פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
29/05/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 53
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ט' בסיון התשפ"ג (29 במאי 2023), שעה 11:00

ביטול נוהל החירום לעליה לישראל מאוקראינה, רוסיה ובלארוס החל מתאריך 1 במאי 2023

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
זאב אלקין
ולדימיר בליאק
גלעד קריב

אלה סבן - סמנכ"לית עידוד עליה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה

יאנה ברמר - מנהלת תחום קשרי חו"ל, משרד העלייה והקליטה

ד"ר נתי קנטורוביץ - ראש תחום מידע ומחקר, נתיב - משרד ראש הממשלה

גנאדי פולישצ'וק - ראש אגף קונסולרי, נתיב - משרד ראש הממשלה

חנן ארליך - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נדב גולני - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יפעת שריקי - מנהלת מחלקה מרחבית, משרד החוץ

יואל ליפובצקי - מנהל מינהל אוכלוסין, רשות האוכלוסין וההגירה

רונית אליאן - מנהלת, רשות האוכלוסין וההגירה

דסי צנגן - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

שמעון שמילה - מנהל תפעול ביחידה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

בלה ליבוביץ' - מנכ"ילית "ביתנו העולמי"

אילן יצחק ברקן - דובר "ביתנו העולמי"

קונסטנטין שוויביש - מנכ"ל "איגום"

נעמי קסל - עו"ד במרכז לסיוע משפטי לעולים, המרכז הרפורמי דת ומדינה

יאיר סמוליאנוב - מנהל תחום קליטת עלייה, לובי המיליון

גל בוז'יקובסקי - סיוע משפטי, מכון ירושלים לצדק

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

רעות חביב, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות



ביטול נוהל החירום לעליה לישראל מאוקראינה, רוסיה ובלארוס החל מתאריך 1 במאי 2023

אני מתכבד לפתוח את ישיבת וועדת העלייה והקליטה. הנושא הוא, זה דיון מעקב על נוהל החירום. טוב, בדיון האחרון קיימנו פה דיון עם מנהל רשות האוכלוסין לגבי הבעיה שנוצרה פה בהיעדר איזשהו מתן שירות לאשרות עבור עולים חדשים, תיירים ומבקשי שינוי מעמד. אנחנו ביקשנו גם להקצות לשכות ייעודיות לטובת העניין הזה, וגם ביקשנו לשקול מחדש ביטול נוהל החירום לעולים מרוסיה ובלרוס החל מהאחד ביוני. כמובן שאני חייב לציין ולהודות גם לפחות על המקרים הפרטניים שהופיעו פה ניתן מענה, אבל מעבר לכך אני רוצה לשמוע איזשהו עדכון, מה ואיפה אנחנו עומדים בעניין הזה. נתחיל מרשות האוכלוסין.

בוקר טוב, יושב ראש הוועדה וחברי הכנסת. לגבי האפוסטיל, בחנו את הנושא שוב. החלטנו להאריך את הפטור מהאפוסטיל גם לאוקראינים שזה מראש השארנו גם למי שבא מרוסיה וגם בלרוס, עד ה-31 באוגוסט. זאת אומרת בשלושה חודשים.

יישר כוח.

ונבדוק לקראת התאריך הזה, אנחנו נבחן עוד פעם מה קורה באמת במדינות האלה, והאם באמת יש כזה קושי כמו שיש היום או שכבר לא יהיה קושי. כמובן שאת כל המסמכים הם יצטרכו להביא, תעודות יושר וכו'. אבל, מבחינת האפוסטיל, לא יצטרכו לאף תעודה. מבחינת רישום עולים בלשכות, קיבלנו ממשרד הקליטה רשימה של כל מי שעלה ויש להם את הטלפון. חילקנו את זה בין כל הלשכות שלנו בארץ, בעצם לפי אזורי מגורים. בקובץ שקיבלנו כתוב גם איפה אותו עולה חי.

אתה מדבר על אלה שכבר קיבלו תעודת עולה בעצם. שרק צריכים להוציא תעודת זהות.

כן.

אלה שצריכים להוציא תעודת זהות.

קיבלו אשרת עולה - - -

אין להם תעודת עולה, אבל יש להם אשרת עולה. יש להם מעמד עולה.

נכון, אבל אין להם תעודת זהות.

כן.

ואז יש להם בעיה. אז אנחנו ניצור איתם קשר. אנחנו נזמין אותם באופן יזום בשעות מסוימות לאורך היום, כשאין לנו קהל אחר, וניתן להם בעצם את השירות שהם צריכים. מבחינת, עלו כל מיני מקרים הומניטריים כאלה ואחרים, פתחנו לתקופה של הפרויקט, של פרויקט הדרכונים, לחודש-חודש וחצי הקרובים, מייל לכל מרחב. אנחנו מפוזרים על כל רחבי הארץ, ומחולקים ל-6 מרחבים עם 6 מנהלי מרחב. פתחתנו מייל שכמובן הכל מפורסם באינטרנט וכו', שמקרים באמת חריגים יישלחו לשם, ומנהלי המרחב והצוות שלהם עוברים על זה כל יום. ומה שבאמת יהיה חריג ולא דברים פשוטים, אז הם יתנו לאחת הלשכות באזור, כי ארבע הלשכות הגדולות - - -

אפשר לשלוח מייל בשפה הרוסית?

יהיה לנו יותר קשה, כי אין לנו הרבה קוראי רוסית, לצערי.

אבל, מה קורה עם אלה שעוד לא קיבלו מעמד עולה?

תכף.

ולא יכולים, אוקיי, כי זאת הייתה השאלה.

אני אומר, תכף אני אגיע.

תן לו.

היו הרבה שאלות. אז זה לגבי החבר'ה האלה. למשל, רישום ילדים, כאלה ישראלים שלא רשמו מסיבות שלהם את הילד במדינות אחרות ורוצים עכשיו לעשות את זה. בעיות בריאות כאלה ואחרות וכו'. יש הסכמה שהגיעו, על זה בטח אתה מעודכן, שר הפנים ושר הקליטה, שהעברנו להם כמות מסוימת של תקנים, ואני מקווה שבעוד חודש יתחילו כבר לתת לעולים שמגיעים עם אשרת עולה את השירות הזה של תעודת הזהות, כבר בנתב"ג, ולא כמו - - -

מה שהיה, עד מתי הפסקתם את זה?

נכון. עד הקורונה. כשהתחילה הקורונה ואז היה אסור להיות במגע, הפסיקו.

התעודות שיינתנו יהיו ביומטריות כבר?

לא, אז זה המשפט הבא, הקדמת את המשפט הבא. כרגע, זמניות. החוק הביומטרי כיום מסמיך אך ורק את עובדי משרד הפנים ורשות האוכלוסין. זאת אומרת, לפי החוק גם עובד מדינה ממשרד אחר, אסור לו לעשות הרכשות ביומטריות. אנחנו כן פרסמנו תזכיר חוק, ואנחנו רוצים להרחיב את זה. אז ברגע שזה יעבור בכנסת, אז אנחנו נוכל להסמיך גם את משרד הקליטה. והכוונה של התקנים האלה - - -

יכול להגיד לך שככל שהחוק הזה יגיע לכנסת, אם הוא יבוא לוועדת העלייה והקליטה, הוא יעבור מהר. בוועדות אחרות אני לא יודע.

באיזו ועדה זה יהיה?

אני מניח שזה ועדת פנים.

יכול להיות אפילו ועדת חוקה, אני לא בטוח.

אין שום בעיה להביא את זה לפה. לוועדה, יש לה את הסמכות לחוקק.

בכל מקרה, הכוונה של התקנים שהעברנו למשרד הקליטה, על מנת שישמשו לעשות להם ביומטרי כבר בנתב"ג ולחסוך להם בכלל אחר כך את הנסיעה אלינו. לגבי עולים, אז כפי שמשרד הקליטה עדכן אתכם, ה-"one stop shop" נסגרים לעולים מרוסיה ובלרוס, ורק אוקראינים ימשיכו בינתיים לקבל. אחר כך - - -

לא יודע, אולי היום שר הקליטה יגיד משהו אחר.

יכול להיות, אני לא יודע. אני אומר את מה שאני יודע נכון להיום.

הפתרון הכי פשוט היה שמשרד העלייה והקליטה, בשלוש הלשכות שכן נותנות את ה-"one stop shop", היה גם מקבל את העולים מרוסיה ובלרוס.

זה בכל מקרה החלטה שלנו. אנחנו, אין לנו התנגדות להצעה הזו. בכל מקרה, מה שיהיה כרגע, פשוט נחזור לעבוד כמו שעבדנו בעבר, עד בעצם כל המלחמה הזאת.

לא, אבל בעצם מה קורה בלשכות שלכם. אין שירות, הרי, עד ה-15 ביוני, אין שירות לגבי אשרות.

חוץ מחריגים.

איך אתם יודעים שהם חריגים?

שולחים מייל. פתחנו מיילים ייעודיים. ועוברים על הפניות.

אבל מה באמת אמור לעשות, עכשיו אנחנו מגיעים לשאלה שגם חבר הכנסת אלקין ביקש, אתה יודע שהיא אחת השאלות המרכזיות – מה אמור לעשות אותו עולה פוטנציאלי שזקוק לשינוי מעמד והגיע לכאן עם כל המסמכים, עם הכל, וכל מה שנשאר לו זה לעשות את אותו שינוי מעמד. מה הוא אמור לעשות עד אז?

הוא אמור לעשות בדיוק את מה שהוא עשה בעבר. עד המלחמה. הוא הגיע לפה תייר, הוא החליט לא להגיע לפה כעולה חדש.

לא, לא, לא.

שנייה, תן לי רק לנסות לסיים. בעבר היה הליך שעבד על המלחמה, עד שהקימו בעצם את ה-"one stop shop" האלה.

לא, אמור ללכת ללשכות שלכם אבל הלשכות שלכם סגורות בפניו.

הוא יכול לשלוח מייל או ללכת ללשכה ולבקש תור. בכל מקרה, אף פעם לא קיבלו אותם ברגע שהוא הגיע ללשכה. אז הוא יכול לבוא, להגיד שהוא רוצה לעלות, להשאיר את הפרטים שלו. יחזרו אליו.

הדברים, הרי, עלו גם בדיון הקודם. אחד, המצב בעבר הוא לא המצב הזה. יש היום מצב של "go/no go" שמדינת ישראל מאפשרת לעולים להגיע לכאן, וגם אומרת להם "נוכח המלחמה בין רוסיה לאוקראינה".

החליטו לעצור את זה ברוסיה ובלרוס. כל עוד עוצרים את ההליך הזה, אז הם חוזרים לקבל מאיתנו מעמד, כמו שהיה תמיד.

"נתיב" עצרו את ה-"go/no go"?

לא, עדיין תהליך "go/no go" ממשיך לעבוד. לא קיבלנו שום הנחיה לעצור את התהליך.

אז זה דבר אחד.

אז כנראה שיגיע אליכם, כי אני מבין שכל עוד ה-"one stop shop" יהיה רק לאוקראינים, אז בעצם - - -

זה אחד. עכשיו, דבר שני - - -

אין יותר את הצורך הזה.

לא, יש. הוא יכול לעזור בנתב"ג.

קודם כל, הצורך קיים לגבי אלפים שנמצאים פה היום.

אז הם ישלחו מייל ללשכה, כמוש היו עושים תמיד, נקבע להם תור - - -

לא, היו כאלה שהיה להם תור שבוטל.

קודם כל, לא היו כמעט כאלה. זה לא נכון. כמעט לא היו כאלה, כי הם כולם התקבלו ב-"one stop shop". עכשיו, המשחק השתנה ברגע שזה רק לאוקראינים.

ה-"one stop shop" נסגר להם, לדעתי, באחד באפריל.

לא.

ב-15 באפריל.

ב-15 באפריל, כל מיש הגיע עד ה-15 באפריל, שזה היה לפני חודש בער, חודש וקצת, הם התקבלו.

ואלה שקבעו תורים ונדחו? גם היום, הם לא יכולים, היום ניתן לקבוע תור ל-16 ביוני? אפשר לקבוע תור?

יקבעו להם תור לאחר שנסיים.

אני שואל, ב-16 ביוני, אני יכול היום לקבוע תור ל-16 ביוני?

אני לא יודע.

אני יכול לקבוע תור בכלל?

לתארים? לעלייה? שוב, כרגע אנחנו כפי ששר הפנים הנחה אותנו, לתת שירות לישראלים.

אני אפילו לא יכול לקבוע תור.

אתה יכול לקבוע תור לעוד חודש וחצי.

בתור אחד שהגיע לפה, לא, אני גם לא יכול לקבוע תור לעוד חודש וחצי.

למה לא? אתה יכול להשאיר פרטים, וברגע שהם יתחילו לקבל, הם יקראו לכולם.

אני הייתי פה ב-16 באפריל, אני עליתי לפה ב-16 באפריל במנגנון "go/no go" שמדינת ישראל פתחה. משרד העלייה והקליטה סגר את שעריו.

אז תבקשו ממשרד העלייה והקליטה לקבל אותם.

זה מה שביקשתי, אבל אני אומר - - -

אנחנו מקצים עובדים לשם.

אני ביקשתי שני דברים. אני ביקשתי, אחד, ממשרד העלייה והקליטה, את שלוש הלשכות, לאפשר לקבל שם. אני לא מבקש בכל הארץ, ואת אותה "one stop shop" בכל הארץ. אבל, ביקשנו את אותן שלוש הלשכות האלה להשאיר פתוחות גם לעולים מרוסיה ובלרוס. מאחר ויש פה כאלה. הדבר השני שביקשנו, ואת זה ביקשנו מכם לחילופים, אמרתי את זה גם לשר שלך וגם לשר העלייה והקליטה, לחילופין, שיוכלו להתקבל כדי להוציא אשרה באחת הלשכות של משרד הפנים. אחת מהשתיים. אי אפשר לסגור. סגרתם אותם מכל הכיוונים. עכשיו, צריך להבין. לאנשים שהגיעו לכאן, אין להם עבודה, אין להם, אסור להם עבודה, מה זה אין להם עבודה? אסור להם לעבוד. אין להם ביטוח רפואי. הם הגיעו לכאן כדי לעשות עלייה. הם, לצורך העניין, עולים חדשים בפוטנציאל, ב-"go/no go", 96 או 97 אחוזים מהאלה שהגיעו ככה, סיימו את מהלך העלייה.

תראו, אנחנו כרגע מתמקדים, כמו שאתה יודע - - -

את זה אני יודע.

באזרחים ישראליים שמחכים שמונה חודשים לדרכון עד לפני חודש וחצי. בסופו של דבר, אתה, השמיכה קצרה. מבקשים מאיתנו לעשות הכל באותו יום, שאין אפשרות כזאת.

לא, לא מבקשים מכם לעשות הכל. אני רק אומר, יש דברים, יש איזשהם שירותים שגם אם אתה מצמצם אותם אתה לא יכול לסגור אותם לחלוטין. אתה לא יכול לסגור אותם לחלוטין.

אז מי שמרגיש שהמקרה שלו חריג, יכול לשלוח למיילים האלה של המרחבים. ואם באמת זה משהו חריג, אז אנחנו ננסה לקבל אותם.

אתם פרסמתם את המיילים ללשכות - - -

רק שלא ישלח אותם ברוסית.

הכל מפורסם, כן.

רק שלא ישלח אותם ברוסית. מה שאני מציע זה שמשרד העלייה והקליטה, שסגר את הלשכות בפני אותם אנשים, אולי יפתח את המרחבים ואת הסניפים שלו, כדי שהם יבואו אליכם, ישלחו מכם מייל מתורגם למשרד הפנים, ואז משרד הפנים. השארתם פה קבוצה שלמה של אנשים שעוד תגיע, גם תמשיך ותגיע, בלי פתרון. זה, אני מסתכל על שניכם, כי בסוף, אותי לא מעניין משרד העלייה והקליטה, משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה. זה לא מעניין, זה ממשלת ישראל. זה מדינת ישראל. מדינת ישראל, זה הפרצוף שלנו.

אני מסכים איתך. לנו יש פתרון לעוד כחוש. בחודש הזה שעכשיו, אם אנחנו נצליח להכניס אותם בין לבין, עם אלה שקיבלו כבר אשרת עולה, אז יכול להיות שנעשה את זה. אבל, כרגע אנחנו מתמקדים במי שקיבל אשרת עולה שרק צריך תעודת זהות. מי שמגיע כתייר, אני אפילו לא יודע אם הבדיקה של "נתיב" הושלמה לגביו. לא השולמה. הוא בטח יצטרך בלשכה לקבל, איך?

את השאלון.

את השאלון של "נתיב", בכל מקרה. זאת אומרת, גם אם הוא יבוא אליי הוא לא יקבל עכשיו את המעמד. הוא צריך לקבל שאלון "נתיב", ללכת הביתה, למלא אותו שעות.

היא הנותנת, אגב. היא הנותנת. אנחנו נמצאים במצב שבו נמצאת פה קבוצה שלמה של אנשים, שעוד מעט הם יהיו אזרחי ישראל, כי מדינת ישראל פתוחה בפניהם ואמרה שאנחנו יודעים שאתם במצב בעייתי באזור הלחימה ברוסיה-אוקראינה-בלרוס. כל האזור הזה הוא אזור בעייתי. אנחנו יודעים שאתם נמצאים במצב בעייתי, בואו לכאן. הם באים לכאן, הם לא יכולים לעבוד, הם לא יכולים לקבל ביטוח בריאות. הם לא יכולים. הם לא יכולים להתחיל ללמוד עברית. הם עם ילדים - - -

אבל זה גם היה המצב בעבר, דרך אגב.

הם הרבה פעמים עם ילדים.

לפני המלחמה, זה בדיוק מה שאתר מתאר.

אבל, אנחנו במלחמה. המלחמה לא הסתיימה.

אבל, המלחמה היא לא ברוסיה ובלרוס.

אבל היא לא הסתיימה המלחמה היא בין רוסיה לאוקראינה.

באוקראינה.

היא עדיין זה והיא משפיעה גם על אזרחים רוסים. זאת הסיבה. זאת הסיבה. אומרים את זה "נתיב", אומר את זה משרד החוץ. היא לא הסתיימה. אותם תנאים שהיו לפני חצי שנה, לא השתנו. הם לא השתנו. להיפך. החלון הזה ילך וייסגר. משרד העלייה והקליטה.

טוב, אני חושבת שיואל, לפחות בנקודות שלנו, כבר עדכן בהכל. אז כמו שאמר יואל, אנחנו בודקים באמצעותם מי שכבר יש לו מעמד. הם יזמנו אותם, הם יקבלו תעודות זהות. והסיכום שבין שר הפנים לשר העלייה והקליטה להתחיל ולהנפיק תעודות זהות זמניות לעולים שמגיעים, ולחסוך מהם את זמן ההמתנה. ולגבי ה-"one stop shop", ההחלטה כרגע היא בעינה.

מה? אז מה אומר משרד העלייה והקליטה על הפניות האלה? אני עכשיו עולה, אני עליתי לפה ב-16 באפריל, אני נמצא פה כבר חודש וחצי, ואין לי אפשרות להתפרנס, אין לי אפשרות לקבל ביטוח רפואי. הגעתי לכאן במנגנון ה-"go/no go". אני פונה למשרד העלייה והקליטה, מה התשובה שאני מקבל?

אתה צריך ללכת לפנות לרשות האוכלוסין.

רשות האוכלוסין, אני פונה למשרד העלייה והקליטה ואני אומר להם, תקשיבו רשות האוכלוסין לא מוכנים לקב אותי, יש מצבע דרכונים והם לא מוכנים לקבל אותי. אני לא יכול לקבוע תור, אולי לעוד שלושה חודשים. אני לא מסוגל. מה התשובה שנותנים?

אין לנו פתרון.

תלך מפה. זאת התשובה. בכל כך הרבה מילים, משרד העלייה והקליטה ומשרד הפנים הודיעו לכל מי שעלה לכאן אחרי ה-15 באפריל מרוסיה ובלרוס במנגנון ה-"go/no go" – אנא חזור למדינת המוצא שלך. אתה לא תוכל לעלות למדינת ישראל ככה. אולי תעלה, אולי לא תעלה. פה, השערים נסגרו. סגרתם את השערים. זאת המשמעות. אני לא אומר כהתרסה, אני מנסה להסביר לכם את המצב. כך זה נראה. עכשיו, הדבר שהכי מרגיז, הוא שאם רוצים לקבל החלטה על סגירת שערים, צריך להיות מספיק אמיצים. להסתכל בעיניים ולהגיד שסגרנו את השערים. לא לגרור אנשים לבוא לפה, לא לתת להם שום פתרון ולסגור בפניהם את השערים ולגרש אותם. מה הרעיון? מה הרעיון? תוך כדי, אני מקבל פה הודעות שרשות האוכלוסין לא משיבה למיילים הומניטריים. יש העתקים של מיילים שנשלחו לפני יותר משבוע, כולל מקרים קשים של רישום תינוקות. רשות האוכלוסין לא משיבה.

טוב, אני לא מכיר את זה שלא משיבים כי אני יודע שכן משיבים. מה שאנחנו רואים שהוא הומניטרי אנחנו מעבירים ללשכות האחרות, חוץ מהארבע האלה שמתעסקות.

כמה מיילים קיבלתם בשבוע האחרון?

לא יודע. לא יודע את הנתון.

אתה יכול לבדוק תוך כדי?

תוך כדי, לא חושב - - -

תנסה לבדוק כמה קיבלתם, וכמה מהם אישרתם אותם כהומניטרי. זאת אומרת, כמה מהם קיבלו באמת תורים הומניטריים. "נתיב", בבקשה, גנאדי. לא, לא קבעו תורים. אנחנו ביקשנו שתקבעו באופן אוטומטי תורים לכל מי שביטלו לו. לא עשיתם את זה, נכון?

צריך לבדוק בכל מקרה.

יואל, אתם לא קבעתם, אנחנו בדיון הקודם ביקשנו שכל מי שביטלו לו את התור, שייקבעו לו אוטומטית תור חדש.

ייקבעו לא בהמשך.

מתי זה בהמשך?

אין אוטומטית. זה עובד שצריך לשבת אחד אחד, להרים טלפונים, לקבוע אחד אחד. זה לא משהו גורף של לחיצת כפתור.

כן, אבל היה כבר, אני לא מסתכל על העובד, אני מסתכל על מי שקבע לעצמו תור, ישב כבר, דיבר עם המשרד, היה לו תור. ביטלתם לו את התור.

אנחנו נחזור אליו עם תור חדש.

מתי?

אחרי שנסיים את הפרויקט של הדרכונים. אני מעריך עוד משהו כמו שבועיים-שלושה. כמעט כל מי שהיה לו תור, עשינו לא הארכה גורפת. זאת אומרת, הויזה שהייתה לו, המעמד, הוארך בחצי שנה. לא היה צריך לבוא, לא הפסיד יום עבודה ולא שילם אגורה.

איזה יום עבודה?

אם הוא מגיע אלינו - - -

איזה יום עבודה? התייר עובד?

לא תייר.

מותר לו?

אמרתי שרוב אלה שהיה להם תורים זה אנשים שנמצאים במעמד. והם, הארכנו להם את הויזות. עכשיו, הארכנו את הויזות לתקופה קצת יותר ארוכה מהתקופה של פרויקט הדרכונים, כדי להשאיר, בהתחלה, תשפיל שאליו אנחנו נזמין את כל מי שלא היה עם מעמד, כל מי שרוצה עכשיו להגיש בקשה כתייר, ואחר כך נגיע למי שמשודרג. זאת אומרת, לעשות איזשהו מדרג לפי רמת הצורך.

משרד המשפטים פה?

כן.

מי?

חנן.

חנן ארליך, אני מתעסק בנושא משרד הקליטה.

נדב גולני, אני מתעסק בענייני אוכלוסין.

אותי מעניין מה התשובה של מדינת ישראל לכל מי שהגיע לכאן אחרי ה-15 באפריל מרוסיה ובלרוס.

אנחנו הישבנו אתמול במכתב - - -

כן, ראיתי את התשובה שלכם. אני מנסה להבין, אני לא הצלחתי להבין מה מדינת ישראל אומרת לאנשים האלה.

שוב, הנושא הזה מצוי בתחום אחריותה של רשות האוכלוסין. אנחנו משרד המשפטים, כשאנחנו מסתכלים על המתווה הזה, וקראנו את המכתב, ופנינו, כמובן, גם לרשות האוכלוסין וגם למשרד הקליטה, כדי לקבל את ההתייחסויות שלהם. אנחנו מצאנו שמדובר בסופו של דבר במתווה סביר ומאוזן, בפרק זמן תחום בזמן, שנותן מענה לאינטרסים - - -

הוא לא תחום בזמן.

לא, מתווה הדרכונים תחום לחודש עם אפשרות להארכה לשבועיים נוספים.

תחום לחודש עם אפשרות, השר, יש לו אפשרות להאריך בעוד שבועיים.

במהלך התקופה התחומה בזמן הזאת, נעשתה הארכה אוטומטית של אשרות. המוקד של הפעילות הועבר ללשכות אחרות.

לא, לא, לא. ממש לא. לא הועבר. לא הועבר ללשכות אחרות. האשרות.

לא, במקום האשרות, לא - - -

אין לשכות אחרות שנותנות אשרות. מתווה דיבר על ארבע לשכות מרכזיות. דה-פקטו, נסגרו כל הלשכות.

לא, ממה שאנחנו יודעים, קודם כל נעשתה הארכה אוטומטית של מרבית האשרות. והפעילות של ארבע הלשכות הגדולות הועברה, בעיקר בהיבטי מרשם, ללשכות האחרות. לרשות האוכלוסין.

לא.

כן, המתווה מראש היה כמו שהוא היום. לא יודע מי מספר לך שלא.

בוטלו תורים. בוטלו תורים.

בוטלו תורים לכולם בכל הלשכות מסיבה מאוד פשוטה. ארבע הלשכות הגדולות הן הלשכות שמקבלות הכי הרבה, נותנות שירות להכי הרבה אזרחים במדינת ישראל. האזרחים שצריכים שירותים אחרים חוץ מדרכון, באים עכשיו ללשכות מסביב לקבל שירות. אי אפשר להגיד - - -

לא. אתה לא נותן אשרות. אני לא יכול לקבל אשרה.

א אשרה. דיברתי על אזרחים ישראלים שמגיעים עכשיו, יש עוד המון שירותים חוץ מדרכון אצלנו. ובגלל שהלשכות הכי גדולות הן אלה שנותנות רק לדרכונים, כל שאר האוכלוסייה, יש גם קצת אזרחים במדינת ישראל, כמו שאתה יודע, וצריך לתת להם - - -

אני לא אוהב את הטון הזה. לא, אני לא אוהב את הטון הזה, כי אין פה שום דבר שנוגד את אזרחי מדינת ישראל.

לא, כי אתם מעירים, אתה ניזון מכל מיני כאלה שרק מחפשים - - -

אני לא ניזון מכל מיני כאלה.

לתת לך עובדות לא נכונות. ואתה מציג אותנו עם עובדות לא נכונות.

מחלקות האשרות, אתם פה בוועדה, הצגתם שיסגרו ארבע מחלקות מרכזיות, לא הצגתם, סליחה, גילינו את זה, שייסגרו בבאר שבע, חיפה, ירושלים, תל אביב. דה-פקטו, כל מחלקות האשרות במדינת ישראל סגורות.

אז זה לא, אז עוד פעם, אתה לא מדייק.

לאיזו מחלקת אשרות אני יכול לפנות עכשיו? באיזה מחלקת אשרות, איפה אני יכול לקבל תור למחלקת אשרות?

שוב, עשינו כמה צעדים - - -

אשרות. אשרות. אני שואל.

עשינו כמה צעדים.

אמרת לי שאני לא מדייק, נכון?

נכון.

אז תדייק אותי.

אז אני אומר.

שאלתי אותך.

אני מנסה לדייק אותך.

לא תהליכים. ארבע לשכות נסגרו. איפה, באיזו לשכה בארץ, באילת אני יכול לקבל תור לאשרות?

שוב. אתה שואל את השאלה הזו אבל זה לא כזה - - -

אבל, זאת השאלה שאני שואל.

אבל אני מנסה לענות ואני לא מצליח כי אתה רוצה לקבל תשובה מסוימת, כי זה מה שמוכרים לך החברים. אנחנו סגרנו בארבע הלשכות הגדולות את אשרות, נכון, במסגרת מתן שירות לאזרחי מדינת ישראל לדרכונים. כי אזרח היה מחכה שמונה חודשים, לא חודש ולא חודשיים, אלא שמונה חודשים, ורוצים לפתור את זה. סגרנו את מחלקות האשרות האלה. הארכנו לכל מי שהייתה לו ויזה בתוקף, שזה כמעט כל האנשים, ואתם מתעלמים מזה כל הזמן. זה כמעט כל האנשים בלעי האשרות בארץ, חוץ מהתיירים שתכך נדבר עליהם, הארכנו את הויזות שלה בחצי שנה. זאת אומרת שכולם פה חוקיים. כולם מקבלים את מה שמגיע להם, ואותו מעמד שהיה להם קודם. מי שנשאר, זה אלה שלא היה להם מעמד. ואותם, כפי שאמרתי, אחרי שנגמר החודש הזה, קודם כל, מקרים הומניטריים אנחנו מקבלים כבר בכל שאר הלשכות, לשאלתך.

יואל, אתה נמצא בוועדת עלייה. עלייה. קליטה ותפוצות. למדינת ישראל, באו לפה, סדר גודל, לדעתי, אגב, זה גם לא מספר אנשים שמדינת ישראל לא יודעת להתמודד איתם. להערכתי, מה-15 באפריל, עד עכשיו, יש לנו סדר גודל של מקסימום, מקסימום, אלפיים כאלה שהם טועני זכאות. לך יש את הנתונים האלה, אולי יותר מדויקים. לדעתי, אפילו לא אלפיים, נכון? אפילו לא אלפיים. ביקשנו בוועדה, את זה ביקשנו.

כמה הגיעו?

אין לנו את הנתון הזה כי הפסקנו לרשום אותם.

מדהים.

תראה, אני יכול להציע משהו. אני יכול להציע משהו. כמו שעשינו עם הרשימה שקיבלנו ממשרד הקליטה על מי שיש לו כבר אשרת עולה, לדעתי זה כבר קרוב ל-5,000 או 6,000 אזרחים, או עדיין לא אזרחים, אזרחים אפשר להגיד.

הם אזרחים.

כן, הם כבר עם תעודת עולה עוד לפני תעודת זהות. ולהם אנחנו נותנים, כפי שאמרתי, נזמן אותם לכל שאר הלשכות, חוץ מהארבע. יש לנו עוד כחמישים כאלה. אפשר, אם יש לכם רשימה, מ שאתה בעצם מציג את אלה שקיבלו "go/no go" - - -

אין להם רשימה.

לא, אבל מישהו בדק אותם, מה זאת אומרת? אולי ל"נתיב" יש את הרשימה.

רשימה של אלה שהגיעו עד שהפסקנו לרשום.

אבל 16 באפריל, למי יש את הרשימות מי הגיע מה-16 באפריל?

אחרי? הם תיירים. אנחנו לא אחראים על התיירים. מבחינתנו הם תיירים.

אז איך, אז אין להם מעמד.

נכון.

מי שעבר "go/no go" על ידכם, אין לכם את הפרטים שלו? בטוח יש לכם. אתם רושמים את זה, הרי. מה זה?

תייר. הוא תייר.

אבל, אתם לא רושמים שבדקתם אותו? שכנראה הוא זכאי שבות, מה, סתם משלמים לו כרטיס טיסה על סמך מה? בטוח יש רישום.

רגע, רגע.

בוודאי שיש את הרשימות האלה, אבל אנחנו לא יודעים מי מהם כן מימש את זה ומי לא.

אז לא, אז יש לי בקשה. אני אגיד לך מה אפשר לעשות, גנאדי. אפשר לקחת את הרשימות של מי שהגיע לכן ב-"go/no go", שנייה רגע. להעביר אותם ללשכות, קודם כל, אני אחזור ואומר מה הפתרון המיטבי בעיני. הפתרון המיטבי בעיני הוא ששלוש הלשכות של ה-"one stop shop" של משרד הקליטה, יהיו אלה שיטפלו בהם. ידעו לעמוד בזה. זה צמצמתם את כל הזה ויש שלוש לשכות, שהם נותנים את המענה. וזה לגיטימי, וזה לא צריך להגיע ללשכות רשות האוכלוסין. לחילופין, ואנחנו נדבר על זה גם בדיון עם השר פה בשעה 12:00. לחילופין, יכולה "נתיב" להעביר את הרשימות למשרד הפנים, לרשות האוכלוסין וההגירה, אצלכם בלשכות, אתם, זה נכנס לתוך מערכת ממוחשבת, הרי, אני מניח, הרשימה הזאת.

אפשר רק הערה קטנה?

כן.

הרשימות של אישורי "go/no go", כל בוקר בשעה 06:00 באופן אוטומטי, עוברות בהעתק אחד למשרד הקליטה, העתק שני לרשות האוכלוסין והעתק שלישי לסוכנות היהודית.

אז הבקשה שלי, לחילופין, מרשות האוכלוסין, מכיוון שגם יש את הרשימות האלה, אם יש פנייה של מישהו שהוא ב-"go/no go", לקבוע לו תור באחת מהלשכות שהן לא הארבע הגדולות. אין לי שום בעיה שמגיע מישהו במעמד תייר כדי לעשות כאן שינוי מעמד לתל אביב, והוא יצטרך לנסוע ללא יודע, רחובות, או אפילו אם הוא יצטרך לנסוע לאילת, בסדר? גם שלוש שעות נסיעה, זה משהו, ואז בלשכות אתם תדעו לנתב, כי יש גם לשכות שהן ריקות מבחינת הוצאת דרכונים. לפחות לפי התמונות שמפורסמות בתקשורת.

הלוואי שנגיע לזה.

בסדר.

מה שראית בתקשורת זה אוהלי המתנה בחוץ.

אני אומר שוב, בתוך הלשכות, ואז יהיה איזשהו מענה לקבוצה הזאת. זאת לא קבוצה גדולה, אני חוזר ואומר. אני לא מדבר עכשיו על הכל. יש את הבעיה הכללית, שהיא בעיה כללית, הומניטרית, שאתם נותנים לה פתרון ברמה ההומניטרית. אבל, יש איזשהו אירוע שהוא נוצר, אגב, האירוע הזה נוצר בגלל פעולות של משרד הקליטה, בו זמנית עם פעולות שעושה רשות האוכלוסין, שלא מסונכרנות. כי לכאורה, אם לא הייתם יוצאי במבצע דרכונים, כל אלה שבמשרד הקליטה כבר היה מקבל אותם, היה מגיע אליכם. אין זה. עד לסיום מבצע הדרכונים, פתרון המיטבי בעיני הוא שמשרד העלייה והקליטה יקבל אותם בשלוש הלשכות. לחילופין, אפשר לעשות את הדבר השני שהוא, אין לי מאמן כדורסל שם, זה לגרד את אוזן ימין עם יד שמאל. זה סתם. זה לערבב את זה. זו דעתי. השר לא רוצה, זה בסוף הנחייה של השר, זה לא החלטה לא של אלה ולא של יאנה. זו החלטה של השר. נשאל אותו. ב-12:00 נשאל אותו. למה לא לקבל, עד שמשרד הפנים, אני חוזר ואומר, לגיטימי - - -

אין רישום של אף אחד.

כן, לא, הפתרון המיטבי הוא, אגב, מה העומסים אצלכם בלשכות האלה ב-"one stop shop" כרגע? אין, זה כאילו אבסורד, זה אבסורד שזועק לשמיים. זה פתוח, זה ריק.

לא, אבל אני רוצה להגיד משהו. יש כאן בארץ מעל אלפיים זכאי עלייה או טועני זכאות שנמצאים כבר המון חודשים לפני ה-15 באפריל, והם לא מגיעים. הם לא נרשמים, הם לא מתקשרים, הם לא רוצים לשנות מעמד.

למה?

שאלה טובה.

זה משהו אחר.

לא, אז אני אומרת - - -

זה, אני, אין לי אין בעיה בואי, מי שלא רוצה לשנות מעמד, אני לא מכריח אף אחד לשנות מעמד. גם אין לי בעיה. זו בעיה שלו שהוא נמצא כאן באשרת תייר.

אולי הם לא יודעים שהם צריכים לעשות את זה.

לא, הם יודעים.

הם יודעים. תאמיני לי שהם יודעים. תאמיני לי שהם יודעים.

אין זה. אני מניח שיש כאלה שאו שלא רוצים, או שיש כאלה שכרגע אין להם לאן לפנות. מה-15 באפריל - - -

לא, אני מדברת על אלה שהגיעו לפני ה-15 באפריל.

גם אם הגעתי ב-10 באפריל ואמרתי שאני אפנה בשבוע הבא.

לא, אנחנו מסתכלים על תאריך הכניסה לארץ, אנחנו לא מסתכלים על מתי הוא פנה. אנחנו מסתכלים על תאריך הכניסה לארץ.

אתה, אני רואה שאתה עוד מעט קופץ מהכיסא.

גל בוזי'קובסקי, המחלקה המשפטית של מכון ירושלים לצדק. אנחנו מתעסקים בכל מה שקשור לייצוג חבר'ה שרוצים עלייה, מכל המדינות. גם מחבר העמים וגם משאר המדינות. אנחנו הגשנו בג"ץ בשבוע שעבר יחד עם האגודה הישראלית לזוגות בין-לאומיים, בעניין המתווה. צר לי שיש פה מצב שבעצם אומרים שהעולים, אלה שהם, קודם כל, אלה שהם תיירים, שעדיין אין להם זכאות שבות, כביכול הם בבדיקה של "נתיב" או של הסוכנות היהודית, משהו כמו, יש כאלה שהם משהו כמו חצי שנה או שבעה חודשים אין תשובה בעניינם. וכאשר הם מגיעים, הם כן מגיעים ללשכות רשות האוכלוסין כדי לבדוק מה המצב, ואין תשובות אמיתיות. זאת אומרת, התשובה היא שאין עדיין תשובה.

זה נושא אחר.

אוקיי, בסדר. בעניין הזה. עכשיו, לעניין הלשכות, אף לשכה, כולל משהו שאני ייצגתי באופן אישי השבוע, תור לתייר שהוא בתהליך של שבות, בוטל. יום לפני שהיינו צריכים להגיע בלשכת אשקלון, לא בלשכת תל אביב, לא בירושלים, לא בבאר שבע ולא בחיפה, בוטל שעות לפני שהיינו צריכים להגיע.

אתם מבינים את התסכול של מישהו שאמור לעשות עלייה, היה לו תור, ביטלו לו. מה המסר?

אנחנו מבינים את התסכול לגמרי. אבל, שוב, קיבלנו הנחיה מהשר, ולכן, לכל דבר יש את התסכול שלו.

עכשיו, משהו שאני חייב להוסיף. סליחה על ההתפרצות. בתושבה של המדינה לעתירה, הם כותבים שנושא העלייה, נושא העלייה בכלל לא בעדיפות כאן. כלומר, מה שהם כותבים שיבוא בעדיפות אחרי שמרתון הדרכון יסתיים בעניין אשרות, זה קודם כל איחוד משפחות, קבלת בקשות לפתיחת הליך, ואני לא רואה פה התייחסות בכלל לעניין עלייה. זאת אומרת - - -

זה לא על סדר היום של הממשלה היום. העלייה היא לא על סדר היום של הממשלה. יאיר.

קודם כל, אני פשוט מנסה להבין משהו כי אולי פספסתי. אם האמירה של רשות האוכלוסין וההגירה זה שיש ארבע לשכות מרכזיות שהן אפשר להוציא רק דרכונים, ובשאר הלשכות, עד היום, למרות שזה נאמר פה פעם אחר פעם, אפשר להוציא לכאורה אשרות.

לא, זה לא מה שהוא אמר. הוא תיקן, הוא אמר שבשאר הלשכות יש שירותים אחרים שניתנים, למעט אשרות. אשרות אי אפשר בשום מקום.

זה מדויק מה שיושב הראש אמר?

כן, חוץ מאשרות שלא עשינו להן הארכה גורפת, בכוונה, זה אשרות תייר ואשרות מתנדב. זה ב'2 ו-ב'4, שבמקרים האלה אנחנו רוצים להבין למה נדרשת הארכה. כל שאר סוגי האשרות הוארכו אוטומטית.

יש גם בעיה עם אינטר-ויזה.

בסדר. חבר'ה, אני לא פותר פה את הבעיות של כל המדינה כרגע. אני, עלייה, קליטה ותפוצות.

אוקיי, אז מה שאני אומר בהקשר הזה, זה קודם כל, אני הייתי שמח ומבקש שתצא הודעה מטעם רשות האוכלוסין וההגירה, גם בשפה הרוסית, שתגיע לעולים, שיגידו להם, זאת אומרת, אם זה המצב אז לפחות שזה יצא. ויגידו, חברים, אם יש לך תור לשבוע הבא בלשכת רשות האוכלוסים וההגירה בפתח תקווה בשביל הסיפור הזה של אשרה, קח בחשבון שאתה לא יכול להגיע. אין לך מה להגיע. אל תצפה לזה שיום לפני זה. אל תיקח חופש, אל תיקח בייביסיטר לילדים, לא יודע.

אה, לא יצאה הודעה ביטול על כל התורים?

לא, לא.

עשינו פרסום באינטרנט. יש את זה אפילו באתר. אפשר לחפש את זה תוך כדי.

לא בוטל להם התור.

הם לא הודיעו לכולם.

הודענו.

לא.

קודם כל, מי שאין לי את הטלפון שלו, אני גם לא יכול להודיע לו. בדרך כלל, תיירים, אין לנו בכלל מספר טלפון שלהם, נתחיל מזה.

כשהוא קובע תור, הוא לא מכניס טלפון למערכת?

לא, כי זה עדיין לא מקוון, לצערנו. פשוט קובעים, אנחנו אומרים לו יום ושעה ואנחנו רושמים את מספר הדרכון ואת השם. אבל, בכל מקרה, באתר האינטרנט יש פרסום ויש הסבר לגבי כל המבצע הזה, כל הפרויקט של הדרכונים, מה כן הוארך, מה לא הוארך, איזה סוגים, לכמה זמן, בין איזה תאריכים.

טוב.

יש את זה בשפה הרוסית?

רגע, אני רק רוצה לסיים. עוד משפט אחד. אני מרגיש אנחנו קצת הולכים פה סחור סחור בתשובות שאני מקבל, לפחות. כי בסוף, הסיטואציה פה, אין לנו מושג בכמה אנשים מדובר, כי הרשימות מורכבות וכי אנחנו גם לא באמת יודעים כמה אנשים עכשיו דחוף להם. אתה מדבר הרבה על הסוגייה של הומניטרי, אז אני אומר, בסוף, בן אדם שהוא אולי לא בסכנת חיים, אבל הוא רוצה להתחיל את החיים שלו כאן בישראל. אז אולי לא בקשה חרגה, אבל נראה לי שזו בקשה לגיטימית שבן אדם רוצה מחר בבוקר להתחיל את החיים שלו כאן בצורה נורמלית. מה שאני לא מצליח להבין, ולא קיבלתי על זה תשובה, זה למה אי אפשר לקחת, בשיתוף של משרד הפנים ומשרד הקליטה, עמדה אחת אפילו, אני יורד למטה, עמדה אחת בארץ, אני אומר לכם, יש את, אני מכיר מאה עולים כאלה. אני, אישית, מכיר מאה כאלה. אם אני מכיר מאה, כנראה שיש עוד, לא יודע, 300 או 400.

ברור. ברור. תודה.

עמדה אחת כזאת בארץ. ומי שבאמת חשוב לו, שתהיה לו את האפשרות להגיע. שמי שממש ישקיע וירצה, שיוכל להגיע לאנשהו.

תודה. נעמי קסל.

שלום, אני עורכת דין נעמי קסל, מהמרכז לסיוע משפטי של עולים של התנועה הרפורמית. דבר ראשון, אני רוצה באמת לברך גם את הוועדה על המעקב, וגם את הקשב של רשות האוכלוסין. כי יש כן קשב, הם עשו דברים מאז שהתחילו הדיונים בוועדה, וניסו כן לפתור דברים. ועדיין, יש, אני לא, זו מילה קצת חריפה, אבל יש כאוס. המטה לא כל כך מודע למה שקורה בלשכות. כי כן יש לשכות שפתוחות, כן יש לשכות שנותנות שירותים, ויש לשכות שסגורות. ואין שום דרך לדעת את זה, כי אין פרסום. והדרך היחידה שאנחנו יודעים את זה, זה שעורכי דין של הגירה בקבוצות שיש להם, אני אגלה פה סוד, מתכתבים ביניהם מה ענו להם מכל לשכה ולשכה, ולאיזו לשכה כן אפשר ללכת, ולאיזו לשכה אי אפשר ללכת. עכשיו, אני, אדם שמגיש בקשה למעמד עולה, לא צריך עורך דין, אבל הוא צריך פרסום של מה כן פתוח, איפה פתוח, איפה הוא יכול להאריך את אשרת התייר, איפה הוא יכול לקבל אינטר-ויזה. למשל, אחרי הדיונים בוועדה, לשכת נתניה, למשל, שהודיעה שהיא סגורה לחודש וחצי ואין שום קבלת קהל לאשרות, פתאום, אחרי הדיונים בוועדה, אז פתאום הודיעו שללכת נתניה כן אפשר להגיע ולהאריך אינטר-ויזה ואשרות תייר. מי שיגיע בין 08:00 ל-08:30. אבל, למה זה לא מפורסם? אם אני, כעורכת דין להגירה, לא יודעת, איך מצפים מעולה חדש שגם לא מדבר עברית לדעת.

ברור.

ואני רק רוצה להוסיף עוד נקודה. כשהתחלנו את הדיונים, כל הדברים האלה וה-"go/no go", שעל זה לא חל על הגירים שלנו. והגירים שלנו גם נפגעים מזה וגם נפגעים מביטול התורים, כי הם צריכים, בניגוד לעולים אחרים, הם צריכים שימועים. והראיונות שעושים להם בלשכות מבוטלים. האנשים שנמצאים פה עם אשרות תייר, למשל בלשכת אשדוד - - -

ברור, ברור. כבר דיברנו על זה. תודה.

וזה, מאוד מאוד פוגע בעולים.

תודה. אתה רוצה להגיב למה שנאמר, יואל?

לא, עוד פעם, אני יכול רק לחזור על מה שאמרתי. אנחנו פרויקט של דרכונים לאזרחי מדינת ישראל, ואנחנו מתמקדים בו לתקופה מאוד קצרה של בין חודש לחודש וחצי, בהתאם למה שהשר יחליט. ואני מאוד מקווה שנצליח בתקופה הזאת לתת למקרים החריגים באמת. ואני, הנה, כמו שאמרה עורכת הדין, אז עובדה שכן מקבלים אשרות. אז זה לא נכון שלא מקבלים כלום, מי שמזין אותך בזה. אבל, בסדר, לא ניכנס שוב לוויכוח הזה. אני רק אומר שאנחנו ננסה לתת את השירות לכולם. גם לעולים, גם לתיירים, גם לשאר הזרים, לזוגות, לישראליים. אנחנו מנסים לתת לכולם את השירות הכי טוב שאפשר. זה נכון שמתמקדים בשירות מסוים, אז מן הסתם, שירות אחר.

מישהו רוצה להוסיף משהו? מישהו שלא דיבר. כן, קונסטנטין שוויביש.

כן, שלום. קונסטנטין שוויביש, איגוד מורים עולים. שני משפטים. אני היום הייתי עם חברים בלשכה בירושלים. הם, כאזרחי סוג ב', קיבלו את הלסה-פסה (תעודת מעבר) ולא דרכון, אבל זה סיפור אחר.

אגב, למה?

כי לפי החוק הם אמורים להיות שלוש שנים, חמש שנים בארץ.

לא. דרכון? בשביל לקבל דרכון?

כן.

היום עולה חוק שרוצה לבטל את זה.

לא, לא. אבל הם כבר שנה וחצי פה. הם צריכים להמשיך.

אה, אתה מדבר על דרכון, הם קיבלו דרכון.

הם קיבלו דרכון, עכשיו הם צריכים לקבל עוד דרכון.

אתה לא מתכוון לרמת השירות שקיבלתם מהעובדים?

לא, לא, לא. שירות מעולה

לא, כי זה היה נשמע.

לא, לא, לא.

חכה, אני אסביר לכם. אני מדבר על - - -

לא, רגע, אני רוצה להבין. הם עלו לפני שנה וחצי.

לא, הם עלו קצת יותר לפני כן.

קיבלו דרכון כבר?

ברגע שהם עלו הם קיבלו דרכון. אבל, היום באו להמשיך דרכון ואמרו להם, לא, סליחה, רק לסה-פסה, מכיוון שאתם מתוך חמש שנים לא חיים פה בארץ שלוש שנים, אלא שנתיים ומשהו. לכן, אתם אזרחי סוג ב' ולא יכולים לקבל דרכון.

דרך אגב, אני רק יכול לעדכן שהייתה עתירה בדיוק על זה ובית משפט דחה אותה לפני שבועיים, לדעתי, או משהו כזה, ואמר שזה בסדר גמור הנהלים האלה ומה שהמדינה קבעה.

כן, אני פשוט לא ידעתי שדרכון - - -

לא, אגב כך נוהגים כלפי כולם? אם אני עכשיו - - -

זה לא משנה מאיפה אתה עולה. מכל העולם.

לא, נניח שאני נולדתי בישראל ואחרי שנה ההורים שלי עזבו, ומאז אני חי בארצות הברית. אבל, היה לי דרכון ישראלי. אני מחדש אותו מידי שנה בקונסוליה בעצם.

לסה-פסה.

לא.

זה תלוי. אם ההורים היו פה אזרחים ישראלים ואתה נולדת פה ועשיתם מעבר, למשל, אז החוק כן מאפשר לתת לך את הדרכון הרגיל. אבל אם ההורים שלך עשו עלייה, נגיד.

נניח שעשיתי עלייה, ואני מראשון עד חמישי עובד בצרפת, יש עלייה כזאת, אני מניח שאלה תוכל לפרט, עליית בואינג, עליית ג'מבו, כל אחד קורא לזה אחרת. אני ביום ראשון עולה על מטוס לצרפת, חוזר לארץ ביום חמישי, וככה אני חי פה חמש שנים. זה אומר שכשאתה תספור לי את הימים, כנראה - - -

לא בטוח, אם יהיה לך שישים אחוז, אז קודם כל - - -

אם אני מראשון עד חמישי לא בארץ, אז לא יהיה לי.

אז לא יהיה לך שישים אחוז. אבל אנחנו בודקים את זה פרטני, כי אם למשל אשתך והילדים, מרכז החיים שלהם פה והם לומדים פה בבתי-ספר ובגנים, ואשתך עובד פה ולא עובדת בצרפת או בארצות הברית, אנחנו מסתכלים בסוף על מרכז החיים של המשפחה.

ואם עליתי לארץ, סתם, אני באמת שואל, אם עליתי לארץ, חייתי פה עשר שנים, שירתי בצבא, ואחרי עשר שנים החלטתי לעבור לעבוד בחו"ל.

אין בעיה. אם היית פה עשר שנים, אתה כבר זכאי לדרכון.

חמש שנים.

לא.

אנחנו בודקים את שלוש השנים מתוך החמש.

הראשונות בלבד.

כן. ואם אחר כך אתה חוזר וחי תקופה של כמה שנים, אז כמובן כמו כל אזרח.

אוקיי.

אוקיי, אבל לא על זה.

לא, סתם.

כן, אני יכול גם להרחיב בנושא, אבל זה לא הנושא של היום.

זה לא נושא הדיון.

כן. אני פשוט רוצה להגיד שמתוך ארבעים עמדות שהיו שם, זה כמו בית כנסת באוגוסט. כלומר, ריק. חצי מהעמדות תפוסות וחצי לא. אין תור, אין כלום, ואפשר, איך לומר, להקדיש אחת, שתיים או שלוש עמדות בירושלים לנושא של ויזות וכך הלאה, בלי שום בעיה. אז אין עומס כבר, המבצע הסתיים, אפשר כבר להכריז על סיום, בעיני.

תודה. חבר הכנסת, גלעד קריב.

אה, עוד משפט. לא רק האנשים האלה, לא רק יכולים לקבל ביטוח בריאות וכך הלאה, הם גם לא יכולים להוציא כסף. מכיוון שכרטיס אשראי של רוסיה, למשל, בגלל סנקציות, אין אפשרות למשוך כסף בכספומט בישראל. אז הם גם בלי כסף.

חבר הכנסת, קריב.

בוקר טוב. אני מצטערת שאני מגיע רק עכשיו. אני מגיע מדיו בוועדת חוקה. קצת יורת סוער שם, אבל נראה לי שדווקא הדיון הזה יותר נוגע לחייהם של אנשים וזכויותיהם. אדוני יושב הראש, אני, אני מאוד מוטרד מכך שאנחנו לא מצליחים להתקדם לעבר פתרונות ישימים. אני חושב שאף אחד מאיתנו לא כופר בחשיבות המהלך לצמצום או חיסול התורים בנושא הדרכונים ובנושאים אחרים שנוגעים לאזרחים ישראליים. אני מתקשה להבין מדוע, למרות הדיונים שהתקיימו כאן, וגם מדוע, למרות אמירות שאני שמעתי מפי שר המשפטים, אנחנו לא מצליחים להתקדם לפתרון פרקטי לטובת, אני מבין שדיברו כאן כבר על הגירים ועל העולים, לטובת ציבור גדול מאוד של אנשים, שהם עדיין לא אזרחים. אבל, חייהם קשורים בחיי אזרחים ישראלים. ובסופו של דבר, כשאזרח ישראלי, בן-זוגו, בת-זוגו, לא יכולים להנות מביטוח בריאות, הנושא הזה הוא פגיעה באזרחים ישראלים, לא פחות מאי-יכולת לצאת לנופש ביוון או בתורכיה בקיץ.

כל הצגת הדברים שאני מבין שהייתה כאן, כאילו אנחנו קודם כל דואגים לאזרחנו, ואחרי זה נטפל במי שהוא לא אזרח, היא פשוט הצגה שגויה לחלוטין. אתם, לא במתכוון, מכוונות טובות, פוגעים באלפי אזרחים ישראליים, שחייהם פשוט משובשים לחלוטין, בגלל הפגיעה בזכויות של בני או בנות הזוג שלהם. הזכות לזוגיות לא פחות חשובה מהזכות לנסוע לחו"ל לנופש או לעבודה. והזכות לישון בלילה מבלי חשש שמחר תתגלה בעיה בריאותית לבן או לבת זוגך, והמשפחה תקרוס כלכלית כי אין ביטוח בריאותי, מה? זה פחות חשוב? עכשיו, הרי, הדיון הוא לא תיאורטי. אתם, הרי, מסכימים על זה. אני דיברתי עם השר הרבה. אדוני יושב ראש הוועדה דיבר עם השר הרבה. אין פה, הרי, וויכוח עקרוני, יש פה רק שאלה של מציאת פתרונות מאוזנים.

לפתוח שש תיבות מייל למקרים הומניטריים, שבחלק גדול מהמקרים גם אף אחד לא עונה על הפנייה, זה לא פתרון. זה הצהרת כוונות נחמדה, זה לא פתרון. ופה אני רוצה לומר בצורה מאוד ברורה, אדוני יושב הראש, יש רק פתרון אחד כל עוד מבצע הדרכונים ממשיך, ובאמת כל כתבות היח"צ של משרד הפנים הרי מהללות את המבצע הזה. צודק הדובר האחרון שעל פניו נראה שאפשר להתחיל לצמצם במבצע כי הם הצליחו. אבל, כל עוד הם מתעקשים להמשיך, יש רק פתרון אחד – הקמת לשכות ייעודיות, שבהן ניתן לקבוע תורים לאותם מקרים שלא צריך לקרוא להם מקרים הומניטרי. מקרה הומניטרי, אני רוצה להזכיר, יש פה פשוט שיבוש מושגים. מקרה הומניטרי זה מקרה שיוצא מגבולות ההגדרה בחוק. בסדר? מקרה הומניטרי זה מקרה שעל פי החוק לא מגיע מענה, ועכשיו יש פרוצדורה שאומרת שיקולי הומניטריים. כשבן-זוג מבקש להתאזרח והוא פה במעמד תייר אין לו ביטוח בריאות והוא לא יכול לעבוד, זה לא מקרה הומניטרי, זו הפרת חוק מצד המדינה.

ולכן, אני באמת, מכיוון שזה כבר דיון שלישי, ואדוני יושב הראש מסור לעניין בצורה ברורה, אני מבקש מאדוני שנאמר בצורה ברורה – משרד הפנים צריך לחזור עם תשובה האם אתם מוכנים, או שאתם מבטלים את המבצע ומצמצמים אותו, ומחזירים את הלשכות המרכזיות לפעולה רגילה, או שאתם פותחים לשכות ייעודיות, אפשר אחת בצפון, אחת במרכז, אחת בדרום. לפחות לכמה שבועות להקל בסיפור הזה.

תודה.

ומשפט אחרון, חבריי בארגונים האזרחיים. אני יודע שפעם אחת בג"ץ לא נתן מענה, אבל אם הסיפור הזה נמשך, צר לי לומר לכם, אני חושב שאתם צריכים לחזור עם מקרים ספציפיים לבג"ץ ובג"ץ יצטרך לומר את דברו.

יש עתירה - - -

אני יודע, אבל כנראה צריך לשים עוד עתירות. עוד עתירות קונקרטיות אם בשבוע-שבועיים הקרובים אין פתרון.

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון. ראשית, אני רוצה להודות לרשות האוכלוסין וההגירה על ההיענות לבקשת הוועדה והארכת התוקף לפטור מהאפוסטיל עד ה-31 באוגוסט. חשוב שהדבר יפורסם ויהיה ברור גם במשרד הקליטה ובלשכות שלכם, אני מבקש שבאמת ידעו את זה. כנ"ל לגבי זימון יזום לתורים לתעודות זהות לעולים. עד כאן הברכות. מכאן הבקשות הנוספות. כפי שנאמר ועלה פה גם בדיון בוועדה, אפשר לייצר מצב שזה נהנה וזה לא חסר. אני שב וקורא למשרד העלייה והקליטה, שלושת הלשכות שלכם שפתוחות, ואתם בעצמכם אומרים שהן פנויות יחסית.

לא לחוץ, כן.

אין לחץ – תפתחו אותם גם למי שהגיע לכאן מרוסיה ובלרוס ב-"go/no go". על אחת כמה וכמה. כבר זה פתוח, כבר יש, כבר נותנים את השירות שם, למה לגרור את האנשים למקומות אחרים, אני לא מצליח להבין. למה להשאיר פה אנשים, אגב, לפי הנתונים שקיבלנו, מה-16 באפריל נכנסו לכל היותר 800 איש ב-"go/no go". זה הסיפור. עכשיו, זה 800 אנשים, שבמקום שהם יסיימו את התהליך, ישנו מעמד, יעברו לטיפול משרד העלייה והקליטה, מטורטרים פה. זה בראש ובראשונה, אני חייב לומר, אינטרס של המשרד. של משרד העלייה והקליטה. תכף נגיע לרשות האוכלוסין, אבל זה אינטרס שלכם לפתור את זה. לפתור את זה ולטפל בהם כמו שאתם יודעים לטפל בעולה חדש, כדי להפוך אותם לעולים חדשים.

ולכן, אני שב ופונה, וזה גם יעלה בשעה 12:00, ותבהירו את זה לשר לפני הדיון כי זה, פה, זה ממש, זה העבודה שלכם, זה המשרד, בשביל זה יש משרד עלייה וקליטה. אין עוד מדינות שיש בהן משרד עלייה וקליטה. אין. לא מצאתי מדינה שיש בה דבר כזה שנקרא עלייה וקליטה. אז זה עבור זה. דבר נוסף שאני מבקש מעתה ואילך – מכיוון ש"נתיב" מעבירים גם לרשות האוכלוסין וההגירה וגם למשרד העלייה והקליטה את ה-"go/no go", אני חושב שמשרד העלייה והקליטה חייב לנהל אצלו מאגר של ה-"go/no go". כדי שיהיו לא את הנתונים. אתם לא צריכים שהסוכנות היהודית תהיה זאת שנותנת לי את הנתון של כמה מה-"go/no go" בסוף קיבלו אשרה וכמה, תעשו לכם מאגר כמה נמצאים פה ב-"go/no go" כמה בסוף סיימו את התהליך של העלייה והקליטה, כמה לא, כמה זה. זה שלכם.

הרשימה שהם מעבירים של ה-"go/no go", זה לאו דווקא אנשים שהגיעו לכאן. זו רשימה, מי שקיבל אישור.

זה לא משנה. את יודעת מי קיבל אישור - - -

יכול להיות שהוא קיבל היום אישור והוא יגיע בעוד שנתיים.

יש לכם את נתוני הכניסה לישראל. אתם לא יודעים מי בארץ?

אין פה - - -

גנאדי, אתם יכולים להעביר אלינו, כפי שיושב ראש הוועדה מבקש, במקום כל יום לשלוח מיילים שאני באמת לא יודע מה יש שם, מייל אחד. תעשו סדר אצלכם, תעביר לי את כל ה-"go/no go" מה-16 באפריל, ואנחנו נריץ את זה על המחשב, נראה מי פה, ונזמן אותם כמו שאנחנו מזמנים את מי שיש לו אשרת עולה בדרכון.

א', אין כל בעיה. ב', המיילים שאנחנו שולחים זה מערכת אוטומטית שבודקת, מערכת "go/no go" נבנתה כך שהיא מדווחת גם לכם, גם למשרד הקליטה, וגם לכם - - -

אם תצליחו לעשות משהו מרוכז.

בלי שום קשר, הוועדה מבקשת מ"נתיב".

אנחנו נעביר את זה.

להעביר מייל מרוכז לרשות האוכלוסין וההגירה על כל מי שנכנס לכאן אחרי ה-16 באפריל, כדי שאתם תזמנו. לאלה שעד ה-15 באפריל יש פתרון במשרד העלייה והקליטה, אלה מה-16 באפריל, הנה, רשות האוכלוסין וההגירה - - -

יבוצע.

תקבל אותם, תזמן אותם. ובנוסף, אני שב ופונה לרשות האוכלוסין וההגירה. תמפו אצלכם באיזה לשכות, גם מבינת הדרכונים, אתם הכי, תפתחו מוקד, שניים, שלושה ברחבי הארץ, שיהיה מענה לנושא האשרות.

לא מוקד טלפוני.

לא טלפוני. לא, לא, לא.

מוקד, לשכה לטיפול.

לשכה שמטפלת, שיש בה נציג שמטפל. תראו בדיוק. אתם כבר, אתם רצים עם מבצע הדרכונים הזה כבר כמה? שבועיים? שלושה שבועות?

זה השבוע השלישי.

אז אתה כבר יודע להגיד איפה אתה יכול להקצות ברחבי הארץ. ולפחות יהיה מענה שהוא פתרון לכל מי שסוגיית האשרות הזאת בפניו.

רק, אדוני יושב הראש, אני רוצה להבהיר שתבינו את המשמעות שמי שהיום מקבל את המעמד ב-"one stop shop", יוצא בעצם אחרי שהוא עבר את "נתיב", משרד הקליטה ורשות האוכלוסין, יוצא בעצם כעולה כבר.

אבל, אנחנו לא מדברים עליהם.

רגע, שנייה.

אנחנו מדברים על - - -

אנחנו מדברים עליהם. מדברים עליהם.

לא, אנחנו מדברים - - -

אתה דיברת על אחרים, אבל היה פה דיון שלם עוד לפני שהגעת.

בסדר.

הוא רוצה להתייחס לזה.

אני רוצה רגע להתייחס לנושא שיושב הראש דיבר עליו. אם אנחנו לא נקבל אותם שם, זאת אומרת, בלשכות, כפי שאתה מציע, זה אומר שהם יגיעו, יקבלו את החוברת של "נתיב", ילכו הבייתה, יצטרכו למלא אותה, ישלחו ל"נתיב" בדואר, לירושלים, "נתיב" קוראים להם אליהם, עושים להם ראיון, ורק במידה והם זכאים הם שולחים אלינו את האישור, ואנחנו מזמנים אותם שוב. אז רק להבין שבמצב הזה זה חודשים, לעומת מצב של לפעמים ימים ב-"one stop shop".

ב-"one stop shop" ברור. הפתרון הטוב ביותר, הנכון ביותר, האמיתי ביותר, הייעודי ביותר, זה "one stop shop". אני, אנחנו - - -

אדוני יושב הראש, אני מצטער שהגעתי באיחור, אבל אפשר לקבל תשובה, כי אני שמעתי מהשר, שוחחתי איתו, שהם שוקלים הקמה של לשכה ייעודית לנושא האשרות.

אז ביקשתי את זה ממנו, לא לשכה אחת, ביקשתי ממנו יותר.

אז השאלה האם יש לכם הערכה מתי? יש פה אנשים ללא ביטוח בריאות.

תראה, אני יכול, אני לא חושב, אני אענה במקומו, אני לא חושב שהוא ייתן תשובה עכשיו. אני יכול לומר שמהשבוע שעבר היו לנו בקשות, חלקן, אגב, להפתעתי גם בזה, נענו. זה לא קורה פה כל דיון. עד עכשיו היו לי הרבה מאוד דיונים, בלי שזה, נענו. אני מקווה שזה ייענה בחיוב. כי אין שום סיבה שהיום לא תייצרו עוד שלוש נקודות ברחבי הארץ שיודעות לתת מענה לסוגיית האשרות. זה חד משמעית, מה שאמרת הוא נכון.

אתם מבינים שיש אנשים שצריכים לצאת, למשל, לחו"ל, והם נמצאים פה במעמד תייר. מישהו נפטר, מישהו על ערש דווי, מישהו חולה.

יש אינסוף, זה ברור לחלוטין.

צריך לסגור את העסק בחו"ל.

תודה.

אתם לא יכולים להשאיר חודשים אנשים בלי תשובה. זה לא יכול להיות.

תודה רבה. ישיבת מעקב אחרי ה-15 ביוני אנחנו נקיים. אתן קצת זמן להיערכות. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:55.