פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
20/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 31
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, א' בתמוז התשפ"ג (20 ביוני 2023), שעה 12:00

"המס הורוד" - אפליית מחירים על בסיס מגדרי

חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר
שלי טל מירון

סימון דוידסון
יסמין פרידמן
עאידה תומא סלימאן

רחלי לאביאן - עורכת דין במחלקה המשפטית, הרשות להגנת הצרכן

רקפת וינטרוב - מנהלת דוברות והסברה, המועצה הישראלית לצרכנות

אסתר כהנא גוטגליק - מנהלת יחידת תמרוקים, משרד הבריאות

עמית גולדמן - רפרנט כלכלה ותעשייה באג"ת, משרד האוצר

הדס קורמש בלישה - רכזת תוכנית, פוליטיקאיות צעירות

שרון בריק-דשן - מנכ"לית, קולך- פורום נשים דתיות

עינת ברזילי - דוברת, קולך- פורום נשים דתיות

עמי צדיק - מרכז המחקר והמידע, כנסת

מאיר אזנקוט - מרכז המחקר והמידע, כנסת

דלית אזולאי

שרון רפאלי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

"המס הורוד" - אפליית מחירים על בסיס מגדרי

צהריים טובים, חברת הכנסת שלי מירון. הנושא שלנו היום – יש מי שיקראו לו "המס הוורוד" – אפליית מחירים על בסיס מגדרי. נכון שהסוגיה הזאת עולה מעת לעת וגם היה מחקר של המ.מ.מ בשנת 2018, תקן אותי אם אני טועה. ועדיין כשנכנסתי לתפקיד ביקשתי לקבל מחקר שמתמקד במוצרים אינטימיים, היגייניים ועל הפערים במחירים בין מוצרי גברים למוצרי נשים. הרבה פעמים יש אחיזת עיניים שעולה מהדוח שהוצג בפניי, ותכף גם יציג אותו בצורה מפורטת יותר מר אזנקוט. אבל אחיזת העיניים היא הרבה פעמים כשאנחנו חושבים שהמחיר לא מגלם אפליה, אנחנו מגלים שהאפליה מסתתרת במשקל או בכמות של המוצר. זה מלמד אותנו שאפליה מסתתרת בהרבה מאוד וריאציות. זה אפילו מניפולציות שהרבה פעמים אני מתקשה להבין איך בעולם מתוקן לוקחים דווקא את קהל הלקוחות הגדול ביותר. בסוף נשים הן קהל הצרכנים הגדול ביותר של רשתות הפארם שבהן אנחנו קונים את המוצרים.

תחילה, מאיר אזנקוט, אני אשמח שתציג את המחקר. תודה לכל מי שנמצא כאן. תכף נשמע גם את משרדי הממשלה ואת הארגונים החברתיים. דווקא היבואנים וחברות השיווק שמנהלת הוועדה הזמינה רבים מהם – כנראה, לא חשוב להם מספיק.

העיקר שמדברים על יוקר המחיה כל הזמן.

העיקר שמדברים על יוקר המחיה. כנראה, קהל הנשים הצרכניות לא מספיק חשוב להם. זה, לדעתי, ביטוי של זלזול ואי יכולת לעמוד מול שאלות, ואולי אפילו סוג של אישור שאנחנו צודקות ושהמחקר צודק. אז אם נצטרך לעשות עוד דיון עם ועדת הכלכלה שהיא מבחינתם עם טיפה יותר שוט אז אנחנו נעשה את זה. אבל בינתיים מכובדות ומכובדים מי שנמצא כאן. יחד נראה איך אנחנו מצד המדינה יכולים להתגבר על הסוגיה. בבקשה.

שלום לכולם, צהריים טובים, אני ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. כתבנו מחקר בחודש האחרון - -

התפקיד שלך הוא חוקר - -

כלכלן במחלקה לפיקוח תקציבי במ.מ.מ.

תודה.

עשינו סקירה של כמה מחקרים מהעולם שקראנו בנושא מוצרי היגיינה: סכיני גילוח, דאודורנטים, קרמים, וראינו שיש אפליות מחירים על בסיס מגדרי. חלק מהמחקרים מצאו שאפשר להוכיח את זה סטטיסטית, וחלקם לא. עשינו הדמיה דומה פה בישראל. פנינו לחברת "סטורנקס" שיש לה קשר לכל הברקודים ולכל המוצרים שאפשר להשתמש בהם עם קידודים ברשתות השיווק למיניהם, יש להם אלפי חנויות שהם עובדים איתם; והם הכינו לנו רשימה של 100 המוצרים הנמכרים ביותר: דאודורנטים לגברים ונשים בחלוקה וסכיני גילוח לגברים ולנשים.

של אותה פירמה?

לרוב זה Gillette או - - - תלוי בפריט. ראינו שיש פערי מחירים. במקרים רבים הגדלים של האריזות הם אלה שיוצרים את הפערים. לסכיני הגילוח זה נראה ברור יותר וגם לדאודורנטים ספריי. בסכיני גילוח המארזים הרבה יותר גדולים לגברים – 16 סכינים במארז; ולנשים הכי הרבה זה שמונה סכיני גילוח, כולל עם ידית.

אנחנו פחות מתגלחות. אני אומרת בציניות.

ראינו שבגלל המארזים הקטנים המחיר של סכין לאישה הוא גבוה יותר ב-12% מאשר סכין לגבר. עשינו גם בדיקה על דאודורנטים ספריי וראינו שגם המוצר יקר יותר וגם פר-מיליליטר הוא יקר יותר. זאת אומרת בשני המקומות זה יצא גבוה, וזה מעיד על המחיר הגבוה יותר. בהרבה מקרים אחרים ראינו שדווקא המוצר לגבר יותר יקר אבל בגלל שהנפח של הדאודורנט גדול יותר פר-מיליליטר רואים שבחלק מהמוצרים זה היה גבוה יותר לנשים ובחלק ראינו שגם לגברים ובחלק ראינו שזה זהה. כלומר בדאודורנט ספיד-סטיק וספיד-סטיק לגברים המחיר לגברים גבוה יותר אבל המארז גדול יותר ופר-גרם זה יוצא אותו דבר. אז, נגיד, המוצר הזה יצא זהה אבל בהרבה מקרים לנשים היה מחיר גבוה יותר. זה פחות או יותר תאם גם למחקרים שבדקנו גם בשבדיה.

גם במחקר השוואתי?

במחקר שהיה בשבדיה הנשים שילמו 4% יותר מאשר הגברים באופן כללי על המוצרים, ובמחקר אחר ראינו שזה גבוה גם ב-5.4%.

מה טווח האחוזים של האפליה? סביב 5%-4% אחוזים, וראיתי בחלק מהמוצרים גם פער של 40%.

40% יקר יותר היה דווקא לגברים. אבל זה בגלל שהמארז גדול יותר.

הכמות יותר גדולה.

כן, אם לוקחים מארז של 16 סכינים לגברים אז הגיוני שהוא יעלה יותר ממארז של שמונה סכינים לנשים. אבל פר-סכין אנחנו רואים שסכין לאישה יותר יקר ב-12%. במחקרים אחרים שקראנו ראינו תמיד את ההסתייגות שיצרנים אומרים שעולה להם יותר יקר לייצר לנשים. אם זה נכון או לא – קשה לדעת. אני לא רואה הבדל.

עולה להם יותר יקר הריח, עולה יותר יקר המרקם. אני קראתי את זה וזה פשוט - -

פשוט כי הם יכולים.

בדיוק. פשוט כי הם יכולים וכל התירוצים האלה פחות מחזיקים מים, לצערנו.

אתה רוצה להוסיף עוד משהו?

לא. פחות או יותר הקפתי הכול. תודה.

אני רוצה לשמוע, בבקשה, את הרשות להגנת הצרכן, עורכת הדין רחלי לאביאן מהמחלקה המשפטית.

שלום. היקף התופעה והתחומים שלה עדיין לא ברור לנו. לדעתנו, הפרקטיקה הזאת של אפליית מחירים של מוצרים דומים, זהים היא לא מוצדקת. אין הצדקה שמוצר זהה לאישה וגבר יהיו שונים. זאת התנהלות לא הוגנת בכלל. יחד עם זאת בחוק להגנת הצרכן אין סעיף חוק שמדבר על זה או זה נכנס בגדר סעיף חוק.

רחלי, את מהלשכה המשפטית של הרשות להגנת הצרכן שהיא רשות פנים ממשלתית עצמאית. הרבה פעמים מקבלי ההחלטות מקימים זרוע שתיתן את המיקוד הראוי ברמת המיקרו וגם ברמת המקרו. את אומרת שהסוגיה לא ידועה לכם לעומקה. אני אומרת לך, ואני אומרת את זה כאן הרבה – אין דבר כזה להגיד שלא ידוע לנו. אם אני שעוסקת במגוון תחומים שקשורים לאפליית נשים אבל לא ספציפית בצרכנות יודעת, אני ממליצה שאתם כן תעשו על זה מחקר. מחקר לא היה צריך להיות רק של הכנסת. זה צריך להיות קודם כול ובראש ובראשונה – שלכם. אז אני מצפה מכם בזמן הקרוב, מעבר לעבודה שאנחנו עושים שגם אתם תביאו לנו נתונים. אתם גם רשות עם שיניים. אז אני לא יודעת מה זה לבוא ולומר "אנחנו נגד אפלייה" – אתם לא נשיא המדינה. כמה עובדים יש לכם שם?

יש ברשות כ-80 עובדים.

80 עובדים. אתם לא יכולים להסתכל על הנושא הזה?

52% מהאוכלוסייה סובל מזה.

אנחנו נעשה את מה שצריך לעשות.

הייתם צריכים לעשות את זה עוד לפני כן. אני מצטערת שאני כל הזמן תקיפה בעניין הזה. שכל אחד יתחיל לעשות במדינה הזאת את המדינה הזאת. אין דבר כזה 80 עובדים ואף אחד לא מסתכל על הדבר הזה. אם עכשיו את עושה גוגל – כל כך הרבה פרסומים היה על הדבר הזה. אז איך בכלל היבואנים ורשתות השיווק ירגישו שמישהו מפקח עליהם? אז היום זה נשים ומחר זאת קבוצה אחרת. גם ככה אנחנו רואים שיש אפליית מחירים בין קבוצות שונות בחברה הישראלית.

מוסכם.

כמה זמן נדרש לכם כדי להביא לי דוח פעולה מול היבואנים, רשתות, תמונת מצב. אני רוצה את הדבר הזה מכם. אם הייתם גוף וולונטרי לא הייתי דורשת את הדבר הזה.

אני אבחן את זה בהקדם. אין לי תאריך מסוים להגיד לך. אני יכולה לברר ואחזור עם תשובה.

תחזרי, בבקשה, עם תשובה למנהלת. אני רוצה את כל מה שיש לכם, את כל המחקרים. אם אין לכם, תזמינו מחקרים. יש לכם תקציבים. תדאגו להביא לי תכנית פעולה – איך אתם נכנסים לתמונה גם אם אתם מרגישים שאתם חלשים. אבל 80 עובדים? זאת רשות גדולה יחסית. אני מכירה חטיבות, רשויות או אגפים שעושים עבודה מאומצת סביב נושא ספציפי ולא באים אליי עם תשובה כזאת. בסדר? לתשומת לבך.

אנחנו נבדוק את זה.

יש עוד משהו שאת רוצה לומר?

לא.

תודה. רקפת וינטרוב, מנהלת דוברות והסברה, המועצה הישראלית לצרכנות.

המועצה היא חברה ממשלתית שהמנדט שלנו הוא טיפול בזכויות של צרכנים. אנחנו עושים, כמובן, בדיקות השוואתיות כל הזמן. אני יכולה גם לתרום כמה נתונים למחקר של המ.מ.מ.

אתם לא בקשר עם הרשות להגנת הצרכן?

יש דברים שכן.

סביב הנושא הזה ישבתם מתישהו?

לא.

אז אולי הגיע הזמן.

מעולה.

תודה.

יש שני דברים שאנחנו יכולים לתרום בינינו. אני רוצה להתייחס לעניין המניפולציות שדיברת עליהם. המועצה לצרכנות עורכת בדיקות של מחירים כל הזמן. אני רוצה לבדוק מחיר של שמפו לאישה, למשל, בגודל של 500 מיליליטר של אותו יצרן מול המוצר של הגבר. בשעה שהאישה שתיכנס להתקלח צריכה לקחת שמפו, מרכך שיער, סבון לפנים, סבון לאזורים אחרים – לגבר יש אחד ב-9.90 שיש בו ג'ל רחצה וסבון לפנים.

נכון.

יש כאן מניפולציה מאוד חזקה על קהל הנשים. אנחנו צריכות להתקלח עם 80 מוצרים.

ועדיין משלמות יותר.

ועדיין משלמות יותר. כלומר, קודם כול, מה זה צריך להיות? למה גבר צריך לשלם 9.90 שקלים והוא יוצא נקי, ואני משלמת 30 שקל ועדיין לא ניקיתי את הגבות בשמפו מיוחד? זה גם משהו שצריך להסביר עליו ולעבוד גם בחינוך וגם בהסברה.

לגבי הבדלי מחירים – מצאנו גם בהקשר של המחקר של המ.מ.מ גם דאודורנטים, ויש הפרש מחירים של 10% על אותו דאודורנט גבר ואישה. זה גם חלק מהמניפולציות שעושים עלינו – זה עם אלוורה, זה בלי פרוטאין - -

ואני התחלתי להשתמש בדאודורנט של אשתי.

זה יותר יקר. תיזהר.

אנחנו צריכות להשתמש בשלכם.

איזו טעות אני עושה.

החברות אומרות – זה לא אותו מוצר. אז זה לא רק להשוות ל-100 גרם מוצר כמו שהמ.מ.מ אומרים שהוא הבסיס להשוואה, אלא גם בעולם יש חקיקה שמדברת על זה שיצרן לא יכול לייצר מוצרים שונים למגדרים שונים. אז צריך לראות האם אלוורה שיש במוצר 2% הופכת את המוצר לשונה.

זה דברים שבדקתם?

בדקנו איך זה בעולם.

לא רק בעולם, גם בארץ. אני מבקשת שתעבירו את הנתונים שיש לכם כהשלמה למחלקת המחקר והמידע של הכנסת.

מעולה.

ומה אתם עושים בעניין?

לנו אין שיניים, אנחנו לא רגולטור. הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות זה להציף את זה בתקשורת.

למי אתם מציפים את זה כגורם ממשלתי?

הרגולטור הממשלתי שלנו הוא משרד הכלכלה.

האם העליתם את זה כלפי מעלה?

בוודאי.

למי?

אנחנו עובדים כבר מול כמה שרים בעניין המס הוורוד.

מה נעשה?

שוב – לנו אין כלים. אנחנו מעבירים את זה.

אין דבר כזה. רקפת ורחלי, אין דבר כזה "אין לנו כלים". אנחנו משלמים מכיסנו מיסים. כנראה, מישהו ראה לנכון שגם המועצה וגם הרשות להגנת הצרכן מספיק משמעותיות כדי שיעמדו כזרועות חשובים למדינה. תחזרו למנהלים שלכם ותדאגו שתהיה ישיבה מקיפה על זה. מצדי תגישו דוח לשר הרלוונטי. אני אישית גם אדבר עם שר הכלכלה שאני מיודדת איתו. אבל אין דבר כזה. כמה עובדים יש אצלכם?

30.

30 ועוד 80 – 120 איש – כל כנסת ישראל. תלמדו לעשות בלגן כמונו. הנושא הזה לא יהיה אחרון בסדר העדיפויות. אם תבואו ותגידו, תקשיבי, אין כל כך בעיה – אנחנו לא מחפשים בעיות, יש לנו מספיק עבודה. אבל את אומרת שיש בעיה.

בהחלט יש בעיה.

אז אני מבקשת שתשבו ובעוד חודש תחזרו אליי ותגידו מה עלה בעבודה שלכם בעניין הזה. מי נציג משרד הכלכלה, אפשר להבין?

הם אמרו שהרשות להגנת הצרכן.

הרשות, משרד הכלכלה שלח אתכם, אז יש לכם שיניים. זה אומר שמבחינת המשרד הוא רואה אתכם כגוף המפקח. שוב אני אומרת, זה לא וולונטרי, זה לא רק לשים תמונת ראי. קחו צעד קדימה ויחד עם הוועדה נעזור לכם. אבל תבואו עם דף המלצות ברור: איך פעלתם, מול מי פעלתם, למי הגשתם, מה הצעדים שאתם הולכים לעשות. בסדר?

מקובל.

משרד האוצר פה? שלום. אנחנו ניתן קודם לשלי לדבר כי היא צריכה לצאת בעוד כמה דקות. חברת הכנסת שלי מירון, בבקשה.

תודה, גברתי היושבת-ראש, תודה לכל האנשים בוועדה. כמו שכולנו מבינים אנחנו 52% מהאוכלוסייה, צרכניות של מגוון מוצרים. לבד כל מה שנאמר פה שהוא די ברור מאליו פשוט עשיתי את הדבר הפשוט, והלכתי לקנות. כיסיתי את שמות המותגים כדי שלא תהיה פה פרסומת. יש פה דאודורנט לגבר ולאישה – אותו מחיר, אבל של הגבר מכיל 50 מיליליטר יותר מאשר הדאודורנט לאישה. זה, אגב, של אותו מותג. אז נראה לי שהתשובה היא די על השולחן ודי ברורה.

- - -

לא הפער במחיר. המחיר הוא אותו מחיר - -

זה אותו מחיר, רק של הגברים מכיל יותר.

לגברים – 200 מיליליטר ולנשים – 150 מיליליטר. זאת באמת רק דוגמה אחת. יכולתי להביא לפה דוגמאות רבות מאוד. אני בטוחה שהרשות להגנת הצרכן יכולה לעשות סיבוב בסופר פארם ובפארמים השונים ולראות בעיניים על המדף את הפערים במחירים. זה יכול לבוא לידי ביטוי בכל סוג מוצר. אני גם רוצה להזכיר שלנשים מפאת מגדרן יש מוצרי היגיינה שהן חייבות לצרוך בכל חודש מעבר למה שהגברים צורכים כי הם לא צריכים אותם. אז הן מוציאות הרבה יותר כסף על המוצרים האלה בלית ברירה, לא מתוך בחירה. לכן זה משהו שאנחנו חייבים לטפל בו. אין שום סיבה שנשים ישלמו יותר רק בגלל שהן נשים.

שיטת מצליח – חושבים שאנחנו פראייריות.

גם ממציאים לנו מוצרים שלא באמת צריך אותם רק בגלל שזה ארוז מאוד יפה ויש לזה מיתוג מדליק. אז אנחנו נקנה אותם כי אנחנו רוצות להיות מטופחות. ואני מזכירה שיש גם מוצרים שנקראים יוניסקס. זוכרות שיש בשמים שהם גם לגבר ולאישה? אז מסתבר שיכול להיות שסבון גוף יכול לנקות באותה מידה גבר ואישה. זאת הפתעה גדולה אבל זה אפשרי.

בקיצור, בשורה התחתונה, אני רוצה שיחזרו לפה כמו שביקשת עם שיעורי בית ויחשבו, משרדי הממשלה שזה תפקידם, איך אנחנו עושים שינוי בעניין הזה. לא סתם עוד דיון, עוד דיבורים, עוד איזה מסמך – מה עושים כדי לפקח על הנושא הזה? תודה רבה.

חד-משמעית. באופן פרקטי אנחנו רוצים לדעת מה עושים. תודה, חברת הכנסת מירון. ממשרד האוצר, עמית גולדמן, רפרנט כלכלה ותעשייה באגף תקציבים, בבקשה.

אני מאגף תקציבים. אני אציין שבשנה האחרונה נעשו שתי רפורמות משמעותיות בתחום התקינה ובתחום התמרוקים. המטרה הייתה לצמצם את חסמי הייבוא כך שייכנסו שחקנים משמעותיים לשוק ויגדל המגוון, ובקצה גם שיירד המחיר לצרכן. אנחנו גם עושים כל הזמן בחינה.

פה זה לא עניין מגדרי. מה שאתה אומר מבורך - - -

בדיוק. יכולים לייבא וזה באמת יכול להוריד את המחירים, ועדיין פערי המחירים בין גברים לנשים יישאר. כל עוד לא יבינו שאנחנו לא מוכנות לשלם יותר את המס הוורוד- -

מופלות.

- - כל עוד לא יבינו שיש פיקוח על הדבר הזה ספציפית עם זרקור על המחירים כדי לראות שלא מפלים נשים, אז מה הבעיה? אנחנו עדיין נשלם גם אם המחירים יופחתו. מה אתה יכול לעשות בעניין הזה ומתכוון לעשות בעניין הזה כרפרנט כלכלה ותעשייה? האם יש לך מחשבה, רצון?

אנחנו נעשה בחינה של הרפורמה. אנחנו עושים בחינה של הרפורמה ומבצעים מעקב אחריה כדי לראות איפה זה עומד.

אז אני מבקשת ממך – לא רק את הרפורמה. הרפורמה מדברת על כלל הצרכנים. אני ביקשתי שבעוד חודש הם יבואו, ועד אז אני מבקשת שגם אתה תעשה עבודה.

זה לא עלה עד עכשיו באוצר בשום דבר, לדעתי.

העניין המגדרי עלה באוצר? חברת הכנסת יסמין פרידמן שואלת.

אני מתקשה להאמין שזה עלה במשרד האוצר כאיזה אישיו.

אם זה לא עלה זה גם בסדר. אז, הנה, הגיע הזמן.

אנחנו לא באים אליך בטענות. אנחנו שואלים אם מדיניות האוצר בכלל מתייחסת לדבר הזה.

פערי המחירים שהצגתם כאן בהתחלה זה לא משהו שבדקנו. אנחנו יכולים לבדוק את זה.

מצוין. אז אני מבקשת להיות בשיתוף פעולה עם החוקרים שלנו בכנסת, עם הרשות והמועצה לצרכנות ומשרד הכלכלה, ובעוד חודש כשכולם יהיו מסונכרנים גם אתם במשרד האוצר תוכלו לתת לנו את האינפוט שלכם. אבל לא רק מה אתם מתכוונים לעשות ברפורמה שאנחנו אישרנו בזמן שהייתי שרה בממשלה..

אני אציין שמוצרים כמו טמפונים זה דבר שעשו עוד בדיקות והכניסו אותם לתוספת הרביעית.

אם הוא כבר ציין מוצרי היגיינה חודשיים לנשים אני אגיד שהפער בין המוצרים האלה בעולם הוא מטורף. פער של עשרות אחוזים לאותו מוצר. זאת העבודה הראשונה שאתם צריכים לעשות.

על זה, למשל, הרפורמה נותנת מענה. אבל הזווית המגדרית, כמו שאמרנו, לא נבדקה עד עתה. טוב שהדיון הזה מתכנס אפילו רק כדי שהאוצר יתחיל להסתכל על זה. בעבר עשינו גם ראייה מגדרית אבל בכל מה שקשור לתקציב המדינה וכולי. אבל גם בדברים האלה אתם צריכים להיות על זה דווקא כמי שהרפורמות הגדולות בייבוא ושיווק יושבות אצלכם.

חבר הכנסת סימון דוידסון, ואז ניתן גם לארגונים.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. כשאורייה, היועץ שלי, אמר לי על הדיון הזה קפצתי מיד ובאתי לפה. דרך אגב, את הרבה יותר רגועה מאתמול.

קשה למצוא אותי רגועה, אבל אם אתה כבר הערת – מכיוון שזה נושא כל כך חשוב – כאב לי הלב לקום היום ולשמוע את קפטן נבחרת ישראל מדבר על אבו-פאני שירד כי קראו לו "מחבל", "מחבל" – לא האוהדים של הקבוצה הנגדית – שלנו, של ישראל. קראו לו "מחבל" והוא בכה.

מעניין מה אומרת האימא והאבא של בית"ר ירושלים. שחקן של מדינת ישראל בנבחרת ישראל עולה על המגרש, וקהל אדיר צועק לו קריאות גזעניות – "מחבל" – לבחור צעיר, שחקן ישראלי.

אני שמחה שהקפטן הוא אלי דסה שהוא יוצא הקהילה האתיופית שיכול היה להבין את הרגשות של אבו-פאני באותו רגע. זאת בושה וכלימה. בבוקר רק דיברנו על זה ובערב זה מה שקרה. אתה כיושב-ראש ועדת המשנה לספורט תעשה הכול כדי לדון בנושא הגזענות. כי גם אחרי הדיון באתי ואמרתי לך: בסוף מה שמתחיל בגזענות נגמר באלימות. אבל צריך לתת זרקור על הסיפור של הגזענות ואלימות בנפרד. אנשים שנוח להם בורחים לאבוקות ולאלימות, שזה קשה מאוד; אבל הגזענות כלפי שחקנים – זה מוריד להם את המוטיבציה ושורט להם את הנפש. על מה? על מי שהם זה הם?

נורא. פשוט נורא. אז שנינו, גם פנינה וגם אני מחזקים את השחקן אבו-פאני.

גם אני.

סליחה, גם יסמין.

כשאורייה אמר לי על הדיון הזה זה לקח אותי שנה וחצי אחורה. למה שנה וחצי אחורה, פנינה? כי ישבנו בוועדת חוקה או כלכלה ודנו ברפורמה בחוק ההסדרים לגבי ייבוא מקביל למוצרי פרפומריה לנשים. קיבלנו תשובות מהאוצר. נאבקנו איתם שעות וזה לקח כמה ימים הסיפור הזה, כי בסוף מה שטוב לאישה בצרפת, בשווייץ, בבלגיה או באנגליה שקונה את המוצרים לא טוב לישראליות. אבל אמרתי להם כמה פעמים שאין אישה – ומי שאומרת לי שהיא לא קונה בחו"ל היא שקרנית, כי אין אישה שנוסעת לחו"ל ולא קונה פרפומריה - -

- - -

- - גם את קונה. זה עולה רבע ממה שמשלמים בישראל. ולא קרה כלום – לא לבנות שלי שקונות שם, לא לאשתי, לא לך ולא ליסמין.

אבל איפור כן.

והם לא היו מוכנים לוותר על הנושא הזה. הם אמרו, לא, מה שטוב לאירופה – אנחנו צריכים להיות שונים. בסוף הצלחנו. אני לא אשכח את הנושא של המייק-אפ. אמרו, המייק-אפ הנוזלי ייכנס לרפורמה, והקשיח לא ייכנס. אני לא מבין את זה. ואז אני בא לפה ואני בשוק מהמספרים. לא ידעתי שזה קיים, פנינה. אני ממש בהלם. כמו שציינה שלי, אותו מוצר עולה לנשים יותר, ואף אחד לא יודע מזה.

הגברים מקבלים יותר. ובסוף כל המשפחה משלמת על זה.

יש לי שלוש בנות ואישה.

ארבע בנות בבית.

אז אני מבינה את הלהט. הוא משלם הרבה יותר.

זה אבסורד מטורף.

נורא. זה טמטום וניצול.

אני לא מבין מה ההיגיון פה בכלל. למה מנצלים? סליחה שאני אומר את זה אבל נשים תמיד ישקיעו יותר מגברים בטיפוח הגוף. אין מה לעשות – אנחנו כמו בג'ונגל – לוקחים שמפו וגם חופפים וגם מסתבנים – הכול עם שמפו אחד.

תיזהר שארגוני הגברים לא יקומו עליך.

אבל ככה אנחנו, מה לעשות. אבל אישה צריכה גם וגם וגם וגם, והיא תשלם הכול כדי להיראות יפה, ותשלם הכול כדי להיות מטופחת, ומנצלים את זה. אני שמח שאת מעלה את זה, ואני מכיר אותך – את לא תרדי מזה.

עוד חודש יהיה ואתם גם תגיעו ולא נוותר.

הם לא יתייחסו לזה.

הם יתייחסו לזה, אני בטוחה. היבואנים וחברות השיווק לא הגיעו. זה רק מראה לך כמה הם מזלזלים בנתח השוק הרחב והגדול הזה.

איך הם יגיעו – היינו צולבים אותם. הם מפחדים לבוא.

אז, כנראה, יש צדק במה שאנחנו אומרים. זה מה שאמרתי קודם – אם הם לא מגיעים ולא מסוגלים לספק תשובות אז הם באמת מצדיקים את מה שאנחנו אומרים.

אני אחזור לדאודורנט של הגברים עכשיו.

אתה גם חבר בוועדת כלכלה, לא?

לא. אני נמצא שם אבל אני לא חבר שם.

אמרנו שאם צריך נקיים דיון משותף עם ועדת הכלכלה אם הם צריכים שוט גדול יותר.

את ידעת את הדברים האלה?

מה נראה לך? אני אישה.

ידעת שאתן משלמות יותר מגברים?

ברור.

תחבושות - -

בתחבושות אני לא משתמש, רק בדאודורנט.

- - צריך להיות מוצר בסיסי כמו לחם וחלב. זה הרי לא דבר שהוא מותרות או שנשים בוחרות אם להשתמש בו כדי להעשיר את חייהן. זה כמו לחם, חלב וגבינה, וזה חייב להיות בסל.

אבל מנצלים את זה בגלל זה.

בת דודה שלי הגיעה לכאן מבוסטון עם שתי בנות – בוסטון – לא איזו עיירת פיתוח נידחת – היא נכנסה לפה לסופר-פארם והייתה בשוק שזה עולה כל כך הרבה.

עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי, מרכז המחקר והמידע, בבקשה, הרשמים המקצועיים שלך. אני אשמח שנשמע.

תודה שביקשת מאיתנו מסמך בנושא מעניין כל כך. מאוד שמחנו להכין את זה עבורך.

תודה לכם על העבודה.

בכלכלה יש מושג שנקרא "אפליית מחירים". הכוונה היא שבשווקים שיש בהם רמת ריכוזיות גבוהה יחסית הספקים יכולים להפלות את המחיר בין אוכלוסייה אחת לאחרת, לפי כל מיני פרמטרים, והפרמטר המרכזי הוא מה שנקרא בכלכלה "גמישות הביקוש". כלומר בכמה הביקוש ישתנה בהנחה שהמחיר עולה או יורד. בדרך כלל כשהמחיר עולה הביקוש יורד, השאלה בכמה. אם הוא יורד ביותר משיעור העלייה במחיר זה ביקוש יחסית גמיש; אם הוא יורד בפחות – נניח, מים – אם המחיר יעלה אנחנו לא נשתמש בפחות מים כי אנחנו צריכים מים. אותו דבר מוצרים כאלה. אז, כנראה, יש הבדלים בין אוכלוסיות. זה מנקודת ראות של מדע הכלכלה. דבר שני, לגבי מה שנאמר פה על מוצרים פמיניים – במחקר אחר שעשינו בדקנו וראינו שבכמה מדינות באירופה המע"מ שמוטל על מוצרים כאלה הוא מופחת כבר מראש.

זאת כבר יותר אחריות של המדינה.

בדיוק. הבינו שזה מוצר שמכיוון שמשתמשים בו באופן קבוע הפחיתו העלות שלו מאוד גבוהה אז הפחיתו את המע"מ על מוצרים כאלה, כמו על הרבה מוצרים אחרים.

אבל כשזה הופחת זה הופחת לכולם – גם לגברים וגם לנשים.

אני מדבר על מוצרים פמיניים, כמו תחבושות.

אה, תחבושות, סליחה.

לא לתמרוקים. עמית, אתה שומע?

כן.

נושא שלישי שמאיר חקר במסמך זה שינוי המחירים. ביקשנו מ"סטורנקס" לראות מה קרה בשנים עברו, וראינו את השינוי במחירים. ראינו שלא רק שרמת המחירים גבוהה יותר, אלא גם השינוי במחיר של מוצרים שמיועדים לנשים עלה.

אז המצב לא השתפר, הוא הולך ונעשה גרוע יותר.

הוא הולך ומעמיק.

למרות המודעות.

לפי מה שראינו, כן. השאלה היא האם, לדעתכם, חוקי הסחר הקיימים שנועדו להגן על הצרכנים, יש בהם האפשרות למנוע מצב כזה. אולי אתם מבקשים מהכנסת תיקונים בחקיקה שלא יאפשרו מצב כזה.

אפשר להגדיר את זה ככשל שוק?

במידה מסוימת אולי כן. כדי שיהיו קנסות כבדים על מי שמפלה מחירים בצורה כזאת.

אז אומר עמי שהם לא נתנו לזה דגש בראייה מגדרית. זה בדיוק העניין. יכול להיות שבגלל זה למרות שהכנסת הציפה בעשור האחרון את נושא המס הוורוד, עדיין לא התקדמנו והמצב רק מחמיר.

אבל מה שאמרת על התקציב המגדרי – בזה חלה התקדמות מסוימת במודל העסקי כמו במדינות מפותחות אחרות.

בתוך הממשלות.

איזו התקדמות? על איזו התקדמות אתה מדבר? הייתה נסיגה.

אנחנו מדברים על מדיניות. יש התקדמות בלהסתכל על זה. אנחנו מדברים על זה שאין התייחסות לפערי מחירים.

לדוגמה, יש סבסוד על תחבורה ציבורית, אז בעבר לפחות ראינו שמנסים לבדוק מי נהנה מזה יותר ורואים שנשים נוסעות יותר בתחבורה ציבורית. לכן כשיש סבסוד זה עוזר יותר לנשים. כשבודקים מענקים לעסקים אז רואים הפוך; כשנשים פחות מקימות עסקים ויזמיות אז פחות - -

ושם המענקים גדולים יותר.

הסבסוד גדול יותר. אנחנו מנסים לבדוק איך זה משפיע. אותו דבר פה – כשעושים רפורמות ומנסים להבין את המשמעות יש פה בהחלט פערים מגדריים.

תודה. חברת הכנסת יסמין פרידמן ואחר כך ניתן לשרון בריק מ"קולך".

אני אגיד ממש בקצרה: מעבר להבדל במחירים אנחנו שוכחים שיש הבדלים בהכנסות. מלכתחילה נשים מרוויחות 30% פחות באותם תפקידים כמו גברים. לכן זה עוול על עוול – אנחנו גם מרוויחות פחות וגם משלמות יותר על מוצרים.

אבל אני אגיד משהו שהוא קצת לא פופולרי: לדעתי, גם נשים עצמן צריכות לקחת אחריות. זאת אומרת, אנחנו פשוט יושבות בשקט ומקבלות את זה כגזרת גורל. אולי הגיע הזמן, פנינה, שאנחנו יודעות לצעוק, להפעיל לחץ, להעלות מודעות ברשתות החברתיות, להראות דוגמאות ולהתחיל לקנות מוצרים של גברים.

אולי - - - עם אנשי תקשורת על הדבר הזה.

אני באמת אומרת לך, פנינה, בואו נוציא גל של אקטיביזם של נשים - -

וגברים. סימון מרגיש מקופח.

גם סימון יקנה לבנות אצלו בבית. אבל גם אנחנו צריכות לקחת אחריות. אנחנו פשוט יושבות בשקט ומקבלות את זה כאילו זאת גזרת גורל והכול בסדר. יש לנו גם אחריות והגיע הזמן שנעשה מעשה. אני אתחיל היום.

יישר כוח.

תודה.

אנחנו לא נרפה מהנושא הזה ונשתמש בתודעה הציבורית ובהדהוד ציבורי עד שיבינו שאנחנו לא פראייריות.

יש לי שאלה: יש הבדל בין מוצרי טיפוח לנשים כהות ונשים בהירות?

כן.

גם במחירים רואים את זה?

כן. אפרופו קודם כשאמרתי לך שאני לא קונה תמרוקים אבל אני כן קונה איפור בחו"ל. עכשיו המצב השתפר, אבל אני זוכרת שיום אחד התיישבתי באחד מחדרי האיפור של אחד האולפנים, והיא אמרה לי: אין לי איפור בשבילך. היה מחסור.

זה - - -

כן. מוצרים בארץ לא היו מספיק מותאמים לכהות עור.

אז משלמים יותר?

עכשיו יש יותר. כמובן, שכשיש מעט אז יכולים להעלות את המחירים. זאת אפליה בתוך אפליה.

שרון בריק, מנכ"לית "קולך", פורום נשים דתיות. אבל לא רק.

נכון. תודה. קודם כול, זאת קטנה יחסית. אנחנו רגילות לשבת פה בוועדות גדולות מאוד וצפופות עם מאבקים ארוכי טווח. היו כאן גם כמה חיוכים, וזה נעים לשבת כאן מידי פעם בוועדה וגם קצת לצחוק. באנו בעיקר כדי ללמוד ולהקשיב, ואני חייבת לומר כמי שעוסקת בחברה הדתית שאני מנסה לתרגם מה המשמעות של הדברים האלה לנשים דתיות. בדרך כלל הן מתחתנות בגיל צעיר יחסית, וזה אומר שיש יותר שנים של עצמאות כלכלית לזוג. ציינת את הנושא של התעסוקה ושל ההכנסה הנמוכה, הרבה ילדים בבית, הרבה שנים של טיפול בילדים; וכשאני מתרגמת את זה לנושאים שדיברנו עליהם אני מכניסה פריטים נוספים: החלפה של ביגוד לאורך השנים עם השינויים בגוף, עם הלידות שחוזרות על עצמן עוד ועוד. זה הרבה פריטי לבוש ולא רק הבגדים החיצוניים. יש כאן הרבה השלכות שמצטברות. אז חוץ מזה שדיברנו גם על האיפור וגם על ההיגיינה הנשית אז כשאנחנו לוקחים את המחיר הוורוד הכללי הזה אנחנו צריכות גם להכניס את השעות השקופות האלה, כלומר גם את השעות בבית כשלא נמצאים במקום עבודה שיש לו הכנסה. אבל יש לזה גם משמעות לשבת בשנים האלה או בשעות אחר הצהריים המוקדמות האלה בבית עם הילדים.

קודם כול, חבל שאנחנו מגיעות עד ועדה כדי לחבר בין שותפים שצריכים לשבת ביום-יום ביחד - -

האמת היא שזה אחד הדברים שאני מאוד הופתעתי מהם. אני מגלה את זה כיושבת-ראש ועדה בפעם הראשונה שאני יושבת-ראש ועדה, והייתי חברת כנסת ושרה. זה אחד הדברים שמפתיעים אותי – חוסר הסנכרון. ואז אני גם מבינה את המשמעות של הוועדה. יושבת-הראש שלפניי יודעת את זה היטב.

הערה השנייה היא המעבר לפעולה. מאוד אהבתי את הרעיון של מקדם המע"מ הנפרד. צריך לצאת בשיתופי פעולה רחבים מאוד, והדבר השני הוא לקדם את הניתוח העמוק שאתה עשית גם לפי הצריכה ולפי משמעות הסבסוד. כלומר הכנסת לפה מחשבה שלא הייתי בה בכלל. זה נכון ללכת בעיקרון הזה ומפה לצאת לאקטיביזם שלנו ולראות על מה אנחנו מנסות לייצר את השינוי.

יסמין, אפרופו מודעות ציבורית – צריך לגייס גם את ארגוני הנשים. אני בטוחה שאת, שרון, תרימי את הכפפה. אפשר לצאת בקמפיין מאוד רציני של חברות הכנסת עם ארגוני הנשים.

כן. בואו ניקח אחריות אנחנו כחברות כנסת להנגיש את המידע הזה שלפעמים הוא נדחק ולא שמים לב.

נעשה קמפיין כלשהו שיעזור.

לצאת למאבק בכל החברות. זה מעצבן.

הלוואי שזה לא יהיה רק נשים.

אמרת "אקטיביזם" זה יסמין.

כן. אני רואה מגפון – העיניים שלי - -

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן ואחרייך תדבר הדס קורמש בלישה, שנבחרה אתמול להיות יושבת-ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בר-אילן. לדעתי, פעם ראשונה אישה שם. ברכות. אנחנו שמחים שאת איתנו כאן. כל הכבוד.

בבקשה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

כל הכבוד.

תודה רבה, פנינה היושבת ראש, על היוזמה. זה נושא שכבר דיברנו עליו בעבר. אבל לצערי הרב, זה המשך של הניצול של נשים והחפצת נשים וניסיון להפוך אותנו לצרכניות הכי גדולות בעיקר של דברים שקשורים למראה שלנו ואיך שאנחנו מתלבשות ובאיזה סוג של מייק-אפ ואיפור אנחנו משתמשות. אני חייבת להגיד שלא הכרתי את העולם הזה של איפור עד שהגעתי לכנסת. הכריחו אותי כי אמרו שבמצלמה זה לא נראה טוב בלי מייק-אפ.

זה המשך של המבנה החברתי שמנסה כל הזמן להכניס אותנו לקופסאות מסוימות שבנו עבורנו, ואנחנו חייבות להתנהל לפיהן.

שבנו עבורנו אבות אבותינו.

כן. ברגע שמתחילים להתנהל בתוכן אפשר לגבות מאיתנו את המס שהם קובעים בדרך כלל. לצערי הרב, הרבה פעמים משווקים לנו את הדברים האלה דרך נשים אחרות שמשתפות פעולה עם המבנה הכלכלי-חברתי הזה.

אני הקשבתי למשפט שנזרק שהתקדמנו מבחינת ההבחנה המגדרית והבדיקה המגדרית גם בתקציבים וגם במדיניות. סליחה – היו שנתיים שהתעשתו והתחילו לבדוק את התקציבים, את המדיניות ואת הצריכה - -

מתי זה היה?

יעל מבורך הייתה ממונה על - - -

זה היה בשנת 2015-2013. אז היה החוק.

הייתה החלטת ממשלה.

זאת הייתה החלטת ממשלה. כבר התחלנו בתקציב של 2016, אם אני לא טועה, וקיימנו פה דיונים בוועדה ואפילו הוצאנו סיכום מנחה למשרדי הממשלה שלא עשו את הניתוח כמו שצריך. ואז זה התפספס. בתקציב הקודם שהוגש, כבוד היושבת-ראש, כשהיית בממשלה הקודמת, לצערי הרב, לא נעשה ניתוח תקציבי כמו שצריך, ומשרד האוצר הוא זה שהנחה איך עושים את הניתוח התקציבי והנחה גרוע. השנה התקציב לא התייחס כמעט. נכון, אתם עשיתם עבודה, ראיתי את המסמך.

יש קווים מנחים של ה-OECD איך לעשות את זה בצורה טובה יותר.

כן, אבל לנו יש הקווים המנחים שלנו שקובעים אותם, דרך אגב, גברים שלא מבינים בהבחנה מגדרית. אז, בסדר.

השאלה היא גם האם מוכנים לשנות מדיניות. אני זוכרת שכשהעלינו את זה בפעם הראשונה נכנסה הרפורמה בטואלטיקה שאמרו שמכריחים את הספקים לשים מחירים בהשוואה למחירים שקיימים במדינות אחרות. זאת הבחנה בין מה שקיים בעולם לבין מה שקיים אצלנו. אבל עדיין לא עשו – ובואו נבקש את זה, אולי כדאי – שאותה רפורמה שעשו עם חו"ל יעשו בעניין גברים ונשים לאותם מוצרים. ישימו את המחיר של הדאודורנט של הנשים וישימו את המחיר של הדאודורנט של הגברים.

כמו עם הסוכר. אני חושבת שזה רעיון מצוין. תרשמו את הרעיונות האלה.

לא הבנתי מה הרעיון.

היא אומרת שצריך להראות על מוצר של נשים מה המחיר של מוצר של גברים ועל מוצר של גברים – מה המחיר של מוצר של נשים. אולי מרגע שנראה את זה נבחר לקחת מוצר של גבר? מה רע?

זה בהמשך לאקטיביזם שלך. עכשיו שמים את המחיר בארץ ואת המחיר בארץ המוצא. לדעתי, כדאי מאוד לבקש הנחיה שמחייבת שליד סכיני גילוח של נשים ישימו מחיר של סכיני גילוח לגברים. כל אחד יבחר במה שבא לו.

תודה רבה, חברת הכנסת. משרד הבריאות, בבקשה.

רחלי, רצית לומר משהו?

באופן כללי יש הנחיות ליחידות מידה לכל מוצר.

אתם תגידו בפעם הבאה מה קיים, מה הפיקוח, מה הרגולציה, מה חסר, מה צריך לעשות, מה דעתכם ואיך מתקדמים.

נעביר את זה הלאה.

אסתר כהנא, מנהלת יחידת תמרוקים במשרד, בבקשה.

נכון. משרד הבריאות לא מתעסק במחירים של תמרוקים, אלא בעניינים של בטיחות ואיכות. כמו שנאמר פה ב-1 באפריל נכנסה הרפורמה בייבוא התמרוקים שמאפשרת הקלות ברגולציה כדי לפתוח את השוק ליותר חברות - - - בייבוא של מוצרים.

אז, אסתר, אני רוצה לשאול אותך שאלה: בבטיחות ובריאות יש הבדל בין גברים לנשים?

בבשמים בוודאי יש הבדל. יש ריחות שונים.

אני לא מדברת על ריחות – על בטיחות ועל בריאות.

יש מוצרים שהם מיוחדים רק לנשים.

זה ברור לי. אבל, נניח, אם לוקחים דאודורנטים – זה אותה תקינה ואותה רמה – אתם בודקים באופן שונה?

אותו דבר.

זה מה שרציתי לדעת. כי חלק מהטענות של הספקיות – תמיד יש לי בלבול בין הספקיות, היצרניות, היבואניות – שלייצר לנשים זה יותר יקר בגלל המרקם. זה נשמע לי מופרך.

יש הרבה יותר קרם פנים לנשים מאשר לגברים, נכון? זה לא בר השוואה.

אבל לגברים יש יותר חומרים אחרים מאשר לנשים.

אבל התקינה היא דומה.

התקינה מעניינת אותי. זה לא שעכשיו הם צריכים להוציא יותר כספים על התקינה.

לא. התקינה היא אותו דבר.

יש פה עוד נציג ממשלה שלא קיבל הזדמנות לדבר? לא.

הדס, בבקשה, ברכות על התפקיד שלך כיושבת-ראש אגודת הסטודנטים בבר-אילן.

תודה רבה. הרבה מהדברים שרציתי לומר כבר נאמרו פה אבל אני רוצה לחזק את העניין של חינוך הצרכנים. גם אני עצמי נפלתי – אמרתי, זה נראה מוכר ומזמין ואני קונה את זה – כמו הרבה נשים כמוני. אבל מחיפוש בסטוק וברשתות הקטנות שנפתחו גיליתי שיש מוצרים זולים יותר שאני לא מכירה. הפסקתי לקחת את המוצרים המוכרים יותר והממותגים יותר ועברתי לזולים ופחות מוכרים, והם באמת אותו דבר. אני באמת חושבת שבשילוב קידום ושינוי מדיניות צרכנית והוזלת המחירים בתחום המע"מ או המכסים, אפשר, במיוחד בחיזוק אקטיביזם, לחנך כבר מרמת בית הספר איך צורכים נכון, איך בוחרים נכון. ולא בגלל שיש ספורטאיות אולימפיות שמשווקות מוצר כזה או אחר, אלא מכיוון שזה זול יותר. זה אותו מוצר, וזה חכם יותר, כי בסופו של דבר השכר שלנו לא דומה. יש משפחות של ארבעה, חמישה, שישה אנשים בבית, ונשים לא יודעות שיש להן אפשרות זולה יותר. כהרחבה להצעה של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן כמו שיש שלטים של המחירים של מוצרי המזון בסופר אפשר לעשות גם ברשתות כמו שלטים של כל המוצרים מפדים עד דאודורנטים ותמרוקים כדי שנשים יידעו שיש להן אפשרויות. כי בדרך כלל המוצרים הזולים יותר נמצאים במדפים התחתונים האחוריים והם לא נגישים לנו. אז גם להעלות את המודעים אליהם.

תודה על הדברים שלך. את נוגעת בנקודה חשובה. במובן הזה אנחנו בדור שיש בו יתרון ליכולת התהודה ברשתות החברתיות. מעבר לחינוך במסגרות פורמליות יש לדור שלנו יכולת להטיס את המידע באופן כזה שגם החברות לעיתים משתאות מול הכוח הצרכני כשרוצים. זה מתחבר לדברים שאת אמרת.

נכון, אבל תרבות הצריכה שלנו ירדה מהפסים.

באיזה מובן?

בכל מובן. הצריכה של מזון, של בגדים.

כן, אבל היום לא צריך לטוס לחו"ל כדי להביא תמרוקים. היום הכול און-ליין.

את יודעת איך יודעים את זה – לפי כמות האשפה שלנו. אנחנו מספר 4 בעולם בייצור אשפה. אנחנו צרכנים חסרי אחריות וחסרי מודעות.

זאת סוגיה לא פחות חשובה, היא הרבה יותר רחבה.

היא לא קשורה לדיון אבל היא משלימה.

ועדיין התנהגות צרכנית זאת התנהגות צרכנית, זאת פסיכולוגיה שלמה. גם בעולם הכלכלה שאתה נגעת בו, עמי, לעניין הביקושים.

לפני עשור הייתה מחאה חברתית גדולה מאוד בנושאים האלה, ואז מחיר הקוטג' היה בכותרות - -

והוא עלה.

- - ובגלל התנהגות צרכנית הם פחדו להעלות את המחיר עד היום.

נכון. הנושא הזה הוא חשוב. המס הזה הוא מס ניצול של הצרכניות בנתח השוק הגדול ביותר. שוק הצרכנים הוא בלתי נסבל.

אני אסכם את הדיון, אלא אם כן עוד מישהו רוצה לומר משהו. מישהו מהגורמים רוצה לומר עוד משהו? רקפת?

כשאנחנו בודקים פערי המחירים אז פערי המחירים בקוסמטיקה בין הרשתות גבוהים מאוד, לא רק בין גברים ונשים. זה מראה שפערי התיווך והרווח של כל אחת מהרשתות האלה הם מאוד גבוהים. למשל, ההבדלים במחירי סכיני הגילוח יכולים להיות גם של 100 שקלים על אותו סכין בין רשתות שונות. יש פה פער, ויש מקום להוריד את המחיר הזה, במיוחד כשזה נוגע למוצרים של נשים.

תודה. הוועדה קוראת לכלל הגורמים הרלוונטיים: משרד האוצר, משרד הכלכלה, הרשות להגנת הצרכן, המועצה הלאומית ומשרד הבריאות, במידת הצורך – לקיים ישיבה מקיפה בטרם נכנס את הוועדה בעוד כחודש ימים כדי לגבש דרכי פעולה שיצמצמו את האפליה או ימגרו אותה בכל מה שאנחנו נוהגים לכנות "המס הוורוד ומה שמשתקף מהמחקר של המ.מ.מ. כדי שנוכל להתקדם למצב מתוקן יותר שבו נשים לא יופלו לרעה על-ידי החברות בסוף מציגות לנו את המוצר המוגמר ברשתות השונות. אתם תחזרו בעוד חודש. אני מבקשת ממנהלת הוועדה לקבוע את הדיון הזה. אני רוצה להודות גם לכם, עמי ומאיר, על המחקר. ניפגש בעוד חודש ימים. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.