פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



21
ועדת הכלכלה
28/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 157
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ט' בתמוז התשפ"ג (28 ביוני 2023), שעה 10:00

דיווח שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי על פעילות משרדו

בישיבה ישתתף ח"כ יצחק וסרלאוף, שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אליהו ברוכי
זאב אלקין
סימון מושיאשוילי
שלי טל מירון
שלום דנינו
ששון גואטה

טטיאנה מזרסקי
יצחק קרויזר

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף
אופיר כהני - יועץ בכיר למנכ"ל, משרד הנגב הגליל והחוסן הלאומי

יהושוע טננהויז - יועץ מנכ"ל, משרד הנגב הגליל והחוסן הלאומי

כפיר יעקב - מנהל תחום קשרי ממשל, משרד הפנים

אורי טאוב - מנהל תחום תוכניות עבודה, משרד התיירות

ולדימיר סימון - משרד התחבורה

עמיחי דרורי - מ"מ ראש מנהל כלכלה, מרכז השלטון המקומי

חגי סלע - מרחב דרום, רשות מקרקעי ישראל

ניצן אבירן - מנהל אגף כלכלה וקשרי ממשל, תנועת הקיבוץ הדתי

רפי עשת - מנהל מחלקת קרקעות, התנועה הקיבוצית, ונציג ציבור ברשות לתכנון ופיתוח החקלאות, משרד החקלאות

איילת סלע יונדרמן - קשרי ממשל, תנועה קיבוצית

מיכאל פישר - מנהל פיתוח משאבים וקשרי קהילה, עמותת יוניסטרים

רן קפלן - נתיבי ישראל

עידית שבתאי סידס - שדלנית, פתחון לב

איתי עצמון

ד"ר עידית חנוכה

רינת בן מוחה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות


דיווח שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי על פעילות משרדו

התכנסנו היום לדיווח שר הנגב הגליל והחוסן הלאומי על פעילות משרדו. אנחנו פעם בשנה – אם צריך אז יותר – אבל לפחות פעם בשנה אנחנו יושבים עם השרים על דיווח שבאחריות ועדת הכלכלה. אז אני קודם כל מודה לשר יצחק וסרלוף.


שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

וסרלאוף. אתה יכול לומר גם וסרלוף, זה הקיצור של וסרלאוף.

אתה יודע שאני ממציא שמות, בסוף זה נתפס באנשים שתדע.

אבל דוד, איפה הסוכריות? תמיד כששר מגיע יש סוכריות.

סוכריות יש לי במשרד, אני אביא לכם סוכריות, מה הבעיה? תכף אני מארגן. אז אני ממציא שמות. איך השם?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

וסרלאוף.

וסרלאוף. יפה. אז בש"ס אתה לא יכול להיות?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אני חצי טוניסאי, אבל עדיין לא עוזר לי בש"ס אם אתה שואל.

אז קודם כל תודה שבאת, פינית זמן ובאת אלינו, ואם כבר אנחנו מדברים אז קראתי היום בידיעות כתבה, אז אולי תתייחס אל זה גם כן? לא יודע מה הסיפור פה. אז בבקשה כבוד השר.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

תודה רבה.

אחר כך השרים יתייחסו לזה.

קידם אותנו לשרים. אין בעיה, אני אגיד לך אחר כך איזה משרד.

כן, נכון, בבקשה כן.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

שלום לכולם, קודם כל חשוב לי לומר כמה דברים בנימה אישית. אני שנה ראשונה פה בכנסת, פעם ראשונה שאני בתפקידי גם כשר ואני לאט לאט לומד את העבודה, ויש לי שותפים נהדרים, חברי הכנסת, שרים, אנשי מקצוע שנמצאים פה בכנסת ובמשרדי בנגב גליל.

אנחנו עסקנו בלמידה במשך חצי שנה הסתובבתי בשטח, אפשר לומר חרשתי את השטח, נפגשתי עם ראשי מועצות, ראשי ערים, שוחחתי, יש לי קשר רציף עם כמעט כולם, ועסקתי בלמידה, שמעתי את הצרכים, את האתגרים, מה קיבלו מענה מה לא היה מענה, איפה יש חורים, איפה יש פערים? וכך, לפי זה בנינו את תוכנית העבודה שלנו. זו ההזדמנות גם לומר להם תודה על שותפות.

אני תמיד אמרתי ואני אומר גם כאן בוועדה, בנגב ובגליל אין קואליציה ואופוזיציה, גם לא מה שלא נראה לעין וגם מה שנראה לעין. גם בחדרים סגורים וגם כשיש מצלמות כולם שותפים מלאים להביא להצלחה בנגב ובגליל, לצמצם פערים, להביא מנועי צמיחה ושינוי מציאות של ממש.

אני גם רוצה להודות ליושב הראש, חברי דוד ביטן, יו"ר ועדת כלכלה, אתה ותיק פה, אז גם לך יש כמובן מה להוסיף ומה לחדד לי, ואני אשמח שחברים שנמצאים פה, אחרי שאני אציג את המצגת, רואים יושב הראש לפי איך שהוא ינהל, תוך כדי, יש לכם שאלות אתם תציפו מולי, אני מבטיח לכם שכל שאלה אני אקח אותה במלוא הרצינות ואם לא תהיה לי תשובה מספקת עבור מישהו, אנחנו נלך לעשות שיעורי בית ונחזור עם תשובה מלאה. בסופו של דבר מה שאני רוצה זה שכל מי שנמצא פה בחדר יקבל אוזן קשבת, יקבל את הסקירה בצורה הכי טובה שאפשר לקבל.

בוא נתחיל, עשינו מצגת לנוחיותכם. אני אגע בקצרה בכל הנושאים, ואחר כך נעשה שאלות כמובן והתייחסויות.

(באמצעות מצגת)

בעבר משרד הנגב והגליל היה משרד נגב גליל ופריפריה חברתית. במסגרת ההסכמים הקואליציוניים יצאה יחידת פריפריה חברתית למשרד הפנים, ונוספו יחידות נוספות, אתם יכולים לראות מתחת, רשות הצעירים, אגף בכיר אזרחים ותיקים, יישובי חוסן, ערים מעורבות, שכונות שנפגעו מאוכלוסיית המסתננים ויישובים מאוימים, הסדרת ההתיישבות הצעירה, הרשות לתכנון ופיתוח הכפר שעברה אלינו ממשרד החקלאות, נגע בזה בהמשך.

ומה קשור לסטרוק, גם פיתוח כפרי, מה ההבדל? התיישבות כפרית?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

התיישבות כפרית, אני אגע בזה בהמשך בסוף המצגת, בוודאי שיש הבדל.

ההבדל הראשון הם לא באותה מפלגה מה אתה רוצה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

למרות שבהסכמים הקואליציוניים יכול להיות שנמכר אותו מוצר כמה פעמים, אבל אני לא אחראי על זה.

לגמרי יש מצב כזה.

הכל יוכלו לעשות, אין מה לעשות.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

בכל מקרה חברות במועצות התכנון הארציות ובוועדות המחוזיות, גם בזה ניגע בקצרה ונסביר למה אנחנו התעקשנו שיהיו לנו נציגים ברמ"י ובוועדות.

החזון של המשרד הנגב והגליל זה להפוך את אותם מקומות, את הנגב ואת הגליל למרכזים עצמאיים משגשגים, שיש בהם איכות חיים, שהם מקום בזכות איכות החיים שתהיה שם, יש בזה מקור להגירה חיובית, למניעת הגירה שלילית של בני מקום, וזה היעד המרכזי. אם ניקח את זה קצת שלב אחד קדימה, להביא אוכלוסייה צעירה לנגב ולגליל, אוכלוסייה איכותית. איך עושים את הדבר הזה? פה אנחנו נתחיל לגעת.

יש פערים חברתיים עצומים בין הנגב והגליל למרכז הארץ, שמונעים מאוכלוסייה להגיע למקומות הללו, ויוצרים הגירה שלילית. המשרד, לפי עבודת מטה ועבודת שטח, כפי שאמרתי בהתחלה, זיהה שלושה מוקדים בעייתיים שצריך להתמקד בהם כדי להביא את אותה אוכלוסייה צעירה, ולהשאיר כמובן, את בני המקום.

שלוש אבנים גדולות, זה תעסוקה, תעסוקה איכותית, זה בריאות והתיישבות. ובכל אחת מהאבנים הללו, אנחנו נוגעים, המשרד נוגע, לא מתוך מטרה להחליף משרדים אחרים, אלא מתוך מטרה לגרום להם לתעדף את המקומות הללו, אם זה עלי ידי מתן מצ'ינג, ואם זה על ידי כך שאנחנו, מתוך המשרד, מוציאים קולות קוראים ומכרזים ותוכניות שאנחנו במכחול נוגעים ובאמת מחוללים שינוי אמיתי, ומצמצמים פערים.

הדבר הראשון שאחד מפרויקטי הדגל זה הקול קורא הראשון שיצא במשרד, אולי מהראשונים בעצם, של מנועי צמיחה. היום יש לרשויות, המון ראשי רשויות, גם לאיציק דנינו, אחיך, שהייתי אצלו, יש לראשי ערים רעיונות וחלומות גדולים אבל חסר להם תקציב כדי לממש אותם, אנחנו מתמקדים בחלומות שיודעים גם להכניס כסף ולייצר גם חלומות נוספים, ולכן המשרד תומך בעד 12 מיליון שקלים בפרויקט מחולל שינוי שיניב הכנסה לעיר, ולכן הוצאנו קולות קוראים ושמנו שם תקציב מאוד גדול של כ-160 מיליון לשנתיים, שאלו פרויקטים שראשי הערים קובעים איפה הם רוצים, איזה פרויקט טוב להם, נכון להם, כי הראייה שלי אומרת שאני לא מנחית על ראש עיר, הוא יודע יותר טוב ממני מה נכון לעיר שלו ומה יוביל לצמיחה ושגשוג.

חיזוק מטרופולינים עצמאיים. אנחנו נקים בעזרת ה' מנהלת לחיזוק המטרופולין בבאר שבע, תעבור החלטת ממשלה, והקמת עיר מטרופולין בגליל. עוד לא נבחרה עיר.

עיר חדשה?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

לא, יש מספיק ערים בגליל שצריכות חיזוק, עד שנקים עיר חדשה. לקחת עיר מסוימת שיש בה הכי הרבה פוטנציאל לפיתוח, למינוף, לצמיחה, ולהתמקד בה, והיא תשפיע על כל הגזרה כולה.

בחרתם עיר כבר?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

לא, אז אני בהתחלה שחשבתי שאולי אנחנו נבחר עיר, אבל אז הבנתי שזה הופך להיות אירוע שכל אחד חושב שכמובן זה אצלו הכי טוב, אז לקחנו חברה, היא תבדוק, היא תביא לנו את המסקנות, תבדוק איפה הכי כדאי לעשות, איפה זה הכי יביא למינוף ולצמיחה?

איזה ערים התלבטתם? כרמיאל?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אתה יודע מה, את זה אני אגיד לך בחדר, אתה יודע מה? איך שאני אצא מפה יתחילו מלחמות וקרבות, אתה יודע איך זה, וגם יתחיל פירוש רש"י ותוספות.

אבל הוא דיבר על הנגב, איך הגעת לכרמיאל?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

לא, יש בנגב באר שבע, חיזוק המטרופולין בבאר שבע, ועיר מטרופולין בגליל. יצירת מקומות תעסוקה ותעסוקה איכותית.

אולי ניתן לראש פינה?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

כן, יש שם אחלה ראש מועצה אגב.

תראו, יש תעסוקה, גם חסר, אבל בוא נגיד שכשאני מדבר על תעסוקה, כשאני שם את הכותרת תעסוקה אני מדבר על תעסוקה איכותית. להביא הייטק לנגב ולגליל, עכשיו זה נשמע סימפוזיוני כזה להביא הייטק. להביא חברת הייטק היום לנגב ולגליל זה אירוע ברמה בינלאומית, זה אירוע מטורף, אבל אני לא מתיימר לספר סיפורים ומחפש כותרות גדולות ומפוצצות שאחר כך אין בהן ממש. ובוא נגיד ככה, אם הייתי מתחיל הליך של להביא חברה גדולה, שאני עובד על זה אבל שוב, זה לא קונקרטי.

אז אנחנו עושים ניסיון, מתחילים בהליך ניסיוני, שאנחנו קוראים לזה שרוול הפוך. אנחנו מאתרים חברות הייטק, פונים אליהם, שואלים אותם מה הצרכים שלכם, מה כוח האדם שאתם צריכים? מה חסר לכם? ומאתרים אנשים פוטנציאליים, כמובן יש לנו חברות בהתקשרויות איתנו שאנחנו עובדים על זה איתם, ואנחנו בודקים, מאתרים, צעירים בנגב ובגליל שהם פוטנציאליים לכך, כרגע זה בנגב, אבל בעזרת ה' כשזה יצליח זה יהיה גם בגליל. אנחנו מדברים כרגע על הנגב המזרחי. אנחנו מממנים את ההכשרות שלהם, נותנים את הכסף להכשרות שלהם, ואת הפיתוח של המקום שבו הם יישבו.

דבר כזה כבר קורה באופן מצומצם בירוחם, זה עובד מצוין, אנחנו מגדילים אותו ליותר מ-1,000 מקומות תעסוקה בנגב המזרחי, זה game changer, זה משהו שראשי רשויות, תרימו טלפון לדוגמה לבני ביטון מדימונה, הוא יגיד לכם זה שובר שוויון, כי שם יש, בכל הנגב והגליל, אבל שם במיוחד כי זה מרוחק, יש שם בעיה של תעסוקה ייחודית, את זה אנחנו הולכים לפתור, זה מה שיביא צעירים, זה מה שישאיר את הצעירים שם, שהם רוצים לעסוק בתעסוקה איכותית וכרגע אין להם, וזה ביצה ותרנגולת כי חברות לא יגיעו לשם, לא יקימו שם שלוחות בגלל שאין שם אוכלוסייה שמתאימה לעבודה. אומרים אין לנו עובדים לכן התיווך הזה הוא חשוב וגם במיוחד שאנחנו מכניסים את היד לכיס, ונותנים את המימון להכשרות וגם את המימון למקום הפרונטלי שהם ישבו בו.

טוב, אני ממש אגע בקצרה בנושאים נוספים. כמובן, יחד עם רשות החדשנות, מי שראה, 75 מיליון להקמת חמישה מרכזי חדשנות בנגב ובגליל, קידום החינוך הטכנולוגי. אנחנו רוצים יותר חבר'ה מהנגב ובגליל ב-8200, רוצים אותם יותר ביחידות המודיעין העילית של צה"ל, ולכן צריך להתחיל את החינוך הזה מגיל צעיר.

חינוך הטכנולוגיה. אז חינוך, כדי להביא הישגים, כדי להביא חבר'ה צעירים שבסוף מתגייסים לצה"ל, אני רוצה להביא אותם ליחידות המודיעין העילית של צה"ל, אני רוצה ליצור כבר מגיל צעיר את ההבנה במושגים הללו, במושגים של סייבר, במושגים של טכנולוגיה, של הייטק, ולכן אנחנו מפעילים כמה תוכניות כדוגמת נגבקוד, כדוגמת מצוינגב, יש עוד פרויקטים, נתתי כדוגמאות, זה מה שאנחנו עושים.

יש גם קודים לגליל? או רק בנגב?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

עכשיו אנחנו .

עובדים על הקודים?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

נגבקוד, יהיה גם גליל קוד. פשוט אני לא יודע אם יקראו לזה ככה, אבל כן, אנחנו מכוונים לשם.

קידום עסקים קטנים וזעירים, יש פחות עסקים בנגב ובגליל, יש לנו כמה פרויקטים שאנחנו עושים, אנחנו נותנים תמריצים לבעל עסק שרוצה להקים עסק, שרוצה לשדרג את העסק ולמנף אותו. עד היום המדינה ידעה להשקיע רק בחברות גדולות, לשפוך שם כסף, אבל בעסקים הקטנים המדינה לא ידעה להשקיע. אנחנו נותנים עד 4 מיליון שקלים לעסק שרוצה להשתדרג, עוזרים לו, מלווים אותו, נותנים לו את הגב הכלכלי הזה, זה מאוד משמעותי, וגם יש לנו קול קורא לחנויות מקוונת.

אפשר לדעת איך אתם עושים את זה, את המענק הזה? מה המודל? מה הפרוצדורה? של עד 4 מיליון?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

של עד 4 מיליון לעסקים קטנים.

הקול קורא יוצא לאוויר בתקווה עוד כמה שבועות, כשאנחנו רוצים שהחברות יגידו שהן פותחות שלוחה, או שהן מעבירות חלק מהמטה שלהם או גוף מרכזי מהן לנגב ולגליל אנחנו אומרים שהם יעבירו או יפתחו משרות של כמה עשרות, אני לא רוצה לנקוב במספר כי זה עוד לא נסגר, ועל זה אנחנו ניתן בין 2-4 מיליון על שיפוצים, על הכשרות, על דברים שיכולים לעזור להם במעבר הזה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

נותנים להם תמריצים.

אז זה לעסקים גדולים מהמרכז שתתמכו בזה, ועסקים מקומיים?

בעסקים מקומיים אנחנו תומכים בחנויות מקוונות.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

הנה עכשיו באתי לומר את זה, אז חנויות מקוונות, אני רוצה שאנשים שגרים בתל אביב ידעו לרכוש מבעלי עסקים קטנים שנמצאים בנוף הגליל, נמצאים ברמת הגולן, ולכן אנחנו יצרנו קול קורא לחנויות מקוונות. המשרד מקים להם אתר, יחד בשיתוף פעולה איתם, ומלווה אותם בכל ההליך העסקי שיוכלו לבצע רכישות ושיהיה להם שיווק לעסק שלהם משלט רחוק.

חוץ מזה שאני אומר, אתם יודעים אנחנו לא יכולים לדעת מה קורה מחר, עברנו קורונה, חנויות נסגרות, צריכות לעבוד בצורה דיגיטלית, אז ניתן להם את המענה הזה לפני שזה קורה ולא נמצא את עצמנו עם עסקים סגורים, או באירועים ביטחוניים כמובן, אנחנו מדברים על נגב גליל, זה מקומות שקרובים לספר, אז לתת להם מענה, אני חושב שזה דבר מתבקש.

רפואה. אני מתלבט אם לגעת בפערים או שכולכם כבר מכירים אותם. אז נגע בפער אחד. היום בגליל יש 2.2 רופאים ל-1,000 נפש, לעומת גוש דן, תל אביב, 5.6 ל-1,000 נפש. זה כמעט פי שלוש. ניתן לכם עוד דוגמה, היום אני רוצה לקבוע תור לאף אוזן גרון בערבה, לוקח לי, אתה שומע? 69 ימים לקבוע תר לאף אוזן גרון, אתה לא יודע מה יכול להתפתח משם. לעומת, בראשון לציון לוקח 11 ימים. אתה בין מה זה? פערים פסיכיים. איך אני, אם אני רוצה להביא אוכלוסייה צעירה איכותית למקומות הללו, איך אני יכול?

גם 11 יום זה לא סביר, בן אדם חולה, הוא רוצה ללכת לרופא.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אבל תני לי, אני מוכן עכשיו לקנות בערבה 11 ימים, אבל 69 ימים, אתה כבר שוכח שחלית. אז כדי לצמצם את הפערים החברתים הללו, שוב, אני לא בא להחליף את משרד הבריאות, אבל בנגיעות קטנות אני יודע לעשות שינויים גדולים. אז תשמעו לדברים שאנחנו מביאים פה, כמובן בגבולות היכולת ובתקציבים שלנו, אלו ההצעות שלנו, זה מה שאנחנו עושים.

יש לנו, קודם כל, תמרוץ והבאת כוח אדם ממקצועות הרפואה. אני אחבר את זה ביחד עם מלגות שאנחנו נותנים לסטודנטים לרפואה בנגב ובגליל, שרוצים לעסוק שאנחנו אומרים להם אנחנו ניתן לכם מלגה, ואתם תעסקו ברפואה בנגב ובגליל, לא תלכו לי למרכז.

המלגה תלויה בזה שיגורו אחר כך?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

כן, בזה שיעסקו ברפואה בנגב ובגליל, זה תלוי בזה. שם אני צריך אותם, בשביל זה אני נותן להם את המלגה. בנוסף יש לנו פרויקט עם ארגון נפש בנפש להבאת רופאים מצפון אמריקה, הייתי שם בניו-ג'רסי עם רופאים פוטנציאלים שחלקם מתחייבים לעלות לארץ עד 2024. קיבלנו משם, יחד עם הצוות של המשרד שלי שהיה שם, התעניינו 35 רופאים כמדומני שזה המספר, ואנחנו בקשר איתם, בסוף הם צריכים את כל הליווי שלנו, את כל המעטפת, הליווי המקצועי וגם המנטלי של המעבר. אני אומר שזו ציונות כפולה, גם עלייה לארץ וגם להתיישב בנגב ובגליל זה יכול להביא תוספת.

עכשיו, תבינו, כל רופא שאני מביא לבית חולים אין לכם מושג כמה השפעה זה. הייתי אצל פרופסור זרקא בזיו היה לו רופא אחד במיון ילדים, אבא שלו נפטר נסגר המיון ילדים, הוא לא ידע מה לעשות. תחשבו היה לו עוד רופא.

היה צריך אישור רב שהוא לא ישב שבעה ביום.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

לא יודע.

כאילו, אני אומר, זה מגיע למצבים האלה?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

לא יודע, בדיוק. לכן כל רופא שאני מביא לאחד מבתי החולים הללו, זה ממש עוזר, זה הצלת נפשות של ממש. הקמת ותקצוב מוקדי רפואה דחופה, אני מדבר איתכם על קריית שמונה, שם יחד עם יושב ראש הקואליציה אופיר כץ וגם חבר הכנסת קרויזר, תודה שבאת, אנחנו שמנו במוקדים לרפואה דחופה גם בשדרות, אנחנו באיגום משאבים עכשיו בימים אלו כדי להביא להם את התקציב להפעלת מוקד לרפואה דחופה. זה גם חשוב מאוד.

אני זוכר לפני שסגרנו את התקציב התקשרו אליי אנשים בוכים ואומרים שזה קריטי כל-כך עבורם, שהם חוששים שלא יהיה להם. אתם יודעים, יכולים בצפון ובדרום, בנגב ובגליל, זה לא מרחק של רבע שעה, זה יכול להגיע למרחק של שעה וחצי נסיעה עם חולה באוטו שהוא יכול להיות בסכנה.

תדע לך שהנושא הזה של הרפואה זה אולי הדבר הכי חשוב היום.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

נכון.

שאם תצליחו לעשות את זה, זו תהיה הצלחה גדולה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

נכון, זה יכול להיות הצלחה, וזה גם מציל חיים ממש. כל פעולה שאני עושה בדבר הזה, זה מציל חיים קונקרטי.

גם דיברתי על המחיר של הפינוי באמבולנס. היום תושב בפריפריה משלם יותר יקר על נסיעה באמבולנס.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

נכון.

והתחלנו לעשות בדיקות ורוב הפינוי, 80% זה מהמרכז. אלו מתושבי הפריפריה, כל אלו שגרים שם פשוט לא מזמינים אמבולנס עולה להם יקר. הסיפור הזה של להתפנות לבית חולים עולה יקר.

למה? בגלל המרחקים?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

כן. מכשור רפואי, גם, היה לנו קול קורא של מכשור רפואי מתקדם, השלמה לבתי חולים. אני חנכתי לא מזמן MRI מתקדם בבית החולים פורייה. זה מאוד משמעותי, אפשר לשאול את און מנהל בית החולים כמה זה היה קריטי עבורם, וגם את פרופסור זרקא.

קידום תחום המחקר הרפואי, בוא נכנס רגע לראש של רופא בגוש דן. עכשיו נגיד, נתתי לו חבילת תמריצים, גם מענקים וכו', להגיע לבית חולים בגליל. למה שהוא יבוא אם מבחינתו להגיע לאיכילוב לזיו זה ירידה ברמה? כי בית החולים ברמה נמוכה יותר. ולכן אני צריך להעצים את בתי החולים, הדרך שלי להעצים אותם זה על ידי מחקר רפואי, מחקרים אקדמאיים, של מאמרים, ולכן המשרד הבין את זה ושוחחנו עם בתי החולים וזה היה ממש משמעותי, זה מחזק מאוד את בית החולים, את התדמית שלו, מייקר אותו אם תרצו, ואנחנו תמכנו ב-69 מחקרים. לכל מחקר נתנו תקציב, קיבלו 120,000 שקלים, וזה מחזק את בתי החולים ובסוף בקצה זה מביא לשם עוד רופאים איכותיים שרוצים להיות חלק מההצלחה.

הח"כים יקבלו עוד מעט זמן, ניתן לכם להתייחס.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

בית ספר לרפואה בצפת. אנחנו תומכים בכ-20 מיליון במעבר שלו למבנה הקבע. מרכז שיקום פורייה, כנ"ל אנחנו נעשה החלטת ממשלה בעזרת ה', ביחד עם גורמים נוספים במוסדות הלאומיים חלקם, שרוצים לקחת חלק ולעזור. אני אומר לכם, שמרכז השיקום בפורייה שקם עכשיו בימים אלו, זה יהיה המרכז הכי טוב בארץ, תלכו לביקור שם, מקום מדהים שגם חוץ מהרמה המקצועית של בית החולים, התרשמתי שהוא ייתן מענה לכל האזור כולו.

כמובן יש להם בעיה שם שהם צריכים למעלה מ-500 צוותי רפואה, וגם שם אנחנו אמורים, בעזרת ה', לתת מענה. יש לנו שם עבודת מטה, אנחנו בקשר ישיר עם הנהלת בית החולים, וגם המנכ"ל שלי ביקר שם לאחרונה, אני ביקרתי שם הרבה קודם לכן. בוא נתקדם.

500 תקנים יש להם שצריך לאייש?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

צוותי רפואה. זה כולל את כל המעטפת, לא רק רופאים, לא רק אחיות.

ואין רופאים שמגיעים?

אבל התקנים קיימים ואין?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אין, הם צריכים לגייס כוח אדם איכותי לזה, זה יהיה אירוע גדול. צריך לדעת מאיפה מביאים את זה נכון? צריך לתת גם חבילת תמריצים, להביא אנשים. טוב, אנחנו על זה, מכירים את הפער הזה, ואנחנו פועלים.

כבוד השר, יותר בקיצור כי אני רוצה לתת גם לח"כים להשתתף.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אז אני אקריא ואם יש לכם שאלות. התיישבות וגידול האוכלוסייה, עידוד התיישבות והגירה חיובית, אנחנו מדברים על הנחות גם בקרקע, גם כל המעטפת מסביב, ליווי. יצרנו כלי שכשבן אדם, משפחה, רוצה לעבור לגליל ולנגב, היא מרימה טלפון, היא מקבלת את כל המעטפת, את כל הליווי הצמוד, אם זה קולטים מה הם רוצים בדיוק ואחר כך מכוונים את זה לקהילות שמתאימות לאזור מסוים שהם רוצים להתגורר בו, עוזרים להם לאתר את בתי הספר הנכונים לפי הצרכים שלהם, עוזרים להם להתחבר לתעסוקה שהם מחפשים. בקיצור נותנים את כל המעטפת את הליווי הצמוד. כדוגמה יש לנו התקשרות עם תנועת אור שהיא מלווה את אותן משפחות וזה מאוד משמעותי כשאתה רוצה לעבור ואתה רוצה להרגיש ביטחון במעבר שלך אז אנחנו מלווים את זה.

שימור הון אנושי איכותי. תמיכה ברשויות מקומיות והרחבת מוכנותן לגידול האוכלוסייה. אני אוהב רשויות שרוצות לגדול, שמציגה לנו תוכנית אסטרטגית, אני רוצה לעזור להן, אני אוהב לעזור להן. אני אעזור לרשות שרוצה לגדול. אנחנו עושים את זה על ידי קולות קוראים לתשתיות, אנחנו עושים את זה על ידי קולות קוראים למבני ציבור. זה עוזר לראשי הערים כשהם רוצים לגדול.

החלטות כמובן, הכל בהחלטות ממשלה. היכולת של המשרד להוביל החלטות ממשלה ולעשות איגום משאבים, אתם יכולים לראות החלטות ממשלה קרובות שיהיו מטרופולין באר שבע, נגב מזרחי, דיברתי על תעסוקה איכותית, התיישבות עירונית לב הגליל, בסוף כשאני רוצה להביא מסה של משפחות זה לא רק בהתיישבות הכפרית, זה בעיקר בערים, בערים הגדולות, בנוף הגליל, בכרמיאל, שם יש לנו עניין אסטרטגי להביא אוכלוסייה. טבריה כנרת והעמקים, גם ליצירת תעסוקה איכותית, לעידוד תיירות וכו'.

טוב אני אדבר על השקעות בחברה הערבית, הבדואית, הצ'רקסית ובעדה הדרוזית. מרכזי נעורים שאנחנו תומכים בהם אחרי בתי הספר, מוסדות ציבור כמו אצטדיון בירכא כמדומני. מוסדות ציבור שאנחנו נותנים.

קול קורא ממצה משאבים זה קול קורא פגז. למה? כי אני אומר לרשות אני נותן לך תקציב לקחת איש מקצוע שיידע להגיש לך קולות קוראים, בכל משרדי הממשלה אני נותן להם לצורך העניין 200,000 שקלים שייקחו מישהו, ואז הם יודעים לגשת לקולות קוראים ולזכות. אז אני הפכתי את ה-200,000 שקלים האלו ל-10 מיליון שקלים. ואנחנו זיהינו שהרבה רשויות בחברה הערבית ובעדה הדרוזית והצ'רקסית והבדואית יש להם פער בנקודה הזאת, אז אנחנו הוצאנו קול קורא, כמדומני זה הקול קורא הראשון שהוצאנו לממצה משאבים.

כישורי חיים, מיתוג תיירות, אתם יכולים לראות את זה, אם יהיו שאלות בהמשך, פרטני, אני אשמח בשמחה לענות.

אני אגע בקצרה בעוד תחומים שהמשרד עוסק בהם, רשות הצעירים, אנחנו מתמקדים בעיקר בתעסוקה. יש לנו למעלה מ-200 מרכזי צעירים ברחבי הארץ. אנחנו בונים עכשיו תוכנית אסטרטגית, שיתוף עם גורמי המקצוע, התיישבות צעירה, מתן מבנים יבילים, מבני ציבור, צרכים של מועדון רב תכליתי, או כל מיני צרכים שצפים לנו בתוך היישובים. אני מעריך שזה יקרה בפועל ב-2024.

שכונות שנפגעו מהמסתננים. אני מדבר איתכם לדוגמה השכונה שאני גר בה, ששם צריך לתת מענה לחזק את החוסן הקהילתי. יישובים מאוימים.

אגף בכיר אזרחים ותיקים זה הבייבי שלי, כולנו מתישהו נהיה אזרחים ותיקים ולכן זה מאוד מאוד חשוב לנו לדחות את תקופת התלות, לתת להם לפתח אצלם עצמאות, שהיום שלהם יהיה מלא בתוכן, שיעשירו את עצמם. אבא שלי יצא לפנסיה לפני שלוש שנים וגילה עולם. הוא קם בבוקר, הולך לחוגים שהוא אוהב, הולך לשיעורי התורה שהוא אוהב. בסוף לתת להם את המעטפת הזו, את המענה הזה, כי אזרח ותיק יכול לצאת לפנסיה או להתנוון ולהיות תלותי, או לגלות עולם חדש ולגלות את עצמו מחדש. ואני רוצה שהאזרחים הוותיקים יפתח בפניהם עולם, ויש לנו תוכניות שאנחנו עושים, יושב הראש ביקש שאני אקצר, אבל יש לנו מגוון תוכניות, אני לא רוצה להרחיב ולפרט, אם יהיו שאלות אני כמובן אענה.

כמובן ערים מעורבות, מדברים על מרכיבי ביטחון אנחנו מדברים על חיזוק החוסן הקהילתי, וגם זה כחלק מהפקת לקחים שלנו של שומר החומות, אנחנו עושים גם עם הבל"מ שיתופי פעולה בנקודות הללו. וזהו. תודה רבה.

אוקיי, קודם כל אני רוצה להגיד לכם שמשרד הנגב והגליל, עכשיו גם נוספו לו מטלות, זה משרד צעיר יחסית. וכל מה שאתם רואים תוכניות וכו' זה מראה שאם מקימים משרד ייעודי, נותנים לו תקציב ראוי, אז אפשר לעשות דברים, אפשר לקדם אזורים שלמים. הח"כים רוצים להתייחס. בבקשה בוא נתחיל.

אתמול הייתה לי שיחה עם ד"ר אלי ספיר. הוא יושב ראש החוג הארצי לרדיותרפיה. אחת הנקודות שנגענו בהן, הוא אומר לי תשמע, הנגב והגליל מקופחים ביותר. הוא נתן לי דוגמה אחת של מכשירי קרינה בארץ, הפריסה שלהם ברחבי הארץ. אז ככה, בצפון שבעה מכשירי קרינה, בדרום על כ-1.5 מיליון תושבים 4 מכשירי קרינה, במרכז הארץ 15 ובירושלים תשעה. מספרים שמדברים בעד עצמם בעצם.

כן אבל קח בחשבון שרוב תושבי המדינה נמצאים במרכז, לא בפריפריה.

האמת שהפערים לא נשמעו לי הגיוניים.

תשמע, על 1.5 מיליון תושבים ארבעה מכשירים? לא גדול?

לא, אין ספר שצריך לעשות דברים שם, אבל קחו בחשבון.

כמה אמרת יש במרכז?

ירושלים לא נחשבת כאן למרכז, בירושלים יש תשעה. במרכז 15.

15 על 5 מיליון? בהשוואה לירושלים יש, אוקיי.

סימון בוא, קודם כל אני כל הזמן שומע את זה. בגדול רוב תושבי המדינה ניצבים במרכז ולכן ברור שאתה צריך לתת שם שירות, אין ספק. יחד עם זה, צריכים גם לעשות שינויים בפריפריה, בכל מה שקשור לשירותים הרפואיים, אין על זה גם ויכוח.

מה שהשר אמר קודם, הוא שכח שהוא היה חולה.

מה שאני רוצה לומר, הכל משרדי הממשלה אוהבים לעשות את הכל דרך העיריות, או פרויקטים דרך העיריות זה יותר נוח. אבל המשרדים גם צריכים לקחת פרויקט ברמה הלאומית במובן הזה שהם עושים את זה לבד. כמו הנושא של שיפור שירות הרפואה, זה נושא לאומי ממדרגה ראשונה, וטוב שלקחת את זה על עצמך, וזה חשוב ביותר, הרבה יותר מדברים אחרים אפילו. אם אתה את זה משפר תאמין לי, כל תושב ותושב ירגיש את זה. ואני ראיתי שאתה לקחת את זה עצמך, וזה נושא חשוב, ותקצה את זה תקצבים, ובלי תקציבים לא ילך שום דבר אתה יודע את זה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אני אגיד עוד משפט סימון, תשמע, בסוף יש 101,000 אתגרים, אני בחרתי להציג את האבנים הגדולות שהמשרד יתמקד בהם, כי אם אני אתחיל להתפזר לא מינה ולא מקצתה בסוף יהיה, תפסת מרובה לא תפסת.

מינה ומקצתה אתה יודע מי אומר את זה? גוטליב.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

נכון, אז הנה אמרתי, תפסת מרובה לא תפסת.

הוא הביא את זה מהמקור שלפני גוטליב.

גוטליב בסיעה שלכם או בסיעה שלו?

אני גם כן לא יודע.

האמת שאנחנו יכולים לעשות החלפות, ניקח את אלמוג, ניתן אותה.

יישאר תיקו.

אין להם בעיה עם זה, דרך אגב הוא לא יתנגד עכשיו.

אל תסבכו את השר.

הוא יחזור ללא מינה ולא מקצתה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

חז"ל אמרו 'מילה בסלע משתוקא בתריין' אז אני מעדיף לשתוק. בכל מקרה, אז אני מעדיף להתמקד באבנים הגדולות הללו, לתת שם בוסט כדי לצמצם את הפערים, כדי לתת את איכות החיים במיוחד כשמדובר בתחום הבריאות שזה אחד מהאבנים שנגעתי בהם שזה ממש פיקוח נפש, בלי שאין לך בריאות, אז מה שווה כל השאר?

כבוד השר, אני יצא לי לבקר במועדונים של אזרחים ותיקים, חולי דמנציה. ברוך ה' אבא שלי בריא, ההורים שלי בריאים, אבל אני חושב, אסור להזניח את האזרחים האלה גם. בתוך הנושא הזה, אני מבין שאזרחים הוותיקים זה לא רק בנגב וגליל, נכון? האגף הזה מטפל בצורה רוחבית בכל הארץ.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

רגע, אזרחים ותיקים זה בכל הארץ. צעירים זה בכל הארץ.

אז יצא לי לבקר במועדונים של אנשים מבוגרים, חולי דמנציה. הפיקוח עליהם הוא מכל כיוון אפשרי, העזרה היא מכל כיוון.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

שניה רגע אני אחדד, אזרחים ותיקים סיעודיים זה כבר יוצא מהתחום שלי. כמדומני זה ברווחה.

שם זה מתחלק לשלושה, הסיעודיים עצמאיים זה רווחה, הסיעודיים הרפואיים על כיסא גלגלים זה משרד הבריאות ויש את השיקומיים שזה הקופות.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

התפקיד שלי זה לדאוג שהאזרחים הוותיקים יישארו אצלי ולא יצטרכו להגיע לרווחה ולא למשרד הבריאות.

כמו שיושב הראש אמר, הבריאות, דיברתי איתך על זה וזה ממשיך הלאה, קופות חולים, בפריפריה אתה מגיע למקומות שבאזור גדול מאוד, רחב מאוד, יש קופה אחת, וכשאין תחרות אין שירות. וזה באמת אחד.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

מה סיכמנו שנעשה עם זה? מה שלחתי אותך למה? לעשות עבודת מטה נכון?

בנושא של האמבולנסים אני אומר, זה נושא אחד שאנחנו דיברנו ונטפל בזה בעזרת ה'. אבל הנושא של קופות חולים, אתה מגיע ליישוב, נזכיר את ירוחם, אני חושב שגם היום בירוחם יש רק קופת חולים אחת, וכשאין שתי קופות אין שירות, זאת עובדה, זה לא רק סיסמה זו עובדה. כשאין תחרות אין שירות.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

כן.

אפשר אדוני יושב הראש? יש רשות דיבור?

כן כן יש לכם.

אני רוצה להתחיל עם משהו יותר גדול בנושא של מטרופולין באר שבע ומטרופולין העיר שאתם תבחרו. אני חושב שזו החלטה שצריכה להתקבל ברמת ממשלה שבאמת משנה את סדרי העדיפויות. יושב פה, אני מבין סמנכ"ל משרד התחבורה. הוא הוזמן לכאן? הוא נמצא? יש נציג. וכשאנחנו מדברים על פיתוח של נגב ומשילות, וכל הדברים האלה מתחברים לזה, ואנחנו דנים בזה, למשל פה, שני דיונים ואנחנו לא מצליחים לקבל תשובה על התשתיות בנגב, אחד, כביש 40 שהוא המסוכן ביותר, פי ארבע מכל כביש, אבל התפיסה היא של עלות-תועלת, וכשהם עושים את החשבונות של עלות-תועלת אז כל הזמן כל הכספים מתרכזים בירושלים ותל אביב. עוד רכבת, עוד חשמול, עוד כביש גדול. ואני חושב שצריך לא לכרסם במובן השלילי במטרופולין המגה מטרופולין תל אביב.

זאת אומרת בוא נתחיל לרוקן את המרכז הזה מכל מיני מוסדות לאומיים שלא חייבים להיות בתל אביב. וזה מתחבר אחרי זה ל-300,060 רכבים שנכנסים כל יום לתל אביב, ואין להם חניות כי כל החניות שיש בתל אביב זה 300,000 לתושבים שלהם, ואז הם מעלים את החניה, מי משלם? האנשים שבאים מהפריפריה, גם מראשון וגם מזה. אז זה השינוי העקרוני שצריך שייפול האסימון לממשלה.

דיברת על - - - וכל החבר'ה שעולים לנגב. עדיין אין תוכנית במשרד התחבורה לרכבת עכשיו זה צריך לקרות עוד כמה שנים. זאת אומרת הכל הולך לאט כשמדברים על נגב וגליל.

הכל הולך לאט בלי קשר.

אני פספסתי באמת להגיד לך א' בהצלחה, ומרגישים את הרוח שלך בכל הנגב, את החריצות שלך, את העבודה, באמת אין ראש עיר או ראש מועצה שלא שמעתי על הפגישה שלך איתו, שהקשבת בסבלנות. באמת עשיתם עבודה יוצאת מן הכלל. ואני אומר, זה מעבר למשרד שלכם, מעבר, זה כל הממשלה הזאת צריכה לחשוב אחרת על הנגב. ואי לא חושב שרואים איזה שינוי גדול, וזה מרחב המחיה.

בשנת 2050 מדברים על זה שמדינת ישראל מכפילה את האוכלוסייה שלה. איך תכפילו אם עכשיו לא רצים עם הרכבת לאילת? לגמור את כביש 6 שהולך דרומה? הרכבת לחבר'ה של - - -, אלו האבנים הענקיות, לא הגדולות. ואני לא מרגיש את זה. אנחנו פה בוועדה נלחמים על כל כביש מצ'וקמק לא מצליחים להזיז את זה. אז אני מקווה מה שאמר דוד, השרה תהיה פה, אלא אם כן משרד התחבורה רוצה להגיד משהו.

אבל זה לא המשרד שלו, עזוב.

- - - אם אתה תעביר את החוק הזה על עשרה יישובים אז זה יהיה חכם וגאוני.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

תראו, נכון דברים קורים לאט, אבל בסוף הם קורים במיוחד כשאתה נמצא במקומות שאתה פועל כדי לגרום לזה לקרות, והפכנו את המשרד למשרד אסטרטגי. משרד האוצר בשיתוף עם כלל משרדי הממשלה שמו 200 מיליון שקלים לתכנון רכבת מקריית שמונה לאילת, אני שם את זה בצד, לראשונה יש תקציב לטובת תכנון, זה הראשית של הראשית.

דבר שני דיברת על כבישים בנגב ובגליל שיש דברי תקועים, זו בדיוק הסיבה שביקשנו להיכנס לעולמות התכנון, זו בדיוק הסיבה כדי להביא את הפה שלהם, את הצרכים שלהם לאותן ועדות, להביא את הצרכים שלהם לרמ"י, לשבת שם ולגרום לדברים לקרות ולהצביע על זה. לדוגמה ראש עיר שיש לו פרויקט מסוים שחשוב לנו לעזור לו לקדם את זה בעיר שלו דרך הנציגות שלנו בוועדות. זו התשובה בדיוק לשאלה ששאלתם בהתחלה. זו הסיבה שאנחנו הפכנו את המשרד למשרד אסטרטגי, אני לא רוצה רק לחלק כספים להיות איזו קופה קטנה, אני רוצה להביא שינוי אמיתי בשטח.

זה נכון.

זה נכון, אחד החסמים הגדולים.

אני מזדהה עם המחשבה הזאת.

חסם גדול מאוד זה ועדות לתכנון הבניה, והמנהל. זה חסם מאוד גדול. וזה שהם נכנסו לוועדות זה חשוב מאוד.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

ויש לנו היום, אני לא יודע מה היה בעבר, שמעתי שלא היה עשר אבל היום יש לנו שיתוף פעולה מלא עם משרד השיכון, עם השר גולדקנופף, עם הרמ"ט שלו בבצ'יק ועם ינקי קוינט מנכ"ל רמ"י, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. הם מבינים את הבעיות, אנחנו מציפים, הם מבינים והם עוזרים לנו. אנחנו בעבודה מטה משותפת, כל הזמן יש בינינו קשר, אנחנו כל הזמן מציפים בעיות ונותנים פתרונות.

דבר אחרון זו היכולת שלנו לגרום למשרדים לתעדף את הנגב והגליל. לצורך העניין אם אני בא לשרה מירי רגב ואני אומר לה אני רוצה לבנות כביש גישה ליישוב מסוים שלא יהיה בעיקוף. אז היא יכולה לומר לי תשמע השר וסרלאוף תודה רבה עם כל הכבוד, יש לי מלא פרויקטים, זה לא בראש סדר העדיפויות שלי. אבל אם אני בא אליה ואומר לה תקשיבי אני שם 50% על הכביש, אם אני מתקצב 50% כולם כבר מדברים אחרת, אני אומר לך. אנחנו עושים את זה עם משרדי ממשלה. היום יש לי שותפות כמעט עם כל משרד ממשלתי במצ'ינג, אתה מבין? ולכן דרשתי גם תקציב משמעותי כדי שאני אדע לתעדף דברים. וזה מה שאנחנו עושים, ב-2024 תהיה לנו יכולת יותר גדולה לעשות את זה גם.

הבנתי ממך שה-250 מיליון יגיעו אז ל-2024?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

נכון, התוספת הזאת תגיע בכל מקרה.

לפני זה אני רוצה רגע את הח"כים. התנועה הקיבוצית, יש לך דקה. רפי עשת.

אני אשתדל אפילו לקצר מדקה. אבל טרחתי ועליתי לירושלים לעיר הקודש, ובכל אופן אז תרשו לי כמובן להציג את הדברים ואני אעשה את כמובן בקיצור. אבל אני מרשה לעצמי לומר לכם ממרום שנותיי וממיעוט ביקוריי בוועדות הכנסת, שהתרשמתי עמוקות מאוד מהחזון שהוצג כאן על ידי השר, ומדרכי הפעולה, ואין לי אלא לאחל שכל מה שהוצג כאן אכן יתגשם, זאת תהיה ברכה גדולה מאוד לעם ישראל.

אבל לא רק בשביל זה עליתי לירושלים, עליתי לירושלים בשביל להציג איזושהי לקונה שיש בכל המערכת הזאת ואני רוצה לציין אותה. אני רפי עשת, חבר, נציג ציבור ברשות לתכנון ופיתוח החקלאות במשרד החקלאות. אני יושב כנציג ציבור בשתי המוסדות העיקריים הסטטוטוריים, בוועדת הפרוגרמות שעוסקת בתכנון החקלאי, ובוועדת הקרקעות העליונה שעוסקת בהקצאת קרקע לשימוש חקלאי.

הוועדות האלה שיושבות במרכז במשרד החקלאות נשענות על מנגנון שלם של ציבור עובדים מקצועי, שמכין את כל תשתיות הפיתוח של החקלאות במדינת ישראל על כל מרחבי מדינת ישראל, לא רק גליל ונגב, אלא על כל מרחבי מדינת ישראל, והגופים האלה הם גופים סטטוטוריים שממליצים לשר לאשר את הפרוגרמות החקלאיות שנבחנות באופן מקצועי וייסודי, ולאור החלטת השר זה מופנה לוועדת הקרקעות העליונה על מנת להמליץ לרשות מקרקעי ישראל להקצות את הקרקע לשימוש החקלאי. אלא שמשרד החקלאות הסמכות ניטלה ממשרד החקלאות - - -

אז הוא יתייחס לזה בסוף. דיברתי על ההתחלה, על מה שכתוב בעיתון היום.

אם תרשה לי.

לא אין הרבה זמן.

זה יהיה קצר מאוד.

כבר סיימת זה לא שזה יהיה קצר. סיימת בבקשה. רשות מקרקעי ישראל, חגי סלע פה?

שלום וברכה, קודם כל באמת מה ששמעתי ממשרד נגב גליל זו באמת בשורה. אני בא ממחוז דרום, מהנגב, ואני יכול לספר שרשות מקרקעי ישראל גם משתפים פעולה וגם מפתחים מאוד מאוד את היישובים הקיימים במסגרת הסכמי הגג, שיווק יחידות דיור, הקצאות קרקע לתעסוקה, לתיירות, גם במחרים יותר מופחתים ופטור ממכרז. ובהחלט אפשר לראות את צפון מערב הנגב, מה שקרה בצפון מערב הנגב היום זה פשוט לא ייאמן, זה כבר התקרב לכיוון מרכז הארץ, ולכן אני חושב שגם מזרח הנגב שהוא יבוא ויתקדם, ויש תוכניות גם של רמ"י לעניין הזה, ואני חושב שבסך הכל זה עניין של זמן. ותודה רבה וזה מאוד מאוד חשוב.

אוקיי. קיבוץ הדתי? קצר.

אני אעשה את זה בקצרה ואשלים את הדברים של ידידי רפי עשת. תראו, ההחלטה של הממשלה לעשות את המעבר הזה ממשרד החקלאות למשרד נגב וגליל, זכותה של ממשלה לעשות את זה, אלא שצריך לבנות את המנגנון שייתן את המענה לצורך הזה. המנגנון כרגע עוד לא קיים, אני מתחבר לכל הברכות שנאמרו לך, אדוני השר, על המצגת. תתנו בבקשה מענה על הצורך הזה כיוון שברגעים אלו מאות ואלפי מתיישבים ממתינים לקבלת מענה לטובת העניין הזה. יש פה הכרח לייצר רציפות של עשייה שלאורך הרבה מאוד שנים במשרד החקלאות, כדי שהמענה הזה לא ייעצר - - -

בסדר עוד מעט הם יתנו התייחסות, זה גם דבר שאנחנו רוצים לדעת מה קורה עם זה, זה שעושים העברה זה לוקח זמן, אני מבין את זה, אבל צריך לסיים את התהליך הזה כי זה מפריע להרבה מאוד אנשים. עמיחי דרורי יש לך דקה גם כן, קדימה.

תודה. שתי נקודות בהמשך לדברי כבוד השר. דבר ראשון רשויות מקומיות פריפריאליות נאלצות להשתתף בעשרות מיליוני שקלים בשנה, בנושא ניידות נט"ן ואט"ן בגלל חוסר, עדיין אין הסדר חוקי לנושא של מימון הניידות הללו, הדבר הזה מכביד על תקציבן, ואנחנו חושבים שלא הרשויות המקומיות צריכות להשתתף בנושא הזה, אלא משרד הבריאות, בוודאי ולא הן, ואנחנו חושבים שזה צריך הסדרה, נשמח להעביר אליך ניירות. דבר נוסף, הנושא של הפריפריה החברתית.

לא ידעתי שיש בעיה כזאת.

אתה בטוח שהרשויות משלמות על נט"ן וזה?

בוודאי, נשמח להעביר ניירות.

הגיע הזמן שישלמו משהו, מה קרה, אני לא מבין. מה הבעיה עם זה? אתם צריכים גם כן להשתתף במאמץ הלאומי, הרשויות הלאומיות. לא על כל דבר אתם צריכים לקבל החזר, אתם לא בנק.

הבעיה שבנגב ובגליל, הרשויות אין להן כסף, זה לא המרכז.

יש גם להן כסף, תאמין לי. הם מחליטים מה לשלם מה לא לשלם, יש גם להן. ואם אין להם הן מקבלים מענקי איזון מהמדינה.

אנחנו סבורים שרשויות מקומיות לא צריכות להשתתף בניידות לבריאות תושביהם זה משרד הבריאות.

ובמה אתם כן, רשויות המקומיות?

כל שאר הנושאים המוניציפליים שהרשויות מתקצבות בעשרות מיליארדים. נקודה אחרונה בנושא הפריפריה החברתית, ברשותך השר, זה עבר למשרד הפנים. אבל הנושא הזה היום לא מטופל עדיין על ידי משרד הפנים, אין גוף עדיין במשרד הפנים שנותן מענה לרשויות 1-4 בוודאי לא לרשויות גם שמתוקף החלטה 550 אבל גם מעבר לזה.

טוב תודה, זהו, יש לי עוד שמונה דקות, זה מה שנשאר לנו. לפני שאני אתן לך גם להשיב על הבעיה. זו באמת בעיה מהותית, עדיין לא ידעתי שזה עדיין בין הכיסאות בגלל המעבר.

לפני זה אני רוצה לומר לחברי הכנסת משהו שלא בסדר היום, שהצעת חוק שעברה בוועדת שרים חקיקה, בנושא ריבית על העו"ש, אפשרות לתת ריבית, נחסמה על ידי הנגיד ועל ידי הבנקים בלחץ, ואם זה המצב שעושים משהו לטובת האזרחים ויש לחץ של הפקידות הבכירה והממשלה מתקפלת, אז בנושא יוקר המחיה אנחנו לא נגיע לשום דבר לצערי בקדנציה הזאת, ואני מוחה על העניין הזה, אני חושב שכן היה צריך להעביר את הקריאה הטרומית ולנהל משא ומתן גם עם הנגיד, וגם עם הבנקים על העניין הזה, וזה לא דבר שגורם לבנקים להתמוטט עם כל הכבוד, עם כל רווחי הבנקים כתוצאה מעליית הריבית. ואני קורא לראש הממשלה, ולא יודע, אמרו שגם דרעי בעניין, לשנות את ההחלטה הזאת ולאפשר לקואליציה להצביע על העניין הזה, כי זה דבר שחשוב מאוד לציבור. כבוד השר בבקשה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

רגע, אלי הוא רוצה להגיד איזה משהו, כי יש לו דקה.

אני פשוט רץ בין הוועדות השונות.

בבקשה, בסדר.

קודם כל תודה רבה אדוני השר, יושב הראש.

אתה רואה? אחווה מפלגתית.

אז איפה אלמוג?

אלמוג הוא עכשיו לא במפלגה, רק רשמי.

רציתי באמת לנצל, כשהשר מגיע לוועדה זה אירוע חשוב. פספסתי ככה, אבל הייתי בחלק הקודם כשהשר דיבר על הרפואה בפריפריה, אני יודע כמה שאתה על זה ומדויק על הנושא. אני חושב שגם נגעת באחת הבעיות הקריטיות, גם אתה דיברת על כך יושב הראש, שהנושא של השוואת הפערים ברפואה בפריפריה הוא חייב להיות על סדר היום הציבורי שלנו כאן בכנסת.

אני רוצה גם להגיד, עזוב עכשיו את ההשקעות דרך הרשויות. שני הדברים שבאמת הוא מביא בשורה, זו מלחמה בנושא של הרפואה, שזה חשוב, והנושא שהוא קיבל נציגים בוועדות תכנון ובניה ובמנהל, שזה אחד החסמים הגדולים ביותר שאם הם באמת ייכנסו לעניין, זה יביא לשינוי משמעותי.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אני לא קיבלתי, אני לקחתי. אף אחד לא היה נותן לי את זה.

קיבלת במסגרת ההסכם הקואליציוני.

אני מחזק כי זו הנקודה.

אז אלו שני בשורות שהבאת לנו לוועדה.

גם בתעסוקה.

תעסוקה זה חשוב מאוד, זה דברים שתמיד המשרד עושה. אבל אלו שני דברים שיכולים לבוא לך, אלו מנועי צמיחה מבחינת הנגב והגליל.

חשובות מאוד כי לפתוח עוד מיטות בבתי החולים זה חשוב, אבל כשאין רופא שיהיה בבית חולים, ורופא מומחה ולרוב, ובצדק עד היום, נמצאים בבתי החולים במרכז, אבל להעלות בחזרה את היוקרה לבתי החולים בזיו, בפוריה, באילת, לבתי החולים הפריפריאליים שהמחסור שם ברפואה של רופאים מומחים זה המחסור. אני חושב שפה השר נגע כמו שאתה אמרת, בשתי הנקודות, אחד זה להביא את אותם הרופאים המומחים והרפואה המתקדמת לפריפריה, וכמובן המעטפת של אותו רופא, שזה מה שגרם להרבה רופאים לחזור חזרה למרכז או לא להגיע, שלא היה להם את מה שאתה מטפל בו שזה פריצת החסם של ההתיישבות, הקהילה, לבנות להם באמת סביבת מגורים ועבודה לשאר בני המשפחה שלהם, אז מודה לך בשם תושבי הפריפריה.

טוב, אין לנו הרבה זמן. האם אתה יכול להשיב קודם כל על העניין?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אני אתן לאופיר מלשכת מנכ"ל להתייחס לדברים.

אנחנו לא מודעים לזה, אז תן בכותרת מה זה - - -

זה פעם ראשונה קראתי בעיתון היום.

אז בהסכמים להקמת הממשלה הוסכם שהרשות לתכנון ופיתוח הכפר במשרד החקלאות תעבור למשרד הנגב והגליל כמו שהשר התייחס מהמקום של הראייה האסטרטגית לפתח את הנגב והגליל ולעזור לרשויות בפתרון החסמים גם בוועדות התכנון ובמנהל התכנון ומטה התכנון וגם אצל רמ"י. ברשות ישבה גם פיתוח הכפר, ברשות לתכנון ופיתוח הכפר יש גם חלק של פיתוח הכפר, ובאחריותם היה ועדת פרוגרמות והקרקעות שאחראית על ניהול הקרקעות בכל המרחב הכפרי. לצערנו התהלי הארוך מאוד עוד לא הסתיים והעברת האחריות עברה לפני שבועיים, אם אני לא טועה, והסמכות על האחריות על ועדת פרוגרמות וקרקעות עברה למשרד, ואנחנו עכשיו בתהליך למידה. לצערי ההעברה המלאה של התקנים וכל מה שצריך להעביר בין משרדי הממשלה עוד לא עבר חלק בצורה מלאה ועוד לא הוסכם באופן מלא, וזו אחת הסיבות המרכזיות לעיכוב.

היחידות לא עוברות בשלמותן? כאילו, אם הן יושבות במשרד ברחוב זה, זה רק עובר תחת אחריותכם. כאילו מה זה, מעתיקים את הפקידים?

טוב אני רוצה ככה. זה באחריותנו הסיפור הזה?

לא, אנחנו נפתור את זה בצורה מהירה.

אני מבקש לעשות דיון מיוחד בעניין הזה בוועדה כמה שיותר מהר. נמצא זמן ונעשה, אנחנו לא נשאיר את זה באוויר. בנושא הזה אנחנו נעזור לכם.

כבוד יושב הראש אני אתייחס בקצרה. אני אגיד שהאחריות עברה אלינו ואנחנו למדים את זה כדי להפעיל את זה בצורה כמה שיותר מהר כי אנחנו מבינים את הרציונל.

נעשה לזה דיון מיוחד, זה לא ענין של שתי דקות, ואז מר עשת, תוכל להתייחס לזה באריכות וכמו שצריך.

אני אשמח, תודה רבה לך.

אני קודם כל רוצה להודות לשר על הדיווח, למדנו שאתם באמת שיניתם כיוונים ועושים דברים ואני בטוח שבעוד שנה, כשאנחנו נשב עוד פעם, כבר יהיו לזה תוצאות טובות. אז אני מודה לכולם שבאו, תודה רבה לשר, הישיבה הסתיימה.



הישיבה ננעלה בשעה 10:59.