פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



12
ועדת הכנסת
20/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 57
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, א' בתמוז התשפ"ג (20 ביוני 2023), שעה 10:30

מעקב אחר ביצוע ויישום חוק לביטול אזרחותו או תושבתו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023 (פ/373/25) (כ/946)

חברי הוועדה: אופיר כץ – היו"ר
עמית הלוי
ארז מלול

לימור סון הר-מלך
אליהו רביבו

נדב גולני - רפרנט אוכלוסין, משרד המשפטים

טאהר חסנין - מתמחה, משרד המשפטים

ד' - משרד רה"מ

תהילה אראל - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

אור יששכר - ראש מחלקת מחקר, תנועת הביטחוניסטים

הרצל חגאג - חבר בפורום המשפחות השכולות

שגית אפיק
תומר רוזנר

נועה בירן - דדון

יפעת קדם


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


מעקב אחר ביצוע ויישום חוק לביטול אזרחותו או תושבתו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת, היום ה-20.6 – א' בתמוז. את הדיון הזה ביקשתי לאחר שלפני יותר מארבעה חודשים העברנו את החוק לשלילת אזרחות וגירוש מחבלים ומאז לא ראינו מחבל אחד שגורש או אזרחותו נשללה. נראה כאילו חברי הכנסת מחוקקים פה כדי להכניס דברים לספר החוקים בלי שהם יקרו בפועל - זו לא הכוונה שלנו. כשאנחנו מחוקקים משהו אנחנו מצפים מגורמי הביטחון, מהממשלה ומכל מי שקשור ליישם אותו. החוק הזה נחקק ברוב של 106 חברי כנסת, מה שאומר שרוב גדול של אזרחי ישראל רצה את החוק הזה, רצה לראות את היישום שלו. אם מישהו חושב שאנחנו מחוקקים פה חוקים רק בשביל להצהיר משהו, זה לא המקרה, ממש לא. כולם הסכימו, אם זה גורמי הביטחון, אם זה כל המשרדים השונים, אם זה חברי הכנסת, אם זה המשפחות השכולות, שהחוק הזה נועד כדי לתת ענישה הולמת וליצור הרתעה בפני המחבלים. לא נאפשר מצב שהם גם רוצחים יהודים, גם מקבלים כסף מהרשות הפלסטינית וגם מקבלים את הזכויות כמו כל אזרחי מדינת ישראל מן השורה. פניתי לשרים הרלוונטיים ולצערי לא קיבלתי מענה בעל פה או בכתב. אנחנו לא נחיה במציאות שבה אחרי שחוקקנו חוק אותם מחבלים ממשיכים לחיות בוואדי ערה ובישובים ערבים כאילו לא נעשה שום דבר. אני אקיים פה דיונים עד שתביאו לנו ולאזרחי ישראל תשובה למה החוק הזה לא מיושם, מדוע מחבלים שמקבלים כסף מהרשות הפלסטינית עדיין ממשיכים לגור איתנו. לא ייתכן שיש פה אנשי מקצוע שלא מיישמים את החוקים שאנחנו חוקקנו. ראינו בעבר שאתם יודעים להביא את המודיעין הרלוונטי. אני לא יודע מה קרה עכשיו, למה ארבעה חודשים עברו ועוד לא ראינו מחבל אחד שגורש או אזרחותו נשללה. אנחנו רוצים לראות את החוק הזה מיושם, אנחנו רוצים לראות שהאזרחות נשללת מהמחבלים, אנחנו רוצים לראות את המחבלים האלה מגורשים לעזה. חבר הכנסת עמית הלוי, בקשה.

קודם כל, אני רוצה להודות לך. אני רוצה לברך על הישיבה הזאת כעניין עקרוני ועל כך שאתה דורש שהחוקים שאנחנו מחוקקים לא יהיו איזו אות מתה באיזו ספרייה אלא יישומו. אם תוכל להפוך לנוהל קבוע את זה שוועדת הכנסת תקיים מעקב מידי פעם על חוקים שלא יושמו, שצוות הוועדה יעקוב וידרוש תשובות, זה יהיה חשוב מאוד.

זאת אחריות של כל ועדה לעשות את זה.

בוועדה שלה.

זה נחקק בוועדה משותפת לוועדת הכנסת. יש לך, לדעתי, גם דיון עקרוני על ענייני פיקוח לקראת סוף החודש.

לזה התכוונתי. אני מציע שיהיו גם סנקציות. הציבור הוא לא סתם, נבחרי הציבור הם לא סתם. מה שאמרת, חבר הכנסת כץ, נכון לגבי כל חוק. כל חוק צריך להיות מיושם. אנחנו פה בשליחות הציבור, אנחנו לא פה בשביל לעשות הצגות. לחוק הזה יש שני ממדים, לכן החשיבות היישומית שלו. כשהממשלה מקבלת הוראה על כך שחוקק חוק, יש לה לפעמים תעדופים ודברים מהסוג הזה - זה לא המצב בחוק הזה. פה יש שני דברים עקרוניים: אחד, האמירה המוסרית שאומרת שהאנשים האלה הם לא אזרחים במדינת ישראל, ושניים, ההיבט הביטחוני. האחוז של האנשים שעסקו בטרור וחזרו לטרור הם אחוזים גבוהים, לכן יש כאן לא רק את העניין של שלילת האזרחות אלא גם את עניין הגירוש שלהם. בחוק האחרון הוספנו שלאפשרות של גירוש לחבל עזה יש משקל ביטחוני ממשי. אלה שרצחו את יגל והלל יניב או זה שרצח את אור אשכר - כל אלה הם אנשים שעסקו בטרור וחזרו לטרור. אלו לא עבירות שאנשים שילמו את חובם לחברה, אלו עבירות אידיאולוגיות. הם נכנסים לכלא כחיילי טרור ויוצאים כקציני טרור. החוק הזה איננו חוק רגיל מבחינה מעשית נורמטיבית, לכן הדרישה ליישם את החוק הזה במהירות היא דרישה יותר מראויה. אנחנו רוצים לדעת אם יש לשר הפנים תיקים מוכנים לחתימה, אנחנו רוצים לדעת למה הוא מחכה בדיוק כדי שהעסק הזה ייצא לפועל.

תודה, חבר הכנסת עמית הלוי. חבר הכנסת רביבו, בקשה.

חודש טוב ומבורך. אדוני היושב ראש, אני מבקש לחזק ולברך אותך. עליך נאמר: "ממלא שליחותו נאמנה". אתה גם מקדם חקיקה וגם מבצע מעקב אחר יישום החקיקה כדי שלא סתם נחוקק והחוק יעלה אבק בספר החוקים. ממש ממש מחמם את הלב. אני מבקש לדעת כמה אנשים פוטנציאלים נמצאים ברשימה, כמה כאלה כבר התחלתם לגביהם תהליך של שלילת האזרחות ובחינת האפשרות לגירוש, כמה כאלה עוד עתידים להיות. אני אשמח לדעת אם הצבתם לעצמכם איזה שהוא יעד, דד ליין שעד אליו אתם מגיעים עם יישום החוק ככתבו וכלשונו.

לא צריך שהם ישתחררו כדי לשלול את האזרחות. שלילת האזרחות צריכה להיות עכשיו לגבי כולם.

אני מדבר על הגירוש.

חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, בקשה.

חודש טוב לכולם. כשנשאלתי בכמה ראיונות על היישום של החוק הזה לא ידעתי מה להשיב.

בסוף אנחנו צריכים לתת את התשובות.

בדיוק. חלק מהתפקיד שלנו, המחוקקים, זה לדאוג שהחוקים האלה יישומו, לא רק יחוקקו. הייתי רוצה לדעת איפה בדיוק החוק הזה שנכנס לספר החוקים של מדינת ישראל מיושם. האם יש אפשרות שהחוק לא רק יחול על מי ששוחרר אלא גם על מישהו שהוא לקראת שחרור?

זה חל גם על אלה שהם לא לקראת שחרור.

שהמשפחה תקבל איזו שהיא הודעה.

לחוק יש שני מרכיבים: שלילת האזרחות והגירוש. המרכיב של שלילת האזרחות לא תלוי בשחרור, הוא יכול להיות גם היום.

תודה. הרצל חגאג, בקשה.

כבר כמה שנים אני מבקש לדעת, וגם פניתי בזמנו לבני גנץ, לסגן שלו ולעוד חברי כנסת, למה אין גוף שמרכז את המעקב אחרי הענישה של מחבלים. החוק הזה הוא דוגמה לעוד חוקים שלא מיושמים כנגד מחבלים וכנגד בני משפחותיהם על מנת להרתיע את המחבל הבא. אנחנו מבקשים שיהיה גוף כמו רגולטור, כמו פרויקטור שידאג לבדוק שכל משרד בתחום שלו מפעיל את החוקים נגד המחבל ומשפחתו, בין אם זה החוק הזה של שלילת האזרחות של מחבלים ישראלים והגירוש שלהם fשהם משתחררים, בין אם אלה חוקים אחרים. יש המון חוקים שלא מיושמים והמחבלים האלה נופלים בין הכיסאות. המוקד להגנת הפרט מגיע איתם לוועדת ערר כששר הפנים מחליט לגרש משפחות או לשלול מהם אזרחות. עם המחבלים שרצחו במשפחה שלי הגענו למחוזי. כששר הפנים מחליט לשלול מהם היתר שהייה שאותו מאריכים להם כל שנה, ועדות הערר והמוקד להגנת הפרט מוציאים את הנשמה ולא מאפשרים את זה. אנחנו רוצים שיהיה מישהו שיעקוב. אם אנחנו לא היינו משפחה חזקה שיושבת על המדינה, המקרה שלנו מזמן כבר היה מתבטל. זה אחד הדברים שחייבים להיות. יש היום עשרות מחבלים ישראלים ובני משפחותיהם שמשרד הביטחון עשה להם עיקולים, עיקל להם כספים מהרשות הפלסטינית. למה לא מתחילים איתם? יש את מאהר ואת כרים יונס שהשתחררו וראינו את החגיגות שהם חגגו פה. בעקבות מידע הפורום הקטן והמצ'וקמק שלנו שעובד בלי שום תקציב גילה שיש להם וילות, שיש להם כסף. מדינת ישראל עיקלה להם מאות אלפי שקלים רק לפני חודשיים.

כל העיקולים האלה של המטה ללוחמה בטרור זה על כספים שהם קיבלו מהרשות הפלסטינית. מה שאנחנו מדברים עכשיו זה על גירוש ועל שלילת אזרחות. החוק שאנחנו דנים בו היום זה רק על ראיות מ-15 בפברואר ואילך על כך שהם קיבלו את המימון מהרשות הפלסטינית. הראיות האלו לא התקבלו. הראיות שאתה מדבר עליהן הן עד ה-15 בפברואר והן רלוונטיות לעיקול כספי טרור, הן לא רלוונטיות לגירוש. כל מה שלקחו לכרים יונס זה על כספים שהוא קיבל לפני ה-15 בפברואר.

הוא גם אמר שאין לו בעיה שישללו לו את האזרחות.

כדי להרתיע את המחבל הבא החוק חייב להיות מופעל בצורה חדה ומהירה כמה שיותר. שלילת תעודת הזהות הישראלית ושלילת הזכויות בישראל הם הדברים שהכי מרתיעים אותם. לא ייתכן שיחוקקו חוקים ולא יישמו אותם. יש פה גורמים שמעדיפים את טובת המחבל על פני מניעת הפיגוע הבא, גורמים שכל הזמן מחפשים זכויות של מחבלים, רוצים לראות איך לעזור להם, איך לתת להם, איך להשאיר אותם פה. האימא והאח של המחבל שרצח את יוסי קירמה קיבלו תעודת זהות כחולה בעקבות פנייה של המוקד להגנת הפרט. איפה יש דבר כזה? באיזו מדינה יש דבר כזה? הדברים האלה חייבים להיעצר. מישהו צריך לעקוב אחרי זה. צריך להקים גוף שיעקוב אחרי מה שקורה עם כל מחבל. היום המחבלים נעלמים במשרדים, כל משרד לא עושה את העבודה שלו.

הרצל, תודה רבה לך. תהילה אראל, רשות האוכלוסין וההגירה, בקשה.

בעקבות החוק שעבר בפברואר שר הפנים שלח מכתב פנייה למספר משרדים רלוונטיים שבלעדיהם לא נוכל לקיים את החובה שמוטלת עלינו בחוק לגבי ביטול האזרחות. אנחנו זקוקים למקרים, אנחנו זקוקים לשיתוף פעולה של מספר משרדים. הוא שלח את הפנייה לשר הביטחון, לשר - -

מתי?

באפריל הוא שלח את הפנייה.

באנייה המכתב נשלח? למה חודשיים לוקח לכתוב מכתב?

אנחנו מוכנים ליישם את החוק, רק עדיין לא קיבלנו את המקרים. פנינו לשר הביטחון, לשר לביטחון הפנים ולראש שירות הביטחון הכללי. בפנייה מורה שר הפנים להקים צוות בין משרדי כדי ליישם את החוק, כשבראש הצוות הזה יעמוד נציג של רשות האוכלוסין וההגירה.

אפשר להעביר את המכתב לוועדה?

כן.

התקבל אצלכם, ולא מאתמול, דיסק עם כל המקרים הרלוונטיים. את לא מכירה את זה? מי מרכז אצלכם את הצוות?

יהיה גורם מקצועי שירכז את זה.

על פי החוק לא חייבים צוות.

שר הפנים ביקש לרכז צוות כדי לטפל במקרים האלה. ביקשנו שמות.

מי הצוות?

גם הפנייה מבקשת שמות. לא קיבלנו שמות של נציגים.

נציגים של מי?

של שר הביטחון, של השר לביטחון פנים, של ראש רשות הביטחון הכללי ושל שירות בתי הסוהר.

אני מבין ממך שראש הצוות צריך להיות מרשות האוכלוסין.

נכון.

מי מונה לראש הצוות?

עד כמה שאני יודעת זה מנהלת הלשכה במזרח ירושלים.

יש כתב מינוי?

אני יכולה לבדוק את זה. אין לנו עדיין שמות של שאר הנציגים.

מכיוון שראש הצוות עוד לא מונה.

אני לא יודעת אם הוא לא מונה, אני יכולה לבדוק את זה.

לא קיבלתם מענה משום משרד, נכון?

נכון.

זאת אומרת, יכולנו לעשות את הדיון הזה בעוד שנתיים והייתם אומרים ששלחתם מכתב.

יפה מאוד שהקמתם צוות, אבל הצוות הזה לא צריך לעכב אתכם ביישום החוק. הפרוצדורה מאוד פשוטה בחוק. כשאת אומרת "אני ערוכה לחוק", זה אומר שקיבלתם את הרשימה של כל האנשים מורשעי הטרור שרלוונטיים לחוק, כשמה שנדרש זה רק לקבל את המידע הרלוונטי משירות הביטחון או מגורמי הביטחון לגבי המימון מהרשות הפלסטינית כדי ששר הפנים יוכל להתחיל בהליך. את לא צריכה צוות, את צריכה את רשימת האנשים שהורשעו על מעשה טרור ומקבלים מימון מהרשות הפלסטינית. אל תחכי לאף אחד, אחרת יהיו לנו עוד פעם מקרים כמו של הלל יניב ויגל יניב. יש מאות אנשים מורשעי טרור שהם אזרחי ישראל או תושבי מזרח ירושלים.

נראה לי שהשאלה היא מי מקבל את התגמול.

היא יכולה לומר "לא קיבלנו עדיין ממערכת הביטחון".

אני אשמח לקבל את ההתייחסות משאר נציגי המשרדים על כך שהפנייה הועברה אליהם.

שירות בתי הסוהר העביר בהתחלה מסד נתונים לא מדויק, אבל אחרי איזה שהוא ריענון הוא העביר רשימה של מאות מורשעי טרור, גם כאלה שנמצאים היום בכלא וגם כאלה ששוחררו. מדובר על כמעט 500 אנשים ישראלים או תושבי מזרח ירושלים מורשעי טרור שהחוק רלוונטי לגביהם. אולי אתם רוצים לעשות ועדה כדי לתת יותר לגיטימציה לתהליך, לדברים מהסוג הזה, אבל בסוף יש רשימה. צריך להבין למה מערכת הביטחון לא מגבה את זה בנתונים הנדרשים.

זה מה שחסר לנו. זה המרכיב העיקרי בעקבות תיקון החוק שחסר לנו.

ולכן הייתה בקשה שתהיה נציגות של השב"כ כדי שתקבלו את הנתון הזה. תעבדו מול השב"כ.

זה חיי אדם. תהילה, אנשים נרצחים על זה. תעשו תעדוף במשימות שלכם. לא יכול להיות שב-15 באפריל קיבלת את הרשימה ולא שאלת ב-16 באפריל, ב-17 באפריל, ב-18 באפריל את המשרד לביטחון לאומי למה הוא לא שולח נציג. אותו דבר לגבי השב"כ - יום יום צריכים לשאול.

ולא לחכות שנזמן דיון.

זימנו דיון ואני לא רואה פה את משרד הביטחון, מה שמראה כמה משרד הביטחון לא מתייחס ברצינות.

השר האחראי על היישום לפי החוק הוא שר הפנים, לכן השאלה בסוף מונחת לפתחכם. התחילה כאן הישיבה באמירות על הכנסת כמחוקקת, אבל הכנסת היא גם גורם מפקח. מי שצריך לחזור ולתת את הדין וחשבון ביחס ליישום ולביצוע כדי שבאמת הכנסת תוכל לראות שהחוקים נעשים, מבוצעים בפועל, זה השר האחראי בפניה. מאוד קשה לוועדה לפנות עכשיו לכל שר ולהתחיל לבדוק למה זה לא נעשה. אני מבינה שאתם צריכים צוות כדי ליישם את הדברים, אבל בסוף התשובות צריכות להיות מרוכזות אצלכם.

בפרט כשחבר הכנסת עמית הלוי עומד על כך שמקבץ נתונים רלוונטי הגיע. מישהו צריך לענות על זה.

תהילה, תחילתו של התהליך שקבוע בחוק הוא בפניות שהשר מתניע, כאשר גם זה למעשה לא התחיל.

האם אפשר לדרוש התחייבות מוצהרת מנציגת רשות האוכלוסין על כך שלא הגיע דיסק עם מקבץ הנתונים הרלוונטי מהשב"ס?

גם אם הרשימה הזאת מפורסמת, מוכרת וידועה - -

הם לא מכירים אותה עדיין.

זה לא מאפשר שום פעילות עד לקבלת מידע לגבי קבלת הכספים, ואת זה אנחנו צריכים. זה לא נתון בידי שירות בתי הסוהר.

הנקודה היא כרגע השב"כ.

אי אפשר לבדוק עכשיו אם עבר דיסק או לא עבר דיסק. שיבוא לכאן ראש רשות האוכלוסין, שיבוא מנכ"ל משרד הפנים. המחוקק הטיל עליכם את האחריות, תתייחסו לזה ברצינות.

תהילה, נראה לי שמה שיותר נכון עכשיו זה פשוט לא לוותר, כל הזמן לעקוב ולדרוש מהשב"כ, כי בסוף הרשימה הזאת היא באמת רשימה מצילת חיים.

זה נראה כאילו מכתב שאם יום אחד יהיה דיון יהיה לי רק לנופף בו. אין פה באמת רצון אמיתי ליישם את החוק. האחריות היא של שר הפנים, הוא זה שצריך לחתום על שלילת אזרחות וגירוש. לא רשמנו בחוק שאנחנו מקימים ועדה, צוות. אפשר לעשות את זה בלי ועדה, פשוט לדרוש את הנתונים, לא לחכות חודשיים עד שכותבים מכתב ואחר כך עוד שלושה חודשים עד שמקבלים מענה. זה לא רציני. לא לזה אנחנו מתכוונים, לא בשביל זה אנחנו יושבים פה ומחוקקים ועושים את הפיקוח. אני אפנה במכתב, ואני אחתים עליו את חברי הכנסת, על כך שלא מקובלת עלינו ההתנהלות של המשרד, שלא מקובל עלינו היחס ליישום של החוק הזה ואנחנו דורשים ממנו ומאנשי משרדו לפעול ליישום החוק, לא רק לשלוח מכתב כדי לצאת ידי חובה.

בחוק המתקן, שהוא חוק הכניסה לישראל, חוק האזרחות, במצב שבו רוצים לשלול אזרחות או תושבות של אזרח או תושב ישראלי חסר אזרחות אחרת, שר הפנים צריך לקבוע מעמד חלופי אחר שיינתן לו במסגרת האפשרויות שקיימות. הנושא הזה נדון בבג"ץ לגבי חוק האזרחות ובג"ץ החליט שהחוק הוא חוקתי. לאחר שבית המשפט החליט ששר הפנים יקבע את המעמד החלופי ושר הפנים לא עשה את זה, אמר בית המשפט: כיוון שאין מעמד חלופי אחר שאפשר לתת לאותו אזרח, הדבר היחיד שיש לי במסגרת החוק זה לתת לו תושב קבע. הפסיקה הזאת מאוד מקשה על יישום חוק הכניסה לישראל, על המסלול של שלילת תושבות, וזה ללא קשר לקבלת כספים, לכן יש חשיבות רבה בקביעת המעמד החלופי על ידי שר הפנים לגבי מי שנשללת אזרחותו או תושבותו. גם הממשלה הזאת החליטה, למיטב ידיעתי, להקצות זמן מאוד קצר לשר הפנים לקבוע את המעמד החלופי הזה. למיטב ידיעתנו, ואני מציע שנשמע את משרדי הפנים והמשפטים בעניין הזה, הדבר הזה לא נעשה, מה שמאוד יקשה על יישום החוק, בטח בנושא של הכניסה לישראל. צריך לקחת בחשבון שיש איזה שהוא מכשול ביישום החוק שתלוי בשר הפנים.

מתנהלים דיונים עם משרד המשפטים בנוגע לקביעת מעמד קבע שונה ממעמד קבע רגיל.

איפה זה עומד עכשיו? בהחלטת הממשלה אחרי הפיגוע ביום שישי הוחלט על זה. עמדתי היא שאדם שרצח צריך להיות תושב ארעי, צריך להיות נע ונד, לא צריך לתת לו שום קביעות. בהתחשב במסגרת הפסיקה הנוכחית, איפה זה עומד? למה זה לא מתקדם? מה צריך כדי שזה יתקדם?

יש הצעה של נוסח שנמצאת בדיונים עם משרד המשפטים.

מה הדד ליין של זה? מה לוח הזמנים של זה?

רשות האוכלוסין, כפי שהיא ציינה כאן, ניסחה איזו שהיא טיוטה של תזכיר בעניין המעמד החלופי, בעניין המעמד שיינתן למי שנשללה אזרחותו או תושבות הקבע שלו ואין לו מעמד במדינה אחרת. הטיוטה הזאת הועברה אלינו והתקיימו עליה מספר דיונים בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ד"ר גיל לימון. במהלך הדיונים האלה ניתנו הערות לרשות האוכלוסין. כרגע מתקיימת עבודת מטה כדי לקיים את זה. כפי שהיועצת המשפטית של הכנסת ציינה, כל הנושא של יישום החוק, של הגשת תזכיר החוק הוא באחריות רשות האוכלוסין וההגירה ואנחנו רק מסייעים בהיבטים האלה.

מתי העברתם הערות?

במהלך הדיונים ניתנו הערות.

את החלק שלכם סיימתם? העברתם למשרד הפנים את כל ההערות שלכם?

עבודת המטה לא הסתיימה.

צריך לוח זמנים.

פסק הדין הוא מלפני שנתיים, נכון?

הוא מיולי 2022.

בית המשפט המתין שתעשו את זה.

משרד המשפטים לא אחראי על קידום תזכיר החוק. האחריות על העניין הזה היא של שר הפנים, כאשר אנחנו רק מסייעים בהיבטים משפטיים. בעניין הזה התקיים דיון אצלנו, ניתנו הערות.

בוא נקבע לוח זמנים. כמה אתה צריך?

אני לא יכול במסגרת הדיון הזה לקבוע לוחות זמנים, זאת עבודת מטה שמספר משרדי ממשלה מעורבים. מושקעת עבודה מאוד רצינית כדי לקדם את הנושא כמה שיותר מהר.

מדובר בתיקון תקנות. לא חייב להיות תיקון חוק, נכון?

זה מצריך תיקון חקיקה. פסק הדין בעניין שלילת האזרחות קבע שנדרש לתת רישיון לישיבת קבע או רישיון קבוע אחר, ככל שייקבע בעתיד בחקיקה, לכן הדבר הזה מצריך תיקון חקיקה.

זאת החלטה שלכם. לא נאמר לכם איך לעשות את זה, רק אנחנו מבקשים זמנים שיתכתבו עם המציאות.

זאת עבודה משותפת שנעשית על ידי מספר משרדי הממשלה.

נעשו תיקוני חקיקה רבים במהלך הכנת הצעת החוק הזאת על מנת לאפשר יישום מהיר שלו. יש ציפייה שזה לא ימוסמס על ידי הקמת צוות עם נציגים שעדיין לא נתנו את שמותיהם. כדאי לפנות לשר הפנים, לשאול האם באמת הצוות זה גורם הכרחי כאן.

צריך לבקש לוח זמנים מסודר משר הפנים, צריך לשאול איזה משרדים עוד מעורבים.

הנושא של המעמד החלופי הוא לא חדש. בית המשפט חיכה שלוש שנים עם פסק הדין כדי שיתקבל המעמד החלופי. קביעת המעמד החלופי נמצאת על המדוכה למעלה משלוש שנים, זה די והותר כדי לקבל החלטות.

כיו"ר הקואליציה אני נתון ללחצים מצד שרים ומשרדים לקדם דברים דחופים ולשים אותם על סדר היום של המליאה. אתם יכולים לעדכן את שר הביטחון ואת שר הפנים שהדברים שלהם עכשיו ייקחו זמן כי אני אתן עדיפות למשרדים אחרים שמתייחסים קצת יותר ברצינות לחברי הכנסת.

אולי תקבע דיון לעוד שבועיים עם מנכ"ל רשות האוכלוסין.

אני לא קובע דיון. עד שאני לא מקבל תשובות, הדברים של משרד הביטחון ומשרד הפנים לא יעלו למליאת הכנסת ולא יקודמו בוועדות.

הסיפור של המעמד הארעי או המעמד החלופי זה לא מה שהחוק מדבר עליו.

זה עניין אחר שביקשנו להסב את תשומת לב המשרד.

התיקון לסעיף 11 בחוק האזרחות מדבר בדיוק על זה, על העובדה שלא צריך לתת להם מעמד חלופי אלא לגרש אותם לשטחי הרשות. בדיוק בחדר הזה היו את הדיונים מול הנציגים שאמרו: אנחנו מחויבים על פי חוק לתת להם מעמד חלופי. המטרה של החוק היא לא לתת מעמד חלופי של תושבות בישראל למי שאתה שולל ממנו את האזרחות. הם לא אמורים לקבל מעמד תושב, הם אמורים להיות משוללי תושבות ואזרחות ולהיות מגורשים לשטחי הרשות.

לאלה שיש להם מימון לא יידרש מעמד של תושב קבע, הם יגורשו.

יש 1,000 מחבלים בבתי הכלא בפיקוח שב"ס. 700 מתוכם הם פלסטינים ממזרח ירושלים בעלי תושבות ישראלית, 300 בעלי אזרחות ישראל, וזה בנוסף לאותם אנשים כמו כרים ומאהר יונס שהם אזרחים ישראלים ששוחררו לביתם.

המעמד החלופי רלוונטי לנושא האזרחות ולנושא התושבות. אתם עובדים על שני המקרים?

בגלל הזכויות.

כן.

אותה עבודה גם לגבי שלילת אזרחות וגם לגבי שלילת תושבות, ואתה מבקש מהם גם לגבי זה לוחות זמנים ותשובות.

עצוב שכך משרדי הממשלה והשרים מתייחסים לנושא הזה. אני סוגר את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30.