פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



43
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
21/05/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 51
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום ראשון, א' בסיון התשפ"ג (21 במאי 2023), שעה 13:00

ביטול נוהל החירום לעליה לישראל מאוקראינה, רוסיה ובלארוס החל מתאריך 1 במאי 2023

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
זאב אלקין
יוסף טייב
טטיאנה מזרסקי
אלעזר שטרן

יאנה ברמר - מנהלת תחום קשרי חו"ל, משרד העלייה והקליטה

דלי אלי - מנהלת מחוז ת"א והמרכז, משרד העלייה והקליטה

אביטל שטרנברג - ייעוץ משפטי, משרד המשפטים

קרן כהן גת - משרד החוץ

גנאדי פולישצ'וק - ראש אגף הקונסולארי, נתיב - משרד ראש הממשלה

אייל סיסו - מנהל כללי, רשות האוכלוסין וההגירה

רונית אליאן - מנהלת, רשות האוכלוסין וההגירה

דסי צנגן - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

יואל ליפובצקי - רשות האוכלוסין וההגירה

ליאור ברס - עו"ד יו"ר האגודה הישראל לזוגות בינלאומיים

ניקול מאור - מנהלת המרכז לסיוע משפטי עולים, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

נחמה עובדיה - מנהלת מחלקת הגירה לישראל, דקר פקס לוי רוזנברג - משרד עו"ד

עלוה קולן - מחלקת הגירה, דקר פקס ושות' - משרד עו"ד

יאיר סמוליאנוב - לובי המיליון

עדי סינגל - פונה לוועדה בנושא

פרופ' קלרה קדם - אזרחית

פרופ' לאה אהרוני - אזרחית

–
פונה לוועדה בנושא

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

רעות חביב, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות

ביטול נוהל החירום לעליה לישראל מאוקראינה, רוסיה ובלארוס החל מתאריך 1 במאי 2023

צהרים טובים לכולם. אני מתרגש לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום ה-21 במאי, א' בסיוון, תשפ"ג. הנושא הוא ביטול החירום לעלייה לישראל מאוקראינה, רוסיה ובלרוס, החל מתאריך 1 במאי, 2023. אני, קודם כל, מתכבד לארח כאן את אייל סיסו, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה. אני רוצה להודות לשר משה ארבל, אחרי הדיון הקודם נפגשתי איתו, הבטיח גם שאתה תגיע לדיון, מה שמראה לפחות על קשב. אנחנו נראה את התוצאה, אבל לפחות את הקשב קיבלנו. מדובר בהחלטה מאוד מאוד קשה. מאוד קשה, שהתקבלה, לטעמנו, ומכל מה שראינו פה בדיונים בוועדה, בלי שום סימוכין מקצועיים. אני פניתי במכתב, בהמשך לדיון הקודם שקיימנו כאן, גם ליועצת המשפטית לממשלה כדי שתבחן את חוקיות ההחלטה, כי היו פה כמה דברים שלא עומדים בשום מבחן סבירות.

הראשון הוא העובדה שהתקבלה, בחלק מהמקרים, בדיעבד. ואני מדבר על שילוב של שני נושאים. בעצם, מה קרה? אני גם אפרט לחברי הכנסת שלא היו בכל הדיונים. יש נוהל אחד של "one stop shop", שהיה קיים במשרד העלייה והקליטה, נוכח המשבר בין רוסיה לאוקראינה והמלחמה שם, שבעצם הבינו שלא כל העולים יכולים לעשות את כל הליך ההכנה לעלייה באופן הרגיל, והרבה פשוט רוצים להגיע ולעשות את השלמת המסמכים כאן. ואז עשינו בממשלה הקודמת הליך שנקרא "go/no go" שאומר שתהיה בדיקה ראשונית שנתיב מבצע בשטח, והוא יחליט, נתיב, הסוכנות היהודית, האם לתת "go" לעלייה, או "no go". אם מישהו קיבל "go" הוא יכול להגיע לכאן, להיכנס באשרת תייר ולעשות פה בעצם את הליך הסדרת המסמכים, וכל זה קורה בנקודות שפרס משרד העלייה והקליטה בכל הארץ, אותה "one stop shop".

משרד העלייה והקליטה החליט לצמצם את מרכזי ה-"one stop shop" לשלושה מרכזים בלבד. אבל, לא זו בלבד שרק לשלושה מרכזים, אלא גם הוא קבע שבמרכזים האלה הוא יטפל אך ורק בעולים מאוקראינה. לא בעולים מרוסיה ומבלרוס. צריך להבין שמרוסיה ובלרוס, הבעיות האובייקטיביות של היכולת להוציא חלק מהתעודות ולעשות את ההליך כהליך מוקדם, לא השתנו. נותרו אותן בעיות. אם היום ילך עולה שאני יודע, אזרח רוסי שהוא חייב בגיוס, ילך למשרד המשפט ויוצא אפוסטיל ויגיד להם שהוא רוצה לעלות למדינת ישראל, אז כנראה שזה לא יקרה. לא בשום טווח זמן, ומהר מאוד הוא גם ימצא את עצמו במקום אחר. ולכן, זה הליך אחד שקורה במשרד הקליטה. במקביל, משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה, החליטה שהיא מבטלת את נוהל החירום מבחינתה לעולים מרוסיה ובלרוס. משאירה את זה לעולים מאוקראינה. ולא מאפשרת יותר לעולים מרוסיה ובלרוס להגיע לכאן בנוהל חירום, שנוהל חירום אומר שיכירו במסמכים שלהם, ככל שהייתה בדיקת נתיב והכל בסדר, גם בלי אותו אפוסטיל. אפוסטיל זה אישור ממשרד המשפטים המקומי, בין אם זה ברוסיה או בלרוס. מתוך הבנה, א', שקשה לקבל תור כשאתה רוצה אפוסטיל לטובת עלייה.

והמצב לא השתנה שם. לא השתנה, לא ברוסיה ולא בבלרוס, נוכח המלחמה, שאגב, עדיין נמשכת. היא לא הסתיימה גם. וביטול הנוהל הזה גם בוצע בדיעבד. זאת אומרת, הודיעו בדיעבד, אחר כך, יאמר לזכות רשות האוכלוסין וההגירה, היא דחתה ואמרה "מי שיגיע לכאן עד ה-31 במאי, נמשיך לבדוק אותו גם אם זה יהיה מאוחר יותר". אבל, במקביל, יש מבצע דרכונים שמנהלת רשות האוכלוסין וההגירה. הבטיחו שישאירו 4 לשכות, שיסגרו רק 4 לשכות בהתחלה. זה, לפחות, הכל משמועות, כן? פה בוועדה עלתה שמועה שיסגרו 4 לשכות – חיפה, באר שבע, ירושלים ותל אביב. ובכל הארץ ימשיכו לקבל כרגיל. ביום פתיחת המבצע הסתבר שזה בכל הלשכות. ולא זו בלבד, אלא שגם ביטלו את כל התורים לאשרות. זאת אומרת שאם אתה עולה, שהגעת לכאן, למשרד הקליטה אתה לא יכול ללכת כדי להוציא אשרה. אמרו לך ללכת למשרד הפנים, אנחנו כבר לא מקבלים אותך אם אתה עולה מרוסיה. אפילו אם הצלחת לקבוע תור, והיה לך תור, אני יודע, ל-21 במאי, בסדר? התור שלך בוטל. התור שלך בוטל. ואתה יושב על אשרת תייר. עכשיו, צריך להבין שאותו אחד שנמצא על אשרת תייר, אין לו, אין, הוא לא יכול לעבוד, הוא לא יכול, הוא לא מקבל סל קליטה, הוא לא יכול להתחיל ללמוד באולפן. הוא בעצם יושב פה על אשרת תייר בלי שום יכולת להתקיים ולהתפרנס.

ההחלטות האלה, לשיטתנו, היו נגועות גם באי-חוקיות, וגם מבחינת הליך ההחלטה, כי נאמר לנו פה בוועדה שהייתה המלצה של משרד החוץ. משרד החוץ שאחר כך אמר בוועדה "זאת לא המלצתנו". ונתיב בוודאי שהם נתנו פה תמונת מצב ששום דבר לא השתנה ולשיטתם צריך להמשיך בנוהל כרגיל. אני, לפני שאני אתן לך, אייל, להציג את עמדתכם. אני כן רוצה להשמיע פונים שנמצאים איתנו פה בזום.

מישל בורק בזום, תדבר באנגלית.

נמצאת איתנו בזום, גברת מישל בורק.

כל הפניות הועברו לרשות האוכלוסין, אז נבין במה מדובר.

(מדברת באנגלית, להלן תרגום חופשי)

שלום.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

שלום. אני מבין שאת מדברת באנגלית.

(מדברת באנגלית, להלן תרגום חופשי)

כן, אני מצטערת, רציתי להתחיל את האולפן כבר, אבל אני מנסה לקבל את העלייה שלי.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

בבקשה.

(מדברת באנגלית, להלן תרגום חופשי)

היי, שמי מישל בורק. אני מברזיל. אבא שלי ואח שלי עשו עלייה לפני 3 שנים. אני יהודייה, כל המשפחה שלי יהודייה. יש לי משפחה שגרה בקיבוץ בצפון. הם הגיעו לפני יותר מ-60 שנה, והם עזרו לבנות את ישראל. אני החלטתי לבוא אחרי שניסיתי לעשות עלייה מברזיל, ואני לא הצלחתי לקבל תשובות מהסוכנות היהודית שם, אז החלטתי לבוא. כשהגעתי לכאן, קיבלתי את כל המסמכים, שמתי את כל הכסף מראש, כי לא היה לי כסף בברזיל. אז הגעתי, שמתי את כל הכסף שהיה לי במסמכים שהם ביקשו ממני. אז הלכתי למשרד הפנים כמה פעמים. הם לא התייחסו אליי טוב שם, ואני חשבתי שאני הייתי, הם קיבלו אותי, ואני תמיד ניסיתי לבוא לישראל כי אני אוהבת את ישראל. הייתי פה כמה פעמים בעבר. ומאז ספטמבר, שנתתי להם את כל המסמכים שביקשו ממני, ואז הם אמרו שהם צריכים להוכיח שאני יהודייה, ואני חיכיתי 5 חודשים ואז ביקשו ממני להגיע חזרה עוד 3 חודשים. הם עשו לי ראיון ואז הם ביקשו ממנו לחכות. אמרתי שאין לי ביטוח, אין לי רופאים פה, אין לי זכות להיות באולפן בשביל ללמוד עברית, אין לי מקום לחיות בו, אין לי עבודה. ואז ביקשתי מהם אשרת עבודה והם סירבו, הם אמרו לי לחכות עם אשרת התייר עד אוקטובר.

והבוקר הם התקשרו לעורך הדין, שלא מחייב אותי בכסף, כי אין לי יותר, והם אמרו שהם צריכים עוד שני מסמכים. אחד מהם בודק ובוחן, בגלל שאני לוקחת תרופת "ציפרלקס", כמו כל הישראלים והברזילאיים, ואני חושבת שכל העולם אחרי מגפת הקורונה, אז התחלתי לקחת "ציפרלקס" כי הרגשתי חרדה אחרי - - -

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

את לא צריכה להסביר את מצבך הרפואי כרגע.

(מדברת באנגלית, להלן תרגום חופשי)

אז אחרי זה הם שלחו עכשיו, הבוקר, מכתב שמבקש עוד מסמכים ועוד בדיקות המוכיחות שאני לא מסוכנת לציבור. ואני לא יודעת מה לעשות כי אין לי כסף לשלם לרופאים. התקשרתי לכמה רופאים והם אמרו שהם לא יכולים לכתוב שום מכתבים שאומרים שאני לא מסוכנת כי אני לא מטופלת שלהם.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

איזה סוג של מסמכים הם ביקשו ממך? זה מהבוקר?

(מדברת באנגלית, להלן תרגום חופשי)

כן, עכשיו, בערך ב-11 בבוקר התקשרתי לרופא שלי - - -

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

מה הם ביקשו? איזה סוג של מסמכים? אחד על מצבך הרפואי?

(מדברת באנגלית, להלן תרגום חופשי)

כן.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

והשני?

(מדברת באנגלית, להלן תרגום חופשי)

והשני הוא שבגלל שהם אמרו שיש תהליך בברזיל שהתרגשתי, שעברתי גירושים ושיש לי שני ילדים בברזיל, ובתהליך שם אמרו משהו על זה שאני לא יכולה להיות לבד ולטפל בילדים לבד כי הרגשתי חרדה. והם רצו שאני אראה רשומים רפואיים על זה, ואין לי שום דבר על זה. אני רק הלכתי לבית החולים - - -

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

אז אלה לא מסמכים על - - -

(מדברת באנגלית, להלן תרגום חופשי)

זה לא משהו חשוב.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

אז אלה לא מסמכים על היותך יהודייה ועל העובדה שאת זכאית לעלייה.

(מדברת באנגלית, להלן תרגום חופשי)

לא, אני כבר הוכחתי שאני יהודייה. אמא שלי יהודייה, אבא שלי יהודייה. זה מוכח שאני יהודייה. אח שלי בעצמו הוא עולה חדש. זה אותו אבא ואותה אמא. ואני כאן, יותר משנה כבר, מחכה להתחיל עבוד. יש לי הצעות עבודה, אני מורה, אני עובדת על ילדים. ואני לא יכולה לעבוד, ואני לא יכולה לחיות יותר. אני לא יכולה להישאר כאן יותר אפילו שבוע.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

תודה, מישל.

(חוזר לדבר בעברית)

הנה, זו בקשה של עולה מברזיל. יש כאן נציגים נוספים, פונים נוספים?

ליאור. אבל, בקצרה בבקשה.

כן, אני רק אציג שנייה את עצמי ואת הפונים. אני עורכת דין ליאור ברס, האגודה הישראלית לזוגות בינלאומיים. כמו שהתרעתי בדיון הקודם - - -

מה? לזוגות מה?

לזוגות בינלאומיים. זה אומר זוגות שצד אחד מהם הוא אזרח ישראלי והצד השני הוא לא אזרח ישראלי. אני התרעתי בדיון הקודם על כך שכל ההליכים, לא רק של עלייה, אלא כל ההליכים שקשורים במחלקת אשרות למעשה מוקפאים כרגע. בכל הלשכות בארץ ולא רק ב-4 לשכות המרתון, בגלל, לא יודעת למה, ניתוב של כוח אדם. כלומר, הודעה רשמית בנושא לא פורסמה, אנחנו לא באמת יודעים מה קורה איתנו. והגיעו לפה אזרחים ובני הזוג שלהם בשביל להסביר איך הדבר הזה משפיע על החיים שלהם. אולי נתחיל עם עדי ואז קלרה.

בבקשה, בקצרה רק. כן, עדי.

שלום, צהרים טובים, אני עדי סינגל. אני בן 28, סטודנט בתל אביב, תואר ראשון לבלשנות. אני נשוי לדניאל מרטינז דוליברה. הוא מגיע מברזיל, בן 31, והוא במקצועו רופא שיניים. אנחנו בתהליך, בהליך איחוד משפחות. התחלנו אותו בקורונה, כשהגשתי את הבקשה הראשונית.

רגע, סליחה, רק רופא שיניים שיכול לעבוד גם בארץ?

כרגע לא.

הוא כרגע לא אזרח - - -

לא, את זה אני מבין. אני שואל מבחינת ההכרה המקצועית.

כרגע אין לו הכרה מקצועית מבחינת משרד הבריאות.

אני שואל, אני מבין - - -

בהנחה הוא יקבל אזרחות או אישור, יש תהליך, זה תהליך רישוי.

כן. יש לו את האפשרות לעבוד פה בתור רופא שיניים.

לא, אני אגיד למה אני שואל. יש אוניברסיטאות שגם אם אתה בא עם תעודות אתה לא רשאי לעבוד בארץ. מטעם משרד הבריאות. חלק מהדברים האלה חדשים, ומדובר אפילו עד כדי 70% ממי שלומד בחוץ לארץ.

כן, אבל זה לא הנושא פשוט.

אני יודע, עודד, אני יודע. אני רק שואל האם הוא יוכל לעבוד בארץ. ברור לי שזה לא הנושא.

כן.

כן, הוא יוכל לעבוד. אנחנו עובדים מול נוטריונית שדואגת לכל הטפסים האלה.

אוקיי.

והיא, מבחינתה, היא אומרת שהכל תקין והוא יוכל להתחיל לעבוד ברגע שתהיה לו את התושבות. עכשיו, אנחנו חיכינו לפגישה הזו כארבעה חודשים.

תגיד איפה הייתה הפגישה ומתי היא בוטלה. זה מה שחשוב. בקצרה רק.

אין בעיה. אז הפגישה הייתה אמורה להתנהל במשרד הפנים בפתח תקווה בתאריך ה-17 במאי.

מתי קבעתם את התור?

התור הזה נקבע בינואר. את האמת שהתור הראשוני היה ביולי, והסברנו למשרד הפנים את מה שאני בא להסביר לכם היום, והם הצליחו להקדים לנו אותו למאי, שזה היה מאוד מוערך מצידם.

מתי קיבלתם הודעת ביטול?

פחות מ-24 שעות לפני התקשרו אלינו.

אוקיי. קיבלתם תור חדש?

כן. יש לנו תור חדש לאוגוסט, שלושה חודשים אחרי זה, שאני משער שביחס להרבה אנשים זה יכול להיות טוב, אבל אנחנו, בגלל שאנחנו באיזשהו מרוץ מול משרד הבריאות.

על אשרת העבודה.

על אשרת העבדוה שלו, כן.

מבחינת הרישיון.

זה שם אותנו במצב קצת לא נעים, וזה יכול לדחות לו את הרישיון ברמה של שנה ויותר. סליחה.

תודה. נעבור לפונה הנוסף. קלרה. פרופסור קלרה קדם.

כן, שלום. אני בן הזוג הישראלי, ובעלי, רוברט, גם כן פרופסור, הוא אמריקאי, והוא צריך היה לקבל ב-20 במאי תעודת זהות ראשונה. והוא היה יכול להיות זכאי לביטוח בריאות, משהו שחשוב לנו מאוד כי אנחנו זוג מבוגר. וזהו, לא היה כלום. לא הלכנו לשם ולא קיבלנו תאריך חדש. אני מקווה שנוכל לעשות את זה בהקדם, המצב שלנו הוא כך שהוא זקוק לזה.

תודה. אלה פניות שנוגעות בהקשר של משפחות ואזרחים שהם ללא קשר לעלייה. הייתה פה פנייה אחת לגבי עלייה מברזיל. אבל, אנחנו מדברים על מספרים של אלפים של עולים שמגיעים לכאן מרוסיה, מבלרוס. אגב, רוב העולים שמגיעים הם מרוסיה, ולא מאוקראינה דווקא. שביטול הנוהל, המשמעות מבחינתם זה חסימת השערים. זאת המשמעות. המשמעות היא סגירת השערים. אני אשמח אם נתיב יוכלו להתייחס למצב כרגע ברוסיה.

טוב, צהרים טובים. כפי שציינתי גם בוועדה הקודמת, הנושא של האפוסטיל הוא נושא אפשרי אמנם, באותן המדינות, אך צריך לקחת בחשבון שבלרוס, הפנייה לקבלת חותמת אפוסטיל כרוכה גם בהמתנה ארוכה מאוד, גם בקשיים שהמשטר מטיל על אותם המבקשים. גם בעליות מאוד גבוהות, קרוב ל-65 דולר לכל חותמת, שבעצם החשבון הממוצע שעשינו – משפחה עם שני ילדים, זה יוצא משהו בסביבות, על מסמכים בסיסיים, יוצא משהו בסביבות 1,000-1,200 דולר. בנוסף לכך, ברוסיה, ההמתנות ודרישה לחותמת אפוסטיל, גם הליך שלוקח חצי שנה פלוס, פלוס הטלת קשיים על אותם המבקשים מסיבות שאני לא ארצה לפרט כאן. במיוחד לגילאים שונים. דבר שכן בעייתי. בנוסף לכך, כל האנשם האלה, אזרחי אותן המדינות שלא נמצאים בשטחן של אותן המדינות ויצאו מהשטח של אותן המדינות, אין ביכולתם לקבל את האפוסטיל בכלל, כי אין ביכולתם לפנות לנציגויות. כי בעצם אותן הנציגויות מפנות אותם לחזור למדינת המוצא לשם קבלת אפוסטיל, ואז בעצם התוצאה ידועה, לא צריך להסביר.

תודה. משרד החוץ, קרן, בבקשה.

האמת שאין לי הרבה להוסיף מידע מהדיון שנערך בפעם הקודמת. כל התיאורים שדיברנו, גם הסוגיות של המצב הגיאופוליטי, גם הקשיים, המספרים הגדלים של עלייה, הקהילות היהודיות שנמצאות בסוג שלי אי-וודאות, והסוגייה של עלייה היא סופר קריטית לאיכות החיים ושלוות הנפש של חברי הקהילה. הנושא הזה של ה-"one stop shop" פה, לפתוח את ה-"go/no go", הוא מאוד מאוד חשוב. תודה.

תודה. יאיר סמוליאנוב מלובי המיליון.

תודה, אדוני יושב ראש. אני אגיד שאני במקרה בשבוע שעבר, התחתנתי לא מזמן, והלכתי להוציא טופס על לשנות מעמד לנשוי בלשכה בירושלים. והגיעו לשם זוג עולים שקבעו תור מראש בלשכה המרכזית בירושלים בשלומציון המלכה, אני חושב, ואמרו להם שאי אפשר לקבוע לשם תורים כי הכל בעצם הוסט לדרכונים, ושלחו אותם להר חומה. הם הגיעו לשם, ובלשכה בהר חומה אמרו להם שאין מקום לתורים לא קבועים, ואתם לא יכולים להתקבל כאן. בוא נגיד, לשמחתי, עם קצת שכנועים ודברים, הדבר הזה התאפשר, אבל מן הסתם אני גם חייב להגיד, קטונתי אבל אני לא יודע מה הם היו עושים אם לא היה שם מישהו שיכול רגע לתרגם אותם מרוסית לעברית וכדומה. זה מצב מאוד מאוד מתסכל. אני אגיד, אני שאלתי את זה גם בדיון הקודם, דובר הרבה על סוגיית האפוסטיל ותעודת היושר, אני הייתי שמח להבין האם באמת בשנה האחרונה, בגלל שהיו, זאת אומרת, לא מעט עולים שלא נדרשו באפוסטיל ותעודת יושר, האם המצב הפלילי-המשפטי של המדינה נפגע או התערער אם אנשים התבררו כפושעים או כל דבר כזה או אחר. כי אני לא הצלחתי להשיג את הנתונים, ואם יש כאלה, אז נשמח להבין את הסיפור הזה.

ואני אוסיף עוד נקודה אחת קטנה. קיבלתי, אני מאמין שרובכם, הרבה, היום בבוקר, על זה שיצאה איזושהי הודעה מצד המשרדים על כך שחידשו את תעודות הזהות בנתב"ג, וזה באמת מבורך. חשוב רגע להגיד - - -

בנתב"ג. זה המצב שהיה.

שהדבר הזה הוא לא באמת שונה ממה שאני מכיר. והדבר הזה לא עוזר לאותם טועני זכאות.

אני הייתי מנכ"ל, התחלתי להיות מנכ"ל משרד הקליטה ב-2013, וכשנכנסתי למשרד זה כבר היה. זה היה המצב, שהיו מקבלים תעודת זהות בשדה. יאמר לזכותה של השרה דאז, סופה לנדבר. זה עוד היה בקדנציה הקודמת, דימה אפרצב היה המנכ"ל, שהם עשו את זה.

רק חשוב להגיד בהקשר הזה שקודם כל זה לא נוגע בכלל לאותם טועני זכאות שמגיעים לארץ ולא יכולים לקבל תעודת זהות, ודבר שני, זה לא נוגע לאותם אלפי עולים שכבר הגיעו לארץ ומחכים לתורים בלשכות בתל אביב, בירושלים.

זה משחרר, זה כן נוגע לזה שזה משחרר את הלשכות של משרד הפנים מעולים שבסך הכל רק עבור תעודת זהות לא צריכים לעבור את כל התהליך של להגיע לארץ ואז לקבוע, להתחיל לקבוע תור במשרד הפנים בשביל להוציא את תעודת הזהות.

נכון. רק חשוב רגע להגיד על ההקשר הזה, שאני מכיר עולים שכרגע, שלחו לי עכשיו הודעה שהם תוהים, לצורך העניין, האם הם יכולים לנסוע עכשיו לנתב"ג ולהוציא שם תעודת זהות למרות שהם עלו לכאן לפני שבועיים או שלושה, לצורך העניין.

כן. תודה רבה. משרד הקליטה. מי פה? יאנה, מה עמדתכם ואיך היא הובאה בדיונים עם רשות האוכלוסין לפני שהתקבלה ההחלטה הזאת?

המשרד ניהל הערכות מצב שבועיות לגבי מספרי העולים ולגבי המשך ההפעלה של נקודות ה-"one stop shop". אחרי בחינת כל החלופות, ההחלטה שהתקבלה הייתה - - -

אז תפרטי לנו את מספרי העולים באמת. מה קרה בשלושת החודשים האחרונים. כמה עולים הגיעו מרוסיה בכל חודש וכמה עולים הגיעו מאוקראינה?

אין לי עכשיו את הנתונים בדיוק של כל חודש, אבל אנחנו רואים שמרבעון 4 2022 - - -

אז אני מציע, אותה שאלה נשאלה בדיון הקודם, ואותה תשובה ניתנה בדיון הקודם. אז אני מציע שתצאי החוצה, תעשי טלפון, תביאי את הנתונים, ותספרי לי מתי היה הדיון יחד עם רשות האוכלוסין שהשתתפתם בו לפני שהתקבלה ההחלטה של רשות האוכלוסין בכל נושא קבלת התעודות וביטול נוהל החירום. יאנה? מתי היה הדיון שהשתתפתם בו עם רשות האוכלוסין?

הדיונים התקיימו לאורך כל החודשים - - -

עם רשות האוכלוסין?

עם רשות האוכלוסין.

באופן שוטף?

הם השתתפו באופן שוטף בכל הדיונים שקיים משרד העלייה והקליטה.

אפשר לקבל בבקשה את התאריכים? כי בדיון הקודם אמרתם שלא הייתם חלק מהדיונים.

אנחנו לא?

כן. זה מה שאמרה - - -

רגע, לגבי מה?

לגבי ביטול נוהל החירום.

לא.

עם רשות האוכלוסין. כל הדיונים עם רשות האוכלוסין. כמה דיונים קיימתם עם רשות האוכלוסין על ביטול נוהל החירום?

הדיונים עם רשות האוכלוסין וההגירה התקיימו בנוגע לסגירת עמדות ה-"one stop shop".

אני מדבר על ביטול נוהל החירום.

ביטול נוהל החירום, אנחנו לא היינו. אנחנו דיברנו על ה-"one stop shop".

על סגירת ה-"one stop shop", גם אני ביקשתי את הנתונים מהמשרד ולא קיבלתי אותם עד עכשיו. יאמר לזכותו של משרד הפנים שהנתונים שביקשנו מהם התקבלו תוך פרק זמן קצר בוועדה. משרד העלייה והקליטה כנראה לא. אבל, אני מבקש שוב שתצאי ותחזרי בבקשה אחרי טלפון עם פירוט כל הנתונים האלה שהתבקשו כבר בדיון הקודם, בסדר? תודה. חברי הכנסת, אתם רוצים לפני שאני אתן למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה להתייחס? הפוך. בבקשה, אייל.

אולי שאלה קצרה.

כן.

אם ההחלטה שנלקחה, של סגירה, היא בגלל השפעה תקציבית? זאת אומרת, מה הביא אתכם בסוף לסגור?

את מה? את ה-"one stop shop"?

את ה-"one stop shop".

זה לא אנחנו.

"one stop shop" זה משרד העלייה והקליטה.

לא, בסדר. אבל אני שואל האם זו בעיה תקציבית או שפשוט שמתם לב שבנתונים שאתם לא מציגים כאן, הם נמוכים ולכן פשוט החלטתם לסגור את זה. בוא, אנחנו צריכים גם להבין מה הביא אותם לשם.

אני מנסה לקבל את הנתונים האלה ממשרד הקליטה ללא הצלחה, אני חייב להגיד.

אז אולי עם השאלה הזאת נצליח.

ליואל יש את נתונים האלה. יואל, יש לך את הנתונים, נכון? של הזה. אחר כך, אתה רוצה עכשיו?

אין לי את הנתונים החודשיים, אבל למשל מרוסיה עלו מתחילת המלחמה, מ-24 בפברואר, 60,218 עולים, מתוכם, נכון להיום, 34,740 כבר לא בארץ. זאת אומרת, כמעט חצי.

כשאתה אומר לא בארץ, כמה זמן הם לא בארץ?

לא בארץ נכון להיום שגזרנו את הנתונים. אין לנו את הדרך - - -

זאת אומרת, גם אם הוא נסע עכשיו לביקור מולדת.

יכול להיות שהוא גם נסע סתם לבקר. יכול להיות. אני מעריך שלא עשרות אלפים יצאו בדיוק היום לביקור מולדת, אבל כן, אתה צודק. יכול להיות שסתם יצאו, ונכון להיום זו הכמות שלא נמצאת בארץ. לגבי 2023, מתחילת השנה, אז מרוסיה עלו 18,622.

כמה מאוקראינה?

מאוקראינה 1,195, ובלרוס בטח תרצה לדעת, 889. זאת אומרת, זו ירידה לעומת 2022, מן הסתם.

לא, ממש לא. ממש ממש לא. אתה מדבר בסך הכל על רבעון. שם זה כמעט שנה.

לא, נכון להיום.

סליחה, שלישון.

נכון.

אתה מדבר על בערך שלישון, על ארבעת החודשים הראשונים.

עד היום, זו קצת ירידה, כן.

והייתי אפילו הייתי אומר שזה בערך אותו מצב.

אני יכול להתייחס בעניין הנתונים.

בבקשה, נתיב, כן.

אני כן אבקש שאלה לפני שאייל ידבר.

מתחילת השנה קיבלו אישורי כניסה ב-"go/no go" בנתב"ג 5,777 איש. בנוסף לכף, כ-700 קיבלו אישורי "go" בחו"ל. וסוכנות, אני מניח, יגידו לנו כמה הדפיסו מתחילת השנה, אלו שהם בעלי אישורי "go". על כך, משהו כמו קרוב ל-6,500, אפילו - - -

נתונים שהציגו בסוכנות, כמה מתוך ה-"go/no go" מקבלים "go" בסוף?

לא, מי שמגיע בנתב"ג, אחוז אישורי "go" זה 98%.

98%. אוקיי. אייל.

רגע, אני ביקשתי לפני זה. רק שאלה שאייל יענה.

כן, בבקשה, חבר הכנסת שטרן.

תראו, הנתונים ששמענו עד עכשיו, בוא נגיד, אם אני מבין נכון, עלייה מאוקראינה פחתה מאוד בין השאר בגלל שכל העולם פתוח בפניהם. העלייה מרוסיה - - -

לא, גם אין יציאה כרגע. גל היציאה הוא די הסתיים.

בסדר, אבל בין השאר, בגלל זה, בטח לכאן. העלייה מרוסיה, זה כמעט המקום היחיד שיכולים לבוא - - -

לא, הקהילה היהודית שם הרבה יותר קטנה גם.

איפה?

אוקראינה.

אני משווה בין אוקראינה לרוסיה.

אני מבין. אני מבין. אני שואל על השאלה הזאת, דווקא לפני שאייל ידבר, ואולי אני לא מבין משהו, שרוסיה מול אוקראינה, גם כשיכלו לצאת יכלו לצאת לכל העולם המערבי, לפחות. סליחה?

לא מדויק.

כשהתחילה המלחמה.

עדיין חלק ממדינות אירופה מגבילות את כניסתם של אזרחי רוסיה.

בסדר, אבל יש להם לאן לצאת. הם יכולים דרך גרמניה. לא משנה. בסדר? מרוסיה, אי אפשר לצאת לאותן מדינות שמאוקראינה אפשר לצאת. נגיד את זה ככה. אם אני מחבר את זה לנתונים שיואל הציג כאן, שאני חושב שהם נתונים מטרידים לפחות, וגם אם יושב הראש ניסה קצת מה שכולנו מקווים שהם רק יצאו לבקר. חמישים האחוז שלא נשארו כאן, בהקשרים האלה. מול האפשרות שבאמת אנחנו היינו סוג של תחנת מעבר למדינות שאי אפשר להיכנס אליהן ישירות מרוסיה. זאת אומרת, האם גם לעניין הזה יש איזושהי התייחסות או מחשבה, או בתוך המדיניות שלכם. תודה.

טוב.

אני רק אציין שקיבלנו את הנתונים מהסוכנות היהודית. אז ינואר עד אפריל 2022, טוב, האמת שזה לא רלוונטי להשוות לינואר עד אפריל, כי המלחמה נפתחה במרץ. אבל, בינואר עד אפריל 2023 הגיעו 17,000 עולים מרוסיה, לעומת 1,000 מאוקראינה. זה בערך תואם את הנתונים שאתם הצגתם. כן.

טוב, צהרים טובים. אני רק צריך להגיד באמריה כללית, באופן אישי, ואני מנכ"ל רשות האוכלוסין במשך שלושה חודשים, לפני כן הייתי במשרד החוץ. נושא העלייה, בלי כל קשר, קרוב לליבי כבר שנים רבות, ועסקתי בו, וכולל החילוצים, חבר הכנסת אלקין מכיר את זה טוב, בכל החילוצים של כל העולים שעלו מאוקראינה, אני הובלתי את המהלך הזה. ולא שיניתי תורים מלפני שלושה חודשים להיום. התפיסה היא אותה תפיסה. אני גם בן לאם שעבדה שלושים שנה במשרד הקליטה. אז אני מכיר את הדברים מקרוב. זה ככה ברמה האישית והכללית. לגבי, אני רוצה לחלק את זה לשלושה נושאים. הנושא הראשון זה הנושא של האפוסטיל, לא אפוסטיל וכו', זה נושא שהתקבל בהחלטה של רשות האוכלוסין. הנושא השני הוא הנושא של סגירת הלשכות עכשיו, שזו החלטה שהתקבלה אצלנו ותכף אני אסביר. והנושא השלישי זה הנושא של "one stop shop", שזה לא קשור אלינו - - -

לא, פשוט הוא הצטרף, הסיבה שזה הצטרף - - -

כן, כן. זה העיתוי יצר את זה. כן.

כשכל הדברים קרו ביחד, זה פשוט הורדת מסך.

כן, אבל זה עצר, זה צירוף מקרים. זה, לדעתי במקרה, זה צירוף מקרים, זה באמת לא היה מתוכנן. עכשיו אני אגיד ככה, נתחיל עם האפוסטיל. אני הייתי שותך להחלטה לפני שהתחילה המלחמה, להחליט החלטה שאנחנו לא דורשים אפוסטיל ומסמכים מסוימים, ביחד עם חבריי מנתיב וממשרד החוץ והסוכנות וכו', לא צריך מסמכים, אנחנו מוותרים כי יש עכשיו מצב לחימה, ובוא נסייע לאנשים. ונתנו את האפשרות להגיע בלי אפוסטיל. אני רק רוצה להגיד על האפוסטיל, כמי שאחראי על זה, לתת אפוסטיל בישראל ב-7 השנים האחרונות, ואני מכיר לעומק את אמנת אפוסטיל. כשאתה בא לקבל אפוסטיל, לא שואלים אותך למה זה. המטרה של אפוסטיל זה לאמת מסמך ולאמת, למעשה, חתימת פקיד. כך שזה לא כל כך רלוונטי להגיד עכשיו "הוא בא בשביל עלייה או לא בשביל עלייה". אדם מגיע, רוצה לאמת תעודת לידה, תעודת פטירה, תעודת נישואין, תעודת גירושין, לא שואלים אותו מה הסיבה. גם אנחנו, מדינת ישראל, מעולם לא שאלנו מה הסיבה, למה אתה צריך את האפוסטיל. אפוסטיל זה ברמת המסמך. זה באופן עקרוני.

כשאנחנו קיבלנו את ההחלטה לפני כחודשיים, עשינו דיון פנימי על בסיס נתונים שקיבלנו מנתיב, ממשרד החוץ, ומשאר הגורמים. לגבי מה היכולת של הרשויות במדינות האלה להנפיק מסמכים, מסמכים תומכים - חוק השבות מחייב אותנו לתת, להביא מסמכים תומכים, אנחנו צריכים לוודא שאין עבר פלילי וכו'. מדינת ישראל קיבלה החלטה לפני כשנה, כשהתחילה המלחמה, שלא צריך, אנחנו עושים ניהול סיכונים ומקבלים את האנשים גם בלי המסמכים. בין אם יש להם עבר פלילי, אין להם עבר פלילי, או כל דבר אחר. וקיבלנו את ההחלטה הזאת ויישמנו אותה עד עכשיו. ישבנו, עשינו הערכת מצב נוספת אחרי שקיבלנו את הנתונים משגרירות ישראל ברוסיה, שגרירות ישראל באוקראינה ושגרירות ישראל בבלרוס, האם אנחנו מפסיקים את זה ומבקשים את המסמכים כולל אפוסטיל. החלטנו באוקראינה, למרות גם באוקראינה היום אפשר לקבל אפוסטיל ולקבל את האימות, החלטנו שאנחנו לא עושים את זה. למה? כי מצב הלחימה שם מתמשך, ממשיכים להילחם שם באוקראינה, ואנחנו לא, זה לא יכול להיות מצב רציף, אפשר לקבל או אי אפשר לקבל, זה יכול להשתנות, ולכן החלטנו שלא צריך מאוקראינה לקבל שום מסמכים וממשיכים בתהליך הרגיל. לגבי רוסיה ובלרוס, למרות שמתנהלת באוקראינה, ברוסיה ובבלרוס כל הרשויות עובדות. עובדות כרגיל. אין שום בעיה. אני מכיר את המצב מצוין. גם מהיותי במשרד החוץ.

גם לפני חצי שנה הם עבדו כרגיל.

נכון.

גם לפני שמונה חודשים.

נכון.

אז למה ויתרו על אפוסטיל?

ויתרו על אפוסטיל, עוד פעם אני אומר, כהחלטה משותפת של כלל המשרדים כשהתחילה המלחמה, כי אז המצב היה של אי-ודאות. לא ידענו מהקורה ברוסיה, לא ידענו מה קורה באוקראינה, ואמרנו בוא נלך לקראת האזרחים. היה חשוב לנו לוודא שהעולים יוכלו לעלות בקלות בלי העיכובים וכו'. וזו הייתה המטרה. עברה שנה, המלחמה באוקראינה ממשיכה, אבל ברוסיה ובלרוס המצב רגיל. אין, העובד שלי היה השבוע בבלרוס בדיאלוג קונסולרי והגירתי, הכל עובד ברוסיה. אין שום דבר. הרשויות עובדות כרגיל. לקבל אפוסטיל ברוסיה, בדיקה שעשתה שגרירות ישראל ברוסיה, הקונסול שלנו, והחזיר לנו מכתב, בין 6 ימים ל-30 מקבלים את המסמכים. זה זמן סביר. זמן סביר שבו מקבלים. גם בישראל כשאתה קובע תור לאפוסטיל לוקח לך כ-6 ימים ולפעמים יותר.

בין 6 ימים ל-30 ימים מקבלים את המסמכים, אבל כמה זמן לוקח כדי לקבוע תור?

מקבלים את המסמכים והאפוסטיל. אוקיי? זו בדיקה שעשו השגירות ושלחו לנו את זה בכתב.

אני שואל, אבל כדי לקבוע תור, כמה זמן?

לקבוע תור? הבנתי שזה מהר. עוד פעם, אני אומר לך מה נתנו לנו. שאלנו את השאלות ונתנו לנו.

פה משרד החוץ ופה נתיב נתנו נתונים אחרים לגמרי.

אני מבסס את הזה על מסמך כתוב שיש לנו ממשרד החוץ, מהקונסול שלנו, שהעבירה את זה לאגף הקונסולרי במשרד החוץ, והחזירו לנו את זה בזה.

רצית בעניין הזה להגיד משהו, קרן? כן. משרד החוץ, קרן כהן גת.

כן. אכן הנתונים הגיעו מהשגרירויות שלנו. זה המידע, מה שנקרא, היבש על הנייר. צריך, אנחנו כשנשאלנו את השאלה, לא הבנו שהמשמעות של זה לקראת הליך של ביטול אפוסטיל. אני חייבת להגיד שאנחנו יודעים מה הסיטואציה מבחינת האוכלוסייה שנמצאת מחוץ למדינה שנדרשת לחזור למדינה כדי לקבל את האפוסטיל. לא כולם יכולים או מעוניינים לחזור לרוסיה כדי לקבל את המסמך. קחו את זה רק בחשבון.

כן. אני רק רוצה להדגיש שאף אחד לא אמר למי שנמצא פה "תחזור לרוסיה תקבל את האפוסטיל". זה לא קרה.

לא, לא פה. יכול להיות שהוא נמצא במדינה ליד.

בסדר, אבל הם מגיעים, תראו, יש כמה סוגי עלייה. יש את החבר'ה שעולים ועולים באשרת עלייה שמונפקת ברוסיה או בלרוס או אוקראינה, על ידי נתיב. אחרי שהמציאו את כל המסמכים מגיעים למדינת ישראל והכל טוב. יש את העולים שעלו לישראל, שהגיעו לישראל כתיירים, נמצאים פה על אשרת תייר והם מתחילים תהליך פה. אף אחד לא שולח אותם חזרה לרוסיה להביא את המסמכים. יש דרכים לקבל את המסמכים, בין אם באמצעות משפחה, בין אם באמצעות עורך דין, ובין אם באמצעי אחר. וגם פה, נתנו חריגים, אנחנו יודעים שאנשים, מי שנמצא פה לא נחזיר אותו לרוסיה עכשיו בשביל להשלים את המסמכים. אז זה זה. עכשיו, זו הסוגייה הזו. וההחלטה הייתה, עוד פעם, אחרי שקיבלנו את כל הנתונים, החלטנו להפסיק את זה כי באמת אנחנו מתקשים לאמת את המסמכים. ועוד פעם, זה נגיש. זה נגיש. היינו ברוסיה, אנחנו מכירים. הרשויות עובדות כרגיל. אין מלחמה ברוסיה, יש מלחמה באוקראינה. אוקיי? אז זה הסיפור.

לא, אבל לוחות הזמנים שנותנים פה גם נתיב וגם מרד החוץ הם מאוד בעייתיים מבחינת ההשלכה של זה לעלייה.

לוחות הזמנים שקיבלנו הם ממשרד החוץ, דרך אגב. אנחנו קיבלנו את זה כמה זמן לוקח, שאלנו כמה באוקראינה, גם ברוסיה וגם בבלרוס, וקיבלנו תשובה כתובה מזה, כל מדינה כמה זמן לוקח.

בבלרוס, קיבלתם תשובה שזה לוקח 6 חודשים.

6 חודשים ועולה גם הרבה כסף.

וברוסיה?

ברוסיה 6 ימים עד 30 ימים. זה מה שלוקח.

שעדיין, נושא קביעת התורים ונושא ההגעה לאזור מסוים, אנחנו מדברים על אלפי קילומטרים בחלק מהמקרים.

נכון. אבל זה תמיד היה נכון גם כשלא הייתה מלחמה. הם היו נוסעים אלפי ק"מ והיו באים לנציגות שלנו לפעמים לטוס - - -

לא, אני שואל על המציאות של כמה זמן לקבוע תור.

בסדר. אני לא רוצה להיכנס לקביעת תור כי אני לא יודע את התאריך, בדיוק כמה זמן זה לוקח, אני לא זוכר את זה. אבל אני אומר עוד פעם, הנושא של להגיע למוסקבה, לקחת תורים, זה מאז ומעולם היה. כי מי שאחראי על הנציגויות - - -

אז בעצם לא היה שום שינוי במצב, לצורך העניין, לא ברוסיה ולא בבלרוס, לעומת מה שהיה כשהתקבלה ההחלטה לפטור מהאפוסטיל.

לא.

להיפך, היה שינוי לרעה. ההחלטה לפטור מאפוסטיל, לטעמי, הייתה לפני חובת הגיוס. תקנו אותי אם אני טועה.

ההחלטה לפטור אפוסטיל הייתה כשהתחילה המלחמה.

שזה לפני חובת הגיוס.

כן.

חובת הגיוס הייתה חודש אחרי תחילת המלחמה.

כן, אני אומר עוד פעם, אני רוצה להדגיש שאדם שמגיע לקבל אפוסטיל לא צריך להדגיש את הסיבה שבגינה הוא מגיע לקבל אפוסטיל. הוא צריך אפוסטיל, תעודת יושר, הוא צריך אפוסטיל על תעודת לידה וכו'. הוא לא צריך להדגיש לרשויות למה. זה לא קורה. זה לא נדרש במעמד אפוסטיל. עכשיו, זה בנושא אפוסטיל. בנושא של הלשכות, אנחנו קיבלנו החלטה, אנחנו זה עם שר הפנים ואני, להיכנס למבצע לטובת מיליוני אזרחים ישראליים שאין להם דרכון ישראלי.

מבצע מבורך, אגב. בעניין הזה אין לנו ביקורת. אנחנו חושבים שחשוב להוריד את התור, וכל מעשה שעושים בשביל לחסל את הגיבנת הזאת הוא טוב, הוא חשוב.

נכון. הבנו את ההשלכות, וידענו שזה יכול לפגוע באוכלוסיות מסוימות, והחלטנו ללכת בכל זאת לנושא הזה כדי לנסות לפתור את בעיית הדרכונים לעם ישראל, למדינת ישראל, לציבור בישראל שזקוק לזה ומחכה הרבה זמן, כחלק מזכות יסוד לחופש תנועה, ובאמת תמנע מאנשים הרבה מאוד שנים. ידענו את ההשלכות. אנחנו יצאנו למבצע של חודש ימים, נשארו עוד שלושה שבועות. זה לא מבצע עכשיו לשנה קדימה שאנחנו מונעים מאנשים להגיע. אוקיי?

סליחה, מחלקות אשרות הושבתו עד הודעה חדשה. לא לחודש ולא לדקה.

תני לו להתייחס, ואחרי זה.

לא, לא. זה ממש לא נכון.

אבל זה מפורסם באתר.

סליחה, סליחה. הדיון לא נפתח. הוא ייפתח שוב, תקבלו את האפשרות להתייחס. אני רק אציין, אייל, שכאן בדיון נאמר לנו "לבינתיים עד ה-15 ביוני". זאת אומרת, אף אחד לא ערב לכך שב-15 ביוני האירוע הזה מסתיים, זה אחד. דבר שני, עדיין, ופה צריך להבין, אני אומר לכם גם אם קיבלתם את ההחלטה, אני לא יודע מה קורה לכם עכשיו בתורים של הדרכונים, זאת לא תהיה בושה לחזור רברס ולשים מישהו שייתן אשרות מהסיבה הפשוטה שישנם אנשים שמדובר במאת בחיי אדם. בסוף, בן אדם שלא יכול לסיים את הליך ההתאזרחות שלו כאן, שמגיע לו כדין, הוא לא יכול לעבוד, הוא לא יכול ללמוד. אנחנו מפסידים פעמיים. אחר כך אתה תגיד לי "אתה רואה? הוא עזב את הארץ". בטח שהוא יעזוב את הארץ.

אז בוא, יש פתרונות ואני תכף אדגיש אותם. התחלתי להגיד שאנחנו הלכנו לכיוון אשרות, ידענו את ההשלכות וכו'. זה לחודש ימים, המבצע הוא לחודש ימים. את אומרת לי לא אבל אני קבעתי את הלו"ז ביחד עם השר, אז אל תגידי לי לא. המבצע הוא כרגע לחודש ימים ואין כוונה - - -

אבל, זה לא מפורסם שזה לחודש ימים.

סליחה, סליחה, סליחה. הבא שיתפרץ באמצע, פשוט יצא. אז חבל, אני לא רוצה להוציא מהדיון.

חבר'ה, המבצע נקבע כרגע לחודש ימים. לחודש ימים. אנחנו עברנו שבוע ראשון ונשארו עוד שלושה שבועות, אוקיי? אנחנו עישנו הארכה גורפת לרוב האשרות, כולל חלק מהאנשים שמגיעים. אפשרנו להגיע לב2, זה פורסם. מי שיש לו ב2, יכול לבוא להאריך, מי שיש לו, הדברים מפורסמים, אז אין טעם לחייך ולגחך כי הדברים מפורסמים. זה מה שהחלטנו. אני יודע מה החלטתי.

אני קיבלתי גם, בפניות ציבור, קיבלתי שכרגע לחודש נדחו התורים.

פה אני רואה גם - - -

רגע, אבל יש עוד פתרונות. אני אדגיש כי הדברים - - -

בוא ניתן לו לסיים כי יכול להיות שאולי יש לו גם חדשות טובות, אני לא יודע. בואו נשמע עד הסוף.

עכשיו, אמרתי שנשארו שלושה שבועות וכו'. אנחנו אמרנו לאורך כל הדרך שאנחנו נבחן את המצב בלשכות. ואם המצב בלשכות יאפשר לנו לקבל שירותים נוספים, לא רק לאשרות, אנחנו נאפשר זאת כמובן. עבר שבוע, החבר'ה עובדים מאוד מאוד קשה בכל הלשכות. אנחנו לא שינינו זה. כן אפשר להגיע ולהאריך ב2, כן אפשר להגיע להאריך ב4. אלה שתי האשרות שאפשרנו להאריך. זה גם פורסם, אני יכול להראות לכם את הפרסום. בנושא, מה שכן אנחנו עושים, שכן אמרנו שנעשה, מתוך הבנה שבאמת יש פה מצוקה ואנשים רוצים להגיע, זה כמה דברים. קודם כל, לגבי עולים, סגרנו עם משרד הקליטה שני נושאים מרכזיים. אחד, משרד הקליטה יוכל להנפיק תעודות זהות בשדה התעופה, זה לא משהו שיקרה מחר בבוקר, למי ששאל בבוקר אם אפשר להגיע מחר, זה לא מה שיקרה כי זה עניין טכני. אנחנו מעבירים להם שמונה תקנים משלנו כדי שיוכלו לחזור לעשות את מה שעשו בעבר – להנפיק תעודת זהות בכניסה, כולל ביומטריה, זה בהנחה שאנחנו גם משנים את חוק הביומטריה. הגשנו כבר תזכיר לשנות את חוק הביומטריה על מנת לאפשר לעובדי משרד הקליטה לעשות ביומטרי בשדה התעופה.

ייקח לכם קצת זמן.

זה חוסך לנו, חוסך להם. אני מסתכל קדימה, אני לא יודע מה אחורה. חוסך לנו, חוסך להם, צריך לעשות את זה. וזה גם שירות טוב לעולים בסופו של דבר, יגיעו ויקבלו את תעודת הזהות כבר בשדה ויוכלו לצאת. זה לא יהיה מחר בבוקר, זה ייקח קצת זמן. לגבי הפנייה ללשכות, שני דברים. אנחנו סיכמנו עם משרד הקליטה שהם יעבירו לנו לרשימות עולים מסודרות, כולל המיקום שבארץ, וזה גם עונה למישל שנמצאת כרגע, אם אני לא טועה בראשון. אנחנו נפתח בתיאום, הם יעבירו את זה ליואל ליפובצקי שיושב פה איתנו, ואנחנו נסדיר בצורה מאורגנת את האשרות ואת הזה לאנשים האלה. זה יהיה משרד הקליטה יעביר - - -

לא הבנתי גם. אנחנו מדברים רגע, אתה מדבר עכשיו על אזרחים שאמורים לעשות שינוי מעמד כאן?

לא. אני מדבר כרגע על עולים. תכף אני אדבר על אזרחים שרוצים לשנות מעמד. אני מדבר כרגע על עולים שנמצאים במרכזי הקליטה, שרק הגיעו וכו', וצריכים להסדיר להם מעמד.

אלה שקיבלו בשדה התעופה את תעודת העולה?

כן. כן. אלה שקיבלו את תעודת העולה.

שהם רק צריכים להוציא תעודת זהות.

שהם רק צריכים להוציא תעודת זהות. קודם כל, אני חייב להגיד לכם שאני הסתובבתי בלשכות וראיתי הרבה מאוד עולים, אפילו תרגלתי את הרוסית החלשה שלי. דיברתי עם הרבה מאוד עולים שנמצאים בלשכות.

אייל, צריך להבין את המצב. אני מניח שאתה מבין אותו עוד מתפקידיך הקדומים.

מבין. מבין לחלוטין.

הפעם האחרונה שמדינת ישראל פגשה גל עלייה בסדר גודל כזה, הייתה לפני עשרים שנה. זה לא, עובדי משרד הקליטה, במשך עשרים שנה היו רגילים לעבוד בקיבולת של בין 18,000 ל-30,000 עולים לשנה, וזה היה כבר כשהגענו באמת למספרים מאוד מאוד יפים. אנחנו מדברים על 75,000 עולים בשנה. זה על אותו כוח אדם, אותו הדבר נכון גם לגביכם. אני, עכשיו, אבל צריך להבין, האנשים האלה שמגיעים לכאן, כל זמן שהם לא סיימו את הליך שינוי המעמד, הם נמצאים במצב הכי גרוע.

נכון.

הכי הכי גרוע. מי שכבר קיבל תעודת עולה, נמצא כאן וכבר משרד הקליטה מטפל בו. יש לו סל קליטה, יש לו למי לפנות. מי שלא, לא יכול לעבוד כאן, לא יכול להתפרנס.

ברור.

לא יכול להתחיל אולפן. אין לו ביטוח בריאות. הוא נמצא פה תלוש.

ברור לחלוטין.

ומדובר על אלפים.

בגלל זה מה שסיכמנו היום עם זה, בשלושת השבועות שנותרו למבצע הדרכונים יש שני דברים. אחד, משרד הקליטה יחזיר לנו בצורה מסודרת את הרשימות של העולים שצריכים להסדיר מעמד. אנחנו נתאם את הלשכות הרלוונטיות, מאזור מגורים בצפון, דרום, ומרכז, יוכלו להגיע בצורה מסודרת ונעשה, נפנה להם מקומות בשביל לעשות את האשרות. זה דבר אחד.

זאת אומרת, רגע, השני הבנתי. זאת אומרת, הלשכות יחזרו לקבל את העולים שצריכים לעשות שינוי מעמד.

כן. אבל עוד פעם אני אומר, זה יהיה בצרה מרוכזת על פי רשימות שנדע לאן, שניערך גם אנחנו מבחינת כוח אדם.

איך? סליחה רגע, נתיב, מה? גנאדי.

אנחנו מדברים על שני דברים שונים - - -

אני יודע, אני יודע, יש את הדבר השני שתכף אני אגיע אליו.

עולים שכרגע נמצאים בארץ, אייל, אתה מדבר על העולים שנמצאים בארץ שהגיעו ולא קיבלו את תעודות הזהות בנתב"ג, ומה שעודד מתכוון, הוא מתכוון לכל אלה שהגיעו במטרה לשינוי מעמד, הם נמצאים כרגע בארץ, ללא כל מעמד, על אשרת ב2.

הבנתי. הבנתי.

אני לא חושב שלמשרד הקליטה יש את השמות שלהם אפילו.

לא, אין להם.

רגע, רגע. חבר'ה, הבנתי. אמרתי שני דברים. אחד, דבר ראשון, זה הסיפור של העולים שכבר קיימים, שנמצאים במרכזי הקליטה, שצריכים להסדיר להם - - -

אין מרכזי קליטה. בוא, צריך להבין. מרכזי קליטה יש לעולים מאתיופיה בלבד שמגיעים לאן בצרוה מסודרת להליך שהוא כולל גם גיור ושינוי מעמד, וכל התהליך הזה. שם גם זה בצורה מרוכזת. העולים האחרים שמגיעים לכאן, שמגיעים לכאן לקליטה ישירה. הם באים, ועוברים לגור ברשויות המקומיות, כל אחד ברשות המקומית הרלוונטית. הרי, אם אנחנו מדברים, אנחנו עוד לא הגענו לשינוי המעמד, אבל אם אנחנו מדברים, קיבל תעודת עולה, והוא נסע לנוף הגליל, לרעננה, להרצליה, לתל אביב, לאילת, לבאר שבע. כל אחד לאן שהוא מגיע. וכבר, בדרך כלל יש דירות כאלה של הרשויות המקומיות ושם הוא מתחיל, או עם משפחה או עם חברים. זה מה שנקרא קליטה ישירה, והוא מקבל סל קליטה.

ברור.

הוא לא יושב במרכז קליטה, ואין אפשרות, זאת אומרת, אני לא יודע עוד איך אני אוסף אותם - - -

חבר'ה, אני אמרתי, רגע, תנו לי להשלים את המשפט. אני אמרתי פעם אחת זה הסיפור הזה שאנחנו נעשה, שמשרד הקליטה יביא רשימות. פעם שנייה אנחנו נפתח 4 כתובות מייל ייעודיות למקרים חריגים לשלושת השבועות הקרובים. אנחנו מדברים על שלושה שבועות. זה לא לעכשיו שנים קדימה, זה שלושה שבועות. אנחנו נפתח היום, עוד לא פתחנו את זה, אנחנו נפתח את זה היום.

אבל אייל, זה לא מקרים חריגים. זה אלפים.

בסדר. נכון. אני יודע.

זה גם לא שלושה שבועות.

זה שלושה שבועות.

כרגע שלושה שבועות.

ה-15 בחודש.

לא. תייר עולה. תחשוב שאני הגעתי לכאן בסוף אפריל או להיפך, הגעתי לכאן בינואר או פברואר, וקבעתי תור ב-15 במאי. כבר מחכה חודשיים או שלושה. עכשיו קבעו לי תור לאוגוסט.

במקרה הטוב.

לשכת ראשון לציון ביטלה תורים לספטמבר.

חבר'ה, הולכים להיפתח הרבה מאוד תורים. התורים נתפסים להכל, זה לא רק לזה. זה דרכונים, הכל, זה אותם תורים בסופו של דבר.

תורים לאשרות זה לא אותם תורים, ואין אפליקציה לתורים של אשרות.

זה אותם תורים להכל. זה אותו - - -

למה שמתם 4 לשכות ובעצם כל הלשכות סגורות?

הלשכות לא סגורות.

הן כן.

הן לא.

הן סגורות לאשרות.

אנחנו לקחנו 4 לשכות - - -

אני יכולה להעביר העתק של הודעות מייל.

סליחה, סליחה.

אני אומר עוד פעם, סגרנו 4 לשכות ובהן אנחנו עושים אך ורק דרכונים. שאר הלשכות לקחנו צוות, צוותים של אשרות והיסטנו אותם להוציא דרכונים כי היינו צריכים להוציא דרכונים.

לא, אני, תשמע - - -

בנוסף, רגע, לחודש, שנייה. בנוסף, עשינו הארכה גורפת לכל אשרות מסוג א. א1, א2, א3, זה.

לא, לא, לא. סליחה, אייל. סליחה.

ו-ב2, שנייה אני מסיים, ו-ב2 ו-ב4 אנחנו מאפשרים להגיע להאריך.

אייל.

ועוד מקרים שבית משפט מחייב אותנו.

לשכת אילת מבטלת פגישה שנקבעה לאשרות בגלל שעובדי מחלקת אשרות הוסטו לעבודה בלשכות. אז זה לא שסגרתם לאשרות ב-4 מקומות, סגרתם את כל לשכות רשות האוכלוסין.

פה יושב זוג מפתח תקווה, יושב מולך.

סליחה. אין להוצאת, אי אפשר להוציא אשרות באף אחת מהלשכות במדינת ישראל כרגע. אין אפשרות כזאת. עד ה-15 ביוני.

למעט ב2 ו-ב. ומקרים זה, יכולים להוציא. שאר האשרות לא ניתן להוציא, יש הארכה גורפת. כל האשרות - - -

זה לא עוזר ההארכה הגורפת. את מבין שזה לא עוזר. אם בא לפה מישהו בתור תייר אז הוא תייר, הוא בא לפה לשבוע או לשבועיים. אבל אם הגיע לכאן מישהו לשינוי מעמד, באותו תהליך של "go/no go", ואנחנו מדברים על משהו, על איזשהו תהליך שהמדינה נמצאת בו. והיא נמצא בו כבר תקופה ארוכה. ונמצאים פה אלפים כאלה, אתה שולח אותם כמו שרצו, יש שרים שרצו לשלוח את הטייסים שלנו לשם. אתה שולח אותם לעזאזל. אתה אומר להם "חבר'ה, לא יודע מה תעשו, מצידי תלכו מפה, אל תבואו". זה בערך המסר שמדינת ישראל נותנת להם כרגע. משרד העלייה והקליטה יחד עם משרד הפנים. זה המסר. אני עוד לא מדבר על אלה שאנחנו רוצים שיבואו. יכול להיות שתגיד הממשלה "אנחנו לא רוצים שיבואו". זאת אמירה.

אין אמירה כזאת במדיניות, ההיפך.

בסדר, אבל כרגע, לכל מי שפה, אתם אומרים לו "אנחנו רוצים שתלך". בוא תסביר לי אתה, מה צריכים לעשות אותם סדר גודל של 18,000-20,000 איש שצריכים לעשות כאן שינוי מעמד, מה הם צריכים לעשות בחצי השנה הקרובה. ממה הם מתפרנסים?

זה לא חבצי השנה הקרובה. אני אומר עוד פעם, זה כרגע לשלושת השבועות הנותרים. אחר כך כל הלשכות יפתחו - - -

במקרה הטוב יהיה לו תור לספטמבר. במקרה הטוב. בארבעת החודשים הקרובים.

אני מקווה שלא. בגלל זה אני אומר שאנחנו נצמצם את הפער הזה.

אנחנו יודעים שכן.

לא. אנחנו נצמצם את הפער הזה.

אנחנו יודעים שכן.

גם עם החבר'ה שאנחנו עכשיו נקבל את הרשימות, גם עם - - -

הוא אפילו לא יכול לקבוע תורים.

חבר'ה, אין עכשיו אבל יהיה. יהיו רשימות, אל תדאגו. תאמינו לי, אנחנו יודעים - - -

לא, הרשימה היא של העולים שצריכים להוציא תעודת זהות. זו קבוצה אחת.

נכון.

אני מדבר על הקבוצה של חבר'ה שעוד לא עשו עלייה.

למשרד הקליטה והעלייה אין רשימות של שינוי מעמד. מאיפה יש?

אין למשרד הקליטה את השמות שלהם.

אני ישבתי איתם היום והם אמרו, מנכ"ל משרד הקליטה ועם הצוות שלו היום, היום אפשר - - -

יש לכם את הרשימות של כל האנשים שהגיעו לכן ב-"go/no go" וצריכים לעשות שינוי מעמד?

יש לנו רשימות של כל מי שהגיע עד ה-15 באפריל ועבר דרך העמדה שלנו בנתב"ג וקיבל מספר מזהה.

ומי שהגיע ב-20 באפריל?

מי שהגיע אחרי ה-15 באפריל.

לנו לא.

לנתיב יש.

לאף אחד.

אין את זה לאף אחד.

אין. אין. הם הגיעו לפה כתיירים. יש להם את כל המסמכים. יש להם חותמות, והם היו אמורים ללכת למשרד הפנים לקבוע תור.

אולי צריך ללכת במבצע מרתון לשינוי מעמד.

לא. היה צריך לעשות דבר מאוד פשוט.

לא, אני מדבר ברצינות.

היה צריך להשאיר את הלשכות של משרד העלייה והקליטה פתוחות לאורך כל התקופה הזאת באופן גורף, עד שתסיימו את המבצע שלכם. אי אפשר. אתם, הרי מה קרה, אייל? אתם קיבלתם את ההחלטה הזאת, לטעמי, שלא כדין כי אפילו לא התייעצתם עם משרד העלייה והקליטה, הוא אפילו לא היה חלק מהליך קבלת ההחלטה. לו היה חלק מהליך קבלת ההחלטה, כנראה שהייתם מחברים את העובדה שסוגרים פה את מרכזי ה-"one stop shop", ופה סוגרים את האשרות וזהו, ועשיתם את הפיצוץ. זה הסיפור. עכשיו, זה לא, אני אומר עוד פעם, זאת לא בושה לבוא ולהגיד, ואני אומר את זה גם למשרד העלייה והקליטה, שלצערי אני ביקשתי שהשר יהיה כאן והוא לא כאן, שלחו אותך יאנה, זה בסדר אבל את לא בדרג מקבל החלטה. משרד העלייה והקליטה צריך לקבל החלטה יחד איתכם ולהגיד "חבר'ה, בואו, יש פה איזושהי תקופה, לא נפגע במבצע הדרכונים, לא נפגע", אני ביקשתי את השר והוא לא הגיע, בסדר יש להם הרבה וועדות אחרות. "לא נפגע במבצע דרכונים, נפתח את שלוש הנקודות של ה-"one stop shop", נאפשר שם להוציא אשרות". זה נכון שיהיה קצת יותר לחץ בנקודות האלה ב-"one stop shop" מצד אחד, מצד שני ירד הלחץ מהלשכות של משרד הפנים, אבל יהיה איזשהו פתרון. לשלוח את האלפים האלה ל-4 מיילים ולהגיד להם שזה יהיה פתרון, אני אומר לכם את האמת, עזוב, אני לא מחפש עכשיו לעשות מריבה סתם.

אני אומר לך את האמת – רוצים פתרון ישים? הנה הפתרון הישים. תפתחו את שלוש הלשכות האלה, לעולי רוסיה, אוקראינה ובלרוס, תגידו בתקופה הזאת, יש לי ויכוח איתך על האפוסטיל, יאמר לזכותכם, נתתם לכל מי שמגיע לארץ עד ה-31 במאי, ממשיך להיבדק בנוהל הפטור. דיה לצרה בשעתה, יש לנו עוד עשרה ימים לריב על זה. אבל לפחות אלה שכרגע נמצאים, הם במצוקה. הם באמת במצוקה. עכשיו זה אנשים שהם זכאי חוק שבות. הם זכאים. הם מחר בבוק אזרחים כמוך וכמוני. אם הוא בן 19 ויוציא תעודת זהות, תוך כמה הוא יצטרך להתגייס? לדעתי תוך שלושה שבועות או חודש הוא מתגייס לצה"ל. מה? ברור. תנו את הפתרון הזה.

לגבי ה-"one stop shop", צריך לשאול את משרד הקליטה. אני באמת לא יודע מה, זו החלטה שלהם, זו החלטה אם לפתוח או לא. לגבי הלשכות, יש לנו שמיכה קצרה, משב קצר, אנחנו משתמשים באותו משב גם לפה וגם לפה, ואני יודע - - -

או שתיתן, או שתגיד שבארבע הלשכות האלה אתה כן תקבל אשרות לטובת שינוי מעמד של עולים.

לא. בארבע הלשכות אני בטוח לא מקבל, אני מקבל את זה בלשכות אחרות.

אז תעשה את זה שתהיה אפשרות לעשות. חייבים לתת שלושה מקומות שבהם העולים יכולים לעשות את שינוי המעמד.

כן. זה מה שאמרתי שנעשה עכשיו, גם נקבל את הרשימות, גם נפתח - - -

זה, אני רק אומר, אין רשימות. את זה תיקחו בחשבון, אין רשימות, לא תקבל רשימות כאלה.

אוקיי.

זה הכי גרוע, כי אז תפעלו רק לפי רשימה, ומי שלא ברשימה - - -

לא, לא. אנחנו ננסה, תראו, אם נוכל לפתוח, עכשיו אני רוצה להגיד עוד משהו, אם אנחנו נראה, משפט אחרון, אם אנחנו נראה גם שמבצע הדרכונים, ואנחנו רואים שהתורים מתדלדלים, אז נפתח. אין לנו פה כוונת מכוון לפגוע בעלייה או לפגוע בשירותים אחרים. ההיפך, אנחנו רוצים לתת שירותים לכולם בצורה הכי טובה. מצד שני, יש לנו משב נתון, איתו אנחנו צריכים לתת את השירותים לכל עם ישראל.

אייל, אבל תיעדפתם.

כן, נכון.

אתם כן נתת עדיפות.

נכון.

זאת אומרת, אמרתם שהדרכונים על חשבון העולים אם רוצים קצת - - -

לא. זה לא היה ככה. תיעדפנו לתת דרכונים, זה לא על חשבון, בהגדרה על חשבון העולים. יש גם שירותים אחרים, דרך אגב, שאנשים אחרים כרגע נפגעים, לצערנו. אבל היינו צריכים לתת פתרון לאירוע הזה. מיליון איש ממתינים לדרכונים.

אני רוצה לתת ליאנה ממשרד הקליטה, יש לך את הנתונים, יאנה?

לגבי מספר טועני הזכאות שנמצאים, כן. אנחנו רואים ירידה משמעותית, בנובמבר מרוסיה היו 4,714, דצמבר כבר 2,513.

רגע, רגע, לאט לאט.

בנובמבר 2022 2,714 טועני זכאות שהגיעו. בדצמבר 2,513. בינואר 2,184, בפברואר 1,527 ובמרץ 2023 אנחנו כבר רואים 493 טועני זכאות שהגיעו מרוסיה.

אז למה לא לחסל את התור, סליחה.

זה לא הנתונים המדויקים.

רק לגבי טועני זכאות אני מדברת.

אני מדבר על טועני זכאות לפי האישורים, לפי הנתונים שקיבלתי כרגע, על פי נתונים של אלו שעברו דרך נתב"ג. אם אנחנו מדברים על ינואר 2023 – 2,183, פברואר זה 1,641 - - -

כן. זה בערך אותו דבר.

לא, זה פי 3.

מה ההסבר למגמת הירידה הזו?

לא, המגמה ברורה. אבל אני אומר אז מה הבעיה להמשיך לתת את השירות לעולים מרוסיה. אם יש מגמת ירידה, למה לא להמשיך לתת להם את השירות?

אחרי בחינה של הנתונים, לאור הנתונים, זו הייתה החלטת מדיניות שהתקבלה במשרד.

את זה אני מבין, רק אני אומר שאני לא מקבל את המדיניות הזאת כי אין בה שום היגיון, שום קורלציה להיגיון. להיפך. תסיימו את התור הזה. אל תשלחו אותם למשרד הפנים שנמצא במצוקה של עצמו עם הסיפור של הדרכונים ועניינים, וסוגרים לשכות. עכשיו, לא יכול להיות, לא יכול להיות שלמשרד העלייה והקליטה אין עמדה על זה שיש פה סדר גודל של 10,000, בין 10,000 לו-15,000 איש, שלא יכולים לעשות שינוי מעמד, אין להם שום פתרון, אין להם סל קליטה, אין להם כלום. שום דבר, משרד העלייה והקליטה הוא צופה מהצד. הוא משקיף.

נכון לכרגע מהנתונים שיש לנו, יש 3,000 טועני זכאות שעדיין לא שינו מעמד.

אלה שעברו "go/no go". ואלה שלא עברו במסלול?

אמרנו, אנחנו מכירים את הנתונים עד ה-15 באפריל.

אבל אנחנו נמצאים כבר ב-21 במאי.

גם יש עולים שהם לא מברית המועצות ואוקראינה.

נכון, נכון.

כלומר, נכון שזה מתחיל משם, אבל יש עוד הרבה מאוד - - -

נכון, נכון. חד-משמעית.

הם לא רשומים בשום מקום. אין לכם נתונים.

עולה שצריך לעשות שינוי זכאות פה, שהחליט שהוא עושה פה שינוי מעמד, סליחה, הוא תלוש. אתם השתתפתם בדיונים עם רשות האוכלוסין וההגירה? אין לך את הנתונים על הדיונים האלה, שאני ביקשתי.

אני הבנתי שהתקבלה גם בקשה מהוועדה וגם בקשה מהיועצת המשפטית, ואנחנו מכינים את הנתונים, המשרד מכין ויעביר את הכל.

למה לא העבירו עד עכשיו? אולי יש נציגות של היועצת המשפטית לממשלה.

יש פה?

אביטל, את מהייעוץ המשפטי לממשלה, נכון?

יש לכם עמדה בעניין?

את הפנייה של הוועדה קיבלנו ביום רביעי האחרון בעשר וחצי בלילה ממשרד הקליטה, נתחיל מזה.

מהוועדה.

מוועדת העלייה והקליטה, לא מהמשרד.

כן. לא, את הפנייה לא קיבלנו מכם ישירות. אני קיבלתי אותה מהיועצת המשפטית של משרד הקליטה ביום רביעי. מכם קיבלתי את זה רק יום אחרי, דהיינו ביום חמישי. אתחיל מזה. אנחנו כרגע בודקים, ממה ששמענו כאן ישנה לפחות מחלוקת עובדתית, ועל פני הדברים קשה לי, בנקודת הזמן הנוכחית, כשהעובדות לא בוררו עד סופן - - -

עוד לא בדקתם את העניין.

אנחנו כן בדקנו, מהרגע שהגיעה אליי הפנייה. עשר וחצי בלילה ביום רביעי, אני פניתי מיד לשני המשרדים הרלוונטיים. אל רשות האוכלוסין ולמשרד הקליטה, וביקשתי התייחסות. אנחנו גם שוחחנו איתם ושמענו חלק מהדברים שנאמרו גם כאן. הבירור הזה עדיין לא הושלם, וממה שאני רואה כאן כרגע, אני לא יכולה להגיד שההליך היה לא תקין. אני רואה שישנה פה מחלוקת עובדתית, אני רואה שנעשה מאמץ לפתור את הבעיה, אני רואה שדחו תאריך, קבעו חריגים.

לא, לא קבעו חריגים. לא קבעו חריגים.

ולא דחו תאריך.

לא קבעו שום חריגים. אין שום חריג.

אין שום פתרונות חריגים, כלום.

אף אחד מאותם אלפים שממתינים לשינוי מעמד, אין להם פתרון.

אמרנו שנוציא, עוד פעם, נפרסם היום את 4 כתובות המייל שנועד לחריגים, על מנת שייתן להם פתרון.

אישה עם התקפי לב שיכולה לעבור מן העולם עד שהיא תקבל את תעודת הזהות שלה בקרוב. אז אני אומרת, כתובת המייל הזאת תיתן לה פתרון? היא כבר אושרה בעלייה, היא לא יכולה עכשיו לקבל את תעודת הזהות שלה כי ביטלו לה את התור שהיה יומיים אחרי שאתם סוגרים את הלשכות, ונקבע חודש מראש. היא לא יכולה לגשת לקבל ניתוח לב בלי תעודת הזהות כי אין לה את היכולת הכספית לזה. כתובת המייל הזאת תיתן לה מענה או שאני אחכה שבועיים גם שם?

לא, הכוונה שכן. הכוונה היא לקחת את החריגים. זה בדיוק החריג שאתה מדבר, אם מישהי צריכה טיפול רפואי דחוף או משהו כזה, שכן, שיקבלו אותה כמה שיותר מהר בלשכות שאנחנו נתאם.

ואתם תתחייבו לזמנים לתשובה לחריגים האלה?

אנחנו היינו בסרט הזה בקורונה, עם משפחות, עם קרובי משפחה של ישראלים - - -

סליחה, סליחה. בואו נעשה את זה מדובר, אני אתן לכן זכות דיבור אחת אחת. נתחיל עם עורכת הדין נחמה עובדיה.

עורכת דין נחמה עובדיה. קודם כל, אני כן רוצה להתייחס ולהגיד שלא נקבעו שום, לא רק שלא נקבעו חריגים, גם לא נקבעו שום הנחיות בנוגע למסמכים שמבקשי עלייה יש להם זמנים קצובים להגיש, ולחלק מהמסכמים גם יש תוקף של שלושה חודשים או חצי שנה. וזה מאוד חשוב להבין שהדברים האלה יגרמו לעיכובים בהמשך בשביל מבקשי העלייה האלה, שלא נדבר על איחוד משפחות וכל השאר.

לאיזה מסמכים יש תוקף?

למשל, תעודות לידה. גם תעודות נישואים ותעודות מצב אישי, הרשות הרבה פעמים דורשת לחדש אותם אם עברה חצי שנה מאז שהם הוצאו. לפעמים מישהו צריך להביא תעודות מכמה מקומות בעולם. זה לוקח זמן עד שאוספים אותן. ולפעמים גם הרשות עצמה מגבילה 45 ימים להגשת הבקשות האלה. לא פורסמו שום הנחיות בנושא הזה, לא מה תעשו עם המסמכים שפגים, לא מה תעשו עם המועדים שנקבעו במועדים האלה. אשרות חוזר לאנשים, לא קבעתם מה מישהו יכול לעשות. יש כאן בני זוג ישראליים או אנשים שהויזה שלהם נגמרת. נחמד שעשיתם הארכות אוטומטיות, אבל מה אמורים לעשות אנשים שקבעו חופשה לאוגוסט, ישראלים, שהדבר הזה בא לפתור את לכאורה הבעיה שלהם להוציא דרכון, אבל הם לא יכולים לצאת לחופשה עם בני הזוג שלהם, בגלל שברגע שבני הזוג יצאו, הויזה שלהם לא תהיה שווה כלום גם אם היא הוארכה אוטומטית. כי אין אשרות חוזר בכלל. שוב, נאמר שכן אפשר ללכת להאריך אשרות ב2, אבל אני לא קיבלתי מענה בלשכות שכן הייתי. אני לא יודעת מתי זה פורסם. חד-משמעית בירושלים לא נתנו להאריך אשרות ב2, בוודאי שלא.

תודה. תודה. ניקול מאור.

כן, תודה. אני עורכת דין ניקול מאור.

נעשה את זה לפי הסדר – ניקול, אחר כך לאה, אחר כך עלוה. בבקשה, ניקול.

כן. ניקול מאור, מהמרכז לסיוע משפטי לעולים. אנחנו העלנו את זה בפעם הראשונה ואנחנו חוזרים ומעלים את זה שמשרד הקליטה לא קיבל, ה-"go/no go" לא מטפל בכלל בגירים. יש פה גירים שב-ב2 כבר שישה חודשים, שמונה חודשים. בלי שום תשובה, בלי שום מענה. ושוב, העובדה שהלשכות סגורות, לא יכולים לקבל מענה. גם לא מוכנים להאריך ב2. גם אם יש הנחייה להאריך ב2, לא נותנים לגירים שממתינים חודשים לקבל מעמד, לקבל הארכה, וגם ההארכה לא עוזרת להם. מי שנמצא פה, כפי שאמר יושב הראש, כבוד יושב הראש, שישה חודשים בלי שום אפשרות להתקיים, זה בעצם להגיד "אנחנו לא רוצים אתכם פה".

תודה רבה. לאה.

אז גם לנו יש עשרות תיקים של גירים שנמצאים פה בארץ למעלה משנה. אבל, אם נשים את עשרות משפחות הגירים בצד כרגע, הנושא של המיילים - - -

באיזה מספרים מדובר? אם אפשר לדעת משתיכן.

אצלנו יש כ-50 תיקים של גירים שעברו בבתי דין מוכרים מחוץ לארץ, הם מוכרים על ידי הרבנות. יש לנו כעשרה תיקים של אנשים שהוטבלו בילדות, שלפי מדיניות משרד הפנים הם אמורים לקבל אזרחות. יש להם טפסי השבה ליהדות והם לא - - -

טוב, נמשיך. הלאה.

לא, לא, רגע. וגם את ניקול, כמה, על איזה מספרים מדובר שם.

עשרות. אנחנו בערך עם 40 או 50 אנשים.

תודה.

בבקשה.

אז עכשיו, לגבי מיילים, היינו בסרט הזה בקורונה כאשר משפחות של ישראלים היו צריכות להגיע לארץ. בתיבת מייל כזו היו יכולות להיות אלף פניות ואנשים לא קיבלו מענה. זה דבר אחד. אבל יש לנו מהיום תיק של משפחה שנמצאת שנה בארץ, הם לפני חודש קיבלו אישור מנתיב, עושים להם פינג-פונג בין ארבע לשכות, רשות האוכלוסין. יש להם עם מום בלב. מה הם אמורים לעשות בדיוק? זה לא משפחה אחת. פה מדברים על מספרים, אבל פה אנחנו שוב, אנשים. אתם לא מסתכלים להם בעיניים. אנחנו מסתכלים להם בעיניים.

א', כן. אנחנו מסתכלים להם בעיניים, אנחנו כואבים את כאבם, אנחנו יודעים מה הם מרגישים, ואנחנו מבינים את הצורך. מצד שני, חבר'ה, יש, עוד פעם - - -

זה לא דו-שיח. זה לא דו-שיח.

בסדר, לא, אני מסביר.

עלוה.

עלוה קולן, מדקר פקס ושות'. אני רוצה רק להגיד משהו, כבוד אייל סיסו, אתם פרסמתם, פרסמתם ארבע לשכות. אוקיי? נעזוב עכשיו את כל מה שלא פרסמתם. לא פרסמתם מה קורה, אנשים לא ידעו. אבל פרסמתם ארבע לשכות. יושבת פה מהייעוץ המשפטי ואומרת "נראה שזה קרה כדין". בשום מקום לא פורסם שזה בכל הארץ. כלומר, איכשהו החלקת את הסיפור הזה של האשרות עכשיו בכל הארץ, וזה "רק עוד שלושה שבועות אז תחיו עם זה בשלום". אבל אנשים לא קיבלו ביטולים. שום מקום לא היה פרסום, בשום מקום. אז זה הכי לא כדין שאפשר. זה הכי לא חוקי.

נשמח להעביר אחרי זה את הפרסומים. יש לי פרסומים.

אין פרסומים. אין פרסומים. הלשכות שהן לא ארבע הלשכות הגדולות, אין. אין. ואנחנו היינו בלשכות ביום האחרון הזה כדי להבין איתה מה קורה, והם לא ידעו מה קורה. זה דבר אחד. דבר שני, 4 מיילים למקרים דחופים, זה לא פתרון מספיק טוב, כמו שנאמר פה. דבר אחרון שמאוד חשוב לי לומר, יש כאן עולים שיש להם הורים קשישים עריריים. יש נוהל כזה. שהם לא זכאי שבות, ההורים לא יהודיים.

אזרחים. לא רק עולים, אזרחים שיש להם הורה קשיש.

כן, הורה קשיש. אבל הם עצמם אזרחים והם עשו עלייה וההורים העריריים שלהם, בני השמונים פלוס, נמצאים פה בלימבו טוטאלי, בלי ביטוח בריאות, בלי גישה, לא יכולים לנסוע אפילו לאוקראינה ולעשות ניתוח שם בגלל שאין להם "אינטר-ויזה" (אשרת כניסה חוזרת). אז עם כל הכבוד, ואני לא מזלזלת בכבודם של האזרחים הישראליים שרוצים דרכון, אני בעצמי גם, אבל לי יש את האופציה לנסוע ולשלם 800 שקל בשביל החופשה שלי בשדה התעופה. אישה בת 86 שצריכה ניתוח מציל חיים באוקראינה ולא יכולה לצאת מהארץ כדי לקבל את הניתוח הזה, לא תסתפק ב-4 מיילים שאולי מישהו יענה.

ברור. ברור.

ודבר אחרון, סליחה, דבר אחרון. ביטלתם את התורים, למה לא קבעתם אותם מחדש? למה אנשים צריכים לבוא עוד פעם, לעמוד בתור כדי לקבוע תור, כדי לקבל עוד חמישה חודשים תור. למה לא קבעתם אותם מחדש? לכם יש את האינפורמציה. הזזתם תור שהיה ב-17 במאי? תקבעו תור חדש. למה לא עשיתם את זה? אתם הרי יודעים מראש אם התור הוא לאיחוד משפחות או להארכת ויזה, בטח את, אתם יודעים את זה, זה כתוב לכם. תחדשו את התורים, אל תגרמו ללקוחות ולאנשים ללכת ולעמוד עוד פעם בתור כדי לקבוע עוד פעם תור.

ברור. תודה.

תודה רבה.

חבר הכנסת, אלקין.

כמה נקודות. קודם כל, אני חושב שאי אפשר, מדינת ישראל לא יכולה לקבל החלטה שדרכונים קודמים לעלייה. זה בלתי אפשרי. אז אפשר לנסות לווסת את הכוחות של הלשכות, להגיד שלשכה מסוימת תתעסק יותר בזה ואחרת במשהו אחר. לגרום לאנשים לנסוע טיפה יותר, גם זה לא נעים אבל לפחות כשעושים את זה בצורה מסודרת יש פתרון. אי אפשר להוריד, לא לשלושה שבועות ובטח לא לחודשים, את המסך על כל תהליך העלייה, וזה אפילו עוד יותר בעייתי למי שכבר עלה וצריך רק לקבל תעודת זהות, כי הוא כבר פה עם הזכויות והכל, ומי שבתהליך עלייה אין לו שום זכויות. וגם המדינה היא זאת שהזמינה אותם לכאן ואמרה "אנחנו מעוניינים שתעלו דרך מדינת ישראל, דרך מסלול שינוי מעמד". אז זה קודם כל דבר שהוא בלתי אפשרי, ואני חושב שאת זה צריך להפסיק מיד. וצריך לבחור כמה לשכות ולתת מענה מידי. זה דבר אחד.

דבר שני, כמו שיש אזרחים ישראלים שיש להם זכות לדרכונים, יש אזרחים ישראלים שיש להם כל מיני סוגיות של מעמד איש, שלא קרובי משפחה שלהם שמגיעים לכאן. זה משפחות, זה הבעלים, זה ההורים, שהם לא זכאי עלייה. אבל, זה גם זכות בסיסית של אזרח, לקבל ממדינה שירות אשרות כזה או אחר, או תהליך הדרגתי של שינוי מעמד כאן, וגם את זה אי אפשר להפסיק. אז גם כן, אפשר לווסת את זה, אבל אי אפשר להגיד שאזרח ישראלי כזה הוא סוג ב' מול אזרח ישראלי שצריך לנסוע לטיול. כן? זה סך הכל, בדרך כלל, אפילו עניינים עוד יותר דחופים, כן? יכול להיות שזה פחות אנשים. אבל המשמעויות הן הרבה יותר דרמטיות מחוסר יכולת לצאת לטיול או צורך לשלם כמה מאות שקלים יותר בנתב"ג כדי לקבל דרכון באופן בהול. זה דבר שני.

כשלחצו עליכם, ובצדק, כולל בבניין הזה, לתת מענה לדרכונים, לא התכוונו שתפסיקו לתת את כל השירותים האחרים. זאת לא הייתה הכוונה. וגם לא ככה זה הוצג. זה הוצג כפיילוט שבלשכות מסוימות יפסיקו לתת שירותים אחרים. אבל אז, כל מי שצריך את השירותים שהם פחות נדרשים מהדרכונים יוכל לקבל אותם בלשכה אחרת ולנסוע לשם. אז הוא טיפה ייסע, אנחנו מדינה קטנה יחסית. לרוב, כן? אם יש איזשהו מענה גיאוגרפי סביר, בהתחשב בפריסה של המדינה, יש את זה. אבל אי אפשר לנעול את זה לגמרי. הסוגייה הנוספת שעלתה פה היא טכנית אבל היא צודקת – אם כבר מבטלים תור, צריך לדחות אותו. אתה אומר שזה רק לשלושה שבועות, אז תדחו את התור בשלושה שבועות. לא יכול להיות שאנשים שחיכו חודשים עכשיו יתחרו על התורים באותם תנאים עם אנשים שרק עכשיו יבואו להירשם בתור. זה לא הוגן כלפיהם.

הם לא יחכו, אבל בסדר.

לא, אז אני אומר, ברגע שביטלתם למישהו תור, הוא צריך לקבל עדיפות. לא יתאים לו התאריך שתיתנו לו החדש, אז כבר הוא יצטרך לקבוע מחדש.

זאת הכוונה, דרך אגב. שהם יקבלו תורים ראשונים.

אפשר לייצר הזזה אוטומטית כדי שבסופו של דבר אנשים, הדחייה בשבילם תהיה קצרה ולא תהיה דחייה של חודשים כי הכל מתחיל מאפס. עכשיו, בנושא של האפוסטיל, הנתונים שמביאים פה נתיב ומשרד החוץ, לדעתי, זה סיבה מוצדקת לשקול את זה מחדש. כי גם אלה וגם אלה אומרים לכם "אנחנו חושבים שצריך להמשיך". אז אני לא יודע מה היה - - -

לא. משרד החוץ לא אמר את זה. נתיב אמרו את זה.

לא, משרד החוץ - - -

משרד החוץ כתב אחרת.

העמדה שלכם - - -

על ה-"one stop shop". לא על המסמכים, לא על האפוסטיל.

קרן, לגבי האפוסטיל, עמדתכם?

אני לא יכולה לתת לך עמדה כי אני יודעת שהמחלקה הקונסולרית שלנו עשתה את הבדיקה ונתנה. אני יודעת שהיא נתנה את הנתונים - - -

היא לא נתנה עמדה, היא נתנה נתונים.

היא נתנה נתונים, ולכן אני אומרת, עמדה אני לא יכולה לתת כי עמדה צריך לתקף עם העמדה הקונסולרית והם אינם כאן כרגע. נצטרך לחזור ולעשות את העבודה הזאת.

אז א', אני אשמח אם תהיה עמדה מתוקפת של משרד החוץ מה עמדתו בסוף בנקודה הזאת. נתיב, אני מבין שיש עמדה.

נתיב עם אותה עמדה כל הזמן, כן. עם עקביים בעמדה שלהם.

ובסוף, עיקר התהליך הזה והמסמכים האלה של תהליך העלייה, זה עובר דרכם. הם בסוף השחקן הראשי פה, לא משרד החוץ.

אנחנו, אגב, הופתענו שמשרד החוץ בכלל היה שחקן באירוע. הזמנו אותם בדיעבד.

לא, כי משרד החוץ אחראי על אפוסטיל.

לא, יש פה השלכות מדיניות, ברור. יש כל מיני שיקולים. אבל, בסוף - - -

בסיפור, בסוגייה הזו של האפוסטיל, יש דברים שהיינו יכולים להגיד אותם בדיון חסוי. ומי שמבין מבין.

כן. אבל, בסופו של דבר, אני חושב שגם הנושא הזה ראוי לשיקול מחדש לאור העמדה של נתיב שיש כאן. כי אני לא חושב שזה הזמן לשנות. אני גם לא חשוב שהשתנה משהו מול המצב שהיה לפני חמישה חודשים או שישה חודשים וכו'. אנחנו כבר מזמן לא היינו בתקופה הראשונית אחרי המלחמה. אנחנו מבינים את כללי המשחק, אבל מצד שני מבינים גם מה המשמעויות של העיכוב גם באוקראינה וגם ברוסיה בהקשר הזה.

תודה.

אוקראינה אין דרישה. אין דרישה.

לא, אני יודע, אז אני אומר, כמו שבאוקראינה, למרות שהמצב השתנה אל מול היום הראשון של המלחמה, קיבלתם החלטה עדיין להשאיר את זה, אני חושב שגם ברוסיה, השיקולים שבגללם נתנו, הם תקפים. כמו שהם היו נכונים לפי שישה חודשים הם נכונים גם היום.

חבר הכנסת מזרסקי.

תודה אדוני יושב הראש. יש לי שלוש נקודות שרציתי לציין. קודם כל, לפרגן לנתיב שהצלחתם לקצר תורים לבדיקות הקונסולריות ברוסיה. זה מאוד משמעותי, משמונה או עשרה חודשים לצמצם לשבוע עד חודש ימים. שאפו. זה מאוד מקל על תהליך העלייה. אין ויכוח, נקודה שנייה היא שאין ויכוח שיש צורך להחזיר את הנוהל של "one stop shop", ולהקל על אלה שכבר הגיעו, שיקבלו שינוי מעמד וכל שירות משרד הקליטה, כל השירות במקום אחד. ולהחזיר את האפשרות שמשרד הקליטה ינפיק תעודות זהות יחד עם תעודות עולה בנתב"ג. ונקודה שלישית, אני חושבת שיש להכשיר ולתת יותר מידע למלווי עולים ברשויות המקומיות, שמשרד הקליטה ממן אותם, ואמור לתת הכשרה. וגם לתת להם מידע וגם לתת הנחייה שיוכלו לתת מידע למועמדי עלייה, לאלה שלא עברו שום תהליך, אלה שהיו אמורים להגיע במסלול "go/no go", ושהגיעו, שהם ידעו ללוות אותם ולא יסגרו להם טלפון ויגידו "אתם עוד כלום מבחינתנו, אין לכם שום מעמד ולא ניתן לכם שום מידע".

ברור.

אז אני חושבת שצריך לתת להם הנחייה ברורה שיתנו להם מידע. כי יש מקרים כאלה שאנשים נשארו ללא תשובות. תודה.

תודה. חבר הכנסת טייב.

אני רק רוצה לעלות אולי איזושהי נקודה לגבי האפוסטיל. אני חושב שההחלטה הראשונית שנלקחה לגבי רוסיה הייתה בעקבות הקורונה, אם אני זוכר נכון.

לא, לא. אולי לפני כן.

ככה זכור לי. משם התחיל כל הדיון. ולכן, אני חושב שכן יש, בשונה מכל מה שאנחנו מדברים פה - - -

לא.

אני חושב שכן יש שוני בנתונים בין מה שהיה בקורונה, שחלק מהמקומות היו סגורים ולא הצליחו להוציא את האפוסטיל, ולכן אחרי זה נכנסו למלחמה ואז משרד הפנים, תקן אותי אם אני טועה, אני חושב שמשרד הפנים התחיל עם הנוהל הזה בעקבות אותה החלטה שנלקחה אז בקורונה. אבל עוד פעם, אני חושב, זו נקודה אחת. הנקודה השנייה היא לגבי סידור מעמד. תראה, אני חושב שהדברים פה נאמרו. אין ספק שהכוונה היא כוונה טובה. כוונתכם רצויה, אבל לצערי, מעשיכם אינם רצויים. בסוף ,יש פה פגיעה ישירה בעולים. אין לי ספק שזו לא כוונת השר ולא כוונת המנכ"ל ולא כוונת המשרד. אבל בסוף, יש פה איזשהו נתון, והנתון הוא שכן נפגעים אלפי עולים. ולכן, תשקלו. בעקבות כך שיצאתם למרתון דרכונים, תצאו למרתון סידור מעמד בלי קביעת תורות. לפתוח בשלושה מחוזות בישראל אפשרות שהעולים יוכלו להגיע ולסדר את הסיפור הזה של המעמד. אפשר מעכשיו לעשות את זה, לווסת חלק מהעובדים ולסדר את הנושא. אנחנו מדברים על סך הכל של 20,000 עולים. הסיפור הזה, תוך שבועיים או שלושה יכול להיות מאחורינו. חבל, לדעתי, פשוט להתחרבש עם הסיפור הזה.

תודה. חבר הכנסת, שטרן, רצית משהו?

כן. אני חושב, אני מבין את המצוקות מול הדרכונים. אני חושב שההחלטה החותכת היא טעות. גם בהיבט, אולי לא בהיבט הטכני אבל בטח בהיבט של המסר. זאת אומרת, אם אני משלב את כל הרעיונות שעלו פה, אז אני חושב שהעניין של כשאתה דוחה מישהו אז לתת לו תאריך, כמובן קרוב ככל האפשר, משתלב יחד עם זה שחלק לא הייתי דוחה. זאת אומרת, גם אם צריך לתת עכשיו "בוסט" גדול לנוכח המצוקה הקשה מאוד בדרכונים, כדי שלא יהיה מסר שהוא חשוב, אני חושב, למדינה, שגם עלה פה מכמה מקומות, של לא רוצה להגיד, אבל במידה מסוימת, טיולים לפני עלייה. בהקשרים האלה. אני חושב שעצם זה שזה נחסם פיזית, מעשית, לצד אחד לטובת האחר, אני חושב שכמסר הוא מסר לא נכון. אני לא חושב, אני לא מתעלם מהנתונים ואני, הלוואי ויושב ראש הוועדה צודק, אני מכיר את השינוי שנעשה פה בכנסת, ממתי מקבלים את סל הקליטה. אני חושב שאנחנו צריכים להסתכל עליו. אני אומר גם ליושב ראש הוועדה, אנחנו צריכים להסתכל עליו. אנחנו נלחמים בחירוף נפש דרך כל היוזמות על סעיף הנכד. ולכן, אני חושב שכשהנתונים האלה הם של 50% שלא נשארים פה, זה לא בדיוק משרת אותנו ברצון שלנו, כמובן, שלא יעזו לגעת בסעיף הנכד. וזה מעורר, אני מודה, שאלות על המניעים, שאני חושב שלא נכון שנתעלם מהם. תודה.

תודה. עורך דין ליאור ברס. ממש בדקה.

בקצרה. אני פשוט, אני יודעת שהדיון עוסק בביטול נוהל החירום ובאופן טבעי בכל העניין של עלייה, אבל כן עלה פה העניין של סגירת הלשכות וסגירת מחלקות אשרות בכל הלשכות בארץ עד לתאריך לא ידוע, זה על פי הודעות בכתב שיש לנו שהעברנו לוועדה. אני מרגישה שהדיון בוועדה הולך פה לכיוון של פתרון לעולים בלבד, ואני רוצה להתריע שהדבר הזה הוא לא יעלה על הדעת לעשות איפה ואיפה בין זכויות של אזרחים. אין הבדל, מבחינתי, בין הזכות של אזרח לקבל דרכון ובין הזכות של עולה לעלות לישראל ולהתאחד עם העם היהודי, ובין הזכות של אזרח ישראלי לשהות בישראל ולממש את חיי המשפחה שלו עם בן זוג שהגיע לפה וצריך עניינים של הסדרת מעמד. כל הזכויות האלה הן זכויות אדם. וזה לא ייתכן לעשות את האיפה ואיפה הזה, או רשימות של עולים, או רשימות של עולים מפה לעומת רשימות של עולים שלא נמצאים ברשימה. אני חושבת שצריך לקבל פתרון לעניין שירותים של אשרות, שזה שירותים שנוגעים בזכויות אדם של אזרחים ישראלים.

ברור. ברור.

ליאור, דווקא דיברתי על זה.

נכון. נכון. כמו שחבר הכנסת, אלקין, אמר בצורה מאוד יפה ואני מודה על זה. ורק, הדבר השני שרציתי להגיד, לגבי אינטר-ויזה, אלעזר שטרן, חבר הכנסת, אתה שאלת מספרים ואני רוצה להגיד שמבחינת תיקי איחוד משפחות, לפי נתונים של רשות האוכלוסין, מדובר על 40,000 תיקים. כולם צריכים, כל ה-40,000 האלה צריכים אינטר-ויזה, זכאים לאינטר-ויזה. זה משפחות ישראליות שצריכות לצאת לחו"ל שגם יוכלו לחזור, עם הילדים, שגם ההורה הנוסף יוכל לחזור מחו"ל עם הילדים שלו ועם אשתו. וזהו, תודה.

אני רק רוצה לתקן עוד פעם ולהגיד בפעם השלישית – 15 ביוני זה התאריך. זה לא לעולם, בסדר?

אתה תקבל עכשיו בסיכום. תודה רבה, אייל, בבקשה.

טוב, איך שאמרתי, זה שכרגע נותרו שלושה שבועות למבצע הדרכונים. אנחנו נבדוק לגבי פתיחת מספר לשכות לעולים ולמבקשי מעמד וכו'. זה משהו שצריך לבדוק. עוד פעם, כי היסטנו באמת את כל הכוח לעבוד בנושא הדרכונים. אני יודע שזה מפריע, אני, שלא תטעו פה, אנחנו ישבנו ודיברנו הרבה וחשבנו, ובתוך הרשות עם העובדים וכו', ואנחנו מבינים את הכאב ומבינים את הרצון וכו'. בסופו של דבר, השמיכה היא מאוד מאוד קצרה ואיתה אנחנו משתמשים לכל השירותים שאנחנו נותנים. היינו שמחים אם השמיכה קצת הרבה יותר עבה ויותר, שנוכל לתת את כל השירותים במקביל. זה עדיין לא אומר שאנשים צריכים להיפגע מזה. אני יודע שאנשים נפגעים מזה כרגע. בנוסף לצעדים שאמרתי אנחנו נעשה אצלנו שיעורי בית ונבדוק איפה אולי אפשר כן לפתוח כמה לשכות כדי שנוכל לתת שירותים לעולים, בהנחה וזה לא יפגע במבצע. עולים ובני זוג ובדיוק מה שאמרת, בסדר? עוד פעם, אנחנו מבינים הכל. השאיפה שלנו היא תמיד לתת שירותים לעם ישראל, לאזרחי ישראל, לכולם באופן שווה. אבל, עוד פעם, אנחנו מדברים על זה שבסופו של דבר יש שמיכה קצרה. יש X משאבים שאיתם אנחנו צריכים לתת שירותים ל-10 מיליון אזרחים, פלוס עוד מיליוני תיירים שמגיעים לפה. זה מה יש כרגע, חבר'ה. אנחנו מבינים את הבעיה.

אם הייתם עושים הנחיות מראש היה אפשר באמת - - -

סליחה. סליחה.

היה, יש הנחיות. זה, אני אראה לכם אחרי זה את ההנחיות. את מוזמנת להישאר, אני אראה לך מה הוצאנו. הנה זה פה יושב לי בטלפון, את מה שהוצאנו לזה. פרסמנו. וזהו, עוד פעם, אנחנו נשמח לראות עולים בישראל, ושיגיעו כמה שיותר עולים ולעזור להם, ונשמח לתת שירות לאזרחים. זאת המטרה שלנו והשאיפה שלנו.

תודה. תודה על ההשתתפות בדיון לכולם. אני, לצערי, כנראה שזה לא הדיון האחרון, ואנחנו עוד נעשה פה בעניין הזה דיוני מעקב, כי יש כמה דברים שהם לא מקובלים בעליל. אני אומר את זה לך, אני אמרתי את זה לשר ואני אומר את זה גם כלפי משרד המשפטים. אני חושב שההחלטות שהתקבלו פה הן נוגעות באי-סבירות קיצונית. אי אפשר להשאיר את אזרחי ישראל בלי שירותי קונסולריים. לא יודע אם קונסולריים, שירותי אשרות בכלל. אי אפשר לייצר מצב שבו לא ניתן פתרון והפתרון היחיד הוא להגיד לי "יהיו מיילים שאפשר לפנות אליהם", זה לא פתרון. אני אומר, זה לא פתרון. עכשיו, צריך גם להודות על האמת. נאמר פה בוועדה לפחות, נאמר שייסגרו רק 4 לשכות, דה-פקטו נסגרו כל הלשכות לפניות בנושא אשרות. עכשיו, מה שצריך לייצר, ופה אני מצטרף גם למה שגם, אמר את זה חבר הכנסת אלקין, זה נכון שהשמיכה היא קצרה, אבל צריך לתת לכל אחד את הזמן שהוא יכול להתכסות בשמיכה הזאת קצת. אז יכול להיות שיהיו יותר תורים. זה ברור שרמת השירות תרד. אתה יכול לתת יותר דגש על דרכונים. אתה לא יכול לסגור שירותי אשרות במדינת ישראל. אין מצב כזה, כי זה לא שאתה אומר לאנשים "יש לכם תור לעוד חצי שנה", אתה אומר להם "אין לכם תור, אין לכם, נדבר בעוד חודש ונראה מה קורה".

שחלק מזה, אחד לא קבעו תורים מחדש, דבר שני, כמו שנאמר, גם נוצר מצב אבסורדי. אם קבעו לי תור לפני שלושה חודשים, קבעו לי תור ל-16 ביוני אז אני מסודר, אבל אם היה לי תור ל-15 במאי, אז אני כבר אקבל את התור שלי לספטמבר. וצריך להבין מי האנשים שנשארים בלי השירות הזה. בסופו של יום, לא מעט מהאנשים האלה זה אנשים שמדינת ישראל אמרה להם "בואו לפה, נעשה לכם פה את הליך שינוי המעמד", הביאו את כל המסמכים, עברו את המנגנון של "go/no go" בנתיב, אמרו להם "יש לכם go", ומפה ואילך הם הולכים הלאה. בעיני, העובדה שמשרד העלייה והקליטה לא שותף בתהליך, זה פגם. לא יכול שבתהליך כזה משרד העלייה והקליטה לא שותף. העובדה שמשרד העלייה והקליטה לא צועק על איך לא שיתפו אותי, מצביעה גם על אובדן דרך גם שם. אני אומר דרכך למנהלים שלך. בעיני, לא ראוי שבאירוע הזה, מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, שר העלייה והקליטה לא מצלצלים בפעמונים. הפעמונים האלה היו צריכים לצלצל כמו שאנחנו שומעים עכשיו ממשרד העלייה והקליטה. אתם הורגים פה את העולים. החבר'ה האלה שנמצאים פה וממתינים לשינוי מעמד, מחר בבוקר הם הלקוחות שלכם. הם הלקוחות שלכם. אם את תקבלי לקוחות אחרי ארבעה או חמישה חודשים שהם היו פה בלי פרנסה, בלי לימודי עברית, הם כבר, זה כבר לא אותו דבר כמו להתחיל לטפל בהם מהרגע הראשון שהם הגיעו, בטח כשאנחנו מדברים על קליטה ישירה.

יתרה מזאת, אני אומר את זה שוב, עמדת משרד החוץ כעמדה, לא הובאה בדיון. היה כתוב, הייתה שאלה לקונית – כמה זמן לוקח לקבוע תור. אבל דה-פקטו, המצב ברוסיה ובלרוס לא השתנה ממה שהיה כשהתקבלה ההחלטה לפטור מאפוסטיל. לכן, הבקשה שלי אליכם היא כזאת: אחד, לשקול מחדש את הנושא של ביטול ההקלה לגבי האפוסטיל לרוסיה ובלרוס מהטעמים הברורים שהמצב שם לא השתנה, ואני לא צריך להרחיב את הנושא הזה, אני חושב שאתה מכיר מספיק טוב על מה אני מדבר, ויש פה דברים שאנחנו לא רוצים שיהיו בפרוטוקול שהוא פרוטוקול פומבי. זה אחד. לכן, אני מבקש לשקול מחדש את הבקשה הזו, יש לנו עוד עשרה ימים לטובת הנושא הזה. דבר שני, אני מבקש שתשב, באמת ברמה של מנכ"ל רשות האוכלוסין מול מנכ"ל משרד הקליטה. תפתרו את הסוגייה הזו לגבי השירותים לעולים. יש עדיין שלושה מרכזי "one stop shop" של משרד העלייה והקליטה. אין שום סיבה שהם לא יקבלו גם את עולי רוסיה ובלרוס. אני אומר את זה דרכך, קל וחומר אם מספר הטוענים הולך ויורד. זאת אומרת שאתם נמצאים בהליך של סיום המצב הזה, או צמצום שלו. אז אדרבא ואדרבא, צמצמתם לשלושה מרכזים. בסדר, לא לסגור לגמרי לרוסיה ואוקראינה, כי השארתם את האנשים האלה בלי שום פתרון. ואז אל תשלח אותם, תפנה את העולים הפוטנציאלים האלה לשינוי מעמד למרכזי ה-"one stop shop", ואז תוכל לפתוח עוד כמה מחלקות אשרות ברחבי הארץ שיתנו את השירותים שנדרשים לטובת אזרחים על כל הבעיות שיש להם, שהן בעיות שהן לא רק של עולים שעושים שינוי מעמד. ובבחינת זה נהנה, וזה לא חסר.

אני רק רוצה להגיד שישבנו הבוקר ואפילו תרמנו 8 תקנים, מה שאין לנו, לדבר הזה.

אתם לא מצליחים לגייס לתקנים שלכם. זאת הבעיה. מלכתחילה אני חושב שהיה נכון עוד אז לעשות את זה, עוד דיברנו על זה גם אז, שהם יקבלו את האפשרות לעשות את זה ולהקל עליכם. אבל לא משנה. לעניין עניינים טכניים, כן מייל נשלח למשרד המשפטים מהוועדה ביום רביעי בערב, ב-21:52.

אני קיבלתי אותו בעשרה לאחת-עשרה.

בסדר, חשוב לי שהוא יהיה פה - - -

אבל עדיין אנחנו מדברים על יום עבודה אחד - - -

רגע, סליחה. לא, אין לי טענות.

פנינו אל - - -

אני לא סופר לך את הימים. אני רק אומר למען הפרוטוקול, המייל נשלח ביום רביעי בערב גם אליכם וגם למשרד הקליטה. קיבלתם אותו יחד, זה אותו מייל שהתקבל אצל שניכם.

ועדיין, יום אחד שבמהלכו עשינו בירורים - - -

על זה אין לי טענות. לא באתי אליכם בטענות על הבירורים שעשיתם. רק להגיד שהמייל נשלח במועד. עכשיו, לגבי המספרים, אלעזר. אי אפשר מצד אחד להגיד לאנשים "תבואו ותעשו עלייה למדינת ישראל", וכשהם מגיעים לכאן להתחיל לטרטר אותם ולא לאפשר להם להתפרנס, ואחר כך, אני רואה בזה, כשעולה עוזב, עוד פעם, שוב אני עם הכובע הקודם שלי במשרד העלייה והקליטה, זה פאול שלנו. זה סימן שלא קלטנו אותו כמו שצריך. הרי, מה קורה? היום עולה שמגיע לישראל לא יכול להיכנס לאולפן, יש פה תור לאולפנים של למעלה מחצי שנה, הוא לא יכול ללמוד עברית, ועדיין משרד האוצר, משרד הקליטה ומשרד החינוך לא סיימו את הסכם השכר למורים באולפנים כדי לסיים את הגיבנת הזאת. תבין מצב שאתה פוגש עולים שעלו לכאן, שאלת על רישיון הרפואה, עם 14 שנות ותק ברפואה, קרדיולוג, רופא פנימי, רופאים שיכולים תיאורטית לקבל את הרישיון מיידית, ברגע שהם סיימים קורס עברית. הם כבר חצי שנה בארץ, לא נפתח להם עדיין קורס עברית, אז הם עובדים כמחסנאים באשדוד בנמל. אז לחשוב ולבוא בטענות לאחד כזה שאומר "תשמע, בגרמניה מחכים לי, מבקשים ממני רק תבוא, יתנו לי הקלות הרבה יותר גדולות". אז אנחנו נמצאים, צריך להבין שאנחנו נמצאים בעולם שאנשים לא יישארו פה בלי פרנסה.

מהצד השני, כשבא מישהו ונכנס לפה להליך של שינוי מעמד ועכשיו הוא צריך לחכות פה ארבעה או חמישה חודשים, בלי יכולת להתפרנס, בלי יכולת ללמוד עברית, בלי יכולת לקבל סיוע ממשרד העלייה והקליטה, הוא ילך. יתרה מזו, החל מהאחד בינואר, העולים מרוסיה ואוקראינה כבר לא מקבלים את אותו מענק הסתגלות שדיברנו עליו כדי לאפשר להם לעבור את התקופה הזאת. זאת אומרת, כל האמצעים הם כאלה, אני אומר את זה שוב, לא לך, בעניין הזה כממשלה, כל, אתה יורה כרגע מכל התותחים "רק אל תבואו". וזה נכון לגבי עולים מרוסיה ואוקראינה וזה נכון גם לגבי עולה מברזיל שהבאנו בתחילת הדיון. בסופו של יום אנחנו צריכים לבדוק וצריכים לעשות את כל הבדיקות ושיש את כל המסמכים, אבל ברגע שבן אדם זכאי מחוק השבות, הוא זכאי מחוק השבות. ולכן, את הוויכוח על אם מישהו רוצה לשנות את חוק השבות זה ויכוח אחר. אבל, מהרגע הזה, אני חושב שאנחנו צריכים פה לתת זמינות. לכן, אני מבקש מכם, אחד, זה לקבוע תורים חדשים לכל התורים שנדחו באופן יזום. ולקבוע את המקומות, כמו שאמרתי, בן אם זה במשרד הקליטה, אני חושב שהעדיפות היא ה-"one stop shop" במשרד הקליטה, ואם לא, לתת את הפתרון בלשכות רשות האוכלוסין. ולפתוח עוד מחלקות שנותנות אשרות. אחרי אישור התקציב אנחנו נבצע ישיבת מעקב כדי לראות איפה אנחנו עומדים. וגם שאולי בלב פתוח ונפש חפצה תשקלו מחדש את נושא האפוסטיל – להאריך את אותו אישור. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:29.