פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
12/06/2023


23/09/2024
08:19
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 135
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ג בסיון התשפ"ג (12 ביוני 2023), שעה 9:00

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65) (סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"ב–2022, של ח"כ ינון אזולאי

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אברהם בצלאל
אליהו ברוכי
ששון ששי גואטה
שלום דנינו
שלי טל מירון

ינון אזולאי
רם בן ברק
יצחק קרויזר
אלון שוסטר

ציפי פרידקין - אסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

חגית איגרמן - ממונה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

הילה דוידוביץ- בלומנטל - עו"ד, משרד המשפטים

פנינה אורן שני דור - ראש שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

מרינה אוסטפלד - ראש צוות ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

אבשלום וילן - חכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

אילנה מזרחי - ראש צוות אזרחי, לשכה משפטית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

נמרוד הגלילי - מנהל תחום רשתות המזון, איגוד לשכות המסחר

הגר יהב - מנכ"לית, נשיאות המגזר העסקי

יפרח מאיר - יו"ר ענף הירקות, מועצת הצמחים

רני בר-נס - יו"ר ענף הפירות, מועצת הצמחים

צבי אלון - מנכל, מועצת הצמחים

אלי שריר - מנכ"ל, ארגון מגדלי דגים, ארגוני מגדלים

גילי עוז - עו"ד, ארגון מגדלי דגים, ארגוני מגדלים

ירון לוינסון - מנכ"ל, רשות ההסתדרות לצרכנות

איתי עצמון
אביגל כספי

ד"ר עידית חנוכה

הדס צנוירט































רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65) (סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"ב–2022, פ/519/24 כ/922

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65) (סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"ב–2022, של חברי הכנסת ינון אזולאי ורם בן ברק.

אנחנו בעד ההצעה הזאת וחסכתם לנו להגיש הצעת חוק. בדיונים המקדמיים שעשינו בנושא המזון והחקלאות, הנושא הזה עלה. אני, היועץ המשפטי, רוצה לנצל את העניין הזה כדי להכניס תיקון נוסף שקשור לסימון מחירים בסופרים. זה אפשרי?

נבדוק את זה.

הרי כל היום מסמנים מחירים בסופר וזה מעלה סתם את מחיר הסחורות כשגם רשות להגנת הצרכן הגיעה למסקנה שאפשר לוותר על זה, עם תיקונים מסוימים. זו סוגיה יותר משמעותית אבל נעשה תיקון לחוק שלך ונעשה הכול ביחד. המציעים, בבקשה.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, רם, שביחד הגשנו את הצעת החוק הזו בקדנציה הקודמת. החוק היום אומר שלסמן על המוצרים את ארץ הייבוא, היבואן, אבל זה לא חל על המזון של החקלאים. מה שאנו מבקשים זה דבר פשוט – שיהיה סימון, שכשמגיע מוצר למדף, בחקלאות, פירות, ירקות, יהיה מצוין מה הארץ שממנה הגיע המוצר. בקורונה ראינו הרבה בעיות ולאו דווקא בקורונה. אני לא יודע כמה מפקח משרד הבריאות של טורקיה למשל, על ההשקיה של העגבניות או המלפפונים שמגיעים משם או כל דבר אחר. חוץ מזה שיש פה ערך נוסף, כשאדם מישראל ירצה דווקא לקנות את התוצרת שלו - אגב אני אישית כשהולך לחנות, אם אני רואה תוצאת חקלאית ישראלית, גם אם זה עולה יותר קצת יקר אני מעדיף לפרנס את החקלאי הישראלי מאשר את הטורקי או מכל מקום אחר. לא מדבר על טיב הפירות שהשתבחה בהם ארץ ישראל שאני חושב שזה הטיב מס' 1 ולצערי עדיין כשאנחנו מייצאים ואולי זה גם פנייה לחקלאים, אנחנו מייצאים את האקסטרות יותר לשם, משאירים פחות אצלנו. יש לנו במה להתגאות. או אני לא קונה במקומות הטובים. אני קונה בשוק. פעם הירקן אמר לי: תרים טלפון – אביא לך את זה עד הבית. אמרתי: זו ההזדמנות היחידה שלי פעם בשבוע שאני רואה את האנשים – אתה רוצה לקחת לי את זה? אז אני עושה קניות בשוק פעם בשבוע לפחות, אבל לפני שאנחנו דואגים לחקלאים בחו"ל אנו צריכים לדאוג לחקלאים שלנו. גם אם זה עולה לנו טיפה יותר יקר. אגב אני לא חושב שיש עלויות – אני מאמין שמשרד הכלכלה יתייחס לזה ויגיד שיש עלויות וצריך התארגנות.

אין עלויות מיוחדות.

אין, ויצאנו עכשיו משנת השמיטה, הייתי מגיע לחנות והיה כתוב לי: זה אוצר בית דין, זה יבול חו"ל, אפילו בטוש. לא צריך יותר מזה. אם זה אחת הרשתות הגדולות, אולי רוצות לכבד עצמן, אז מוסיפים ביחד. גם ככה לוקחים לנו את פערי התיווך הגדולים שגם זה, אדוני היושב-ראש, צריך לטפל בפערי התיווך מהחקלאי עד הצרכן, מה שעובר בדרך זה עוד הצעת חוק שגם היא מונחת – יש לראות איך לקדמה. אני לא חושב שיש פה התארגנות גדולה. מי שרוצה לדעת איך מתארגנים ישאל את החקלאים, גם את הרשתות שכותבות בשמיטה, איך זה קורה וכמה זה עולה להם – אולי לורד או פס במדפסת, של הדיו, לא מעבר לכך. לכן ההצעה הזו פשוטה, קלילה. היינו מעבירים כבר היום אבל בגלל שיש הסכמות, ואני מבין את זה – גם אליי פנו. אני מקבל את זה. תודה רבה.

בישיבה הבאה נסים את העניין הזה. רוצים לעשות בדיקות השוואתיות. שיעשו מה שהם רוצים. בבקשה, רם בן ברק.

תודה רבה, בוקר טוב. תודה, אדוני היושב-ראש, על הדיון וקידום החוק. אני חושב שהחוק הזה טריוויאלי, מתבקש. אנחנו רק יכולים לשאול עצמנו למה זה לא קרה עד היום. כל חולצה שמישהו מכם לובש כתוב איפה יוצרה. כל מזון שאתם אוכלים שבא בתפזורת, אין לכם מושג מאיפה הוא מגיע. כשאתה יודע מאיפה בא, אתה גם יודע מאיזו מדינה הוא בא ומה הפרוטוקולים באותה מדינה, במה הם משקיעים, ואם אתה מתעניין אתה יכול לאכול יותר בריא. מעבר לזה שזה עזרה ליצרנים המקומיים. לכן אין מנוס. כל התירוצים של הרגולציה ושזה ייקר, שלא יבלבלו את המוח, במילים פשוטות. זה מתבקש, על כל ארגז שמגיע לסופר צריך לומר מאיפה בא. אגב שמעתי שרוצים לבטל רגולציה, שאנחנו נהיה אירופה. בבקשה, בואו נהיה אירופה - ברפורמה בחקלאות ובסימון המוצרים. באירופה אין דבר כזה שאתה מגיע לסופר ואתה לא רואה מאיפה מגיע המוצר. אני יכול לשלוח לך תמונות מהסופרים באירופה. אין דבר כזה. אנחנו מאוד בעד אירופה, חליפה שלמה של עזרה לחקלאים, רפורמה אמיתית כולל סימון מוצרים אבל את סימון המוצרים נתחיל.

בנוסף, זה גם היה בהסכם שהיה עם האוצר – תקנו אותי אם אני טועה – סימון המוצרים היה חלק מההסכם. אמנם לא מיושם ברובו אבל זה היה סעיף חד משמעי.

ההסכם עוד לא נחתם.

זה גם חלק מהחלטת הממשלה של הרפורצה.

אני חושב שזה מתבקש. צריך לסכם את זה ולצאת לדרך ולא לתת לכל מיני אינטרסנטים למנוע את זה מהציבור. תודה.

תודה. בבקשה.

אני רוצה להוסיף משהו שדיברנו עליו – לא התמקדנו בו יותר מדי. באותה הזדמנות שכותבים על המרום של העגבניות מאיפה זה הגיע יש לכתוב בקטן כמה זה עלה לסופר. הבנו שלא מסובך לעשות זאת. אם יהיה כתוב על תפוח עץ שעלה להם שני שקלים, לא יוכלו למכור את זה בעשרים ומשהו שקלים כפי שקורה היום.

זו הצעת חוק שגם מונחת שלי. לאט-לאט.

עברה טרומית?

לא.

אני חושב שאפשר לכרוך את שתי הנקודות האלה, שזה יוקר המחיה.

היא לא מכניסה להוצאות את הסופר. שם את המחירים.

כמה זה עלה. מחיר ישיר נטו. אני חושב שהעניין הזה יביך אותם מאוד כשכתוב על עגבנייה: עלה לנו שני שקל מהחקלאי ואנחנו מוכרים אותה בעשרים שקל.

תהיה להם חברה אחת שתקנה את זה במחיר הזול וחברה אחת ביוקר.

צריך לעשות, כמו שיש תא קולי שמתקשרים - שיהיה תא קולי כמה ירקנים מכרו את זה. כל אדם מישראל שירצה – יתקשר. זה לבד יעשה את העבודה.

בבקשה.

אני מצטער על כך שהייתי ברשות המבצעת, לא הייתי יכול להיות חתום בכנסת הקודמת על דין הרציפות. אני שמח שהגיעו וקיימנו – מקווה קיימנו.

אפשר לצרף אותך.

בשמחה. מצטער שלא הייתי שר החקלאות בכנסת הקודמת. מאוד מצטער. אני חושב שבאפס עלות, בכלום, אותו פתק של המחיר אפשר גם בדף A 3 לכתוב - באפס מחיר אנחנו גם מקבלים קצת שמחה וגאווה אם זה מוצר ישראלי, מקבלים מידע לצרכן שרוצה לדעת מאין זה מגיע. סופר לגיטימי. ועל הדרך מתחילים לבצע, לכל הרוחות והשדים, את מה שהוסכם לפני שנה בדיוק. האוצר מחזיק כפיקדון בלתי הגון את החקלאים כולם. מילא כשעוסקים בכסף, אבל כשמדובר בחקיקה ברגולציה? גם סוגית העובדים הזרים. מה זה המחטפים האלו, כמעט האלימות השלטונית הזו לא לבצע את הראוי לטובת החקלאות ולטובת הצרכנים, משום שלא הגיעו להסכמים בנושא מסוים? אני מציע לקדם כמה שיותר מהר, לעשות את זה פשוט, לחברי שלום, וכל הנושאים האחרים של איך לפקח – חייבים לעשות.

נטפל בנושאים האחרים. נתחיל עם משרד החקלאות, בבקשה.

אנו לא מתנגדים אבל יש לנו כמה הערות קטנות. ראשית, אנו מבקשים למחוק את הביצים מהנוסח. ביצים לפי החוק בישראל חייבות להימכר לצרכן ארוזות. אנו לא שרוצים שישתמע שאפשר למכור ביצים בתפזורת. לכן זה לא רלוונטי.

אי אפשר לעשות בחוק – למעט ארוז ביצים?

כל החוק חל על מזון שלא ארוז.

הן נמכרות ארוזות. אז אין צורך. גם מהותית אין צורך, וגם מעדיפים שזה לא יופיע פה.

למרות שביצים חשוב לדעת מאיזו מדינה, כי יש מדינות שיש כל מיני מחלות.

זה מסומן בחוק?

בצו.

אם זה בצו, תכניסו את זה לחוק. כלומר אין לכם התנגדות – נסמן את זה בחוק. ארוז ומסומן, שיהיה בחוק.

זה מסומן. יש תקנות שמתייחסות למוצרים ארוזים, יש תקן. אנחנו מסמנים על האריזה וגם יש חותמת על הביצה.

הצעת החוק חלה על תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש ונמכרת בתפזורת.

גם זה לא ארוז מראש. זה לא יוצא מהתרנגולת ארוז.

זה חייב לעבור תחנת מיון ולהיארז.

גם דבש.

דבש – יש פה משרד הבריאות, זה עניין שלהם. למיטב ידיעתי, לא נמכר לא ארוז.

דבש גם לא בתפזורת.

דבש מגיע בצנצנת, גם אין לך האופציה. דבש אני מובן אבל ביצים – מה מפריע לכם?

מפריע לי שהחוק מחייב אריזה. מהלול זה חייב לעבור לתחנת מיון, שם זה עובר מיון ואריזה. זה חייב להימכר ארוז לצרכן. לכן זה מיותר פה כי זה לא בתפזורת. אני לא רוצה שישתמע בחוק.

שאלתי אותה אם בחוק הם חייבים לסמן על האריזה ביצים, אז היא אומרת שזה לא בחוק, זה בצו. צו זה חקיקת משנה.

אבל אם יש כבר? בסדר. צריך להוציא את הביצים ואת הדבש.

דבר שני, עניין של נוסח, לגבי בקר, צאן, עופות ודגים – צריך להיות רשום לפני כן: בשר, בקר צאן, עופות ודגים. אנחנו לא מדברים על בעלי חיים אלא על המזון.

זה נכון. נסמן את הפרה?

ועוד שני דברים לגבי בקר, עופות וצאן ודגים – ראשית, יש להגדיר מה זה ארץ הייצור. אני מניחה שזה ייצור המזון - מדובר על השחיטה אבל כדאי להבהיר את זה, כי בעל חיים יכול להיוולד במקום אחד, לגדול במקום אחר, להישחט במקום שלישי. שלא יהיה בלגאן. אני חושבת שנכון להגדיר: ארץ ייצור לעניין בעלי החיים זה מקום השחיטה.

אבל דג לא שוחטים.

מקום ההמתה. שחיטה לרבות המתה.

היינו בסיור. יש 800,000 ראשי בקר וצאן שמיובאים חיים. מה קורה עם זה? זה לא צריך לסמן?

הם נשחטים בישראל. בסוף זה עניין מדיניות אבל יש להבהיר מה זה ארץ המקור – איפה שנולד. אני מתייחס לבעל החיים, למזון, איפה שנשחט, איפה שהפך למזון. בעיניי. זה עניין של מדיניות.

אם נשחט בחו"ל?

אם שוחטים אותם באוסטרליה, ושוחטים אותם בישראל, מה הסימון שלהם?

ישראל. גם כולם עוברים פיטום.

רק לעניין דגים – חייבים ארץ מהמים שדגו אותם.

אגב אלה בייבוא, הם מגיעים מצוננים או קפואים.

אתה דג אותו בנורבגיה והייבוא בא מבלגיה.

תעבירי לנו הערות בכתב. דגים לפי המים הטריטוריאליים שדגו אותם. תעשו את התיקון הזה, אין בעיה.

לעניין אופי הסימון, אדוני, החשש של שירותים וטרינריים, שיש פה סימונים שיגרמו לזיהום. אם עושים קיסם שנועצים בבשר, זה עלול לגרום לזיהום וצריך תקנות.

מי דיבר על הבשר? שמים את הבשר מאחורי הוויטרינה. אם אתם לא חוששים על הזיהום שמגיע מטורקיה בעגבניות, אין לכם מה לדאוג.

זה צריך להיות עם תקנות בהסכמת שר החקלאות.

בלי תקנות. זה חוק פשוט. אין צורך בתקנות.

לא יודבק על המוצר – יודבק על המדף. מה הבעיה?

אומר מה שנכתב בנוסח, שמדובר בסימון בצמוד לתוצרת החקלאית. לא כתוב שזה על התוצרת.

באופן שלא מזהם.

לא צריך תקנות. כל דבר לוקח שנים. בבקשה.

שלום, אני ממשרד הבריאות, לשכה משפטית.

פעם הבאה ששולחים לכם מכתב, תרשמו הערות. אתם לא מתייחסים.

כי זה רק שנה נמצא, זה לא הרבה זמן.

קיבלתם ב-6 ביוני מייל ממני שביקשתי – כדי לייעל את הדיון בוועדה אני מבקש לקבל בהקדם את התייחסותכם, בכלל זה שינויים בנוסח. היחידים ששלחו זה משרד החקלאות. למה לא יכולתם להעביר לנו? מיכל גולדברג ממשרד הבריאות מכותבת. אני לא אחראי לחלוקת העבודה במשרד שלכם.

אני מקבלת את דבריך. רק הערה אחת ברשותכם למה שאמרה חגית, הפיקוח בנקודות קצה בשווקים הוא פיקוח של משרד הבריאות.

תכתבו לנו. אנחנו בעד.

יש לנו הסדרה בחקיקה שלנו.

תעבירו לנו. לא נלאה את חברי הכנסת ואת הציבור. משרד הכלכלה. למה אתם נגד החוק הזה? לא מבין.

ראית – לא מתנגדים אבל העבירו לנו שורת תיקונים.

לא נורא, מותר לתת תיקונים. הח"כים מנסחים באופן כללי והמשרדים מדייקים בעניין הזה יותר עם היועץ המשפטי שלנו.

רק סביב השולחן הזה עכשיו אגב התיקון המוצע לסימון תוצרת חקלאית עלה גם הנושא של ביטול מחירים בסופר וגם חובה לסמן קבלה למוצר לעוסק.

ביקשתי מהיועץ המשפטי לבדוק את זה.

בסדר, אני רק אומרת שהנושא של סימון מוצרים במחירים הוא מאוד רחב. יש כוונה לעשות בדיקה רוחבית מעמיקה.

עזבי אותנו. אני יודע ששר הכלכלה אוהב בדיקות ומחקרים. אנחנו נסיים את החוק הזה מקסימום שבועיים.

אגלה לך לגבי הבדיקה שאתם מתכוונים – אמרו לנו את זה כבר לפני שנה פלוס. אם עד עכשיו לא הצלחתם לבדוק, תבדקו כשהחוק הזה יעבור, ונביא לכם עוד חוק קטן ויעבור, ועוד חוק יעבור.

מה יש לבדוק? אם בלונדון לא עושים את זה, אני לא יכול לעשות את זה? מה זה מעניין אותי? הבדיקה הזאת אין בה שום דבר אבל אני מכבד את השר. רוצה בדיקה – שיעשה. יש לכם שבועיים ימים כי עוד שבועיים אני מסיים את החוק.

אנחנו מדברים על שני נושאים אחרים - אני מדברת על נושא בדיקה כללית ורוחבית של כל העניין של סימון מוצרים ומחירים. הדבר הזה מתבצע במסגרת המאבק ביוקר המחיה – כמובן דבר שמאוד מעסיק את הממשלה.

את הממשלה לא כל כך. את הוועדה אולי. את הממשלה לא ראיתי שזה מעסיק. תמשיכו להביא לנו רפורמות שעוד עשר שנים אולי יבואו לידי ביטוי.

והדבר השני זה שרוצים את הנושא הספציפי הזה לבדוק. הייתה בדיקה אבל עכשיו רוצים לעשות בדיקה קצת יותר מעמיקה.

זה היה אצלכם מונח הרבה זמן. אני מלווה את החוק הזה שהגשתי אותו - פעם שעברה כמעט עבר. ברגע האחרון התקשר- - -

אני אעשה לך את העבודה. אנחנו לא רואים מצב של בדיקה. כל משרד יכול לעשות מה הוא רוצה. שעוד שבועיים ימים מסיימים את החוק. הרשות להגנת הצרכן – כיוון שבוועדה אמרתם שאין לכם בעיה לבטל את סימון המחירים, ולאור הניסיון שהיה – לא יודע כמה שנים, תעבירו לנו נייר עמדה בעניין.

אדוני, לא יודעת על מה אתה מדבר. אנחנו אמרנו שאנחנו בעד לבטל סימון מחירים?

כן. היו פה נציגים שלכם ואמרו את זה. אולי תשאלי אותם.

לא. דיברו – יש כל מיני רעיונות לעשות חלופות, צגים דיגיטליים.

ברור שתהיה חלופה. אף אחד לא אומר שלא יהיה סימון. הכוונה סימון על כל מחיר. זה יפחית את המחיר בסופרים. תהיה חלופה טכנולוגית. אין בעיה. בכל מקרה, יש לכם שתי אופציות, כי אמרתם שאין לכם בעיה. עכשיו אתם מתחילים לחזור בכם ולא מקובל עליי. אם לא תגידו לנו כן, נעביר את החוק הזה בלי הסכמתכם. עוד משרד? אז החקלאים, בבקשה.

שלום, אני מהתאחדות האיכרים בישראל. אנו רוצים לברך קודם כל על עמדת היושב-ראש, ותודה לחברי הכנסת המציעים.

זה לא עמדה שלי – עמדה של כל חברי הכנסת.

וכל המצטרפים, שהצעת החוק הזו נבלמה ממש בדקה ה-90 לפני שהתפזרה הכנסת האחרונה רק מתוך רצון לחבר את זה לסל של דברים שהממשלה הייתה אמורה לעשות. בדקה ה-90 נכנס פה חבר כנסת שהגיש רוויזיה אחרי שזה כבר עבר ולכן אנחנו נמצאים פה שוב, וכל הטענות שעלו פה על ידי משרדי הממשלה נטענו בדיוק כפי שנטענות היום - אז, וכל הזמן שעבר הם לא מצאו את הזמן להביא את כל הבדיקות שלהם. כל הניסיונות הוולונטריים שניסו לייצר בשנים האחרונות בשביל להימנע מחקיקה לא צלחו ולא הביאו תוצאות בשטח, ולכן הגיע הזמן שתהיה פה שקיפות מלאה לצרכן שיראה מאיפה זה מגיע, וזה לא כזה מורכב.

סך הכול לעשות שלט שכתוב: תוצרת טורקיה. מה הבעיה?

כל יום מליפים את המחיר, ולכן כשמחליפים את המחיר על אותו פתק, או אם זה בהדפסה כפי שיש כאלה שבוחרים או אם זה בסימון, אין בעיה לעשות את זה.

כל הרעיון הוא שקיפות לצרכן.

זה גם יעשה תחרות בסופו של דבר. יעזור ליוקר המחיה.

ואם יש פה כאלה שמבוהלים מהנתון המדהים שקיבלנו ממחקר שערכנו, שישראלים מעדיפים לקנות תוצרת הארץ גם אם זה לפעמים במחיר יותר גבוה אז שיתכבדו ויוסיפו על המדפים יותר תוצרת הארץ וכך יוכלו למכור יותר.

זה אני לא יודע. אם תפוח אדמה חסר – מה זה יעזור? שיידעו. אני רוצה שקיפות. אדם יידע ממי קנו את זה.

בחוק יש עיצום, אם לא שמים או לחילופין מטעים?

כרגע בחוק אין סנקציה מיוחדת. יש סמכות לממונה להגנת הצרכן להטיל עיצומים כספיים.

תפנה בחוק הזה לעניין הזה. לא סתם באוויר. תבדוק את זה. צודק. תציין את זה בחוק הזה, תפנה לחוק ההוא.

אמרו לנו שלא באופן פורמלי למשל שמייבאים בשר מצונן או אחר ומוכרים אותו כמצונן בלי להדגיש ולצנן. כלומר יש פה הטעיה לפעמים.

צודק. תכניס לגבי הבשר, בשר מצונן – שיכתבו שמצונן. צודק שלום. היום אתה נותן לנו הערות. בבקשה, היועץ המשפטי.

בדקנו את נושא העיצום הכספי. בסעיף 22ג לחוק יש סמכות לממונה על הגנת הצרכן להטיל עיצום כספי בסכום 22,530 ₪, אם עוסק לא סימן על גבי הטובין או במצורף להם פרטים בהתאם להוראות לפי סעיף 17. סעיף 17 זה הסעיף שאנו מתקנים, אז יש כרגע עיצום.

ובמקרה של הטעיה? כי שמים את השלט תוצרת ישראל על עגבניות של טורקיה. בא המבקר של הכלכלה, רואה שיש שלט - תוצרת ישראל, אבל אפשר להניח את השלט הזה על העגבניות של טורקיה.

יש היום איסור הטעיה בחוק, בסעיף 2, שלצדו עיצום כספי ברמה גבוהה.

סכום של כ-22,000.

זהו? כלום. שופרסל מרוויחים הון.

יש לזכור שפה מדובר בגופים שהם לא גופים מפוקחים. חוק הגנת הצרכן חל על כל העוסקים במשק למעט הגופים בתחום הפיננסי, אבל הוא חל באופן רוחבי על כל העוסקים במשק.

אולי נגדיל את הקנסות בעניין הזה. תרשום את זה.

מבחינת הפיקוח, כי החוק מדבר רק על לשלט, אבל לא באמת לוודא שמה שנכון שונה.

אולי נאמר מילה על זה שהרשות להגנת הצרכן מבצעת אכיפה ומטילה עיצומים כספיים, ויש כמה מדרגים, והעיצום שהיא מדברת עליו הוא במדרג גבוה בחוק. יש עיצום לעוסק שהוא לא תאגיד, שהוא כ-22,000 שקלים, ויש עיצום לעוסק שהוא כן תאגיד שהוא כ-45,000 ₪. לבד מזה, העוסקים צריכים לדעת ויודעים בפועל שהם חשופים גם לתובענות ייצוגיות. זה גם מיישר לפעולה בהתאם להוראות החוק.

על הסימון יש עיצומים נמוכים.

דיברתי על הטעיה.

אם זה מטורקיה ורושמים מישראל, זו עבירה חמורה.

יש שני מדרגים.

אסור שזה יתגלגל לרמת העובדים כאילו העבירו את השלט מהמדף הזה, כאילו בקלות כזאת.

בסדר. נבחן את זה. אולי צריך להוסיף קנסות קצת, להגדיל. למה אתם נגד להגדיל, משרד המשפטים?

עיצומים כספיים צריכים להיות מאוזנים.

עד שאתם נותנים עיצום כספי, הבן אדם מת בדרך. אתם גם ככה לא נותנים עיצומים כספיים.

אנחנו רגולטורים אבל הרשות - מבין המאסדרים שמטילים מטילים עיצומים כספיים.

אכיפה גם אמורה לאזן בין הרתעה לבין הצורך שלא לחסל את עסקיו של אותו עוסק שמטילים עליו.

זה בדיחה, סופר שלא יציג בכלל – על כל עגבנייה לבד, מלפפון לבד זאת הפרה?

שאלה מצוינת. ארגיע אותך. ברור שכשהרשות מטילה עיצום והיא נכנסת לסופר בהליכי אכיפה שהיא מבצעת, והסופר לא סימן מחירים על אף מוצר, זה לא כמו שאם היה חסר מחיר על מוצר מסוים.

מצוין. כלומר אם נכנסת לסופר ולא סימן מחיר על שום מוצר, העיצום המרבי שתוכלו לתת לו זה מה שכתוב בחוק.

לא. העיצום הזה הוא על כל הפרה. אם ביצע הפרות רבות – יקבל.

יש להבין.

יש נוסחאות.

אבל זה לא ייחשב הפרה אחרת, ברור.

זה הפרה אחת – לא משנה מה הם אומרים - כי אתה פה מסמן את כל המתקן. לא כל עגבנייה. לכן אתה מסמן בפירות והירקות שזה תוצרת טורקיה. אם טעית וסימנת תוצרת ישראל, זה עדיין – אתה לא יכול לומר על כל פתוח אדמה או כל עגבנייה. זה הפרה אחת שקשורה למתקן. אבל מדיניות האכיפה – לא רוצה להיכנס אליה. זה לא התפקיד שלנו. רק אם צריך להגדיל את הקנסות - תחשבו על זה. 22,000 זה כלום.

אכיפה על מחירים נעשתה בשנים האחרונות? כמה בעלי עסקים קיבלו דוחות?

אני לא יודעת לומר בשלוף עכשיו, אבל אם תרצו, כל נתון שתרצו נשלח.

לי יצא לפגוש אותם בפועל כמה פעמים באקראי, תוך כדי עבודה, בבאר שבע. ראיתי את ההתמודדות הקשה, הכעס. באתי לקנות ירקות ופירות, וראיתי פקחים ואת העימות הקשה.

תודה. איגוד לשכות המסחר, בבקשה. אתה מייצג את רשתות השיווק?

כן, אני מייצג את רשתות המזון באיגוד לשכות המסחר. קודם כל, הרשתות הן לא נגד החקלאים והם שותפים מלאים למכירת התוצרת המקומית. 95% מהתוצרת שנמכרת היום ברשתות הם תוצרת מקומית.

אתם שותפים ברווח. בטח אכפת לכם.

אני לא נכנס כרגע למרווחים כי הייתה ועדה שבדקה את זה ומצאה שהבעיה היא לא בפער בין הרשתות אבל זה לא הדיון. החשש בהצעה הזאת שלנו, שזה יטיל נטל רגולטורי נוסף. הוועדה, חבר הכנסת ביטן, בראשותך מנסה כל הזמן לראות- - -

לא בנושא הזה. גם אין פה מי יודע מה. אתה גם ככה מסמן את המחיר אז צודקת נציגת החקלאים. סמן מאיזו ארץ זה בא. אין פה משהו – גם ככה העובד עושה את העבודה.

אני רק אומר שזה לא רק השלט. זה עלויות תפעוליות ולוגיסטיות. זה לא רק לשים את השלט ולרשום.

החשש שלנו מטעויות סימון, שיחשפו את המרכולים לעיצומים כספיים ותביעות ייצוגיות, והטעויות האלה הן לא רק טעויות אלא גם מערבוב שנעשה על ידי הצרכנים שלקחו ממקום אחד והחזירו למקום אחר אחרי שראו תוצרת אחרת. זה חשש שקיים אצלנו.

המדינה פועלת ברפורמה בחקלאות להפחתת מכסים, אז מצד אחד רוצים להפחית מכסים כדי להביא עוד תוצרת מיובאת כדי להפחית את יוקר המחיה ומצד שני רוצים לסמן את התוצרת המקומית. איני יודע כמה זה מסתדר.

למה אתה חושב שזה לא מסתדר?

זה בסדר להעדיף תוצרת מקומית – גם אני לפעמים מעדיף את התוצרת המקומית, לתמוך בחקלאי המקומי, אבל בסופו של דבר אם לא ייקחו את התוצרת הזאת, יכול להיות שהמחירים יעלו.

חלק מהמוצרים מסומנים עם מדבקות. נשאלת השאלה, האם גם מוצרים שמסומנים עם מדבקות, צריך שיהיה שלט הסימון?

נקודה אחרונה, אני בטוח שהגופים שאני מייצג, הרשתות והמרכולים, יסמנו את זה. אני מקווה כי הרשתות לא מוכרות 100% מהתוצרת. יש גם תוצרת שנמכרת בשווקים ובמינימרקטים. האם גם הם יסמנו?

זה גם מפריע לי. מה קורה עם ירקנים פשוטים שיש להם חנות ירקות ופירות? הם גם מחויבים. איך אתם אוכפים את זה? זה לא סופר, שמחויב בצורה יותר רצינית. באים לחנות ירקות, או בשוק, מה קורה שם? הם יודעים מאיזו מדינה הם קנו?

הם יודעים וזה כתוב להם בחשבונית.

יש לו ספק מעליו שהירקן קונה ממנו את התוצרת.

אני מזכיר שבדיונים שהתקיימו בכנסת הקודמת בהצעת החוק, עלתה גם הצעה לתת לשר הכלכלה סמכות להחריג בתקנות באישור ועדה סוגי עוסקים כדי לתת מענה למצבים שבהם אין הצדקה או השר חושב שאין הצדקה להטיל את החובה כפי שמוצע כאן על עוסקים, למשל בהיקף פעילות קטן. אם איני טועה, זו הדוגמה שניתנה בדיונים שהתקיימו בכנסת הקודמת.

שלום, אני ממשרד החקלאות. דווקא העוסקים הקטנים, ירקניות ושווקים פתוחים שם קל הרבה יותר בנושא ה- - - מאחר שיחידת מחירי הקרטון שבו נסחרה התוצרת, שעל פי רוב מסומן כמו שצריך מהמגדל.

קיבלנו.

עוד משהו קטן.

חוץ מאשר לומר: אני מתנגד לא אמרת דבר.

אנחנו מבינים שזה הולך וזה בסדר. אני מברך אותך על לאחד את זה עם שינוי שיטת סימון המחירים.

זה טוב לכם.

נכון. השאלה לגב התוצרת. כרגע מדובר על תוצרת חקלאית. אני חושב שצריך לומר תוצרת חקלאית טרייה כי יש תוצרת כמו פירות יבשים.

זה תוצרת תעשייתית. זה כמו שתגיד לי על אפונה בקופסאות.

אבל זה נמכר בתפזורת.

מוצר יבש לא צריך לדעת מאיפה הגיע?

כל דבר כזה זה עלויות, זה עוד נטל.

- - - של מוצרי מזון במקורם זה דבר חשוב לצרכן, חשוב לבריאות הצרכן, חשוב להחלטות הערכיות שהוא עושה.

תמרים, אנחנו צריכים לדעת. אפילו שזה לא בא ישר מהעץ. אבל אנשים צריכים לדעת. אני לא מחריג כלום עשיו.

ואם כן, איפה שנקטף? איפה שעובד? זה יכול להיקטף במדינה מסוימת ולהיות מעובד במדינה- - -

נחשוב על זה. לגבי פירות יבשים אני מציע שמשרד החקלאות והכלכלה יביאו לנו הצעה בעניין.

פירות יבשים זה מזון ולא נכנס תחת תוצרת חקלאית טרייה ועומד בתקן 1145 של מכירה בתפזורת.

בהצעת החוק לא כתוב: תוצרת חקלאית טרייה.

צריך להוסיף את המילה טרייה כי תוצרת מעובדת- - -

השאלה מה זה מעובדת. למשל תמרים, זה תוצרת מעובדת או טרייה?

מעובדת כי עבר לפי הגדרה- - -

אני רוצה לדעת אם זה בארץ או ממקום אחר.

יש לזה סימון תחת 1145.

איפה מסמנים את זה? אולי אצלך? איפה יש סימון? הנושא הזה של פירות יבשים וכו' אני מציע שהמשרדים ידברו עם היועץ המשפטי. תראו איך אנחנו סוגרים את העניין. יש משהו בטענה, צריך לבדוק אותה. בבקשה.

שלום, אני עו"ד גילי עוז, יועץ משפטי של ארגון מגדלי הדגים. אני רוצה להתייחס להערות של נציג לשכת המסחר. אנו שומעים לאורך כל השנים אותן הערות. יש סכנה שמביעים פה לגבי תביעות בגין טעויות בסימון? היא קיימת בלי שום קשר לסימון ארץ המקור. היא קיימת כל יום, כל היום. אחר כך יש לנו עוד סכנה שמצביעים עליה – לגבי - - - לבין ערבוב תוצרת. אני מזכיר לחברי שהחובה שאנו מבקשים להחיל בחוק היא לא למנוע לא ערבוב אלא לבצע סימון.

לפתוח סוגריים – החוק זה בא בעקבות הודעות של המדינה. משרד החקלאות אומר: התוצרת החקלאות - ויושב פה חבר הכנסת הנכבד אלון שוסטר. הוא היה שר חקלאות. משרד החקלאות ב-2020 אם איני טועה, אמר לעם ישראל בטלוויזיה: התוצרת החקלאית הישראלית יותר בריאה מכל תוצרת שמיובאת לכאן. אחר כך מנסה לעשות קמפיין משרד החקלאות לאותו סימון. הרשתות מצטרפות לקמפיין, עושות שבוע קמפיין ועוזבות את זה, כלומר וולונטרי זה לא יכול להיות. אחר כך מבקשים מאתנו לבוא עם מדריך ציפורים לסופר שנוכל לזהות מאיפה מגיעה התוצרת – אנחנו אוטוטו שם.

כבוד היושב-ראש, יש לזכור – התיקון הנוכחי הוא כל כך מינורי שיש בהקשר הזה להזכיר את תיקון מס' 11 לחוק הגנת הצרכן שעסק בהצגת המחירים. זה היה התיקון הגדול בחוק הגנת הצרכן. אנחנו בסך הכול מוסיפם פה את הצ'ופצ'יק של הקומקום לאירוע.

לסיום, לפי סעיף 9א לחצו הפיקוח על מצרכים ושירותים, התוצרת שמגיעה לרשתות השיווק מגיעה בארגזים או במכלים, ומסומנים עם ארץ המקור ולכן לא תהיה לרשתות השיווק שום בעיה לדעת מאיפה הגיע ואיך לסמן. אין פה שום עומס רגולטורי. לכן צריך לאשר את החוק הזה ויפה שעה אחת קודם כי ביטלנו מכסים מצד אחד ועכשיו אנחנו צריכים לתת לחקלאים כי כולם מסכימים שהחוק הזה הוא חוק צרכני מסוים. אז בוא נדבר על החקלאות הישראלית. עכשיו צריך לתת לחקלאים הישראליים את הבמה שלהם בסופרים, בשווקים.

מה עם מוצרי חלב, משרד החקלאות? נאמר, מוצר שמיובא.

אל"ף, זה כבר היום קיים. מיוצרים מיובאים לרוב נמכרים ארוזים מראש. מה שלא נמכר ארוז מראש ונפרס לעיני הלקוח - שמים את השם של המוצר וארץ המקור.

במוצרי חלב הכול סגור.

גבינות במעדניה שחותכים פרוסות, מה זה נחשב?

זה נחשב מוצר וצריך להיות. הוא מסומן. לכן כאן לא התנגדנו שייכנס.

אולי צריך לפרט את זה. מוצרי חלב באופן כללי, לא מפריע לך?

מוצרי חלב בתפזורת. לזה הכוונה.

תוסיף את המילה: בתפזורת.

כל החוק מדבר על תפזורת.

השאלה שלנו היא לגבי מוצרי חלב, כי תוצרת חקלאית מוגדרת כאן כתוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש ונמכרת בתפזורת. אני מניח שאותן גבינות שמגיעות ארוזות מראש, זו אריזה שהקמעונאי מקבל, וממנה פורס לצרכן הסופי. השאלה אם אנו צריכים לחדד משהו בנוסח כדי שיהיה שילוט לצרכן למשל ליד אותו גוש גבינה שארץ הייצור היא צרפת, למשל.

כי היום זה לא מסומן. רק להדגיש. זה וולונטרי.

חלק כן וחלק לא. חוץ ממשרד הבריאות גם הרשות להגנת הצרכן שכבר תבקר בסופר ותוכל לאכוף גם את הנושא הזה, שאם זה לא יהיה מסומן.

תתייחסו לשאלה לגבי תוצרת שאינה ארוזה מראש ונמכרת בתפזורת – ארוזה מראש עבור מי?

מזון ארוז מראש, יכול להיות מזון שנארז לפני המכירה הקמעונאית ולא בזמן הקנייה ואז זה נותן הגדרה.

תעבירו לנו תיקונים שנוכל להתייחס. בבקשה.

שני נושאים שחשוב לי לדבר לפני שאני הולך: קודם כל, החוק הזה, כל הכבוד על מה שאתם עושים. אחרי כל מה שחקלאות ישראל עברה בשנים האחרונות, כל המכות שעברה, חוסר יחס, זה שניסו לקבור אותה, כל הכבוד על היוזמה, על החוק, על הוועדה שבאה לנסות להרים את החקלאי.

הנושא השני, לא הכי קשור אבל בגלל שאתה ואני היינו בוועדה – באתי ליידע אותך שנערי האוצר החמודים החברים שלנו בקשר לתמיכה הישירה של ה-700 מיליון שאמרו: איך אנחנו עוזרים להם?

נסגור את הבעיה.

בינתיים הם עוד לא נתנו שקל, הם מקשים, והחקלאים כבר מתמוטטים. כמו שהשום הלך – התפוח הולך.

התמוטטו.

שתדע. הם אותו יום באו מולך, אמרו: הנה, אנחנו עוזרים, 700 מיליון, כמה כסף. שקל הם לא שחררו. רק עושים בעיות. תודה.

לא נחתם ההסכם אבל ייחתם. התפקיד שלהם זה לעשות בעיות. חלק מהגנטיקה של משרד האוצר. אם הם נותנים מהר – מרגישים לא טוב, הולכים אחר כך לרופא.

אז בוא נזמין אותם לוועדה. היה נחמד איתם פעם שעברה.

יכול להיות. אבו וילן, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני חושב שהחוק הזה מאוד חשוב לחקלאות הישראלית. שנים אנחנו מנסים לקדמו ללא הצלחה, ואני שמח שהוועדה הזאת תפסה את השור בקרניו ומקדמת את זה. בכל העולם מי שמסתובב ונכנס לסופרים, בדרך כלל כתוב לך – מאיזה ארץ מגיע. אני לא מבין איזה סוג מקצועי התגלה פה, רק בישראל. בחו"ל כתוב בחלק מאוד גדול מהרשתות, גם בארצות הברית.

אז אולי תצרפו את המחקר הזה למשרד הכלכלה.

לכן אף אחד לא גילה את אמריקה פה. זה דבר שעושים אותו ברוב מדינות העולם.

נקודה שנייה, היו כמה בדיקות, עשו ערוצי טלוויזיה ואחרים, והסתבר שהפרשי מחירים עד 20% הצרכן הישראלי יעדיף לתמוך בתוצרת הישראלית. כשזה מגיע ל-20% נכנסים שיקולים מסחריים, כלומר החוק הזה על פניו בלי שאתה עושה כלום יעזור למכור יותר תוצרת ישראלית. עכשיו אנחנו בגל של פטריוטיות – מדליית ארד בצעירים בכדורגל, אז אולי פה תעלה אותנו למדליית כסף ונעשה משהו מבורך.

בבקשה.

שלום, אני ממועצת הצמחים. אני רוצה לשבח בשם החקלאים גם מה שדיברו פה חברי הכנסת והנחישות שלהם להעביר דבר חשוב מאוד ובעיקר לך שאמרת – את הדברים האלה צריך לסיים, שבועיים. אתה גמיש עם העיכובים של משרד הכלכלה בנושא הזה.

רציתי לשים את האצבע על הפיל שבחדר – הרבה מהייבוא של התוצרת החקלאית נעשית על ידי הרשתות עצמן, ואין לי שום ויכוח איתן אבל זה צריך להיות מצפן לכם להבין שיש פה רגישות, יש פה ניגוד אינטרסים. שמענו את לשכת המסחר. יש דברים שהוא צודק שיש לשם אליהם לב אבל כולנו נמצאים במצב שהרפורמה שהחלה לפני שנה וחצי, שנתיים הולכת להגדיל מאד את הייבוא בדרכים כאלה או אחרת, התגברו על כל מיני מכשולים שעדיין ישנם. לכן החקלאות הישראלית תעמוד בפני מצב שהיקפי הייבוא שיהיו מחר, מחרתיים לא יהיו דומים בכלל למה שהיה עד כה. לכן כל הנקודה הזו, ואבו הזכיר וכל אחד מדבר על זה שיש גם פטריוטיות עדיין במדינת ישראל. בעולם זה דבר מוכר. אדם משלם בשוויץ ובגרמניה ובאוסטריה מחיר במודע כי זה תוצרת של החקלאים שלו, מהאזור שלו, מהמדינה שלו. זה תחושה שקיימת גם בארץ. הנושא הזה שהאנשים שמוכרים לצרכן הם גם היבואנים מחייב אותנו ואותך לגמור את זה כפי שאמרת בשבועיים הקרובים. תודה.

בבקשה.

שלום, אני מגדל פירות ויושב-ראש ענף הפירות. בקצרה, אנו תומכים ובעד הדבר הזה.

גם תומכים.

עו"ד ירון לוינסון, רשות ההסתדרות לצרכנות. אני רוצה לדבר מהזווית הצרכנית. ברור שאנחנו קודם כל תומכים בחוק. לצרכן הכי חשוב שתהיה לו יכולת בחירה. אין לי ספק שהוא יעשה את ההחלטה המושכלת, מה הוא רוצה ומה לא. הרשתות טוענות שיש להם בעיה רגולטורית. זה שטויות. יש ירקות ששמים ראי, יש כאלה ששמים ספריי על הבוקר שייראו יפה. הם יודעים איך לשווק את הירקות. אבל הדבר הבסיסי מאיפה זה בא - הם חייבים לתת, שתהיה לצרכן יכולת בחירה. הוא יעשה את השיקול שלו, ושהרשתות ידאגו לזה. לגבי ההצעה לשלב גם את סימון המוצרים, לדעתי זה טעות. יש להריץ את החוק הזה בנפרד, שירוץ מהר.

ירוץ מהר בכל מקרה. אם לא נכניס, נסיים את זה תוך שבועיים. אם נכניס, ואני רוצה להכניס את זה, כי כך לא צריך שוב להגיש הצעת החוק ולעבור את כל העניין הזה, זה ייקח חודש, לא יותר.

לגבי סימון מחירים, זה לא הנושא אבל דווקא הדבר שקיים היום, שהמדבקות זה הדבר הכי טוב שיש לצרכן- - -

אנחנו דואגים לא רק לחקלאים אלא גם מתעסקים ביוקר המחיה. ברור שסימון המחירים הזה יפחית את המחירים בסופרים כי זה גם נותן להם עבודה וכוח אדם מאוד גדול, ואין צורך בזה. מספיק לסמן את זה בצורה מסוימת.

אין לי ספק ששינוי השיטה יעלה את יוקר המחיר – לא יוריד, כי יצטרכו פיקוח על העניין האלקטרוני. הפסקות חשמל. כבר היום הם לא מפקחים.

אני לא נכנס בשיטה החדשה אבל אני חושב שאתה מגזים. עזוב.

יכול להיות אבל המדבקות זה הדבר הכי פשוט והכי יעיל שיש. שיקיימו את זה – גם לא לא מקיימים את זה הרשתות.

לא נכון. מקיימים.

אין סימון מחירים בארץ.

תודה.

היועץ המשפטי, אני מציע שתשב עם משרדי הממשלה ותראה איך אתה עושה תיקונים לפי ההערות שהעירו פה.

אני שב ומבקש לקבל מכם התייחסות מסודרת, כתובה כפי שביקשתי, כך אנו יכולים לייעל את הדיון ולהביא נוסח מתוקן שישמש מצע לדיון בישיבה הבאה כדי אפשר יהיה לקדם את הצעת החוק. כאמור ההערות היחידות שקיבלנו כתובות כרגע הן רק ממשרד החקלאות.

שנית, תבדוק את העניין של סימון המחירים. אם אפשר לסיים את זה – סיים. אם לא, נעביר את החוק הזה כפי שהוא.

לגבי הנושא של סימון מחירים באופן כללי, היא סוגיה הרבה יותר מורכבת. זה נושא שמעוגן בחוק הגנת הצרכן - - - יותר מעשרים שנה, ונותן כן הגנה מוגברת לצרכן, ולכן יש לשקול בכובד ראש איך לתקן בדיוק את הנושא הזה. חלופות אפקטיביות כמובן.

תבדוק את זה. בינתיים הרשות להגנת הצרכן במספר ישיבות אמרו שאין מניעה מבחינתם. נבהלתם מעצמכם? ברור שזה יוריד את המחירים ב-2%, 3% בערך. חבל. למה לא? הכול טוב ויפה אבל גם המחיר חשוב. אין בעיה. תשב איתם. אם זה לא מסתדר מאיזו סיבה, אקדם את החוק הזה כפי שהוא ואם לא, נקדם את שניהם ביחד.

אני מציע למשרד הכלכלה – לא יודע איזה מחקר השוואתי פה צריך לעשות. תעשו את זה מהר מבחינתי.

הבדיקה הרוחבית שדיברנו עליה קודם נעשית לגבי בכלל סימון המוצרים והמחירים.

אבל גם לגבי הצעת החוק הזו לא קיבלנו מכם התייחסות.

כי העמדה היא שצריך להשלים את הבדיקה הרוחבית.

אין עמדה כזאת. תעשו מה שאתם רוצים. אין מה עכשיו להמתין לאיזה בדיקה רוחבית על מיליון דברים. זה לא ילך. יש לכם מחקר השוואתי – תעשו על המיקוד הזה.

הערה אחרונה ליועץ המשפטי - תיקון מס' 11 מ-2002, שהיה התיקון הגדול, נתנו לו להיכנס לתוקף 90 יום. התיקון פה שהוא זניח וקטן, הוא על פני חצי שנה. אם אפשר לשקול בחיוב לצמצם את זה ל-90 יום, שהחקלאים יוכלו להתחיל לנשום.

חודש ימים. לא שמתי לב לזה.

אפילו יותר טוב.

גם השינוי הקטן הזה דורש התארגנות.

שום התארגנות. רק שם שלט. אתה שם שלט. לא יהיה חצי שנה. חודש ימים עד חודשיים זה מספיק זמן. אל תבלבלו לנו את המוח. מספיק כבר עם הרשתות וכל הדברים האלה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:05.