פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



28
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה
28/06/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 19
מישיבת הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה
יום רביעי, ט' בתמוז התשפ"ג (28 ביוני 2023), שעה 9:18

סקירת מסלולי התמיכות הממשלתיים לעמותות וארגונים הפועלים למען שורדי השואה

חברי הוועדה: מירב כהן – היו"ר

מוריה שליסל - רפרנטית גבייה, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

סופי פרכטמן - רכזת משרדים מנהלתיים חשכ"ל, משרד האוצר

נועה ביטמן - רפרנטית חטיבת משרדים חברתיים החשב הכללי, משרד האוצר

חנן ארליך - אחראי תחום תמיכות במחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יוכי אילוז - מנהלת תחום בכיר עזבונות ותמיכות - ביטחון תזונתי, משרד הרווחה והבטחון החברתי

יונתן אמסטר - מנהל שירות אזרחים ותיקים, אגף אזרחים וותקים במשרד, משרד הרווחה והבטחון החברתי

דודו ברוך - מנהל תחום תמיכות, המשרד לשוויון חברתי

אסנת רחמים - מנהלת תחום פרוייקט תוכניות סיוע, משרד הבינוי והשיכון

נטלי קפוליאנסקי - מפקחת מחוזית - שירות רווחה, משרד העלייה והקליטה

איילה מוזס - מנהלת אגף מורשת, משרד התרבות

שמוליק סורק - יו"ר ועדת הכספים במרכז ויו"ר דורות ההמשך, מרכז הארגונים

רותי זיני - מנהלת תחום הוצאות ותשלומים, הרשות לזכויות ניצולי השואה

גליה מאיר אריכא - היועצת המשפטית, הרשות לזכויות ניצולי השואה

אורלי סיון - מנכ"לית, אביב לניצולי שואה

חדוה מונטיאס - מנכ"ל, למענם - רופאות ורופאים למען שורדי שואה

דניאל יפה - מנהל כספים, קרן לרווחת נפגעי השואה

עמית דוד - מנכ"ל, משקפיים ורודות

גאל קימרשלק - יו"ר, משקפיים ורודות

סימה עובדיה פורצנל - מנהלת אגף יישומי חוק ומדיניות במערכת החינוך, משרד החינוך

אברהם שרנופולסקי - יו"ר, חזית הכבוד ניצולי שואה

ירון מרקוס - מנהל מחלקת הקצבות, ועידת התביעות

יאיר סמוליאנוב - מנכ"ל חברה, לובי המיליון

שלומית ארליך

אריאלה אהרון

אופיר עובדיה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות

סקירת מסלולי התמיכות הממשלתיים לעמותות וארגונים הפועלים למען שורדי השואה

בוקר טוב, תודה לכל מי שטרח להגיע, בדרך כלל אנחנו עושים דיונים יותר ארוכים, היום ביקשתי להקדים אתכם וזה יהיה דיי מקוצר כיוון שיש כנס חירום בנושא נשים, ולא רציתי לבטל את הדיון היום, בדרך כלל אני נותנת לכולם לדבר כמה שהם רוצים, היום אנחנו נצטרך להתכנס לזמנים מקוצרים יחסית, אבל היה לי חשוב כן לקיים את הדיון כי זה משהו שיכול לעזור הרבה ארגוני חברה אזרחית, ונשתדל להיות כמה שיותר יעלים, בואו רק נמסגר את הדיון לבוקר הזה.

יש הרבה מאוד ארגונים שעוסקים גם בהנצחה וגם במתן שירותים לשורדי שואה, ויש היום מסלולי תמיכה שונים במשרדים שונים, בעבר גם הרשות לשורדי שואה והמשרד לשיווין חברתי היו ביחד והכל היה מרוכז במשרד אחד, עכשיו זה גם פוצל וזה יצר עוד בלגן אירגוני, אז אנחנו נרצה לעשות סדר בזה, ויש גם משרדים אחרים שיש בהם מסלולים קטנים יותר, העיקריים אלו הרשות לשורדי שואה והמשרד לשוויון חברתי, אבל יש עוד משרדים כמו חינוך, קליטה ועלייה ואחרים שאני מבינה שגם יש התייחסות לנושא הזה, אנחנו נרצה להבין מה אפשר להפיק מהם, נעשה סדר בקיים ואז גם נחשוב קצת איך אפשר לשפר את זה, אילו צרכים נוספים לא מקבלים מענה ואולי נכון להרחיב את התמיכות גם אליהם.

זה נושא הדיון להיום, אני מציעה להתחיל עם המשרד לשוויון חברתי, דודו ברוך, יקירנו, כיף לראות אותך, המשרד לשוויון חברתי בעצם תומך בשני מסלולים שאני מכירה, הראשון זה תמיכה בארגונים שפועלים להשיג פיצויים ממדינות בחוץ לארץ, המסלול השני נוגע למוסדות שפועלים להנצחה, אני זוכרת שיש גם אנשים פרטיים שמוציאים ספר זיכרונות או דברים כאלו שקיבלו בעבר סיוע מהמשרד.

שני המסלולים האלו, מסלול ההנצחה הוא כ-4 מיליון שקלים ומסלול הפיצויים ממדינות זה עוד כ-2.5 מיליון שקלים, נשמח דודו לסקירה תמציתית וקצרה שתשמש את הארגונים שיושבים כאן ובעיקר שתיתן להם כלים איך הם יכולים לקבל עזרה מהמשרד לשוויון חברתי.

מצוין, אז בוקר טוב לכולם, המשרד לשוויון חברתי תומך בשני מבחני תמיכה עיקריים, הנצחת זיכרון השואה, והשגת פיצויים לשורדי השואה.

אני אתחיל בהנצחה שזה למרבית הגופים שלנו, גופים קטנים, כ-30 גופים שנתמכים על ידי המשרד, אנחנו נעשה סקירה קצרה לגבי אילו נושאים אנחנו תומכים במשרד.

פעילויות של העמותות הן בדרך כלל הוצאה לאור, הפקה של ביוגרפיות ועדויות אישיות, הוצאה לאור של עלונים בעיתונים, קיום כנסים, הרצאות שהם מקיימים, הקמה ואחזקה של אנדרטאות, אתרי - - -

זה נעשה תמיד דרך מוסדות דודו או גם אנשים פרטיים?

זו תמיכה 3א' שהיא דרך מוסדות ציבור, כשמגיעים אלינו אנשים פרטיים אנחנו בדרך כלל מצוותים אותם לעמותה מסוימת, תמיד היא תהיה מהקהילה שלהם כי יש לנו מגוון קהילות של העמותות, אחד הדברים המיוחדים שיש במבחן התמיכה זה הנושא של הוצאות הנהלה וכלליות, החשב הכללי פחות אוהבים את זה, אבל אנחנו מאפשרים גם 20% בהוצאות הנהלה וכלליות כחלק מהתמיכה שלנו שזה משמעותי ביותר, וזה מסייע לגופים בעיקר בעניין הזה של הגשת המסמכים שיש את הצורך בחתימות של עורכי דין ורואי חשבון, שזה החלק הבירוקרטי היותר קשוח לגופים האלו.

אלו גופים קטנים מאוד שמחזור הפעילות שלהם הוא מתחת ל-100,000 שקלים, עשינו להם מסלול מקל, בחשב הכללי יש לפי נוהל שר אוצר מסלול שהוא קצת יותר קשוח בירוקרטית מגופים אחרים, אבל עדיין זה לא מספיק, אנחנו רוצים לעשות חשיבה מחודשת, אולי למצוא מסלול ירוק יותר, וקל יותר לגופים האלו כי הם צריכים גם להתמודד עם מערכת מרכבה שהיא מערכת לא פשוטה, בטח לא לשורדי שואה, וגם עם כמות מסמכים שהיא בלתי נגמרת, זה לגבי הנצחת שואה.

לגבי השגת פיצויים זה מבחן תמיכה שנתמך יחיד מתקנה, זה מרכז הארגונים, מבחן תמיכה מיוחד מאוד של ניהול משא ומתן מול ממשלות זרות, חייב לתת דגש על נושא פנסיות פולין ופנסיות רומניה שאלו ההישגים הגדולים והאדירים של מרכז הארגונים, הם מצליחים להגיע לשם לסכומי מענקים מכובדים לשורדי שואה, דבר אחד, זה שינוי שינוי מבחן תמיכה שאנחנו עושים בשנת 2024 שהוא מהותי מאוד, וזה שינוי כיוון ותפיסה של המשרד לשוויון חברתי, זה התחיל בתקופה שלך מירב, אנחנו מתאימים את עצמנו לתקופה של היום, לדור שני ואפילו לדור שלישי, למעבר של בין שורדי שואה לתקומה, וממש עושים התאמה של מבחן התמיכה, מאפשרים גם תמיכה בקהילות יהודיות בתפוצות.

אנחנו עושים עוד פעילויות כמו מתן כלים להדרכות לשורדי שואה, לדור שני ודור שלישי, סדנאות, תערוכות ועוד כמה סעיפים חדשים, גם תקציב התמיכה השנתי יגדל משמעותית, כבר היום בישרו לי שהתקציב יהיה אפילו מעל ל-4 מיליון שקלים, אז זה הישג משמעותי מאוד.

יופי, תודה רבה.

אני רק אגיד לך קודם כל תודה רבה על כל העבודה, תדעו לכם שדודו מעבר לעניין הרשמי, בסוף כשיש בן אדם במשרד שבאמת בא לו לעזור אז הוא ממלא בעצמו את הטפסים לאנשים והוא עושה הכל כולל הכל כדי שאנשים יקבלו תמיכות, חוויתי את זה בעצמי אז תודה על העבודה והנשמה היתרה שאתה מביא לתפקיד שלך.

אני עוברת לרשות לשורדי שואה, שגם אצלכם יש מסלולים, המסלול הראשון הוא תמיכה במוסדות ציבור העוסקים בסיוע לנפגעי רדיפות הנאצים, והמסלול השני הוא תמיכה במוסדות הפועלים בתחום הנגשת דיור לנפגעי רדיפות הנאצים.

מה הסכומים של שני המסלולים האלו?

אצלכם זה כ-6.5 מיליון שקלים ביחד, נכון דודו?

אצלנו זה כ-24 מיליון שקלים, 2 מבחני התמיכה האלו כוללים בתוכם כחמישה אפיקים עיקריים, הסכום הוא היה 24 מיליון שקלים בשנה שעברה, ואנחנו צופים לאחר שנשארו לנו עודפים משנה שעברה, יעמוד לרשותנו לחלוקה סכום דומה, הפעילויות כוללות קודם כל מועדון חברתי - - -

הסכום מפתיע אותי, הייתי בטוחה שהוא הרבה יותר קטן, מפתיע אותי לטובה, כי כשראיתי במסמכים ראיתי רק כשמונה עמותות שמקבלות, או שלא הבנתי נכון.

נכון, אין מספר גדול של עמותות, אבל יש חמש - - -

מה כ-24 מיליון שקלים הולכים לשמונה ארגונים?

נכון, אנחנו תכף נראה מה הפעילויות, הפעילות מקיפה מספר גדול - - -

כמה נתמכים אצלכם עם התקציב?

אצלנו כ-30 גופים בערך.

זה שונה, הם תומכים למשל בפעילות של הנצחה, בפעילות של הוקרה, צריך לזכור שהפעילות שאנו תומכים בה אצלנו היא מול הניצולים, השאלה היא לכמה ניצולים מגיעים, חלק מהתשלומים נגזרים מכמות המשתתפים בפעילות, תכף נראה עוד אפיקים ואז נבין.

הפעילות הנתמכת הראשונה היא מועדון חברתי, הכוונה היא לגוף שמפעיל מועדון ייעודי לניצולי שואה, מועדון שמהווה מוקד לפעילות יום יומית חברתית, תרבותית, כמובן בפיקוח של עובד סוציאלי או פסיכולוגים, אוריינטציה פסיכולוגית מסוימת, מועדון שכולל לפחות כ-50 חברים, שלפחות 75% מהם הם ניצולי שואה ואנחנו פה תומכים בכל עלויות המועדון, אם מדובר חוגים, אם מדובר טיולים לפי מספר המשתתפים ואם מדובר אפילו על תקורה, מים, חשמל, שכירות וכולל עלות העסקה של אותו עובד סוציאלי ואותו פסיכולוג.

מזכירה לך שאנחנו גם הרחבנו את המימון גם לשירותי הסעה, מה שקורה שניצולים יותר ויותר מתקשים להגיע, אנחנו שומעים על הרבה מקרים שאותו מועדון שהיה בית עבורם - - -

את זה עשינו בעקבות פנייה של שורדי שואה בעמך.

נכון, וכמובן אנחנו נותנים את זה לכל מי - - -

כן אבל שם נולד הצורך, זה בוצע? עכשיו מקבלים?

זה בוצע, עדיין לוקח להם זמן להפנים כי הם צריכים להפעיל עכשיו מערך, זה עדיין לא מבשיל לסכומים שאנחנו חשבנו, אבל אנחנו עדיין עושים לגבי זה חשיבה, אבל מבחינתנו הסכום מוקצה לטובת אותם ניצולים שנמנע מהם להגיע כדי שיוכלו להמשיך להגיע למועדון.

בצד המועדון החברתי אנחנו גם תומכים בפעילות טיפולית קבוצתית, לא כזו שמתבצעת במועדון אלא שמתבצעת בבתי האבות שלהם, בדיור מוגן, אבל פעילות שהיא מתבצעת בתדירות קבועה, יש קבוצה קבועה שנפגשת על בסיס שבועי שכוללת לפחות כשישה ניצולי שואה, בעבר זה היה כ-20 אנשים בקבוצה, אנחנו הולכים ומורידים את המספרים, היום זה עומד על כשישה ניצולי שואה בקבוצה, וכמובן על ידי פסיכולוג ופסיכיאטר, וגם פה אנחנו משתתפים בעלויות מאוד נאות בפעילויות האלו, ואנחנו רואים שהקבוצות הולכות ומתרחבות, זה כמובן בפריסה ארצית.

אפיק נוסף הוא התערבות סוציאלית פרטנית, פה אנחנו מדברים על ליווי ארוך טווח של עובד סוציאלי שמלווה את הניצול, עושה הערכה לגבי כל הצרכים שמקיפים אותו בכל היבט, היבט רפואי, סוציאלי, חברתי, תזונתי.

יש לי שאלה עקרונית כי אף אחד לא יזכור את מה שאת אומרת כי זה הרבה מאוד סעיפים, איפה זה מופיע?

גם במשרד לשוויון חברתי וגם ברשות לזכויות ניצולי השואה, איפה מופיעים הקריטריונים, אני עמותה, אני רוצה לדעת אם אני עומדת ואם אני יכולה, איפה אני יכולה לראות?

קודם כל זה מופיע באתר שלנו, אפשר לראות את הכל באתר שלנו בצורה מסודרת.

זאת אומרת שמה שאת אומרת עכשיו מופיע באתר?

גם באתר שלנו, גם באתר של משרד המשפטים, אנחנו גם מפרסמים קול קורא וזה מופיע בעיתונים, אנחנו גם רואים את היענות והפנייה של הגופים אלינו.

כי שמונה ארגונים זה לא הרבה.

זה לא הרבה כשמבצעים את הפעילות.

אבל את אומרת שפנו הרבה.

תראי, פנו הרבה גופים שפועלים בכלל בתחום הקשישים, לא פעילות ייעודית לניצולי שואה, כל גוף שפועל באפיקים אלו בתחום של ניצולי שואה הוא כן נמצא אצלנו, אני לא מכירה גוף שהוא גוף ייעודי שפועל באפיקים האלו למען ניצולי שואה ולא נתמך על ידינו.

גם דודו וגם גליה אני אשמח שתעבירו לנו אחר כך ריכוז ונפרסם את זה גם אצלנו שהארגונים יכירו, שיהיה מקום, יכול להיות שזה קיים ואין בעיה, נעשה ריכוז כזה.

אני רק אסיים ואומר שאנחנו תומכים באחזקת לחצני מצוקה לקבוצת ניצולים שלא מקבלת מימון ממקור אחר, וכמובן יש להם את הנושא של הנגשת דיור, שזה כולל גופים שעושים הנגשה לבתים של ניצולי שואה, כמובן הנגשה שהיא מקצועית בהתאם לתוכנית של מרפא בעיסוק או מורשה נגישות, זה כולל הרחבת פתחים, כולל שינויים בחדרי רצחה, התקנת ידיות בהיבטים של בטיחות וכדומה.

מעולה, אז אני עכשיו אעבור לארגונים ואחרי זה אני אעבור לעוד משרדים שאולי יש בהם עוד התייחסויות, אבל אני רוצה רגע לשמוע את הארגונים.

בואו נתחיל עם משקפיים ורודות.

היי, גאל קימרשלק אני מייסדת ויו"ר משקפיים ורודות, עמית דוד הוא מנכ"ל משותף של משקפיים ורודות.

אנחנו במשקפיים ורודות מסייעים לשורדי שואה בכל מה שקשור לתיווך מול מערכת הבריאות הציבורית, הקדמת תורים, סיוע מול חסמים בירוקרטים, יש לנו מערך של הסעות וליווי לבדיקות וטיפולים ויש לנו גם פרויקט מהמם של בדיקות ראיה אצל אופטומטריסטים והתאמת משקפיים כמובן ללא עלות.

הנושא שאני רוצה להציף פה הוא התמיכות להסעות לבדיקות וטיפולים, גליה דיברה על הנושא להסעות למועדונים שזה מהמם, אבל אני באמת חושבת על הנושא הסופר קריטי ששורד שואה מתקשה להגיע פיזית לטיפול רפואי, אנחנו מקבלים אין ספור פניות והסיוע שאנחנו מגישים הוא על ידי מערך המתנדבים שלנו שמושתת כולו על מתנדבים ממשמר הגבול, או מימון שאנחנו העמותה מממנת הסעות במוניות, או באמבולנסים לשורדים סיעודיים.

היום אנחנו מאפשרים את ההסעות לא על ידי מערך המתנדבים שלנו, הסעות בתשלום על פי תקציב, אנחנו מתוקצבים על ידי פילנתרופיה, על ידי ועידת התביעות, ואני חושבת שהנושא הזה של מבחני תמיכה להסעות לבדיקות וטיפולים זה משהו קריטי ולדעתי ממש מידיי.

גליה זה יכול להתכתב עם השינוי האחרון שנעשה, שתומך בהסעות?

אז קודם כל כדי לעשות סדר, אנחנו מממנים הסעות לטיפולים שמוכרים אצלנו לניצולים כשיש צורך כזה, זה בלי קשר, המימון הוא חלק מהחובה שלנו ואנחנו עושים את זה.

פה אנחנו מדברים על מועדונים חברתיים שאנחנו תומכים בהם שאנחנו הרחבנו את המימון גם להסעות, את יכולה להיות היבט משלים נניח במקרה ויש פה ניצול שרוצה טיפול, אולי טיפול שפחות מוכר, זה מוכר.

נכון כשזה מוכר אז הם באמת זכאים להחזר מסוים עבור ההסעה, אבל כשזה לגשת לרופא עיניים או רופא שיניים, משהו שהוא נורא בסיסי, הם נתקלים בחסמים שכמעט הם לא מסוגלים להתמודד איתם.

מה את חושבת, אפשר לפתור את זה?

אפשר לעשות חשיבה לגבי הנושא.

אני רוצה רגע להדגיש משהו זה נשמע מהטון של הדברים שזה צורך קטן שנדחק לשוליים, זה צורך ענק וגאל אמרה ואני לא יודע אם זה נשמע ברור - - -

לא זה לא נשמע קטן, זה פשוט כאילו יש פה באזור חיוג דברים קיימים, וזה לא מכוסה, אז אולי אפשר להתלבש ולהרחיב.

בוא נשאל ככה, כמה גופים בארץ יש שפועלים ונותנים סיוע של שירותי הסעה בפריסה ארצית?

יש הרבה עמותות.

זה צורך ענק.

האם יש משרד ממשלתי כלשהו, לדוגמה משרד הבריאות, שמודע לצורך הזה ונותן מענה לנושא הזה, או רשויות מקומיות שנותנות מענה לנושא הזה?

אני לא יודעת.

זה משהו שהייתי מבררת

אנחנו מהשטח רואים צורך אדיר ואנחנו עוצרים את התמיכה שלנו בתקציב שיש לנו לצורך הזה, אם היה לנו פי שלוש תקציב היה לנו גם פי שלוש ארגון ויותר.

הצורך ברור לגמרי.

בואו נסכם את זה שזו כותרת שצריך רגע לראות איך פותרים אותה, נשים את זה במשימות שלנו ונעשה אחריה מעקב, תשבו, תחשבו, יש בסיס שאפשר להתלבש עליו כי יש תמיכה בהסעות פשוט לטיפולים רפואיים מוכרים ולמועדונים, השאלה אם אפשר להתלבש עליו ולהרחיב?

לא, זה לא יהיה להתלבש עליו, כי כאן הנושא זה מועדון חברתי והסעה זה שירות נלווה, פה אנחנו מדברים ופותחים בכלל תמיכה, והאפיק העיקרי הוא שירותי ההסעה ולכל טיפול רפואי מכל סוג שהוא, ולא למועדון חברתי מכל רחבי הארץ.

אוקי, אז אני אכניס לסיכום גליה כשנשב עם המשרד לשוויון חברתי, עם הרשות לזכויות ניצולי השואה, עם העמותה הזו או עמותה אחרת כי אנחנו לא מחויבים לעמותה אחת אלא לעיקרון, ונחשוב איך אפשר לתת לזה מענה, אולי גם אפשר לצרף לזה את משרד הבריאות.

בשמחה, אני גם אוסיף שיש לנו מתוקף החיבור שלנו של כל התיווך מול מערכת הבריאות הציבורית אז אנחנו מקבלים גם פניות מהקופות עצמן שזקוקות לעזרה הזו, להסעות באמבולנסים כמו להחזיר סועד מאשפוז הביתה, או לדוגמה להסיע לכימותרפיה.

הייתי מוסיפה גם את משרד הרווחה כי יכול להיות שיש שמה כן מענים לנושא הזה, לפחות לאוכלוסיות מסוימת.

כן, פה אנחנו ממש מקבלים את הפניות מהגופים ומהקופות עצמן.

גליה את תזמני דיון, את תהיי המנהלת, נכניס את זה לסיכום.

אני רוצה לעבור לארגון הבא, לובי המיליון, יאיר.

בוקר טוב, קודם כל תודה על קיום הדיון ועל הנכונות, תמיד חשוב וכיף לבוא לכנסת לוועדות שעובדות.

לעניינו, אני יאיר סמוליאנוב מלובי המיליון.

אני אתחיל מסוגית השפה הרוסית, בשני כיוונים, הכיוון הראשון אני תוהה האם הקולות קוראים, מה שכתוב באתר ומה שהסברתם קיים גם ברוסית, נראה לי שבשאלון החברתי נראה שכן, באתר שלכם אני לא בטוח שראיתי את זה ברוסית, אולי אני פספסתי.

גליה, יש את זה?

אני יודעת שכן, אני יודעת שתורגמו דפים ועמודים, אני אבדוק את זה עכשיו.

אוקי, אז אני אכניס לסיכום שניקח את הריכוז של כל התנאים והמסלולים לארגונים ונוודא שיש את זה גם ברוסית, כשליש מהשורדים היום הם דוברי רוסית.

אני אגיד שאחד הדברים שאני נתקל בהם המון וחלק מהארגונים שיושבים כאן גם מכירים את זה, פונים אלינו לא מעט אנשים שאומרים אנחנו פועלים למענם של ניצולי שואה, אנחנו רוצים להיכנס לעולם הזה שנקרא חברה דוברת רוסית, אבל אין לנו אנשים שהם דוברי רוסית ויש לנו המון שירותים לתת.

אין היום שום שירות שמאפשר שם קוד של שירותי תרגום, או יכולת עכשיו להביא מישהו שיתווך את הסיפור הזה, כשעושים ליווי, כשעושים טיפול, כשעושים הסעה, כל דבר כזה, אין את היכולת לארגונים לקבל מישהו שהוא לא רק מתנדב במאה אחוז, אלא כן שירות מסוים יותר מקצועי שיאפשר להם בין אם זה לתרגם את האתר שלהם לרוסית, בין אם זה להוציא קול קורא לשפה הרוסית, או בין אם הם רוצים להביא מתנדבים ולא מצליחים, כי שוב יש המון ניצולי שואה דוברי רוסית ולצערי אין מספיק מתנדבים דוברי רוסית שיכולים לסייע.

אני בטוח שעם סיוע כספי הדבר הזה כן יצליח, ואין היום שום יכולת של המון ארגונים שפונים אלינו בהקשר הזה, משהו שאני נתקל בו המון, המון ארגונים שעושים טוב ולא מצליחים לפנות לאוכלוסייה בנושא שורדי השואה.

תראה אני נתקלתי בזה ב"עכשיו זה הזמן", מי שהפעיל את זה היה ג'וינט אשל ומטב, ולא היו שם באמת דוברי רוסית, היה קושי לגייס מתנדבים דוברי רוסית, אני שומעת שזו בעיה שחוזרת על עצמה, אבל ההצעה שלך לפתרון לא ברורה לי.

אז אני אומר, דבר ראשון זה הסיפור של שירותי סיוע לתרגום, שעכשיו גוף - - -

אבל זו לא בעיה של תרגום, תרגום נפתור, יהיה להם את האתר.

בסוף מישהו בא לבקר כל שבוע לאורך כ-20 שנים, ניצול שואה צריך לדבר רוסית.

לא אז אני אומר, זה חלק ראשון.

החלק השני, אני חושב שהיכולת של המדינה לבוא ולהגיד אנחנו מבינים שיש פה אוכלוסייה ייחודית ומורכבת ואנחנו מבינים שאולי אם אנחנו יכולים למצוא מתנדב או מתנדבים דוברי עברית שזה יותר קל, מתנדבים דוברי רוסית יותר קשה למצוא, אז אולי גם את הדבר הזה צריך להפוך ללא מתנדבים, לתגמול כספי מסוים בסיוע בדבר הזה.

אני חייבת לומר בהקשר הזה לפני שאתה אמרת את זה, דווקא בהקשר של המערך של ביקורי הבית שהוא בתשלום יש עבודה מאוד יפה עם דוברי רוסית, עובדים שלנו דוברי רוסית שעושים את ביקורי הבית, כולל הפרויקט של האוריינות הדיגיטלית, דווקא החבר'ה החזקים שלנו הם דוברי רוסית, הם מגיעים ועושים ביקורי בית אצל האוכלוסייה הרוסית וזה עובד מצוין.

אני מסכים עם זה, הטענות שלי הן לא על הרשות, הרשות עושה - - -

אני מתייחסת לזה כמקרה בוחן למה שאמרת ש- - -

עמית רצית להוסיף?

כן, אני ממש מחזק, אנחנו לא הצלחנו למצוא מתנדבים דוברי רוסית ואנחנו משקיעים תקציב ומשלמים לאנשים שמתווכים אותנו לקהל הרוסי בכסף, זה צורך מאוד חזק וככה בחרנו לפתור אותו, גם פה היכולות של הארגונים מוגבלות.

נקודה אחרונה שאני רוצה להוסיף ממה שאני מכיר ותתקני אותי אם אני טועה, הסוגיות של המועדונים החברתיים הם צריכים לעמוד בדרישות מסוימות של מקום פיזי קודם כל ולא דיגיטלי אם אני לא טועה, ודבר שני שזה מקום שצריך לבצע בו פעילות בתדירות מסוימת וכמות פעמים מסוימת וכדומה.

אני מתעסק באוכלוסייה דוברת רוסית אז אני רואה את זה שם, לא מעט גופים שהפיזי הרבה יותר מורכב וקשה להם וגם בהכרח עכשיו העקביות שלהגיע לאותו מקום פיזי יותר מורכב וקשה, אבל עושים לא מעט מפגשי זום וגם בתדירות גבוהה, עושים גם מפגשים פיזיים פשוט בתדירות יותר נמוכה, ואני אגיד בכנות שאפילו הדברים הקטנים, וזה קצת מצחיק להגיד את זה כי זה עשרות שקלים בחודש, אבל הסיפור הזה של זום פרמיום והיכולות שלהם עכשיו לשלם על ענן באינטרנט בשביל לעלות את ההקלטות, או כל מיני דברים כאלה בסיסיים, אלו דברים שלא עולים הרבה מאוד כסף אבל לחלק אין את היכולת.

אני לוקחת מהדברים שלך יאיר ואני חייבת לעבור לבאים, אולי יש פה צורך לבחון מסלול תמיכה ייעודי לרוסית, זאת אומרת לתרגום.

עוד הפעם, כל מה שאמרת גם על קבוצות בזום וגם ברוסית זה קיים אצלנו, כמו שאת יודעת אנחנו הרחבנו את המבחנים ויש לנו גם את המועדונים של ארגון פליטי השואה, הם בפנים, ויש לנו בצד המועדון גם קבוצות וחוגים קבוצתיים, זה כולל גם קבוצות בזום.

לא אבל אומרים לך ארגונים שונים כולל פרויקט שאת מנהלת שעכשיו זה הזמן, שיש קושי לאתר אנשים שיבואו על בסיס התנדבות ברוסית, אז יכול להיות שצריך פה משהו שידרבן את ההתנדבות ברוסית, לבחון את זה.

אני עוברת לאורלי סיוון, מנכ"לית אביב לניצולי שואה.

היי בוקר טוב, שוב אני מודה על הדיון.

העמותה שלנו קיימת כבר 16 שנים, משנת 2007 ונותנת סיוע לניצולי שואה בנושא מיצוי זכויות מכל הגופים, גם בארץ וגם בחוץ לארץ ללא כל תשלום, בעמותה עובדים צוות של 15 עורכי דין שהם עובדים בעמותה, הם לא מתנדבים, זו המומחיות שלהם וזה מה שהם עושים, עד היום העמותה לא קיבלה ולו שקל אחד מהמדינה.

למה? כי ניסיתם ולא הצלחתם?

כי אנחנו לא עומדים בקריטריונים של התמיכות של הרשות, או של אף משרד אחר.

זה נכון שמבחינת הרשות, ואני יכולה להבין את הטענה, היא באה ואומרת אתם עושים פחות או יותר מה שאנחנו עושים.

אבל למה? תמיכה במוסדות ציבור העוזרים לנפגעי רדיפות הנאצים.

בצורה הזו את צודקת נכון, והיו גם שנים שניסינו, אבל אנחנו לא מפעילים מועדון חברתי ואנחנו לא נותנים שירות סוציאלי, אנחנו נותנים את הליבה של סיוע במיצוי זכויות, הייחודיות של העמותה ועל זה אני חושבת שאפשר להעיד, אנחנו הופכים כל אבן כדי שניצול השואה ימצה את מקסימום הזכויות שלו מכל הגופים, אנחנו עובדים מול גרמניה, יש פה מקרה של ניצולת שואה בת 103 מגטו בטצ'ואן שעזרנו לה השבוע לקבל כ-74,000 אירו, ניצולת שואה מגטו בוקרשט שעזרנו לה לקבל כ-97,000 אירו.

דודו זה לא נחשב להביא כסף מחוץ לארץ?

זה נחשב השגת פיצויים לכל דבר ועניין.

נו אז למה זה לא במסלול של המשרד לשוויון חברתי?

בגלל שחשבתי שאלו אנשים שעומדים בקריטריונים מול המדינה, שעושים מה שמרכז הארגונים עושה שהם נמצאים בקשר מול רוב.

לא בהכרח.

אז אני אשמח, בגלל שעד היום הגישה באה ואומרת אנחנו עמותה יחידה שעושה את זה וניצולי שואה שפונים אלינו אנחנו ממשיכים לטפל בהם לאורך השנים.

אז בואו נראה, מבחינתי אתם או ארגון אחר זה לא משנה, נראה לי שזה נכנס לסל כלשהו, תשבו עם המשרד לשוויון חברתי בבקשה.

חדוה מארגון למענם.

היי בוקר טוב, קודם כל עמותת למענם זו עמותה של רופאות ורופאים למען שורדי שואה, הוקמה לפני כשלוש וחצי שנים, אנחנו מנהלים מערך של למעלה מ-1000 רופאים מתנדבים שמסייעים בכל תחום רפואת המומחים בטיפולי בית, בביקורים במרפאה, הכל ללא עלות, זו עמותה שנתמכת אך ורק על ידי קרנות פילנתרופיות מהארץ בעיקר, וגם מהעולם.

אני מאוד רוצה להתחבר למה שגאל אמרה מבחינת הנושא ההיסעים, נושא ההנגשה של השירותים הרפואיים שזו המטרה המרכזית שלנו, לוודא ששורדי השואה מקבלים את כל הטיפולים הרפואיים שלהם הם זכאים בכל דרך אפשרית, לסייע להם, להגיע ולקבל את אותם שירותים הופך להיות יותר ויותר קשה.

את מחזקת את הנקודה של גאל, אז בסדר, אני אכניס את זה לסיכום וועדה ונעשה על זה ישיבה שגליה גם למנעם וגם משקפיים ורודות, יש כל מיני שמסיעים לבתי חולים, יש הרבה ארגונים שעושים את ההסעות כמו עזר מציון, חברים לדרך וכדומה.

תודה חדוה, מרכז הארגונים, שמוליק.

שלום לכולם ותודה, אני מייצג פה את מרכז הארגונים כחבר הוועד המנהל ויו"ר וועדת הכספים שלהם, אבל אני מייצג גם את עמותת דורות ההמשך.

אני אישית מתעסק בנושא תמיכות לפי סעיף 3א' משנת 2011, ואכן התקדמנו כברת דרך ארוכה מהגשת ארבעה העתקים של טפסים בניירת רגילה עם 50-60 עמודים כל פעם למרכבה ולכל הדברים האחרים, אז בוודאי שהתקדמנו.

מה שלא התקדמנו ואני אתמצת כי מונח לפניכם המכתב של קולט אביטל, יו"ר המרכז, זו המערכת הבירוקרטית, מתי הם מגישים בקשה, מתי היא מאושרת, איך היא מאושרת ומתי הם מקבלים את הכסף, כאשר אני מזכיר שהשיטה לפי 3א' היא קודם אתה מוציא את הכסף ואחר כך אתה מקבל אותו.

בנושא של מרכז הארגונים יש גם מקדמות, אני אתן את הדוגמה האחרונה מהשנה, מרכז הארגונים קיבל מקדמה שהיא בסביבות ה-600,000 שקלים, שהיא מה? כמה אחוזים היא מהתקציב שמאושר? כמה אחוזים הסכום אנחנו לא יודעים, מתי יגיע התשלום הבא אנחנו לא יודעים.

רגע פה יש לי שאלה כי זו סוגיה שחוזרת על עצמה לאורך שנים, כמה שאלות.

ראשית, האם מראש למרכז הארגונים כמו כל ארגון אחר, לדוגמה כמו הארגון של יהודה דוד, האם מראש אומרים להם את תנאי התשלום? הם יודעים מראש את תנאי התשלום?

חד משמעית.

אז אתם יודעים, אלו התנאים שהממשלה אתכם כמו כל ארגון, אתם צריכים לנהל את עצמכם, אתם יודעים שזה מגיע באיחור מסוים, אבל אתם יודעים מתי, זאת אומרת, דודו האם אתם עומדים במועד שהבטחתם? יכול להיות שהם לא רוצים את המועד הזה, אבל היה תיאום ציפיות מראש?

הם אפילו קיבלו סכום שהוא חריג יותר משאר הגופים כי אנחנו פנינו לוועדה המיוחדת בחשב הכללי ואישרנו להם סכום שהוא באמת חריג, היינו בשנה ללא תקציב עד לא מזמן ושם הסכום שאפשר לתת הוא הרבה יותר מזערי.

לא כי כל שנה מגיעה עונה של אנחנו עומדים להיסגר, והארגונים הולכים להיסגר, והשאלה היא האם זה משבר מסוים שלא ידעו לחזות אותו מראש, או שהכל בלוח זמנים ידוע מראש?

זה הנוהל, זה לוח זמנים קיים, כולם מכירים אותו, אולי יש אפשרות לבוא ולעזור יותר, בגלל זה פנינו לוועדה ובגלל זה הצלחנו להגדיל משמעותית.

אז אתם נתתם אקסטרה ממה שהבטחתם.

שלא נתבלבל, בסדר, דודו מכיר - - -

לא זה חשוב, כי אני הרבה פעמים מקבלת פניות ואומרת זה משבר, הבטיחו לארגון כסף ולא נתנו והוא הולך לפטר עובדים, הבטיחו תאריך מסוים ולא נתנו.

אבל אני רוצה להגיד דבר אחד, אמרתי לך את זה גם בעבר בהזדמנות שהיית שרה, שאם יש דמות כלשהי בתוך כל משרדי הממשלה שעוזרת ומנסה לעזור זה דודו, אבל אני כרגע חייב להעיר, הישיבה האחרונה שאני עשיתי מטעם מרכז הארגונים בנושא כסף לא רק עם דודו, אלא עם נציגי החשב הכללי, ושם אני אמרתי כי היתרה של הכסף בקופה הייתה כזו שאין לי כסף חוץ מחודש קדימה.

אבל אדוני אתם מנהלים ארגון, האם הבטיחו לכם כסף בתאריך מסוים והוא לא נכנס?

אני אענה לך, קודם כל אם אני לא יודע מראש באיזה תאריך נכנס הכסף וכמה - - -

אבל זו השאלה שלי בדיוק, לא אמרו לך מתי זה מגיע?

אני נמצא בסוף יוני תחילת יולי, אני לא יודע מה התוכנית השנתית עד עכשיו.

דודו, הוא יודע מתי הוא אמור לקבל את הכסף?

הוא יודע מתי בדיוק הוא אמור לקבל את הכסף.

אוקי, יש פה פער עובדתי שאני לא מצליחה לגשר עליו, אנחנו בלופ הזה כל שנה, לכן אני רוצה אחת ולתמיד ליישר את זה.

הם יודעים גם שכדי לקבל כסף הם צריכים לעשות פעילות ולהגיש דוחות ביצוע בזמן, זה משהו שהם גם צריכים להבין את זה.

אני לא יכול להתחייב לעשות פעילות כשאני לא יודע כמה כסף יהיה לי ומתי, פשוט חד וחלק.

זה מנגנון התמיכות.

אני חושבת שההבדל הוא שהם מסתכלים על עצמם כספק שירותים של הממשלה, ואתם מסתכלים עליהם כארגון שמקבל תמיכה, כשדודו נותן תמיכה הוא נותן כסף לארגון שגם אם לא תהיה לו תמיכה זה יהיה ארגון שימשיך לפעול, כי זו תמיכה בארגון, אתה מסתכל על עצמך כספק שירות של הממשלה שאם הוא לא יקבל את הכסף אתה לא יכול לתת את השירות, יש פה פער במסלולים.

אני חייב לחזור קצת להיסטוריה סליחה.

עוד שתי דקות לשיח הזה.

אין בעיה, התקציב המקורי שניתן ונקבע למרכז הארגונים היה כ-6 מיליון שקלים בזמנו על ידי הממשלה, מעולם הוא לא קיבל כ-6 מיליון שקלים, לא קיבל גם 5 מיליון שקלים ולא גם 4 מיליון שקלים.

אז אני אומרת ככה, אם הבטיחו להם כסף והם לא קיבלו זה לא בסדר, זה המצב?

לא.

אוקי אז יש פה פער עובדתי מסוים.

היות ואנחנו ישבנו עם החשב, גם אני ישבתי עם החשבות יותר מפעם אחת, אני רוצה להבהיר משהו, אני מסתכל על הדוחות של מרכז הארגונים, אנחנו לא פעם אנחנו לא יכולים לבצע פעילות כי אנחנו לא יודעים כמה כסף יכנס בהמשך, האישור מגיע בדרך כלל גם - - - זה מופיע בצורה הכי רשמית, האישור שאנחנו מקבלים על התקציב השנתי הוא לא מגיע בתחילת השנה, הוא מגיע באמצע או בסוף השנה.

אוקי, אז אני עוצרת את זה כאן כי אנחנו לא ניתן לזה להשתלט על כל הדיון, אני חושבת שיש פה פער בין מסלול תמיכה, זה לא מסלול תמיכה, זה ספק שירותים של ממשלת ישראל, ואם הוא ספק שירותים של ממשלת ישראל הוא צריך לקבל כסף כמו ספק שירות ולעבור את המסלול של מרכז וכל מה שעושים כשמקבלים ספק.

אם הוא ארגון שמקבל תמיכה כמו כל הארגונים האחרים, אז הוא צריך לקבל כמו כל הארגונים האחרים שאני מבינה שזה המצב, יכול להיות שצריך לעבור מסלול עם מרכז הארגונים מתמיכה לספק, יכול להיות שזה האירוע.

משפט אחרון ברשותך, היות ואני גם מייצג את העמותה כמו שאמרתי כ-12 שנים אני מתעסק בתמיכות, בעמותה מצבנו דומה, האישור מגיע מאמצע שנה ואילך, אז אני הרבה פעמים גובה כסף בפעילות ממשתתפים ואז אני לא יכול לבקש את התמיכה כי אני גביתי כסף, ועכשיו למשל אתמול הייתי באסיפה כללית של איגוד יוצאי וילנה וכסף של דו"ח ביצוע שנת 2021, הגיע עכשיו, בשנת 2023.

אגב, הרשות לניצולי שואה איך אתם נותנים את הכסף לארגונים? מסלול אחר?

גם אתם דורשים שהם יראו שהם ביצעו ואחר כך אתם נותנים את הכסף?

אנחנו קודם כל מאשרים את המסגרת על בסיס עמידה רק בתנאי סף, ברגע שמעבירים לנו דוחות ביצוע אנחנו מעבירים את הכסף.

זאת אומרת שזה כמו דודו, אותו דבר, זה לא היה עוזר להעביר אותם אליכם, זה אותו מסלול.

אני לא יודעת, אני לא מכירה את המבחנים שלהם, אבל כן אלו העקרונות של החשב הכללי.

אוקי, אז אני חושבת שאולי צריך לחשוב על צורת התקשרות אחרת למרכז הארגונים, כי הם לא יודעים לחיות במצב שאתם נותנים להם את הכסף רק אחרי שהם ביצעו את העבודה, זה בסוף הארגון.

זה בהגדרה של המרכז, הוא לא יכול לבצע פעילות.

אבל בהגדרה של החשב הכללי ככה זה עובד, אז משהו מראש לא מסתנכרן.

נכון, על זה אנחנו מתווכחים כבר כ-10 שנים.

אוקי, אז אולי צריך להעביר את זה למסלול אחר, אחרת זה לא פתיר, זו לא בעיה בירוקרטית, זו בעיה במבנה, החשב הכללי רוצה לראות פעילות ואחר כך מתקצב, אתם רוצים לראות תקציב ואחר כך לעשות פעילות, צריך לשנות את המסלול.

אני חושבת שזה משהו שאתם צריכים לשבת עליו החשב הכללי ומרכז הארגונים, אני אכניס את זה גם לסיכום.

הלאה, אני עוברת לדניאל יפה מהקרן לרווחת נפגעי השואה.

שלום לכולם, אנחנו עמותה גדולה שמקבלת כמה מבחני תמיכה, אנחנו מקבלים גם תמיכה בלחצני מצוקה, גם בשירות סוציאלי פרטני וגם בהנגשת דיור, רשימת הצרכים היא אדירה, זה לא שאני מתעסק בתחום אחד ואני מבקש משהו ספציפי, אם הוועדה תרצה אנחנו נוכל להעביר רשימת צרכים מפורטת בהמשך של כל הצרכים.

זו לא בדיוק רשימת צרכים, מה שאנחנו בודקים פה זה לוודא שסוגי הפעילויות של העמותות השונות נקלטים במסלולי התמיכה של המשרדים השונים, אבל בסדר אתם כבר במסלול מה שנקרא.

אוקי, אברהם, יו"ר חזית הכבוד, אברהם תודה שהגעת, יאיר אם אתה צריך את שירותיהם.

תודה רבה, שלום לכולם, עמותת חזית הכבוד מקבלת תמיכה ממשרד לשוויון חברתי ומוועידת התביעות, אבל מה שנראה לי מוזר מאוד שמשרד העלייה והקליטה לא עוזר יותר בתחום של עזרה לניצולי שואה, אנחנו לא רואים במכרזים של משרד העלייה והקליטה נושאים הקשורים לניצולי השואה, וחוץ מזה אנחנו לא עומדים בקריטריונים של משרד העלייה והקליטה משום שכל ניצולי השואה הם עלו ארצה בשנות ה-90, והם הם פה בארץ יותר מ-15 שנים, זאת אומרת שאנחנו לא עומדים בקריטריונים האלו, אז אנחנו מבקשים לשנות את הקריטריונים.

אוקי אז בואו נעשה ככה, אני מכאן אעבור לנציג משרד הקליטה והעלייה ברשותך, כדי שתוכל לקבל תשובות.

נטלי, נציגה, נטלי מה שלומך?

בסדר גמור, אין לנו באפיקי התמיכות נושא מוגדר של ניצולי השואה אבל יש שני נושאים שהם מאוד דומים ואפשר כן לפנות, יש נושא של תמיכה בקשישים עולים ויש נושא של מיצוי זכויות, שמיצוי זכויות יכול לתקשר גם עם העמותה של אביב לניצולי שואה.

אנחנו כן תומכים בעולים עד 15 שנים לארץ, זה הייעוד שלנו אנחנו משרד העלייה והקליטה ותחום התמיכות שלנו הוא מוגבל, אתם מוזמנים לפנות בהחלט, אנחנו מאוד רוצים גם שיפנו, הארגונים שתומכים בניצולי שואה לא פנו אלינו.

רגע, הם לא פנו כי הם יותר מ-15 שנים בארץ וזה לא רלוונטי, אבל האם ניתן לשקול את האירוע הזה, כי בסוף שליש משורדי השואה דוברי רוסית בלבד, הם עלו לארץ בגיל מתקדם, בשנות ה-90 ללא שפה ולכן גם ההתאקלמות שלהם הייתה הרבה יותר קשה, האם ניתן בגלל שאלו עולים עם מאפיינים מסוימים בהקשר הזה, האם ניתן להרחיב את העניין של יותר מ-15 שנים?

אני יכולה לבדוק את זה, אני לא יכולה לענות על זה כרגע.

אוקי, אז נכניס את זה לסיכום, בסדר אברהם?

תודה.

משרד הבריאות?

רגע מירב ברשותך רק שאלה קטנה למשרד העלייה והקליטה, בעקבות המלחמה עלו בשנה האחרונה כמה עשרות של שורדי שואה, הם כבר כרגע זכאים, מה הדרך שלהם לקבל מבחן תמיכה מכם?

זו לא דרך של שורדים לקבל תמיכה מאיתנו, הם מקבלים תמיכות מארגונים שמספקים את השירות.

אני מבין, לדוגמה עכשיו חזית הכבוד מכניסה לתוכה, חוץ מזה שיש עשרות חברים היום, היא מכניסה עוד כ-40 ניצולי שואה שעלו בעלייה האחרונה, זה הופך אותם כן לזכאים עכשיו?

קודם כל בעלייה האחרונה הגיעו כמה מאות ולא כמה עשרות ניצולי שואה, אנחנו עשינו באתר שלנו אפילו הגדרה נפרדת לניצולי שואה, לזכויות ניצולי שואה וארגונים מוזמנים גם לפרסם את הארגונים שלהם שם, מי שנותן שירותים בשפות, אבל מקבלים בדרך רגילה, זאת אומרת אם ארגון כלשהו מעוניין לתת סיוע לשורדי שואה שהגיעו מהעלייה האחרונה, אנחנו נתמוך בו.

פספסתי את זה סליחה, הסתכלתי על סיכומים ששלחו לי.

אני פשוט אומר שאולי אם למשרד הקליטה והעלייה יהיה קשה להגדיל את ה-15 שנים, אפשר למצוא דרך שהארגונים שגם ככה פועלים וגם ככה עושים את זה, יצהירו בצורה ברורה וייקחו חסות על מאות ניצולי השואה שעלו עכשיו, השאלה אם הם יכולים לקבל תמיכה?

אם דורשים יש שם תנאי שצריך לבדוק, עיקר האוכלוסייה או כזה - - -

זה בדיוק מה ששאלתי ולא קיבלתי תשובה.

אוקי אז תבחנו את זה, את תוכלי לכנס על זה דיון, תעשו הכנה ואז נדבר על זה בישיבה הבאה, את תהיי המנהלת של זה.

משרד הרווחה, יוכי, מה שלומך?

יש
יש אצלכם מסלול תמיכה?

אין אצלנו מבחן תמיכה ספציפי למחלקה שלי שנוגע לניצולי שואה, אבל יש לנו שישה מבחני תמיכה שנוגעים לנושא של סיוע במזון למשפחות נזקקות, כאשר מדובר על משפחות שהן משתכרות מתחת לסף העוני ויש טבלה של סף העוני של ביטוח לאומי, והן מסתייעות באמצעות עמותות ומקבלות את הסיוע.

יש לנו שיתוף פעולה משנת 2003 עם וועדת התביעות, ירון נמצא כאן, של פעילות ספציפית של מסגרות הזנה שמשענות או שאוכלים אצלם במסגרות ניצולי שואה, התמיכה היא באמת מקומית שפועל בעניין, לא משהו ארצי שנותן כיסוי, מי שמבצע את התמיכה, דוחות הביצוע, קבלות וחשבוניות זו וועידת התביעות מול העמותות.

המשרד שלנו מבצע את החלק של הפיקוח של אותן עמותות שהצהירו שהן מסייעות ועומדות במבחן התמיכה, אם זו מסגרת הזנה רישיון עסק, תעודת כשרות.

זה תמיד סביב אוכל?

כן, יש לנו ספציפית למנות חמות ולקמחא דפסחא לסיוע לסל החג, מדובר בהיקף לא גדול, למחלקה שלנו אין נגיעה מקצועית לאוכלוסייה של ניצולי שואה, מי שמרכז את זה הם המנהל, יונתן כאן מטעמם, אנחנו צריכים לסייע לכל אזרח.

ברור, זה יהיה מקובל עליכם להגיע לאותה ישיבה בנושא הסעות לשירותים רפואיים, שדיברנו עליה שגליה תארח, לבחון מסלול תמיכה יחד עם משרד הבריאות ומשרד הרווחה לשירותים רפואיים לשורדי שואה?

למחלקה שלי לא.

למחלקה שלך לא רלוונטי, וליונתן?

בוקר טוב, אני אגיד שהסיוע בהסעות עבור זקנים ככלל, לאו דווקא ניצולי שואה, לצרכים רפואיים הוא חלק מהאפשרויות של לקוחות של מחלקות הרווחה לקבל כסיוע כלכלי כמובן בהתאם למצב הכנסתם וכדומה, שהוא לא בהכרח מתאים ספציפית לניצולי שואה, זאת אומרת דרך סיוע חומרי ודרך והקרן לידידות.

אוקי אז תשבו יחד, המחלקה שלך כן רלוונטית לדיון הזה.

אני לא יודע אם אנחנו רלוונטיים, גם כוכי הסבירה, אנחנו בסוף כמנהל לא מוציאים מבחני תמיכה בנושא הזה, כל השירותים שהמנהל מספק באמצעות המחלקות אלו שירותים חברתיים לשורדי השואה באופן ישיר בסופו של דבר.

מבחני תמיכה וכדומה זה לא משהו שיוצא דרך המנהל, יש אירוע ספציפי עם ארגון למענם שמדובר על לעשות מיזם משותף, זה לא בדיוק מבחן תמיכה, זו התקשרות שאנחנו עושים חצי חצי במימון שלה, אז זה כן מקודם, אבל מבחני תמיכה שלעצמם אין כל כך, הסיוע רחב דרך המחלקות וכל השירותים בעצם שגם - - -

מה שאתה אומר שאתם מקצים כסף לרשויות המקומיות, והרשויות המקומיות קובעות את תבחיני הסיוע, שתבחיני הסיוע כוללים גם את נושא שירותי ההסעה, אתם יכולים לתת - - -

הרשויות המקומיות נותנות היום שירותים דרך המחלקות והשירותים החברתיים, גם שירותים שהם לכלל הזקנים וכמובן שניצולי השואה זכאים לקבל אותם, וגם שירותים בהגדרה ייעודים לניצולי שואה, יש המון, גם סדרי גודל שיוצאים כ-60 מיליון בשנה, עבור השירותים רק לניצולי שואה ואז צריך להוסיף את השירותים הנוספים כמו מסגרות ומועדונים, אתם מכירים, זה נראה לי כבר הוצג בעניינים אחרים בפורום הזה.

יש סיוע שהוא סיוע אישי לאדם וצרכים שונים שאנשים נזקקים אליהם ואפשר דרכם גם, זה לא סיוע ספציפי זה סיוע לאדם.

אני חושבת שאתם רלוונטיים לדיון הזה, לראות אילו ממשקים יש, אני אשמח שתשבו ונקיים על זה דיון המשך.

משרד השיכון והבינוי יש כאן?

בוקר טוב, שלום לכולם, אסנת ממנהל סיוע ודיור ממשרד השיכון והבינוי.

אנחנו כמשרד השיכון והבינוי לא תומכים ישירות בעמותות, אנחנו מתנהלים ישירות מול הפרט, יש לנו כמה מסלולי סיוע, המסלול הראשון הוא סיוע בשכר דירה שאנחנו נותנים לכל מי שעומד בקריטריונים של זכאות, לניצולי שואה אנחנו נותנים תוספת קטנה.

ויש לכם את המסלול של השיפוץ.

נכון, יש לנו את מסלול השיפוץ שכל מי שהוא דייר של דיור ציבורי יכול להגיש בקשה של שיפוץ, ודרך עמותות או בדרכים ישירות אנחנו מסייעים בשיפוץ, והדבר השלישי - - -

האם חשבתם לעשות מסלול תמיכה בעמותות שמתעסקות בשיפוצים?

אני לא מהאגף הזה אז אני לא יודעת להגיד לך, אבל אני יכולה לעלות את זה ולבדוק את העניין.

כי יש הרבה כאלו, אולי אפשר לסייע להם.

את מדברת על דיור ציבורי או שאת מדברת על הכלל?

בכלל.

יכול להיות שיש גם מסלול כזה שכן אנחנו משפצים לבעלי דירה או לדירות פרטיות אבל אני לא יודעת להגיד לך באופן מדויק שזה קיים.

אז אני אשמח שתבדקו ותבחנו, לדעתי לא קיים מההיכרות שלי עם התחום, ואני חושבת שיש מקום לבחון את זה.

אולי דרך עמיגור או דרך עמידר.

אני יודעת שכן היה פרויקט כזה ונעשה גם שיתוף עם הקרן לרווחה.

כן אבל אני לא מכירה שיש מסלול תמיכה בעמותות, היה פרויקט שלנו של המשרד לשוויון חברתי ב-3 מיליון שקלים בערך עם השפעה של משרד הבינוי והשיכון לשיפוצים קטנים של עד 20,000 שקלים למניעת החלקות ונפילות ודברים דומים לשורדי שואה.

אז זה בוצע באמצעות המיגור.

אני חושבת אבל שיש מקום לפזר את זה לארגונים, כי יש להם יתרון יחסי, הם מגיעים לבתים, נוצר קשר עם המתנדבים זה יפה, זה מחזק.

כן אבל צריך לזכור עוד משהו, למשרד השיכון והבינוי יש תקנה קשיחה שנותנת כסף ישירות לבן אדם ויכולה להגיע לסכומים מאוד גבוהים, הרבה מעבר ל-20,000 שקלים, אם מצליחים לעבור את המסלול הבירוקרטי שפישטו אותו דרך אגב.

זה לא ספציפי לניצולי שואה, זה שיפוצים והנגשות לכלל האנשים.

כן, כמובן יש עדיפות למקבלי הבטחת הכנסה, זה משהו שצריך לדעת איך - - -

אוקי אז אני אשמח שהגורמים הרלוונטיים במשרד יבחנו את זה, תעשו חשיבה ובדיון הבא ניגע בזה.

משרד החינוך, פה?

כן שלום, סימה עובדיה פורצנל.

סימה, פה יש את שאלת המוזיאונים שעוסקים בשואה והאם הם יכולים באופן אוטומטי להיות חלק מהגפן.

אז אני אסביר, יש מספר מוזיאונים ומכונים שעוסקים בשואה וצריך לעשות טיפונת סדר.

יש כמה מסלולי תמיכה, חלקם מקבלים שעות הוראה להעסקת חלק מכוח האדם בשביל לקיים את פעילות החינוך, חלקם נתמכים דרך תקנת תמיכה והם יכולים להמיר שעות הוראה בתמיכה וחלקם יכולים לקיים פעילות חינוך כספקים במכרז הגפן, מה שנקרא המסלול הירוק, הספקים האלו עומדים במרכז למתן הדרכות ומענים שונים, המרכז הוא מרכז ככל מכרז שעומד בזמנים ובדיקה הן פדגוגית והן מנהלית, לזכייה כזכיין יש מסלול נוסף שנקרא המסלול הכחול, שבו ניתן לקיים פעילות שהיא לא דרך כספי משרד וכספי מדינה, למשל אם יש תקציב ברשות למשל דרך טיולים או דרך רכישת שירותים מרצון וכדומה, כמו שהיה בעבר.

האם אפשר להפוך את העניין של המוזיאונים בגפן לאוטומטים בלי שכל שנה הם יצטרכו להגיש מחדש את הבקשה הזו?

זה דבר שצריך לבדוק, מכיוון שהתוכניות שנמצאות בגפן הן תוכניות במסגרת מכרז, אני לא משפטנית, אני עוסקת ביישום החוק ומדיניות, זה דבר שצריך לבדוק אותו, אני לא מכירה מכרזים שהם אוטומטיים ללא הליך מרכזי, או ללא הליך של פטור ממכרז וכדומה.

בסדר תודה רבה.

משרד התרבות? שלום, נשמח ללמוד ממך אילו מסלולים קיימים אם בכלל.

איילה מוזס, מנהלת אגף מורשת במשרד התרבות.

אוקי אז יש לנו למעשה שני מסלולי תמיכה שיש להם התייחסות מסוימת לניצולי השואה.

נתמכים דרכנו גם מוזיאונים וגם ארכיונים, כאשר יש מקדם למוזיאונים שעוסקים בשואה, מקדם של 2.5 נקודות, ומקדם לארכיונים שעוסקים בשואה של 1.1 נקודות, זו ההתייחסות המסוימת לנושא הזה.

יש מוסדות תרבות רבים שעושים פעילויות שונות שחלקן יכולות לעסוק בנושא השואה, אבל אין משהו ייעודי בהיבט הזה, ודבר נוסף זה ששנה שעברה לראשונה ניתן מענק באמצעות מנגנון של פרסים, לסופר או משורר שורד שואה, אלו ההתייחסויות הספציפיות של המשרד לשורדי השואה.

יפה לא הכרתי, תודה רבה.

החשב הכללי יש צורך להתייחסות? תרצי לדבר?

כן היי, מוריה שליסל מהאגף של החשב הכללי במשרד האוצר, אני לא אחזור על מה שנאמר קודם, אני רוצה להתייחס דווקא לשתי נקודות שאני חושבת שעלו כאן ועולות הרבה בדיונים בעולם התמיכות, איך אנחנו מוצאים קולות קוראים ואיך אנחנו מבינים להשתמש במרכבה, דברים שהם באמת מהותיים.

אני אתייחס קודם כל לעניין קולות קוראים, יחד עם משרדי הממשלה אנחנו הולכים להשיק לקראת שנת התמיכות 2024, אתר תמיכות ממשלתי רוחבי שיהיה אפשר לחפש בו לפי חיפוש חופשי קולות קוראים, אפשר לקבל תזכורות על קולות קוראים, כל זה דרך משרדי הממשלה.

זה במקום הממשק עם מרכבה היום?

לא לא, זה על הממשק עם המרכבה, אתר שפשוט ינגיש את התנאים של נוהל שר אוצר, שיסביר איך מגישים, מה עושים, מדריכים, הדרכות, כל מה שאתם חושבים עליו, עשינו קבוצות מיקוד עם עמותות, יחד עם המשרדים, אני חושבת שעשינו גם מיקוד עם עמותות שמטפלות בשורדי שואה, זה דבר ראשון, זה יעלה לאוויר באוקטובר 2023 לקראת שנת תמיכות 2024.

דבר שני, אנחנו מקיימים הדרכות לגופים על מרכבה, איך אפשר להגיש ואם יש בעיות בירוקרטיות כאלו ואחרות, אז אני מזמינה גם את העמותות לפנות אלינו וננסה לסייע עם המשרדים בשביל שתוכלו לצלוח את המשימה הזו של קבלת התמיכה.

אז בעצם האתר הזה יהיה פשוט יותר מבחינת כמות הטפסים והמורכבות שלהם?

כן, בגדול האתר היום, גליה דיברה קודם בנקודה, קולות קוראים מפורסמים בעיתונים או באתרים של משרדים, וזה מאוד מורכב, יש כ-16 משרדים בערך שנותנים תמיכות, וכל עמותה עד היום צריכה להיכנס לכל אתר של משרד ממשלתי, אביב לניצולי שואה דיברתם קודם על איך אני מוצאת, ועכשיו גילית פה את עלייה וקליטה, אז עכשיו ממש תוכלי לחפש באתר חיפוש חופשי דרך מערכות מרכבה ומערכות המשרדים את הקולות הקוראים, מיצוי זכויות למשל , שורדי שואה וכדומה, גם להגדיל את האפשרויות לקבלת תמיכות מהמדינה וגם להבין טוב יותר את הבירוקרטיה והתהליכים הרלוונטיים מול הממשלה.

מעולה, תודה רבה.

משרד המשפטים, יש פה נציג? עורך דין חנן ארליך.

בוקר טוב, עורך דין חנן ארליך ממשרד המשפטים, מחלקת ייעוץ וחקיקה.

אין לי הרבה מה להוסיף על מה שנאמר פה, אנחנו לא תומכים באופן ישיר בניצולי שואה, אני אחראי על התחום בכלל.

יש לך את הסיוע המשפטי שאתם תומכים כמו עמותה, אתם תומכים בסיוע המשפטי.

רק להוסיף אולי מה שנאמר פה לגבי מבחני תמיכה שנוגעים לנושא, יש מבחן תמיכה של הרשות לזכויות ניצולי השואה בהנגשת דיור למוסדות ציבור שפועלים בתחום הנגשת דיור לנפגעי רדיפות הנאצים, זה בהקשר של נושא הדיור, מלבד המבחנים האחרים שתוארו פה, אני רק יכול להגיד לגבי הנקודה שעלתה פה על השגת פיצויים, שהמגמה שלנו באופן כללי זה להרחיב את מעגל הנתמכים, בכל סוג של תמיכה זה נכון, לא רק לגבי מבחני תמיכה במוסדות ציבור שעוסקים עם ניצולי שואה, אלא בכלל בתמיכות וככל שיש תנאי סף שמונעים מגוף כזה או אחר להיתמך במבחן מסוים, צריך לבדוק האם אפשר לבטל את תנאי הסף, לשנות אותם, להגמיש אותם ולהרחיב אותם באופן שגם גופים אחרים יוכלו להיתמך כמובן בהתאם למדיניות ושיקול הדעת של המשרד.

אני הרגשתי את העניין הזה כשדיברנו על ארגונים של דוברי רוסית, שבסוף עד לפני שנה לא היו תמיכות בכלל בארגונים של דוברי רוסית כי הם לא עמדו בקריטריונים, ובאמת נעשתה חשיבה מעמיקה ברשות על איך משנים את זה, ואני חושבת שזה עוד מצריך כל הזמן שיפורים כדי לראות איך זה בסוף מגיע לשטח, כי זה נתח מאוד גדול מהשורדים והיה קושי להגיע אליהם, אז בסדר, זה חלק מהחשיבה שנעשה, תודה.

ירון מרקוס מוועידת התביעות, שלום מה שלומך?

בוקר טוב לכולם, אני רוצה רק להגיד שאנחנו בוועידת התביעות, רוב הגופים שנמצאים פה אנחנו תומכים ומשתפי פעולה גם עם המשרדים הממשלתיים, המטרה שלנו היא או לייצר ולמצוא פתרונות במקומות שהמדינה לא נמצאת, כי אנחנו לא רוצים לבוא ולהחליף את תקציבי המדינה, או לתת ולעשות מכפיל כוח לשירותים שהמדינה נותנת.

לדוגמה השנה אנחנו עוד מחכים למבחן התמיכה של שיפוץ דירות, כמו שציינת המדינה הקצתה כ-3 מיליון שקלים ואנחנו אמרנו שאנחנו מקצים כ-3 מיליון שקלים נוספים, ויש לנו בתקציב שלנו לשנת 2023, והכל במטרה להרחיב ולשפץ יותר דירות, מאותו דבר עם משרד הרווחה עם יוכי, אנחנו מקבלים מהם את ההמלצות אילו עמותות מספקות מזון, עומדות במבחני התמיכה, ואיתם אנחנו מתקשרים באופן ישיר וממנים ארוחות מבושלות לניצולי שואה, בערך כ-3,000 ניצולי שואה לארוחות מבושלות ועוד כ-8,000 סלי מזון לפסח, ויש עוד עם עמותת לתת כ-1,000 סלים נוספים בחודש.

יש עמותות נוספות, גם דיברו עם הסעות, אנחנו עובדים עם משקפיים ורודות לגבי הנושא של הסעות לטיפולים רפואיים, או עם למנעם את הטיפולים הרפואיים עצמם, ואנחנו נשמח אם המדינה תיכנס לשתף פעולה ולראות, המטרה שלנו היא לפתח לא שירותים מקומיים, אלא ללכת לשירותים שיהיו נגישים בכל הארץ עם עמותות שמסוגלות לפעול בכל הארץ, ולא עם רשות כזו או אחרת, ואם אפשר אנחנו נשמח לשמוע ולשתף פעולה, אנחנו עושים את זה בבסיס יומי עם גליה והצוות של הרשות.

תודה, אתה רוצה להוסיף משהו?

כן, רק להגיד מילה שדיברנו הרבה על הסעות, הגוף היחידי שהוא לא תורם פרטי שעוזר לנו בהסעות זו וועידת התביעות, בזכותם זה קיים.

כן אני מבינה, אוקי אז ברשותכם אני רוצה לסכם - - -

מירב אני רוצה להגיד עוד משפט אחד.

אחד הדברים שלא נגעתי בהם קודם ואני כן רוצה לדבר עליהם זה שבאמת העמותה מסייעת הרבה מאוד בטיפולים רפואיים, אבל מה שאנחנו מוצאים ומה שגם משרד הרווחה הזכיר זה שאחד הנושאים שאנחנו נוגעים בהם הרבה זה כל הנושא של מרותקי בית ושל הטיפולים הרפואיים שמגיעים עד הבית, כי כל הנושא של ההיסעים זה כל עוד אפשר לסייע ולהביא אותם אל המרפאות כדי שהם יקבלו את הטיפולים הרפואיים, אבל היום האוכלוסייה הולכת ומתבגרת, יותר ויותר אוכלוסייה נשארת בבית.

אבל לקופות החולים יש שירותים למרותקי בית.

רק למי שהם מרותקי בית בהגדרה, אבל יש אוכלוסייה מאוד נרחבת, אצלנו אנחנו מוצאים למעלה מ-50% אנשים שמגדירים את עצמם כמרותקי בית.

אני לא מכונה לקבל את זה, לא יכול להיות שמשרד הבריאות וקופות החולים לא ייקחו אחריות על אנשים לא יכולים לצאת מביתם.

יש הגדרות מאוד מאוד ברורות עבור בן אדם שקיבל את ההגדרה מרותק בית ממשרד הבריאות, אבל יש אנשים רבים מאוד שעדיין לא מסוגלים לצאת מהבית, יש כל מיני סוגים, שם אנחנו נכנסים.

תראי, אני באה מארגון חברה אזרחית, אני חושבת שזה כוח ענק, צריך לעשות הכל כדי להזרים לשם כמה שיותר דם בעורקים, למועדונים, להפגת בדידות, להסעות לרופא שלא מתוקצב, לעזרה בירוקרטית, יש שירותי ליבה שאנחנו לא יכולים להגיד שעמותה תספק אותם, זו הליבה.

ובכל זאת, אני אומרת שהמיזם המשותף שלנו עם משרד הרווחה, ויש לנו גם משרד משותף עם ביטוח לאומי, וכולם מדברים על הנגשת השירותים עד הבית באמצעות ניידות רפואיות, אבל אני כן אגיד שחלק מהפער שנוצר אצלנו - - -

אבל אני מבקשת לדעת, אם יש פה קבוצה גדולה ממש שלא מקבלת שירות על ידי משרד הבריאות וקופות החולים והם מרותקי בית, אז אולי צריך לשנות את הקריטריונים של מה זה מרותק בית.

אני בהחלט אשמח, זו הייתה הקריאה שפתחתי.

אני בהחלט אשמח לקבל את התובנות שלכם על מי נופל בין הכיסאות בהגדרה הקיימת כי לא יכול שמי שלא בארגון למענם והוא מרותק בית לא מקבל שירות.

אנשים בני 90 וגרים בקומה שלישית ללא מעלית הוא לא יכול להגיע למרפאה, גם אם אתה תבוא ותעזור לו עם המלווה שיוריד אותו שלוש שעות עד למטה וכדומה, יש הרבה כאלו.

אז פה אני מבקשת לדעת מי נופל בין הכיסאות, ואולי נעשה דיון ייעודי על מה עושים עם מרותקי בית שלא מוגדרים על ידי המדינה, אבל מבחינתי זה לא סעיף באיך תומכים בארגוני חברה אזרחית.

לא בכלל לא, מה שאני רציתי להגיד בעניין של התמיכות זה שברגע שמשקפים ורודת לדוגמה הזכירו את העניין של בדיקות ראייה ושהם צריכים גם לספק את המשקפיים, יש את כל הנושא של מכשירי השמיעה שאינו ממומן, בטח שלא בסדרי הגודל שצריך לממן אותם, זאת אומרת שאפשר לממן את בדיקת השמיעה, אבל ברגע שמגיע המכשיר שמיעה עצמו יש סבסוד, אבל הסבסוד הזה לא מגיע לרמות שהם צריכים כדי שהם באמת יקנו וירכשו, אלו עלויות גדולות, כמו כן טיפולי שיניים.

אוקי, אבל זה כיוון אחר לגמרי, אם את אומרת שבן אדם צריך מכשיר שמיעה ובגלל זה הוא לא שומע, זה לא בקטגוריה של תמיכה בארגוני חברה אזרחית, זה בקטגוריה של שירותי בריאות ליקויים ואז צריך לעשות דיון על זה, זה אירוע אחר, אולי צריך לעשות על זה דיון, בואו נשב על זה בנפרד.

אני מאוד אשמח לעשות על זה דיון.

אוקי, אני רוצה לחתור לסיכום, אני אגיד לכם מה הנקודות שאני מבקשת להכניס לסיכום שלנו.

קודם כל אני חושבת שזה שחשוב שאנחנו יושבים פה ביחד וכל ארגוני החברה האזרחית מכירים אחד את השני ממשרדי הממשלה גם, ואולי אפילו נעלה הקלטה של הדיון הזה לרשת בשביל כל הארגונים שלא הגיעו לכאן היום ידעו וילמדו למי צריך לפנות.

צריך לפשט את התהליך של כמות הטפסים וההתמודדות עם המרכבה, אני מבינה שזה בתוכנית עבודה ובשנת 2024 זה יקרה, נעקוב אחרי זה שבאמת התהליך הבירוקרטי הולך ומפושט.

דבר שני אני מבקשת לעשות ריכוז בעיקר של הרשות לזכויות ניצולי שואה ושוויון חברתי אבל גם עוד משרדים, אם יש לכם מסמכים שרלוונטיים לארגונים שידעו מה הקריטריונים שהם צריכים לעמוד בהם כדי לקבל תמיכות.

גליה אני קיבלתי מארגוני חברה אזרחית שקשה למצוא את הקריטריונים באתר, הם לא מצאו באתר את הקריטריונים וברוסית אין אותם, אז תבדקי את זה, זה מה שהם טוענים, אני מבקשת שתעבירו אלינו ואנחנו נפרסם את זה באתר הכנסת וברשתות.

קיבלתי עכשיו עדכון שהתרגום לרוסית נמצא בעבודה מתקדמת.

אוקי, אז אני מבקשת לקבל בעברית וברוסית את הקריטריונים, בסדר דודו? אנחנו נפרסם.

רק אם אפשר להעיר, כלל מבחני התמיכה מפורסמים באתר של משרד המשפטים בעברית.

אוקי, גם של הרשות?

כלל מבחני התמיכה של 3א', מוסדות ציבור.

אז אני רוצה לקבל את זה גם בעברית וגם ברוסית ואנחנו נפרסם.

מירב אפשר רק שאלה קטנה?

אם יש אפשרות לעשות תיאום מסוים, כי אנחנו הרי תומכים ואנחנו לא רוצים שיהיה כפל על אותם שירותים, לחשוב איך אפשר - - -

על זה הארגונים חיים ירון, בוא אני אגלה לך, על הכפל הזה, מה אתה רוצה להרוס?

אני ניהלתי עמותה, זו הייתה המטרה.

כן, אבל אם אפשר לחשוב גם לא לממן את אותו שירות, להרחיב את השירות ולעשות תיאום מסוים שלא תהיה התנגשות, כי יש פה המון גופים והמון משרדים, מי שאנחנו מכירים אנחנו עובדים איתם, אבל חשוב שיהיה תיאום, שלא יהיה מימון כפול שמדווחים, אם ניקח שיפוץ דירה שאותה דירה תשולם גם על ידינו, גם על ידי הרשות, גם על ידי משרד השיכון והבינוי ובמקום לעשות כ-100 דירות, נעשה רק 20 כי שילמנו כולנו על אותה דירה.

אז פה אני מציעה שנעשה שולחן עגול לפי נושא ואז תדעו, תעשו פרויקטים משותפים.

כן אין לנו בעיה להשתתף במימון, אבל אני אומר שאנחנו רוצים למקסם את זה כדי שלא יהיה מצב שבסוף כולנו משלמים על אותו דבר.

אז כאן צריך סנכרון בין משרדי ממשלה.

צריך לחשוב, רק רציתי לנצל את ההזדמנות שכולם פה כדי לעשות את הסנכרון הזה.

בסדר גמור, אז ביקשנו לוועדה את הדפים שבהם כתובים הקריטריונים כדי שנפרסם את זה.

סוגיה הבאה היא תמיכה בהסעות לטיפולים רפואיים, גליה מהרשות לשורדי שואה תרכז דיון עם משרד הבריאות, משרד הרווחה, המשרד לשוויון חברתי, אולי גם וועידת התביעות רלוונטית.

אנחנו מממנים את זה כבר דרך משקפיים ורודות.

אוקי אז תשבו ביחד ותראו איך אפשר לתת מענה לטיפולים שאינם מוכרים היום שהם לא למועדונים ולא מקבלים מענה, על זה נעשה מעקב גם בדיון הבא אם אפשר.

מסלול תמיכה ייעודי לעניין הרוסית, כיוון שיש קושי באיתור מתנדבים דוברי רוסית במתן שירותים ברוסית, אז פה אני מבקשת, אם אפשר גליה גם אצלך אם זה בסדר עם דודו, לובי המיליון והעמותות השונות רגע לראות איך מוודאים שאנחנו נותנים מענה לדוברי רוסית.

עוד פעם, אני פשוט לא רוצה שיצא מסר כאילו אנחנו לא תומכים בדוברי רוסית, יש לנו גם קבוצות טיפוליות שאנחנו תומכים בהם, גם מועדונים של דוברי רוסית.

כן השאלה היא האם יש מסלול ייעודי לדוברי רוסית, כי אנחנו מזהים שם בעיה.

מה זה מסלול ייעודי? יש לנו את התמיכות שלנו, התמיכות מיועדות והולכות לדוברי רוסית, כדי שאני אבין מה עומד על הפרק עכשיו.

איך אנחנו פותרים את הכשל שיש עם העמותות שמספקות שירותים, אבל אין להן מתנדבים ברוסית ובגלל זה השירות הזה לא מגיע לשורדי שואה דוברי רוסית.

איך מוצאים מתנדבים דוברי רוסית? זו גם בעיה אצלנו.

אז אולי צריך פשוט לממן את זה במסלול ייעודי, כי יש שם כשל מסוים שלא נפתר לבד.

מרכז הארגונים והחשב הכללי, אני ממש אשמח שתשבו ותפתרו את זה אחת ולתמיד כדי שלא כל שנה נהיה בפני אותה שוקת שבורה, לדעתי יש פה מסלול לא מתאים זה לא אירוע של תמיכה, זו דעתי.

משרד הקליטה והעלייה, אנא תשקלו את הרחבת הקריטריון של 15 שנים ותחזרו אלינו, כדי שארגונים שמסייעים לשורדי שואה יוכלו להיעזר בכם.

משרד הבינוי והשיכון, אנא תשקלו את האפשרות של מימון תמיכה בשיפוצים וזה מתקשר גם לפרויקט עם וועידת התביעות, אולי כדאי שתהיו בקשר עם וועידת התביעות, ותראו אולי אפשר פשוט באופן הזה לתמוך בארגונים שעושים שיפוצים.

אגב אני אגיד לכם מהניסיון שלי בסוגית השיפוצים הבעיה היא תמיד למצוא את האנשים שישפצו להם, זה נשמע כאילו כולם מחכים בתור, הם לא מחכים בתור, הם לא פונים ולא מבקשים, והם חיים בתוך הבית המאוד לא נעים שלהם וחיים עם זה ככה, הם לא פונים ומבקשים עזרה, יכול להיות שעמותות יוכלו לפצח את זה, כי באזורים הגאוגרפים שלהם הם מחוברים לקהילה.

אני רק רוצה להוסיף שאנחנו גם הסמכנו והודענו לחלק מהעמותות, ועוד מחכים לאישור סופי להתקנה גם של אביזרים, זאת אומרת לא רק להיכנס כרגע לשפץ ולשבור את כל קירות, אלא גם להתקין של מעקות או כיסא לרחצה ודברים דומים, זאת אומרת היום אנחנו מוכנים ואנחנו עושים את זה עוד פעם במסגרת שיתוף הפעולה עם הרשות, מי שפנה למבחני התמיכה וזכה במבחני התמיכה איתו אנחנו נתקשר, אלו ארגונים שהם ארציים, נדמה לי שהם הקרן ועוד ארגונים, זה לא משנה, איתם אנחנו נתקשר מי שיעמוד במבחני התמיכה, אלו עמותות שגם אנחנו וגם המדינה יכולים לעבוד איתם.

יש היום עמותות שמקבלות תמיכה בשיפוצים?

יש עמותות שמקבלות גם בשנה שעברה וגם השנה, בוודאי ולכן זה מה שרציתי להעיר - - -

אילו עמותות מקבלות היום תמיכה בשיפוצים?

לתת והקרן לרווחה, ולכן גם אני לא חושבת שיש טעם שמשרד השיכון והבינוי גם יפרסם את אותם מבחנים, זה יהיה כפל ומשהו שלא יאושר, זה מכוסה.

הבנתי אז את אומרת שפה את לא רואה צורך, אז אני אוריד את זה.

בסדר גמור, בואו נראה אם היה עוד משהו שרצינו, לא, זהו, אז הכל נכתב, יש לנו פשוט את הבירוקרטיה עד שנת 2024 לפי התוכנית, ריכוז של הניירות לתמיכות לארגונים, תמיכה בהסעות לטיפול רפואי, מסלול ייעודי לרוסית, מרכז הארגונים והחשב הכללי, ומשרד הקליטה והעלייה ישקול את הקריטריון של ה-15 שנים.

יופי, תודה רבה רבה, נתראה בדיון הבא.


הישיבה ננעלה בשעה 10:26.