פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



54
ישיבה משותפת לוועדה המיוחדת לעובדים זרים
ולוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
20/06/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 14
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
פרוטוקול מס' 31
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שלישי, א' בתמוז התשפ"ג (20 ביוני 2023), שעה 13:34

קשיים באיתור ובהעסקת עובד זר בסיעוד בפריפריה

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
אליהו רביבו- יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יוסף עטאונה
יסמין פרידמן

אלון שוסטר

משה נקש - מנהל אגף בכיר סיעוד, רשות האוכלוסין וההגירה

שריי גבאי נוריאל - עו"ד, יועצת משפטית עובדים זרים וסיעוד, מחלקה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

ענבל משש - עו"ד, ראש מנהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

שירי לב-רן לביא - עו"ד, הממונה על זכויות עובדים זרים, משרד העבודה

לינא סאלם - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

חני שר - מנהלת תחום בית אבות, אגף בכיר אזרחים וותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי

צפרירה הלל דיאמנט - מנהלת מח' ליישום סטנדרט בסיעוד בגריאטריה, האגף לגריאטריה, משרד הבריאות

חנן פוטרמן - עו"ד, לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

נטלי גבאי לוי - מנהלת אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי

גל גז נוה - עו"ס מנהלת תחום, המוסד לביטוח לאומי

שרון אסיסקוביץ - רפרנט מחקר, המוסד לביטוח לאומי

איתן בנימין - מנהל ומיסד השדולה הישראלית למען קשישים, ועמותה לקידום זכויות הסיעודיים

סמיון שד - ארגון נכים, עמותות וארגונים למען אנשים עם מוגבלות

נדב דקל - רו"ח, יושב ראש ארגון הנכים

אלכס פרידמן - מייסד ויו"ר נכה לא חצי בן אדם

ארז כהן - נכה לא חצי בן אדם

סבינה סינג טאקורי - מסייעת לארז, נכה לא חצי בן אדם

שושי ברוך - פעילה בעמותת מזור נכים לטובת נכים

סוזי אלבז - נכה מונשמת שמתגוררת בבאר שבע והיו לה קשיים למצוא ע"ז

יריב שוריאן - יו"ר עמותת אחיעוז, לשכות פרטיות לענף הסיעוד

רענן שנהב - עו"ס, אופק רגב עובדים זרים בע"מ, לשכות פרטיות לענף הסיעוד

אמל ביבאר – מנהל הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
דיקלה טקו – מנהלת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים

רינת בן מוחה, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות


קשיים באיתור ובהעסקת עובד זר בסיעוד בפריפריה


אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

צוהריים טובים וחודש מבורך לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המשותפת, הוועדה לעובדים זרים עם הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, שתעסוק בקושי במציאת עובדים זרים לסיעוד בפריפריה. אני מודה לחברי היקר מיכאל ביטון, יושב ראש הוועדה, על שנרתמת להיכנס איתי לנושא הזה ולקיים את הדיון המשותף. נקדם בברכה את חברתי חברת הכנסת יסמין פרידמן, ברוכה הבאה.

רבותיי, לי אי אפשר לספר סיפורים, אני מכיר את התקנות, כל התקנות ההגבלה הגיאוגרפית של העובדים הזרים בסיעוד. למי שלא מכיר, התקנות מחלקות את המדינה לשלושה אזורים באופן תיאורטי, כן? וכך לא מאפשרות למעבר של עובדים זרים בין האזורים. מטרת התקנות היא, באופן תיאורטי שוב, לשמור על העובדים בפריפריה.

אנחנו תכף נבחן מה קורה בפועל. אני מבקש לברר לעומק את הקושי במציאת מטפלים זרים בפריפריה, אני מבקש לקבל נתונים על היקף התופעה, אני מבקש להבין ממשרדי הממשלה מה נעשה בעניין? ואני דורש לקבל פתרונות, לא תירוצים, פתרונות.

אנחנו נדבר על היוזמה של הוועדה ושל רשות האוכלוסין לגביית זמן מינימלי שהעובד הזר יחויב להישאר בפריפריה המוגדרת לו, בנוסף לאותה מגבלה גיאוגרפית. בנוסף, חשוב לי שגם למטופלים הקשים, ביניהם המונשמים, כל מי שמגיע למצב שהוא נידון בכלל בוועדה הומניטרית, ימצאו מטפלים. אז אנחנו נדבר על הסטטוס של התקנות לסיווג מטופלים לפי רמת הקושי. בוודאי אדוני יושב ראש הוועדה, בכבוד.

תודה ידידי, חבר הכנסת אליהו רביבו, על ההזמנה לעשות ועדה משותפת. כך ראוי בכנסת שוועדות יעבדו ביחד על נושאים אמיתיים וכואבים, במיוחד החלשים ביותר, המבוגרים, אנשים עם צרכים מיוחדים שזקוקים לאותם עובדים זרים. והנה עוד מקרה שבו הנגב והגליל מופלים לרעה וזמינות העזרה הזאת היא פחותה, ואנחנו צריכים לעבוד על זה ביחד.

אני נזכר תמיד, אתה יודע, אנחנו בסוף פועלים לפי הבית שבאנו ממנו, שאני ואתה מקדמים את חוק המכר בדיור הציבורי, זה קשור לבית ולשכונה שגדלנו, ולהורים שלנו. אז אמא שלי עליה השלום, מסעודה, היא התקשתה למצוא עובדת זרה שתרצה להיצמד אליה, כי היא אהבה להאכיל את האורחים גם כשהיא לא הייתה יכולה לזוז. ואף עובדת לא הייתה מוכנה להאכיל את האורחים, היא אמרה לה באתי לטפל בך לא באורחים. וככה כל כמה חודשים עזבה אותה מישהי, עד שהגיעה אישה גדולה מהחיים בשם סוסמיתה מנפאל, והיא קראה לה סבתא, סבתא מה את רוצה? אמרה אני כל החיים נתתי אוכל לאנשים ואני לא יכולה לזוז. אמרה לה אין בעיה אני מכינה כל יום סיר ל-15 אנשים, מי שבא שיאכל. אמרה לה עד תישארי איתי עד 120. ובאמת סוסמיתה הייתה איתה עד 120.

אז כשיש עובדת זרה, היא ממש בת משפחה. זה ממש חסד של אמת. מה שאנחנו לא מסוגלים לעשות כילדים, כבנים ובנות של אדם מבוגר, עובד זר עושה ועושה את זה, רובם עושים את זה, במסירות ובהוגנות ובעדינות. אז השליחות שלנו היא לקדם את הנושא, ואני איתך בכל העניין הזה, מה שצריך.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני ממש מודה לך, חברי. יש השגחה פרטית עליונה ראשונה. הדיון הזה היום מתקיים לא באולם הדיונים הקבוע שלנו. דווקא יצא באולם נגב. וזה לא מקרי. ברוכה הבאה, ברוך הבא, ידידי נקש. טוב, אז את סוזי נכון? אז את נרשמת ועוד מעט תקבלי רשות דיבור. אני ברשותך, יש לי כמה שאלות לנציגי המשרדים שאמונים על הטיפול ואחרי זה אנחנו נשמע גם אתכם, בסדר?

תודה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

טוב, אז הייתם רוצים לתת איזושהי סקירה. אני מבין שיש לכם מצגת גם?

כן.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אז אנחנו נתחיל איתה?

כן, נשמח.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני מודה לכם.

אז קודם כל תודה על זימון הדיון המאוד חשוב. כבת גאה לפריפריה, כן גם אני נולדתי בפריפריה אז אני מאוד מאוד שמחה על קיום הדיון.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

תמקדי אותנו מאיפה בפריפריה?

בפריפריה הדרומית, באשקלון. אני לא אגיד כמה שנים אבל זה כל חיי. אז אני בהחלט מברכת על הדיון.

אבל בין הפריפריה, השם משש זה גדולי רבני מרוקו. יש לך קשר למשפחה הזאת?

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

היא רוכבת, מה שנקרא, על זכות אבות אבותיו של בעלה.

יש לך קשר למשפחת משש? אבל הוא ממשפחת משש?

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

משש, נכון, למרות שהם עדיין כותבים.

רבה של ירושלים ורבה של חיפה. רבי שלום בירושלים ויוסף בחיפה. הם אנשי מופת שהדגישו את החסד.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

צריך לדייק, מסס.

נכון, תלוי, בצרפתית כותבים את זה מסס. הם הדגישו את הצדקה והחסד, שושלת מדהימה.

תודה רבה, אז אני אגיד באמת שכפי שגם אדוני יושב הראש ואדוני יושב הראש ציינו, יש אזורים שהם הרבה יותר אטרקטיביים מהפריפריה ולכן באמת תוקנות התקנות כדי לחלק את הארץ לשלושה מרכזים. אנחנו נעשה איזשהו סקירה קצרה שתתייחס רגע גם לנתונים וגם לאזורים, כדי לעשות איזשהו יישור קו, ואחר כך נתייחס כמובן לקשיים ולהצעות לפתרון כפי שאדוני ביקש. אז משה יציג כרגע את הנתונים, משה נקש מנהל אגף בכיר סיעוד ומנהל עובדים זרים.

(הצגת מצגת)

טוב, יש פה כמה נתוני מפתח בענף הסיעוד. קודם כל הנתון הראשון מצד ימין, אז 20% מבעלי ההיתרים, 20% מהאנשים שיש להם היתרים אצלנו הם מהפריפריה, לפי ההגדרות שלנו של הפריפריה של שלושה אזורים.

אנשים עם צרכים מיוחדים?

כל בעלי ההיתרים שמתגוררים בפריפריה. גם ילדים נכים, גם נכים צעירים וגם קשישים.

כמה מההיתרים האלה בשימוש וכמה - - - ?

תכף נגיע לזה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

בואו נעשה סדר, יש לי סבלנות רבה, ואני בצמא מבקש לשמוע את מה שיש לכם לומר. תקפידו לעשות את זה כל אחד ברשות הדיבור שהוא יקבל. ושוב פעם, תזכרו את הדברים, כשמישהו מבקש לומר משהו אבל הדובר שלפניו כבר אמר אותו, שידלג הלאה, לא לחזור על אותן שאלות, הזמן שלנו מוקצב כפי שאתם מכירים את תקנון הכנסת. בבקשה.

אוקיי, היום יש בישראל 75,373 עובדים זרים בענף הסיעוד, כל הסטטוסים.

כולל חוקי ולא חוקי.

כן. אני פשוט במסגרת הנתונים אני עונה על שאלות שהוועדה ויושב ראש הוועדה ביקשו מאיתנו להציג, אם תרצו דברים נוספים אז חלק יש חלק נשלים, מה שצריך. 91 לשכות פרטיות עובדות בתחום הסיעוד. שאלתם על הפיזור שלהם אז הן מפוזרות ברחבי הארץ. יש כמה לשכות עם כמה סניפים אז בפועל יש מעל 100 סניפים של לשכות פרטיות בכל רחבי הארץ. בעלי היתרים, 78,875 אנשים מחזיקים היתר להעסקת עובד זר, ו-89% הם מעל גיל הפרישה, אנשים קשישים בעלי היתרים.

קצת על הפילוחים הגיאוגרפיים של בעלי ההיתרים ושל העובדים. כמו שניתן לראות, יש לנו באזור תל אביב יש לנו 22,233 אני לא אעבור על כל הנתונים, אפשר לראות אותם, אבל אני אתן את המשמעות של הנתונים. כמו שניתן לראות פה מתוך ההיתרים בכל אחד מהאזורים אנחנו די במימוש היתרים פחות או יותר בכל האזורים אותו דבר, זאת אומרת הנתונים לא מחריגים לרעה או לטובה אזור אחד לעומת אחרים. בסדר? יש עובדים פעילים באזור תל אביב, 72% במרכז, ו70% בפריפריה והחלוקה מבין, אמרנו שיש 20% מהפריפריה, אז 52% מבעלי ההיתרים הם במרכז, ו-28% מבעלי ההיתרים הם באזור תל אביב.

קצת כדי להבין מה הם האזורים האלה ומה התקנות קובעות? אז מדינת ישראל חולקה לשלושה אזורים, כמו שאתם רואים פה באדום זה אזור תל אביב, תל אביב רבתי, הצהוב זה אזור המרכז כולל את חיפה וירושלים, והירוק זה נקרא הפריפריה, מחוזות צפון דרום ויהודה ושומרון. אלו שלושה אזורים. עכשיו, התקנות היום קובעות שמי שמגיע לעבוד באזור פריפריה יכול להישאר לעבוד רק באזור פריפריה, למעט החרגה שתכף אני אסביר אותה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

שהיא, אתה מתכון, לפטירה, או מעבר לבית אבות?

כן, ההחרגה היא שברגע שהתמדת עם המטופל הסיעודי שלך עד פטירתו או עד שהוא עבר באופן קבוע למוסד סיעודי, אתה יכול לעבור לכל אזור אחר. הרציונל של זה היה לעודד את העובדים הזרים להתמיד עם המטופל ולא לעזוב אותו לפני. כלומר להתמיד איתו ממש עד יומו האחרון.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

ומה הסיבה שאותו רציונל לא בא ואומר שעובד שהגיע לאזור מסוים שם הוא מסיים את האשרה שלו?

ככה התחילו התקנות במקור. היו המון פניות בנושא הזה, גם ממטופלים, לפעמים אפילו בקרבה משפחתית לאלו שגרים בפריפריה, שגרים באזור מרכז, אשר את אותם עובדים, ובכלל היה לנו רצון למצוא את הפתרון או את המענה של איך אנחנו דואגים להתמדה. של איך אנחנו מתמרצים?

כל פעם אנחנו מדברים פה על איזונים ועל לתמרץ את העובדים הזרים כדי שיעשו את העבודה כמה שיותר טוב, והתמרוץ שלנו היה לתת להם את הבונוס הזה אחרי שהם מתמידים עד הפטירה. בסדר? עובד שמגיע לאזור מרכז יכול לעבוד במרכז ויכול לעבוד גם בפריפריה, אותו דבר מתל אביב יכול לעבוד בכל אזור בארץ.

יש על שולחנו תיקונים שאנחנו מציעים לעשות בתקנות האלה. שני הדברים העיקרים זה לקבוע בעצם סוגי מטופלים בענף הסיעוד. לקחנו את כל המטופלים הסיעודיים מכל שכבות הגיל, זאת אומרת גם ילדים נכים, גם נכים צעירים וגם נכים מעל גיל הפרישה, ובחרנו את הקטגוריות הכי קשות בכל אחת מהאוכלוסיות האלה, והכללנו את כולם באוכלוסיית המטופלים, קראנו להם מורכבים.

אז יהיו לנו בעצם שני סוגי מטופלים, מטופלים מורכבים ויתר המטופלים, וזה מתווסף על ההגבלה הגיאוגרפית, זאת אומרת אם למעשה יש היום אזור פריפריה, אז בתוך אזור הפריפריה יהיו שני סוגים, פריפריה מורכבים ופריפריה לא מורכבים. גם שם, אגב, הרציונל הוא אותו דבר, אם מישהו מגיע למטופל שהוא לא מורכב ורוצה לעבור למטופל מורכב אנחנו נעודד וזה בסדר, הפוך אי אפשר.

והנושא השני שאנחנו רוצים לתקן בתקנות האלה זה הסיפור של שלוש שנים. זאת אומרת שהמטופל, כמו שבדיוק אדוני יושב הראש אמר, לא ברגע שנפטר לו המטופל ישר מקבל שחרור מהאזור ויכול לעבוד בכל הארץ, אלא הוא יקבל את השחרור אם לפחות 36 חודשים. זאת אומרת אם הוא התמיד אצל מטופל ועבד אצלו בשביל הדוגמה שנה וחצי, הכי קל לכולנו להבין, אחרי שנה וחצי המטופל נפטר הוא נשאר באזור הפריפריה, עבר למטופל הבא, עבד אצלו מעל שנה וחצי והמטופל נפטר, הוא יכול לעבור לכל אזור גיאוגרפי אחר.

בדיוק חזרנו קצת אחורה.

אם מקודם הלכנו שני צעדים קדימה, אז עכשיו אנחנו סוג של טנגו חוזרים צעד אחד אחורה, לאזן את הדברים קצת יותר.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אנחנו מדברים על עדכון תקנות 3 א', נכון?

לא, חוק הכניסה לישראל ועדה הומניטרית תיקון 32 קבע שאנחנו צריכים להתקין כאלה תקנות תוך 90 ימים. מאז נוכח ההתפרקויות של הממשלה וכו' לא הצלחנו להעביר אותם. כרגע יש נוסח שממתין לאישור שר הפנים ואנחנו נרוץ עם זה קדימה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

כן, אבל כשאנחנו מחריגים את זה להומניטרי, אתם חילקתם את זה לשתי קטגוריות וזה מדהים.

זה לא קשור להומניטרי, אלו תקנות הכניסה לישראל.

מהסיבה הפשוטה שהוא מגיע להומניטרי אחרי שהמטופל האחרון נפטר, כי זה מה שאומר תנאי הסף בחוק לעובד ההומניטרי, אז התקנות הגיאוגרפיים לא חלות שם.

אדוני התכוון באיזה סעיף בתקנות? זה סעיף 3 א' בתקנות. אנחנו מתקנים שם עוד כמה סעיפים אבל זה הסעיף העיקרי.

אז תנו לי להבין, אתם הולכים לתקן כדי לתעדף את הפריפריה ולחזק אותה? את זה אני מבין.

זאת הייתה מלכתחילה המטרה של התקנות.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

פריפריה ומטופלים מורכבים יותר. וכשיש בפריפריה מטופלים מורכבים יותר, הם יהיו עוד פלח, עוד שכבה.

אז כרגע לפני התיקונים האלה, מה הפערים במספרים להבנתכם? זה נותן מענה לבעיה, אז הבעיה הזאת היא מדידה? יש לכם ניטור של הפער בין המצוי לרצוי?

אז אני תכף אראה את זה. אני רק אגיד לפני זה, שמלכתחילה עוד לפני שהותקנו התקנות לראשונה הן הותקנו בגלל הבעיה הזאת. זאת אומרת אנחנו קיבלנו ברשות המון המון פניות של מטופלים מהפריפריה שאמרו העובד הזר לא רוצה לעבוד אצלי, הוא רוצה בתל אביב. לכן בכלל הותקנו התקנות האלו מלכתחילה, ולכן נקבעה המגבלה שדיברתי עליה קודם, עכשיו אנחנו טיפה מחמירים את ההגבלה על העובדים, נקרא לזה כה.

שוב, בהמשך לשאלה שנשאלנו מהוועדה. אז בעלי היתרים בחלוקה לקבוצות גיל ואזור גיאוגרפי, ניתן לראות למטה את קבוצות הגיל של המטופלים, 0-18, 19-גיל הפרישה, גיל הפרישה ומעלה. והאחוז בעצם אומר כמה בעלי היתרים יש בכל אחד מהאזורים ובכל אחד מקבוצות הגיל.

אתה לא כותב כאן אבל אתה אומר שהצבעים האלה מתארים צפון דרום מרכז?

כן.

האדום זה הדרום והירוק זה הצפון?

האדם זה תל אביב, הצהוב זה מרכז, והירוק זה פריפריה.

אז הפריפריה ירוקה, אז אני התבלבלתי. אז עוד פעם תגיד את הצבעים?

זה אזור תל אביב, זה אזור המרכז, וזה אזור הפריפריה.

אה, תל אביב ומרכז מובחנים ביניהם?

כן, אמרתי קודם במפה, תל אביב זה תל אביב רבתי, בני ברק וכל אזור הערים הקרובות לתל אביב, מרכז זה קצת יותר רחב מזה, פתח תקווה ואפילו חיפה וירושלים, וצפון דרום יהודה ושומרון זה אזור שלוש, אזור פריפריה.

אוקיי כן.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אשקלון לדוגמה?

פריפריה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אתה מסכים איתי שכשעובד מגיע לעבוד והוא משובץ בירוחם, השאיפה הטבעית שלו תהיה להגיע לאשקלון והוא עדיין חוסה תחת אותה הגדרה?

אני אגיד, ברור שבתוך כל אחד מהאזורים יש טוב יותר וטוב פחות,. והיינו צריכים שוב, למצוא את האיזונים.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני לא רוצה להגיד טוב יותר או טוב פחות.

מבחינת העובדים, אתה צודק.

מבוקש.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

יש מבוקש יותר מבוקש פחות.

מקבל. מבוקש יותר מבוקש פחות מצד העובדים נקרא לזה אוקיי? זה נכון. זה גם נכון שמישהו יכול להחליט שהוא רוצה לעבוד באשקלון ולא בקרית שמונה, שגם הם באותו אזור, שניהם זה אזור פריפריה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

נכון, אבל עוטף עזה הוא עדיין פריפריה אבל הוא לא אשקלון, ורמת הגולן היא לא נהריה.

נכון, בהחלט.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני קיבלתי פניה מזכאים מרמת הגולן, שהעובד שלהם החליט שהוא רוצה לעבוד בנהריה, קרוב לו לים, נעים לו, גדול לו. מטרופולין. והתקנות האלה לא נותנות מענה לכאלה מקרים.

אז אני אגיד לך, אם נלך קצת אחורה ליום שהתקנו את התקנות היו המון דיונים לכמה אזורים צריך בכלל לקבוע, אמרנו אולי 20 אזורים, למה שלושה? והיו אנשים שאמרו לא צריך, צריך שניים אחד כזה ואחד כזה. ניסינו למצוא את האיזון בין זה שלעובדים הזרים יהיה בסך הכל מרחב עבודה. אי אפשר היה לכבול אותם, כולם מכירים פה את בג"ץ הכבילה שלא מחייב לכבול עובד זר למעסיק, וגם לא לאזור יותר מידי קטן. ולכן עשינו את האיזון הזה וחשבנו ששלושה אזורים זה משהו שמאזן. חד משמעית, תכף נראה בנתונים, זה נתן מענה לבעיה שהייתה הרבה יותר חמורה קודם. לדעתי, אי אפשר עד הסוף לצמצם כל יישוב לאזור.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

עדין, כל התקנות ברעיון שלהם, באו לתקן עוולה.

הן תיקנו עוולה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

כשאנחנו מחלקים אזורים וקובעים צבעים ומגדירים לכמה חלוקות, זה בהתאם למי שישב וחילק את זה והניח שזה ייתן מענה באמת לתיקון אותה עוולה. אין ספק שזה מנע אחוז מאוד מאוד גבוה, עדיין אנחנו פה בשביל לפקח אחר העבודה ולבדוק האם זה לא תיקן מספיק? ומה לתקן? אנחנו צריכים להיות יצירתיים.

אני אתן לך דוגמה לחשיבה, שאלנו מפעל למה הוא לא בא לירוחם? ואז גילינו שגם בצומת להבים ברהט זה נחשב מפעל מאושר ומסובסד. אז אם אדם יכול למקם מפעל 50 דקות מתל אביב, הוא לא יהיה שעה-ארבעים מתל אביב. וזה נקרא אזור עדיפות א'. הצלחנו לשכנע את משרד הכלכלה לייצר מושג שנקרא אזור עדיפות א-א. זאת אומרת לקחת את המושג פריפריה ולחלק אותו לשניים. להגיד שיש פריפריה ויש אקסטרה פריפריה.

אז, כדי שזה יהיה מוצדק לפרק את ההגדרה הזאת, צריך שתראו לנו בתוך הפריפריה את הפערים עצמם. תראו לנו כמה המחסור מצפה רמון וירוחם ורמת הגולן וקריית שמונה ונהריה ומעלות, לצד כמה המחסור באשקלון או חדרה או איפה שזה נחשב כבר מקום של פריפריה. ואז אם אנחנו יודעים את הפער הזה, מה חומרתו? יכול להיות שזה מוצדק לייצר אזור נוסף בעבודה שלכם.

אני רק אגיד שמ-2014 כשהותקנו התקנות, אנחנו כבר התכנסנו לדבר הזה כמה פעמים לבדוק האם האזורים מוצדקים והאם אולי צריך לייצר עוד אזור, עוד שני אזורים וכו'.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

או לחילופין סליחה, וזו השאלה הבאה שלי ואולי עכשיו זה יסתדר עם מה שאת רוצה להשלים, ידוע שכשעובד עובד באזור מסוים, לא משנה באיזה אזור, נניח במרכז, והוא מבקש לעזוב, יש לו 90 ימים הוא יכול לחפש, הוא צריך להשתבץ. אדוני רוצה לעזוב, עד שאנחנו לא נוכל ליישם באמת שאם הוא החליט לעזוב על דעת עצמו והוא עולה אחר כבוד על חשבונו לארץ המוצא שלו, שהניוד יהיה לאזור פחות מבוקש, וכך אנחנו נוכל לאוורר יותר את אלו שהגיעו כבר במקור לאזור פחות מבוקש ומילאו את המכסה המחויבת של 36 חודשים שאנחנו שואפים אליה, וכך למלא את החסר באותה פריפריה.

אז אני אגיד שצריכים להסתכל על שני פרמטרים כשבוחנים הצעות כאלה. אחד, שיהיה מספיק היצע מטפלים עבור אותם מטופלים באותו אזור. ושניים, שלעובדים הזרים, שזה לא פחות חשוב, יהיה היצע מטופלים מספיק. כשאנחנו ניסינו לייצר עוד אזור, והיו לנו כל מיני הצעות כאלה, בסופו של דבר, זה לא ענה על שני הקריטריונים האלה. כשאל מול כל הזמן עומד בג"ץ הכבילה, שאומר אתם לא יכולים לכבול את אותו עובד זמן להיצע מצומצם של מטפלים.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

את מדברת על מי שכבר בפריפריה או מי שאני מבקש - - -?

גם אם אני אגיד לאותו עובד זר עכשיו אתה רוצה לעבור? עכשיו אתה תעבור רק לאזורים בעייתיים מאוד, כמו שאתם קוראים להם.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני לא רוצה להגדיר אותם בעייתיים. יש אזורים עם רמת ביקוש גבוהה, ויש אזורים עם רמת ביקוש פחות גבוהה. אני מכיר הרבה אנשים שמתוך בחירה, כשיש להם עוד הרבה אפשרויות מבקשים לגור בערד, מבקשים לגור בנתיבות. זה אומר שזה פחות טוב? ממש לא.

צריך להבין שכשעובד זר, אתה מציע לו היצע, זה בסופו של דבר היצע של מטפלים, שהוא מאוד מצומצם

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

לא מצומצם, 20%.

כן, אתה מציע פשוט את ה-20% לחלק.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

נכון.

אז עוד פעם, מה ששריי אומרת, וזה גם אחד הדברים שנבחנו בקביעת התקנות מלכתחילה, זה מה יהיה ההיצע ושהוא לא יהיה מצומצם בשביל אותו עובד זר כמו שבדיוק להיפך.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

כמובן שאם ההיצע לא יהיה מספיק גבוה, ניתן לו חופש בחירה יותר גבוה, אבל אני קודם כל רוצה למלא את הצורך שלי כמדינה.

אבל זה מה שאני אומרת, כשאנחנו בדקנו את ההצעות, והיו כל מיני הצעות כאלה. בכל קונסטלציה שניסינו לעשות את זה, ראינו שליצור עוד אזור כזה, אפילו שהוא משולב, לא עומד בסטנדרטים מבחינת ההיצע, לא של בג"ץ הכבילה, לא של פה, אפילו של הייעוץ המשפטי של הכנסת אמרו לנו זה פשוט מצומצם מידי. ואנחנו כל הזמן אמרנו, אם תהיה הצעה שמאפשרת היצע מספק לעובדים זרים של מטופלים סיעודיים, אנחנו בשמחה נבחן תיקון, אין לנו התנגדות.

אי אפשר לפתור את כל החיסרון הזה בעובדים זרים בפריפריה בעזרת בונוסים? בכסף?

מי ישלם? המדינה או המטופל?

המדינה צריכה לטפל בזה, המדינה תשלם.

זו גם הצעה. צריך לבחון את זה עם כל מי שנוגע לזה.

אחלה הצעה. רק איפה הכסף?

איפה הכסף? צריך לדאוג לכסף הזה, כמו כל דבר.

עוד לא ראינו אותם מעניקים כסף לקשיש שאין לו פנסיה.

מיכאל הפריפריה סובלת מתת תקצוב מתרבות ועד - - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

ממש לא. אני אסביר לך למה לא. להבדיל מחייל משוחרר שאני רוצה לתמרץ אותו לעבוד בעבודה מועדפת, עובד זר שמגיע לארץ, ב-vision שלי, לא אמור לדעת לאן הוא מגיע, אנחנו מחליטים איפה הוא ישב, לא הוא מחליט לנו. כרטיס הכניסה שלו לישראל ויכולת השתכרות באופן מכובד עם שכר מדהים ותנאים נדירים שהם אפילו לא בדמיון של פקידי ממשל אצלו בארץ המוצא שלו, היא כבר הישג נדיר.

חבר הכנסת רביבו אתה מתעלם, לעניות דעתי, מדבר אחד מאוד פשוט, שאנחנו זקוקים לעובדים הזרים האלה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

והם זקוקים לנו לא פחות. יבוא לפה רק מי שמספיק זקוק. אני לא מביא אנשים מדנמרק.

אבל העובדה היא שהבעיה הזאת קיימת לא מהיום ולא מאתמול, הבעיה הזאת קיימת כבר כמה שנים בפריפריה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אנחנו פה מתכנסים בשביל זה. חברת הכנסת פרידמן אנחנו מתכנסים לצורך העניין הזה. לא על ידי זה שאני אתן להם עידוד ופרס מעבר לזה שהם כבר כאן. הוא הגיע לכאן על פי הצורך של - - -

להגיע לכאן זה לא פרס כי אנחנו צריכים אותם.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

זה פרס, תראי כמה מסתננים יש, תביני כמה זה פרס.

תקשיב אבל אנחנו זקוקים לעובדים הזרים האלה בדיוק כמו שהם זקוקים לעבודה, וזה משהו שאסור לשכוח.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני אומר באופן בסיסי, ברצון הצדדים ישנה התקשרות, ברצון הצדדים

אני רוצה לעזור לרביבו. הוא אומר, אנחנו יצרנו פה מנגנון, הרי תנאי ההעסקה של עובד זר מוגדרים בחוק, כולל שעות נוספות בשבת, כולל חיסכון.

נכון, כמו כל עובד, ברגע שהם מגיעים לארץ יש להם תנאים, הכל עובד.

אבל הוא מוגן מאוד, החוק מאוד מאוד מגן עליו. הוא יוצא עם חבילה יפה. והוא אומר איך אנחנו כמדינה נתנו להם להחליט איפה הם עובדים? הרי מה זה עובד זר? המדינה נכנעת למצב שבו היא מביאה עובדים מחוץ לארץ. בכשל שוק, במצב שאנשים הפסיקו לעבוד אצל קשישים, או הפסיקו לעבוד בחקלאות. אז אנחנו במצב נדיר מוכנים להכניס עובדים זרים. אבל האם יעלה על הדעת שהוא יחליט איפה הוא עובד? אנחנו נותנים לו את ההיתר לבוא לכאן. ההיתר יכלול את ההגדרה מה אזור העבודה שלו? אם הוא לא רוצה שלא יבוא. פה נפרץ הסכר שזה היה יותר מדיי.

נכון, זה קרה עד עכשיו אבל השאלה האם יש דרך לאכוף את זה? זו השאלה.

הם מציעים תיקונים וחוקים שלדעתם ישפרו את המצב הזה.

ולא דרושה אכיפה גם?

אכיפה וודאי, תמיד. יש גם עובדים לא חוקיים, יש עובדים שבורחים למשפחות, יש גם את העולמות הללו.

אני יודעת, בגלל זה אני חושבת גם על פתרון, כי האכיפה, מה לעשות, במדינת ישראל, היא בעייתית.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

הפתרון הוא, כמו שתירגם את שאיפותיי חבר הכנסת ביטון. הפתרון הוא לא בתמרוץ שאני הולך לתת להם, אלא מראש ידע העובד כשהוא הולך למטוס, שכל מקום בגבולות מדינת ישראל הוא מקום ריאלי שבו הוא יעבוד על פי צורכי ואפיון המשרדים הרלוונטיים.

זה obvious, זה ברור.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

וזה כל מה שאני מבקש לתקן. שווי בנפשך שיש לך רשת בתי מלון. בתי מלון יהיו באילת, בים המלח, בתל אביב ובחדרה. יכו להיות שאת מעסיקה עובד זר בתור חדרן, הוא יכול להחליט שהוא מתאים לו לעבוד רק אם הוא יהיה בבר? לא? ויכול להיות שאת אומרת לו אני צריכה אותך בתקופה הזאת בהרי ירושלים, הוא יגיד לך, לא מה פתאום, אני באוגוסט רק באילת, אני שרוף על השמש באילת, ואת תסכימי? ותגידי לו לא, אז בוא תקבל עוד תוספת בונוס של 5% אם אתה תסכים לעבוד במקום שפחות ציפית. בחיים לא. בדיוק אותו דבר, עכשיו תעתיקי את זה למי שפשוט קמל במיטה, למי שהתלות של בעובד הזר היא חיים ומוות.

אתה לא צריך לשכנע אותי, תקשיב, אני מבינה יפה מאוד מה אתה אומר. אני פשוט אומרת שיהיה מאוד קשה לפתור את זה גם בחקיקה שונה כי דרושה אכיפה, לא בגללם.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

יש לנו פה - - - ואנחנו פה בשביל לחשוב באופן יצירתי בגלל זה ביקשתי - - -

השאלה אם אפשר למנוע את המעבר שלהם גם בלי שתהיה לנו שליטה על זה? זאת השאלה.

תראה, אנחנו צריכים למצות את הכלים של הרגולציה והבקרה ותיקון תקנות וחקיקה שיעשו סדר ותיעדוף לפריפריה ולכשל, איפה שיש כשל תפקודי. אנחנו, קודם כל זה לא רק דיון היום, הם אומרים שהם מביאים שני תיקונים, זה יקרה בחודשים הקרובים, ניפגש בעוד 3-4 חודשים, לא משנה. נעשה בקרה. אני רוצה לדעת היום את תמונת הפערים.

זה מחזק את מה שאמרת על אזור עדיפות א' כשמפעל רוצה לבוא - -

יכול להיות שנעשה את זה.

- - וזה אזור עדיפות א' והוא מקבל תנאים יותר טובים.

אם התיקונים הקיימים לא יביאו תוצאה, יכול להיות שנעבור לשינוי אזורים.

אני רק נתתי אופציה - - - זה הכל.

אבל מה שאני רוצה עדיין לקבל תשובה הם מהם הפערים בתוך הפריפריה. תנו לנו את המספרים, את נקודות הכשל הכי חמורות, איפה נדלקות נורות אדומות? איזה יישובים, אזורי חיים הם נפגעים הכי גדולים כרגע מהמצב?

אז אני אמשיך ברשותך, אין עוד הרבה נתונים פה ויש לי עוד חלק שעוד לא הספקנו, וגם עונים לשאלה שלך, אולי. מבחינת חלוקת בעלי ההיתרים בקבוצות גיל זה די דומה לחלוקה הכללית בארץ של פריפריה מרכז ותל אביב.

עכשיו, שאלת לגבי עובדים זרים. אז אנחנו בדקנו את כמות העובדים הזרים שיש בארץ ולאיזה אזורים הם משויכים? ומהנתונים שלנו עולה ש-20% מהעובדים הזרים בארץ משויכים לאזורי פריפריה, 29% לאזור תל אביב, ו-52% לאזור מרכז. שזה די בהלימה למה שראינו.

לא, אבל זה לא השאלה שלי. ב-20% שהולכים לפריפריה כמה חסרים? ובתוך הפריפריה מי מקבל אותם ומי לא מקבל אותם? זו התמונה.

להגיד כמה חסרים אני לא חושב שזה נתון שמישהו בכלל יכול לענות עליו.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אבל אתה לא יכול לקבל מהמשפחות כמה פניות פתוחות יש? כמה נטישות יש?

אין פניות פתוחות. מי שמגיש בקשה לעובד זר מחו"ל, אנחנו מביאים לו עובד זר מחו"ל, אם זה לפריפריה, אם זה למרכז. כמה שצריך.

הבנתי. 100% איוש?

למי שמבקש. ברשותך חבר הכנסת רביבו, אדוני יושב הרש, אני רוצה להשלים את הנתון הזה כי זה נתון חשוב שתכירו. לא כל מי שיש לו היתר מבקש להעסיק עובד זר. ראינו שיש פה פער של כמה אלפי אנשים, בכל אחד מהאזורים אגב, בצורה די שווה שיש להם היתרים והם לא רוצם להעסיק עובד זר או לא יכולים להעסיק עובד זר.

אתה נקש נכון?

כן.

אני פה פעם ראשונה בדיון כזה. תגידו לנו את הבעיה, אתה יודע, כדי לפתור בעיה צריך הגדרת בעיה. אז תסבירו את הבעיה. כי המשפט הוא קצת סותר אחד את השני. מצד אחד אתה אומר, כל מי שרוצה עובד זר קיבל, מצד שני אנחנו יודעים שבפריפריה יש קשיים. אז מהם הקשיים בפריפריה? איפה הכשל? תנו את הבעיה. ואם אפשר בנתונים, במספרים. כי בעיה במילים זה לא מספיק טוב. זה מדיד. ואז משם ננוע לפתרון שאתם מביאים איך שני התיקונים של תקנות יפתרו בעיה? אבל תגדירו את הבעיה קודם.

הבעיה היחידה כפי שאני רואה אותה מהדיונים על אותו נוסח היא באמת שהתקנות שתוקנות ב-2014 שונו אחר כך ב-2018 באופן שמתיר לעובדים עוד קצת משחק. שכל פעם שנפטר לך, כביכול, וזה יכול לקרות יומיים אחרים שנכנסת לארץ, אז אתה משוחרר מהגבלה ויכול לרוץ למרכז.

כן, אבל עדיין את עוסקת בחקיקה ושלבים. אני שואל כרגע כמה ברחו מהנגב? כרגע כמה נשארו בנגב עם בעיה בלי עובד זר? במספרים אני צריך.

מבחינת הבעיה הגדולה שאדוני כאן מחפש אני רוצה להחזיר אתכם למצגת ראינו שמבחינת מימוש, הרי זה המבחן הכי טוב, אנחנו רוצים לדעת האם בפריפריה יש אחוז מסוים שלא מממש את ההיתר כי הוא לא מוצא? אנחנו ראינו שאין כזה אחוז, זאת אומרת שאין איזו צעקה גדולה בפריפריה, אין תופעה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אין תופעה. יופי, אני מאוד מודה לך, ברשותכם.

אז למה למתקנים את התקנות אם אין בעיה? לא הבנתי.

אני אומרת, יש חריצים, פרצה קטנה שנוצרה, שאנחנו מתקנים אותה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אוקיי הבנתי. ברשותכם נמצאת איתנו כאן הגברת סוזן אלבז, תושבת באר שבע. ברוכה הבאה גברתי. גברת סוזן אלבז לא קיבלה רשות דיבור עד היום, יש לי כמה שאלות אליך גברתי. קודם כל אני מקדם אותך בברכה, את ההגעת שלך. אני יודע שזה כרוך במאמץ לא מבוטל.

בהחלט.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

ברשותך גברתי, כמה שנים את זכאית לקבל סיעוד?

תראה, בהגדרה אני סיעודית מגיל צעיר, מגיל 14. עכשיו, בהתחלה ההורים שלי טיפלו בי עד שזהו, היה קשה כבר.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

כמה שנים זה?

בגיל 17 נראה לי .

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אוקיי. גברתי בת 35 בערך?

הלוואי. 44.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אוקיי הנה, הרווחת כבר משהו. אז אנחנו מדברים.

אני קצת מתרגשת.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

קחי לך את הזמן, אנחנו כאן. אנחנו מבקשים להקשיב לך. זו העת לבטא באמת את התסכולים ולאפשר לנו לעמת את הרשויות עם האתגרים. לכן יש לי כמה שאלות קצרות אליך, בסדר?

אוקיי, אבל אני רוצה לספר.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

בבקשה.

מעבר לזה שאני עם ניוון שרירים, יש לי שני אחים שהם גם עם ניוון שרירים ומשה נקש מכיר אותם, וההתמודדות הזאת מאוד מוכרת לי. זה לא משהו שהוא קל. זה לא משהו זר. אני אדבר ספציפית על מה אני עוברת. אני מחפשת עובדת קרוב לשלוש שנים. הייתה לי 12 שנים עובדת מדהימה ובעצם ברגע שהיא הלכה אז התחיל המרתון, המציאות, ירדתי להבין כמה זה קשה למצוא בדרום. משהו שלא הבנתי בהתחלה כ-12 שנים, באמת היה לי איזה שקט נפשי ועכשיו זה ממש קשה. אני מתמודדת עם זה שיש לי אמא מבוגרת שהיא לא יכולה לעזור לי יותר, שהיא נקרעת שהיא רואה אותי מחפשת, ואין לשכה שלא עברתי, ואין, הם לא מוכנים להירתם. וזה מאלץ אותי לחשוב יצירתי ולבדוק עוד אופציות. אין לי פתרונות, יש לי תסכול שמלווה אותי. תסכול עמוק שאף אחד לא רואה את זה.

אז כמה מקרים כאלו יש לנו חבר'ה? אתם יודעים לספור את המקרים האלה או לעשות בקרה?

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני מבקש לאפשר לה לסיים את דבריה. אני מקדם בברכה את הגעתו של חבר הכנסת חברינו עטאונה, ברוך הבא.

אני לא יודעת כמה מקרים יש כאלה. אני יודעת שיש בדימונה, באשקלון.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

המקרים האחרים פחות מעניינים אותנו כשאנחנו מדברים איתך אני רוצה שתשתפי אותנו בחוויות. את אומרת שאת כ-27 שנים משתמשת, או משתדלת להשתמש, באפשרות שמוקנית לך. מתוך ה-27 שנים 12 שנים היית עם עובדת אחת.

עם מישהי קבועה, כן.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אגב, לי זה אומר המון כלפיך וזה כבר מסביר לי שאת לא הבעיה. כי הרבה פעמים שכאני משוחח עם זכאים ואומרים לי שהם החליפו המון מטפלים, זה אומר שמגיעים מטפלים, יש איזשהו קושי ואתגר אצלם, זה לא המקרה שלך. אני חייב לציין את זה.

לא.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

12 שנים זה כמות מכבדת, זה אומר שאת נוחה ונעימה גם למטפלים.

אני לא מסתכלת על זה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני מסתכל על זה.

אני אשתף אותך איך שאני מסתכלת על זה. אני מסתכלת על זה שאני בן אדם גמיש.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

זה מה שאני מתרשם, שהעבודה איתך היא פחות מאתגרת, ניתן להתמודד איתה. אם עובדת החזיקה מעמד 12 שנים וזה נגמר לא כי היא רצתה או כי את רצית זה מסביר לי המון. עוד 3 שנים את מחפשת, ותכף נדבר על זה כי זה מאוד מעניין אותי. אנחנו מגיעים ל-15 שנים. 15 מ-27.

הייתה עוד מישהו שהייתה שש שנים, נראה לי, מסרילנקה. ולפני זה זה היה עובדים ,הייתי עוד איכשהו היה לי עוד כוח.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

ברמת תפקוד גבוהה יותר?

כן.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

מה קורה בשלוש השנים האחרונות?

יש לי עובדת אחת, היא מדהימה, אבל אני צריכה עוד אחת. כי זה לילות וימים וזה מרתון. ולגייס עוד מישהי זה קריעת ים סוף.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

כמה זמן היא איתך?

היא עוד מעט שלוש שנים, בספטמבר.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

זאת אומרת שמלפני שלוש שנים שתיים עזבו אותך? או שיש החמרה שבעקבותיה את זכאית לעוד אחת?

לא. היו תמיד שתי עובדות, גם ב-12 השנים האלו כשהמטפלת הייתה. רק שבגלל שלא מצאתי עוד אחת למערכת והיא החליטה שהיא רוצה אקסטרה כסף אז השארתי אותה. הבנת? כאילו, שילמתי לה על שתיים.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אוקיי, ושלוש שנים שאת הצלחת לקלוט עובדת אחת ואת זקוקה לעוד אחת ולא מצליחה?

ובמהלך שלוש השנים האלו היו אצלי עשרות. זה לא נעים, אני מתביישת לספר. אבל להיחשף פיזית מול עובדים זה היה מאוד קשה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

כמה זמן עובדים נשארו בממוצע?

הגשתי בקשה להעסיק, היו כאלה שנפסלו, ואז כשהם שמעו שהם נפסלו הם עזבו מיידית.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

מה זאת אומרת הם נפסלו?

הם היו יותר מ-15.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אוקיי, זה משהו שהוא קצת פחות רלוונטי לדיון הזה, ברשותך גברתי. אני מנסה ללמוד כמה עובדים כן הצלחת לקלוט במהלך שלוש השנים האלה מעבר לעובדת הקבועה?

אחת.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

ומה הסיבה שהיא עברה?

היא פשוט אמרה שהיא רוצה לעזוב.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

וכמה זמן היא בארץ?

היא הייתה 10.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

ולאן היא עברה?

אני לא יודעת, ניתקתי איתה קשר, אני לא יודעת .

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

הבנתי. ואת מטופלת באמצעות לשכה פרטית נכון?

כן.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

והבקשה שלך נמצאת בלשכה הפרטית?

אבל אין להם מענה. אין להם.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

הבנתי. אז אני שואל את מכובדי מרשות האוכלוסין. מקרה ראשון שאני שואל, לא יצאתי לשטח. מקרה ראשון שאני שואל סותר את כל מה שאתם מסבירים לי. בואו תסבירו לי בבקשה מה קורה פה?

עוד פעם מה, מבחינת הקושי? יש קושי.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

לא יודע, לא יש קושי. אתה הסברת באופן מאוד מפורט מר נקש, והתשובות שלך בדרך כלל מגובות ורציניות ואותך אני לא בודק אף פעם, לא אותך ולא את עורכת דין משש. יש משרדים שאני יוצא איתם לשטח לבדוק.

עדיין, רק בדיון הזה, לפני כמה דקות אתה הסברת באופן מאוד נחרץ גם לי וגם לחבר הכנסת ביטון שאין שום פניה פתוחה בפריפריה כי יש מענה מלא, כל מי שמגיש בקשה ויש לו זכאות מקבל מענה. והנה, אחת ראשונה שאנחנו שואלים שלוש שנים, שלוש שנים. עכשיו, הקושי גם מתחלק כי כמה שלא מורכב, יש עוד עובדת איתה. אז הנטל מתחלק בשניים. הגיעה בחורה הנה מבאר שבע, אני רוצה להמר שאם היא הייתה גרה בסביון או בתל אביב היו עומדים אצלה בתור לראיונות.

אני רגע אלך צעד אחורה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

הגזמתי טיפה אבל ברעיון, ההיצע היה גבוה יותר.

אנחנו חושבים, וזה בא לידי ביטוי באמת בעבודת הצוות הבין משרדי שכלל המטופלים בסיעודיים בכל רמות הגיל, בכל האזורים בארץ, אחד שתיים ושלוש, חווים מצוקה וקושי בהעסקת עובדים זרים בגלל האתגרים השונים והקשיים, ומיפינו אותם, ודיברנו עליהם בדיונים הקודמים. אנחנו לא חושבים שאף אחד מהם חווה איזושהי תקופה נהדרת, בטח במצבו הפיזי וכל מה שנדרש ממנו כדי להסתייע בעובד זר, וזה דבר שאנחנו בהחלט ערים לכל המצוקות והקשיים.

עכשיו, התקנות האלה באמת נועדו לתת מענה ולחלק את הארץ כדי להקל. קודם כל עובד זר שמגיע לארץ כשהוא חדש, בסדר? הוא מגיע מבחוץ אז הוא מחולק לאחד, שתיים שלוש. הוא חייב לעבוד רק באזור פריפריה אם הוא שלוש. אלא אם כן מה שאמרנו, המטופל נפטר או עבר לבית אבות. אז אני בטוחה שזה לא פשוט וזה לא קל לאתר מטפלת, כי יש כל מיני צרכים שונים, זה לא רק הרצון לגור בפריפריה. יש ילדים בבית, יש מטפלת נוספת, כל מיני דברים שהם מאוד מאוד - - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

עדיין אני מבקש לדעת, הואיל והלשכות, אדוני וגברתי, עובדות באופן ורסטילי, הן לא מוגדרות רק לאזור גיאוגרפי מסוים. איך יכול להיות שניצבת מולנו, מוגבלת ניידות, שלוש שנים בדמעות של - - - מנסה לקלוט עובד, והיא לא מקבלת אפילו הפניה?

היא יכולה להזמין עובד זר מחו"ל, אני לא יודעת למה זה לא נעשה. ככל שיש היתר שלא מומש, היא יכולה להזמין עובד זר מחו"ל.

אני רוצה לענות.

אני אחזק את מה שענבל אמרה עכשיו, התשובה למה שאמרת וזה בדיוק מה שענבל אמרה עכשיו. כשאנחנו אומרים שאין בקשות פתוחות, בכוונתנו שמי שמבקש להעסיק עובד ולא מצא מהארץ ויש דרך לשכה פרטית הזמנה הוא יכול להזמין מחו"ל.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

יפה מאוד, תשובה.

יכול להיות שהיו פה ניסיונות או לא, להביא מחו"ל או למצוא דווקא מישהו ספציפי מהארץ, אבל אתה יודע מה, לא ניכנס למקרה פרטני כזה או אחר.

אני רוצה להגיד מה קרה. בעבר הרחוק הזמנתי, הם נטשו, הם פשוט נטשו.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

למה?

הם לא הסבירו.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני מבקש לדעת האם במהלך שלוש השנים האחרונות את הגשת בקשה?

להזמין עובד מחו"ל?

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

כן.

לא.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

למה?

למה כן?

מנגד - - - שניים היו מעל מכסת השנים שהיא כן ביקשה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

100%.

אני אסביר לך. כשהם באים לארץ כבר יש להם את כל האינפורמציה מה זה נכה מורכב, מה זה נכה בתפקוד נמוך, גבוה, הם יודעים בדיוק מה הם רוצים. יש לי עשרות חברים שעשו את זה בתקופת אחרי הקורונה, ופשוט נטשו אותם. אנשים מונשמים.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אז אני רוצה לומר לך משהו, היום על פי התקנות, גברתי, עובד שמגיע לטפל בזכאי על פי מדרג מסוים, על פי הגדרה מסוימת, באזור מסוים, יכול רק, מה שנקרא, להחמיר עם תנאי ההעסקה שלו אם הוא עוזב אותו ולא לשפר אותם. ואני מבקש ממך, והנה אני מזמין את עצמי כרגע, תגישי בקשה, אני אדאג שלא תעוכבי.

אני מפחדת.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אבל אני נמצא כאן. אני מזמין את עצמי לסייע לך. אני מבקש את זה. בואי נגיש בקשה, אני אוודא שהבקשה לא תעוכב ותטופל בהתאם לסטנדרטים הגבוהים הנהוגים לאור הצורך הגבוה. אני מתחייב בפניך שלא ייווצר מצב שיגיע אליך עובד וינטוש אותך וישפר את תנאי העסקתו. אני, אגב, בלי שום קשר נאבק בכאלה ובשאיפה בכלל להרחיק אותם מהארץ. אבל לכל הפחות הם לא יעברו לטפל במישהו עם רגל שבורה בכפר שמריהו, לא יהיה כזה מצב.

ההגבלה הגיאוגרפית וההגבלה שאנחנו רוצים להוסיף זה בדיוק ייתן מענה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

זה בדיוק העניין. לכן אני מבקש ממנה להזמין. ואני מבקש ממך, אנחנו נמשיך איתך את הטיפול אחרי כן, אבל אני לא מתכוון לעזוב את זה.

כבודו, הקושי של הגברת, יש לה עובדת פיליפינית, אתה לא יכול להכניס בבית אחד מניסיון, אתה לא יכול להכניס שני לאומים בבית אחד. היא צריכה עוד עובד, גם אם היא צריכה להכניס, מהפיליפינים. יש לה כרגע פיליפינית. דהיינו, אני לא מכיר את המקרה, אבל ככה על סמך מעט הפרטים והגברת המדהימה שיושבת, אין מצב שתכניס הודית וזה ישרוד, או נפאלית או אוזבקית, צריך מאותו לאום.

זה לא הקטע, אני מעדיפה מהארץ, יש מאגר.

היא מעדיפה מהארץ היא אומרת את זה.

אני מעדיפה מהארץ, שהם רואים עם מה הם הולכים להתמודד. תקשיב, בגלל, כמו שאמרת, זה לא רגל שבורה או משהו, זה משהו הרבה יותר מורכב.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אין בעיה, הם יודעים לפני כן.

אבל מסתבר שלא.

הם לא רוצים להגיע, זו הנקודה. היום אני מדבר עם מישהו הוא לא מוכן.

הדבר הזה כנראה ייפתר אחרי שתקנות סוגי המטופלים יעברו.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

הם מציגים פה מצב שהוא לא זר לי. בראיון העבודה, כשהעובד הפוטנציאלי מראיין את המעסיק ומשפחתו, הוא בוחן לאן הוא רוצה להתמיין, ואני בשאיפה לכך שעובד שלא מעוניין עוד בשלב הריאיון, לעבוד עם מישהו מורכב, כי זה מה שהוא רואיין, הבקשה שלו להתמיין בשנית תתחדש אחרי תקופה ממושכת. אחרי שנתיים. ואז נראה אותו ממהר להגיד לא רוצה.

אני יכולה להגיד שהיום, נכון להיום בשימועים שאנחנו עושים, על עובדים שהגיעו לארץ ועזבו רק אחרי תקופה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

לא, שימוע את עושה למי שכבר הגיע. אני אומר לעובד שמתראיין.

אבל זה בדיוק הרעיון לחלק לסוגי מטופלים, את המורכבים ביותר לתת להם - - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

הם אומרים ש-once כל מי שבקטגוריה הזאת, כמות הראיונות שהוא אמור לראיין כדי לקלוט עובד שיסכים לבוא היא נמוכה בעשרות מונים מאשר מישהו שהוא במקרה פחות מורכב.

אבל זה גם התיקון של השנים שאנחנו עומדים עליו של מעל שמונה שנים שמיועד אך ורק בוועדה הומניטרית למטופלים קשים.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

זה בשביל להשאיר פה, את צודקת לחלוטין.

הרעיון הוא לתת כמה כלים. זה גם ההגבלה הגיאוגרפית, וגם סוגי המטופלים שיהיו בעזרת ה' במהרה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

זה כלי אחד והוא מדהים .

וגם הנושא של הוועדה ההומניטרית, ולהיטיב את מצבם המאוד קשה, בסדר? של המטופלים המורכבים.

אם רגע נעשה סדר, במסגרת תיקון 32 שטיפלנו בוועדה ההומניטרית, עלה שגם צריך בדיוק באלה, בעובדים החוקיים שמגיעים מחו"ל לטפל. וזה בדיוק סוגי המטופלים.

אדוני יושב הראש, אם אני מבין נכון מה שאתה מציע, זה עובד זר שמראש, עוד לפני שבא לארץ, סירב להגיע לאוכלוסיית המורכבים, לא נאפשר לו לבוא למטופל מהאוכלוסייה ה"קלה" יותר.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

נכון. בפרק זמן קצוב.

בפרק זמן מסוים. אנחנו על זה. אפשר לחשוב איך עושים את התהליך.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

זאת אומרת שבקשתו תידון אחרי שנתיים.

לתעדף את אלה שבאים עם הנכונות למורכבים להיתרים שם, על פני אלה שרוצם רק עם מקרים קלים יותר.

אנחנו רואים שהיום במסגרת ההסכמים הבילטרליים שהם ממש חותמים על נספח שאומרים להם הוא כזה וכזה, וכשהם רוצים להגיע הם מתחייבים להכל, ואנחנו מניחים שגם בסוגי מטופלים כשיגידו לך אתה רוצה להיכנס? זה תלוי בזה, הדבר הזה. והם יגידו לך אתה יכול לעבוד רק אצל מורכבים, הם יגידו כן, הם בדרך כלל אומרים כן. מה ההבדל? שהם יגידו כן והם לא יוכלו אחר כך להגיד לו, כי יהיו את התקנות שאחר כך יגבילו אותו.

כבודו ,יש פה ברשותך אם תרצה לשמוע עובדת זרה שהייתה רוצה להסביר מנקודת המבט שלה וחבריה איך הם רואים את הדבר הזה? אם תרצה לשמוע.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אוקיי.

שלום לכולם.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

שלום סבינה.

אני עובדת פה 15 שנים עם אותו בן אדם.

מאיפה את?

מנפאל.

אה, כמו סוסמיתה. יפה מאוד.

נכון. איך אני רואה ודרך חברים שלי, זו הבעיה פה כי המדינה נותנת לעובדים זרים להחליט ולא המדינה אומרת מה לעשות. כמו שהולכים לעבודה עם בן אדם קשה, נכה, שולחים, מסתכלים ואם לא מתאים אומרים לו זה לא מתאים לנו. אז זו בעיה, זה איך שאני רואה את זה.

אני חושבת שאם המדינה אומרת שאתם באים לעובדים סיעודיים, אם לילדים תעבדו עם ילדים, אם לבית אבות תעבדו בבית אבות, אם למישהו עובד רגיל, הוא הולך רק ללכת איתו, אז זאת העבודה. והבעיה פה היא גם כסף. אתם נותנים אותה משכורת ואפילו למי שיש לו כסף נותנים לו יותר כסף ונוח לו לעבוד, וזה מה שאני רואה הרבה, וגם פה הבעיה, כי מותר פה, וזה לא חוקי, הם אומרים כמה כסף הם רוצים.

יש לי המון חברים שאני לא רוצה להגיד שמות, אומרים שאני הולך לעבוד ומרוויח ביום 400 שקלים, ומה הם אומרים לי? אה, אתם עובדים קשה, למה אתם לא עושים ככה? אתם צריכים לבקש עוד כסף. אבל אני גם באה פה דרך בן אדם, אני לא באה לנצל את האנשים, וגם למדתי בנפאל, הייתי מהנדסת ואני יודעת כמה כסף קיבלתי, ופה אני מקבלת כסף טוב. יש לנו שני עובדים.

פי 45 לפי השכר הממוצע ולפי שכר הממוצע. לפי התנאים הסוציאליים. כלומר אין פה שום פגיעה, גם תוריד להם את הפנסיה וגם תוריד להם עוד הטבות, אין שום פגיעה.

היא אמרה, יש לה הכרת הטוב. היא אמרה משכורת טובה.

כן. קחו את המשכורת ותחלקו למי שעובד קשה תתנו יותר, ומי שהולך רגיל ורק צריך ללכת איתו ולא מקרה מורכב, תתנו לו פחות. תעשו קטגוריות ותחלקו, העובדים באים ואתם תעבדו פה.

טבלת השכר של עובד זר תהיה לפי המשימה שלו?

תהיה לפי האם העבודה קשה או קלה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

הגדרה קטגורית את זה צריך לבדוק מול ביטוח לאומי.

בסדר, היום יש חוק מינימום, אין מעבר לזה. זה תלוי לרצון הצדדים, אנחנו לא יכולים להתערב.

מינימום פלוס הטבה.

אז אדוני היה מציע מה? שאני אקבע אם היום מטופל מורכב משלם 5,000 אז אנחנו נציע שהוא ישלם 7,000 שקלים? ואיך יעמדו בפריפריה בסכומים האלה?

השאלה היא - - - במינימום.

הגמלה, ביטוח לאומי ושכר משרד העבודה. אבל צריך להיזהר מזה כי למטבע יש שני צדדים, ואם אתה תקבע תקרת שכר שגבוהה יותר ממה שמשלמים היום, אז יצא שכרנו בהפסדנו. מי ישלם את זה? המוגבלים ישלמו את זה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

לא, זה ברור שלא. טוב ברשותכם, אנחנו מיד חוזרים לסבב. אני תכף אמשיך להקשיב לך. אני מבקש לתת את רשות הדיבור לחברי חבר הכנסת עטאונה.

אבל המטופלים ישלמו את הכסף הזה.

בפועל אנחנו גם ככה משלמים יותר כי אין לנו ברירה. שמי ארז, סליחה שהתפרצתי. בפועל, אנחנו גם ככה משלמים יותר, הנכים הקשים, אחרת עוזבים אותנו, זאת הדרך היחידה להשאיר עובדים, זה בתנאים והטבות מופלגות שאנחנו נאלצים לקרוא לזה דמי אני לא יודע מה, בונוסים, או שיש כאלו שקוראים לזה סחיטה או אני לא יודע מה אבל זאת הדרך היחידה.

אפשר לדעת על כמה עומד השכר היום?

7,000 שקלים.

הנה סוזי אמרה, היא משלמת לעובדת שלה כפול.

כמה זה? אתם אומרים שמשלמים יקר, אז רצינו לדעת כמה? בונוסים וכל מה?

אני בתור מונשמת, עם כל ההוצאות מסביב שהן לא קשורות לחיים הסוציאליים, אני מוציאה קרוב ל-14,000 שקלים לשתי מטפלות.

היום הדרישה של עובדות גם כן 12,000 שקלים?

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

גברת אלבז, מה העלות המצרפית שלך בחודש לעובדת הזרה?

8,000 לאחת. וזה לא כולל כל המסביב, כל ההטבות.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

מה זה הטבות?

הבראה, חופשה שנתית.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

רציתי לדעת כמה עולה מצרפי, לא כמה היא מקבלת נטו?

כבודו אני יכול לפרט לך.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

כן בבקשה.

היום נכה קשה כמונו לא ימצא עובד בפחות מ-6,000 שקלים בחודש בסיס.

זה עבור שישה ימים.

כן. לזה מצטרף 380 שקלים בשבתות, תכפיל כפול 4-5.

אלכס, כשאמרת 6,000 זו לא דרישת החוק, זו דרישת העובד? זאת אומרת בשוק מתנהל סוג של משא ומתן בין המטופל לעובד?

נכון.

אז זה שבמקור לפי החוק היית יכול לשלם לו שכר מינימום הוא לא היה בא לעבוד אצלך?

הייתי יכול לשלם 4,900.

אז דה פקטו, רק אתה תמשיך, לכם אני אומר נקש ומשש, דה פקטו זה קרה כבר בלעדינו. אתם יודעים, כוחות השוק יותר חכמים ממה שאנחנו חושבים. אז מראים לכם שאילצו את המטופל לשלם יותר במקרה שהוא סיעודי או סיעודי מורכב.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

לכן אני אומר לכם חברים, תעצרו את זה פה. אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת עטאונה ויש לי גם שאלה אליך אדוני, ולפני כן אני אומר משהו מתוך משנתי חבר הכנסת ביטון.

אולי - - - על השאלה יכול להיות, בלי לדעת.

אבל קטענו אותו, אני הפרעתי לו באמצע. תשלים, אלכס.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

שניה, תעצור. לגישתי כשעובד יודע שמוטלת עליו סנקציה בשלב שהוא מתראיין עוד בארץ המוצא שלו, שאם הוא יגיד לא לעובד מורכב, לפחות תקופה של שנתיים הוא לא יוכל להתמיין בשנית, והוא יודע שעם קידום התקנות החדשות, הוא יודע שהוא לא יכול לעזוב עובד ולהטיב את תנאי העסקתו עם מעסיק פחות מורכב, באזור נוח יותר, זה ייתן רוויה בשוק להצעות וכך המחיר לא ירקיע שחקים. זאת גישתי, זאת משנתי, ולכן אני מנסה לקדם את זה.

אני מבקש להעביר שוב פעם את רשות הדיבור לחברי, חבר הכנסת עטאונה ולשאול אותך על הדרך, אם אתה יכול לשתף אותנו מעט מכל ההעסקה של עובדים זרים ככל שהם קיימים, במגזר הערבי בישראל?

אם היית מחכה היית גם מקבל תשובה והתייחסות כי אני הגעתי לדיון הזה בכלל בגלל הקושי. כבוד יושב הראש שאלת, צריך להקשיב לא?

מקשיבים לך.

לא.

יושבי ראש יודעים.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

הוא בדיוק כרגע אומר לי, אתה יודע כמה הוא מנוסה? הוא היה כבר שואל את השאלה לפני שאתה שואל

תמשיך.

אני הגעתי לדיון האמיתי בדיוק בכדי לשתף אתכם בקושי בחברה הערבית הבדואית בפרט בנגב, אחד, בלגייס עובדים ועובדות מקומיים לעניין הזה יש קושי רב, והקושי נובע מכל מיני סיבות, גם בגלל המסורת, גם בגלל השיפוטיות, גם בגלל הצורה שבה - - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אתה מדבר על מגבלות מנטליות?

מנטליות בעיקר, שקיימות שמקשות על גיוס עובדים ועובדות מקומיים, ולכן כשמגיעים לעובדים הזרים יש בעיה מאוד כפולה ורצינית, ובעיקר בגלל השפה, וכמעט לא מצליחים לגייס. והיו לי הרבה פניות רק בשבוע האחרון על הנושא הזה, שבגלל השפה קשה לגייס עובדים זרים, וגם התאקלמות. ולכן אחת הפונות שפנתה לאמא שלה, אומרת לי למה לא לעלות ולבדוק אפשרות גם להביא עובדים או מירדן דוברי השפה, או מהרשות הפלסטינית? הרי יש אישורי עבודה ויש יוצאים ועובדים, אז עובדות כאלה גם יכולות.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

יש לי בשבילך פתרון אדוני, פתרון מיידי. אוזבקיסטן.

לא דוברים את השפה. מרוקו יכול להיות כן.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

עצרו. אוזבקים הם מוסלמים. חלק גדול מהם דובר שפה, וניתן לתת לזה מענה.

הם דוברי טאג'יקית שזה דומה לפרסית בקונסטלציה מסוימת, אבל אין קשר לשפה הערבית באוזבקיסטן, מוסלמים כן, מוסלמים חילונים כן.

המחסום הוא בגלל השפה לא בגלל הדת.

יש בסרילנקה דרך אגב, כאלה שעבדו במדינות ערב ואפשר לא פשוט דרך האתר הבילטרלי לעלות על זה, אבל אני יודע, יש לי קולגות שעובדים במגזר הערבי, ובזמנו, לפני שהיה בילטרלי, ויכלנו לראיין את העובדים וגם לתת למשפחות לראיין אותם, כאלה סרילנקים שדוברים את השפה הערבית.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אוקיי, אז אני מבקש ממך חברי, לבצע איזשהו סקר שוק מהי באמת הדרישה, ככל ואנחנו נמצא כאלה שמותאמים, מה באמת הדרישה במגזר הערבי, בסדר?

אוקיי.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

ואני מתחייב בפניך שככל ובאמת יש לזה הצדקה וכל העניין הוא שפתי, אנחנו נפעל באופן מאוד מאוד יצירתי בשביל לגייס עובדים דוברי שפה כדי שיהיה מכנה משותף לחיים משותפים ביחד באותו בית.

ואני מתחייב להעביר לך תמונת מצב בקשר עם מחלקות הרווחה, עם חברות שגם עוסקות בנושא במגזר.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

נפלא.

וביחד נפעל לתיקון.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

יפה מאוד. אז אני מאוד מודה לך ואנחנו נמשיך את זה. תרשמי לך את זה בבקשה.

יושב הראש, אני מבקש להתנצל כי אני יוצא. חשבתי שהדיון עד 15:00 אבל אני אאמץ את הסיכום שאתה תוביל, אני רק בינתיים בסיכום ביניים, מחכה לתיקוני התקנות, חקיקה, שאתם מתכוונים לעשות, ואני גם מבקש מכם להאיץ את זה, וגם לבוא עם הדו"ח הזה של פערים בפריפריה, בתוך הפריפריה. לאסוף מידע ומקרים מכל הלשכות, מכל המקומות, איפה הבעיות? וממש באופן מדיד להראות לנו. לא מספיק להגיד לנו 20% פריפריה, או סך הכל 70% השתמשו בתקנים, אלא איפה אותם מקרים שפה מדווחים שפתאום מישהו רוצה 6,000 במקום 5,000 שקלים, ושלוש שנים לא מוצאים, ממה זה נובע? זה יכול להיות גם ממידע, יכול להיות שהיא לא יודעת שעדיף להביא עובד חדש, לא משנה המה הסיבה, אבל אם יש פערים בנגב ובליל לתת לנו אותם באופן מדיד כדי שנוכל לעשות בקרה.

אני מודה לך יושב הראש על המנהיגות וההובלה ובחירת הדיון, ומקדם בברכה, ומאחל לכל מי שנמצא פה בריאות ואריכות ימים, ומודה גם לעובדות הזרות שנמצאות איתנו, שאפילו בדיון הזה אתה רואה את הרגישות.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

נכון.

שכשהמטופלות שלהן יש להן דמעה בעין והן לא יכולות להזיז את הידיים, הן יטפלו בהן וינקו להם את הדמעה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

ממש.

ואמר פעם הרבה עובדיה יוסף, ראיתי את דמעת העשוקים ואין לה מנחם. אני ראיתי פה את דמעה של עשוקים ויש מי שמנחם. ואנחנו נעשה בקרה לדיון הזה ביחד. יושב הראש, תודה רבה לך.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

לא יכולתי לבקש פרטנר יותר נכון ומתאים להוביל איתך את הנושא.

אני איתך בכל, תודה רבה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

ה' ישמור אותך. תודה רבה לך חברי חבר הכנסת מיכאל ביטון. אני מבקש להעביר שאלה ליריב. יריב שוריאן, האם ללשכות הפרטיות יש קושי בהשמת עובדים זרים בפריפריה?

קודם כל התשובה היא בהחלט שכן. בדיון הקודם ציינתי שיש לי, אני נותן שירות גם לפריפריה מאשקלון לכל יישובי עוטף עזה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

נכון.

יש דבר אחד שאנחנו מתעלמים בקטע של אזורים גיאוגרפים. עובדים זרים, כמו עדות, אוהבים להיות מרוכזים, ואז זה הופך להיות אבן שואבת. אני יכול להגיד לדוגמה בקיבוצים, אני עובד בקיבוץ סעד, בארי, כל היישובים שהיו מתווכים בקסאמים אין שם עזיבה, כי אחד שומר על השני.

הרעיון, או הרציונל גם כלשכה פרטית, ואני עובד גם בדימונה, זה לבנות קהילות. זאת אומרת כמה שאתה מצליח לגרום לעובד, ולא משנה באיזה חבל ארץ הוא נמצא, אם זה באשקלון, בדימונה או ברמת הגולן, כל עוד אתה יוצר לו קהילה, שהוא יודע שהוא יוצא בצהריים הם המטופלת שלו, עם המטופל, וזה לא משנה אם זה נכה צעיר או נכה מבוגר, ויש לו בגינה או באזור השכונתי, במרכז השכונתי לשבת עם מישהו להתקשקש ולטעום מהאוכל הפיליפיני שהפיליפינית הוותיקה עשתה ולעשות השוואה עם הפיליפינית הצעירה, זה נותן להם את הרצון להישאר באותו אזור.

אני יכול להגיד לך שאני בדימונה בניתי קבוצה, ולא הייתה לי בכלל נטישה. היה מעבר ממעסיק למעסיק אבל כולם היו בתוך דימונה. לא הייתי צריך להתאמץ להביא לדימונה. רובם, יש לומר את האמת, הבאתי אותם כעובדים חדשים אבל משויכים לקבוצה, זאת אומרת שהם ידעו שיש להם, איך אומרים? אבא ואמא ושהם יודעים להרגיש משויכים והם לא רוצים לעזוב את האזור הזה, גם אם הייתי מציע להם עבודה בצפון תל אביב הם לא היו הולכים.

אבל יש אזורי שלא הצלחנו ליצור כאלה קהילות, וסתם דוגמה אם זה במושבים או קיבוצים, וזה לא בהכרח רחוק, זה יכול להיות גם באזור קריית מלאכי או קריית גת, ושם קשה מאוד לבנות, גם כי אין דרישה, כמו שנקש אמר, לא בכל מקום יש כמות דרישה שיכולה להפוך את העניין לאבן שואבת לעובדים, אבל עם כל זה עדיין מאוד קשה למצוא לאזורים מרוחקים עובדים זרים. הרבה פעמים אנחנו צריכים לבקש ג'סטה מהמשפחה, כן תקנו את השבתות, כי אם העובד ימצא את עצמו נוסע מאיזשהו ישוב שכוח אל בסופי שבוע למרכז ל-25 שעות כש-3-4 שעות זה רק צד אחד ולחזור בתוך 25 שעות חזרה לבית המעסיק, מהר מאוד העובד הזה יתייאש ולא ירצה להישאר.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

ואז מה? ואז מה?

ואז זה הופך להיות מעין מסחטה. ואז מה? ואז הוא יתפטר ויחפש. פריפריה, אני חושב, גם אשדוד נחשב פריפריה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אשקלון לא אשדוד.

גם אשדוד. אשדוד נחשב אזור שלוש.

החלוקה של המחוזות זה לפי מחוזות של משרד הפנים, אז מחוז דרום כולל את היישובים האלה. אם אדוני רוצה אני יכול להביא רשימה של כל היישובים בכל אזור.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

תראו, אנחנו רוצים להבין רציונל. אנחנו מבינים שאיך שלא נהפוך את זה מצפה רמון זה לא אשדוד. אם זה לא אשקלון, בטח זה לא אשדוד.

אני אתן עוד דוגמה אדוני. בני ברק, שמה שמפריד בינה לפתח תקווה זה כביש 4, כביש גהה, בני ברק זה אזור אחד. פתח תקווה זה אזור שתיים.

גם הרצליה ורעננה, יש כביש ויש כבישים ויש גבולות בארץ, אז מן הסתם משהו ייפול מהצד הזה ומשהו מהצד השני.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

כן אבל אפשר להתלבט לעניין יבנה. אי אפשר להתלבט לעניין אשדוד. בואו.

אז עוד פעם, כשחולקו המחוזות.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

ואני מבקש שנפתח את זה. זה לא שקיבלנו תורה מסיני. ואני מבקש למחות גם על הגישה שלך, היא לא קורית הרבה אבל הנה היא קורית. במרכז השאיפה שלנו אנחנו לא מחפשים ליצור קהילות עובדים. אדרבא, אני מבקש לא ליצור קהילות עובדים. אני לא מחפש לעודד אותם להישאר במקום שאליו הם הגיעו, אני לא מחפש.

זה הפוך ממה שאנחנו - - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

לא, לא, אני לא צריך ליצור להם עוד ועוד תנאים כדי למנוע נטישות. הבנתי מספיק טוב, אתה אומר, אם אפילו למקום כמו דימונה שאין בה ים והיא לא מרכזית ואני לא יודע, אם לא תהיה קהילה שאחד חבר של השני ומגיעים מאותה תרבות, אז הנטישות יהיו ויהיו גבוהות. ואני אומר שאני לא מסכים לחיות עם המצב הזה.

אני מסכימה איתך חבר הכנסת.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

כשבקומונות, אתה קורא לזה קהילות אני קורא לזה קומונות, אחד מסנכרן את השני, ואחד גורם לשני להתחכם.

לא.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אל תגידו לי לא. תקשיבו, חד משמעית. אם עד עכשיו לא הובנתי מספיק, אני מדבר על זה בצורה מאוד מאוד ברורה. עובד שהגיע לארץ ועשיתי איתו גילוי נאות, והוא עבר את השלבים והתמיין לעובד מסוים באזור מסוים. לא טוב לו? שיחזור הביתה על חשבונו. זאת השאיפה שלי.

זה לא קורה אבל.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

כל עוד שאני לא יכול לקיים את זה, אני לא רוצה לעודד אותו לאחרת, שאני צריך לגרום לו לתמריצים אחד אומר, והשני אומר שהוא יהיה ליד הרבה חברים שלו, ויצאו ביחד ויחליפו מאכלים. הוא הגיע לפה לעבוד ולא לבנות קהילה.

אתה לא יכול ללכת נגד הטבע. גם אנחנו בתוך עמנו אנחנו חיים, וגם השבטיות בתוך עם ישראל, מה לעשות יש מושבים שהם של תימנים.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אתה צודק ב-1,000% אתה יודע רק מה ההבדל?

הוא בא לעבוד.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

שמעת? חוק השבות. אני הגעתי לכאן, ובכסף שלי, ובזכות שלי לגור ולחיות פה, אני מחליט איפה אני רוצה לגור. כי שם אני רוצה להתגורר, כי זה האזור שנעים לי, וזו הסביבה שנוחה לי ומתאימה לי לגדל בה את ילדיי. כשאני מגיע כעובד זר בחוזה העסקה מיוחד לעבוד במדינה אחרת, מרגע שמי שמעסיק אותי לא שיקר לי ואמר את האמת ושיקף את המציאות כפי שהיא, ושילם לי את שכרי המסוכם בזמן והתנהג אליי באופן מכובד, מאותו רגע הסתיימו הדרישות והציפיות שלי. זהו.

כבודו, אבל כל עוד שיש לעובד את האופציה לבחור את מקום העבודה, זו המציאות שאנחנו חיים בה. אני די מאמץ את מה שאתה אומר שהם לא יכולים להכתיב לנו איך לעשות ומה לעשות אבל כשאתה נותן את האופציה ואין אכיפה מספקת, כך הם פני הדברים. זו פני המציאות. אני אומר, כדי לנסות למנוע.-

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אז אני מסכם את דברייך אדוני, אתה אומר אני לא מזהה מחסור של העסקה. אני ארכז את מה שהבנתי ממך אחרי זה תתקן אותי. אני לא מזהה מחסור של העסקה באזורי פריפריה, אפילו מתווכים, אפילו פחות נדרשים, ובלבד שתהיה שם קהילה תומכת. זה מה שהסברת לי על דימונה.

לא, ניסיתי להבין שכדי לשמור על אי נטישה של עובדים זה לא דיבר על המחסור, אמרתי כדי שעובדים לא יינטשו אזור מסוים. אני יכול להגיד לך יש לי עובדים שעזבו את אזור המרכז ועברו לפריפריה כי יש לו sister או cousin או לא משנה מה. לא אמרתי שאין מחסור. המחסור קיים והוא חמור.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אז תקשיב, אנחנו מחלקים מצב ככה. א' בהגשת בקשות חדשות, ב' בנטישה. אם באותם אזורם, אתה אומר, אין נטישה, ומצד שני מוכח, שבקשות שמוגשות ועומדות באמות המידה ויש זכאות מלאה, הן גם מטופלות, אז אין מחסור.

לא, אתה לקחת את דבריי ופירשת לא נכון. ניסיתי להסביר שכדי שתהיה פחות נטישה, מה הרציונל שאני וקולגות שלי עובדים בו? לא אמרתי, זה לא אומר שאין מחסור, יש מחסור. ומשום שכך אנחנו צריכים להיות יצירתיים. גם כשאני בא ומנסה לשכנע עובדת למה נכון לה להישאר אצל חולה אונקולוגי, בשיטתי, בדרכי שלי, וזה לא מקרים סקסיים, עובדים רוצים לעבוד עם משהו עם תוחלת חיים ארוכה. מה לעשות שאני נגזר עליי לעבוד בפתח תקווה שזה קרוב לבלינסון ויש שם את המרכז האונקולוגי אחד הגדולים בארץ .

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני מאוד מודה לך, האתגר הזה נפתר תודה לאל כשאנחנו מעדכנים את התקנות. זה עונה לנו על כל הלקונות האלה. אני מבקש לקדם בברכה את חברי חבר הכנסת אלון שוסטר. מבקש לומר משהו?

רק מילה קצרה. אני חושב שסיפרתי, אולי בהזדמנות אחרת, על פעולה שאנחנו עושים ביישוב שלי, מפלסים, על גבול רצועת עזה ממש קילומטר ומשהו. זוגתי, שתחיה, היא עובדת סוציאלית והיא עובדת עם המטפלות הסיעודיות, יש שמונה או תשע מהיישוב, אולי מעוד כמה מקומות, כדי לעזור להן לעבור את האתגר הזה בצורה מכובדת.

אם אני מבין נכון, ואני מתחבר לדיון, אני חושב שנכון, בוודאי באמצעים הקהילתיים, להיות, איך נגיד, מארחים ראויים ולהסביר פנים ולסייע לעמוד מול אתגרים. לעומת זאת, אם יש מקומות שבהם, ואני לא מכיר קשיים בכוח אדם, אני חושב שיש יציבות גם זה מה שנאמר ומהפינה הקטנה שלי זה מה שאני רואה, אבל אם יש מקומות שבהם יש קושי אז לצד ההתייחסות, אני יכול להבין את יושב הראש מהעמדה שאומרת פה באנו לעבוד ולא לשחק משחקים קהילתיים, אבל יש לנו גם עניין לספק את השירותים הראויים, הסיעודיים, שירותי הרווחה להיכן שצריך, ומקומות מסומים, אם יש בעיה שאין לה מענה, אני חושב שפה הייתי אומר, כוחות השוק צריכים לקבל סיוע מאיזשהי רגולציה או מאיזשהי תמיכה נוספת.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

התערבות.

זאת התערבות, התערבות רגולטורית.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אכן לחלוטין אנחנו שם נמצאים. אני פונה כרגע לנציגת ביטוח לאומי. לאחר מכן משרד הבריאות ואז נדב דקל יקבל את רשות הדיבור וגם אתה לסיום. אני מבקש לדעת איפה נציגי ביטוח לאומי? שלום לכם. האם ביטוח לאומי מזהה פערים בהעסקת עובדים זרים לסיעוד על ידי חברות סיעוד בין אזורים מסוימים? זו שאלה ראשונה.

נטלי גבאי מנהלת אגף סיעוד ביטוח לאומי. ברמת העיקרון החלוקה בביטוח הלאומי היא טיפה אחרת. כי החלוקה שלנו נעשית על פי סניפים, יש לנו 24 סניפים ברחבי הארץ כמובן שיש איזשהו פער אם אנחנו מסתכלים, בין תל אביב לבין, נצייר את נהריה, חיפה, אבל אנחנו לא יודעים לשים את האצבע בצורה מדויקת האם יש שם היתר או האם אדם רוצה להעסיק ולא מעסיק בפועל או לא מוצא עובדת, זה לא משהו שאנחנו נוכל לומר באופן מדויק.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

זאת אומרת כשמגיעה עובדת סוציאלית, כשמגיעים נציגים הם לא מציינים אפיון מה הסיבה?

לא, מוצג אפיון. אבל בסוף כשאני מסתכלת בחתך הנתונים אני מסתכלת היום מול סך מקבלי הגמלה בסניף ביחס למי שמעסיק בפועל. אני לא יודעת לומר אם אדם היום מקבל, סתם, גמלה ישירה בכסף והוא רוצה להעסיק עובד זר והוא ממתין לו, זה לא משהו שאני יודעת, זה לא מגיע לפתחי. אבל אנחנו לא מזהים איזשהן תלונות. בדרך כלל אם יש איזושהי בעיה שהיא גורפת או מאוד מהותית, זה מגיע לסניפים שלנו, זה לא משהו שידוע לנו, אבל בהחלט יש פערים בין האנשים שמעסיקים בפועל ביחס למקבלי גמלת הסיעוד בסניפים השונים.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

הבנתי. ושאלה קצרה נוספת, האם ביטוח לאומי מזהה שבסניפים מסוימים שמחולקים על פי אזורים, יש הסתמכות גבוהה יותר על בני משפחה? וכשאני אומר אזורים מסוימים, אני מבקש אם ניתן גם לפלח לאוכלוסיות מסוימות, כמו שדיבר חבר הכנסת עטאונה .

אוקיי, אם אנחנו מדברים על הסתמכות על בני משפחה מטפלים אז זה קצת מוציא את הנושא של עובדים זרים מהמשחק. כי היום בני משפחה מטפלים נרשמים בחברות הסיעוד ומשמשים כמטפלות. אני חושבת שהנושא הזה עלה גם בדיונים אחרים שלנו, שיש מחסור במטפלות, ולכן בני שמפחה נרשמים כמטפלים.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אנחנו מדברים 1-3, 1-4?

גם ברמה ארבע וחמש יש בני משפחה שנרשמים. הם לא נרשמים במקום עובד זר כי אז הם לוקחים גמלה בכסף, זה כן. אבל זו תופעה שקיימת בכל הרמות מאחד עד שש.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אדרבא אם הם נרשמים בתור עובד זר אז הם מקבלים גמלה?

לא.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

למה לא?
.

כי הם יכולים לעשות העסקה ישירה במקום עובד זר ולקבל גמלה בכסף, הם לא צריכים להירשם.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

ואני שואל, אם אתם יודעים לפלח לי אם יש השפעה בין אזורים מסוימים ובין אוכלוסיות מסוימות?

אז אני אומרת שהנושא של העובדים הזרים זה לא השחקן המרכזי לבני המשפחה המטפלים, זה המחסור במטפלות. כי זה לא יושב רק על רמות חמש ושש.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

תושבי הארץ לזה את מתכוונת?

כן.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

לא, אני ביקשתי להפריד 1-4 מחמש ושש. זה מה שביקשתי.

נכון, אז ברמת העיקרון אין שם אחוזים מאוד גבוהים שמצביעים. אין כמעט בני משפחה מטפלים בנכויות הקשות, הם מקבלים גמלה בכסף.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

סיפר לנו לפני רבע שעה חבר הכנסת עטאונה שזה מה שקורה במגזר הבדואי.

אני חושבת שהוא התייחס לעובדה שהם לא מעסיקים עובדים זרים, אבל הם מקבלים שירות מחברת הסיעוד, על פי התקן הישראלי.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

לא. וגם לקבל מחברת סיעוד מספר שעות מצומצם בשבוע, זה אומר שזה עדיין לא נמצא בחמש ושש. כל מי שנמצא בחמש ושש ולא מעסיק עובד זר, בהכרח נתמך על ידי בן משפחה שהוא זה שנותן לו את הסעד. בהכרח. אני לא מבין את זה אחרת.

זה טיפה אחרת ולמה אני מתכוונת? אני אחדד. אם עכשיו יש לנו חברת סיעוד שנותנת סיעוד, בן משפחה תומך תמיד יש לצורך העניין, גם כשיש עובד זר. עכשיו, אם הכוונה שחברת הסיעוד משמשת בעצם רק כמעין פלטפורמה לבן המשפחה המטפל זה לא נתון שיש לי אותו עכשיו אבל אני אבדוק אותו אם אתה רוצה את הבדיקה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני מבקש לקבל אותו. הוא קיים אגב, אין ספק שהמציאות הזאת קיימת.

לא, את זה אפשר להוציא, זה נתון שאנחנו נוכל להוציא ונעביר אותו לוועדה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

מודה לך. משרד הבריאות.

שלום כבודו.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

שלןם, ברוכה הבאה. מה שלומך?

מצוין.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

יופי, יש לך סבלנות. אני מבקש לדעת האם משרד הבריאות מזהה בקרב סיעודיים בפריפריה יותר בקשות לאשפוז במוסדות סיעוד מאשר באזורים אחרים?

אז לפרוטוקול שמי צפי הלל דיאמנט אני אחות ראשית באגף לגריאטריה במשרד הבריאות, והתשובה שלי היא שיש יותר קודים בפריפריה. אבל , במרכז יש לנו הרבה יותר אנשים שמאושפזים באופן פרטי כי המרכז ותל אביב מן הסתם, אלו אנשים שיש להם יותר כסף.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

חתך סוציואקונומי מפותח יותר ואז הם יכולים להרשות לעצמם להגיע.

אשפוז פרטי אז הם לא מגיעים בכל לקוד, ואלו נתונים שאין לי אותם, כי אשפוז פרטי הוא על ידי המוסד ישירות. אני יודעת שיש מיטות.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

כן, אבל אם את יודעת כמה מגיעים למוסדות פרטיים? אנחנו יכולים להכניס את זה לאותה טבלה בשביל ללמוד את התנודות. אני מנסה ללמוד, אני מניח, שבקרב אוכלוסיות עם חתך סוציואקונומי פחות גבוה, או מוחלשות יותר ומאזורים פחות מבוקשים, הסיכוי שאנחנו נראה זכאי מתפנה, לא משנה אם בקוד אם פרטי, הוא גבוה יותר.

אני מניח שאם את שואבת את הנתונים של מי שמתפנה למקומות באופן פרטי, ואת משווה את זה ביחס למי שמתפנה לקוד ובאופן פרטי באזור אחר, את יכולה לדעת פר תושב אם יש הבדל וכמה הוא?

אז אם אני משווה את מספרי הקודים, שזה בעצם האישור של משרד הבריאות, לא בהכרח מימון מלא, אבל אישור של משרד הבריאות לאשפוז בקוד, אז אני יכולה לומר שבאזור צפון, חיפה, אשקלון ובאר שבע לצורך העניין זאת תהיה הפריפריה שלנו כי מרכז ותל אביב זה כאילו אחד ושתיים זה המקבילות, אז יש לי שם יותר קודים ממה שיש לי בתל אביב ובמרכז, אבל זה קשור למצב הסוציואקונומי, ואם תרשה לי אני רוצה להסביר - - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

זה מעניין אותי מאוד.

השארת אדם בביתו, יש לו עלויות ויש דרישות גם איך אני משכנעת את העובד הזר. ברגע שאני מדברת על חברה או על סביבה שהיא פחות בעלת יכולת כלכלית, אז לא בהכרח יש את המקום לשכן את העובד הזר ולא בהכרח יש את ההכנסה. ובעצם על ידי זה שהאדם הנזקק לא יישאר בביתו, מה שיקרה, זה שהעומס על המשפחה, העומס הכלכלי, יהיה פחות כי העלות של השארת אדם בבית, יש לה עלויות נוספות מעבר לעלות של העובד הזר, וככה המדינה גם משתתפת בקוד, גם כשיש צורך כלכלי, ולכן, להבנתנו באגף לגריאטריה, זו הסיבה שבפריפריה של הצפון והדרום אנחנו רואים שיש יותר קודים, שיש יותר ביקוש.

עכשיו, תוסיף לזה עוד דבר שגם הוא יכול להיות, הקודים נקבעים לפי הלשכה במקום מגוריו של האדם. יכול להיות לי מצב שאדם גר בתל אביב כל חייו אבל ילדיו גרים באשקלון והם ייקחו אותו למוסד באשקלון אבל הקוד יהיה מלשכת תל אביב.

גם הפוך.

וגם הפוך כמובן. זאת אומרת שהרישום הזה זו איזושהי מוגבלות.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

הקוד מונפק בהתאם למקום שבו הוא ישהה בפועל?

בהתאם למקום מגוריו של האדם, לא למקום שהוא ישהה בו. אם כבודו גם למשל בירושלים.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אתה מבין? לפי מה שמדווח לרשות האוכלוסין לפי תעודת הזהות שלו.

לפי מה שכתוב בתעודת הזהות שלו. אז זו גם איזושהי מורכבות של הרישום שכרגע אנחנו מנסים להסדיר אותה, אבל היא גם קצת מבלבלת לנו את הנתונים.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני מודה לך גברתי. מר נדב דקל יש לך שלוש דקות.

אני אדם סיעודי, אני אדם מונשם, ואני ללא מטפל יום אחד עבורי זה פיקוח נפש. אני לא יכול לפנות לביטוח לאומי או למשרד הבריאות כי הם לא מטפלים. אני פונה קודם כל לראשי הלשכות שהם פה, יריב ורענן, והם אומרים לי תשמע, אין לי מטפל עבורך, אתה רוצה מטפל? תזמין מחוץ לארץ. קודם כל על כל מטפל אני צריך לשלם 2,000 שקלים, ואני הזמנתי כבר כמה מטפלים בשנים האחרונות.

כשאני מזמינים מטפל מחוץ לארץ אני מקבל וידאו, לדוגמה מאוזבקיסטן והם רואים אותי מונשם וגר בנהריה, הם אומרים מראש לא זה לא מתאים לי. ואני ראיינתי מאות. אני גם כאדם שיודע אינטרנט פניתי לכל הלשכות בכל הארץ במייל, לאף אחד לא היה מטפל עבורי. אני כרואה חשבון יכול להגיד לך אם בעבר מטפלים זרים היו רוצים לעבוד איתי, היה להם רצון לבוא כי היה היצע גדול של עובדים. היום אין. היצע אפס. כלומר, אם אני העסקתי לדוגמה עובדת מאוזבקיסטן, ראיינתי אותה, היא באה לארץ, אחרי שבועיים היא אומרת לבעלה, וההורים שלה אומרים אם היא לא תעזוב בתוך שבוע, היא לא תראה את הילדים שלה. מה שקרה, היא עזבה אותי.

אני הלכתי בחנוכה לראות את משה, את ענבל, הם הבטיחו לעזור לי. אני בנובמבר התקבלתי לעבודה, לא יכול לנסוע לעבודה ללא מטפל זר. אני מנובמבר לא מצאתי מטפל לגאלי, אני מצאתי רק אנשים שהם בלתי לגאליים, בכלל אין להם תעודת מעסיק מטפל סיעודי, ואני צריך לשלם 10,000 שקלים. גם בעלי הלשכות פה אמרו לי בעצמם אם אתה רוצה מטפל טוב, אתה צריך לתת לו 10,000 שקלים.

דיברה פה שושנה, שאנחנו מונשמים לדוגמה בשבת, ואני צריך מישהו מחליף אני פונה לראש הלשכה, אין לו פתרון להביא לי מטפל זר לשבת, אז אם אני מוצא בעצמי, זה עולה לי 1,000 שקלים ליום אחד. חוץ מהמשכורת של 10,000 שקלים.

בא איתי חבר לפה, מנהריה, המטפלת שלו רוצה ללכת לחופש לחודש. הוא לא יכול, הוא נכה. הוא גר לבד כמוני בבית. אין לי משפחה שתבוא ותישאר איתי כשהעובד הזר, לפי זכויותיו, רוצה לעבור לצאת לחופש אחרי שנתיים-שלוש. אז קודם כל מדובר בהיצע, וראינו בנתונים פה שבעלי היתר, ולי יש שניים, אין מספיק עובדים זמנים כדי לתת לי מענה מהיום למחר.

אני נמצא במצב של פיקוח נפש, הרבה שנים היו עובדים שבבוקר ארזו את המזוודה והלכו ואין לי מי שיהיה איתי. אני אחרי חמש דקות יכול להיחנק, ושאני רוצה פתרון מראש הלשכה שהוא מקבל ממני 80 שקלים או 2,000 שקלים, הוא רוצה לקבל פתרון מהמנהלים, אין להם פתרון.

היא נתנה לי את המספר טלפון של העובד הסוציאלי של רשות האוכלוסין וההגירה, אני פניתי אליו לפחות 20-30 פעמים, אין לו פתרון גם בשבילי. היום, אם אני צריך עובד זר והיא רוצה לעזוב אותי זאת שאיתי פה, למחרת כאדם מונשם, לא ביטוח לאומי, לא משרד הפנים, לא רשות האוכלוסין, לא בעלי הלשכות, מחויבים לי, כאדם סיעודי, לעזור לי, והמשפחה שלי לא מדברת איתי.

אני, הקושי שלי רב יותר, כי אני אדם סיעודי מורכב, צריך לעשות לי suction, צריך לעזור לי בשירותים, אני לא יכול לקום מהמיטה לבד. אם העובדת נוטשת אני נשאר במיטה ומת. ואני הייתי בסכנת חיים לפחות 20-30 פעמים בשנה.

איך אפשר לעבוד ולעשות תקנות ונהלים ולעשות חלוקה לאזורים, כשלי, כאדם שמעסיק אין לי עזרה כספית מביטוח לאומי שאני מונשם, שאני אוכל לשלם לו שהעובד יהיה מרוצה ושיעבוד אצלי ושיהיה כדאי כי הקצבה שלי, אני לא מקבל 10,000 שקלים כדי להעסיק עובד, ואני צריך שניים. ואין עובדים אין עובדים זרים.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

טוב מר דקל אני מאוד מאוד מודה לך. חרף העובדה שהמציאות הכואבת שאתה מדבר עליה ידועה לי, דיברנו עליה גם בעבר ועדיין אף אחד לא יכל להישאר אדיש. קודם כל אני מבקש לדעת יריב, אתם מטפלים במקרה שלו? אתם מכירים את המקרה שלו?

הוא פנה אלי מספר פעמים נדב, כי נפגשו פה בוועדות, אני פשוט לא מגיע לאזורים האלה, אני עובד פריפריה דרום לא פריפריה צפון, אין לי יכולת לתת שירות מיטבי באזור הזה. גם לא בהזמנה של עובד זר.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אוקיי, אבל בכל זאת 91 לשכות, 93.

אין אחת.

למה? יש בנהריה לשכות, נדב, שהפניתי אותך אליהם.

כן, אבל אף אחד לא עוזר לי.

הלשכות לא מעניין אותם בכלל מהחולים. זאת הבעיה.

למה לא מעניין?

כמה שאני פונה ללשכה, עכשיו העובדת שלי רוצה חופש, אוקיי? אני נותן לך דוגמה. חצי שנה אני מחפש עובדת שתחליף אותה לחודש אחד. אין, אף אחד לא רוצה. מה עשיתי? ביקשתי מהעובדת הקודמת שלי שעבדה איתי תשע שנים.

שתחזור?

לא שתחזור, שתטפל בי בחו"ל. אני צריכה עכשיו לנסוע לחו"ל כדי שיטפלו בי ואחרי זה לחזור. למה? תן לי תשובה למה? שהמדינה תיתן לי תשובה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

בבקשה אדוני, אני מבקש רגע לדעת גברת משש, איך אתם מתכוונים להתמודד עם כזה מצב כאוטי שבו בן אדם אומר שאין יותר מידי לשכות שנותנות שירות באזור שממנו הוא מגיע? יושבים פה שני מקרים קשים.

אני גר בנהריה ואני עכשיו צריך לנסוע לחו"ל כדי שיטפלו בי חודש. למה?

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אז קודם כל אני אומר לכם אני מניח, בוודאי אתה יודע שאנחנו בוחנים אפשרות הקמת מאגר למקרים הומניטריים מעבר לוועדה הקיימת, כדי שיהיה מאגר שבו תמיד יהיה מענה לכאלה מקרים. אני מבקש אבל לדעת בכזאת סיטואציה, מדובר בהמון זמן, יש לו עובדת אחת הוא זכאי לשתיים. מעבר לכל מה ששמענו על גמלה ועל כל מה שמסביב.

גם אני זכאי לשניים, זה לא עוזר.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

ויש לך אחת?

אחת.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

והגשת בקשה?

בקשה למה?

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

לקלוט עובד מבחוץ?

יש לי עובדת שעובדת איתי עכשיו.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אבל אתה אומר שאתה זכאי לשניים, ויש לך אחת?

כן, אני זכאי לשתיים.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אתה רוצה להעסיק שתים?

אני כרגע לא רוצה, מספיק לי אחת.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אוקיי זה עניין אחר. איתך יש עניין שאתה לא מוצא מי שיחליף אותה לחודש?

אני רוצה לתת עוד דוגמה קטנה, כשראיינתי עובדת ממולדובה למשל, רוב העובדות שלי הן ממולדובה, כשאני מראיין אותן ואומר להם שאני גר בנהריה, לא, אנחנו רוצים בתל אביב. לנהריה לא באים.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אוקיי, דנו בזה כבר בתחילת הדיון, וכמובן שאני אנסה לחשק אותם מהאפשרות הזאת. עובד שמסרב להתקבל למטופל בשל מצבו, מורכבותו ו/או האזור הגיאוגרפי, יקבל דחיה להתמיין לתקופה ממושכת. אין ספק שבשביל זה, כל עוד שלא מגיעים מכוח הסכם בילטרלי, אז הלשכות, אנחנו נצטרך לתקנן שכל מי שמציג לראיון יקבל איזשהו מספר נומרטורי, כדי שהוא יירשם במערכת, והקונסוליה לא תנפיק לו אשרת עבודה.

זה בהנחה ודיווחנו. זה שלב טרום טרום. הרי אנחנו מראיינים עוד לפני שזה מגיע לקונסוליה. בילטראלי יותר קל לעשות את זה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אנחנו נצטרך לבנות כזה מנגנון ולהמשיך על מנת לקדם - - - בילטראלי.

אני רוצה לשאול את נדב כמה זמן העובדת שאצלך כרגע נמצאת אצלך?

שבועיים.

והיא באה מחו"ל אליך?

היא מקולומביה.

והיא ידעה לקראת מה היא באה?

היא לא לגאלית. היא מעדיפה ללכת לעבוד בניקיון מאשר לעבוד איתי.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני אומר לך, אוי ואבוי אם מישהו יגע בה. תתנו לו מענה.

נתנו מענה וגם התייחסנו בכתב אז אני לא אתייחס למקרה הפרטני, כי היו פה כמה הזמנות עם התייחסות של לשכה מאוד מפורטת, כמה הזמנות וביטולים ובאילו נסיבות גם היו ביטולים. אז מפאת כבודו אני לא רוצה להעלות את הנושא הזה עכשיו, הפרטני, אבל התייחסנו בכתב. אם אדוני חושב שהמענה שניתן על ידינו באמצעות הלשכות אינו מספק, אז בבקשה, שיגיד לנו מה לעשות ואנחנו ניתן מענה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

ואני אומר שהוא מכיר את המענה והוא הולם לחלוטין בעיני, וכל עוד שלא נכנסת לתמונה עובדת סוציאלית, ושאר הרשויות לא מתערבות, זה כאילו שלא נתתם מענה. אתם את שלכם עושים צריכים להעביר את זה הלאה. יש רשויות אחרות שאמורות לטפל בזה. אני חשוף למה שאת מדברת, אני מכיר את המקרה.

עדיין, אם בן אדם חוזר פעם אחרי פעם אחרי פעם ולא מאמתים אותו מול עובדות, ואין איזה טיפול ממוקד ודיסקרטי יותר ולא מעבירים את זה הלאה לרשויות רלוונטיות, אנחנו לא יכולים להשאיר אותו בלי סעד. לא יכולים, זה לחיות או למות.

נכון, זה או לחיות או למות. אני אמות.

חלילה, אנחנו לא - - - אף אחד.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

חלילה, אנחנו לא ניתן לכזה מצב לקרות, יחד עם זאת יש מורכבות מסוימת. אני אשמח להיפגש איתך בנפרד ולפתח איתך את מה שאתה יודע שאני רוצה לדבר ואת מה שעורכת דין משש דיברה ולא בדיון הראשון, זאת לא פעם ראשונה. אבל עד אז אין ספק שיש לנו אחריות כחברה, כמדינה, לוודא ששאר הרשויות ידעו לתת מענה כזה או אחר, אבל מענה חייב להינתן. חייב. כמה עובדות פוטנציאליות אתה ראיינת עד היום?

עשרות.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

כמה עובדים?

מטפלים?

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

כן.

אני לא רוצה מטפל.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

הבנתי, אז יכול להיות ששם אנחנו נמצא את הפתרון. טוב, אנחנו נתקדם יותר מאוחר.

אני רק אוסיף שבאתר של הרשות יש פירוט גם לפי אזורים, כמובן על מקומם הפיזי של משרדי הלשכות הפרטיות, כמובן הלשכות אמורות לתת שירות בכל רחבי הארץ ויש פה פירוט גם לגבי צפון אז אפשר להתרשם שיש לא מעט לשכות שיכולות לתת מענה באזור הצפון, וזה מפורט באתר של הרשות.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אוקיי, המקרה של האדון מולנו מוכר לכם?

לא, אני באופן אישי לא מכירה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אז אני מבקש להעביר את הפרטים שלו.

אני פותר את הבעיות שלי.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

לא, אתה לא פותר את הבעיות.

בדרך שלי, נכון זו לא דרך, אבל אין לי מה לעשות.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

לא לא, זה לא נקרא לפתור בעיה.

אין לי מה לעשות.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

כשאזרח מדינת ישראל נאלץ לעזוב את מקום מגוריו ולהרחיק לנכר רק בשביל לקבל טיפול, לא פתרת את הבעיה.

זו לא פעם ראשונה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

לא, זה לא יכול להימשך.

בנכים מורכבים, המציאות של מציאת מחליפים היא לא פשוטה, אני אומר את זה גם בפן האישי, היא לא פשוטה בעליל.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

בשביל זה אנחנו פה. אנחנו חייבים לתת דין וחשבון, בשביל זה אנחנו פה.

זו לא פעם ראשונה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני אשמח ללמוד את הפרטים של המקרה שלך, ואני רוצה לצלול לזה לעומק ולטפל בזה. לפני אלכס שמסיים את הדיון מצד הדוברים בבקשה.

כבוד יושב הראש, רענן שנהב עובד סוציאלי.

עובד סוציאלי מטעם?

מעטם עצמו.

אה מטעם עצמך, אוקיי.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

לא, אז חשוב רגע שנבין, שבן אדם מכריז שהוא עובד סוציאלי, הוא יכול להגיד מטעם מדינה זו או מטעם עצמו

אני מטעם עצמי ואני שלחתי לך לפני כמה ימים נתונים מספריים, ואני הולך עם הרשות ואני אגיד שלאדון נדב יש כיום, נכון ל-15 ביוני, יש 1,233 עובדים ועובדות שיכולים לעבוד אצלו. לאדון כלשהו בתל אביב יש רק 853, והנתונים האלו זה משהו שאפשר להציג, מר נקש יכול לאשר אותם. בנתונים האלה 100 עובדים היו משויכים לאזור 3, 280 משויכים לאזור המרכז ו-853 לאזור תל אביב. וכל אחד מהעובדים האלה רשאי לעבוד באזור שלוש אם הוא רוצה. עובד כזה ירצה ללכת לעבוד באזור שלוש?

לא.

יפה. מדברים פה על תקנה שעובד יישאר באזור שלוש בפריפריה, האם התקנה תחול על כל העובדים שכרגע בארץ, או רק על כאלה חדשים שיגיעו, ואז נראה אולי כמה זמן ייקח למלא את הפריפריה בעובדים? שאלה שלא נענתה פה עדיין.

זה כתוב בטיוטת התקנות, זה יחול על העובדים שיגיעו.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

זה יחול רק על מי שיגיע, אחרת מדובר פה על הרעת תנאים.

התקנות לא יכולות להיות חלות על מי שפה, מי שמפה כבר מסומן באזור 3 ולא יכול לעבור, אלא אם כן נפטר או עבר.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

כן ברור, מדבר על עדכון התקנה. עדכון התקנה יחול אך ורק על מי שעדיין לא עלה על המטוס בעת התקנת התקנה.

זה תלוי כמה עובדים צריך? וכמה עובדים חסרים באזור הפריפריה? אז בוא אני אגיד לך, 100 עובדים בפריפריה מול 850 שמשויכים בתל אביב. לאדם בתל אביב יש סיכוי של פי 8.5 שיהיה לו עובד מאשר אדם בבאר שבע. חד משמעי.

בפשטות של זה, זה לא נכון, כי אין אותם כמות מעסיקים בתל אביב ובפריפריה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

בכל זאת מדובר ב-20% בסך הכל. תמיד כשבודקים בודקים ביחס למספרם באוכלוסייה. כי אם לא, הנתון מטעה.

אין לי את המושג כמה ביקוש.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אז שם זה מתחיל. גם מקודם כשביקשתי פילוח, ביקשתי לבדוק על פי מספרם היחסי באוכלוסייה.

התקנה החדשה פותרת את הטווח לטווח ארוך. בטווח שעד שיגיעו עובדים שהם יעבדו בפריפריה ויחזיקו שם שלוש שנים ושהם יתפנו.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

עדיין נאי לא קוסם

התקנה הקיימת יכולה להשתנות במתכונת שבה עובדים, לכל אדם בכל מקום בארץ יהיה את אותה נגישות לאותו מספר עובדים בכל רגע נתון בשילוב עם תקנות נוספות שכבר הוחלו על ידי הרשות. כמו התקנה שקובעת שעובד חייב לקבל - - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

זה לא מחזיק מים לצערי.

זה יכול לקבוע שעובד יהיה חייב לעבור בין כל האזורים בין מעסיקים, אם עובד מתפטר עכשיו מתל אביב ילך לעבוד במרכז, אם יתפטר גם במרכז, יעוף לפריפריה, נפטר בפריפריה יוכל לחזור למרכז. שהעובד יהיה מחויב.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

זה תמיד יכול להיות חד כיווני, דיבר על זה משה נקש.

- - - דו כיווני.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אוקיי בסדר, אז דעתך וגישתך לא מקובלות עליי. עם כל הצדדים בסוף אני אצטרך לקבל פה את ההחלטה.

איתן בנימין, השדולה הישראלית למען קשישים והעמותה לקידום זכויות הסיעודיים. כמו שאתה מנסה באמת, אתה דוחף אותם לכיוון הזה ואני גם חושב שזה הכיוון הכי נכון, זו עניין של נוסחה מתמטית, פשוטה, האם אנחנו נגיע לנוסחה המתמטית הפשוטה ואם אני אבקש מהם את כל הנתונים כדי ליצור את הנוסחה הזאת והם יתנו לי, אני אייצר לך נוסחה מתמטית, הסתברותית מצוינת לחלוקה של עובדים ביחס למטופלים.

אם אנחנו נלך, היום החלוקה היא לא מאוזנת. מה שאנחנו צריכים ללכת ולעשות את זה בפינצטה, כלומר לפי כמות המטופלים, על פי אזורים גיאוגרפים, אנחנו נפנה את העובדים למקומות האלו. אם יש, נגיד, 100 מטופלים בירושלים, אנחנו נדאג לפי נוסחה מתמטית מסוימת שכמות המטפלים יהיו בירושלים 100 פלוס מינוס 5%.

אנחנו נעשה את זה בכל אזור בארץ, אם צריך לרדת לרזולוציות אפילו של ערים, ישובים, או כפרים, אנחנו צריכים לווסת פשוט את הביקוש לעומת הזה, זו נוסחה מתמטית מאוד פשוטה. היום אתה מתמרץ את הלשכות הפרטיות. אם נגיד בדימונה יש עשר לשכות פרטיות, אתה מתמרץ אותם אם עושים יישום של 97%, אתה נותן להם עוד 15% למקום שלא צריך. אז את ה-15% הזה אתה תיקח לתאגידים, אולי תעלה להם את זה ל-30% במקום שצריך את העובדים האלה. זו נוסחה מתמטית, זה היצע וביקוש.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

טוב אני מבין מה שאתה אומר אני אנסה רגע לחזור. אם הבנתי נכון אתה אומר, שהיום המצב הוא כזה שלשכה שעומדת ביעד, ב-97% מהיעד המוצב לה, של ניצול המכסות, היא מקבלת תוספת במנותק מהצורך האמיתי משל אותו אזור שבו היא נותנת מענה?

לא, אבל הלשכה לא כבולה לעבוד באזור מסוים, לשכה יכולה לעבוד בכל הארץ.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

עדיין אבל אומר לך יריב.

יריב עובד באזור הדרום והפריפריה הדרומית ולשכה אחרת עובדת בצפון ומביאה לצפון. החלוקה היא לכלל.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

הנה אני מסביר. אני מבין את מה שאתה אומר, אולי אפשר להחריג ולהגיד שהוא יקבל תוספת בכפוף לצורך, בהתאמה לצורך, ולא רק תוספת. או בהנחה שהוא גם יממש את זה. אבל אתה מבין שפעם אחת הוא יכול לקבל מעבר למימוש שלו, כי אז הוא כבר לא יקבל תמרוץ. נכון?

לא, אבל אם אתה נותן ללשכה שעובדת בפריפריה, ונתקלת בקושי כמו עם הגברת הנכבדה פה שדיברו קודם וריגשה את כולנו, ונותן לה את האופציה להגדיל את מכסת ההבאות למי שעובד ספציפית בפריפריה, לא במרכז, במרכז עוד אפשר פה ושם, בוא נגיד ש-75% מהעשייה שלי באזור המרכז והשרון ותל אביב היא בהשמות מקומיות. 25% אנחנו נעזרים בההבאות לחו"ל. בפריפריה זה הרבה יותר קשה. קשה לנייד עובד מהמרכז, אלא כמו שציינתי מקודם, אם יש לו באמת קליקה בדרום.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

ואם הקשבתם לדבריי אני הבהרתי, שבשאיפה שלי, ואני מבקש להתחיל לקדם את זה, שעובד שנמצא לא מתאים לעבוד במרכז, יצטרך לבחור או שדה תעופה או פריפריה.

יפה. זה מה שניסה דרך אגב רענן להגיד מקודם, אדוני.

אגב לעניין הפריפריה, אולי עוד נתון שלא אמרנו וחשוב שיכירו אותו, בחלוקת המכסות ללשכות של כמות ההברקות, אנחנו לוקחים בחשבון ומתעדפים לשכות שעושות עבודה בפריפריה. זאת אומרת לפי כמות ההשמות בפריפריה, ככל שהן עושות יותר השמות ביחס לגודלן, בפריפריה, הן מקבלות יותר אפשרות להביא עובדים מחו"ל.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

יפה מאוד.

אבל עדיין זה לא מגשר על הפער.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אין בעיה, אבל אתה יודע, כל פעם אנחנו נתרום עוד טיפה לסגור את הפרצות האלה עד שבעזרת ה' אנחנו ניתן מענה אלכס פרידמן בבקשה ואחרי זה את.

באתי כבר בנאום מסכם, אז בכל זאת.

אז תן לשושי לפניך.

יאללה.

כמה דברים דבר ראשון בעצם בהקשר של הבאה של עובדת מחו"ל, אז כן, אני הבאתי עובדת לפני שנה מחו"ל, היא עמדה בכל הקריטריונים, היא למדה את העבודה, היא התאימה, לכל מכלול האנשים שבבית, היא הייתה מדהימה, אינטליגנטית, בול מה שהייתי צריכה. אבל לאחר שלושה שבועות היא התחילה בשביתה איטלקית. מטפלת בי, לוקחת אותי לצורך העניין להתפנות, משאירה אותי על המנוף ועוזבת אותי שם עם ידיים מחובקות, אוקיי? היא חתמה על כל ההסכמים, היא הסכימה לכל הדברים.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

היא הגיעה ממדינה שחתומה על הסכם בילטרלי?

כן, מהפיליפינים. הכל יפה ונכון מבחינה תיאורטית. כשמדובר מעשית, מה אני יכולה לעשות כמטופלת מונשמת, נכה, קשה?

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

מה עלה בגורלה?

היא עברה לזוג זקנים בחיפה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

הבנתי. טוב אז זה מקרה כואב וכל פעם כשאני שומע זה מציק לי עוד יותר ורק מחזק לי את ההבנה שהסנקציה צריכה להיות על פי רמת המורכבות של הטיפול כמו האזור שאליו מגיעים. אני מאמין שאם אנחנו באמת ניתן לזה מענה

התנהגות כזאת של עובד זר, זה לא משנה באיזה סיעודי הוא מטפל, אם הוא מונשם, ילד נכה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אתה מכיר את גישתי נכון?

אני מסכים לגמרי, ואני רק אומר שאם אנחנו לא נקבל תלונה, אנחנו לא נוכל לטפל. זו אמירה שאני חייב להגיד.

אני אתלונן.

כשאנחנו מקבלים תלונה אנחנו מטפלים, אתה כיר את הנתונים, בקרוב נפרסם נתונים עדכניים. יש עבודה, ויעידו פה החברים, העובדים הזרים בשטח לומדים שיש סנקציות ויש עובדים זרים שמבוטלים להם הרישיונות ויוצאים מישראל .

אבל אין גירוש.

יש.

אבל מה אנחנו יכולים לעשות כמטופלים נגד בעצם שביתה איטלקית. זאת אומרת מה האופציה שלך?

להגיש תלונה על ההתנהגות של העובד.

הגשנו תלונה, ומה תעשה?

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

את הגשת תלונה?

כן.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

למי?

לוועדת משמעת משהו כזה?

הם לא עושים כלום.

לוועדת משמעת, אבל אני אשמח אחרי הדיון לקבל את הפרטים.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אז קודם כל טוב שהצפת את זה. אחרי הדיון בעזרת ה' את מעבירה את כלל הפרטים ואת ההעתק של מה ששלחת, אנחנו רוצים לברר את זה. אבל שוב פעם, כל מקרה כזה רק מחזק אצלי את ההבנה שהגישה והמתווה שאני מנסה לקדם יתנו מענה לחלק מאוד גדול מהמקרים הכואבים שאנחנו שומעים.

אין ספק.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

בבקשה אלכס.

אז קודם כל אני רוצה לחלק את זה לשניים. קודם כל אני רוצה להגיד תודה רבה לענבל ולמשה שלמרות כל הקשיים עושים עבודה מדהימה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

נראה לי שהוא מגיע לפה להודות לכם.

בצדק, הם עושים עבודה מקודשת.

הם גם אשקלונים מהפריפריה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

עכשיו הבנתי, כל פעם אני אומר לו שלום מה שלומך? אני באתי להגיד תודה לענבל ולמשה , הוא בא לצאת ואומרת אמרתי כבר תודה לענבל ולמשה? ובסוף הוא גם מעלה על זה פוסט שהוא צריך להגיד תודה. ממש מגיע להם.

אני ראיתי שגם לך הוא אומר.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

לכל הפחות מגיע להם.

האמת שדווקא היום אנחנו רואים דוגמה מצוינת על מה תודה. שתי התקנות שדיברו פה עליהם נולדו במהלך הפגישות המשותפות שלנו.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

של נכה לא חצי בן אדם.

נכון, כמובן תודה למראט וחנן וכל השותפים. ואחת התקנות באה לתקן מצב אבסורדי שהיום למטפל יש תמריץ שהמטופל ימות כדי לצאת מהפריפריה, שזה מצב הזוי. ולכן באמת תודה רבה על הכל.

בחלק השני אני רוצה לחזק פה את ידידי יריב שדיבר מדם ליבו ואתה יודע, אתה ואני חבר הכנסת רביבו, מסכימים הרבה, אבל בעניין של הקהילות אני לא חושב שזה רעיון כזה גרוע. אני באופי שלי קודם כל, בתור אדם מאמין שאם העובד מספיק טוב ומסור, אנחנו בתור מטופלים צריכים להביא לו את מרב התנאים הטובים להשאיר אותו כמה שיותר זמן איתנו בארץ, שיהיה לו טוב והדברים שהעלה יריב הם דברים הגיוניים, כי תחשוב, קודם כל יש הבדל בין נטישות והתפטרות. וזה דבר לגיטימי שהעובד יצטרך לנסוע שלוש שעות לחופש, לבזבז זמן וכסף, בצורה לגיטימית ביותר לא ירצה לעשות את זה, וזה דבר - - - וזה עונה לכל הבעיות שאנחנו מכירים מהדיונים הקודמים שאני לא אפרט אותם כי לא צריך. אז מי שגר בפריפריה, לא רוצה להגיד מילים גסות, אבל סובל פעמיים. תודה רבה לך כמובן על הכל.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

תודה לך. טוב, תמיד הדברים שלך מבטאים באופן מדהים ומיטבי את התחושות ואת המסקנות המתבקשות, גם אם אנחנו לא תמיד מסכימים אחד עם השני.

בדרך כלל מסכימים.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

יותר מבדרך כלל. לפעמים גם לא כל כך מסכימים, זה בסדר. טוב אז אנחנו נתכנס לדברי סיכום.

אדוני יושב הראש, אני רק שכחתי לומר משהו

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

בבקשה.

המשפחות, אני מקבל המון פניות ממשפחות וממטופלים שביקשו ממני לומר לך תודה על העבודה הנפלאה שאתה עושה, ושאתה משמש להם כפה, הרבה שנים לא היה להם את הפה הזה ואני באמת מודה לך מקרב לב על העבודה הקדושה והברוכה שלך.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

תודה רבה. לי לא צריך לומר תודה, אני לא מתנדב. זו השליחות שלי, לזה אני מתפלל, למלא שליחותי נאמנה, ואת הדין וחשבון אני אומר תמיד גם בתקשורת, לריבונו של עולם, ולקהל בוחריי גם למי שלא בחר בי, אני כרגע המייצג ואני הפה שלכם ואני אומר לכם שכבר דברי הסיכום שמבין הדיונים, הקדוש ברוך הוא זיכה אותי שהוועדה שאני עומד בראשה היא ועדה עם הרבה רגש. אי אפשר לצאת מהאולם ולשכוח על איזה סעיף דנו ועל מה דיברנו ועל מי לקח רשות דיבור ועל מה. הוועדה שלנו היא כזאת שתודה לאל, הרגשות שבה הן עזים, אנחנו הולכים עם זה הביתה, אנחנו ישנים עם זה. בשבוע שעבר יצא לי להתכתב עם אלכס באיזו שעה זה היה?

לא יודע, 01:00.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

זה היה אחרי 01:00, אני עניתי לך ב-03:00 ואתה ענית לי ב-06:00. ואין ספק שהדיון של היום הוא מאלה שברמת הרגישות והטישיו שהיה צריך למי שלא ידע להתאפק במפלס הגבוה יותר. אז לדברי סיכום אני אתכנס לכך, הוועדה מבקשת משר הפנים ומרשות האוכלוסין לקדם ככל הניתן את הגעת שתי התקנות של סוגי המטופלים וההגבלה הגיאוגרפית לשלוש שנים לאישור הכנסת. אני מתחייב גם כן לפעול מול השר בנושא הזה.

הוועדה מבקשת מהביטוח הלאומי נתונים על כמה מטופלים 4-6 שיש להם היתר לעובד זר ומעסיקים בכל זאת בן משפחה כדי לטפל, בייחוד בחברה הערבית, לפלח לי את זה.




הוועדה תקיים דיון מעקב ומקווה שעד כינוס הוועדה מחדש בנושא הזה, יגיעו שתי התקנות החשובות. אני מאוד מודה לכם. תודה על הקשב, תודה על כך שפתחתם את ליבכם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:35.