פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



30
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
12/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 62
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ג בסיון התשפ"ג (12 ביוני 2023), שעה 12:24

תקציבי עידוד עליה סטטוס פעילות גלובאל סנטר

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
אלעזר שטרן

אלה סבן - סמנכ"לית עידוד עלייה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה

יאנה ברמר - מנהלת תחום קשרי חו"ל, משרד העלייה והקליטה

דב ליפמן - חכ"ל

שמעון שמילה - מנהל תפעול ביחידה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

שי פלבר - מנהל היחידה לעליה וקליטה, הסוכנות היהודית

שמעון כהן - מנכ"ל, אופק ישראלי - חברה לעידוד העלייה (חל"צ)

גסטון אריאל סיידמן - עיתונאי, התאחדות עולי אמריקה הלטינית

מרינה רוזנברג קוריטני - ראשת המחלקה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

קונסטנטין שוויביש - מנכ"ל איגום

אריאל קנדל - מנכ''ל "קעליטה" – עמותות הפועלות למען עולי צרפת

יאיר סמוליאנוב - לובי המיליון

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

רעות חביב, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת, ייתכנו אי דיוקים והשמטות.




תקציבי עידוד עליה סטטוס פעילות גלובאל סנטר

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון בנושא תקציבי עידוד עלייה וסטטוס פעילות הגלובאל סנטר. הדיון הזה מתקיים בהמשך גם לדיון שקיימנו כאן עם שר העלייה והקליטה שקצת עסק בנושא הזה, וסוגיות שעלו משם ואמירות שלו שאנחנו נבחן אותן כאן, ובנוסף גם לגבי כתבה שפורסמה ב"ישראל היום" שכותרתה "מהפך בתקצוב עלייה: במקום רוסיה ואוקראינה – צרפת וארצות הברית". אגב, לכאורה, כאילו תקצבו לפני כן ביתר את רוסיה ואוקראינה בתחום של עידוד עלייה, שכספים לעידוד עלייה ממדינות חבר העמים לשעבר יופנו עכשיו לעידוד עולים מהמערב. הסיבות לכך הן ירידה מהעלייה מהאזור לצד זינוק בעלייה מאוקראינה ורוסיה בשל הלחימה. המדיניות החדשה מיושמת על ידי "אופק ישראל". במשרד הקליטה סבורים כי לא קיים צורך לעודד עלייה ממדינות דוברות רוסית, ושבשנים האחרונות, כך אומרים במשרד העלייה והקליטה, כנראה לא פעלה מדינת ישראל לעידוד עלייה מארצות המערב. הסוכנות ומשרד העלייה והקליטה לא השקיעו לעידוד עלייה מארצות הברית ומצרפת, דווקא למרות העובדה שמארצות אלה קיימת ירידה עקבית בממדי העלייה.

אז אני קצת נכנסתי לנתונים. אז קודם כל נדבר על הנתונים שבהם משרד העלייה תומך בארגונים מעודדי עלייה. אז אמרתי בואו נראה, אמרתי שהרי הולכים לעשות מהפך. זאת אומרת, שכנראה שבשנים קודמות, בארגונים מעודדי עלייה, משרד העלייה והקליטה תמך בעשרות מיליונים בעלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר וממש בקושי תמך בעלייה מארצות הברית ובעלייה מצרפת. את הנתונים את מכירה בוודאי, אלה, אבל אני מסתכל אז אני מסתכל אם תקציב התמיכות לארגונים מעודדי עלייה בשנת 2021 היה 14,317,621 שקלים, מתוכו 11,240194 תוקצבו לארגון "נפש בנפש" שמעודד עלייה מארצות הברית, לא מרוסיה או אוקראינה. 1,487,317 לקליטת "קהילות ישראל", זה לדעתי, אם אני צודק, עלייה מצרפת. נכון? עלייה מצרפת. "גבהים" – 966,000, גם זה, רוב העולים, במובן הזה, מצרפת. בפדרציה הציונית של דרום אפריקה – 623,000. לא מצאתי ארגון מעודד עלייה ממדינות חבר העמים לשעבר, כפי שהשר אמר, אז אמרתי שנלך אולי ל-2020, יכול להיות לפני כן עודדו ביתר את הארגונים גם כן מהמדינות האלה. אז, אגב, המשרד תמך ב-18,762,589 שקלים בעידוד עלייה, מתוכם 12,600,000 ל"נפש בנפש", 3,480,789 לקרן לידידות. הקרן לידידות, לדעתי, עסקה בהבאת עולים מאוקראינה. לשם הלך התקציב. זאת הפעם היחידה, אגב, שראיתי תקציב לטובת העניין הזה. 1,220,000 לקליטת "קהילות ישראל", שוב, זה צרפת. 913,000 ל"גבהים", וכחצי מיליון שקל לדרום אפריקה.

2019, תקציב עידוד עלייה היה 14,445,000. 13,000,000 ל"נפש בנפש" מארצות הברית, ו-1,235,000 לצרפת, ו-210,000 שקלים לדרום אפריקה. אין תקציב למדינות ברית המועצות לשעבר. 2018, אמרתי שאולי כשמפלגות אחרות בקואליציה, משרד הקליטה, אולי אז תמכו הרבה בזה, 16,787,000 - 15,000,000 מתוכם לארצות הברית, 1,430,000 לצרפת, 192,000 לדרום אפריקה. וכנ"ל גם ב-2017 – 19,000,000 תקציב לעידוד עלייה, כש-17,000,000 ממנו לארצות הברית, 1,350,000 לצרפת, 450,000 עוד עמותה שעוסקת בעידוד עלייה בצרפת, ו-193,000 מדרום אפריקה. זה התקציב של משרד העלייה והקליטה לעידוד עלייה. תכף אנחנו נשמע, כי נמצאים פה חברת "אופק", מהם בדיוק את התקציבים ואיך בדיוק הייתה החלוקה, כי הבנתי שעד עכשיו כנראה לא עודדו עלייה מארצות הברית ומצרפת, אלא רק ממדינות חבר העמים. אז לפחות, המשרד, בתמיכות שלו, לא פעל כך. אפילו לא צריך לשנות מדיניות. חברת "אופק", יכול להיות ששם הכל היה על זה. ניתן, בבקשה, לסוכנות היהודית את גלובאל סנטר, ואז חברת "אופק". או שאתם רוצים קודם "אופק"? אני ביקשתי דיון גם על הגלובאל, נראה לי שנעשה אותו אחרי שנעסוק בתקציבים של עידוד העלייה. שמעון, בבקשה.

צהרים טובים, אדוני יושב הראש. אם אתה רוצה תקציבים של "אופק" משנים 2016, בעצם 2016-2017 תוקצב לכמה, שאז זה היה 8 מדינות, 12,750,000 שקלים. ב-2018 8,600,000. ב-2019 9,050,000. ב-2020 4,852,000. ב-2021 4,210,000. ב-2022 9,456,000. ב-2023 3,840,000. לצרפת.

ב-2023, מ-9 מיליון ירד ל-3 מיליון?

זה התקציב, אדוני.

למה זה התקציב?

עידוד עלייה ממדינות חבר העמים.

כל חבר העמים יחד?

כל חבר העמים והמדינות העוטפות.

אין תקציבים נוספים מעבר, אולי לפחות לאור המלחמה, אין - - -

אלה התקציבים של חברת ""אופק ישראלי"" - - -

אני הצגתי קודם את התקציבים של משרד העלייה והקליטה לארגונים מעודדי עלייה.

כן, אני שמעתי.

הסוכנות יכולה אולי - - -

מעל 50 מיליון דולר הושקעו עד היום בכל התהליך של העלייה לאור המלחמה. מתרומות.

מה לגבי מדינות אחרות?

לגבי צרפת, ב-2016-2017 היה 10,300,000. ב-2018 7,756,000. ב-2019 6,440,000. ב-2020 3,930,000.

אני חושב שב-2020 תקציבים ירדו בגלל הקורונה.

בגלל הקורונה, כן. הכל הפך להיות מקוון.

כן.

ב-2021 4,290,000. ב-2022 7,400,000. ב-2023 10,700,000.

כמה לתקציב 2024, אגב?

זה אותו דבר, זה כפול. מה שאמרתי על 2023, הוא 2024.

נכון, גם זה ל-2024.

יש איזה נתון באיזשהו מקום, גם אם הוא נמדד לאורך קצת יותר זמן, להשקעה "פר קפיטה" (לכל איש ואיש) של עולה?

כן. יש את זה, אבל לא כאן. אם תרצו, אני אשלח לכם מסודר.

אתם חושבים שזה משמעותי?

ברור.

אז למה זה, למה צריך לבקש?

כי לא ביקשו שנציג את זה פה.

סתם אני אומר, אני חושב שלכם יש אינטרס להציג את זה.

אין לי את זה כאן. אני צריך להביא את הנתונים, זה לא כאן.

הבנתי, הבנתי. אני לא מבקש שעכשיו תציג.

אין בעיה, בכיף, אני בשמחה אעביר.

אני רק אומר, אני שמח לשמוע שמצד אחד אתם מודדים את עצמכם גם ככה, אני מקווה

יש גם לזה מחקרים, בנושא הזה.

אבל אני חושב, לא משנה, כשמדברים על כסף וכשמדברים על מספרים, אז אני חושב שמספר טריוויאלי, כשאנחנו צריכים לשאול את עצמנו, כמו ששואלים בהרבה דברים, השקעה "פר קפיטה". זאת אומרת, יכול להיות שבצרפת או בארצות הברית בשנים האלה, אני יודע שיש עוד הרבה דברים שמשפיעים, לא רק הכסף בתוך אצלכם או הכסף שהמדינה השקיעה או מה שאנחנו רוצים, אבל גם זה סוג של מדד שיכול, אפשר ללמוד ממנו.

מסכים איתך. אדוני יושב הראש, אתה רוצה שאני אמשיך את שאר המדינות?

כן, כן, בבקשה.

לגבי ארגנטינה, אז ב-2016-2017 היה 2,070,000. ב-2018 1,790,000. ב-2019 1,800,000. ב-2020 1,700,000. ב-2021 1,860,000. ב-2022 3,540,000 כי הכנסנו גם את מרכז אמריקה. וב-2023 זה 3,400,000. לגבי ברזיל, זה 900,000 ב-2016-2017. 1,100,000 ב-2018. 1,250,000 ב-2019. ב-2020 725,000.

בסדר, זה כבר.

אם אתה רוצה, אנחנו נגיש לך את המספרים.

התמיכה בגרעיני צבר, היא לא נכללת בארגונים מעודדי עלייה, נכון? זה בנפרד. אתם עדיין תומכים? באיזה סכום?

יש לנו את תוכנית צבר שזה להביא - - -

בני יורדים.

לא, לא רק. לא רק.

לאו דווקא. לאו דווקא.

אבל ככה זה נקרא.

זה בערך בין 5 ל-6 מיליון בשנה.

שזה, הרוב בארצות הברית, או כמעט אך ורק?

לא, לא רק. ברור שלא. יש אוסטרליה, יש מכל המדינות.

ביחס, כמה מארצות הברית?

אני לא יכולה לשלוף לך, אבל כמובן שהיחס הוא יותר גדול מארצות הברית, מגיעים יותר חניכים משם. ויש את תוכנית "איתנו", זה אנשים שעשו כאן - - -

רגע, אפשר מילה על צבר? זה צופים?

כן. צבר זה צופים.

קודם כל, צופים מפעילה את זה, ומביאה צעירים - - -

לא, את זה אני מכיר, כמובן גם את צבר. אני רק רציתי לוודא שזה לא השתנה. זאת אומרת - - -

זה מה שהכרת, כן.

זה צופים.

כן, כן.

כן. יש תוכנית נוספת שהיא לא צבר, היא "איתנו", שזה לבני ישראלים או אנשים שעשו עלייה ועשו כאן שנה אולפן או "מסע" או כל תוכנית שהיא, ורוצים להתגייס לצה"ל, וגם הצופים מכניסים אותם לתוכנית כמו צבר, רק בארץ לא בחו"ל.

אוקיי.

סליחה. צבר, מתי, מישהו שעלה מכוח צבר, יש לו ליווי לתוך הצבא, נכון? אבל הוא מפוזר בכל הצבא?

איזה תפקיד שהוא בוחר.

זה מה שאני מתכוון. כן. אבל, יש לו ליווי - - -

לא, לא. גם במהלך השירות שלו, יש להם ליווי.

גם במהלך השירות הצבאי - - -

אני יודע, אני יודע. ישיבות, אני יודע שיש להם את הרבנים שלהם. אני שאלתי שאלה אחרת. מחזיקים אותם כקבוצה, נותנים להם העשרה בארץ, לפני שהם מתגייסים.

יש להם בין 3 ל-5 סמינרים בחו"ל, שמכשירים אותם, מגיע ראש מיטב, ונותן להם את האופציות שיש בצבא.

כן.

כשהם מגיעים לארץ, הם מתקבצים שלושה חודשים או בקיבוץ או - - -

בסדר, בסדר. את זה הבנתי, בסדר, אני מכיר.

יש להם הכנה, ואחר כך כל אחד מתפזר. אבל, הם עדיין חוזרים לאותו קיבוץ בסופי שבוע, ואותה קבוצה גרעינית נמצאת איתם עד סוף השירות, כולל הליווי של הקיבוץ.

לאותו קיבוץ? ולא מפזרים אותם לקיבוצים אחרים?

לא. כשהם מגיעים לגרעין, אותו גרעין נמצא באותו קיבוץ עד לסוף השירות.

טוב.

אוקיי. משהו נוסף, שמעון?

התקציבים הם בעצם משקפים את היכולת שלנו להגיע לכמה שיותר קהלים. שינוי המגמה במשרד, כמו שהציג השר, משתקף גם בתקציבים שלנו. זהו.

שי, גלובאל, תציג את הנתונים גם.

אני ארוץ מהר.

אולי תיתן איזה שתי מילים על הגלובאל למי שיושב פה ולא יודע מה זה.

2008, דידי ארזי, זכרונו לברכה, חבר חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית, בא בהצעה לסוכנות שבמקום פריסה בלתי נגמרת בשטח, שליחים, ולטרטר את מועמדי העלייה "בוא תחזור, תביא מסמך, תביא טופס" וכו' – להקים מרכז שירות לקוחות גלובאלי שישב בארץ בחמש שפות, ולמעשה רוב התהליך הבירוקרטי יוכל להינתן במענה טלפוני, בשליחת מסמכים, ורק כשאתה מגיע לשלבים הסופיים שלו אתה מגיע לתהליך הסופי. זה חסך הרבה מאוד כוח אדם, וחסך בעיקר בתהליכי השיפור לחוויית הלקוח. צריך גם לומר שלאור הזמן, גם הגלובאל נותן שירותים נוספים, לא רק תהליך הזכאות, אלא גם מטפל בנושאים שקשורים לייעוץ לעלייה, הכנה לעלייה ולקראת הקליטה, ואני אתייחס לזה בשמחה רבה. אז נתחיל רגע דקה - - -

רגע, איך זה מתכתב עם "נפש בנפש"?

"נפש בנפש" בהסכם עם הסוכנות היהודית - - -

בצפון אמריקה.

בלבד. כך שכל עבודת עידוד העלייה וההכנה אליה מתבצע באמצעות "נפש בנפש". תהליך הזכאות, קרי קביעה מי יכול לעלות לארץ, מבוצע באמצעות הסוכנות היהודית. יש לנו ממשק משותף, נקרא "גולדה".

סליחה, לא הבנתי. עכשיו דיברת רק על צפון אמריקה?

רק על צפון אמריקה, בלבד.

והחלוקה שאמרת עכשיו היא רק בצפון אמריקה, במקומות אחרים הגלובאל עושה גם את מה ש"נפש בנפש" עושה בצפון אמריקה.

הגלובאל והמשרדים שלנו בשטח, למעט, אגב, חמ"ע (חבר המדינות העצמאיות). בחמ"ע אנחנו עושים המון פעילויות אבל הזכאות נקבעת על ידי נתיב. בסדר?

כן.

אז קודם כל תראו את הפריסה שלנו בכל העולם. צריך להגיד רגע, פורסים מעל 66 מדינות וערים ברחבי העולם, והגלובאל משרת, מן הסתם, את כולם. הגלובאל עובד שישה ימים בשבוע. צריך להגיד, במהלך המלחמה באוקראינה, למשל, הוא עבד גם בימי שבת, הוא עבד גם בחגים, בימי שישי כמו שצריך במשמרות. קו חינם מכל העולם, אתה יכול להתקשר ולקבל שירות בשפות כפי שמופיעות כאן. אז מה אנחנו עושים בגלובאל? קודם כל אנחנו נותנים מידע כללי. מישהו שמתקשר ועדיין לא רוצה לעלות, רוצה אינפורמציה על תהליך העלייה, רוצה לקבל מידע כזה או אחר, הוא מקבל אותו. בנוסף, פתיחת תיקי עלייה וכל נושא אישור הזכאות, לעולים מהמערב, כמו שאמרתי חמ"ע באמצעות נתיב. והדבר הזה קורה כשהתיק מוכן בגדול לעלייה, יש גם קשר למשרדים בשטח עצמו, ששם במשרדים שלנו עם העובדים ממשיכים את התהליך. אנחנו, ביחד עם משרד הפנים, תיירים שמגיעים לארץ, אגב תוכנית של "מסע" וכו', עושים להם פה את תהליך העלייה, מה שנקרא, שינוי סטטוס.

יש לנו מאגר מידע היום של מעל מיליון וחצי זכאי חוק השבות, שבערך חמישים אחוז מהם לעו לארץ והשאר לא עלו לארץ, אבל אנחנו מנהלים את הקשר איתם, את המגעים איתם לאורך כל הזמן. אנחנו גם מסייעים בכל התוכניות שמגיעות לארץ, החל מ"מח"ל", "מסע", "נעלה", מכינות קדם צבאיות, כמובן גרעין צבר.

שי, איך נכנסים למאגר הזה?

מתקשרים פעם ראשונה לגלובאל, או שמגיעים למשרד שלנו במקום מסוים בעולם, ואז אתה נרשם אוטומטית בתוך מערכת שירות הלקוחות שלנו – CRM של Salesforce שנקרא Jam.

או היום ממלאים פלטפורמה דיגיטלית שאתה יכול לתכנן.

תכף, נכון, נגיד תכף - - -

רגע, יש לי, לא, לא, לא. יותר מעניין אותי, האם יש פעולה אקטיבית?

מאוד. אז את הפעולה האקטיבית שלנו בתחום עידוד העלייה, מה ששמעון תיאר מקודם, כל העבודה בחו"ל של עידוד עלייה, יריד, סמינר, וובינר, הייתה באיזושהי השתתפות באירוע שלנו, אתם נרשם אוטומטית ופרטיך מועברים לגלובאל סנטר.

לא, לא מספיק. לא מספיק למה ששאלתי. האם יש "ריצ'ינג אאוט" (יישוג, הושטת יד), נגיד ככה?

רק בתחום שלי, בעידוד עלייה ,יש. בתחומים אחרים, למשל, יבוא שליח, תבוא פעילות של תנועת נוער, זה לא מידע שישב אצלי. בסדר? אצלי יושב רק המידע שקשור לפעולות הישירות של עידוד והכנה לעלייה.

למה?

משום שזה פעולות שונות, בראש ובראשונה, ו-ב' לא תמיד אנשים - - -

לא, אל - - -

לא, רגע, אני אגיד לך. אנשים, לא תמיד מי שבא לפעילות שלא קשורה לעידוד עלייה, לא בהכרח ירצה שהמידע שלו יישמר אצלי במאגר המידע. הוא בא לפעולה אחרת.

רגע, שנייה. אני מכיר את הלא בהכרח. אני מכיר את הרגישויות, אני חושב, חלק לפחות. אני שואל, אם בא אליך אח או שכן, שבתוך הפעולות הוא יודע שיש לו אח או אחות שלא באים אליך או שכן שלא באים אליך, הם לא יודעים עליך, ולא על אף אחת מהפעולות שאתה עושה. האם יש איזשהו מקום, איזשהו מישהו, שעל קצות האצבעות הראויה, נגיד ככה, יודע להגיד לו "תשמע, אם תרצה, יש מקום כזה". זאת אומרת, האם המיליון וחצי שיש לך במאגר, הוא לא צריך להיות ארבעה מיליון?

הוא יכול להיות ארבע המיליון, אבל הוא לא משם. אתה צודק בהקשר הזה. הגישה, הפעילות שלנו בהקשר הזה, היא לא פרו-אקטיבית למי שלא נמצא תחת פעילות כזו או אחרת.

מה אתם חושבים על זה?

אני חושב שהיה נכון להקים את מאגר העם היהודי. אגב, רגע, זה גם תוכנית שהוצגה בעבר, צריך להגיד, עם "אופק ישראלי", לשר העלייה והקליטה הקודם, להקים את מאגר המידע של העם היהודי. למעשה, מועדון העלייה לטובת העניין, לא חייב לעלות, אבל לתת לכל יהודי בעולם הזכאי חוק השבות, אישור עלייה עקרוני שיושב אצלו וביום מן הימים, אם ירצה לעלות, הוא יוכל לעלות. אני מאוד מאוד בעד היוזמה הזו, היא הוצגה - - -

הוצגה תוכנית כזאת לשר גלנט.

נכון.

וזה לא התקדם.

אני מקלקל לך את הדיון?

לא, אתה שואל דברים שמעניינים אותך, זה בסדר.

רגע, אז, סליחה, אני, דרך אגב, חושב שזה שווה לא פחות מהמאגר מבחינת האפקטיביות של הפעולה, שלא היינו מגיעים בלעדיכם. בסדר? עכשיו, אני אגיד לכם את האמת, אני ישיבתי אצל מי שהיום נשיא המדינה, עם רעיון כזה אחרי שגם הלכתי וישבתי על זה, עוד פעם, על אבא של קצות האצבעות באור יהודה עם, איך קוראים לארגון הזה שבודק את השורשים?

עתים?

לא. היי-טק.

MyHeritage.

MyHeritage בסדר? שיכולים, שמה זה עוד יותר מסוכן, אנחנו מבינים.

אתה לוקח אותנו - - -

לא, לא לוקח, לא לוקח, לא. בגלל שהוא אמר שיש. אני עוצר פה תכף. רגע, שנייה.

אין השקעה בכלים דיגיטליים לעשות את המהלך הזה.

כתפיסת עולם או ככסף?

אני מציג עובדה, זה לא.

טוב, אז אוקיי, בסדר. אז אני אגיד רק דבר אחד ובזה אני אסיים, אני אתחשב בהערת האזהרה של יושב הראש. אני חושב שמבחינת הפרודוקטיביות לתוצרים שלא היינו מגיעים בלי זה, ובהתחשב בסכנות שיש בעניין הזה, באחת מהן אתה נגעת – אולי יש אנשים שלא רוצים להיות מזוהים. והאחרות שמי עוד יכול להשתמש במאגר כזה - - -

יש הרבה רגולציה, וצרות אחרות.

שנייה, עוד דבר אחד. ובתנאי שמה שמתגלה שם זה שסתום חד-כיווני ולא דו-כיווני, זאת אומרת שרק נכנסים לעם היהודי ולא יוצאים ממנו – אני חושב שיש עוד מה לעשות בעניין הזה.

אגב, אני חייב להגיד, מה שאמר שמעון, הנושא הוצג גם לשר גלנט וגם לדאז יושב ראש הסוכנות היהודית, אני חושב שזה רעיון ששווה לקדם אותו.

ועכשיו נחזור לדיון.

טיפול חירום בעתות משבר, אני כן אגיד כמה מילים על הדבר הזה. במהלך הקורונה, הצלחנו להביא לפה 21,000 עולים. אני אומר את זה גם באחריות, הקדמנו את זמנינו. כוונתי היא שאם לא היה הגלובאל, העולים לא היו יכולים לעלות לישראל. כי הגלובאל, למעשה, בעידן הסרים, ושמועמדי העלייה לא יכלו להגיע למשרדים, העובדה שהכל נעשה מרחוק, כולל שקיבלנו אישור מיוחד מרשות ההגירה והאוכלוסין לעשות ראיונות עלייה בזום, צריך רגע אנקדוטה קלה, אבל הם כן התעקשו ברשות ההגירה והאוכלוסין שיהיה זיהוי פנים אל פנים. אז במשרדי הסוכנות היהודית ברוב המקומות בעולם יש אבטחה, ויש כזה חלון זכוכית ומיגון, ועולה היה בא, מציג את הדרכון ומזהים אותו בצד השני. וגם לפעמים, בפריז למשל, יש הרבה מכולות כשרות, אז קיבלנו מהמכולת אישור לפתוח משרד שם, כי זה לא היה תחת סגל. היו באים לשם, עושים את הזיהוי וממשיכים קדימה.

אז אין ספק שהגלובאל מוכיח את עצמו, הקורונה זה דוגמא חשובה. וכל מה שקרה כרגע באוקראינה ורוסיה וממשיך ללוות אותנו. קמפיינים שיווקיים – בסוף אנחנו יודעים להגיד שלא כל מי שפותח תיק עלייה עולה. מה שנקרא, יחס ההשלמה, יש נתונים מכל מדינה ומדינה. ולכן היעד שלנו הוא כל הזמן לפנות לאותם מועמדי עלייה ולהגיד "אוקיי, פתחת תיק לפני תקופה, הגשת מסמכים, לא התקדמת, איך אפשר להתקדם איתך בתוך התהליך?". מה שאנחנו עושים בדבר הזה - - -

אם הגעת לבן-גוריון ולא נשארת, איך אפשר - - -

איך אפרש להביא אותך פנימה. אני אגיד שאנחנו משקיעים בשנתיים האחרונות הרבה מאוד משאבים ותהליכים בשיפור חוויית הלקוח. אם פעם היית מתקשר לגלובאל והיה עונה לך כל פעם מישהו אחר, עברנו למנהלי משתמשים, זאת אומרת שהיום בן אדם אחד מטפל בך לאורך כל התהליך. זה שינוי מאוד משמעותי שעשינו. אני רגע, פרואקטיבי, אמרתי שאנחנו עושים קמפיינים לעידוד עלייה.

מנהלי משתמשים?

מנהלי משתמשים. מנהלי תיקים, מנהלי משתמשים. הבאנו את חברת "דלויט" לדבר הזה והם המליצו על מנהלי משתמשים, אבל הכל בסדר. חוויית לקוח – היום אנחנו יודעים, סתם כדוגמא, עובד שלנו בגלובאל יכול לקבל עד שתי משכורות נוספות לאור שביעות רצון לקוח של מועמד עלייה. בסוף הטיפול בעולה העולה מקבל סקר, ואם יש שביעות רצון הוא מקבל, אנחנו נכנסים לפיילוט בצרפת שאנחנו, היום, נגיד שבגדול אנחנו מטפלים בעולים אחרי בפותחים תיק עלייה. אנחנו רוצים לדבר איתם לפני כן אפילו. באת ליריד והתעניינת? ניצור איתך קשר. ואנחנו השקנו לפני חודש והשבוע סיימנו, בכל המדינות בעולם - - -

בוא נעבור למספרים, שי.

מייד, אני רק רוצה לציין שאנחנו גם מפעילים גם פורטל חדש. בואו נדבר על מספרים. אז אני אגיד רגע את הנתון המאוד מעניין לפני הטבלה הזו, בסדר? ברשותכם. בשנת 2022 טיפלנו ב-230,715 שיחות. צריך להגיד 136,000, 137 כמעט, באו מתוך המשבר באוקראינה וברוסיה, אז השנה לא מייצגת. אבל עדיין אפשר לראות את כמות השיחות, לא פחות חשוב מזה, זה את זמן המענה ואת זמן ההמתנה לשיחה. בכל סנטר יש את הנמדד, אתה יודע להגיד שעד דקה וחצי זה זמן מענה סביר, ואתה יודע להגיד ש-80% מענה הוא טוב. ולכן, אנחנו יכולים לראות פה רגע את אחוז המענה. פה נתתי לכם השוואה - - -

שי, זה בשיחות, כמה זה ב"יוניקים"? באנשים?

באנשים, אני לא יודע לפלח את זה לגמרי, אבל אנחנו מעריכים ש-70% זה אנשים ולא שיחות חוזרות.

זאת אומרת שכל נתון שאתה מציג לי פה כנתוני שיחות נכנסות פלוס יוצאות, אני צריך לקחת 70% וזה ה"יוניק" שלו.

נכון. נכון, כי אדם מתקשר פעמיים, חזרו אליו וכו'. את זה אתם רואים פה את דוברי האנגלית, דוברי הספרדית. דוברי רוסית ודוברי ספרדית, אתם יכולים לראות פה - - -

מה קרה במדינות דוברות ספרית שיש לך עלייה של פי 3 בפניות?

ב-2020?

ב-2023. תראה, אם אני הרי לוקח, אנחנו, 2023 יש לך להציג לי רבעון בערך, נכון?

נכון.

אז אם אתה קיבלת, אתה מציג לי את זה בכל חודש. אתה משווה לי חודש לחודש.

אני אציג לך רגע השוואה, 2023. אם אתה רוצה, אני גם אציג - - -

הסך הכל הוא ינואר עד מאי, הבנתי.

אם תרצה, אני גם אציג לך לפי כל מה שהיה ב-2022. דוברי ספרדית אני יכול להגיד לך, ב-2022 היה לנו סך הכל 33,448 שיחות.

רוסית זה גם אוקראינית?

כן. אם כי יש שם דוברי שפות שונות.

אני יודע.

רוסית ואוקראינית זה לא אותה שפה.

בגלל זה שאלתי.

כולל גם גיאורגית, אגב, שיש לנו במידת הצורך.

אתה נמצא בעצם במשבר בפניות שלך מרוסיה.

אנחנו בירידה משמעותית בפניות מרוסיה. ודאי. ולכן זה גם משתקף, תכף תראו גם בשקף הבא, ביקשתם לקבל נתונים לגבי כוח האדם. אני רוצה להגיד כמה מילים לגבי כוח האדם. כוח האדם שנמצא פה כרגע, צריך להגיד לרשות יושב ראש הוועדה, כשמנכ"ל משרד העלייה והקליטה הוא הראשון, ב-2015 נכנס איתנו לעבודה משותפת בגלובאל בתגבור נציגים וזה עזר לנו מאוד.

אבל זה היה לדוברי צרפתית.

נכון, נכון. היום, אגב, כשליש מתוך ה-30 שאתם רואים למעלה, משרד העלייה והקליטה באמצעות "אופק ישראלי" הוא השותף שלנו בהקשר הזה. לא מופיעים שני נתונים חשובים, בסדר? לגבי רוסיה, דוברי רוסית, אנחנו 12 נציגים. צריך להגיד שבשיא, המלחמה, אנחנו העסקנו מעל 20 עובדים קבועים ושכרנו שירות של חברת תגבור, עשינו פגישת שיחות אליהם, והיו לנו מעל 50 מתנדבים. לא מיוצג פה גם עוד 20 עובדים שיושבים במוסקבה, שבעקבות המשבר שתקף, אירע ברוסי, אנחנו למעשה הקמנו "קול סנטר" (call center) מקביל. בסדר? יש לנו גלובאל סנטר ויש לנו קול סנטר, עם מערכת CRM מקומית, ולכן שם נמצאים עוד 20 עובדים. אינם חלק מהתקציב הנ"ל שעובדים עוד ברוסיה.

שהם יהיו שם גם ב2023 ו-2024.

כן. כי לאור המצב שבו אנחנו נמצאים, הדרישה לעבודה מסוימת, זה נדרש. והם נותנים שירות, אגב, לכל רוסיה. מכל מקום למקום. ואגב, אני חייב להגיד - - -

אפשר טיפה להרחיב את מה שאמרת?

לא. אתה רוצה? בארבע עיניים אני ארחיב לך.

הבנתי, הבנתי.

אדוני יושב הראש, שי הזכיר פה שהם הולכים בצרפת על תוכנית של להגיע למי שיש לו תיק פתוח. אז אנחנו, את הדבר הזה עשינו מ-2018 במדינות חמ"ע, כשפנינו בצורה יזומה על ידי הנציגים לכל מי שנרשם כדי לראות שיש המשכיות. אז לוקחים את הפרויקט הזה ומעבירים אותו עכשיו גם לצרפת.

בהחלט.

לא נעשה לפני כן בצרפת?

לא.

נעשה - - -

מה זה אומר? מה עושים?

לא הצליחו.

אתה יכול להגיד לי כמה תיקים פתוחים יש בצרפת?

אני אגיד לך, אני אעביר את הנתון הבא – ב-2022 נפתחו בצרפת 2,543 תיקי עלייה, בסדר? נכון לתקופה המקבילה אשתקד, בסדר? מה שאנחנו נמצאים היום לעומת שנה שעברה, אז ינואר עד מאי נפתחו 1,237 תיקי עלייה, והיום אנחנו נמצאים עם 858. אנחנו נמצאים עם ירידה של 31% בצרפת. אני חושב שחלק מהדיון הקודם שהתחלת פה, אני חושב שההערה שלך בפתיח בכלל על עידוד עלייה בעולם, אני חושב שאחת המגמות, אגב, צריך להגיש שצרפת לא שונה בהקשר הזה. גם בדוברי אנגלית יש לנו ירידה של 13%, כל המערב. אמל"ט (אמריקה הלטינית), ירידה של 24%, וגם ברית המועצות - - -

אתה רוצה לומר שלא משנה כמה משקיעים בעידוד עלייה, אם עושים מהפכה משטרית במדינת ישראל אז אנשים ממדינות המערב פחות ירצו להגיע?

לא, אני לא משייך את זה למהפכה. אני לא משייך את זה למהפכה או לרפורמה.

אני מרשה לעצמי לשייך.

בסדר, 100%. אני עונה בהקשר הזה. כן אני אומר שהמצב הכלכלי בישראל, מן הסתם, הוא פקטור משמעותי בהשפעה של עולים בקבלת ההחלטה לעלות לארץ. אנחנו רואים את זה בתקופה עם הירידה של השקל. אני כן אומר שחלק מהפעולות שאנחנו רוצים לבצע במסגרת "אופק ישראלי" נועדו כדי להתמודד עם הירידה הזו, כדי להמשיך ולדאוג שיש לנו מספיק מועמדי עלייה בתוך הרשת שלנו כדי להמשיך לעבוד איתם. כדי להתמודד מול המגמה הזו.

תודה. אריאל קנדל.

אני רוצה לשאול מה אומרים להם? אתה אומר שחוזרים אליהם, אבל מעניין אותי מה אומרים להם.

אז אני חושב שבעידוד עלייה שאנחנו עושים בתקופה האחרונה עם המשרד, אני תמיד אומר את הדבר הבא – להגדיל את כמות מועמדי העלייה זה נפלא, אבל אנחנו גם חייבים שיהיו לנו מספיק פתרונות קליטה. כי זה לא יעזור לנו שרק יהיו לנו מועמדים, אם בסוף אין לי הצעת ערך עבורם.

לכן אני שואל מה אומרים להם.

אני אומר, בסדר, אנחנו אומרים בהחלט, אז אנחנו עובדים כרגע, כמו שאתה מעודכן, על תוכנית עם משרד העלייה והקליטה, שנועדה להרחיב את המענים בתחום הקליטה. אני אתן שתי דוגמאות מרכזיות, אחת פורסמה בתקשורת, כולכם ראיתם, הרעיון לפתוח עוד מרכזי קליטה לצעירים, כמו אולפן עציון. אז הוצאנו גם קול קורא בשבוע שעבר, ואנחנו מחפשים עוד מרכזים לפתוח בירושלים, ואני מקווה שתהיה לנו היענות לדבר הזה. פעולה אחת. דבר שני זה לבחון עוד קורסי הכשרה מקצועית בארץ לדוברי צרפתית. אם פעם היה כסף, צריך להגיד, לפחות התוכניות האלה לא הותאמו לאוכלוסייה המערבית, אנחנו רוצים להתאים אותן גם לאוכלוסייה מצרפת. יש גם עוד דברים שאנחנו רוצים לעשות בתחום מנהל הסטודנטים. פרסמנו רק עכשיו תוכנית חדשה לתואר שני בצרפתית. אני יכול להגיד שבפנייה ישיר, אני לא יודע כמה, מעל 80 מועמדים, אתה צודק, לפחות אריאל, צריך להרחיב גם את יכולות הקליטה שלנו.

טוב, אני רוצה שנייה לדייק את הדיון. כי עידוד עלייה זה נושא שקשה לתפוס אותו לכאורה. זה כל הזמן חומק לך כי זה לא משהו שהוא בהכרח סיבה תוצאה. זה לא אומר שאם תשים שקל איפשהו, אתה בהכרח תראה אותו חור אליך.

ולא באופן מיידי.

וגם לא באופן מיידי. הוא א' משהו שצריך להיות כל הזמן בעצימות מסוימת, והוא גם צריך לענות על הצרכים. אני אחזור עוד הפעם, הרי, כל מיש עוסק בתחום יודע שיש גומרי דחיפה ויש גומרי משיכה. מדינת ישראל בחצי השנה האחרונה חלשה בגורמי המשיכה כלפי מדינות המערב. צריך להגיד, אין מה לעשות, זה המצב. מבחינת גורמי משיכה אנחנו פחות אטרקטיביים ממה שהיינו לפני שנה בהשוואה למדינות מערב. איפה העניין הזה לא בא לידי ביטוי, או בא פחות לידי ביטוי? כשאנחנו מדברים על גורמי דחיפה, כי מי שדוחים אותו אין לו ברירה, הוא בדחיפה. עכשיו, אני יכול לחלק את העלייה לישראל היום לשניים. האחד הוא עלייה עם גורמי משיכה. אנחנו רואים באופן מובהק את הירידה שם. אנחנו, אגב, רואים אותה כמתעצמת. זאת אומרת, הייתה כבר ירידה בגלל יוקר המחייה, ועכשיו יש כבר עוד גורמים שמובילים גם הם ל"רגע, בואו נחכה", לבין עלייה שמגיעה ממקומות עם גורמי דחיפה.

תמיד, העקרון שכבר אם יש משיהו שדוחפים אותו לפה, אתה כבר אומר, אתה כבר תופס את זה. ולצערי, מהדיון הקודם, ממה שאני רואה מהנתונים, יש מדיניות של המשרד, ותכף אני אשמע את ההתייחסות של המשרד, יש מדיניות של המשרד להגיד למי שיש לו גורם דחיפה לבוא לישראל לנסות לצמצם את העניין הזה. כי העקרון, לפחות המנחה בעיני, הוא גם מה שהנחה אז לתוכנית "צרפת תחילה", אני אספר לכם שאחד המנועים לצאת לתוכנית "צרפת תחילה" היה פניות לגלובאל. האם, באנו וראינו שפתאום יש עלייה לא כי עשינו משהו, הייתה עלייה של פי 3 בפניות לגלובאל. על הגל הזה רכבנו ואז הגדלנו כבר, אמרנו שאם יש עלייה של פי 3, עם עבודה נכונה היא תהוך להיות עלייה של פי 4 ופי 5. כאן אתה רואה שאיפה שיש גורם דחיפה מצמצמים את הפעילות, והדבר הזה הוא לא ברור לחלוטין.

בנוסף, אני חייב לגנות בכל לשון של גינוי את האמירה שהשר האמר פה בלי שום ביסוס כאילו לאורך כל השנים השקיעו אך ורק בעידוד עלייה ממדינות חבר העמים ולא השקיעו בכלל בעידוד עלייה מצרפת ומצפון אמריקה. הדברים האלה, א' נאמרו כאן בדיון, ב' נאמרו בראיונות שלו בתקשורת. א', הם פשוט לא נכונים עובדתית. הם לא נכונים עובדתית. בתמיכות בארגונים מעודדי עלייה, בתמיכות, גם אנחנו רואים של חברת "אופק ישראלי" ופעילות, זה לא המצב. בדיוק הפוך. הדבר שלא ברור הוא, איך לוקחים עוד ממה שקיים כדי לתפוס את ההזדמנות שיש עכשיו, וחותכים אותו בהיקפים כל כך משמעותיים. אם אני מבין נכון, כוח האדם בעידוד העלייה בקהילות במדינות חמ"ע צפוי להיחתך בסדר גודל של 40%-50%. ברור שגם יפנו פחות לגלובאל. אלה.

טוב, אז אני אתייחס לכל מיני נקודות שעלו כאן, וההתייחסות הראשונה שלי הי לנושא התמיכות. אמרת שארגונים הגישו, בעיקר צפון אמריקה וכו, אנחנו לא, זאת אומרת, אם יש איזה ארגון שהוא מעודד עלייה בחמ"ע, אנחנו לא נמנע ממנו אם הוא עומד בקריטריונים - - -

לא, הכל בסדר, אני אומר שזה התקציב שהמשרד שם בתחומים האלה.

נכון, אבל - - -

הוא לא יכול לבוא ולהגיד שהוא השקיע את רוב ההשקעה בעידוד עלייה במדינות חמ"ע כש-80% מהתקציב הולך לארצות הברית. אי אפשר להגיד את זה.

כן, אבל עדיין זה לא אומר שאנחנו נמנע, אם יש איזשהו ארגון שרוצה להגיש בקשה לתמיכה ויעמוד בקריטריונים ולא יקבל כסף. כמו שקיבלו לצרפת, כמו שקיבלו לצפון אמריקה. זאת אומרת, אין פה מדיניות מסוימת לא לתת לארגונים מעודדי עלייה בחמ"ע. כרגע, אין בקשות כאלה. עכשיו, בנושא החלוקה של התקציב של "אופק ישראל", מבחינת אחוזים, נכון, הצמצום השנה הוא יחסית, זאת אומרת יש אחוז נמוך יותר מבחינת התקצוב לחמ"ע, ויש לזה כמה סיבות. אחת, אנחנו יכולים לראות שגם בשנת 2022 אנחנו תקצבנו בתחילת השנה, מתוך תקציב "אופק ישראלי", 30% לטובת חמ"ע. מה הביצוע בפועל היה? הביצוע בפועל היה, אחרי כל שינויי הייעוד, בסביבות 19%. ושוב, זה לא בגלל שהם לא רוצים, זה בגלל שאי אפשר היה לעבוד בחמ"ע מסיבות כאלה ואחרות. גם המלחמה, ועוד סיבות שהוועדה הזאת יודעת למה. אז בביצוע בפועל, היה 19% מתוך 30%.

לפחות ממה שעלה כאן בדיון, הייתה חתימת חוזה מאוחרת מאוד, בסופו של דבר, בין המדינה לבין הסוכנות.

אז יש לזה כמה סיבות, וזו אחת מהן. זאת אומרת גם זה וגם זה וגם זה. שבסוף, אחרי כל שינויי הייעוד אנחנו היום עומדים על 19% ביצוע בחמ"ע, מתוך 30% שבהתחלה הקצנו לזה. אז זה הפרמטר המשמעותי.

זה לא בגלל שאין פוטנציאל עלייה, זה אולי בגלל שלא עשו את העבודה כמו שצריך.

כן, אבל אנחנו לא מדברים על עלייה. אנחנו לא מדברים עלייה.

מה זה עידוד עלייה? לעודד את העלייה.

את בסוף צריכה להשקיע בעידוד עלייה, את אומרת האם אני משקיעה באזור מסוים או לא משקיעה באזור מסוים.

אוקיי, אז כשאתה מקצה את הכסף לעידוד עלייה והוא לא יוצא על עידוד עלייה, כי אין אפשרות לבצע את זה מכל הסיבות שמנינו כאן, אז בסופו של דבר הגענו למסקנה שעידוד עלייה כרגע הוא לא רלוונטי, ומה שכן רלוונטי כרגע בחמ"ע, מה שרלוונטי כרגע מבחינתנו בחמ"ע זה יותר הכנה לעלייה. אנחנו לא צמצמנו בנושא הכנה לעלייה, להיפך, נתנו לזה קדימות. ואנחנו משקיעים יותר כסף על מנת להכשיר את מי שמגיע לכאן ולעשות לו הכנה לעלייה, בגלל שיש לו את גורמי הדחיפה, אז הוא לא צריך כרגע את עידוד העלייה.

השאלה אם ההכנה לעלייה, סליחה שאני קוטעת - - -

אז התקציב שמועבר ל"אופק" הוא בעצם לקליטה.

לא. להכנה לעלייה, קליטה זה כאן בארץ.

דוגמא אחת, אדוני יושב הראש.

אם תרצה, אני אתייחס.

למשל, אולפני עברית לא נגעו, כדוגמא, וזה גם הכנה לעלייה וגם עידוד עלייה.

נפגעו, שי, הם נפגעו.

בכל מקרה, אנחנו כרגע - - -

השאלה אם הכנה לעלייה, היה בדיון הקודם ה-2225, הגשת טפסים מחו"ל של מועמדים. זה גם חלק מההכנה?

מה? לא הבנתי את השאלה.

הכנה עלייה, אפשרות להגשת טפסים מקוונים להכרה בתעודות ומסמכים בחו"ל, זה גם חלק מההכנה לעלייה?

לא, לא. זה רק נתיב.

זה לא קשור לנתיב.

אני לא מצליח להבין.

אני לא כל כך מבינה את השאלה.

את לא מבינה את השאלה?

יש הכנה לעלייה שאומרת שאני שולח טפסים כדי לקבל הכרה בתעודות.

טפסים מקוונים.

טפסים מקוונים, צריך לתרגם אותם.

אה, בוודאי. בהחלט, כן, כן.

זה בנתיב בלבד.

זה בנתיב, זה לא קשור - - -

לא, תעודות.

הכרה ברישוי מקצועי, הכוונה.

תעודות מקצועיות, אקדמאיות, נתיב לא קשור לזה. נתיב קשור להכרה - - -

אני אגיד, הדבר הזה ממשיך - - -

יש רכזי תעסוקה שעוסקים בזה והם - - -

זה לא קשור לזה.

יש פה שאלה שהוא שאל עם תעודות וכו' – כן. הכרה, זה נתיב. בואו נפריד.

הכרה בתעודות.

דיפלומות. הכרת מקצוע.

דיפלומות, יש רכז תעסוקה שעוסק בזה.

שניים.

שניים, אוקיי, שהוא מכין אותם לקראת - - -

שניים לאיזו מדינה?

לכל המרחב.

כמה רכזים כאלה יש במדינות חמ"ע? כמה רכזים כאלה יש בצרפת? כמה בארצות הברית?

בצרפת יש שניים. בארצות הברית אין.

ארצות הברית, לדעתי "נפש בנפש" עושים את זה.

אני לא יודע, אצלנו אין, אני לא. בארגנטינה וברזיל יש אחד, בדרום אפריקה יש חצי משרה, ובדרום אמריקה השנה אמור להיכנס.

ובחמ"ע?

בחמ"ע יש שניים, שליחים בארץ. ניידים.

זאת אומרת, ממקום שהגיעו בשנה שעברה כ-60,000 עולים היו שניים, וממקום שהגיעו בשנה שעברה 2,000 היו שניים. שאמורים לטפל בנושא של הכרה בדיפלומות.

זה לא רק הכרה בדיפלומות. כל הנושא של היכרות עם שוק התעסוקה בישראל.

אוקיי, עם תעסוקה. לא נשמע הקצאת משאבים הגיונית, בטח כשאתם מדברים איי על קליטה. אתם יודעים מה, כשאתם מדברים על עידוד עלייה, אני בכלל לא חשבתי שנגיע לעניין הזה, כשאתם מדברים על עידוד עלייה, אז אתם יכולים להגיד לי "תשמע, שם, יש לנו גורמי דחיפה אז אנחנו לא צריכים לשווק, אנחנו צריכים פחות השקעה", גם עלות ההשקעה שם היא זולה יותר מעלות ההשקעה במדינות במערב אירופה, מטבע הדברים. אבל אז אתם אומרים "אבל לא, אנחנו רוצים להשקיע בקליטה עכשיו. אנחנו רוצים לקחת ולהשקיע בקליטה". אז אתם יכולים להגיד לי "תשמע, אנחנו מעלים את הנושא הזה של רכזי תעסוקה משניים לשישה", למשל. ההיגיון. אתם מחזיקים שני רכזי תעסוקה על עלייה של 2,000 איש ושני רכזי תעסוקה על עלייה של 60,000 איש.

אני רק רוצה להוסיף עוד משהו לגבי התקציבים. הוצאנו את הנושא של השיווק מכל המדינות ונתנו לזה במה נפרדת. זאת אומרת שגם מבחינת הכסף שהולך לכל מדינה ומדינה ירד משמעותית בגלל הנושא של השיווק. והשיווק הוא שיווק לכל המדינות. זאת אומרת, הוא יותאם כמובן, כל נושא השיווק יותאם לכל מדינה ומדינה, וגם לחמ"ע יהיה שיווק מתאים לאזור, שזה גם חלק מעפילות של עידוד עלייה ופנייה בשפה ולצעירים וכו'.

אני רוצה להתייחס רגע לעידוד עלייה במרחב, עוד משהו אחד שחשוב לדעת, שמאמצע אזור המלחמה, ביחד עם "אופק" והמשרד, קיבלנו אישור גם לעבוד במה שנקרא סובב אוקראינה, בסדר? לכל הפליטים שנמלטו מתוך אוקראינה, ואנחנו עשינו כמעט מתחילת השנה, היו לנו מפגשי אונליין עם 1,095 משתתפים. לקחנו מרכז בעיר שנקראת אושגרד, מקווה שאמרתי נכון, הקמנו שם מרכז ושם אנחנו עושים, אנחנו מביאים עולים ממרכז אוקראינה מכל המקומות, לעשות שם סמינרי הכנה לעלייה. היו שם כבר שני מסינרים. מיוני "נעלה" שמתקיימים. מעל 300 אגב שממשיכים להגיע. אז בכל מה שקשור לאוקראינה, הפעילות ממשיכה, רק לא בתוך אוקראינה אלא בעוטף שלה או במערב אוקראינה. ואולפנים שממשיכים כרגיל לשמחתנו, כי זה יותר פשוט. אם תרצה, גם אחר כך נוכל לפרט, לא כאן, איזה דברים אנחנו עדיין ממשיכים לעשות.

התייחסויות, למישהו? בבקשה, שמעון.

כשמדברים על הכנה לעלייה, זה דבר מאוד מורכב. הרעיון שמישהו יפנה לנקודות הסטטיות יקבל אינפורמציה כיצד יש עליו לפעול ויכווינו אותו לנתיב. זה הרעיון. כוח האדם, כן, ירד ברכזים בחמישים אחוז. ובעצם, זה שימור התשתית לימים יותר טובים. בעצם, המרחב הכי גדול שניתן לעשות בו עידוד עלייה, שיש בו למעלה מ-100,000 איש, בעוטף, שברחו מתוך התופת, יש לא מעט פונים. כרגע זה שימור היכולות ולא יותר מזה. ב"אופק", שאר הדברים, יכול להיות שנעשים דברים אחרים שאני לא מכיר.

תודה. יאיר סמוליאנוב.

רק שאלה קטנה, שי, בנוגע באמת לגלובאל סנטר ולשיחות, אני מבין שההתעסקות היא בעידוד עלייה, והשאלה שלי, בהמשך למה שסיפרת, מה קורה כשאדם עכשיו, לצורך העניין מרוסיה, מתקשר עכשיו ומבין להבין מה המצב כאן בישראל, מבחינת, לצורך העניין, לימודי אולפנים, תורי המתנה וכו' – אתם עונים על זה? אתם מכווינים אותו לעיר ספציפית ששווה לו אולי לעלות? אתם לא מתעסקים בזה?

אנחנו מתעסקים בזה, אבל לא בגלובאל, אלא במדינת המקור ישירות.

כן, דב.

כן, רק שאלה קטנה. אתה אמרת שעולים עכשיו יכולים לבדוק את המצב שלהם, הסטטוס, איפה הם נמצאים בתהליך, כי זה בדרך כלל הפניות שאנחנו מקבלים, מאנשים שהם מאוד ממוגבלים, לא יודעים איפה זה נמצא, איפה יושבים, איזה משרד, ולא יודעים פשוט איך לקדם ואיך לתכנן לעלייה שלהם.

קודם כל, לגבי הגלובאל שי פורטל חדש שנכנס, ואנחנו מכניסים תהליך שנקרא עכשיו ה"טרקר" (Tracker), זה ייקח כמה חודשים עד שהוא ייכנס. זה כמו בביטוח לאומי כשאתה מגיש טופס ורואה איפה הוא עבר מתחנה לתחנה, גם תוך כמה חודשים העולה יוכל לראות איפה הוא נמצא. ואתה כן יכול בפורטל שלך, כשאתה ממלא טפסים, לדעת אם הטופס ער או לא. אבל "טרקר" שלם יהיה לי עוד מספר חודשים.

אוקיי.

אריאל, אני לא ראיתי, אגב, את "קעליטה" בארגונים מעודדי עלייה אתם לא עוסקים בזה?

לא. מחוסר תקציבים, מה שנקרא. אנחנו מטפלים הרבה בקליטה, אפרופו, שניים בצרפת שמטפלי בתעסוקה, יש את כל המגזר - - -

אבל למה אתם לא נתמכים על ידי משרד הקליטה?

כי אנחנו לא ביקשנו. זה לא שסורבנו, לא ביקשנו לעודד עלייה. ישלנו מספקי פה על הראש, נגיד ככה.

אוקיי.

ולכן, לא יצאנו לעודד עלייה. וגם כדי לעודד עלייה, אם כבר זה מתחבר, זה אולי יותר דיון פילוסופי ממשהו אחר, אבל נראה לי שכל מה שמדברים פה זה לא באמת עידוד עלייה. נראה לי שהגיע הזמן גם לשנות פה את הסמנטיקה, כי עם כל הכבוד למה שנעשה, אני קורא לזה ויטרינה, אולי הנגשה כשיש מה להנגיש. אבל, אני לא חושב, שי יודע את העמדה שלי בסיפור הזה, הגלובאל סנטר לא עושה עידוד עלייה, הוא עושה הרבה דברים מאוד מאוד חשובים אבל זה לא עידוד עלייה. זה שאתה עוזר למישהו לבנות את התיק שלו ואת הניירת שלו זה מאוד מאוד חשוב, אבל זה לא עידוד עלייה. עידוד עלייה זה להביא לאנשים פתרונות, ונכון - - -

לא, זה חד משמעית כן, ואני אסביר לך למה. אם יש לך פנייה לגלובאל, והיא לא נענית בזמן והיא לא נענית כמו שצריך, והוא לא מקבל את השירות כמו שצריך, בסוף הוא גם לא ישלים את התהליך.

בסדר, אבל זה חלקית. אני חושב שאתה צודק - - -

חלק, זה עוד חלק.

נכון, נכון.

עידוד עלייה זה רצף שלם של פעולות.

אנחנו מסכימים. ואם כבר אז אני אגיד שלפחות בפוטנציאל, כי אני מבין גם פה את המוזיקה, אז הפוטנציאל הוא עדיין ענק. נכון שזה תלוי בפתרונות קליטה שלצערנו אין אותם. אבל אני רוצה להציע ליושב הראש, פעם אתה, יושב הראש, הצעת את הדירקטיבה האירופאית. היה לפני איזה שש או שבע שנים הצעת חוק, אז אני אומר, זה לדוגמא לא קשור לרפורמה וזה לא קשור אפילו ליוקר המחייה בארץ. יש עדיין אנשים, כמו אחיות, לדוגמא, סתם אני אגיד, שאם הדיפלומה שלהן הייתה מוכרת פה, וזה לא קשור לרפורמה וזה לא קשור ליוקר המחייה, אז יכול להיות שהן היו עולות לארץ.

חד משמעית.

וזה, סתם אני אתן דוגמא גם של דברים שאפשר להיות קצת יצירתיים לפעמים ולצאת, ואני הראשון שאומר שיוקר המחייה מקשה על העולים, שעדיין בבית הזה אפשר לטפל בדברים האלה כדי להביא עולים לישראל. תודה.

חבל שלא היית בדיון הקודם, זה היה הנושא.

טוב, אז אני - - -

מישהו נוסף רוצה להתייחס?

למה? אמרו דברים - - -

תנהלו את הדו-שיח אחר כך. שוויביש, בבקשה.

שלום, אני רוצה בהמשך של דבריו של מנכ"ל "אופק", להגיש שהכוחות הדוחפים הם לא וקטור אשר מכוון לישראל. כלומר, הכוחות המושכים של גרמניה וצ'כיה והונגריה הם יותר חזקים מאשר הכוחות המושכים לישראל. וכאשר, כחלק מעידוד עלייה מקבלים, מאשרים חוקים על אי-נתינת דרכון וכל אלה, אז זה לא ממש מחזק את המעמד של ישראל. אבל, בכל זאת, צריך להתרכז גם באוכלוסייה הזאת, שכמו שאמר שמעון, זה 100,000, ואיתם אין שום, למשל, לנו כארגון שעוסק בקליטת עלייה פה, חסר לנו מגע לאנשים האלה. חסר לנו, למשל, הפעילות, נגיד ציונית, למשפחה צעירה – ילדים וההורים שלהם, על מנת גם להכיר את מה שקורה בישראל, במובן הרחב של המילה ולא משהו קונקרטי לעכשיו, פעילות ציונית עם משפחות צעירות בגרמניה, שוב אני אומר, באותם סבבי חמ"ע, כאשר היום לא עושים את זה. לא עוסקים בזה וזה חבל מאוד. כלומר, אנחנו היינו יכולים להשתתף בזה, ואז זה ניסיון שלנו גם בעלייה וגם קליטה.

תודה. מישהו נוסף רוצה להתייחס? בבקשה, מרינה.

שלום לכולם, אני רציתי לחזור לנושא של התקציבים. אנחנו דיברנו היום שיש את החלוקה ולקחו משם והוסיפו שם, הוסיפו למשל את התקציבים לצרפת או לארצות הברית, אבל תכל'ס, אני לא ראיתי למשל עלייה במספר כיתות באותה צרפת או באותן ארצות הברית. מה שאני כן, יש שם ירידה, וזה עידוד עלייה. זה חלק מעידוד עלייה. מה שאני כן ראיתי, זה הגדלת תקציב בשיווק. ואני לא מבינה. 18 מיליון לשיווק, למה בדיוק? עד היום אני לא הבנתי.

אגב, לאן ילכו 18 מיליון האלה?

יש שם חלוקה מסוימת לפני המדינות לשיווק. עד היום לא קיבלתי.

מישהו יכול לפרט?

אני יודע שההצעה, בהתחלה חולקו לפי מדינות, אבל כרגע הכוונה של המשרד - - -

אני ראיתי צרפת 18 מיליון תקציב.

השיווק הוא לכל המדינות 18 מיליון. לשנתיים, כן?

לשמעון יש את החלוקה. להבנתי, וזה עוד לא נסגר, המשרד ו"אופק", לשים את זה בשורה תקציבית אחת ולא עבור כל מדינה ומדינה, ואז להקצות את זה לפי צורך ולפי פעילות שתוגדר בהמשך.

יש שיווק כללי? לכל המדינות.

זה מחולק לשתי קטגוריות – שיווק של התוכניות, שבתוך התוכניות שצריך לשווק אותן נקודתית, שזה בערך מתוך ה-18 מיליון, בערך 4 מיליון שקל.

זה השיווק של הירידים, האולפנים.

ומבחינת החלוקה, אז יש בעוטף חמ"ע 352,000. בצרפת 9,200,000. באנגליה 250,000.

רגע, רגע. אתה יכול לחזור רגע על הנתונים?

אני מקריא לך אותם.

טעית שם לדעתי.

לא, לא טעיתי. אני מקריא, תאמין לי שאני לא טועה. בחמ"ע ובעוטף חמ"ע 352,542. בצרפת 9,181,344, שיש גם תקציב שהוא פנימי של הפעילויות, עוד שני מיליון שקל. באנגליה יש 250,000. בצפון אמריקה 1,875,000.

מה קורה בצרפת כרגע? יש איזו מלחמה באירופה? עוד מלחמה שלא שמענו עליה? אני רוצה שמשרד הקליטה יסביר לי, אתם יושבים וועדת היגוי, אני מניח שאתם דחפתם את הנתונים האלה.

אז זהו שלא, החלטנו שזה לא יהיה ככה. הנתונים האלה הם לא - - -

זה לא הנתונים?

לא. אנחנו החלטנו שזה יהיה שורה אחת.

מה הנתונים?

השיווק ילך עבור כל המדינות, ובחלוקה של מדינות לפי הצורך.

איך, בואו תסבירו לי מה הצורך לשווק בצרפת ב-9 מיליון שקל, קהילה יהודית בצרפת מונה להערכתי כ-250,000.

450,000.

הם גדלו, זה מעניין. כי כשהתחלנו לעשות עידוד עלייה היו 250,000 ו-50,000 עלו מאז.

לא, אתה מתכוון למעגל הראשון.

המעגל הראשון היה 50.

הפוטנציאל.

המעגל הראשון היה 50.

המעגל הראשון והמעגל השני. כ-250,000.

250,000 הפוטנציאל.

אבל סך הכל הקהילה - - -

בארצות הברית יש 6 מיליון פלוס, יהודים, אני לא מדבר איתכם זכאי חוק שבות – מקבלים מיליון. מדינות חבר העמים לשעבר, 352,000 לתקציב מה? לירידים ולחשיפה?

אז אני חוזרת ואני אומרת, המספרים האלה הם כרגע, כרגע לא מה שאנחנו החלטנו. אנחנו רוצים בסופו של דבר - - -

אני רוצה לדעת את החלוקה

כרגע אין חלוקה.

מתי היא תהיה?

כשנתחיל לעשות את השיווק. אנחנו רוצים - - -

מה זאת אומרת כשתתחילו? איך אתם עושים את השיווק?

אנחנו רוצים ליצור, אנחנו רוצים להגיע - - -

איך עושים את השיווק?

אנחנו רוצים להגיע לחבר'ה צעירים שהם לא מגיעים לירידים. ובשביל לעשות שיווק ולהגיע לחבר'ה צעירים צריך למצוא אותם ברשתות החברתיות הרלוונטיות אליהם, וצריך - - -

איך עושים שיווק? אנחנו בתקציב 2023, אנחנו נמצאים בחודש יוני. איך תעשו את השיווק בחודש יוני?

קודם כל, התקציב הוא עד לסוף 2024.

מה תעשו עד סוף 2023?

אני אגיד רגע, אני אגיד ברשותכם.

בבקשה.

אני אגיד שאנחנו הולכים לקחת חברת פרסום, יש לנו מכרז בדרך, והחברה הזאת תשב איתנו, עם "אופק", המשרד כמובן, ויוגדרו - - -

אותה חברה לכל המדינות?

כן. חברה ישראלית עם שלוחות בכל העולם, מן הסתם. זו המטרה של המכרז. וביחד איתה, עם "אופק" והמשרד, תהיה הגדרה לאיפה הכסף לפי הצרכים.

אז מאיפה הסכומים האלה?

אדוני יושב הראש, מכיוון שבפעם הקודמת כשהייתי אצלך בוועדה, אז נרשם לי סעיף בשימוע שאני מלבה את היצרים, אני אהיה מקצועי לחלוטין ואני אגיד, ובין היתר גם יושב ראש החברה התפטר, אם אתה לא יודע אז הוא התפטר בעקבות כל הסיפור הזה. יש רצון של המשרד לייצר איזשהו תהליך של שיווק. אין את היכולות האלה לא לסוכנות כרגע, לא להסתדרות הציונית. הסכומים הם נקבעו כאיזשהו רצון. להבנתי המקצועית שני דברים לא יקרו – התקציב הזה לא ימומש, ובלימת הירידה של העלייה לא תקרה מכיוון שהתקציבים הוקצו לדברים שהם לא יפתרו את הבעיה. זו דעתי המקצועית ואני מניח שאני גם אחטוף על זה בראש.

טוב, אני רוצה לסכם את הדיון. אחד, הוועדה מגנה בתוקף את האמירה של שר העלייה והקליטה לפי יהיה מהפך בתקצוב עלייה. במקום רוסיה ואוקראינה – צרפת וארצות הברית. אמירה שממנה עולה ומשתמע כאילו עד עכשיו בחמש השנים האחרונות, בעשר השנים האחרונות השקיעו אך ורק בעידוד עלייה מרוסיה ואוקראינה ולא בצרפת וארצות הברית, כשהנתונים הם הפוכים בדיוק. כל הנתונים מראים, החל מתקציבי המשרד לארגונים מעודדי עלייה, שלמעלה מ-90% מהתקציב הלך לארצות הברית וצרפת, ועד לנתונים שראינו גם בפעילות של "אופק" בעידוד עלייה. בוועדה שמעה כאן מספרים לא סבירים מבחינת חלוקת המשאבים בהתאם למספרי העולים. גם כשמדובר בקליטת עלייה, לא סביר בעיננו שיוקצו רק שני עובדים לטיפול וריכוז תעסוקה של עשרות אלפי עולים לעומת שני עובדים ל-2,000. יש פה איזשהו מצב לא סביר שמחייב היערכות מחדש של המשרד. והוועדה מבקשת לקבל את הפירוט של תקציבי השיווק. המספרים שנאמרו פה לא נשמעים הגיוניים בעליל. אני לא מצליח להבין את האירוע הזה. אני מבקש לקבל הבהרות עליו, ואני מבקש לקבל חלוקה שהיא חלוקה סבירה. לגיטימי שרוצים להחליט להשקיע באזור מסוים. כמובן שצריך להציג למה ומה העקרונות המנחים, ואז אפשר לקיים על זה דיון.

פער של 9 מיליון במדינה כמו צרפת לעומת 350,000 למדינות חבר העמים, ומיליון לצפון אמריקה, לא נשמע סביר. לא נשמע סביר, אני אומר את זה בלשון המעטה. וגם כאן, אני שב ואומר שאנחנו נמצאים באיזושהי תקופה שבה יש אפשרות, ככל שתהיה יותר חשיפה במדינות חבר העמים לשעבר, עוד נצליח להביא את מי ששם, זה כבר לא, זה לא לעוד שנים קדימה. ואני לא מצליח למצוא את ההסבר ההגיוני למה לקחת, זאת אומרת, יכול להיות שיש הסבר ללמה לקחת מדינה מסוימת ושם להשקיע את רוב המשאבים. לפעמים יש לזה הסברים, אולי יש לזה הסברים טובים, אני לא הצלחתי להבין מה ההסבר הטוב. מה קורה בצרפת כרגע. זאת אומרת, הייתי שמח להבין מה קורה שם. לדעתי, לא קורה שם משהו דרמטי כמו שקרה לפני עשור כשיצרנו את תוכנית "צרפת תחילה". יכול להיות שאני טועה, אולי יש דברים שאני לא יודע מתחת לפני השטח, אבל אני מבקש שיציגו לי את הנתונים. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:22.