו צריכים להיפגש ולדון בעשרות נושאים שהם לא חקיקה, אבל הם בליבת המקצוע שלנו. ואם יש משהו שאני מאחל לו זה להמשך השיח המקצועי הזה בצורה שוטפת. עד כאן לשלב זה.

תודה. תודה רבה. היועצת המשפטית, בבקשה.

כן, אז באמת כמו שאמר ד"ר סטרוגו, קודם - - -

אולי לפני כן אנחנו נעשה דקה אחת הצבעה.

יש לנו אנשים בזום שגם רוצים להתייחס.

תוך כדי. תוך כדי, אנחנו צריכים להתקדם. אנחנו קודם כל, לפני כן, נצביע ברשותכם על מיזוג של הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי. צריך לדעת את המספרים, הנה כאן – התשפ"ג-2022 פ/680/25, של חבר הכנסת אחמד טיבי, והצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי התשפ"ג-2022 פ/942/25 של חבר הכנסת אוריאל בוסו. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4
נגד – 0
נמנעים – 0
אושר.

ארבעה בעד. אין נגד או נמנעים. אני קובע שהנושא מוזג.

האישור הוא שההצעות מוזגו.

ההצעות מוזגו ויעברו לדיון יחד של הוועדה, תודה.

זה כבוד גדול ששנינו מתמזגים באותה הצעת חוק.

אוקיי.

שלושתנו.

שלושתנו, סליחה. זה עוד יותר כבוד.

אבל את רק בשלב הבא כשההצעה שלך תעבור קריאה טרומית.

בהמשך. בהמשך.

צריכה לעבור קריאה טרומית.

אה, לא אושר טרומית. זה יתמזג אחרי טרומית.

אז באמת כפי שאמר ד"ר סטרוגו, ההצעה הזאת, הצעת החוק באמת מדברת על חוק שיהיה למקצועות טיפול רפואי שהם לא עם תואר אקדמי. ואנחנו בעצם קוראים אותו יחד, אנחנו בעצם מחילים את המקצועות האלה הוראות מתוך חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות. למעשה את החוק כולו בשינויים שנכללים כאן, ונתחיל לקרוא אותם.

הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2023

הגדרות ופרשנות
1.
(א)
בחוק זה -




"חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות" – חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008 ;
"מקצוע טיפול רפואי" – מקצוע המנוי בטור א' בתוספת הראשונה; "פרמדיק" – מי שניתנה לו תעודת פרמדיק.
פרמדיק בכיר" – מי שניתנה לו תעודת פרמדיק בכיר.



(ב)
לכל מונח בחוק זה תהיה המשמעות הנתונה לו בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה.

החלת הוראות חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות
2.
הוראות חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות יחולו על מקצועות הטיפול הרפואי, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:



(1)
בכל מקום שבו מדובר במקצוע בריאות יראו כאילו מדובר במקצוע טיפול רפואי;



(2)
בסעיף 8(6), אחרי "לעניין" יקראו "תעודת פרמדיק, תעודת פרמדיק בכיר," ;



[היו"ר אחמד טיבי]

מדובר פה בנושא של ידיעת ידע בסיסי בשפה העברית. זה הנושא שדובר בו. ופה הייתה בקשה למשרד הבריאות, אתם רוצים להתייחס?

גיל מינימלי.

כי היום הדרישות, לפי סעיף 8, כדי לקבל תעודה במקצוע הבריאות, שהאדם הוא בגיר. זאת אומרת הוא בגיל 18.

הייתה לנו איזושהי התלבטות לגבי הגיל המינימלי, כשירות בעצם לגשת לבחינה לפרמדיקים. יש מקומות בעולם שהגיל הוא 21, יש מקומות שהגיל הוא 18. בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, הדרישה לכל כלל המקצועות זה בגיר. בגיר זה 18. יש איזושהי מחשבה שכדי להיות פרמדיק אנחנו זקוקים, כדי להיות פרמדיקים זקוקים לבגרות נפשית, לאיזשהו חוסן נפשי. ויש איזושהי התלבטות בינינו לבין עצמנו ולבין כמה גופים נוספים, אנחנו קצת מתלבטים לגבי הגיל.

יש לנו בזום גם את ד"ר אורן וכט מאוניברסיטת בן גוריון שגם אחראי על הכשרת פרמדיקים באקדמיה, שגם הוא ישמח להתייחס לנושא הזה. אני פותח את זה לאיזשהו דיון, יכול להיות שאולי נעשה את זה בהמשך, אבל זה מה שאנחנו נשמע, אנחנו מתלבטים, ונשמח לשמוע גם את העמדה של איגוד הפרמדיקים ושל מד"א כמובן.

הערה לגבי השם – פרמדיק בכיר ופרמדיק. אולי את הפרמדיק בלי בכיר צריך לתת לו שם אחר? זה בסיסי, לא יודע. יש פרמדיק ויש, אני לא.

היום זה פרמדיק. פשוט יש רק פרמדיק. להיפך, פותחים מקצוע חדש שזה פרמדיק בכיר.

החוק מוסיף את המילה פרמדיק בכיר.

כן, נכון. אנחנו הגשנו בזמנו תוכנית כחלק מההסתכלות על הפיתוח המקצועי, גם דיבר פה ידידי, ואנחנו הרבה התלבטנו בנקודה הזאת, וגם הסתכלנו על מקצועות בריאות אחרים. הדרך, יש כמה דרכים, אבל שתי דרכים מאוד חשובות לשמר בעלי מקצוע בריאות - - -

למה הוא נקרא בכיר? תסביר לכולם.

בכיר, מבחינת, קודם כל ההכשרה שהוא מקבל, הניסיון שלו, ובמקביל כמובן הסמכויות שיינתנו לו.

הבכיר הוא יהיה, זה מי שיקבל תואר באוניברסיטה?

נכון. הבכיר הוא יהיה עם יותר ניסיון, יהיה לו תואר ראשון ברפואת חירום, וכמובן בהנחה שלוועדה תהיינה את הסמכויות, יהיו לו סמכויות טיפוליות יותר מאשר לפרמדיק.

אפרופו הגיל, אתם מתכוונים שאם הוא בן 18 אז הוא לא יתחיל ללמוד.

לא, החוק מדבר, מבחינת הגיל, מדבר על האפשרות לתת תעודה.

אז צריך הכשרה לפני כן, אז ההכשרה גם מתמשכת על פני כמה חודשים או - - -

21, 20, 19.

אני חייב לתת דוגמא. לחובשים, דרך, אגב, נהגי אמבולנס, החוק אומר 21. עכשיו, יש שם את המרכיב של הנהיגה אמנם, וזה חלק כמובן משמעותי, אבל צריך להסתכל על זה בצורה זהה. כי כדי להיות נהג אמבולנס, בעצם יש פה דרישה שאתה תהיה נהג בעצם במשך שנתיים. ברמה הרפואית המקצועית אנחנו חושבים שכדי להיות פרמדיק, זה גם מקובל בעולם, צריך שיהיה איזשהו בסיס מקדים כמו למשל להיות חובש איזושהי תקופה. בעולם מקובל שנה, גם במד"א הייתה תקופה שזה היה מקובל שלפני שאתה יוצא לקורס פרמדיקים אתה פועל כחובש במשך שנה. נכון שיש פה סייגים, נכון שיש פה גם את הפרמדיקים הצבאיים שמתחילים קצת יותר מוקדם.

מה העמדה של מד"א בנקודה הזאת של הגיל?

אז אדוני חבר הכנסת אחמד טיבי, שמי יצחק ליבוביץ', או איצו. אז היום במד"א אנחנו מכשירים מספר של כ-400 או 500 פרמדיקים מידי שנה. חלקם הגדול הם פרמדיקים שהם פרמדיקים בגיל 18. אנחנו מכשירים פרמדיקים לצה"ל, שהם מגיעים בגיל 18, מסיימים חלקם אפילו לפני גיל 19 או בגיל 19, אבל זו מסגרת הזמנים. אנחנו מכשירים קורס לבנות שירות לאומי ושירות אזרחי, גם אוכלוסייה, בעיקר נשים דתיות וחבר'ה מהמגזר הערבי שמגיעים למד"א לעשות שירות אזרחי. והם בני 18. וזה, מבחינתנו, אחד הדברים שאנחנו מאוד מתגאים בו. זה מסלול שאנשים בגיל 18 יכולים לבוא, וכמו שהם יכולים לצאת לקורס טייס הם יכולים גם לצאת לקורס פרמדיקים, והם עושים עבודה נפלאה וטובה. הם חבר'ה איכותיים. אני גם גדלתי ומה שנקרא, והדרכתי קורסי פרמדיקים גם בצבא. הייתי חניך בצבא. בגיל 19 קיבלתי את ההכשרה. ואני לא חושב שלעשות איזושהי מגבלה לדבר הזה זה נכון. נכון, צריך פה בגרות נפשית. בגלל זה המיונים לקורס הזה הם מיונים מאוד קפדניים. וגם במסגרת הקורס, במיוחד בגילאים הצעירים, אנחנו עושים הכשרה נוספת והכנה כדי שהם יהיו מוכנים יותר נפשית. ואנחנו מודעים לכך שצריך פה חוסן נפשי ובגרות. על זה אין לנו מחלקות. אבל אנחנו חושבים שכל שינוי בגיל ולעשות דווקא החרגה רק במקצוע הזה, זה יהיו לו רועץ ויפגע במקצוע.

אני מסכים איתך.

אני מבקש גם להתייחס.

תגיד, בבקשה.

עורך דין עמרי גולן, מהמחלקה המשפטית של המל"ג. מבחינת הכניסה לתואר הראשון ברפואת חירום, גם שם אין הגבלת גיל. כלומר, אין הגבלה של גיל, ולכן אני לא חושב שזה רלוונטי.

תודה עמרי. יש הסכמה כללית שהסעיף הזה של גיל מינימלי לא ייכנס לחוק. בבקשה.

אז אנחנו ממשיכים - - -

לא, הוא כן נכנס בגיר, כן?

לא, בגיר נמצא.

בגיר, בגיר. אתם רציתם לשנות את הבגיר.

כן.

אוקיי.

אז סעיף (2)(א), גם ההצעה של משרד הבריאות, בעצם הסעיף, מבקשים לתקן את סעיף 9 שהיום הוא מאפשר להעניק לאדם היתר להעסקה במקצוע הבריאות באותו מוסד בלבד. במוסד רפואי באותו מוסד בלבד, בכפוף לכך שהונח שאותו אדם הוא בעל ידע ומומחיות מיוחדים במקצוע הבריאות. אז כאן, אתם מבקשים להגיד שבסעיף 9(א) המילים "לבקשת מוסד רפואי" - יימחקו, אחרי "תושב ישראל" יבוא "לבקשת גוף המבקש להעסיקו" ובמקום "באותו מוסד" יבוא "על ידי אותו גוף". אתם רוצים להסביר מדוע זה נדרש לדעתכם?

מה זה הדבר הזה?

כי הסעיף כאן, סעיף .9 היתר מיוחד, זה המקום היחיד בחוק ההסדרה שמופיע בעצם מוסד רפואי. ואנחנו בעצם רצינו להימנע מכל ההגדרה שלו, ולכן פשוט פישטנו את הנוסח.

את הנוסח, אז זה רק בעצם נוסחי. אוקיי, אז אנחנו נעבור לסעיף 3. כמו שאמרנו, שאר ההוראות של חוק הסדרת העיסוק חלות. אנחנו כאן מדברים על וועדה מייעצת.

החלת הוראות חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות
2.
(3)
בסעיף 18(ב) -



אנחנו כאן מדברים על וועדה מייעצת.

החלת הוראות חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות
2.
(3)
(א)
בפסקה (2), במקום "שני חברי" יקראו "חבר", ובמקום "התמחותם" יקראו "התמחותו";





אחרי פסקה (3) ייקראו:





"(4) לעניין מקצוע טיפול רפואי – רופא מומחה בעל ידע וניסיון בתחום רפואת החירום.";



אולי נגיד פה "לעניין מקצוע טיפול רפואי - פרמדיק ופרמדיק בכיר - רופא מומחה בעל ידע וניסיון...". מה שזה אומר זה שיש לנו בוועדה, אם בוועדה המייעצת הרגילה יש חמישה חברים, אחד בעל תעודה במקצוע הבריאות שעובד מדינה, שני חברי סגל אקדמיים שתחום התמחותם במקצוע הבריאות, ושני בעלי תעודות במקצוע הבריאות של נציגי הארגון המקצועי - כאן אנחנו מציעים שיתווסף לנו חבר שהוא מומחה בעל ידע וניסיון, רופא, סליחה, רופא מומחה בעל ידע וניסיון בתחום רפואת החירום. ולעומת זאת, בנושא חברי הסגל האקדמי יהיה רק חבר אחד מקרב הסגל האקדמי.

הערות?

זה סעיף שמשנה את הרכב הוועדה, שזה דומה למה שעשינו בעוזרי רופא, שיש מקצועות שיש להם ממשק עם פעולות רפואיות אז מכניסים גם רופא.

החלת הוראות חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות
2.
(4)
במקום התוספות לחוק האמור יבואו התוספות לחוק זה.



ואחר כך נקרא את התוספות.

הכרה בתעודות סיום של לימודים שאינם לתואר אקדמי
3.
(א)
תעודה המעידה על סיום לימודים במקצוע טיפול רפואי שאינם לימודים לתואר אקדמי תוכר לעניין חוק זה אם המנהל הכיר במוסד הלימודים שבו ניתנה התעודה, בתעודת סיום הלימודים שנתן המוסד ובמכלול לימודיו של המבקש לתעודת סיום הלימודים.



עכשיו, מוצע פה סעיף קטן (ב) שהוא מחליף את סעיף קטן (ב) שהיה בנוסח שאושר בקריאה הראשונה בכנסת הקודמת. אני אקרא אותו ואולי נסביר בינו לבין הנוסח הקודם.

בבקשה.

הכרה בתעודות סיום של לימודים שאינם לתואר אקדמי
3.
(ב)
השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת יקבע הוראות לעניין הכרה במוסד לימודים, ובכלל זה הוראות לעניין אופן הגשת בקשה להכרה כאמור, סגל ההוראה, תוכנית הלימודים העיוניים והמעשיים והיקפה, וכן הוראות לעניין עריכת בחינות בסיום תכנית הלימודים;

מה ההבדל?

ההבדל, הנוסח הקודם דיבר על כך שתהיה החלטה פרטנית לגבי כל מוסד, בלי אמות מידה שנקבעו בתקנות. וכאן מוצע להגיד שיש אמות מידה שיקבעו בתקנות. אם המוסד עומד באמות המידה, מכירים בו, ואם המוסד לא עומד באמות המידה לא מכירים בו. יש חלוקה יותר בינארית בין שתי האפשרויות.

זה כאילו מקשה.

זה - - -

זה לא מקשה, זה מסדיר.

החוק מסדיר, אבל לפעמים הסעיפים.

אבל, יכול להיות שבגלל שהדבר הזה דורש תקנות וללא תקנות אי אפשר יהיה להכיר במוסדות, יכול להיות שכהוראת מעבר אפשר לשמור את האפשרות הזאת שעד להתקנת תקנות אפשר יהיה להכיר במוסדות הלימודים בצורה גמישה יותר. וזה יהיה עד להתקנת תקנות כדי להבטיח שהתקנות אכן יותקנו.

כן.

תקנות באישור וועדה.

להבטיח שלא יהיה וואקום עד שהתקנות יותקנו.

כן.

אוקיי, אז זה אפשרי להכניס את זה כהוראות מעבר?

בהחלט. הוראת מעבר.

אוקיי. זה קודם היה באותו סעיף אבל עכשיו זה ייקרא כך -

הכרה בתעודות מחוץ לישראל של לימודים שאינם לתואר אקדמי
3א.
(א)
נוסף על האמור בסעיף 3 המנהל רשאי להכיר בתעודה המעידה על סיום לימודים במקצוע טיפול רפואי שנתן מוסד מחוץ לישראל לעניין חוק זה, בהתקיים כל אלה:




(1)
במועד מתן התעודה היה המוסד מוכר על ידי הרשויות המוסמכות באותה מדינה כמוסד להשכלה גבוהה או כמוסד ללימודי תעודה במקצוע הטיפול הרפואי, והכול לפי הדין החל במדינה שבה ניתנה התעודה;



פה אמרתם שאתם צריכים לבדוק האם יש לנו מוסדות, האם ניתן הכרה לעניין תעודה למוסדות בחוץ לארץ - - -

רק ברפואה.

זו בדיקה שתבצעו אותה לקראת הקריאה - - -

רק רפורמת יציב ברפואה. בשאר המקצועות אין החלטות כאלה במשרד הבריאות.

כן, אנחנו צריכים לעשות בדיקה, ההכרה של המקצוע במדינות, זאת אומרת בחו"ל. אז זה בדיקה - - -

למה? יש הכרה למקצועות, נגיד פיזיותרפיה ופרה-רפואיים אחרים.

כן, אבל אלה מקצועות אקדמיים. ובגלל זה אין בעיה.

אה, זה תעודה.

זה תעודה.

בגלל שכאן אנחנו בחוק אחר, כן.

אוקיי.

אבל כרגע נשאיר את זה כך?

נשאיר את זה ככה.

אנחנו במד"א, אנחנו יצרנו איזשהו תהליך, והוא גם עבר את האישור של משרד הבריאות, שמגיע פרמדיק מחו"ל עם תעודת פרמדיק שעבר הכשרה בחו"ל - - -

הוא עובר גם.

אנחנו עושים איזשהו תהליך פנימי שבסופו של דבר הוא בעצם, אנחנו מגיירים לו תעודת פרמדיק ישראלי.

מה? עושים לו בחינה או מכינה?

כן, זה כולל גם הכשרה מעשית ובחינה עיונית, וכל המרכיבים של ההכשרה. אבל יש תהליך היום מובנה שאנחנו עושים במד"א.

אוקיי.

והוא באישור של משרד הבריאות.

זה חשוב.

נצטרך להסדיר את זה.

אבל במקום זה, אם יש הכרה אז לא צריך לעשות את זה. אתה מבין?

כן. שתהיה הכרה כבר של - - -

אחרי החוק.

מנכ"ל משרד הבריאות, שיכיר.

נכון. אם יש הכרה אז לא צריך לעשות את התהליך הזה.

ואז לא צריך יהיה.

זה לא טוב לגייר.

אחרי החוק, אחרי שהחוק מתקבל, והפרמדיק הוא ערבי, אתם לא צריכים לגייר אותו.

לגייר זה היה, הבנתם למה התכוונו.

הכרה בתעודות מחוץ לישראל של לימודים שאינם לתואר אקדמי
3א.
(א)
(2)
תעודת סיום הלימודים מוכרת על ידי הרשויות המוסמכות במדינה שבה ניתנה, על פי הדין החל באותה מדינה, לשם קבלת הרישיון או התעודה הנדרשים כדי לעסוק במקצוע הטיפול הרפואי במדינה שבה ניתנה, ואם באותה מדינה לא נדרשים רישיון או תעודה לשם עיסוק במקצוע הטיפול הרפואי – התעודה מוכרת על ידי הרשויות המוסמכות במדינה שבה ניתנה, על פי הדין החל באותה מדינה, והתעודה מאפשרת לעסוק כדין במקצוע הטיפול הרפואי במדינה זו.




(ב)
המנהל, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי לדרוש מהמבקש להשלים את לימודיו, להשלים הכשרה מעשית או לעמוד בבחינות שהורה, לרבות בחינות מיוחדות שעליהן הורה המנהל לעניין סעיף קטן זה, כתנאי להכרה בתעודה לפי סעיף קטן (א).



זאת אומרת, גם זה יהיה כבר מנגנון, אותו מנגנון של בדיקה יהיה כבר מוסדר.

סייג לתחולה
4.
הוראות סעיף 43 לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות לא יחולו על פרמדיק ופרמדיק בכיר כשהם פועלים במסגרת שירותם הצבאי, והם יהיו נתונים לפיקוחו של קצין רפואה ראשי של צבא הגנה לישראל ויפעלו לפי הנחיותיו, למעט אם הם פועלים במסגרת שאינה צבאית.

זה מה שהזכרנו כאן.

כן.

קהילה, חופשה - - -

בסופו של דבר, הפרמדיקים הצבאיים, כמו שאמרתי, פועלים במסגרת הצבאית על פי הוראות קרפ"ר. כאשר אותו פרמדיק יוצא לרגילה או שהוא חלק מההכשרה, הוא יעשה את העבודה שלו בעצם בניידות אזרחיות.

באחריות המנהל.

ולכן, עדיין במקרה הזה הם צריכים להיות כפופים לפיקוח של המנהל, כאשר מדובר במיתר שהוא מיתר אזרחי.

סייג להחרגה, אבל נרצה התייחסות של קרפ"ר.

כן, אולי קרפ"ר.

בבקשה. התייחסות קצין רפואה ראשי, בבקשה.

רגינה.

אבי, בבקשה.

רגינה.

רגינה, בבקשה.

אין לנו זה מקובל. זה ברור שכשהוא פועל לא במסגרת צבאית אז הוא אמור להיות נתון לפיקוח הרגיל של המנהל.

אוקיי, אז זה מוסכם.

לי יש שאלה בעניין - - -

אבי הרים את ידו. בבקשה, אבי. אבי מרכוס.

הוריד את ידו.

אוקיי.

סליחה רגע, יש לי איזושהי הערה או שאלה. רמי מילר ממגן דוד אדום.

כן, בבקשה.

השאלה היא לגבי הפרמדיקים הצבאיים. הם עוסקים לא מעט בתווך האזרחי. זאת אומרת שהם נמצאים במקומות שבהם ישנם יישובים שהם מרוחקים והשירות, למעשה, הראשוני שמקבלים אותם תושבים הוא מהפרמדיקים הצבאיים. השאלה היא בסוגייה הזו, כאשר הם מטפלים בתווך האזרחי תחת איזה הנחיות הם פועלים?

אני רוצה להצטרף למה שרמי אמר והשיג אותי. אני חושב שבנושא הפיקוח ובנושא הוועדה, וזו גם אחת הסיבות שאני חושב שהצבא צריך להיות בוועדה הזו, זה שפרמדיקים מהצבא מטפלים יום-יום באזרחים. וכשהם מטפלים יום-יום באזרחים הם צריכים להיות תחת פיקוח אזרחי כלשהו. לא יכול להיות שהצבא בהיבט הזה יעבוד בוואקום מוחלט, אני אומר את זה גם לידידי שנמצאים מהצבא פה. חייב להיות פה איזשהו מנגנון שאת העצמאות של הצבא ישמור למשימות הצבאיות שלו, וכשהוא עובד במיתרים האזרחיים, גם אם הוא לובש מדים. בסוף אזרח צריך לקבל טיפול תחת פיקוח וסטנדרטים אזרחיים.

תודה רבה. סגן אלוף איברהים, רוצה לדבר?

התנתק כנראה.

נמתין עוד כמה שניות. כן, בבקשה, תציג את עצמך.

אהלן, שלום. סגן אלוף עזיז איברהים. אני ראש ענף תורה והדרכה ורפרנט הפרמדיקים בצה"ל. אני לא מסכים עם ידידיי. אני מזכיר לכם שפרמדיקים צבאיים, קודם כל אנחנו מכניסים אותו כמלש"ב (מועמד לשירות ביטחון), עושה תהליך של קד"ץ (קדם צבאי), וההכשרה היא באמת היברידית.

תשתדל לא להשתמש בקיצורים שאנחנו לא מבינים.

אני מצטער.

יש פה ערבים בחדר.

אני גם כן, חבר הכנסת, אז הכל טוב. אני אומר שהפרמדיק הצבאי הוא באמת בתקופה של קדם צבאי ואחר כך, שכולה ורובה קורת במד"א, ואחר כך נכנסים לשלבים של הכשרה בין מד"א לבין הצבא, שרובה במד"א. בסוף יש התאמות והכשרות של הצבא, למשל הכשרה מה זה פרמדיק צבאי ואיך הוא מתנהל בתווך הצבאי. פרמדיק עובד ומוסמך על ידי מד"א, וגם מקבל תעודה שהוא מוכשר כפרמדיק, ובסוף יש חתימה של קצין רפואה ראשי. אנחנו, לא משנה מה, פועלים על פי הנחיות חיל הרפואה, שאינן מנוגדות לשום זה. פרמדיק צבאי יכול להיות, יטפל עכשיו בילד באזרחות - - -

אז למה? הוא מתנגד לדברים של משרד הבריאות? עזיז, אתה מתנגד לדברים של משרד הבריאות? או ליועמ"שית?

לא, ממש לא.

לא זה ולא זה.

אני אומר, ממש לא, זה, אנחנו מתואמים לגמרי.

אמרת שאתה לא מסכים עם החברים. למה אתה לא מסכים?

אתה אומר שלא צריך הנחיות נפרדות? שאין סטים נפרדים של הנחיות כשהוא פועל בתווך האזרחי ובתווך הצבאי? זה בעצם מה שאתה אומר? לא שומעים אותך עכשיו.

אתם שומעים אותי? אני אומר, כל עוד הוא באחריות צבאית אז זה קרפ"ר. גם אם הוא מטפל באזרחים. אין אפשרות לבלבל את הילדים האלה, את הפרמדיקים האלה, סליחה, בכל הזמן. לא יכול להיות שעכשיו הוא נמצא בגדוד, וסתם אני זורק לכם, בעזרה, בנחל עוז, מטפל עכשיו בצבא, באירוע צבאי, ופתאום הוא עובר לילד בכיסופים או במקום אחר ומטפל על פי הנחיות אחרות. זה אותן הנחיות, אין פה סתירה.

זה לא מדויק, אם יורשה לי.

בבקשה.

אני אתן הבהרה, אני אתן דוגמא מהחיים, ממש מימים אלה, ואז לכולם יהיה ברור. למשל הסוגייה שקשורה למתן דם מלא לפצועים בשטח טרום בית חולים. אוקיי?

אוקיי.

פרמדיקים כפרמדיקים, אין להם סמכות לתת דם. קרפ"ר העביר במסגרת הצבא, ובצדק, העביר הליך שלם שבסופו של דבר פרמדיק צבאי היום, יש לו את הסמכות ואת ההכשרה לתת מנות דם לפצועים בשטח.

ד"ר סטרוגו אתה שוכח רק באישור רופא.

כן, בסדר, אבל עדיין, לא משנה, אבל עדיין זה בסמכות הפרמדיק באישור של הרופא. שנייה, אנחנו - - -

מקבל אישור רופא. זה לא משנה אם זה רופא צבאי או רופא אזרחי, הוא מוכשר - - -

שנייה, אני רוצה לתת, שנייה רגע - - -

אבל זה סמכות שאין לאזרחי, לפרמדיק אזרחי?

נכון. אנחנו, כדי לעשות את התהליך הזה ולהתאים אותו גם לפרמדיקים האזרחיים, כי מבחינה מקצועית הוא נכון, היינו צריכים לעשות תהליך שלם שאנחנו כרגע באמצע שלו, אל מול וועדה לפעולות חריגות, כדי שתאשר לפרמדיקים במתאר אזרחי לעשות את הפעולה הרפואית הזאת. אני הבאתי את הדוגמא הזאת כדוגמא, כדי להבין שבהחלט ישנם מצבים שבהם ב"סט-אפ" צבאי מלחמתי קרפ"ר יאשר לפרמדיקים לבצע פעולות רפואיות מסוימות, שלא בהכרח תהיינה מתאימות ל"סט-אפ" אזרחי. ולכן יש הפרדה בין המצב המלחמתי לבין המצב האזרחי, ולכן צריכה להיות התייחסות למה מותר לפרמדיק צבאי לעשות ב"סט-אפ" מלחמתי מבצעי לבין מה מותר לו לעשות ב"סט-אפ" של תאונת דרכים או ילד עם התקף אלרגיה. צריכה להיות איזושהי הבדלה.

[היו"ר אוריאל בוסו]

אודי גלבשטיין ביקש להתייחס.

כן, הנקודה, אני חיכיתי לזה, כי אנחנו מכירים את זה. אבל הנקודה פה שאתה מעלה מדברת פה על קביעת הסמכויות, הפעולות, לעומת זאת הסעיף שאנחנו מדברים עליו כרגע מדבר על סעיף הפיקוח, אוקיי?

גם וגם.

גם וגם, אבל בסופו של דבר, את הפעולה של מתן דם במתאר באזרחי אפשר לקדם. ואנחנו מקדמים את זה כמו שאתה יודע.

חד משמעית.

ולכן, בסופו של דבר, אני מסכים פה עם כולם, כן? בסופו של דבר. כי הפיקוח במתאר הצבאי צריך להיות של קרפ"ר, כמו שנאמר פה, הפיקוח במתאר האזרחי צריך להיות שלנו, של משרד הבריאות. זה שפרמדיק בניידת צבאית נותן מענה לאזרח, זה יכול לקרות. הוא עדיין יהיה כפוף לפיקוח הצבאי. יש גם מצב הפוך, גם הניידות של מד"א, לדוגמא, יכולות לתת מענה לחיילים. ועדיין הם כפופים לפיקוח שלנו. זה עניין של פשוט פיקוח בסך הכל.

אבל יש גם הוראה, סליחה, בסעיף 43, שאומרת שהוא רשאי לתת הוראות מקצועיות והוראות הנוגעות לדרכי פעולות. זאת אומרת, זה לא רק פיקוח אלא גם באמת הנחיות והוראות מקצועיות.

זה לא רק פיקוח, בוודאי. זה מעשי מאוד.

אני רוצה להתייחס. אגב, אני לא חושב שזה צריך בהכרח להשפיע על הנוסח שעובר לקריאה ראשונה, ואני חושב שכולם מסכימים על זה שאפשר להתקדם. אבל, נגענו פה בנקודה סופר רגישה בתחום הזה. דיברתי על זה קודם שהחקיקה פה היא לא בוואקום. יש ברקע לסיפור הזה, יש אירועים ספציפיים מטרידים מאוד.

אנחנו נדון בהם בהרחבה בשנייה ושלישית.

נכון נדון על זה. יכול להיות על זה מענה באמצעות שילוב חבר מהצבא בוועדה. יכול להיות לזה מענה בצורות נוספות שקשורות רק לפיקוח ולא להנחיות. אבל, הנושא הזה של העצמאות של הצבא, ברגע שחיילים, ברגע שפרמדיקים מהצבא מטפלים באזרחים, זה חייב להיות בשיח מול משרד הבריאות ומול הוועדה שעוסקת בזה. חייב להיות, חייבת להיות הידברות. לא יכול שזה יהיה - - -

אז אתה אומר לא להחריג את סעיף 43?

עוד פעם, אני לא מבקש לשנות כלום בנוסח שעובר לקריאה ראשונה. אני מבקש שכשהצבא מטפל בזה, וזה לא קורה, ואגב זה שונה מאוד שאזרח מטפל בחייל. חייל הוא אזרח, אזרח הוא לא חייל. בסדר? זה שונה מאוד. הפיקוח האזרחי על חיילים שמטפלים באזרחים הוא זכות של הפצוע, הוא לא פריבילגיה של הצבא. העצמאות של הצבא בלחימה ובטיפול במסגרת צבאית היא פריבילגיה שאף אחד לא רוצה לפגוע בה, ואני גם מסכים עם עזיז באופן מלא – אסור לנו לבלבל - - -

אנחנו נכנסים, אבל לדעתי, כמו שאמר אחמד טיבי - - -

נכון.

לפרטים שהם יכולים לידון אחר כך.

כן.

אנחנו רוצים לסיים היום, יום רביעי, מוקדם.

בבקשה.

אז אנחנו עוברים. אז אנחנו משאירים את הסעיף כפי שהוא, עם התיקון שהקראנו.

אזכורים
5.
כל חיקוק שבו מדובר בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות יראו כאילו מדובר בו גם בחוק זה, וכל חיקוק שמדובר בו בבעל מקצוע בריאות יראו כאילו מדובר בו בבעל מקצוע טיפול רפואי.



כמובן זה גם, יראו כאילו מדובר גם.

תיקון פקודת הרופאים
6.
בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976 סעיף 3(ב), אחרי פסקה (4) יבוא:



"(5) פרמדיק ופרמדיק בכיר כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2022 2023 – מביצוע פעולות שהותרו להם בתקנות שקבע השר, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת כמשמעותה בחוק האמור, ורשאי השר להתנות ביצוע פעולות כאמור בפיקוח רופא; השר רשאי לקבוע פעולות נוספות שיותרו לפרמדיק ולפרמדיק בכיר במסגרת שירותם הצבאי."



כאן עברנו לפקודת הרופאים ולסעיף 3, שהוא סעיף עם השלכות פליליות שאוסר בעצם על מי שאינו רופא לעסוק ברפואה למעט החריגים. וכאן מוצע לקבוע את החריג שפרמדיק ופרמדיק בכיר לגבי פעולות שהותרו להם בתקנות. ולגבי חיילים, לגבי חיילים – פרמדיק ופרמדיק בכיר במסגרת שירותם הצבאי, יש גם פעולות נוספות. עכשיו גם פה, צריך איזושהי הוראות מעבר לגבי המצב של עד להתקנת התקנות.

שיוכלו לעבוד עם תקנות.

כדי שיוכלו לעבוד עם תקנות, ונגיע בהמשך להוראת המעבר.

כן.

אוקיי.

יש לי הערה נוספת, נעה. מצוין כאן בהתייעצות עם הוועדה המייעצת במשמעותה בחוק. אם מסתכלים על הסמכויות של הוועדה המייעצת לפי סעיף 19 לחוק, אין לה סמכויות בעצם לקבוע פעולות. אז אולי - - -

לייעץ. היא מייעצת.

לא, היא מייעצת בנושאים אלה, בסעיף 19, ואחד מהם שזה קביעת פעולות ייחודיות. פעולות ייחודיות, הכוונה לסעיף 5 בחוק. עכשיו, פרמדיק לא יהיו לו פעולות ייחודיות כי הפעולות שהוא עושה זה פעולות של רופא. זאת אומרת שכשאנחנו בעצם מבקשים להתייעץ עם וועדה אנחנו בעצם לא הסכמנו אותה לייעץ בנושא הזה אז צריך יהיה להוסיף.

אוקיי.

אולי רק לוועדה הזאת, כי אנחנו לא רוצים לשנות עכשיו, לעשות תיקון לסעיף שמתייחס לכל החוק.

אוקיי. אז להסמיך בוועדה לעניין מקצועות הטיפול הרפואי.

כן.

לעשות גם את התיקון, גם תיקון לסעיף 19, תיקון לסעיף 19. כמובן לא בסעיף 19 לתיקון, בחוק שלנו בסעיף 19, ואומר שבסמכויות הוועדה לדון ולייעץ לעניין קביעת פעולות שמותרות לפרמדיקים. עכשיו אנחנו עוברים לחוק זכויות החולה.

והייתה כאן רק הערה של הפלילי, שאלו תקנות באישור ועדה.

אז אנחנו נגיד שבאמת שקבע השר - - -

זה מכוח חוק העונשין, כי בכל מקרה, בגלל שהן מופללות. אני רק אומרת את זה לפרוטוקול.

השאלה אם לא עדיף כבר לכתוב את זה.

עדיף לכתוב? לא יודעת, בכל מקרה זה יובא לוועדה.

אישור ועדת הבריאות.

אוקיי, חוק זכויות החולה.

עכשיו יש לנו את זכויות החולה.

תיקון חוק זכויות החולה
7.
בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996 , בסעיף 2 –



(1)
בהגדרה "מטפל", אחרי "כירופרקט" יבוא "פרמדיק, פרמדיק בכיר,";



(2)

""פרמדיק" ו"פרמדיק בכיר" – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2022;".

ביצוע
8.

שר הבריאות ממונה על ביצוע של חוק זה.



כאן מגיעות התוספות. התוספת הראשונה עוסקת במקצועות הטיפול הרפואי ותנאי הכשירות.

תוספת ראשונה

(סעיפים 2 ו־8 לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות וסעיף 2(4))

מקצועות הטיפול הרפואי ותנאי הכשירות

יש את טור א' שמתאר את מקצוע הטיפול הרפואי, טור ב' שעוסק בתנאי הכשירות וטור ג' - בתעודה. המקצוע הראשון הוא פרמדיק, וכאן מדובר על שלושה מרכיבים, או בעצם שניים, אני רואה שאתם ביקשתם למחוק אחד מהם.

טור א'
מקצוע הטיפול הרפואי
טור ב'
תנאי הכשירות
טור ג'
תעודה

1. פרמדיק
(1) תעודה המעידה על סיום קורס פרמדיקים שהמנהל הכיר בה, בהתאם להוראות סעיף 3;
תעודת פרמדיק



פה ב-(2) הייתה הוראה שהתייחסה להכשרה מעשית במשך תקופה שנקבעה בתקנות, אבל אתם מבקשים למחוק אותה, אולי תסבירו.

לא, אתם ביקשתם למחוק.

לא? לא ביקשתם למחוק?

אנחנו, פשוט אצלנו, לגבי פרמדיק בכיר ביקשו את נושא הניסיון, ואז.

אה, אוקיי. אז אנחנו, אז ב-(2) יהיה:

טור א'
מקצוע הטיפול הרפואי
טור ב'
תנאי הכשירות
טור ג'
תעודה

1. פרמדיק
(2) הכשרה מעשית במשך תקופה שנקבעה בתקנות;
(3) עמידה בבחינות עיוניות ומעשיות כפי שקבע המנהל.
תעודת פרמדיק

2. פרמדיק בכיר
(1) תואר אקדמי ראשון ברפואת חירום;
תעודת פרמדיק בכיר



יש רק אחד כזה היום בארץ? מוסד אחד שמעניק אותו?

לא, יש שני מוסדות.

שני מוסדות.

מה השם שלהם?

אוניברסיטת בן גוריון ומכללה אקדמית צפת.

צפת ובן גוריון.

בנוגע להכשרה מעשית בסעיף קטן (2), אני מבקש לציין שהיום, במסגרת לימודי תואר ראשון ברפואת חירום מתקיימת הכשרה מעשית של 800 שעות, וההכשרה הזאת גם מזכה ב-16 נקודות זכות במסגרת התואר. ובסופו של התואר מוענקת תעודת פרמדיק. אז לא ברור לנו כל כך למה צריך גם הכשרה מעשית.

אני רוצה לפרט גם כן למה הייתה הכוונה - - -

התואר האקדמי לא כולל את ההכשרה הזאת?

זה בדיוק מה שאמרתי.

לא, שנייה. זה בדיוק ההבדל, זה אחד ההבדלים בין פרמדיק ופרמדיק בכיר. ההכשרה של פרמדיק כוללת בתוכה הכשרה מעשית, זה חלק מובנה בהכשרה של פרמדיק. יש לו את המרכיב העיוני והתרגולים, יש לו את הרוטציה בבתי חולים ויש לו את ההכשרה המעשית על גבי הניידות לטיפול נמרץ. הוא צריך להשלים את שלושת המרכיבים האלה ואז הוא מקבל תעודת פרמדיק. פרמדיק בכיר, הכוונה הייתה שהוא יעבור הכשרות נוספות – גם הכשרה עיונית אקדמית נוספת וגם הכשרה מעשית נוספת. ולכן, יש משמעות לתוספת הנוספת הזאת בפרק של פרמדיק בכיר. פרמדיק רגיל, זה חלק מובנה בהכשרה שלו.

אז נוסף על ההכשרה המעשית שהוא יעשה במסגרת התואר, הוא יעבור הכשרה מעשית - - -

לא, לא. יש לנו תקנות.

רגע, רגע. יש כאן, שנייה, יש כאן בלבול. תראו, במסגרת מה שפרמדיק בהכשרה אקדמית, כמו שנאמר על ידי המל"ג, יש הכשרה מעשית שזה חלק מתוכנית הלימודים, שזה כמובן מקובל.

גם לא אקדמית.

אז זה מה שאני אומר. בסעיף הראשון, שמדובר על פרמדיק, אוקיי? כן צריכה להיות גם הכשרה מעשית כי זה לא כפוף למל"ג, לימודי התעודה האלה. ולכן, נדרש פה סעיף שאומר שחלק מההכשרה הבסיסית לפרמדיק, לא לפרמדיק בכיר, צריכה להכיל גם הכשרה מעשית.

אז אתה רוצה להחזיר את פסקה (2).

כמו שנאמר על ידי ד"ר סטרוגו.

היא צריכה להיות.

בסדר, אז לא למחוק את זה. לא למחוק את זה.

אנחנו כן נרצה - - -

לא, אבל חבר'ה - - -

רגע, אני אענה לעמרי אם אפשר.

יש לי הערה כאן.

אולי אנחנו נשמע גם כן.

כשאתה מדבר על תואר, התואר, כשאתה אומר פרמדיק בסיסי, הרי מובן בתוכנית ההכשרה שלו צריכה להיות המעשית, למה צריך להזכיר את זה בחוק? אתה מבין. למה צריך להזכיר את זה בחוק. ברגע שאני אומר פרמדיק, עבר קורס בסיסי, מובן מאליו, בתוכנית הלימודים שלו, בסילבוס שלו יש את ההכשרה הזאת. הרי הוא לא יוכר, המנהל לא יכיר בו אם אין את הסילבוס הזה.

זה בפרמדיק האקדמי.

אז אין צורך לשים עוד פעם בהגדרה. אותו דבר גם לבכיר. הוא קיבל תואר אקדמי, יש תוכנית לימודים שמוכרת שבתוכה יש את ההכשרה. בשביל מה להוסיף אותה עוד פעם? מי שיש לו תואר אקדמי הוא יכול להיות פרמדיק בכיר, כי מי שקיבל, עבר קורס פרמדיק, הוא יקבל - - -

שניהם אותו דבר חוץ מהתואר ברפואת חירום.

התואר האקדמי זה פרמדיק בכיר.

לא צריך להוסיף את ההכשרות כי זה חלק מובנה בתוך התוכנית.

אני רוצה - - -

אלא אם זה לא בתוך התוכנית.

מה הכוונה? מה הכוונה?

תראו, הכשרה מעשית - - -

האם יש כוונה מאחורי ניסוח יתר?

לא, זה לא ניסוח יתר, בגלל שמופיע, אם תסתכלו בתוספת הראשונה לחוק ההסדרה, תראו שם שבכל המקצועות זו דרישה. אוקיי? של הכשרה מעשית. ואז יש לנו תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות – הכשרה מעשית, שלמעשה יש שם תקנה שבאה ואומרת שבעל תואר אקדמי ממוסד להשכלה, נצטרף לעשות לזה כמובן התאמה, שחלק מהתוכנית שלו מתוכנית הלימודים היא הכשרה מעשית, פטור מהכשרה מעשית. זאת אומרת, זה משהו שהוא תבניתי בחוק.

אז רגע, יש פה שאלה, אני חושבת שאנחנו צריכים לכתוב - - -

שנייה.

שתקנות שהותקנו מכוח אותו חוק הן גם אלה שיחולו אצלנו. זה איזושהי הוראה - - -

אולי אנחנו רוצים גם כן לשמוע בהקשר הזה. ד"ר.

יראו אותם שהם יותקנו מכוח ה- - -

ד"ר אורן וכט, ראש המחלקה לרפואת חירום באוניברסיטת בן גוריון שנמצא בזום, שלום לך.

שלום. רק רציתי קצת לדייק. מבחינת ההכשרה המעשית, הלימודים עצמם באוניברסיטת בן גוריון וגם במידה מסוימת במכללת צפת, כוללים מעל 1,200 שעות של הכשרה מעשית. חלקן בבתי חולים וחלקן בעצם בניידות טיפול נמרץ של מד"א. זה חלק בסיסי מהתואר ובעצם אי אפשר לסיים את התואר אם לא מקבלים מצד אחד את כל האישורים ממד"א שמי שנמצא בהכשרה המעשית בניידות עבר את ההכשרה בהצלחה, ובמקביל סיים את כל החובות האקדמיות. רק אז בעצם המל"ג התנה את מתן התואר בעצם סיום של שני הדברים האלה. לכן, מי שלא סיים 1,200 שעות לפחות, זה בדרך כלל יותר, של הכשרה מעשית, בכלל לא יכול לקבל את התואר, לא יכול לסיים את הלימודים וכולי.

אבל זה אומר שהוא כן צריך לעשות הכשרה מעשית אבל היא פשוט בתוך הלימודים. זה מה שזה אומר.

זה מה שאמר.

זה בתקנות. זה בהגדרה.

בדיוק, מסבירה שזה בתקנות, ואנחנו צריכים למצוא את הדרך להבהיר שהתקנות גם מוחלות. התקנות מכוח החוק ההוא.

אוקיי. אז אנחנו ננסח את זה בצורה כזאת שזה לא יראה כפילות, כמו שאמר חבר הכנסת יאסר חוג'יראת.

וננסח הוראות מעבר גם בהקשר.

אנחנו ננסח, או שאפשר לקבוע כבר עכשיו, להניח את זה לתקנות. האם צריך לנסח את ההוראה הזאת או להגיד, להחיל את כל הוראות התקנות - - -

העניין הוא שהתקנות מתייחסות רק לתארים אקדמיים, אז צריך לחשוב, זאת אומרת, נצטרך לתקן אותן.

אז אולי אנחנו צריכים לכתוב כאן במפורש, את ההוראה הזאת. במקום, בתיקון לסעיף 14 לחוק של הסדרת העיסוק שהוא קובע הסמכה לקבוע תקנות, לקבוע כאן שהכשרה מעשית שעוברים אותה במסגרת הלימודים, הקורס או התואר, אז תיחשב.

בחוק הזה.

בחוק שלנו.

סעיף 14.

רק בחוק שלנו, כן.

כן, אפשר. בסדר, אנחנו נרשום לנו את זה לקראת.

השאלה אם אפשר לרשום או שאפשר לכתוב את זה כבר עכשיו. אולי אפשר לכתוב את זה כבר עכשיו.

מה? לכתוב?

כתיקון לסעיף 14 ולהגיד שאם במסגרת השכלה, אם ההכשרה המעשית תתעסק במסגרת השכלה שהיא קבועה בתוספת הראשונה אז יראו בה כאילו שהיא עומדת בפני עצמה.

אבל, עדיין, רגע, רגע.

נגיד מישהו מגיע מחוץ לארץ, אני אתן דוגמא. מישהו מגיע מחוץ לארץ עם תעודת סיום לימודים, ונניח ששם אין הכשרה אבל בכל זאת מכירים בתעודה שהוא קיבל, אז הוא יצטרף לעשות את ההכשרה המעשית כי זו דרישה שעומדת בפני עצמה כאן.

אם יש מוסד שמוכר - - -

אין מוסד שמכשיר פרמדיקים בעולם שאין בו הכשרה מעשית. זה לא עובד ככה.

בסדר, אבל אני מזכירה לכם שחלק מהתפקידים של הוועדה המייעצת זה גם לקבוע בעצם מה ההכשרה המעשית, תנאי ההכשרה.

כן.

וצריך באמת לראות שיש בסיס משותף, מכנה משותף לכל התוכניות. כיום זה לא מוסדר. אפשר בעצם לעשות כאן תיקון לסעיף 14 רק בחוק הזה.

כן.

שמסמיך בעצם את השר לקבוע הוראות לעניין הכשרה מעשית ולקבוע כללים, לא רק ביחס, לרבות מתן פטור. פה רשום לבעל תואר אקדמי אז פה באמת יהיה צריך לתקן את זה לבעל תעודה, לא תעודה אלא בעל הכשרה במוסד שהוכר - - -

כן, תעודה המעידה על סיום קורס.

צריך לחשוב על הנוסח

תעודה המעידה על סיום קורס. אוקיי. אז אנחנו נעשה את ההתאמה הזאת כבר עכשיו לקראת הקריאה הראשונה. אבל אז זה אומר שיצטרכו תקנות בשביל זה.

כן.

יכול להיות שצריך הוראת מעבר בינתיים לנושא הזה.

שאלה. משרד הבריאות, היום אין לו, למשרד הבריאות אין היום הגדרה של תוכנית לימודים לפרמדיק? אתם לא אישרתם איזה סילבוס, תוכנית לימודים? מה צריך?

זה לא מוסדר.

בלי חוק אי אפשר.

בשביל לקבל תעודת פרמדיק מה הוא צריך לעבור? אין איזה?

בלי חוק אי אפשר.

לכן החוק.

תוכנית לימודים? מה?

בלי חוק אי אפשר לקבוע תנאי הכשרה.

בגדול, גם אתה יכול להגיד שאתה פרמדיק. כל אחד.

נכון להיום, שנייה, נכון להיום בתקנות לפעולות חריגות, ההגדרה הרשמית היחידה שיש לפרמדיק זה שהוא בעל תעודה ממוסד שהכיר בו המנהל.

אז הייתם צריכים לשים בתוך - - -

ונכון להיום, המנהל, שזה מנכ"ל משרד הבריאות באופן רשמי, הכיר רק במד"א כגוף שמסמיך פרמדיקים. לכן, רשמית, נכון להיום במדינת ישראל, פרמדיק רשמי זה מי שעל התעודה שלו חתום מנכ"ל מד"א, סמנכ"ל רפואה במד"א. זה המצב נכון להיום.

בוא נאמר, יש שאלות לגבי המצב הקיים, ולכן צריך - - -

כן, כן, צריך להיזהר מהדבר הזה.

תגיד, איך זה במקצועות אחרים? נגיד היום עובד מעבדה רפואי, אוקיי? עובד מעבדה רפואי, הוא צריך לקבל תואר אקדמאי – עובד מעבדה אקדמאי, אוקיי? הוא בעל תואר, ידוע מה הוא לומד. עובד מעבדה שהוא לא אקדמאי, אז זה כמו פרמדיק. צריך להיות משהו מוגדר. משרד הבריאות צריך להגדיר אותם.

בשביל זה אנחנו כאן.

תקנות, לא יודע. זה לא צריך להיות שיקול של מד"א או של כל גוף מכשיר אחר. יש דרישה של משרד הבריאות, המינימום, צריכה להיות תוכנית לימודים. דרישות מינימליות בסיסיות בשביל שבן אדם יקבל תעודה במקצועות הבריאות.

אתה צודק.

בגלל זה אנחנו צריכים את ההסמכה.

זאת המטרה של החוק.

זו אחת המטרות של החוק.

להסדיר את - - -

אבל, אז צריך להסדיר את זה, להוסיף איזה תקנה, להגדיר.

החוק הזה בעצם מתבסס על חוק הסדרת מקצועות הבריאות. כלומר, לא ממציאים פה דברים חדשים אלא רק עושים התאמה, כי פה זה לא תארים אקדמיים בהכרח.

אני מבין, אבל גם חוק הסדרת מקצועות הבריאות הוא לא מתייחס ספציפית לפרמדיקים, אז אפשר גם לעשות תיקונים. מה שלא שם, להוסיף.

זה מה שאנחנו עושים. חוק חדש לפרמדיקים.

עושים חוק חדש לפרמדיקים עם התאמות מסוימות מתוך חוק הסדרת העיסוק. אז אולי פה באמת צריך לעשות התאמות ולהגיד שתהיה איזו הוראת מעבר שאומרת שעד להתקנת התקנות האלה יראו הכשרה מעשית במסגרת קורס להכשרת פרמדיקים במוסד לימודים שמנהל הכיר בו, או במסגרת תואר אקדמי, יראו אותה כהכשרה מעשית לעניין הדרישה הזאת.

אין לי, אני חושבת שזה מצריך בדיקה יותר מעמיקה. אולי אפשר את זה לקראת קריאה שנייה ושלישית. את ההוראה הזאת.

אני גם חושב.

אני לא חושבת שצריך, אבל לגבי הנוסח.

כן, כן. זה עדיף, זה עדיף.

לשים את זה כהערה ואחר כך להתקדם.

זה, אבל את התיקון לסעיף 14.

את זה אפשר לנסח.

כבר עכשיו נכתוב, אוקיי. אז יש לנו עכשיו: טור א'
מקצוע הטיפול הרפואי
טור ב'
תנאי הכשירות
טור ג'
תעודה

2. פרמדיק בכיר
(2) הכשרה מעשית במשך תקופה שנקבעה בתקנות, וניתן לקבוע בתקנות כאמור כי תקופת ניסיון בעבודה כפרמדיק תיחשב כהכשרה מעשית;
תעודת פרמדיק בכיר

זה לדעתי מיותר, כי מה קבענו.

את זה צריך לכתוב או שזה כבר?

אם אני עושה הכשרה מעשית אני אקבל בכיר בלי התואר האקדמי?

לא. עם התואר האקדמי. זה דרישות מצטברות.

אה, זה מצטבר.

הדרישות הן מצטברות. 1, 2 ו-3, ולכן גם עלתה השאלה האם ההכשרה המעשית תמיד נדרשת בנוסף לתעודת לימודים. לכן היה צריך את המעקף, את ההבהרה בתקנות שההכשרה המעשית שנעשית במסגרת הלימודים - - -

לא, אבל לשים את זה 1, 2, 3 זה מבלבל. אולי תואר אקדמי ואז תת-סעיפים.

כן, נכון.

זה נראה כאילו זה סעיף נוסף. תת-סעיפים ואז זה שייך לתואר אקדמי. אני חושב.

כן, אנחנו נבדוק אם זה בדיוק במבנה של חוק הסדרת העיסוק, אז נעשה את זה כפי שזה שם.

תוכל להסביר למה התכוונת? אני פשוט לא בטוח שהבנתי.

אני אומר, אתם כותבים תואר אקדמי, הדרישות. פרמדיק בכיר מה דורש? א' מי שיש לו תואר אקדמי, ככה אני מבין את זה.

זה דבר אחד.

2, מי שעבר הכשרה מעשית הוא גם יכול להיות פרמדיק.

לא, לא, זה לא חלופיות.

מי שעבר הכשרה מעשית.

לא, לא. כלומר, זה בנוסף.

אבל אתם שמתם 1 ו-2. זה 1, מי שיש לו תואר אקדמי.

לא, אבל זו ההגדרה של המקצוע

2, הכשרה מעשית הוא כן. ו-3 עמידה בבחינות.

אני סבור שצריך להגדיר את זה בצורה הרבה יותר פשוטה – פרמדיק בכיר הוא אדם שקיבל תעודת פרמדיק, ובנוסף לכך הוא בעל תואר אקדמי ברפואת חירום.

לא מספיק.

לא רק. לא, זה לא רק.

אני חושב, אבל, שמה שרמי מציע זה להוסיף פה פשוט עוד תנאי, שהוא כבר מה שנקרא קיבל תעודת פרמדיק למען הסר ספק.

אבל, השאלה אם זה בכלל דרישה של המל"ג. אתם דורשים כתנאי לתואר שהבן אדם הוא כבר פרמדיק?

לא, לא, לא.

היום, במסגרת התואר אתה מקבל בסופו של התואר תעודת פרמדיק. לא בכיר, תעודת פרמדיק.

אני חושב, לדעתי, בשביל לתת גם אופציה ואופק קידום של הפרמדיק, צריך להכיר גם איך פרמדיק יעבור לפרמדיק בכיר.

בדיוק.

נכון, דווקא, נכון מאוד.

זה משהו נוסף.

נכון.

חד משמעית. שיהיה ברור, רק אני חושב רגע מהישיבות הקודמות. לא כל פרמדיק עם תואר הוא פרמדיק בכיר.

נכון.

גם פרמדיק עם תואר צריך לעבור הכשרה נוספת שמשרד הבריאות יקבע, ואז הוא יהיה פרמדיק בכיר. כלומר, פרמדיק עם תואר - - -

מה תהיה ההכשרה הנוספת?

אז זהו, שנייה.

את זה הוועדה תקבע. הוא שקול לכל פרמדיק שעשה קורס, תואר אקדמי.

צריך להבין, שנייה, צריך להבין שיצירת המדרגים, יצירת המדרגים לפרמדיקים, בדיוק כמו המדרגים במקצועות הבריאות האחרים, נשענים על שני מרכיבים – ידע וניסיון. אנחנו רוצים שמטפל בכיר יהיה לו יותר ידע ויותר ניסיון.

איפה יש דבר כזה מקביל במקצועות אחרים?

בסיעוד למשל. יש אחות, אחות מוסמכת וכולי.

ועל בסיסי.

ועל בסיסי. זה תמיד עוד ידע ועוד ניסיון. זה מה שמייצר לך מטפל בכיר.

לא, היא קודם כל מוסמכת.

זה מה שאני אומר.

יש מוסמך ויש מוסמך בעל תואר.

היא קודם אקדמאית ואז היא מומחית. אבל כאן אתן, כאן אנחנו בעצם, הדרישה היא לתואר. זאת אומרת, פרמדיק בכיר חייב שיהיה לו תואר.

בוודאי.

כן, אני אומר – ידע, שזה החלק של התואר, אבל גם ניסיון. גם וזה וגם וזה. זה מה שעושה את - - -

לא, אני אומר ככה. אני, מההבנה שלי, משרד הבריאות, מההבנה שלי הבסיסית, אני גם בא מהתחום. מי שקיבל תואר אקדמי ברפואה דחופה הוא מגיע ישר, בגלל שהוא קיבל תואר, פרמדיק בכיר, עם ההתאמות במשרד הבריאות, הדרישות שלו.

לא.

למה?

חייב הכשרה או הכרה של הוועדה?

לא.

לא.

עבר בחינה, רגע, ברגע שהוא קיבל תואר אקדמי, עבר את כל ההכשרה לפי המל"ג ולפי משרד הבריאות, עבר את כל הזה, הוא יכול להיות פרמדיק בכיר בתנאי שהוא עובר את הבחינה של משרד הבריאות. מבחינת הרישוי.

לא.

זה לא הכוונה.

זאת לא הייתה הכוונה.

זו לא הייתה הכוונה. עוד פעם.

זה מה שאני מבין ממה שכתוב כאן.

אנחנו רוצים שתהיה גם - - -

עוד פעם - - -

זה גם מה, תראו, תני לי להשלים את המשפט, בסדר? אני, מה שאני חושב מהניסיון, כל קדם שקיבל תואר אקדמי ברפואה דחופה בתוכנית שהיא מאושרת על ידי המל"ג ומשרד הבריאות, הוא זכאי לקבל להיות פרמדיק בכיר אחרי שהוא עובר בחינת רישוי של משרד הבריאות. התנאי שכל מי שעבר, כל אדם שהוא פרמדיק היום, צריך לתת לו גם אופק קידום. הוא יכול גם להגיע לפרמדיק בכיר וצריך לתת לו גם את האופציה הזאת, תוכנית מסוימת, הכשרה, לא יודע מה, כדי שהוא יוכל גם להיות פרמדיק בכיר. זה גם מסלול אחר.

הוא צריך לעשות השלמה. עוד פעם - - -

זה כאילו שני מסלולים.

אני אלך אחורה. שנייה, שנייה, חברים, שנייה. כל הנושא של, קודם כל, אני חושב שזה צריך להיות בדיונים של קריאה שנייה ותקנות - - -

בסדר, אז.

ולכן עדיף להשאיר את זה לשנייה ושלישית.

רק לתת לכם את הרקע. כשאנחנו יצרנו את - - -

אבל תיקחו בחשבון את ההערה הזאת.

כשאנחנו יצרנו את המדרגים, כשאנחנו יצרנו את המדרגים - - -

בוסו, ההערה הזאת, קחו אותה בחשבון. לדעתי, צריך לחשוב פה גם.

צריך להגדיר יותר נכון את המדרגים, אבל המטרה של המדרגים, כמו שזה נעשה בעולם, היא לייצר מדרגים המשכיים שכוללים עוד ידע ועוד ניסיון.

כן.

כמו שיש בעולם. עשינו די העתק הדבק. יש פרמדיק, פרמדיק מומחה, פרמדיק טיפול נמרץ. אותו דבר.

אוקיי.

זו המטרה. בואו נתקדם. בואו נתקדם.

רק רגע, השאלה היא - - -

אנחנו נכנסים לדקויות שיכולות להיות - - -

רק רגע, אדוני, אני רק רוצה להבין. יש פה תוספת, הוספנו פה תוספת על הנוסח שהיה בהצעת החוק המקורית וגם בהצעת החוק שעברה קריאה ראשונה בכנסת הקודמת, שניתן לקובע בתקנות כי ניסיון בעבודה כפרמדיק ייחשב כניסיון.

כאן אנחנו רצינו להכניס את מה שהם עכשיו דיברו עליו. את אלמנט הניסיון בתור עוד דרישה כדי שמישהו ייקרא פרמדיק בכיר. לא מספיק שהוא רק בעל תואר.

בסדר, לא בעל תואר, אבל הוא עושה גם את ההכשרה המעשית. אז ההכשרה המעשית מבטלת את הניסיון למעשית.

כן, אבל יכול להיות שאנחנו נבטא את ההכשרה, יכול להיות שבהכשרה המעשית אנחנו נבקש, זה רעיון, יותר שעות ממה שלומדים בתואר כדי שנוכל להכניס את אלמנט הניסיון. זאת אומרת, הוא יצטרך לצבור עוד ניסיון בשטח ולא ישר כשהוא יוצא מהלימודים להיקרא פרמדיק בכיר.

אז אפשר להשאיר את הנוסח כפי שכתוב פה פנינו?

אז מה אם אנחנו מבינים שזה יהיה עוד דיון לקראת שנייה ושלישית, אז.

כן, אבל כרגע זה יתעכב כך.

אני לא מבין, נעה, מה ההבדל בין פרמדיק בכיר לפרמדיק רגיל. כלומר, זה שסיים את הלימודים ברפואת חירום שקול לפרמדיק רגיל שעשה קורס במד"א? כלומר, מבחינת ההגדרות כאן בחוק.

לא, למעשה הוא מוגדר כמקצוע נפרד. כאן, זה נראה כאילו שזה מקצוע נפרד.

הוא יקבל תעודת פרמדיק והוא לא יהיה פרמדיק בכיר.

הוא לא יהיה פרמדיק בכיר ביום הראשון, כן. הוא יצטרך עוד ניסיון.

הרעיון של פרמדיק - - -

זה הרעיון פרמדיק בכיר, אתה מוסיף לו תואר.

הרעיון שהוא עשה הכשרה מעשית של 1,200 שעות במסגרת התואר.

בסדר, אבל רוצים עוד נדבך של ניסיון.

חבר'ה, היום, הדבר הזה נולד ממציאות שהיום פרמדיקים עם תואר מגיעים ועובדים שנה, שנתיים, שלוש ועוזבים את המקצוע למקצועות אחרים. ואנחנו רצינו בעצם לעשות מדרג שפרמדיק, לא משנה אם זה היה בתואר או לא בתואר, סיים, הוא עובד כפרמדיק X זמן בשטח, ואם יש לו תואר והוא השלים את הניסיון ועבר הכשרה מקצועית שמשרד הבריאות החליט, אז נותנים לו סמכויות נוספות, וככה זה ישאיר אותם עוד כמה שנים במקצוע. כדי ליצור איזשהו מדרג נכון שאנשים לא יברחו מהמקצוע ויהיה להם איזשהו אופק קידום גם מקצועי. זאת הייתה המטרה.

בסדר, לדעתי, מי שקיבל תואר - - -

אנחנו נדון בזה אחר כך. אבל כמו שחידדת נכון. הלאה.

את זה קראנו, לא יודעת אם קראנו.

טור א'
מקצוע הטיפול הרפואי
טור ב'
תנאי הכשירות
טור ג'
תעודה

2. פרמדיק בכיר
(3) עמידה בבחינות עיוניות ומעשיות כפי שקבע המנהל.
תעודת פרמדיק בכיר



תוספת שנייה

)סעיף 5 לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות וסעיף 2(4))

פעולות ייחודיות

וכרגע התוספת הזאת נשארת ריקה. כמובן יכול להיות שיהיו מקצועות נוספים. כרגע אנחנו מסדירים את שני המקצועות האלה, אבל לעתיד יכול להיות שיהיו מקצועות נוספים ויצטרכו בהם פעולות ייחודיות. התוספת השלישית עוסקת בנושא של ייחוד התואר.

טור א'
מקצוע הטיפול הרפואי
טור ב'
ייחוד התואר

1. פרמדיק
פרמדיק

2. פרמדיק בכיר
פרמדיק בכיר



עכשיו נעבור להוראות המעבר.

רק שנייה, הערה קטנה. אני חושב - - -

צריך לבדוק מול המל"ג.

בדיוק, גם צריך לבדוק מול המל"ג. אני חושב שאני יודע את התשובה אבל תאשר. שם המקצוע הוא לא פרמדיק ולא פרמדיק בכיר, אם אני מבין נכון, על פי המל"ג השם הוא רפואת חירום, נכון?

כן. כן, זה שם התואר.

לא, לא, אני אומר שזה מה שהמל"ג קורא לשם התואר. אנחנו חושבים שהמקצוע לא יכול להישאר פרמדיק, אלא צריך לקרוא לזה רפואת חירום.

למה? לא. השאלה היא כזאת. אנחנו אמרנו, שאלת התואר היא בתואר ראשון ברפואת חירום. כאן אנחנו שואלים מה המקצוע.

אז פרמדיק הוא מומחה לרפואת חירום?

לא מומחה, רפואת חירום.

אז מה אני?

זה לא שם של מקצוע. זה הבעיה.

זה לא רופא חירום.

הוא גם לא רופא.

תבדקו את זה לקראת קריאה שנייה ושלישית. דווקא זה - - -

אנחנו כן נצטרך לחשוב על זה מבחינה אקדמית כי יש רופאים שהם רופאי חירום.

זה כמו שיש פיזיותרפיסט ופיזיותרפיה, או קלינאות תקשורת וקלינאית תקשורת.

לא, טיפול בהפרעות בתקשורת.

טיפול בהפרעות בתקשורת, סליחה.

מה העיסוק?

מה העיסוק בעצם?

אני חושב שבהקשר הזה יש סוגייה, ייחוד המקצוע בהקשר הזה דווקא היא קריטית כי הרבה אנשים מציגים את עצמם בצורו כלשהן כפרמדיק, וזה דבר שדווקא צריך לתת לו מענה. אז דווקא בהקשר הזה.

אז מה ההצעה שלך?

מה הצעתך?

תגיד, פרמדיק זה מילה עברית?

מה ההצעה? להשאיר?

להשאיר או - - -

זו מילה שהוכרה על ידי - - -

הוא מציע להשאיר. גם מד"א.

מה התרגום של המילה פרמדיק?

מה המילה העברית?

ההנחיה של האקדמיה ללשון אלינו זה להמשיך ולקרוא לזה פרמדיק. זה, בסוף - - -

לא, אני חושב שצריך - - -

"מדיקל". "פרה-מדיקל" – פרה-רפואי.

אני, לדעתי, לקרוא לזה רפואה דחופה או רפואת חירום זה מטעה. כי רפואת חירום, מי שמומחה זה רופאים שלמדו שש שנים והתמחו ועשו התמחות מספר שנים במיון, ברפואה דחופה. זה משהו אחר. זה לא רפואה דחופה. ולכן, התואר, שם התואר הוא מבלבל. אני חושב גם ברמה האקדמית צריכים לחשוב על זה לשם אחר. כי זה לא רפואה. מי שבוגר של התוכנית הזאת הוא לא רופא. הוא לא רופא חירום. הוא - - -

מומחה.

מומחה בעזרה, מומחה בעצם.

מומחה ברפואה דחופה.

כן, כן, עזרה.

או מתן טיפול רפואי דחוף.

לא מומחה. לא, לא מומחה.

בעצם יכול לתת עזרה במקרים דחופים.

פרמדיק.

הוא פרמדיק, בקיצור.

פרמדיק בכיר. הלאה.

פרמדיק, לדעתי זה השם הנכון.

מבחינת התואר ושם התואר, כמובן השם ניתן לאחר עבודה של וועדה מקצועית, כמו שנעשה בעוזר רופא, וכמובן עבר דיון במל"ג.

לא אכפת לי שבניסוחים פרמדיק תשימו ברפואת חירום בסוגריים, אבל שם המקצוע הוא פרמדיק.

פרמדיק, נכון, אוקיי.

אז, אדוני, אנחנו כרגע משאירים את זה ונבחן את זה לקראת קריאה שנייה ושלישית, את השם?

כן, כן.

כן, כן.

הוראות מעבר
9.
עד להתקנת תקנות ראשונות לפי סעיף 3(ב)(5) לפקודת הרופאים כנוסחו בחוק זה, יראו את הפעולות הרפואיות שמותר לפרמדיק או לפרמדיק בכיר, לפי העניין, לבצע לפי סעיף 59(ב) או (ב1) לפקודת הרופאים כאילו הותקנו מכוח הסעיף האמור.



כאן אנחנו אומרים שבינתיים ימשיכו לחול הוראות, תקנות הכשירויות עד להתקנת תקנות.

עד להתקנה, כן. כמקובל בחוק.

עכשיו אנחנו נוסיף עוד הוראת מעבר בהמשך לכך, "עד להתקנת תקנות ראשונות לפי סעיף 3(ב) רשאי המנהל להכיר במוסד לימודים בתעודת סיום הלימודים שנתן המוסד ובכלל לימודיו של המבקש לתעודת סיום הלימודים על בסיס שקילת רמת המוסד, תנאי הקבלה, רמת הלימודים, סגל ההוראה, רמת הבחינות הנערכות במסגרת הלימודים והיקפן, תוכנית הלימודים והיקף הלימודים לתעודה. ורשאי הוא לשקול לעניין זה את האמור לעומת הנהוג בלימודים לתואר אקדמי מוכר במוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל. בהחלטה כאמור רשאי המנהל להתייעץ עם הוועדה המייעצת.". אבל עוד לא תהיה לנו וועדה מייעצת, יכול להיות. אבל יכול להיות שכן תהיה. זה פשוט לקרוא את מה שהיה בסעיף קטן (ב). אמרנו קודם שקראנו את סעיף 3(ב), שזה יהפוך להוראת מעבר. זאת תהיה הוראת מעבר.

אבל הוא רשאי להתייעץ הם הוועדה?

אפשר להוריד את הרשאי להתייעץ.

אפשר להוריד. יש פה הערה של הפלילי, שהם יצטרכו עוד לדון בזה. אבל אני לא רואה איך אפשר להסתדר בלי זה.

בלי מה?

אני לא רואה איך אפשר להסתדר בלי הוראת מעבר, כי גם היום בעצם כל הפרמדיקים מוסדרים בחוק. אז יש פה הערה של קרן, שהיא צריכה עוד להתייעץ על זה.

אוקיי, אז השאלה אבל אנחנו לא, זאת אומרת, כל הפרמדיקים ייבחנו מחדש כשהחוק יעבור. הפרמדיקים ייבחנו מחדש. אנחנו לא נותנים למי שכבר נמצא במערכת איזושהי קדימות, אלא הם יצטרכו - - -

לא, לא, לא. וודאי שלא.

יש מה שנקרא, לא, לא, אני אגיד לך. יש ברפואה, בפרה-רפואיים יש, קראו לזה פעם דור המדבר.

אבות מקצוע קוראים לזה.

מי שיקבע בתוך זה צריך לאשר אותו ישירות, מהחדשים צריך לבחון אותם. מרגע שהחוק מתקבל, אז מי שנכלל.

לא בוחנים לאחור.

לא.

זאת אומרת, אנחנו צריכים פה אולי גם כן הוראת מעבר כזאת, שאומרת - - -

כן.

יש הרבה התייחסות לזה, אבל זה - - -

אתה לא רוצה להכניס את זה עכשיו? אולי צריך להגיד שמי - - -

בהחלט מי שכבר פרמדיק והם עשו את ההכשרות, תאמין לי שלא מקלים מעליהם, אנחנו לא נגיד להם לעבור קורסים חדשים.

לא, לא.

ולעבור התאמות.

לא, בוודאי שלא.

ומי שעבר את התואר שמלמדים.

זה מאוד מורכב, כי יש פה.

אמרנו שבאים לדיון הזה - - -

בדברי ההסבר אנחנו נחדד את זה.

נחדד שמה? שאנחנו נצטרך להחליט בזה לקריאה שנייה ושלישית? את הוראות המעבר?

סעיף הוראות המעבר.

כן, סעיף הוראות המעבר יחודד. טוב.

אוקיי.

סיימנו? יש עוד הערות? אז אם ככה, חברי הכנסת, אני רוצה להצביע על הצעת חוק הסדרת העיסוק מקצועות הטיפול הרפואי, התפ"ג-2023, לקריאה הראשונה, של שתי ההצעות שמוזגו של חבר הכנסת אוריאל בוסו וחבר הכנסת אחמד טיבי. מי בעד? מי נגד.

הצבעה

בעד – 3
נגד – 0
נמנעים – 0
אושר.

אין מתנגדים ואין נמנעים. פה אחד. אני קובע שהצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי המכונה פרמדיקים אושרה לקריאה ראשונה, והיא תחזור לכך, כמובן בעזרת השם, ככל שתעבור במליאה, להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה לכולם, ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:34.