פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



28
ועדת העבודה והרווחה
07/06/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 59
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום רביעי, י"ח בסיון התשפ"ג (7 ביוני 2023), שעה 10:00

הצעה לדיון מהיר בנושא: "סכנת הסגירה של מעונות היום השיקומיים לפעוטות בעלי צרכים מיוחדים", של חברי הכנסת: קארין אלהרר, קטי קטרין שטרית, עופר כסיף, מיכאל מרדכי ביטון, אברהם בצלאל, אימאן ח'טיב יאסין, מרב מיכאלי (מס' 50).

חברי הוועדה: טלי גוטליב – מ"מ היו"ר
דבי ביטון
חילי טרופר

קארין אלהרר
מיכאל מרדכי ביטון
אימאן ח'טיב יאסין
עופר כסיף
יוסף עטאונה
קטי קטרין שטרית

דניאל כץ - ראש אגף בכיר קהילה, מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

מיכל בן אלי - מנהלת תחום תקצוב ותמחור, מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

שירה עמיאל בן אבא - רכזת רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אסף ליבוביץ - מנהל תחום מדיניות והערכה, אגף לחינוך הגיל הרך, משרד החינוך

סיגל ברלב - מנהלת מעונות יום שיקומיים אשדוד, מרכז השלטון המקומי

אורנה טוביאס - מנהלת מחלקת שיקום רווחה אשדוד, מרכז השלטון המקומי

מיטל בק - עו"ד ועו"ס, מנהלת תחום חינוך וגיל הרך, המועצה הלאומית לשלום הילד

ד"ר דגנית איתן - מנהלת תחום מעונות היום השיקומיים, פעוטות על רצף האוטיזם, אלו"ט

רועי פלפל - מנכ"ל, עמותת בית מיחא; יושב-ראש, ועד מעונות יום שיקומיים

עמיר לרנר - מנכ"ל, בית איזי שפירא

ד"ר עמיחי תמיר - יושב-ראש, ארגון הנכים זכויות נכים

נעה יצהרי - מנהלת מעון שיקומי - שלוה, מרכז נוה שלוה

שירה עקיבא - סייעת במעון השיקומי שלוה, מרכז נוה שלוה

ענת כהן שמואל
אורית ארז – סגנית מנהלת הוועדה

טלי רם


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעה לדיון מהיר בנושא: "סכנת הסגירה של מעונות היום השיקומיים לפעוטות בעלי צרכים מיוחדים", של חברי הכנסת: קארין אלהרר, קטי קטרין שטרית, עופר כסיף, מיכאל מרדכי ביטון, אברהם בצלאל, אימאן ח'טיב יאסין, מרב מיכאלי (מס' 50)

בוקר טוב. אני טלי גוטליב מהליכוד, אני חברת הוועדה, לא יו"ר הוועדה, אני יו"ר מחליף לצורך היום. אני שמחה שיצא לי דווקא בנושא החשוב הזה להתכנס. אני מודה לכל חברי הכנסת המציעים: לקארין, לדבי, לכל מי שלקח בזה חלק כי זה חשוב מאוד. לא ראיתי את השם, אני לא יודעת אם גם את בין המציעים.

אימאן גם.

אז תודה רבה לך, אימאן, בעניין הזה כי באמת זה חשוב מאוד. אני יכולה רק לומר לכם שאין כבודה של חברה כמו חברה שדואגת לחלשים, למוחלשים ולמאותגרים.

מעונות היום, בלעדיהם אין יכולת קיום לילדים מאותגרים, לאנשים מאותגרים, ואני אומרת את זה במלוא הרצינות. מייד כששמענו על מעונות היום, הייתה פנייה מאוד מאוד מסיבית של מטפלות בסכנת סגירה, אני חושבת שזה יצר אימפקט מאוד גדול, אנחנו פנינו לשר מרגי ואני שמחה לומר שהשר מרגי לקח את זה לתשומת לבו בצורה מיידית והגיע להסכמות עם האוצר.

נזכיר שביקשנו, וביקשו השוואה להעלאת שכרן של סייעות החינוך המיוחד, ששכרן עלה ב-1,500 שקלים, ואני אזכיר עוד משהו באשר לסכומים ואחר כך נדייק אותם על ידי הנציגים כי הגיעו להבנות. ברוך השם וטוב שעשיתם את הוועדה הזאת כי לפעמים בלי לכנס את הוועדה דברים לא זזים. בסופו של דבר, האוצר ומרגי הגיעו להבנות של השוואת שכר הסייעות לשכרן של המטפלות והמטפלים במעונות היום.

אני אזכיר שמעונות היום, המבנה בדרך כלל שייך לרשות, והמפעילים הם במכרז. המפעילים מקבלים עבור כל שוהה וכל חוסה כיום 7,000 שקלים, זה התעריף. אני לא נכנסת לדבריי שלי, אני לא הולכת להתסיס פה שום דבר, לא על גזירת קופונים ולא על איך מחושב שכרם של מטפלים, מטפלות וסייעות וסייעים, זה לא הוועדה כאן. אני שמחה לומר שהגיעו להבנות – שכר הסייעות והמטפלות, תהיה השוואה, כך שתהיה העלאה של 1,500 שקלים גם בתקצוב פר פעוט. אז תודה למציעים. אתן רוצות לומר משהו בעניין הזה? אולי תציגו קודם. פשוט בגלל שזה היה כל כך מובהק, ההצעה שלכן.

שאלה אם ההשוואה היא כוללנית או רק בשכר.

קודם כול תסבירו למה הצעתם, מה הביא אתכם לזה.

יש גם מציעים, לא רק מציעות. את צודקת שהרוב קובע.

אבל מציע הולם וחביב.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, אני אומר שהבקשה לדיון מהיר הזה הוגשה לפני שעבר התקציב. שמענו שהיה הסכם עם הסייעות, שלא כלל הסכמה לגבי הסייעות במעונות. פנינו – באמת, השר מרגי לקח את זה לתשומת לבו מאוד מהר, פעל והוציא הודעה ביחד עם האוצר שהם מתחייבים להשוות את התנאים.

בשעתו, ביקשנו לקבל פרטים מה זה אומר ברחל בתך הקטנה, אמרו לנו, קודם כול נעביר את התקציב ואז נדבר פרטי פרטים. השר אפילו התחייב שמה שלא יועבר מהאוצר, הוא מתחייב מתקציב משרדו להעביר.

זה לא סוד שיש מחסור קיים. מעונות היום הרבה פעמים נדרשים לגייס כספים כדי לתת מענים מדויקים לאותם פעוטות שמגיעים, וגברתי, דיברת על הצורך האמיתי, האקוטי, באותם מעונות יום. אני שומעת בימים האחרונים שמה שמציעים למעונות זה תוספת של 700 שקלים, והיתר, עד שש שנים.

יש אישור שזה ישולם ביולי, רטרואקטיבית מאפריל.

כן, אבל רק 700 שקלים, גברתי, כשהסכום להשוואה אמור להיות הרבה יותר גבוה. זה מתווסף על מחסור קיים, זה מתווסף על פער קיים בכל הועדה לילד, זה כמובן דבר שאי אפשר להסכים לו.

אנחנו באנו לעשות טוב, לא להרע את מצבם של מעונות היום, ולכן אני אשמח לשמוע גם מנציגי הרווחה, גם מנציגי האוצר, איך בדיוק מתכוונים לתת את המענה על החסר הזה.

יפה.

בסדר?

כן. אנחנו יכולים להתייחס בהמשך.

בדיוק. בגלל שהוועדה יד אחת.

נשמע את אנשי המקצוע.

בדיוק. שלום, דניאל כץ, ראש אגף בכיר קהילה, מינהל מוגבלויות, אנא השמע לנו את דבריך.

אני באמת רוצה לדבר על התהליך הזה, המהלך הזה שאנחנו עושים בנושא של מעונות יום שיקומיים. מעונות היום השיקומיים נכנסו למשבר באופן כללי בעקבות משבר כוח האדם הכללי שקיים במשק, גם משרד החינוך כורע תחת הנטל הזה, תחת המשבר הזה, והמסגרות שלנו על אחת כמה וכמה כי באמת הציפייה שאנשים יבואו לעבוד וסייעות יבואו לעבוד במעונות יום שיקומיים, כשהעבודה שם היא קשה מאוד ומורכבת מאוד. מדובר על פעוטות באמת בתחילת דרכם, מה שנקרא מייד לאחר קבלת ההודעה על המוגבלות, זה באמת דרך את המשרד והשר והמנכ"ל, ואנחנו במינהל מוגבלויות מייד ביקשנו לעשות איזשהו תיקון, לעשות איזושהי השוואה כי ראינו שהסייעות שלנו, של מעונות יום שיקומיים, שגם ככה נמצאות במחסור, חוצות את הכביש ועוברות למסגרות של החינוך.

וככה באמת פעלנו. השר כינס את כל הגורמים, כינס את האוצר, וזאת באמת ההחלטה שהתקבלה, לעשות תהליך השוואה של התעריפים, של השכר שמקבלות הסייעות.

כמו שאמרת, גברתי היושבת-ראש - - -

תחסוך ממני גינונים.

ממלאת מקום.

לא צריך. טלי גוטליב.

אוקיי. אז חברת הכנסת גוטליב, התשלום שלנו למעונות יום שיקומיים הוא תשלום למסגרת. אנחנו לא משלמים שכר כמו משרד החינוך, אנחנו לא חותמים על הסכמי שכר מול הסייעות אלא אנחנו בסופו של דבר מעבירים סכום גלובלי, שזה בעצם התעריף, כשבתוך התעריף הזה צריכים מעונות היום לעמוד בסטנדרט שנדרש מהם על פי החוק, על פי חוק מעונות יום שיקומיים, וככה הולכת שיטת התקצוב.

כמובן שבשיח עם המנהלים והמפעילים של מעונות היום השיקומיים יש לנו דין ודברים ושיח שהוא מתמשך, הוא לא מהיום, הוא קיים כבר תקופה ואנחנו מנסים בכל זאת להעלות בכלל את דמי האחזקה, למרות שזה אחד מהתעריפים היותר גבוהים שאנחנו משלמים במשרד כי גם אנחנו מבינים שחלון ההזדמנויות הוא בגיל הצעיר.

ולכן, באמת אנחנו מציעים לתת איזושהי תוספת לתעריף, כשמהתוספת הזאת לתעריף צריך להיגזר גם השכר של הסייעות שאמור להיות משולם.

לא הבנתי את התשובה הזאת.

זה טיפה טיפה מורכב. אני שואלת, רק בגלל שאני מכירה את זה ממקום אחר. כפי שידוע, לי יש ילדה שהיא לא מוגבלת פיזית, היא בחינוך מיוחד אבל היא 180% נכות, ואני רק תוהה בתוך הדבר הזה. הרי אנחנו משלמים היום 7,000 שקל עבור כל פעוט, שזה לא סכום מבוטל. אני כמובן לא באה בטענות לאף אחד כי אין עבודה יותר קשה מכל מי שלוקח חלק בתוך מארג העבודה, על כל הפרמטרים, בחינוך המיוחד. אבל אם אני משלמת היום 7,000 שקל – והמעונות לא רבו איתי, המפעילים לא רבו איתי על הסכום, כרגע – אז למה כל התוספת, אני שואלת, למה שתהיה פה גזירת קופון על התוספת. זאת השאלה שלי, אם יש כזאת.

בסופו של דבר אנחנו משלמים למעונות - - -

את התוספת.

כן, אבל אנחנו לא משלמים פר מטפל אלא אנחנו משלמים באופן גלובלי עבור כל מודל התעריף, שחלקו מובנה, 80% ממנו זה שכר ו-20% או 25% זה דמי האחזקה, האחזקה עצמה וכל הדברים הנלווים.

בסדר גמור.

כשאנחנו משלמים תוספת לתקציב, לעלות פר פעוט, להועדה, אנחנו נותנים איזושהי תוספת שבסופו של דבר צריכה להיות מתורגמת גם לנושא של השכר וגם לדמי האחזקה.

ומאיפה אמור לבוא ההפרש?

את ההפרש אנחנו הולכים לשלם.

אז לא ירדתי לסוף דעתך. אתה אומר אנחנו נותנים תוספת, אבל אתה אומר, אני לא אמור לכסות את כל העלות. איך זה מתיישב עם העובדה ששר הרווחה התחייב שהוא ישלים את הפער בין עלות סייעת שלא במעונות היום לבין עלות סייעת במעונות היום? הרי כל האירוע היה להשוות תנאים.

אני מנסה להבין. אם אתה בא מראש ואומר, אני לא יכול להשוות לגמרי, איך זה מתיישב עם דברי השר?

לא. אני כן יכול להשוות כי אני נותן תוספת פר הועדה, פר פעוט. מתוך ההועדה הזאת בעצם גוזר המפעיל את השכר לסייעות, את השכר למנהל, את השכר - - -

אז כמה אתה נותן ומה הפער ביחס לסייעות הרגילות כרגע ואיך הוא יושלם, הפער הקטן הזה? אתה מוסיף עכשיו.

אולי אני אנסה להסביר.

תני לנו מספרים. לא אידיאולוגיה. מספרים.

הכול אידיאולוגיה, דרך אגב.

מיכל בן אלי, מנהלת תחום בכיר תקצוב ותמחור, מינהל מוגבלויות. החישוב, כמו שהוא נמסר גם לוועדה וגם למפעילים, מדבר על העלאה של סכום הסייעת בתוך התעריף ב-1,500 שקלים. בסופו של דבר, התרגום של סכום הסייעת בתוך התעריף ב-1,500 שקלים, בגלל הרכב כמות הסייעות שנדרשות לכל פעוט – אם תסתכלו בחוק הם נדרשים לתת 3.56 סייעות לכל עשר פעוטות בכיתה – התרגום של המכפלה הזאת בסופו של דבר מגיע ל-720 שקלים לחודש. חשוב להגיד שזה 10% כמעט מסכום התעריף או אפילו קצת יותר, עלייה מאוד יפה.

אז זה מכסה מלא.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אז איך שם 1,500 במעונות - - -

זה פר הועדה. זה לא שכר.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא משנה, אני מדברת על התוצר הסופי.

זה לא תוספת לכל סייעת 700 שקלים אלא 700 על כל ילד.

על כל עשרה ילדים יש 3.56 סייעות.

סייעת זה לעשרה ילדים. 700 כפול 10 זה 7,000, מזה יינתנו ה-1,500.

רק לדייק. על כל עשרה ילדים יש 3.56, לכן זה לא 1,500. בסדר, אז שיהיה ברור.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מה שרצינו שיובהר, גם בפני כולם ולמי ששומע, בשורה התחתונה, כל אחת תקבל 1,500.

אבל האם החישוב הוא אותו אחד בחינוך?

השר מרגי, שדבריו אמונים עליי כשר, וכפי שראיתם את ההירתמות שלו המיידית לתוך המקום הזה וההסכמות עם האוצר, והאוצר גם יעלה אם צריך, הוא בזום, ההשוואה תהיה השוואת שכר לסייעות החינוך המיוחד.

התוספת – כמו שהסבירו לנו כאן האנשים הנכבדים – כיוון שעל כל עשרה יש 3.56, התקצוב הוא תקצוב פר פעוט, אז אם אתה מוסיף 700 או 720 שקל פר פעוט, על עשרה, עושים את החישוב עם 3.56, זה יביא להשוואת שכר.

הבנתי את זה. רק חידוד. בסופו של דבר, גם סייעות בחינוך המיוחד הן סייעות לכמה ילדים. האם זה אותם תנאים?

אבל מדברים על שכר. הסייעות בחינוך המיוחד, כיוון שהן עובדות משרד, והמדינה חותמת איתן את הסכם ההעסקה, השכר שלהן נגיד הוא X, עכשיו הוא X פלוס 1,500.

אנחנו רוצים עכשיו, במסגרת המאבק החשוב הזה, שהמטפלים בתוך מעונות היום, גם תהיה להם את אותה תוספת שכר.

אני חושב שחסר לכם נתון. שמי רועי פלפל.

אפשר רק לסיים עוד משפט? רציתי להגיד שבסופו של דבר אנחנו מבינים שאנחנו נמצאים על סיפו של משבר מאוד גדול בכלל המערכות שלנו וזה נושא שמאוד מעסיק אותנו. נכון שבאיזשהו מקום פתרנו כאן נקודתית את הנושא הזה של מעונות יום שיקומיים, אבל מאוד מטרידה אותנו סך הכול כל אוכלוסיית הרווחה.

פה בוועדה היו אנשים של חסות הנוער, מדריכים של חסות הנוער, גם המדריכים שלנו של מסגרות היום, מרכזי היום וכו'. גם לגביהם אנחנו מאוד מוטרדים בנושא משבר כוח האדם ואנחנו מבינים שיהיו לזה גם משמעויות בשכר.

חבר הכנסת ביטון, לפני שאני נותנת לך את רשות הדיבור אני חייבת לומר משהו אחד, לא אכפת לך, נכון?

רק לקארין הייתה שאלת הבהרה נוספת. מעבר למספר של שכר, שזה 1,500 תוספתי, יש תנאי העסקה. האם בתנאי ההעסקה האחרים הם דומים?

זה 1,500 שקל לפני תנאים סוציאליים. נכון.

אבל התנאים של מעון שיקומי ומעון לחינוך מיוחד, תנאי ההעסקה דומים?

לא.

מבחינת שעות?

מבחינת מה?

הטבות במשכורת.

קרנות, דברים מעבר.

אני רוצה להבהיר. בסוף, המטרה הייתה שלא תהיה נטישה ממעונות היום השיקומיים לעבר מקומות אחרים. אם הם נותנים רק את תוספת השכר ועדיין כל התנאים הנלווים יותר גבוהים בחינוך, הרי שעדיין תהיה נטישה.

אין שאלה בכלל שמעונות יום שיקומיים וטיפול בילדי שיקום לא דומה לילדי החינוך המיוחד. שיהיה פה ברור, מי שמכיר את זה מבין. כל קושי הוא קושי.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אפילו יותר.

מדובר בפעוטות מגיל חצי שנה עד שלוש.

כל קושי הוא קושי, ורציתי לפני שחבר הכנסת ביטון מדבר לומר פה תודה, באמת באסירות תודה גמורה, למי שהולך ובוחר להקל את חייהם של ילדינו, כל ילד ואתגרו שלו. הבחירה בעבודה הזאת היא לא בחירה מובנת מאליה.

ממש לא.

זאת עבודה מאוד סיזיפית, בלי הרבה הכרה, בלי הרבה יוקרה. אז אני רוצה לומר שבעיניי זה הכי יוקרתי והכי חשוב והכי שליחותי והכי גמילות חסד, במלוא התפארת שלה. באמת אני אומרת, אני אסירת תודה לכל מי שלוקח חלק במערך הטיפול והשיקום של ילדינו, באשר הם. זאת עבודה מאוד מאוד קשה.

אבל פה באמת, רק מבחינת תנאי העסקה אתם צריכים להבין שגם מבחינת סוג העבודה, זאת לא אותה עבודה, ואין בזה תחרות. יש כאלה שיגידו שלהיות עם ילדה כמו הבת שלי למשך שעות זה גם יכול להיות מאוד מאוד מורכב ויש כאלה שיגידו שלהיות עם פעוט קטן שהוא מאוד מאוד מוגבל זה קשה מאוד. קשה לכמת את זה בהיבט הזה.

בסדר, אני רק אומרת שקשה מאוד לעשות השוואות כי גם בתוך מעונות יום שיקומיים יש כל מיני סוגי מוגבלויות, לא סוג מוגבלות אחד דומה לאחר, יש קושי בכל מקום. אני לא הייתי מציעה להיכנס להשוואות בין חינוך מיוחד לבין מעונות יום שיקומיים.

ברור.

אני כן חושבת – סייעת היא סייעת היא סייעת – ולכן צריך לתת מענים זהים.

נכון. חבר הכנסת ביטון.

אני רוצה קודם כול להודות לצוות הח"כים שיזם את ההצעה לדיון מהיר: לקארין וההובלה שלה, לקטי שטרית, עופר כסיף, אברהם בצלאל, אימאן ח'טיב ומרב מיכאלי. בסוף אתם רואים שזאת קבוצה שיש בה קואליציה-אופוזיציה. הגורל של ילדים לא יכול להיות שיקולים פוליטיים. הפעולה הנמרצת של הח"כים הביאה תוצאה טובה. כדי שתהיה תוצאה טובה הייתה פה היעתרות והירתמות של שר הרווחה מרגי.

צריך להודות לו.

ואני אומר לו מילה טובה ואני אומר מילה טובה גם לשר סמוטריץ', שנתן גיבוי. הבוקר אמרתי פעמיים מילה טובה לשר סמוטריץ', אני הולך להיבדק במרפאה של הכנסת. פתחנו את מרכזי החוסן בצפון.

אני מציע לך אשפוז מיידי.

או מעון טיפול מיוחד, משהו שיקומי. אז באמת, כשנעשית עבודה ומתקבלות החלטות טובות – פתחנו את מרכזי החוסן בצפון והבטחנו את עתידם עד 2025 בתיאום עם הרווחה, ביטחון, אוצר, בריאות, אז מילה טובה מגיעה. לך היושבת-ראש.

אין צורך. נוותר.

אל תפריעי לי. לך היושבת-ראש, הנושא הזה בליבך ונשמתך, באמת כשיש בוקר כזה שעושים מעשה טוב.

אני מסכים עם קארין שעכשיו לא השלמנו את המלאכה במובן הזה שניתן תוספת של 1,500 שקלים וזה יהיה דומה בשכר ברוטו, צריך לראות שהתנאים ותמונת העבודה – מענקים, הטבות, הבראה וסוגיות אחרות – יבואו על פתרונם, שבאמת כשאנחנו אומרים שוויון בהעסקה זה יכלול את כל מרכיבי השכר ולא רק את השקלים בברוטו. תודה רבה לכולם.

בבקשה.

שמי רועי פלפל, אני מנכ"ל בית מיחא ואני יושב-ראש ועד מעונות יום שיקומיים. קודם כול, גם תודה למשרד הרווחה.

אז בוא, תדברו אלינו. לא צריך להגיד - - -

לא, זה חשוב, אבל מה שרציתי לומר זה שאנחנו בתהליך, הנושא עדיין לא נסגר, לטעמנו. צריך לזכור שיש שונות אדירה בין המפעילים, יש משהו כמו 40 מפעילים שונים שמפעילים מעונות יום שיקומיים, רובם יכולים להרשות לעצמם לשלם לסייעות תעריף מאוד נמוך של שכר מינימום, של 30, 32, 34 שקלים לשעה, והתוספת תביא אותנו ליכולת לשלם עוד חמישה-שישה שקלים לשעה לסייעת, כאשר בחינוך המיוחד, ההסכם עם הרשויות מאפשר להם לשלם שכר של בערך 44–45 שקלים. זאת אומרת שעדיין הולך להישאר פער.

גם כאשר יהיה תשלום שמחשבים אותו לפי 7,000 שקלים חלקי 3.5 סייעות, זה באמת מגיע לאותם 1,500 שקלים כאילו לסייעת, אבל עדיין אנחנו נשארים בפער אדיר, ומישהו אמר קודם, יחצו את הכביש, אז הן יחצו את הכביש.

זאת אומרת, על אף העבודה הקשה – ואנחנו מעריכים מאוד את העבודה של השר מרגי לטובת העניין הזה ומבינים שיש פה מגה אירוע שיכול להשפיע על מקומות אחרים במשרד – עדיין יישאר פער, ואת הפער הזה צריך לסגור.

צריך להבין שהפער הזה לא נולד אתמול. זה שהאוצר חתם על הסכם עם הרשויות המקומיות, שהסייעות במדינת ישראל, חוץ מאשר אצלנו, יקבלו שכר של 8,000, 8,500 שקלים, זה בסדר גמור אבל אנחנו התחלנו ממינוס, זאת אומרת יש כאן איזושהי אנומליה שלי היא לא מובנת לחלוטין.

יש 4,000 פעוטות במדינת ישראל שהולכים למעון יום שיקומי, הולכים ל-180 מעונות יום שיקומיים, כאשר המדינה מראש מצפה מהמפעילים – מארגונים כמונו שהם עמותות – לגייס כסף מתורמים, מפילנתרופיה, שזה דבר בעיניי שהוא פחות מהזוי. זאת אומרת, ילד שהולך לכיתה רגילה, שהולך לגן רגיל, הגננת שלו או הסייעת או מנהל המעון, הוא לא נדרש לגייס כסף מפילנתרופיה. אצלנו built in בתוך התקציב, במשך 22 שנה שזה משך הזמן שמעונות היום השיקומיים פועלים, אומרים לנו, לך תגייס כסף מפילנתרופיה כדי שתוכל להעסיק סייעת, מטפלת במעון, גננת, קלינאית תקשורת וכו' וכו' וכו'.

כשכל הדבר הזה מעוגן בחקיקה.

כל הדבר הזה מעוגן בחקיקה ואנחנו במינוס מראש. אנחנו מקבלים את אותם 7,000 שקלים שציינת קודם, אנחנו מראש כבר נדרשנו להוסיף על כל ילד כזה בערך 1,300 שקלים, זאת אומרת כל ילד שמגיע, אנחנו מראש יודעים שאנחנו במינוס עם הילד הזה.

זה לא מספיק, זה פשוט לא מספיק. אנחנו בדקנו את זה בקרב החברים שלנו.

אני רוצה רגע לקטוע את מה שאתה אומר כי זה לא נושא הוועדה פה.

בבקשה.

אני אגיד לך גם למה. אני, כשאני באה לוועדה, בין אם אני יו"ר ובין אם אני ח"כית, אני אוספת נתונים, אני לא נסמכת לא על המילה שלך ולא על מילה של אף אחד אחר. כדי שאני אתמודד עם הטיעון שלך אני הייתי אוספת דוחות כספיים רציניים לאורך שנים, לפחות חמש שנים אחורה, בודקת בדיוק, בודקת עלויות, בודקת הכול, איך זה מתכתב עם העובדה שהרשות נותנת את המקום ואין שכירות – אני לא יודעת.

את צודקת. וזה נעשה.

זה לא השיח של הוועדה פה כי הוועדה פה היא ועדה מהירה שכונסה לנושא מסוים כשכולנו נמצאים פה עם מידע רלוונטי לנושא הספציפי. סליחה שאני אומרת את זה, בענווה כמובן ובכל הכבוד, והדברים חשובים, אבל כדי שאני אתמודד איתם כנציגת הכנסת וכנציגת הקואליציה אני צריכה לדעת פרטים. לא באה ולא מקשיבה לאיזשהן אמירות שנשמעות לי חשובות ומרעישות אבל אני רוצה לבדוק את זה.

טלי, אבל זה נבדק.

בגלל שאני לא רוצה לפגוע בכבודם של אנשים וכיוון שיש לי את הדעות שלי ואת המידע שלי על כל מה שקשור לחלוקת משאבים כך או אחרת בין דבר כזה או דבר אחר, אני לא רוצה - - -

יש גם מחקר של הממ"מ בנושא. יש שם נתונים.

חבר הכנסת כסיף, זה נכון, אבל זו לא הוועדה. אם זה היה נושא הוועדה, יכול להיות שלא הייתי מתאימה להיות בה היושבת-ראש כי יש לי כל מיני דעות שאולי לא נכון היה שאני אשב כאן. בגלל שהנושא של הוועדה הספציפית הזו הוא ריפוי כרגע של כל הטלטלה הזאת של מעונות השיקום, לאור בקשתכם שלכם ולאור העובדה שהגיעו לפתרון מאוד מאוד מהיר יחסית כפי שאתם מכירים כי כולכם לקחתם חלק ואתם יודעים מה זה להתעסק גם עם אוצר וגם עם רווחה, והגיעו כאן להבנה, להבנה נכונה, נכון שזה לא פתרון מוקסם וזה לא פתרון סופי וזה לא הפתרון המיטבי, אבל קודם כול בשנייה הזאת זה נותן פתרון שנותן תחושה לפחות שלמאבק יש ערך ואנחנו רואים את המטפלים ורואים את המאותגרים. לכן אני אומרת את הדברים בפריזמה הזאת.

אני מבינה מאוד את הקושי, שדרך אגב, ככל שאתם מבקשים לדוגמה כמעונות לכנס ועדה – בכלל, באופן עקרוני, על עצם הרעיון – או אתם רוצים לתת שיקוף עם פקידי האוצר למה אתם מקבלים, מה אתם נותנים, זה לוועדה אחרת. בוועדה הזו כרגע עם זה אנחנו מתמודדים.

כרגע זה הפתרון, כי אנחנו קודם כול שמים לפני העיניים שלנו את המטפלות כדי שלא תהיה זליגה ושלא יהיה חשש סגירה. הלאה, יש לנו עוד דברים לעשות, זה נכון, אבל כרגע אלה התוצאות שנתנו כדי לפתור את זה. בסדר? סליחה, מר פלפל, ככה שקטעתי לך את הדברים.

הכול בסדר.

רק רגע. אבל יש פער.

ברור. עכשיו לא יהיה פער בשכר.

יש פער לעניין התנאים של הסייעות. אף אחד לא דיבר שכר, דיברו תנאים. השוואת תנאים, עקב ההסכם. אני עדיין לא מבינה.

התשובה ברורה.

לא, התשובה הברורה, חברת הכנסת ביטון, היא - - -

לגבי השכר יש תשובה ברורה.

זה לא רק השכר. יש עוד דברים.

הכול נכון, אבל ברור לכם, חברי הכנסת, יש דברים רבים שצריך לעשות, אבל כרגע אנחנו נתנו פתרון שהוא פתרון אינסטנט, המהיר ביותר להשיג אותו בטווח שכזה, שאותה תוספת - - -

שאלה אם אי אפשר להסדיר את הנושא.

יש לפחות עוד שתי בעיות שחייבות לקבל פתרון מיידי.

אבל אולי הצעה מעשית של דיון המשך שבו יציגו המשרדים, מעבר לפער של המשכורת, איפה הפערים האחרים בתנאים נלווים להעסקה. יציגו לנו את הטבלה עוד חודש.

דני, אתם מכירים את הפערים.

הנחה אותנו השר.

דקה. אני רוצה לומר לפרוטוקול, נכנסה חברת הכנסת קטי שטרית שהיא מיוזמות הדיון המהיר הזה ושהייתה מדוחפות הפתרון, וכמו שאמרנו בפתיח – אכן כן, האוצר התכנס לתוך המקום הזה יחד עם השר מרגי ואני מודה על זה. דניאל, רק תדייק את התשובה שלך.

הנחה אותנו השר להקים צוות עבודה כדי לדון בכל אותן סוגיות שלא מצאו את פתרונן רק בנושא של השכר אלא בכלל בתנאים של מעונות היום - -

ומתי זה יקרה?

- - ואנחנו נדון בוועדה הזאת, ואם צריך אנחנו נבוא להציג אותם.

מי יושב בצוות?

בצוות יושבים אנשים ממינהל מוגבלויות ונציגים של מעונות היום.

ונציגים של האוצר?

של האוצר גם.

חברת הכנסת שטרית, מרגי הודיע הבוקר שיש תוספת של 1,500 שקלים. החישוב כבר ניתן לנו קודם, כפי התוספת שיש לסייעות בחינוך המיוחד. זאת לא התוצאה המושלמת אבל זה בסדר בהיבט הזה. נמשיך לשמוע. בבקשה.

שמי עמיר לרנר, מנכ"ל בית איזי שפירא. תודה. אני רוצה ברשותך לדבר רק על שכר הסייעות שלשמו הוועדה הזאת התכנסה ובאמת לנסות לשים פה את הנתונים כמו שאנחנו מבינים אותם.

להסכם השכר החדש יש כמה מרכיבים. מרכיב אחד של שכר בסיס – 8,000 שקל; מרכיב שני של ותק – 50 שקלים לשנה; מרכיב שלישי של מענק התמדה – עד 600 שקלים לחודש, תלוי בהתמדה מן הסתם; מרכיב של הכשרות – 400 שקלים כל שלוש שנים; ומרכיב חמישי, מענק חד-פעמי של 6,000 שקלים שכבר ניתן לכל הסייעות ברשויות ב-1 באפריל.

ה-1,500 שקלים שמתקבלים לשכר, להבנתנו ועל פי החישובים שלנו, לא מספיק ולא מתקרב לזה, ואנחנו מוכנים לשבת ולראות את הנתונים, שמישהו יסביר איך 1,500 שקל, כששכר ממוצע של סייעת – יש סייעות שגם מרוויחות 5,500 ו-6,000, בואו נניח שהיא מרוויחה 6,500 – 1,500 שקל מביא אותה לשכר הבסיס בלבד, כלומר אין שם ותק, אין התמדה. נאמר לנו בישיבה האחרונה שהייתה לנו אצל מנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי שזה הכול כלול. אנחנו לא יודעים לעשות את זה.

אני רוצה לשים פה עוד נתון ואני אסיים את דבריי. בישיבה של הוועדה המיוחדת לצעירים, נציגת האוצר תאיר, כשהיא נשאלה על ידי יושבת-ראש הוועדה כמה יעלה יישום ההסכם, היא אמרה 42 מיליון שקלים. להערכתי, זה היה בלי המענק החד-פעמי.

תיכף נשמע אותה.

כששר הרווחה דיבר איתנו והתחייב למימוש ההסכם, וזה גם נאמר בוועדה לזכויות הילד, הוא דיבר על זה שהאוצר התחייב ל-40 מיליון שקלים. בישיבה שהייתה לנו אצל מנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי לפני כמה ימים נאמר שהעלות של התוספת שנותנים, 720 שקלים הועדה, היא 32 מיליון שקלים, כלומר המספר יורד כל הזמן, אנחנו לא סתם אומרים שזה לא מספיק. זה לא מספיק, והשטח בוער, והסייעות עוזבות.

אני מזכיר מה שאני אומר כבר בשלוש ועדות שונות פה בכנסת – אנחנו ביוני, אנחנו צריכים עכשיו לגייס את הסייעות לשנה הבאה. זה אפס, זה נורא קל, אפס סייעות שמוכנות להתחייב לשנה הבאה כי אנחנו לא יודעים כמה אנחנו יכולים לשלם להן, ומעבר לכביש הן מקבלות את ה-8,000, פלוס ותק, פלוס התמדה, פלוס מענק, הכול.

אז אנחנו פשוט מבקשים, א', שיסבירו לנו איך מ-1,500 שקל תוספת לשכר אנחנו יכולים לממן את כל המרכיבים האלה, כמו שהשר התחייב בפומבי בהודעה לתקשורת שקרא להשוואת תנאים מלאה, איך אפשר לעשות את זה ב-1,500 שקלים, או לתת לנו את הסכום שבאמת יאפשר את זה. אלה הנתונים כמו שאני מכיר אותם. תודה רבה.

דניאל, אתה רוצה להשיב לפני שאני מעלה את נציגת האוצר בזום?

אני לא חושב שכדאי שנתחיל לעשות פה משא ומתן.

לא, ברור שלא. אני שואלת אם יש לך מה לענות, לחדש לנו.

לא.

ברור שמשא ומתן אנחנו לא מנהלים כאן. נציגת האוצר נמצאת בזום. עד שהיא עולה, חברת הכנסת שטרית, את רוצה לומר משהו בהיבט הזה?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אנחנו גם רצינו לדבר.

אני גם רוצה.

בשמחה רבה.

אבל לא בגלל שאנחנו היוזמים.

מי שממהר יתחיל.

כולם לאותה המטרה.

נציגת האוצר, שלום.

שלום, אני שירה עמיאל בן אבא, רכזת רווחה באגף תקציבים במשרד האוצר. אני אתייחס לדברים שעלו ואני מתנצלת שאנחנו לא שם בדיון, זה סיור שנקבע מבעוד מועד.

כמו שאמרו הנציגים של משרד הרווחה, הסכום הזה בעצם משקף את מה שנאמר והוא מימוש של הסכם הסייעות במעונות היום השיקומיים.

לעניין המספרים, אני אשמח לבאר את מה שהעליתם לגבי ה-40 וה-32, זה פשוט ההבדל בין התקצוב ברוטו לתקצוב נטו. העלות היא 40, מתוכה 32 מיליון שקלים הם בתקציב במשרד הרווחה ועוד 25% ברשויות המקומיות כמו כל תעריף, אבל בעצם מבחינת מרכזי היום, העלות היא 40, 42 אולי, משהו סביב ה-40 מיליון שקלים כפי שנאמר, והדבר הזה לא השתנה. מה שהתייחס אליו מנכ"ל משרד הרווחה הוא רק להבדל בין הנטו לברוטו, וזה הכול, בהתאם, 1,500 שקלים הם התוספת.

אם יש איזשהן שאלות ספציפיות נוספות אליי, אני כמובן אשמח להתייחס.

מה לגבי יתר הפרטים בהסכם, מעבר לשכר?

למה הכוונה?

יש את השכר עצמו ויש את המענק החד-פעמי שכבר שולם.

ותק. הכשרות.

ויש ותק, הכשרות. איפה כל הדברים האלה?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

עוד שאלה בבקשה. את מדברת על 25% מצ'ינג של הרשויות אבל בשטח לא כל המעונות שייכים לרשויות.

אף אחד מהמעונות.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אז מאיפה יגיע המצ'ינג הזה?

זה מגיע מההשתתפות של רשויות בהועדה וזו השתתפות שהיא באופן אוטומטי, זה דבר שהוא פועל. מבחינת התנאים אני אבהיר.

מתי יפסיקו את הדבר הזה שנקרא מצ'ינג?

הסכם הסייעות כולל כמה נדבכים ורכיבים.

זה בא על חשבון השירות עצמו.

שירה, סתם, את יודעת, הערת ביניים כזאת. תפסיקו עם המצ'ינג הזה. מה זה נותן לכם המצ'ינג הזה? הרי אתם מכניסים את הרשויות למצב שבו הם לפעמים עושים שיקול דעת בכלל אם לקיים את זה, אם בכלל לעשות את זה. שימי לב לאן אנחנו הולכים, למצב היפותטי, כי הרי המצ'ינג הזה קיים גם בתחבורה. כיכר שעושים – מצ'ינג; בית ספר שבונים – מצ'ינג. כל דבר, המצ'ינג הזה. מה זה נותן לכם? עדיף לא לבנות מאשר המצ'ינג הזה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ומי שחוטף והמוחלש, הוא יישאר עוד יותר למטה.

שמעתי את היושבת-ראש קודם אומרת לעניין מה שאנחנו מתייחסים בדיון. אני אגיד שלא מזמן קיימנו דיון בנושא מצ'ינג בוועדת הפנים ואני אשמח להתייחס גם פה ככל שתרצו – היושבת-ראש, תגידי לי אם להתייחס – אבל זו באמת יריעה רחבה יותר.

אני לא מתערבת בשיקול דעת של מי שעונה את התשובות. אני רק אמרתי שפה בוועדה הספציפית הזאת אנחנו דנים בשכרם של הסייעות, המטפלות והמטפלים במעונות השיקום.

אני מסכימה עם חברי הכנסת שתוספת השכר היא ערך אחד, אבל השוואת תנאים זה ערך אחר לגמרי כי בהשוואת תנאים יש עוד פרמטרים כספיים שצריך לקחת בחשבון ונצטרך לקבל על זה דין וחשבון מהאוצר ופירוט בעניין הזה, אז אני מודה לך, שירה.

אז אני אנסה להסביר, או שסיימנו.

לא, אם את רוצה לנסות להסביר תנסי להסביר, אני לא מפריעה לך.

אני אנסה להסביר. הסכם הסייעות, יש לו מספר רכיבים. חלק מהרכיבים שלו הם רכיבים שמשולמים על ידי הרשות המקומית, בתנאים שהרשות המקומית קובעת. החלקים האלה, מן הסתם הם חלקים שלא נכללים במסגרת הזאת. ככל שרוצה המפעיל לשלם אותם, הוא יכול.

לגופו של עניין, תנאים כמו קיצור שבוע עבודה למשל ותנאים נוספים, הם באים לידי ביטוי בתוספת הזו והיא המשמעות של הסכם הסייעות בהחלה שלו על מעונות היום השיקומיים.

תודה לך, שירה. ועכשיו חברי הכנסת. חברת הכנסת אימאן.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בוקר טוב לכולם. כמובן שאני גם מברכת על ההירתמות למשימה מצד האוצר וגם מצד משרד הרווחה ואני יודעת שהכול עניין של תהליכים, ודברים לא נפתרים בבת אחת אבל בסוגיה כזאת אני חושבת שאנחנו מדברים על סוגיה מאוד עקרונית שהיא קשורה בממסד עצמו.

לא יכול להיות שאותן סייעות, שהן נותנות – אנחנו אפילו לא יכולים להגיד אותו שירות, הן עובדות יותר קשה גם מהחינוך המיוחד ובטח ובטח מהחינוך הרגיל – אז לא מתקבל על הדעת שדווקא אלה שנותנות ומקריבות עבודה פיזית ורגשית ונפשית קשה, יקבלו פחות, ולא רק במה שנכנס בסופו של יום למשכורת אלא גם צריך להסתכל על תנאי ההעסקה העתידיים שלהן כי ככה אנחנו גם יכולים להבטיח עבודה טובה ושירות טוב וטיפול טוב לאותם ילדים הזקוקים לטיפול הזה.

ולכן, לא מספיק מה שנעשה. מה שנעשה זה צעד מבורך ולכן אני פונה כאן לאוצר, כל הסוגיה של המצ'ינג היא בלתי מתקבלת על הדעת. אני מכירה מהמקום שאני מגיעה שיש מעון שהוא בבעלות פרטית, של עמותה, ואני שומעת כאן שכל המעונות השיקומיים הם בעצם שייכים לעמותות ולא שייכים לרשויות.

למעלה מ-90%.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אז איך? איך זה מתקבל על הדעת? למה? למה צריך להעמיס את זה על הרשות, ואם לא על הרשות – ואני בטוחה שלרוב זה נופל על העמותה – מאיפה תביא העמותה? על גבם של העובדים, היא צריכה בסופו של יום להתקיים, וזה יהיה חסר ממה שניתן גם לילדים וגם לעובדים.

חברת הכנסת ח'טיב, סליחה שאני קוטעת אותך כי כמה חברי כנסת ביקשו לדבר והיום אנחנו לפני מליאה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני סיימתי, אבל רציתי להבהיר שתי נקודות. העבודה הקדושה שהן עושות והתנאים שצריך באמת לתת להן. אי אפשר להמשיך בצורה כזאת.

חבר הכנסת כסיף.

תודה רבה. אני קודם כול רוצה להביע באמת את מלוא הכבוד וההערכה לסייעות - -

סייעים, מטפלות.

- - לכל העוסקים במלאכה הקשה הזאת. באמת קשה לי למצוא מילים להביע את ההערכה, בהמשך למה שאמרה חברתי גם.

אני גם מסכים, ב-2020 – זה נראה ישן אבל זה מהמידע שיש לנו, היה מחקר של הממ"מ, הוא עמד על בעיות רבות שקיימות בנושא, לא רק סייעות ומטפלות אלא בכלל בגנים השיקומיים.

גם בבקשה שלי – רק כדי לסבר את האוזן – ביקשתי לדבר על סכנת הסגירה, לא רק על נושא תנאי העסקה של הסייעות. לכן הנושא הוא מעבר לנושא השכר.

נכון, ואין ספק ואני מתחבר למה שאמר האדון שאינני זוכר את שמו – שניכם, לא זוכר – שכמובן שהשכר של הסייעות, המטפלות, הוא בלשון המעטה לא מספק וחייבים לתת לזה פתרון עומק ולא פתרון חד-פעמי. צריך לעשות דיון עמוק בכלל בנושא הזה והגיע הזמן – אנחנו מדברים פה על הסייעות והמטפלות בשיקומיים אבל כמובן שזה חורג מזה – צריך לתת פתרון הולם גם בתנאי העסקה בכלל, ובשכר בפרט.

אני רוצה להעלות פה בקצרה עוד שתי נקודות שרלוונטיות לבקשה שאני הגשתי על סכנת הסגירה, שלוש בעיות בעצם.

במחקר של הממ"מ, כבר אז התריעו על זה שיש מחסור במעונות בכלל, שיש צורך לפחות בעוד עשרה מעונות שיקומיים, אולי אפילו מאז 2020 הצורך עלה כי אנחנו יודעים שיש גידול גם בפעוטות שנזקקים.

פתחנו עוד כמה עשרות מאז 2020.

טוב לדעת. אני מבין שיש אבל עדיין 180.

אבל אין צוות. אין צוות, ויש צורך.

ברור שכשאני מדבר על פתיחת גנים אני מדבר עם צוותים, אחרת אין לזה שום ערך.

אחרת זה חסר משמעות.

זה דבר שרציתי להעלות, וגם הפריסה שלהם, איפה הם נמצאים – נמצאים בפריפריה, ביישובים ערביים, באזורים חרדיים – הדברים האלה הם גם כן חשובים מאוד, צריך לתת על זה את הדעת.

דבר שני, אני מבין שהארגונים שמפעילים את מעונות היום – ותקנו אותי אם אני טועה; אני אשמח לדעת שאני טועה – לא היו מעורבים בכלל בהסכם שהגיעו אליו. זה מה שאני מבין, שהפתרון המיידי שניתן, לא נעשה במעורבות שלכם. תקנו אותי אם אני טועה.

טועה.

אם אני טועה, אני שמח. ואני מבין מכם שאני לא טועה, אז זה חמור מאוד.

מאיפה אתה מבין?

דניאל, תתקן את זה. זה לא נכון. סליחה שאני קוטעת.

העליתי את זה כשאלה ואני רואה בתנודות הראש של האדונים פה שיש דברים בגו.

השיח היה עם המפעילים של מעונות היום השיקומיים.

נאמר לנו סכום.

אז אל תגידו שלא היה שיח.

זה לא שיח. אם נאמר, זה לא שיח. שיח על פי הגדרה זה הדדי, זה דיאלוג.

אני לא מקבלת את זה שלא דיברו עם נציגים כי דיברו עם נציגים.

אני לא יודע מה את מקבלת ומה לא, אני מעלה את זה כתהייה, אני לא אומר את זה קטגורית.

אנחנו לא אמרנו שאין שיח. פשוט נאמר לנו סכום. לא אמרנו שאין שיח. יש שיח - -

אז בבקשה.

- - שוטף בינינו לבין מנכ"ל המשרד, לצמרת המשרד. נאמר לנו סכום.

אני מדבר על האם הדבר נעשה בתיאום. נאמר לכם או סוכם אתכם בדיאלוג?

לא סוכם בדיאלוג.

על זה אני מדבר. לא על האם אתם מדברים או לא. ברור שאתם מדברים, לא לזה אני מתכוון.

יש עוד שתי נקודות קצרות מאוד.

אבל חבר הכנסת כסיף, אתה כבר ארבע דקות, ואז חבריך מבקשים לדבר גם.

מאה אחוז, אני מסיים במשפט, שניים. יש קושי בכלל במודל התקצוב של המעונות, מעבר לעניין של השכר. קודם כול, הנושא של רכיב מימון ביטוח של הפעוטות, אני מבין שהוא לא קיים, שאין רכיב ביטוח, והתשלום הוא בעצם לגופים המפעילים. עוד פעם, זה המידע שברשותי, אני אשמח לדעת אם זה כך, ואם כן, צריך לתת לזה פתרון.

אני גם מבין שיש בעיה חמורה עם תקציב לרכישת מזון. גם פה, לפי המידע שיש ברשותי, על פי ההגדרה של מספר שעות לפעילות תזונאית, זה מבוסס על הנחה שרק בין 10% ל-20% מהפעוטות נמצאים בסיכון תזונתי, בעוד שבפועל זה בין 70% ל-80%.

חבר הכנסת כסיף, אני קוטעת אותך. בסדר?

אני מסכם בזה. אני רק אומר שזה רק קצה הקרחון של הבעיה.

תודה לחבר הכנסת כסיף. חברת הכנסת קטי שטרית, שהיא מהיוזמות.

חבריי אמרו כמעט את כל הדברים, אני גם שמעתי בדרך את הדברים כשלא נכחתי כאן. אני רוצה להוסיף כמה הערות.

אני פונה אליך ממשרד הרווחה. תראה, אין לי צל של ספק שהיות והם לא זכאים כמעט לשום הטבה לעומת סייעות אחרות – גם ככה יש בעיה עם סייעות, גם בחינוך הרגיל, גם בחינוך המיוחד – אז מה שנקרא, מדחי לדחי, זאת אומרת עוד יותר גרוע – לא מענקים, לא עלייה – ואני חושבת שאתם צריכים לעשות איזשהו סוויץ' בראש מבחינת סדרי עדיפויות כי יש בעיה קשה מאוד.

מי שנמצא במעונות האלה, אני אומרת, הוכה, הוכה משמים, אז לא נוסיף להם עוד מכה על מכה. אני טיפלתי במספר משפחות שהילדים, יש להם הכוונה אבל לא מכניסים אותם כי אין מטפלות, אז הם נשארים בבית, שמבחינתי זה דבר שמדיר שינה מעיניי.

ב-2005, אז היה נתניהו שר אוצר, היה פרויקט מאוד טוב, זה נקרא מסלולי תעסוקה. יצאו ומצאו שיש שני מגזרים במדינה שהם לא מועסקים, חרדים, ערבים. אז מה עשו? עשו פרויקט מבורך, אמרו ככה: אם מעסיק יעסיק את האנשים הללו, או מהמגזר הזה או מהמגזר הזה, המדינה תוסיף לשכר שלו עוד שכר ואז זה יהיה אטרקטיבי בעיניו או בעיניה לצאת.

אבל, אתה יודע באיזה מסלולים עשו את זה? חברות הייטק, קול סנטר. אני אומרת לעצמי: ההייטק צריך סיוע? קול סנטר צריך סיוע? יכול להיות שלעת ההיא זה היה משהו שהיה צריך ונזקק, אבל ריבונו של עולם, זה כמו עבודה מועדפת. למי נותנים עבודה מועדפת? לתחנות דלק, לבתי מלון.

גם למעונות.

ברוך השם. אגב, יש לי חוק שמחייב את זה, גם לחינוך הרגיל וגם לחינוך המיוחד, כי אני חושבת שנערה שמסיימת צבא או נער שמסיים צבא ורוצה לעשות עבודה מועדפת, זה גם ערך עליון בעיניי.

לא בוחרים.

יבחרו. אם נעשה את זה אטרקטיבי הם יבחרו. ואז אני אומרת, ברגע שמסלולי התעסוקה ישנו כי המסלול הזה עדיין קיים, במשרד הכלכלה הוא קיים, צריך להילחם על זה. זה דבר שגם המשרד צריך להילחם כי אני חושבת שיש בזה הרבה מאוד היגיון.

דבר שני, במידה ונניח סייעת יוצאת לא עבור 6,000 אלא עבור 9,000, אתה יודע, כבר תהיה נהירה עצומה לתחום הזה ולא יהיה מצב שבו יחסר.

אבל דבר אחר, ופה אני דווקא לא כל כך נעימה. א', אני חושבת שהם צריכים הכשרה כי חייבות או חייבים להגיע מוכנים ומוכנות לתפקיד הזה. בעיניי, זה התפקיד החשוב ביותר מבין כלל המקצועות במדינת ישראל כי באמת זה המעט שאנחנו יכולים לתת. ובנוסף לזה, לא נראה את המראות לפעמים המזעזעים – ויש מראות כאלה – שאנחנו רואים מטפלים או מטפלות שמכים, שמתייחסים בצורה לא הולמת כלפי אותם מטופלים.

לכן, במה שהצגתי בכמה שניות האלה אני חושבת שאפשר למצוא פתרון. הוא נמצא על השולחן, רק צריך להילחם עבורו.

תודה רבה, חברת הכנסת קטי שטרית. אנחנו מוגבלים בזמן בגלל המליאה. חבר הכנסת חילי ואחר כך חבר הכנסת עטאונה, כל אחד דקה וחצי, אין לנו אפשרות.

בוקר טוב. הערכה גדולה לכולם. זאת סוגיה סופר מסובכת, היא סוגיה הרבה יותר גדולה רק מהסוגיה שלכם.

מהשיח הזה, בדיוק.

קשה מאוד להביא אנשים. אני חושב שדי ברור שלתנאים יש בכל זאת משמעות. ותמיד כולם מדברים על כמה חשוב בסוף הילדים במקומות הכי מורכבים ומאתגרים שיש, ופה זה בוודאי עונה להגדרה הזאת, אבל כדי שלהם יהיה טוב חייבים צוותים כאלה. יותר מדי מהר מדלגים על הצוות וחושבים על הילד, אבל יש דוח מקינזי המפורסם שתמיד אומר שאיכות התלמיד אף פעם לא תעלה על איכות המורה. בסוף אנחנו רוצים שלילדים האלה, וברמה הערכית אנחנו חושבים שלילדים האלה צריך הכי טוב שיש, צריך לדאוג שגם לאנשים שעובדים איתם יהיה הכי טוב שיש.

מסובך, מורכב, זה לא יפתור את כל הבעיה, גם קשה להביא. יש סדרי עדיפויות ואני חושב שאיזושהי קפיצה, לפחות השוואה, היא הכרחית פה. אני מבין שגם השר מרגי בעניין, אז אם אנחנו יכולים לתת מפה את הדחיפה. והזדמנות להגיד תודה למי שעוסק בזה בפועל, ודרככם, לאנשים שלכם. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת עטאונה.

חבריי אמרו כמעט את כל הדברים, אני אוסיף בכל זאת כמה משפטים. לפי דעתי קיים פער גדול ואי הלימה בין החשיבות של הסייעות, עוזרות, מלוות. בכל הדיונים שעלו, גם בוועדת חינוך, כבוד היושבת-ראש, כולם מדברים על החשיבות ועל כך שהכי חשוב לסייעות ולעוזרות, אבל המציאות – גם כאיש חינוך אני אומר – היא מאוד קשה. לכן כשבאים לדבר על החשיבות צריך לתרגם את זה גם מול האוצר, מול ההסכמים, שזה ייקח את כל מי שעובד ככלי עזר בתוך המערכת כדי לתת את השירות הטוב ביותר לילדים אלה. תודה רבה.

תודה רבה. סליחה שאנחנו מסתכלים כל פעם על השעון. רק רציתי לומר לחלל הפרוטוקול, אני אומרת את זה כל הזמן. צריך לעשות שימוש בחיילים, כמו שהיו מורות חיילות בתקופתנו ובבני, בנות השירות הלאומי ולהכניס אותם.

למה?

למה לא?

ממש לא.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יש עוד אנשים חוץ מחיילים וחיילות.

סליחה.

מה הבעיה להכשיר אותם?

סליחה. בדיוק.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יש עוד אנשים.

- - -

זה התרומה. זאת תרומה.

זה לא קשור לחינוך.

חברים, שקט. אני רוצה לומר את הדבר הבא. אני מבקשת להיעזר בחיילים וחיילות, כמו שהיו מורות חיילות בעבר הרחוק.

ואני מבקש שייכתב שאני מסתייג מזה בנחרצות.

זה בסדר, זכותך, אבל עדיין מותר לי.

אבל למה זה נושא לריב עליו?

עדיין כרגע אני היו"ר ומותר לי לומר את הדבר.

ודאי שמותר, כמו שלכל אחד מותר.

- - -

אבל למה להסתייג? כשאני הייתי בכיתה א' הייתה לי מורה חיילת, עד היום אני מסתכלת עליה בהערצה.

אני הייתי מורה חיילת.

יפה מאוד. בדיוק.

תאמיני לי, שם עיצבתי את האישיות שלי, מול הילדים האלה.

נו, בדיוק, הינה הוכחה למה לא צריך.

חבר הכנסת כסיף.

גיליתי עולם ענק ונשארתי בתחום ההוראה בגלל זה.

חברי הכנסת, תנו לי לומר לפרוטוקול.

אני נותן לכם צו 8, חבר'ה.

די. אתם יודעים שאני לא אוהבת להוציא ואני לא מוציאה אף פעם ולא קוראת לסדר. יש לנו בדיוק עוד שמונה דקות, אני מבקשת להבהיר.

אני יוצא מרצון.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

גם אני.

בסדר גמור. תודה למי שבא.

תודה על הדיון החשוב והטוב. תודה רבה.

אני רוצה לומר שצריך להיעזר בחיילים וחיילות, שעם כל הכבוד, התפקיד שלהם בצבא – איך אני אגיד לכם את זה – אפשר להסתדר בצבא גם בלעדיהם. ממילא משולם שכרם - - -

לא הייתי אומרת את זה.

סליחה, יש פקידים ופקידות - - -

- - -כל תפקיד, אבל יש בהחלט - - - שאפשר לשבץ.

חברת הכנסת ביטון, זה לא שאין צורך.

טלי, אבל הם לא דיברו.

- - -

אבל תנו להם לדבר.

חברים, זה לא שאין צורך בפקידים ופקידות אבל יש תפקידים בצבא מיותרים ואפשר לתעל חיילים וחיילות ובני ובנות שירות לאומי למסגרות החינוך המיוחד.

יש בנות שירות אבל הן לא - - -

יותר. זה מה שמשולם.

- - -

מה שמכעיס זה שאין חובות למדינה הזו, רק זכויות. יש להם כוח אדם שיכול להיות - - -

ועכשיו אתן, כל אחת אם אפשר מתכנסת לדקה וחצי, בגלל הזמנים אנחנו חייבים לסגור את המקום.

תודה רבה. שמי ד"ר דגנית איתן ואני מנהלת את תחום מעונות היום השיקומיים באלו"ט, פעוטות על רצף האוטיזם. אני רוצה להגיד, קודם כול, הוועדה פה מבחינתנו זה באמת לדון במשבר.

באמת, אני חושבת שהרבה מכם אמרתם ואני מודה לכם מאוד שלמדתם את הנושא לעומק, אבל אנחנו אכן במשבר. השנה, פעם ראשונה מאז שפתחנו את המעונות לפני יותר מ-20 שנה, היו כיתות גן שנשארו סגורות בגלל חוסר בצוות. אני אפילו יכולה להגיד שברמה המקצועית אנחנו מכשירים אותם, משרד הבריאות מאפשר לנו בתקצוב שלו לתוך המעונות להעסיק למשל בנות שירות לאומי, משרד הרווחה לא, ויש לי מעל 100 בנות שירות לאומי. אנחנו מכשירים אותן והן מקצועיות וטובות והעבודה שלהן במעון זה לא רק להכין לילד ארוחת בוקר או ללוות אותו לחצר, הן עושות עבודה חינוכית טיפולית ממדרגה ראשונה והמשמעות שלהן היא מעל ומעבר.

קודם כול, תודה. תדעו שהרב אייכלר, יושב-ראש הוועדה, קיבל פניות שלכן ותתכנס ועדה מיוחדת בעניין הזה כמשבר באופן עקרוני, על כל הרזולוציות שצריך ודורש הדיון.

כי אנחנו במשבר.

יש לכם עוד דקה וחצי לפני שיוציאו אותנו בכוח. סליחה. בבקשה.

שלום. לי קוראים שירה עקיבא, אני סייעת במעון יום שיקומי שלוה.

כל הכבוד לך. אנחנו אסירי תודה לך, אסירי תודה על העבודה האדירה, הקשה, המורכבת, המכילה, הרגישה – עולם השקט והדממה, שלשם צריך להיכנס עם קשיים מאוד מאוד לא פשוטים. אני אסירת תודה לך. תודה רבה.

תודה רבה. אז דיברתם פה באמת על הסייעות ודיברתם עלינו. אני בעצמי סייעת במעון יום שיקומי בשלוה, ממש פה בירושלים, קרוב לכאן. אני כן ממש אשמח להוסיף. נכון, הבאתם פה פתרון. בסופו של דבר ה-1,500 שקלים זה פתרון.

פתרון זמני.

כן, אבל בסופו של דבר זה מרגיש, באמת שזה מרגיש כמו פלסטר.

נכון.

פלסטר גדול, אני לא לא מעריכה אותו, אני מאוד מעריכה אותו. בסופו של דבר לי, נכנסים לי כביכול למשכורת עוד כמה שקלים לשעה, עוד כמה מאות לתוך המשכורת, גם ככה הדי עגומה שלי. אני לא מחפשת עכשיו לעשות כסף כי אני לא עובדת במקצוע שדורש, זה לא יעבוד ככה, אבל ה-1,500 שקל האלה, הפלסטר הזה, הוא מכסה פצע מאוד מאוד גדול. הפצע הזה, לא ניתן לפתור אותו רק ב-1,500 שקל.

מסכימה.

זה שיפור תנאים, זה לנסות להשאיר בנות בחינוך מיוחד. בנות לא רוצות לעבוד בחינוך מיוחד.

אבל שתדעי שאנחנו רואים אתכן.

דיברו פה על חציית הכביש. אני בעצמי חשבתי ללכת ולחצות את הכביש, והדבר היחיד שמחזיק אותי זה הילדים שלי וזה הצוות המדהים שלי – הגננות והסייעות שאני עובדת איתן – בסופו של דבר גם זה לא יספיק. האהבה שיש לי לילדים המדהימים האלה, המעון המדהים שלי, אני עובדת במקום שהוא כולו נתינה ואני לא צריכה את הטפיחה על השכם שאני נותנת ואני מעבר, אבל בסופו של דבר אם לא יהיה שיפור תנאים, באמת, זו בעיה מהשורש. נשים לא רוצות לעבוד בחינוך, הן לא יעבדו בחינוך, ואם לא נשפר את זה מהשורש, ננסה לתקן את זה, לשפר את התנאים, לגרום לבנות להרוויח את הוותק –אין ותק, אני עובדת רק שנה במעון, רוב הבנות שאיתי עובדות רק שנה במעון, זה כלום זמן. אני רוצה לייעל את עצמי, אני רוצה לשפר את עצמי, לא בשביל עצמי, בשבילם, בשביל הילדים המקסימים המיוחדים האלה. יש סיבה שקוראים להם מוכלים, הילדים עם המוגבלויות האלה – סליחה, לא ילדים, אני עובדת עם פעוטות, אני עובדת עם ילדים בני שנה וחצי, שנתיים - -

איזה מהממת את.

- - והם בתהליך של רק לעמוד, להתחיל ללכת.

את מקסימה, מקסימה. מלאך, מלאך, מלאך.

אני לא יכולה להסביר לך את ההתרגשות שיש לי כשילדה בת שנתיים רק מתחילה לעשות את הצעדים, זה משהו שאנשים לעולם לא יבינו.

נכון.

אבל אתם חייבים, אתם חייבים לפתור את הבעיה. הפלסטר הזה הוא מבורך, תודה רבה לכם. אתם חייבים לפתור את הבעיה מהשורש. נשים לא יעבדו בחינוך המיוחד.

מהממת.

שירה, אני מתחייבת – באמת, אני, גם לגייס את כל חבריי, שאני יודעת שחלקם כבר מגויסים ולא צריך – לפעול כדי לתת מענה אמיתי והולם כי מגיע לכם.

תודה רבה.

תודה רבה.

כי מגיע לילדים ומגיע למי שמטפל בהם.

תודה לכולם.

ואני רוצה להודות לך ולכל מי שפועל בתחום הזה. זה תחום שלא מגיע לכותרות אבל מגיע להן הכותרות הכי מפרגנות.

הכי מפרגנות והכי חזקות. תודה רבה לך.

אני אשמח להוסיף. כעיר אשדוד, אנחנו מפעילים בעצמנו את מעונות היום השיקומיים בעיר. אורנה טוביאס, מנהלת מחלקת שיקום בעיריית אשדוד.

אני סיגל ברלב, מנהלת מעונות יום שיקומיים באשדוד 16 שנה, והשנה מה שאנחנו חווים, אני לא זוכרת. נשארה לנו כיתה סגורה ללא צוות, וילדים בבתים.

כפי שאמרתי, יושב-ראש הוועדה קיבל פנייה שלכן ויהיה על זה דיון מיוחד. תודה לכל מי שהגיע, תודה על הזכות שהייתה לי היום בוועדה המיוחדת הזאת למסור לכם דווקא בשורות של פתרון, גם אם זה פתרון שהוא פלסטר. תודה רבה לאוצר ותודה רבה לשר מרגי, שרואה אתכם. אבל לא משנה מי, אני רואה אתכם, זה בטוח. תודה רבה לך, שירה.

תודה רבה.

תודה רבה לכל העוסקים במלאכה. תודה לכם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.