פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



41
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
29/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 54
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ט' בסיון התשפ"ג (29 במאי 2023), שעה 12:00

דיווח שר העלייה והקליטה חה"כ אופיר סופר על פעילות משרדו ותקציבו- על פי סעיף 123 ז' (1) לתקנון הכנסת

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
זאב אלקין
ולדימיר בליאק
אוהד טל
טטיאנה מזרסקי

יבגני סובה
משה סולומון

שר העלייה והקליטה אופיר סופר
אביחי כהנא - מנכ"ל משרד העלייה והקליטה

אולגה דדון - סמנכ"לית דיור, משרד העלייה והקליטה

אריק אוזן - סמנכ"ל תכנון מדיניות ותקציבים, משרד העלייה והקליטה

סיון גולדשטיין - סגנית מנהלת חטיבת רשויות ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה

קלאודיה כץ - מנהלת אגף א' תעסוקה, משרד העלייה והקליטה

אלה סבן - סמנכ"לית עידוד העלייה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה

ילנה איזנשטיין - ראש אגף, משרד התפוצות

דניאל בלנגה - רפרנט בטל"א, קליטה ועלייה באג"ת, משרד האוצר

קונסטנטין שוויביש - מנכ"ל איגום

ראובן שלום - מזכ"ל ההסתדרות הציונית העולמית

מרינה רוזנברג קוריטני - ראשת המחלקה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

נריה מאיר - ראש המחלקה לתפוצות, ההסתדרות הציונית העולמית

אלכסנדר גולדנשטיין - מנהל המחלקה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

ג'וש שוורץ - מזכ"ל הסוכנות היהודית, הסוכנות היהודית

שי פלבר - מנהל היחידה לעליה וקליטה, הסוכנות היהודית

אלעד מאיר - יועץ בכיר ליו"ר הנהלת הסוכנות, הסוכנות היהודית

שמעון שמילה - מנהל תוכניות תפעול ועידוד עלייה בסוכנות היהודית

סטפני שטראוס - מנכ"לית, ישיבה יוניברסיטי בישראל

יגאל שאלתיאל - מנהל אגף שותפויות ופרויקטים, אופק ישראלי - חברה לעידוד העלייה (חל"צ)

סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין - ראש המכון להגירה ושילוב חברתי, המכון להגירה ושילוב חברתי של המרכז האקדמי רופין

אריאל קנדל - מנכ''ל, ארגון קעליטה - עמותות הפועלות למען עולי צרפת

אוהד וייגלר - מנהל המחלקה למדיניות ציבורית, מכון "עתים"

בלה ליבוביץ' - ביתנו העולמי

אילן יצחק ברקל - ביתנו העולמי

ד"ר צילי אליצור נאה - מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי

שאול פרבר - יו"ר מכון "עתים"

חואן טייפלד - מנכ"ל עמותת "גבהים"

אליזבת אדל זלינסקי - פעילה חברתית למען עולים חדשים

אלכס ללוש - יו"ר אולפן שלי

יאיר סמוליאנוב - מנהל תחום קליטת עלייה, לובי המיליון

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

רעות חביב, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות



דיווח שר העלייה והקליטה חה"כ אופיר סופר על פעילות משרדו ותקציבו- על פי סעיף 123 ז' (1) לתקנון הכנסת

צהרים טובים לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, יחס עם שר העלייה והקליטה, חבר הכנסת אופיר סופר, בנושא פעילות משרדו ותקציבו על פי סעיף 123ז(1) לתקנון הכנסת. אני מקדם בברכה גם את השר, גם את המנכ"ל, גם את חברי הכנסת שנמצאים כאן. אני מראש מתנצל, לי יש בעיה קצת - - -

יש פה הרבה סמנכ"ליות שאתה חושב שהן חברי וועדה, אבל הן לא חברי וועדה, הן פשוט נמצאות פה כל השבוע, אבל הן סמנכ"ליות.

אין הרבה משרדים שיש להם וועדה שלהם.

אין הרבה משרדים שיש להם וועדה שלהם מהאופוזיציה.

בעלייה וקליטה אין אופוזיציה וקואליציה, לפחות לטעמי. אבל, התחלתי בלהגיד שיש לי בעיה. למה יש לי בעיה? אחד, כי אנחנו באמת חברים, ואני מאוד מאוד אוהב את חבר הכנסת סופר ברמה האישית, אבל כן יש לי לא מעט טענות שבאות לידי ביטוי, בין היתר, אני חושב שזה בגלל מדיניות ממשלתית. לעיתים זה גם כשלא רוצים להגיד את המדיניות הממשלתית. אני חושב שיש כמה החלטות שהממשלה קיבלה, בין במודע ובין שלא במודע, שמבטאות כאילו לא רוצים עלייה ממקום מסוים או כאילו מתעדפים אזורים מסוימים על אחרים. אני חושב שזה מסר לא טוב. אני מקווה, ואני שופט לכף זכות, אני מקווה שהוא לא נכון גם. אבל, ככל שהוא נכון, אני חושב שגם הדבר האמיתית הוא להגיד - חבר'ה זאת האג'נדה שלנו וזאת המדיניות, מאשר לנקוט בצעדים אחרים.

אני דווקא מתחיל בבקשה, יכול להיות שתקבל אותה ויכול להיות שלא. אבל, בהמשך לדיון הקודם שקיימנו כאן, בנושא הנוהל של עלייה ממדינות רוסיה, בלרוס ואוקראינה. צמצמתם את מרכזי ה-"One Stop Shop" במהלך שאני חושב שהוא גם מובן ניהולית, אבל צמצמתם אותו גם ברמה כזו שהוא לא מקבל יותר את העולים מרוסיה ומבלרוס. מה שקרה, ויצר מצב שהחל מה-16 באפריל, מסתובבים כמה ננשים שהגיעו במנגנון ה-"Go/no-go" שהוא מנגנון שעובד, ממשיך לפעול, ממשיך לעבוד. ואגב, גם מסתבר שהוא נדרש בחל מהמקרים. אבל, אין להם שום מענה כי למשרד הפנים הם לא יכולים לפנות בגל מבצע הדרכונים, ואליכם לא יכולים לבוא כי אתם סגרתם את השירות הזה, ואז הם נמצאים פה בלי ביטוח רפואי, בלי יכולת להתפרנס ולעבוד. כשבסוף, הרי, בסוף התהליך הם הקליינטים של משרד העלייה והקליטה. ולכן, אני חושב שדווקא נוכח העובדה שהפעילות אצלכם שם גם ככה לא בעומס כבד לפי מה שהבנתי, אני אשמח אם תיתן את המענה הזה, ואז בעצם נפתרה הסוגייה. היא צומצמה נוכח זה שצמצמתם את מרכזי ה-"One Stop Shop" אבל, יש מענה לאנשים שלא ניתן היום ברשות האוכלוסין.

עסקנו כאן בהרבה מאוד סוגיות שבוודאי תתייחס אליהן גם בהמשך. גם בנושא המורים באולפנים, וגם בנושאים אחרים. יש, לצערי, נושאים שמתגלגלים כבר הרבה זמן כמו הסיוע בשכר דירה וצמצום משך הסיוע מחמש שנים לשלוש שנים. זה עלה גם, אני חושב, בדיון איתך. התחושה היא שהדבר פשוט לא מתקדם. זה משהו שרץ עוד מהכנסת העשרים-ושלוש. וכמובן, ביטול מענק ההסתגלות החל מ-2023 לעולים מרוסיה, אוקראינה ובלרוס, שיוצר באמת משבר מול המדינות האלה, שלעיתים, האנשים שבאים גם לא יכולים להוציא את הכסף שלהם בגלל בעיות בירוקרטיות כאלה ואחרות נוכח המלחמה. זהו. אני שמח לראות פה הרבה מאוד ארגונים והרבה מאוד אורחים שאני בטוח רוצים לשמוע אותך, ולשאול אותך. וכדי שגם נשאיר לנו זמן גם לחברי הכנסת להתייחסות וגם לאנשים מבחוץ, אז הבמה היא שלך. תנסה לעשות את זה כמה שיותר מתומצת באמת כדי שכל החברים והנוכחים יוכלו להתייחס.

מאה אחוז, תודה רבה, אדוני יושב הראש. תודה רבה לחברי הכנסת שמגיעים לכאן, בין אם חברי הוועדה ובין אם רואים עצמם מחויבים לנושא העלייה. תודה רבה לשותפיי היקרים מהסוכנות היהודית, מההסתדרות הציונית, ולכם, ארגונים יקרים שבסופו של דבר, המניע הוא בדרך כלל מניע וולונטרי, תחושת שליחות, וכל המשתמע מכך בהקשר של המשך היותה של מדינת ישראל מדינה קולטת עלייה, שהיא מהות חזון הציונות. וכמובן, תודה רבה לסמנכ"לים, לעובדי המשרד, שבאמת אני קצת מרגיש שלפעמים לוקחים לי אותם יותר מידי, וכמובן למנכ"ל המשרד, אביחי, שמאז הדיון הקודם התחלף מנכ"ל, וגם היינו כאן, מה שנקרא, בדיונים, מתחילת תהליך התקציב. ושבוע שעבר כבר סיימנו את תהליך העברת התקציב, וכמובן, כל הנושא של כתיבת התוכניות והלמידה. אפשר לומר שהוא יחסית די מוגמר, אבל יחס עם זאת אני אגיד שאני אדם שמאמין בלמידה מתמשכת תוך כדי, למידה אסטרטגית תוך כדי. זה לא אומר שמאבדים ומשנים את הכיוון האסטרטגי, אבל הרבה פעמים, בפעולה אחת כזו או אחרת, אתה יכול בסופו של דבר לגלות עולם מלא. ולכן, מבחינתי, הלמידה, היותי קשוב גם לדרכי פעולה וגם לקהלי יעד, מבחינתי זה עקרון שהוא יימשך, בעזרת השם, לאורך כל התפקיד.

אני בהחלט מתרגש, וכל יום שאני קם ואני חושב על כך שאני שר העלייה והקליטה, בסוף זו זכות גדולה. זכות גדולה להיות השר שאמון על תהליך כל כך חשוב, שמתרחש במדינת ישראל. מדינה שהיא בסוף הבית הלאומי לעם היהודי. ואין ספק שמה שאנחנו רואים לנגד עינינו זה המשך חזון שיבת ציון. אני אומר, כל אחד ייקח לעצמו את המילים "חזון שיבת ציון" ויסכים על לפחות 70% אני מאמין שאנחנו מסכימים, על ה-30% האחרים, אני משאיר את זה לכל אחד לקחת את זה לאן שהוא רוצה. ואני חושב שככה בכלל ראוי שנחייה במדינתנו. בסופו של דבר, חזון הוא חזון משותף, אנחנו מסכימים עליו כנראה ב-70%, ומה שאנחנו צריכים להסכים עליו ב-200% זה הכלים הדמוקרטיים, זה הכלים שאיתם אנחנו מנהלים את המדינה, ועליהם צריך לשמור. לפעמים יש לי תחושה, בטח כשראיתי אתמול את התקיפה של חבר הכנסת רוטמן, שאנשים שכחו על מה הם נאבקים וזה פשוט צורם ובוטה, לתקוף חבר כנסת בצורה הזאת כשהוא בא להביע את עמדתו, ועוד לקרוא לזה דמוקרטיה. אנחנו נחזור לסוגייתנו ואנחנו נחזור למשימה החשובה שבשבילה אנחנו התכנסנו.

אני, כן, אני נמצא עם חבר הכנסת, יושב ראש הוועדה, עודד פורר, גם הרבה נושאים שאנחנו מסכימים, אפילו ישבנו לפגישת עבודה לאחרונה ויש לנו הרבה שיחות, מה שנקרא, "סמול טוק", בפרסה ולפעמים גם במליאה. גם חולקים וגם מסכימים. ובסוף זו גם דרך ללבן ולדון בסוגיות מהותיות. אני אגיד שאת הביקור הראשון שלי לצורך עלייה עשיתי במולדובה, וזה היה דווקא בתור חבר כנסת. אחר כך צרפת, ארצות הברית, כנראה בהונגריה עוד פעם בתקופה הקרובה. לגבי, יש את המשלחת של המנכ"לים בהקשר של אתיופיה, לשם אני צריך להחליט. זה קשור לכל התהליך של הלמידה של האירוע המורכב הזה. אבל, כן, אני לא מפסיק ולא חדל מלגבש את המדיניות. ובסוף, בסופו של דבר, אדוני יושב הראש, השמיכה, תמיד היא קצרה. בסוף, הכספים הם, מה שנקרא, אתה צריך להחליט איפה אתה שם, על מה אתה מוותר ועל מה אתה לא מוותר. הייתי כאן בדיון, ודיברתי כאן, ואמרתי שאני מאוד מחויב לכל הסוגייה של השנה הראשונה. ודיברתי על הרעיון של למצוא פתרון בהקשר של הדיור. הייתי מאוד אופטימי בעניין הזה, חשבתי שיש לי גם במה להתעלות. לא חזרתי עם מלוא תאוותי בידיי בהקשר של דיוני התקציב. אבל, כן אני חושב שיש כמה דברים שבהם אנחנו מתקדמים.

ואני רק יכול להגיד שאת יתר הדברים, אני אפרט את העקרונות אבל המנכ"ל ייגע אחר כך בהמשך. אני כן יכול לומר שאנחנו בהחלט מנסים להתייעל. איני אומר חס וחלילה שדברים שנעשו עד כה במשרד הם לא טובים, אבל חובה עלינו להתחדש. חובה עלינו להתחדש בדיגיטציה בתהליך הקליטה. דיברת על המרחבים. הרי דנו בהקשר הזה של, כשאני הגעתי למשרד, אני אגע בנושא של ה-"One Stop Shop", כשאני הגעתי למשרד , אז אחד הדברים שנאמרו לי זה שחייבים לצמצם כאן ועכשיו. ואני אמרתי שאני מבקש ללמוד קצת. ישבתי ולמדתי, גם מנהלי מחוזות, והיו דיונים עם כל מנהלי המחרבים ועם עוד גורמים. וגם אנחנו שוחחנו בינינו, ושוחחתי גם כן עם הסוכנות ועוד גורמים נוספים, והתקבלה ההחלטה. אני, בסופו של דבר, לא יכול לראות את העובדים, אם זה מה שצריך, לראות את העובדים עובדים כל היום על הרגליים, ובסופו של דבר, את משימת הקליטה במהותה, שאינה מתמששות. ולכן, חשבנו לאור הנתונים ולאור הזמן, שיהיה נכון שאת הפעולות הפרוצדורליות, ואני ארחיב על זה אחר כך בהמשך, לצמצם יותר למינימום תחנות. שלוש תחנות. לנרמל את הקליטה, את תהליך הקליטה במדינת רוסיה. היו גם שני דיונים עם המל"ל, משרד החוץ, דיונים שהם יותר סגורים, הן בהקשר של פעילות הסוכנות והן בהקשר של המשמעויות של עומק הפעילות. ואני גם לא ארחיב על זה כאן, ואין זה המקום להרחיב. כל הדברים האלה בסך הכל הביאו אותנו למקומות האלה.

כשאני מסתכל על תמונת העולם, ועומד לנגד עיני שקף שאולי לא נעים לדבר עליו, אבל השקף נקרא שעון החול של ההתבוללות. ואני מסתכל על הקהילות הגדולות בעולם, קרי ארצות הברית וצרפת, ואני רואה את אחוזי ההתבוללות, ואני רואה את המגמה ואני מבין איפה זה יהיה בעוד כמה שנים. מבחינתי זו פצצה מתקתקת שאיני יכול להתעלם ממנה. איני יכול להתעלם ממנה כשאני מגבש את מדיניות העלייה והקליטה. עכשיו אני רוצה להגיד כמה דברים. אתגר הקליטה הוא אתגר משמעותי, ואני כל הזמן שואל את עצמי האם המשימה הראשונה שלי היא קליטה או המשימה הראשונה שלי היא עלייה. שאלה פילוסופית שאני בטוח שגם אתה דנת בה כמנכ"ל כשהיית מנכ"ל של המשרד, ואולי גם היום.

זאת שאלה שדנו בה מראשית ימי המדינה. שלח את העוזרים שלך לעשות חיפוש על פרוטוקול של ישיבת ממשלה 1949, ששר האוצר מבקש מראש הממשלה דאז דוד בן-גוריון, לצמצם את ממדי העלייה, כי אין מספיק כסף ואין מספיק משאבים כדי לקלוט. והוא, בלשון עדינה, מקבל על הראש מבן-גוריון, לגבי המשמעות של העלייה לישראל והחשיבות שלה, ומה שנקרא, אי אפשר להפריז אפילו בעד כמה החשיבות של העלייה לכאן, ועם הקליטה, צריך לעשות עוד מאמצים. הוא לא היה מוכן לצמצם בשום שלב. אני חושב שזה הדבר המשמעותי.

לא, לא.

הוא אמר – אנחנו לא נצמצם את ממדי העלייה לישראל בגלל שעכשיו הקליטה היא - - -

אז לא זה מה שאמרתי. אני אמרתי רק - - -

לא, זה הדיון. ציינת את הדיון שהוא דיון שהתקיים אז.

שמת פוקוס, ובתשובה למה שאתה אמרת, אני אגיד מה שאמרתי אתמול. הייתה לי הפגנה מול המשרד בהקשר של החבר'ה של מה שקשור, מה שנקרא, מבצע "צור ישראל" - המשך העלייה מאתיופיה, שאגב, היא לא נעצרה מאדיס. היא לא נעצרה. ההחלטה תימשך. בהקשר של מימוש האופציה, כשאני שואל את עצמי, אוקיי, מישהו קבע מספר, ועל סמך מה הוא קבע. המספר הזה יסיים את האירוע או לא יסיים את האירוע. אמרתי ואני אומר שזה לא פשוט. אנחנו לפעמים נדרשים לענות תשובות שהן לא פשוטות. אבל, אני מאמין שכשאתה אומר אותן ממקום אמיתי , אז הן גם נשמעות. אמרתי שהדלתא בעניין הזה יכולה להיות בין העלאה של מספר מאוד מאוד מינימלי, לבין העלאה של כולם בשבוע. זו הדלתא. אני מגיע הכי פתוח לאירוע הזה. הכי פתוח, קרי, ויהיה פה תהליך מבחינתי, שאני עדיין לא אפרט אותו, אבל אני בונה אותו, שהוא יהיה תהליך מקצועי וערכי, ואני מגיע הכי פתוח לעניין הזה. וכשנשאלתי, אמרו לי "אין לך תקציב". אמרתי שתקציב לא יהווה חסם לעולם לעידוד עולים יהודים במדינת ישראל. זהו. זה מבחינתי העניין.

עכשיו אני רוצה לומר, אתגרי הקליטה הם רבים. האתגרים שהמשרד מתמודד איתם הם רבים, לכולנו מוכרת הסוגייה של העברית. אני גם מבין, גם לו הייתי מנכ"ל של חברת, או יושב ראש חברת היי-טק פרטית, לא ברגע משנים תרבות ארגונית. לא ברגע בונים דברים. וגם צריך לדעת לא להרוס דברים טובים. לא בונים בית כנסת אחד, לא מחריבים בית כנסת עד שלא בנית בית כנסת אחר. הגישה היא בסוף גם שמרנית, והיא גם גישה שחושבת קדימה והיא גם גישה שמנסה להיות פורצת דרך. ואני אומר בהקשר הזה, אני הייתי שמח אילו האולפנים הממשלתיים היו חונים אצלי במשרד. אמרתי את זה ביום הראשון, ניסיתי לפעול בעניין הזה. יש טענה, שכיוון שמדובר בסוגייה פדגוגית, אז ראוי שזה יישאר במשרד החינוך. אני, בתור שר העלייה והקליטה, כיוון שמדובר בסוגיה לא פדגוגית, אלא ראשונה במעלה בהקשר של קליטת עלייה, ראשונה, כן? רוצה שזה יהיה אצלי. האם אני אצליח להביא את אליי או לא אצליח, כנראה, טוב אני לא רוצה להגיד "כנראה", סוגיה מורכבת. אני כן פועל בעניין הזה שלשיפור התנאים, ואני נמצא בעבודה בעניין הזה הן מול משרד האוצר והן מול למשרד החינוך. אני יודע שאמרתי את זה לפניכן אבל אני מקווה שהבשורה תגיע בפחות מ-14 יום. בסדר? זו הציפייה שלי וזו הכוונה שלי.

לצד זה, כפי שנהגנו בעבר, שהבאנו 20 מיליון שקלים לקידום האולפנים הפרטיים, אנחנו גם מבצעים עבודת מחקר עם חברה מקצועית שמייצרת אלטרנטיבות, ואנחנו נשיק רפורמה, בעזרת השם, בהקשר הזה של כל מה שקשור לסוגיית לימוד העברית. שבוע שעבר נפגשתי עם כמה מדענים חוקרים, ואני רואה שאחד המדענים החוקרים מדבר "פרפקט" ביחס לחבריו. שאלתי אותו את השאלה ואחר כך, אחרי שישה שבעה מדענים עוד אחד, ושאלתי אותו את השאלה. הם אומרים לי "השר, הבנו שאתה תקעו על העברית, מה הסיפור?", אז אמרתי שכן, סוגייה שמעניינת אותי. ואני לא מפסיק לחקור אותה, והמנכ"ל שלי על זה, ואנחנו נפתח ונגיש מנעד רחב, ורסטילי. ההבנה היא ש-500 שעות זה לא מספיק, צריך 800 לפחות. ההבנה היא שצריך "אונליין", ההבנה היא שבסוף לא לכולם מתאים את אותו אופן ואותה צורת למידה. וכן יש דברים שכבר התחילו לפתח, כמו למידה טרמינולוגית שעושים בהסתדרות הציונית שם כבר בערים. ואגב, בסוף, הלמידה בעברית היא כלי לעידוד עלייה מספר אחד. גם שכשאנחנו מדברים במושגים של קליטה, זה אפרופו השאלה הקודמת שדיברנו, כשאנשים מסתכלים בואך ישראל ושואלים "מה קורה כרגע במדינת ישראל?", אז זה כלי עידוד העלייה מספר אחד. ולכן, כן נכון ומאוד ראוי להשקיע בסוגייה הזאת של הקליטה. ועל כך אחר כך ימשיך אחר כך המנכ"ל.

סוגייה שבה לא הבאנו הישג כרגע, הסוגייה של הדיור. אני דיברתי על השנה הראשונה, ואמרתי שאני רוצה, ושיתפתי אותך גם בעניין הזה שהיה לי מאוד חשוב לנסות לדחוס את זה, ולצערי בדיונים מול האוצר לא הצלחנו. כן הצלחנו להגיע לסיכום שיהיה צוות שיעסוק בסוגייה הזאת, ואני לא מתכוון שימסמסו לי את זה כוועדה בהמשכים. וגם בעניין הזה, יציג אחר כך המנכ"ל את העניין הנוסף. סוגייה שלישית זו הסוגייה על כל מה שקשור לליווי האישי, לליווי הפרסונלי. בסופו של דבר, כשעולה מתחיל לגלות התעניינות, והוא חווה, מה שנקרא, "וכנו-קרטיה", ופחות חווה את הפרסונליות, פחות חווה את הליווי האישי, וזה למה היה חשוב לי שהמרחבים, כן? יעבדו ויהיו בשטח. אבל, זה לא מתאים. אני אגיד כך – זה מתאים אולי, מה שנקרא, אבל תסלחו לי על המילה, זה טיפה "old fashioned" (מיושן). אנחנו פשוט הולכים בהרבה מקומות, גם בחברת חשמל, גם בבנקאות, להרבה יותר דיגיטציה, להרבה יותר שירותים "אונליין", אבל זה מתאים לצעירים. אז כשאמרתי, גישה שמרנית מצד אחד, ומצד שני פורצת דרך. אנחנו מדברים על פיתוח של כל הנושא של הליווי האישי. זה לצד אחד. מצד שני, אני לא אומר לרסק את המרחבים, כי המרחבים האלה חשובים לי. כי בסופו של דבר, אל מול העולים, כרגע, בטח המבוגרים שבהם, הם צריכים שהם ירימו טלפון וידברו בשפה שלהם, ויהיה מישהו שיענה להם לגבי כל התחומים. כן. ואתה שואל אותי האם הפרויקטורים כולם הם "פרפקט"? אז אני אומר שלהערכתי 50/50. 50 משרתים את המטרה הזאת ו-50 משרתים מטרות אחרות. אני לא מוריד את הפרויקטורים. אני בוחן, ואנחנו נתחיל לנהל תהליכים מול הסוגייה של הפרויקטורים.

עד עכשיו הייתה מניעה משפטית שהפרויקטורים לא יעבדו אצלנו. אבל, היום אנחנו מצאנו לכך פתרון, ואנחנו גם נקיים כנסים בעניין הזה. אנחנו נלווה את העבודה של הפרויקטורים יותר מקרוב, וכבר היום בבוקר הייתה פעולה שנעשתה במשרד בהקשר של שיפור השירות, וגם על זה ירחיב המנכ"ל. סוגייה חשובה ומשמעותית , זה קליטת בני המנשה. קליטת בני המנשה, אמנם מדובר בקהילה קטנה מאוד, רק אנחנו יודעים שבהקשר הזה, עם בעיות, עם אתגרים מאוד קשים בהקשר של הקליטה החברתית. משנה למנכ"ל שלי, המשימה הראשונה שלו בעניין הזה. והוא די סיים את העבודה מול המנכ"ל, צריך לסיים אותה מולי, מה שנקרא. אבל, המנכ"ל, ירצה וירחיב על זה במספר מילים, זה קליטת בני המנשה. שקליטת בני המנשה תהיה איכותית, ולמזער את כל האתגרים הלא פשוטים שאנחנו נמצאים מולם. בהקשר של עידוד העלייה, אני לא חושב שאף תקציב של שלושה או ארבעה מיליוני שקלים, בסופו של דבר, יעיף את העלייה קדימה או יעודד את העלייה. מה כן? קודם כל, לצערנו, גם המחקרים מראים את זה שבדרך כלל גורמי הדחיפה זה כלכלה, זה אנטישמיות, ובעניין הזה אנחנו, רפרופו מדיניות משתנה, צריכים להיות ערניים לגבי מדינות כאלו ואחרות, והתהליכים הכלכליים שמתרחשים שם. ואפרופו להיות פתוח ולחשוב ולמצוא כל הזמן את השינויים. וגם מלחמות. מה כן אני חושב? שאנחנו צריכים לייצר תשתית לעלייה.

אני נותן כאנלוגיה, כשהייתי מ"פ, ראיינתי את כל החיילים שלי, כי ידעתי שהשליש, כל פעם אומר "תשלח את החייל הזה לכאן, תשלח את החייל הזה לכאן, תשלח את החייל הזה לכאן". אני צריך להיות מוכן – את מי אני שולח לאן. אני צריך להיות מוכן שמדינת ישראל תהיה ערוכה לקלוט עלייה. ונתתי את הנתונים, גם על הירידה במדינות המערב, גם את האנטישמיות, וגם אני אומר – שעון החול של ההתבוללות, שבעיני זו פצצה מתקתקת בהקשר הזה. כי אנחנו יודעים, כשאנחנו מדברים על 90% התבוללות זה אירוע אחד, ויש לנו אתגרים פה במדינת ישראל, וכולם מדברים עליהם ומכירים אותם. סוגיית הגיור, זה דבר אחד. וכשאנחנו, אני רוצה למנוע את זה. להקדים את זה מבעוד מועד.

עוד דבר. הנושא של קליטת צעירים. אני רוצה לתת דגש, נותן דגש, על קליטת צעירים. כשאומרים שקשה לקנות דירה במדינת ישראל, קשה לקנות דירה במדינת ישראל גם לצבר שגדל פה, בין 18 וגדל פה 80 שנה, עדיין קשה לו לקנות דירה בישראל, נכון? אז גם לעולה שעולה לארץ אז יהיה קשה בגיל 18. ככל שהם יעלו בגיל צעיר יותר, לצורך העניין בגיל הזה, אז ההתמודדות שלהם תהיה יותר קלה. זה שונה כשעולה עולה בגיל 40, עם ארבעה ילדים, כשהוא צריך לשנות קריירה, כשהשפה כבר, אתגר השפה הרבה יותר קשה. הרבה הרבה יותר קשה. ולכן, הנושא של קליטת צעירים הוא דגש. והצוותים אצלנו במשרד נותנים על זה דגש מאוד מאוד משמעותי. יש פה עוד כל מיני פרויקטים אחרים, דיור ישיר שדיברנו עליו, ואחרים. יש דברים שלא מדברים עליהם בוועדה. זהו. עד כאן הדברים שלי. המנכ"ל ייתן איזה "בריף" קצר, ואחר כך נתקדם מבחינתי.

אוקיי. אז היקפי העלייה בעשור האחרון, אנחנו רואים את שנת 2022 כשנה משמעותית מאוד בהיקפי העלייה. ושנת 2023 ממשיכה להיות שנה משמעותית. אני אומר, אפרופו הדיון שבטח נדבר עליו גם עוד מעט, אנחנו רואים חזרה גם בחודש מאי, אנחנו צופים שיסתיים ב-4,000 עולים לפחות. כאשר בחודשים ינואר, פברואר, מרץ, ראינו מעל 6,000 עולים בכל חודש. ובאפריל ירידה גם בגלל החגים. אבל, אנחנו רואים שוב מגמת עלייה ושימור על הדבר הזה. הצפי שלנו הוא ל-55,000 עולים בשנת 2023. צריך להגיד, ביחס לשנה רגילה של עלייה, ובשנים הרגילות של 25,000 עד 30,000 עולים בשנה, אנחנו עדיין, אני אומר זה פה לנציגים של האוצר, צופים דרמה גדולה בהיקפי העלייה ובמי שאנחנו צריכים לטפל בו במדינת ישראל. אנחנו כמובן שמחים על כך. לעומת זאת, שקף הבא, אנחנו רואים ירידה בכמות העולים ממדינות המערב. אני אומר את זה, אפרופו החלק שנגיע בנושא עידוד העלייה, אנחנו רואים את זה כבר עקבי בשנים נוספות. היה בקורונה איזושהי עלייה, אבל היא הייתה חד-פעמית, ואנחנו רואים ירידה ממדינות המערב בהיקפי העולים. כמעט מכל המדינות.

איזה אחוז זה מסך העלייה, אדוני המנכ"ל? מתוך סך העלייה בשנים האחרונות, העלייה ממדינות הערב?

אתה מדבר לא מ-2022?

לא משנה.

מה האחוז של העלייה ממדינות המערב.

ב-2022, אחוז העלייה היה משהו בסביבות 15%, 20%. כן. לפני זה, זה היה יותר. אני מדלג על השקף הזה, זה לא המיקום שלו, נגיע אליו אחר כך. תחזיות העלייה שאנחנו מקבלים מהסוכנות, כמו שאמרנו, מורכבות מתחזית אופטימית ותחזית פסימית. אנחנו, ברוך השם, בכיוון התחזית האופטימית על כמות משמעותית. יש שקף נוסף, אני, שוב, רוצה לקצר, אז אני מדלג עליו, אפשר - - -

עושים מאמצים לרדת לתחזית הפסימית.

לא, לא, לא. ממש לא. לגבי, ספציפית, רוסיה, אוקראינה ובלרוס. אני מגיע לכיווני הפעולה המיוחדים על פי דגש השר בקליטת העלייה קודם כל. כמו שהשר אמר בראשי הפרקים, המשרד מבין שכדי לבוא ולטפל בכמויות העולים המשמעותיות והגדולות, אנחנו חייבים לשנות כיוון. ולכן, הדבר הראשון שאנחנו מדברים עליו הוא טרנספורמציה דיגיטלית בשירותים טכניים בירוקרטיים, שהמשרד היום עושה באמצעות המרחבים והסניפים שלו, כדי לבוא ולתת יותר ליווי אישי ואנושי. אנחנו יודעים שהרבה פעמים הסיפור של הדיגיטציה מביא דווקא לניכור ולריחוק, והמטרה פה היא בדיוק הפוכה. המטרה היא לפנות את העובדים בצורה משמעותית ורצינית ומהירה כדי שהם יוכלו ללוות את העולים בפן האישי. יש, ברגע זה ממש, במשרד, צוות מיוחד של עובדים שהגיעו מכל רחבי הארץ, שעובדים על מסע העולה ועל מסע הקליטה שלו, כדי לראות איך אנחנו יכולים לעשות את התהליכים יעילים יותר, מהירים יותר, קלים יותר, כדי שהוא יוכל לבוא ולקבל את הפן האישי. אני רוצה רגע להגיש על זה משפט. בסוף, אנחנו רואים שהמרחבים שלנו, 11 מרחבים ו-23 סניפים, מטפלים בעולים שבאים, אומרים להם "תבוא, תמלא פה את הטופס, תחכה לשתי חתימות של שני סוגי, ואז אחרי כך אולי תקבל ואוצ'ר". אין סיבה לא לעשות את זה בתהליכים מתקדמים יותר. גם כלפי אוכלוסיות שצריכות את האוריינות הדיגיטלית בעזרה יותר, כדי שהעולים בסופו של דבר, יוכלו לשאול את השאלה "מה שלומך היום?".

אני אומר, אפרופו המצב, אני אגיד במילה קשה – קטסטרופה שהגענו אליה מבחינת המצב במרחבים, הייתה, והעובדים דיברו על זה, והמנהלים דיברו על זה, מהיום הראשון שהשר נכנס לתפקיד. בטח גם מאז שאני נכנסתי לתפקיד. הוא שהם לא יכולים להמשיך יותר. כשעולים מחכים חודשים ארוכים כדי להגיע למפגש ראשון בסניף, ולכן הם לא מקבלים שום פתרון מאיתנו, ובזה לא יכולנו להמשיך. ולכן, אנחנו עושים חשיבה מעבר, לאיך אנחנו חוזרים לטפל בקליטה, גם למה אנחנו עושים טוב יותר.

רק סליחה, המנכ"ל.

כן?

תתייחס עוד בהמשך, עוד כמה דקות, רק פשוט עברתי על המצגת, ואין פה שום דבר שמתייחס לתקציב. אז אני אשמח אם, אפילו שזה לא במצגת, תגיד כמה מילים על תקציב המשרד.

אז אני אתייחס. אני אתייחס לתקציב המשרד, אין בעיה. יש לנו אתגרים נוספים, ואני רוצה להגיד שוב, אני חושב שחשוב להגיד את זה גם פה בוועדה, כשגם כל השותפים נמצאים כאן וגם הארגונים – יש לנו אתגר מאוד גדול, אני אגיד את זה במשפט אחד כי אני חושב שזה עניין שהוועדה צריכה גם לעסוק בו, בחיבור של החברה הישראלית לקליטת העלייה. בסוף אנחנו מבינים שאנחנו צריכים את כל החברה הישראלית, כמו שהיה פה גם בשנות ה-90. כשאני מוניתי למנכ"ל המשרד, אנשים שאלו אותי "אבל יש עלייה לישראל?". מוניתי בפברואר 2023, אחרי שנה של 100,000 עולים שהגיעו לישראל כמעט. זה מצב שלא יכול להיות, ואנחנו עובדים קשה גם כדי לחשוב איך אנחנו מחברים את החברה הישראלית לאתגר הקליטה.

אני אדבר על העברית. העברית בראש מעייננו, כמו שהשר אמר. והשר, אין כמעט יומיים שהוא לא שואל אותי מה עם העברית, ואין כמעט יום שאני לא פותח בשיחה עם סיון שבה אנחנו מדברים על העברית, כולל ישיבות סטטוס אצלי כל שבוע ביחד עם החברה הזאת, המיוחדת שאנחנו עושים איתה את העבודה, כדי לבוא וליצור פתרונות באופן מידי. א', יש לנו עלייה דרמטית בהיקפי העלייה ומתוך כך ללימודי עברית. אדם שלא מקבל עברית, לא מקבל תעסוקה, אדם שלא מקבל עברית לא מתערה בחיים בישראל. אנחנו מבינים שבסופו של דבר יש פה ביקוש מאוד מאוד גדול, ואנחנו חייבים למתוח את האקורדיון. אני הבנתי שסיון כבר אמרה את זה קודם, זה נקודה מאוד מאוד חשובה. אפרופו ההיבט התקציבי, וכאן אולי הנקודה הראשונה שאני אגע בה. מתחילת שנת 2023, אנחנו הוצאנו יותר מ-26 מיליון שקלים, או התחייבויות ליותר מ-26 מיליון שקלים בוואוצ'רים. זאת אומרת, אם דיברנו על ההישג של השר להביא 20 מיליון שקל נוספים בתחילת 2023, אנחנו כבר עקפנו את המימוש שלו. אפרופו ההיבט התקציבי, כשאנחנו נדרשים לכל מיני תוכניות בהיבט הפעילויות של המשרד, מה לעשות איתן, והישיבות הלא פשוטות, שוב, שמתקיימות אצלי בהקשר הזה, אנחנו מבינים שבסוף מאי 2023, אנחנו סיימנו את הכסף של העברת לוואוצ'רים. ולכן, אנחנו ממשיכים. אנחנו ממשיכים לתת את הוואוצ'רים. אני אומר רגע את ההנחיה - - -

רק בסוגריים – אנחנו היום קיימנו דיון עשירי, לדעתי, דיון מעקב עשירי בנושא סוגיית האולפנים. הוואוצ'רים שלכם היו מענה חלקי כתוצאה מזה שאולפני העברית הולכים ומצטמצמים כי המורים מצטמצמים כי אין הסכם שכר. ולכן, הדגש שהממשלה, זה לא חונה אצלכם, אבל זה דגש שהממשלה צריכה לתת על הסכם שכר הוא דרמטי.

אני, בדיון הקודם, הודיתי ליושב הראש שמציק לנו ביחד עם הוועדה בנושא האולפנים. ואני חושב שהדבר הזה הוא נכון וחשוב, ואני אגיד עוד משהו לגבי האולפנים – האולפנים, אנחנו כן, אנחנו הולכנו מאוד בהתחלה לכיוון של דיגיטציה. אמרנו שילמדו ב"וובינרים", ילמדו בלמידה הפוכה וכו'. העברית היא כמו שהשר מנחה אותנו ואומר לנו שהיא לא רק מעודדת עלייה, אלא היא גם מחברת לתרבות ולישראל. אנחנו שומעים במהלך התהליך שאנחנו עושים, מעולים חדשים שבסופו של דבר, האולפן שהם עושים הוא מרכז הקליטה שלהם. זאת אומרת, בסופו של דבר, אנחנו מבינים שלצד היצירה של המענים של הדיגיטציה, ולצד הוואוצ'רים של האולפנים, אנחנו חייבים ליצור סל תרבות לעולים, וכרטיסייה של דברים שהם מלווים, וקהילות. קהילות של עולים שעושות ביחד עברית.

ברור.

אז זה ההמתנה, והצורך בהרחבת מניפת המענים, אני אומר גם בהקשר לדיון של הוועדה, אנחנו אישרנו, בהמשך להמלצת הוועדה, את המיזם המשותף עם הסוכנות כדי לתגבר את המענים המיידים.

אולי תכף נציג הסוכנות יספר לנו שהם מצא את הכסף.

עכשיו אנחנו כבר מחכים להם, אז זה תמיד נחמד.

זה הפיילוט של הסוכנות? מה שהן מציעות?

נכון.

עד עכשיו עדיין לא נכנס - - -

אנחנו מחכים עכשיו לחלק השני.

אנחנו נחלץ את משרד הקליטה. עכשיו נשאר לנו לחלץ את הסוכנות.

נכון.

אני זוכר שדיברנו על זה לפני ארבעה חודשים. ארבעה חודשים, לפני ארבע החודשים עוד דיברנו שהם מציגים, ועדיין זה לא נכנס?

החסם העיקרי, אני חושב, הותר, עכשיו מחכים לחסם המשני. אבל, הוא יקרה מהר. אני כן אגיד בהקשר הזה שאנחנו גם שוקלים בימים אלה, ושוב, זה מאוד ראשוני, לעשות מבחן תמיכה מיוחד לרשויות, כדי לבוא וליצור שם עוד פתרונות חירום בהקשרים של האולפנים. שקף נוסף, שוב, שאני אעבור עליו מהר – ב-11 ביוני אנחנו, אנחנו הפצנו RFI, קיבלנו למעלה מחמישים מענים כדי לשאול את הציבור הרחב, הבנו שהשכל לא נשאר רק בממשלה, וביקשנו איזה מענים יכולים להיות מידיים. ב-11 ביוני אנחנו מקיימים - - -

גם לא רק באופוזיציה.

גם לא רק באופוזיציה.

בעיקר באופוזיציה אבל לא רק.

אני כמנכ"ל מנוע. אבל, אנחנו מבינים, וב-11 ביוני אנחנו מקיימים, עם ארגוני חברה אזרחית, עם השותפים, עם הסוכנות, עם משרד החינוך, וגם עם יזמים שונים בתעשייה כדי לבוא ולמצוא פתרונות מידיים. תוכניות בתחום החינוך והקהילה – קודם כל פרויקטים "מתחשבים", פרויקט שהתחילה אותו השרה הקודמת, לחלוקת 3,400 מחשבים, יצאה לפועל. אנחנו עושים שיתופי פעולה עם הרשויות. הרחבנו בצורה מאוד מאוד משמעותית את תוכניות "פל"א" ו"יע"ל". ואנחנו מקדמים תוכניות לחופש הגדול ביחד עם תנועות הנוער. אנחנו מבינים שבנוער יש קושי מאוד מאוד גדול, ונוער שיש לו קושי זה נוער שיש להורים שלו קושי, ואני לא צריך להרחיב את המשמעויות. סוגיית הדיור, שוב, נרחיב אחר כך יותר, יושב הראש, אני ממש אומר בקצרה. הוועדה שאני עומד בראשותה בנושא המענים של הסיוע בשכר דירה, מקיימת השבוע את הפגישה - - -

מחמש שנים לשלוש שנים? הקיצור?

אז אני אתן "ספוילר" – הוועדה פתוחה. זאת אומרת, בהתחלה התחלנו כדי להגין מחמש שנים אנחנו רצינו לשנתיים, האוצר אמר אולי לשלוש. כרגע אנחנו מבינים שגם אם אפילו נקצר את זה לשנתיים כמו שהיינו רוצים, באתגרי הדיור, על פי חברה מקצועית שניתחה את כל ההיבטים האלה, וגם כשאנחנו מסתכלים איפה העולים משתקעים ואיפה הם שוכרים דירה, הכסף שאנחנו נונים להם בחלוקה הזאת לא יכול לסייע להם בהקשרי דיור. ולכן, מה שיוצג השבוע, אגב, היא תסיים את הפעילות שלה עד לסוף חודש יוני או תחילת חודש יולי, היא תהיה וועדה מאוד מהירה. המפגש השני השבוע ויהיה עוד מפגש אחד. אנחנו נשתמש בסכומים המשמעותיים האלה כדי לבוא ולהציע פתרונות בתחום הדיור שהם יהיו מחוץ לקופסא, ויש כבר כמה כיוונים כאלה. המתיחה של שכר הדירה וגם הזמן שלו, כרגע, פשוט לא רלוונטי באתגרי הדיור. וגם כשאנחנו רואים איפה העולים משתקעים.

אולי תבנו דירות פשוט. מנסה לחשוב מחוץ לקופסא, בסוף צריך דירות.

צריך להסתכל על הכסף - - -

שיהיה לך עבודה, השר אלקין, זה כל הסיפור.

בסדר, אבל כשאני שומע את האמירה הזאת אני מוטרד, כי הפתרון לזה הוא פשוט לבטל את כל הסכום של הסיוע אם הוא לא מספיק ממילא. אז אפשר לבטל.

לא לבטל, להסתכל עליו באופן אחר. אם רוצים אני אגיד.

הניסיון של הסתכלויות אחרות על נושאים אחרים בחודשים האחרונים הוא מדאיג.

א', אני חושב שהזמנים והקיפי העולים מצריכים את זה. הפעם האחרונה שעשו את השינוי של שכר הדירה וכשבעצם עשו את המנגנון היום, היה בתחילת שנות ה-90, בעקבות גל העלייה הגדול שבו החליטו - - -

צריך להגדיל את זה. אבל, בשביל זה צריך להביא כסף.

בסדר. אנחנו נשמח מאוד גם להגדיל, ואנחנו גם מוצאים אגב, גם חלק מהעבודה היא למצוא מקורות כדי להגדיל. אני לא צריך להגיד, חבר הכנסת אלקין, אתה יודע - - -

לי יש רעיונות ל-14 מיליארד שקל.

מצוין. אז רק את, שירה כבר מביאה אותם עם המשאית. כן.

תגיד בסוף מה אתה רוצה, שיש לך רק 250 אלף.

לא, אני אומר, יש בממשלה, בתקציב של הממשלה, יש איזה 14 מיליארד שקל שאפשר היה לנתב.

אני עדיין תקוע עם ה-52.

יצאנו לדרך עם תוכנית - - -

יש דברים קדושים, עודד - - -

אלקין, בוא נדבר נו, אני מבטיח לך פגישת עבודה, לפני שנקבל החלטות על סוגיית הדיור. בסדר?

בואו נתקדם. אני רוצה פשוט להספיק.

אני מסיים. תוכנית קליטה ישירה של עולים מאתיופיה יצאה לדרך גם כחלק מהחשיבה מחוץ לקופסא, כחלק מהיצירה של מקורות והקמה של מרכזי צעירים. אני אגיד משפט על תעסוקה. חלק משמעותי מהתקציב שכרגע נידרש לחשוב מה אנחנו עושים בהקשרים האלה, אני לא אקריא את השקפים, אבל אני אגיד, בסוף יש לנו קושי מאוד מאוד גדול בהיבטי התעסוקה. אנחנו משלמים גם הרבה מאוד כסף, אני אומר את זה גם לשר, למשרדים שרוצים עולים אבל אנחנו משלמים עליהם, ויכול להיות שזה איזשהו משהו שבסוף נצטרך להידרש אליו. לדוגמא, רופאים.

מדענים עולים גם.

מדענים עולים זה גם סכום שצריך לחשוב איך מתייחסים אליו כרגע במצב של מצוקה תקציבית אל מול כמות עולים. אבל, לדוגמא, ברופאים, סכום משמעותי מאוד.

אתה יכול לתת מספרים?

25 מיליון - - -

לא, מספרים של המועסקים. כמה מועסקים בסיוע הזה? כי הרי, זה הולך ופוחת כל שנה. בשנה אחת זה 75%, נכון? שנה שנייה זה - - -

אתה מדבר על מדענים?

על המדענים?

50%. השאלה אם זה רופאים?

לא, אני מדבר על הדוגמא על רופאים. מדענים זה כמויות - - -

כמה? יש לך מספרים כמה רופאים עולים כרגע מקבלים סיוע מהמשרד?

872.

872 רופאים כרגע מקבלים סיוע ממשרד הקליטה, מועסקים במערכת הבריאות הישראלית? זה הנתון?

בשלבים שונים של אישור.

אוקיי.

אני אגיד עוד דבר, רק שתבינו את המספרים, סליחה, אם אני זוכר נכון את מה שהוצג פה, בשנה האחרונה 2,000. 2,000 רופאים.

לדעתי 1,000, לא 2,000. אבל , אני אומר יותר מזה, אנחנו הקמנו צוות עבודה, קבענו להיפגש פעם בחודשיים, יחד עם משרד הבריאות. הייתה ישיבה ראשונה שבוע שעבר, שהתכלית זה כל נושא הרופאים.

אבל זה לא כמו מדען עולה, זה לא שאתה משלם כסף לרופא.

בטח שכן.

אתה משלם כסף לרופא או למוסד שמעסיק אותו.

למשרד הבריאות, למוסד שמעסיק אותו.

המוסד שמעסיק אותו, כלומר הרופא לא מקבל שירות.

מקבל. בטח שכן. רופא מקבל שכר.

שכר שחלק מהשכר ממומן על ידי משרד הקליטה.

כן.

אוקיי. אז זה כן במתכונת של מדען עולה.

מדען עולה יש כמה אפשרויות וכמה דברים, אבל שוב, רופאים זה סוג מסוים של קידומי העסקה שאנחנו משלמים עבור התקנים שלהם למשרד הבריאות. סכום מאוד מאוד משמעותי.

וכל זה 26 מיליון שקלים?

25 מיליון שקלים, זה כל קידומי העסקה. אני חושב שהרופאים מתוכם, קלאודיה, זה סביבות 14?

כן.

כן.

אבל, הרבה מאוד כסף.

רק להגיד, שחלק מזה זה חלקי חובה, כדי להיות רופא במדינת ישראל, הבן-אדם חייב לעבור תקופות שונות של הסתכלות.

כן.

שיש התאמה, ובלי סיוע שלנו, פשוט לא נכנס.

אוקיי.

אני אגיד משפט על זה כי אני חושב שגם חשוב, והוועדה לדעתי, לא קיימה על זה איזשהו דיון, אז אני מרים פה.

יש לי נושאים לוועדה על 14 מיליארד. כן.

בסוף, אנחנו רואים שיש פה כמות מאוד גדולה של מהנדסים, של אנשים שהגיעו עם הכשרות מאוד מאוד גבוהות, ואנחנו אומרים שיש לנו צורך בהם, אבל אנחנו עדיין לפעמים "שמקרים" בדרישות שאנחנו דורשים בשביל הרישוי.

אנחנו קיימנו דיון בוועדה.

אז אני לא הכרתי.

החלטה 2225.

אה, אוקיי, כן.

וביקשנו מהמשרד, ליישם את מה שלא יושם עוד בהחלטת הממשלה ההיא. חלק מזה גם לא נוגע רק למשרד שלכם.

נכון.

הכוונה למשרדים אחרים.

אז אגף המחקר שלנו, עכשיו אני נזכר, בקבות דיון הוועדה, מקיים על זה מחקר. מעולה. עידוד עלייה, כפי שהשר הנחה, המיקוד הוא עליית צעירים לישראל, בדגש על תוכניות צרפת וצפון אמריקה שיושקו בחודשים הקרובים. עברית כמעודדת עלייה, לימוד עברית במדינת האם, דגש משמעותי על קליטה. יש פה כל מיני דברים. אנחנו חושבים מחדש על מבחני תמיכה.

קבעתם לעצמכם יעדים?

של מספרי עולים?

כן.

אנחנו, זה החלק הכי קשה, והתכוניות יהיה גם - - -

אני אגיד שכל התוכניות, בסדר, זה אות השר, מה שנקרא.

לא מקלים עלינו בהקשר הזה, יושב הראש.

אם כי צריך להגיד, שאתה יודע, אנחנו מדברים על תשתית שלא תמיד רואים דיבידנדים על ההתחלה, כן?

אני חושב שמבחינתי - - -

תקציב.

תקציב. תקצבי המשרד, התקציב הסופי אושר בשבוע שעבר, ואז בעצם גם קיבלנו את המסגרת שבה אנחנו מקבלים את הדברים. חלק ממנו בנוי על אל"ש (אוריינות בלמידה שיתופית). חלק משמעותי ממנו בנוי על אל"ש.

בכמה? כמה היה? כמה גדל?

התקציב של המשרד גדל ב-200 מיליון שקלים לשנתיים, כשזה מתחלק בין השנתיים במשהו בסביבות 80/120. אבל, התקציב הזה, בסופו של דבר, מתחלק על כמות עולים מאוד מאוד גדולה. כשאנחנו מסתכלים - - -

כמה סך הכל התקציב?

התקציב, יש פה כל מיני, התקצבי הוא קרוב ל-3 מיליארד שקלים.

התקציב גדל, הרי התקציב מורכב מדברים שהם לא בשליטה של - - -

נכון.

הוא מדבר על הגברים - - -

חוק סל קליטה. הוא מדבר על שינויים.

אני מדבר על הגמישים. בגמיש, בסוף אנחנו מדברים על משהו כמו 430. אני רוצה להגיד בהקשר הזה, שזה - - -

לשנתיים.

לא, לשנה. אני רוצה להגיד בהקשר הזה, שהאתגר היה מאוד גדול מכיוון שבמשך שנים, שנים רבות, תקציב הבסיס של המשרד נשאר אותו דבר, אם לא אפילו ירד. זאת אומרת, המשרד היה רגיל, מבחינת האוצר, לבוא ולקבל רק כסף כאיזשהו משהו נוסף, והתקציב היה בסביבות 320 – 310 מיליוני שקלים לשנה, תקציב גמיש. יכול להיות שהיו שנים שהיה אפשר לעשות עם זה משהו. עלינו ל-430 לשנה, כאשר יש לנו עם זה עדיין מצוקה מאוד קשה. חד משמעית אני אומר את הדבר הזה, גם בהקשר של ישיבות שבהן אני צריך להגיד לסמנכ"לים ולמנהלי האגפים, שאנחנו, כרגע, לא יכולים לבוא ולאשר תוכניות שהן תוכניות "בוטיקיות", מסוימות. שוב, כמו שהשר אמר, ובהתאם למדיניות שלו, אנחנו לא, חלילה, מבטלים משהו לפני שאנחנו גם בונים דברים חדשים. אבל יש פה משחק מאוד מאוד קשה בהקשר הזה.

אני רק אבקש, מכיוון שלא הבאתם את זה בשקף, תשלחו לוועדה שקף או שניים על התקציב. על תקציב המשרד, על החלוקה שלו.

בסדר. בסדר. בין התוכניות השונות, אין שום בעיה. בתקנות, אנחנו עדיין בעבודה על זה.

אני פותח את הדיון, יש פה הרבה מאוד חברי כנסת, שאני רוצה שכולם יתייחסו.

רגע, אפשר שאלה? עידוד העלייה זה רק אופק ישראלי?

לא. עידוד עלייה זה, יש תקציבים נוספים כמו מבחני התמיכות שיש לנו לארגונים מעודדי עלייה.

אז למה זה לא מופיע פה?

איפה?

בשקף של עידוד עלייה.

לא, יש בשקף של עידוד עלייה חשיבה מחדש על מבחני התמיכות. אחד קודם, לפני אופק ישראל.

טוב, חבר הכנסת בליאק.

תודה רבה, אדוני יושב הראש, אדוני השר. קודם כל, מאוד מעריך אותך באופן אישי, מעריך את העבודה שאתם עושים. המשרד שלכם, מן הסתם, קרוב לליבי, כעולה לשעבר. שבעצם עבר את כל השלבים של העלייה לפני 20 וקצת שנים. אני חושב שקודם כל, איך שאני רואה את התפקיד של המשרד, זה קודם כל להגדיל את העלייה מכל המקומות. ולמצות את הפוטנציאל. ולצד זה, כמובן, להבטיח את הקליטה המיטבית בכל המישורים. כמובן, השפה העברית, ובהקשר הזה כמובן שצריך לפתור את הבעיה של המתנה היום לאולפן. אני זוכר, אני, בזמני, אני חושב שחיכיתי שבועיים. באמת, לא הייתה לי כבר סבלנות לחכות. כי זה השלב הראשון, אולי הכי חשוב.

באיזו שנה?

בדצמבר '98. זה בעצם השלב, אולי, הראשון הכי חשוב. זה גם כניסה לעולם התרבות, להוויה ישראלית. ולכן, כשהיום אנשים מחכים שלושה, ארבעה, חמישה חודשים, זה מצב שהוא פשוט בלתי נסבל. זה פוגע קשה מאוד בתהליך הקליטה. כמובן, גם שכר דירה וגם תעסוקה אלה מרכיבים מאוד מאוד חשובים בשלבים הראשונים. אבל, אם אני מדבר על למצות את הפוטנציאל, אנחנו רואים, בטח בשנתיים האחרונות, הפוטנציאל הכי גדול לעלייה בישראל זה אוקראינה ובעיקר רוסיה. בעיקר מספרית. ואני מבין שהיום המשרד מתעדף אזורים אחרים וזה לא ברור לחלוטין.

אתה מדבר על קליטה או על עידוד עלייה?

גם וגם. אני חושב שהפוטנציאל היום לעלייה מרוסיה הוא מאוד מאוד משמעותי, וחובתכם למצות אותו. עכשיו, אני יכול להגיד לכם כאחד שהוא באמת חלק מהקהילה הזאת, שהיא קהילה שתרמה ותורמת רבות לחברה הישראלית, מעל מיליון עולים מחבר העמים לשעבר, מברית המועצות לשעבר. אנחנו מרגישים היום, איך אני אגדיר את זה? אולי כתף קרה שהמשרד מפנה היום לעלייה שלנו. כתף קרה. ככה אנחנו מרגישים. גם מהצעדים של המשרד, וגם חלק מהאמירות ששמענו בחודשים האחרונים, גם האמירות שלך, אדוני השר.

מה? תפרט.

לא, לא, אני לא רוצה להיכנס לדוגמאות.

אני בעד לפרט כי אני אגיד כזה דבר.

אני קודם כל מדבר על התחושות. התחושה של הקהילה שלנו היום היא שהמשרד מפנה כתף קרה.

אני אומר על התחושות - - -

תתייחס בסוף.

אני אתייחס בסוף. רק בגלל שמדובר פה על תחושות, וגם רוב המצביעים שלי הם כנראה לא דוברי רוסית, ומה שחשוב לי פה זה התחושות, אז אני אומר באמת את הדברים. אחד, אני מדבר על סוגיית הקליטה. כשאתה מדבר על הפסקת דמי ההסתגלות, אתה עשית חשבון של כמה מדובר בדמי הסתגלות?

לא דיברתי על דמי הסתגלות.

אני. אני מדבר. עשית חשבון במה מדובר על דמי הסתגלות? מדובר על כ-700 עד 800 מיליון שקל. בסדר?

אוקיי.

כשאני מדבר איתך על הגמיש, התקציב הגמיש שהוא אמר 400 ומשהו. התקציב הגמיש האמיתי שאני יכול לעבוד איתו הוא 230 מיליון. בסדר? וכשאני הלכתי ואמרתי – אוקיי, אני אקח את דמי ההסתגלות האלה ואני אנצל את זה למאבק באוצר ואני אצליח להביא בשורה לדיור, על זה בניתי. נמצאת פה נציגת האוצר, ראיתי אותה לפני כן.

מה שאתה אומר זה שיצאת קירח מכאן ומכאן.

אני אומר שבהקשר הזה, ואמרתי את זה גם תוך כדי, שבהקשר הזה של הדיור, כן אני לא הצלחתי להביא את מה שרציתי.

כן, אבל - - -

שנייה, אמרתי, זה דבר אחד. חבר'ה, אלה המספרים. בסדר? זה דבר אחד. דבר נוסף, זה לא המקום להרחיב לגבי פעילות הסוכנות. עכשיו, אין, לא צריך עידוד עלייה לא ברוסיה ולא באוקראינה, לצערי, בסדר? לא צריך.

לא נכון.

צריך הכנה.

זה לא נכון, אדוני השר.

לא נכון.

פשוט לא נכון. תראה, אתה יודע, אני - - -

אני אשאל. צריך בצרפת?

תראו, אני בסוף - - -

אני אשאל. אתה יודע מה? אני גם לא אמרתי - - -

אופיר, אני בסוף בעד למצות פוטנציאל מכל המקומות. מכל המקומות.

ולדימיר, אני בעד לנסות, כן?

אוקיי.

אבל כשיש, אני שואל, יש חצי מיליון יהודים בצרפת, לא 200,000 ולא מספר אחר, חצי מיליון, ושישה מיליון יגידו 12, בארצות הברית, כן? ואני שואל איזה תשתיות עלייה יש לנו חוץ מהארגון שנקרא "נפש בנפש"? איזה תשתיות עידוד עלייה יש לנו שם ואיזה תוכניות יצרנו להם? ובוא, אנחנו נמצאים במשרד, כן? ואני גם יכול להעמיק ולהגיד מה נעשה שם ב-15 השנים האחרונות. אז אני שואל את השאלות האלה.

אני אענה לך.

אבל, אפשר גם וגם.

סליחה, זה לא דו-שיח. אני רק אגיד במשפט אחד על הנושא הזה, אם כבר זה נפתח על ידי חבר הכנסת בליאק. יש דבר שנקרא איפה התשואה להון שלך הכי טובה. כשאני מדבר עכשיו על השקעה כלכלית. יש את גורמי הדחיפה המקומיים. אתה ציינת אותם. אתה ציינת אותם. יש גורמי דחיפה שהם זמניים. הם לפעמים - - -

אני לא חושב ששלושה מיליון - - -

רגע. לא, הם לפעמים יותר. ולכן, אתה יכול לתת את ה"אקסטרה". אז כשהיה מצב של אנטישמיות גדולה בצרפת, עשה משרד העלייה והקליטה בזמנו עבודה. אגב, פוטנציאל העלייה, אתה יכול לקחת את המסמכים האלה, לדעתי הם עוד מצויים באגף לעידוד עלייה. אם אני זוכר נכון את המספרים, פוטנציאל העלייה שסימנו אז ב-2013 מצרפת היה סדר גודל של 50,000 איש שהם היו אלה שאמרנו שאפשר להעלות 50,000 איש מצרפת לאורך זמן. ובאמת, כשאתה לוקח את מה שקרה מאז, הייתה עלייה מאוד מאוד גדולה מ-2,000 לכמעט 10,000 בשנה אחת, ואחר כך זה ירד לאט לאט. אבל, כשאתה תסכום את חמש השנים האלה ביחד אתה תגיע לזה שקרוב ל-50,000, מיצית כמעט לחלוטין את אותו פוטנציאל שסימנו אז לעלייה מצרפת.

עודד, כשאני מסתכל - - -

אז היום לקחת בתקציב עידוד עלייה ולהגדיל 14 מיליון שקל בצרפת, ולהוריד ב-50% את התקציב לעלייה - - -

עודד, אבל יש דברים שעשינו לאורך שנים, וזנחנו מדינות שיש בהם בין 6 ל-12 מיליון, ולא השקענו בהם כלום. וכשאתה מסתכל על אחוזי ההתבוללות, וכשהיכולת שלך לעבוד אחר, כשהקהילות הן במצב קשה מבחינת התבוללות, אז זה יותר קשה. ואנחנו כולם מבינים שזה הרבה יותר קשה לעבוד. כשאתה מסתכל על הקהילות במערב, ואתה אומר היום, הקהילות נמצאות ב-40% התבוללות, עוד חמש שנים הן יהיו ב-80 או 90 אחוזי התבוללות. בסדר? זה, עכשיו, אני נמצא כאן. אתה יכול להתעלם מזה, אתה לא יכול להתעלם מזה.

לא ביקשו שתתעלם מזה.

יפה, אז אני לא מתעלם מזה. וכשאני שואל איזו תשתית, מה נעשה פה בהקשר הזה של עידוד עלייה, התשובה היא כלום. עכשיו אני אומר כזה דבר, אפשר לבוא ולהרוס את משרד העלייה והקליטה. אני לא, זו לא הכוונה שלי. זה לא כלי לתעשייה פוליטית, זה לא כלי לשום דבר, זו מהות הציונות. עכשיו אני, כשאני אמרתי את זה, אני נשבע לך שצר לי, כן, כשמייחסים לי דברים כמו איזשהו יצירת אנטי, חיילי האהובים והמקצועיים והלוחמים הגדולים ביותר, בכלל, מי בנה את המדינה הזאת? טרומפלדור וחבריו, הם כולם היו יוצאי חבר העמים. אבל, חבר'ה, אל תעשו "פייק עלייה" ואל תעשו "פייק נתונים", ולא שום דבר אחר. הרעיון - - -

אני לא יודע מה זה "פייק" עלייה".

הרעיון, אז תן לי להסביר. אז הרעיון של לא להתמקד בעידוד, של להחליט שאנחנו זונחים כרגע את המערב בגלל - - -

אני אמרתי לך לזנוח את המערב?

אז חבר'ה, אז מה אתה רוצה? אז שאלתי - - -

אף אחד - - -

כל מה שאני רוצה, לא, לא. אני אסביר לך מה אני רוצה.

יאיר שמיר הוא מהמפלגה שלי.

אני אסביר לך מה אני רוצה.

יאיר שמיר הוא מהמפלגה שלי. יאיר שמיר אומר לי "הייתה תוכנית מעולה לקליטת עלייה בצרפת". הייתה תוכנית מעולה, הצגתי אותה - - -

כל מה שאני אומר, אדוני השר. כל מה שאני אומר זה לא ליצור - - -

באו וסחבו את כל התוכנית - - -

לעולי חבר העמים תחושה שהם עולים לא רצויים כאן.

פספסנו.

גם את זה אפשר לעשות. לא ליצור אצלנו תחושה שאנחנו עולים לא רצויים כאן.

חס וחלילה.

גם את זה אפשר לעשות.

חס וחלילה.

בלי לפגוע בעידוד עלייה מהמערב.

תודה. חבר הכנסת אלקין צריך לצאת להצביע לרביזיה. בבקשה.

אני אהיה מאוד קצר. אני, קודם כל, אדוני השר, עוד לפני הוויכוח על השימוש בכספי עידוד עלייה, איפה יותר נכון להשתמש, יש דבר הרבה יותר פשוט. הסיפור הזה, של הפסקה של ה-"One Stop Shop" - - -

הסיפור הזה של ה-"One Stop Shop", היה בהתייעצות, אני אענה לך, חבל על הזמן. היה בהתייעצות עם המנכ"לית הקודמת, חבר'ה, אתם מבלבלים את המוח. אתה עושים קמפיין פוליטי. המנכ"לית הקודמת, עם יושב ראש וועדת העלייה והקליטה, עם הסוכנות היהודית, כולם אמרו לי חד משמעית, תוריד את ה-"One Stop Shop". זה ש"נתי"ב" - - -

לא נכון.

זה ש"נתיב" לא מנרמלים, חבר'ה, תנו לי לענות.

זה לא נכון.

זה ש"נתי"ב" לא מנרמלים את העסק, ומי ששולט ב"נתי"ב", אתם יודעים היטב. לא מנרמלים את העסק ולא שולחים קונסולים לשם, זה מחדל שצריך להפסיק אותו. אז תהיו ענייניים ותפסיקו לחרטט. אני לא אתן להפקרות הזאת לקרות.

אתה אומר דברים לא נכונים, סליחה.

אוקיי, לא נכונים.

אוקיי, אז אחרי הניסוח הדיפלומטי והצעקות אפשר לדבר?

כן.

תודה. אז אחד, יש מציאות. המציאות היא מאוד ברורה. אתה יודע להגדיל דרמטית את כמות הקונסולים של "נתי"ב", ואתה יודע לשנות כללי משחק ברוסיה שייתנו להם לעשות את מה שהיום אוסרים להם לעשות, ולעבוד במתקנים שרוסיה אוסרת עליהם לעשות, תעשה. אבל, לפני שעשית את זה - - -

אה, חשבתי שאפשר לעשות עידוד עלייה בסוכנות לפני כן. כי אתה מדבר פה על דברים שקצת קשה לדבר פה. אבל, אוקיי, בסדר, אני מבין שיש אנשים שמבינים את זה.

לא הבנתי למה אתה מכוון.

אתה הבנת למה אני מתכוון.

לא, לא הבנתי למה אתה מתכוון.

אתה הבנת למה אני מתכוון.

אני אומר שיש היום מציאות, המציאות היא, והיא הוצגה כאן בוועדה, שהיום, כשיש מסלול עלייה ירוק מרוסיה, הדרך הרגילה ללכת שם דרך הקונסולים, יש מקומות שזה לוקח שבעה-שמונה חודשים. הערכה שלהם, שבהספקה של המסלול הירוק, זה יביא אותנו לשנה פלוס. זה כבר לא כספי עידוד עלייה. המשמעות של זה היא שלא תהיה עלייה משם. כי ברגע שייקח לך שנה פלוס לקבל טיפול, אפילו ראשוני, כן? זה מפגש ראשון, ועוד לא לדבר על כל השאר, ולפעמים צריך עוד מפגשים והשלמת מסמכים ומה לא. המשמעות של זה היא שתיעצר עלייה שהיא היום עיקר העלייה המספרית. עוד לפני שאני בכלל נכנס איתך לוויכוח של איפה להשקיע תקציב של עידוד עלייה. זה ויכוח לגיטימי. אבל, זה בכלל עוד קודם. ולכן, ההחלטה הזאת היא דרמטית, והיא תוריד משמעותית מאוד את מספרי העולים כאן.

ועד שלא השתנתה שם המציאות, ואני לא מאמין שהיא תשתנה בתקופה הקרובה, מכל מיני סיבות, לא רק תקציביות, אני חושב שזו טעות גדולה מאוד של מדינת ישראל. כי אתה לא יודע מה יקרה שם. ואתה לא יודע מה יקרה עוד חודש, חודשיים, או עוד חצי שנה. ואז כולנו נשב כאן ונשאל את עצמנו איפה היינו, ולמה האטנו את קצת העלייה הזאת. וזאת תהיה בכייה לדורות מבחינת התנועה הציונית ומדינת ישראל. אני לא מדבר פוליטיקה עכשיו. אני מדבר באמת. יש פה סיטואציה מאוד מאוד ייחודית, ואני חושב שאת ההחלטה הזאת כדאי לשקול מחדש. זה דבר אחד, ובעיני הכי משמעותי. אתה דיברת על עברית, אתה מבין את זה היטב כמונו. זה נכון שלא אצלך המשק הזה, אתה רק אחד מהמממנים שלו, אבל אתה נציג הלקוח. ולכן - - -

אני נציג הלקוח ואמרתי שאני מעריך שתהיה תשובה תוך 14 יום.

מצוין.

אני על זה כל שבוע.

מצוין.

לפחות פעמיים בשבוע, אם לא שלוש-ארבע.

מצוין. אני גם מאמין בזה. חבל להפוך את נושא העלייה והקליטה לנושא להתפלמסות פוליטית. אני לא שם, ואני לא מציע לך לקחת את זה לשם. זה בסופו של דבר אחד מהנושאים הכי קונצנזואליים שתמיד היו ואני מאוד מאוד מקווה שיישארו. אפשר להתווכח מה נכון לעשות, זה לגיטימי. אבל, אני לא הייתי לוקח את זה בכלל לעולמות הפוליטיים. והנושא האחרון הוא נושא הדיור. אני לא אכנס עכשיו לפרטים רבים כי אגב, מגיע לכם על זה ישר כוח.

כן, אנחנו נעשה, תהיה איתך פגישת עבודה בהקשר הזה, יחד עם המנכ"ל ואיתי, עם הוועדה. אני התכוונתי לזה ברצינות.

אז א', אני בכלל מודה לכם על שיתוף הפעולה.

לא אמרתי יגיע לוועדת משנה, פגישות עבודה.

יושבת איתנו גם ענבר.

יש דברים שאפשר לעשות בפגישות עבודה.

ברור, אני גם רוצה להודות לכם. אתם עובדים מעולה.

חבר הכנסת אלקין, שהוא יושב ראש וועדת המשנה, נשב על העניין הזה בפגישת עבודה.

מצוין.

יש דברים שבסוף אי אפשר להגיד בדיון בוועדה.

ברור.

אבל, השר, הוא החמיא לאולגה.

אני רק רוצה להפנות את תשומת ליבכם - - -

גם אני מחמיאה לאולגה.

גם אני מחמיא לאולגה.

אני חותם על כל מילה, אני רוצה להפנות את תשומת ליבך דווקא למשהו שהוא לא אצלך, אבל שוב, אתה פה נציג הלקוח. יש מספר החלטות דרמטיות ללקוחות שלך במשרד השיכון, שהם התאדו בחודשים האחרונים.

1,500 יחידות דיור נעלמו.

יש עוד 1,500 יחידות דיור ציבורי לקשישים, אתה מקבל שם שני שליש, בפועל יותר. התאדה. 1,500 ששולם עד סוף 2022 קורה, בינתיים, מה שהיה צריך לבוא מתקציב 2023-2024, עוד 1,500, התאדה. רכש של 1,700 יחידות דיור לדיור ציבורי שאתה לקוח של שליש מזה, גם זה חוששני שהתאדה. יהיה פה דיון, אבל לפי הקולות שאני שומע, גם שם האוצר מורח את זה לחלוטין. תוספת של הפעימה השלישית לסיוע בשכר הדירה, אנשים שלך, כן? אלה שעומדים בתור לדיור ציבורי במשרד הקליטה. 200 מיליון השקלים שהיו צריכים לבוא בתקציב 2023 – התאדה. עכשיו, אלה דברים, שאם אתה לא תיקח את זה כדגל, ולא תלחץ על שר הבינוי והשיכון, שאולי זה לא מעניין אותו, זה פשוט לא יחזור. חבל. היו השקעות גדולות מאוד, קודמתך בתפקיד הייתה אומרת לי "צדיקים, מלאכתם נעשית על ידי אחרים". כי באמת משרד השיכון הוביל שורה של החלטות בממשלה הקודמת לטובת סיוע לעולים בתחום של דיור. בהיקפים גדולים מאוד. אגב, בסיוע מאוד פעיל של שר האוצר. וחבל שהדברים האלה ירדו לטמיון. ולכן, אני פונה כאן אליך, דווקא נושאים שהם לא אצלך. על מה שאצלך אנחנו מדברים ונפתור, אבל זה סכומים ענקיים שאין אותם אצלך. אם משרד השיכון לא יחזיר אותם, והיו סיכומים חתומים עם משרד האוצר על הדברים האלה, זה ירד לטמיון. ואף אחד לא נלחם על זה.

תודה רבה. לי רק כן חשוב לדייק נתונים, כי היה פה איזשהו דיון על עידוד עלייה כאילו המשרד לא משקיע או לא השקיע. מתוך תקציב התמיכות בעידוד עלייה של כ-14 מיליון שקל, 11.240 מיליון בשנת 2021 הלך לארגון "נפש בנפש", זה עידוד עלייה מארצות הברית. 77% מהתקציב. אז אי אפשר להציג, זה לא שעכשיו היה איזה מצב שבו לא משקיעים בארצות הברית, לא משקיעים בצרפת. אפשר לבדוק את הנתונים. ולכן, אני חוב שבאמת לא צריך לקחת את זה כמשהו פוליטי, צריך לקחת את זה כהערה שאני אשמח אם תיקח אותה לתשומת ליבך.

אני אומר שאני הכי לא מתייחס לעניין הזה כאירוע פוליטי. אני חושב שיש אנשים שמנהלים קמפיין סביב העניין הזה. אני מקבל פידבק על הסיפור הזה.

לא קמפיין. אתם מורידים את התקציבים, אופיר. סליחה, השר.

עודד, יש דברים, אתה יכול לקרוא לי אופיר. הכל בסדר.

לא, הכל בסדר.

יש דברים שהם, ערכית, נוגעים לליבי, סבבה? וזהו, ויש תהליכים שהם תהליכים אפורים. כל מיני ארגוני ביון שממזמן הפסיקו להיות ארגוני ביון, ששום גוף לא יכול לבקר אותם, ששום גוף לא יודע מה קורה שם. וזהו.

הם לא נמצאים פה. אני חושב שעל זה אפשר לעשות דילוג. חברי כנסת, בקצרה, כי אני רוצה באמת להתקדם. חבר הכנסת, טל.

טוב, דבר ראשון אני רוצה להודות לך אדוני השר, גם על המצגת שהצגת וגם על הגישה שאתה מביא איתך. גישה שמצד אחד לא חוששת לבחון "תמות" (נושאים = themes) שהיו עד היום מקובלות, לא חוששת לבחון אותן מחדש. להציג איזהו חזון אחר. ומצד שני, כן, גם לגלות גישה פתוחה. אני חושב שאתה גם אמרת את הדברים והזמנת את חברי הכנסת השונים כדי לבוא ולדון איתך גם בנושאים שכואבים להם, ולכן אני מודה לך על הגישה הזו. אדוני המנכ"ל, אני לא מכיר אותך, זו פעם ראשונה, ואני מאחל לך הצלחה רבה בתפקידך. לגבי התחושות שלך, אדוני, חברי, חבר הכנסת בליאק.

לא, זה לא רק שלי.

אז זה בסדר גמור.

זה לא תחושות, זה מספרים, אוהד. אין תחושות.

רגע, רגע, אני עד עכשיו הקשבתי בנחת ובקשב, ולא הפערתי לאף אחד לדבר. בסופו של דבר, כשהמשרד, במשך שנים, הרי אנחנו, בואו נגיד את האמת – השמיכה היא קצרה, ותמיד צריך לתעדף. המשחק של תיעדוף זה לא איזה משהו חדש שהמציא שר כזה או אחר. תמיד, בכל דבר בחיים, בכל עבודה ממשלתית, אנחנו מתעדפים כל הזמן דברים. וכששנים רבות המשרד תיעדף עלייה מחבר העמים, ואולי גם מסיבות טובות - - -

באיזו צורה הוא תיעדף?

אף אחד לא בא ואמר - - -

באיזו צורה הוא תיעדף, אוהד? אתה אומר שהמשרד תיעדף, אז באיזו צורה שהוא תיעדף?

מבחינת השקעות של תקציבים ומנגנונים.

איזה? במה?

אנחנו מכירים איך זה עובד.

איזה תקציבים? בוא תיקח, תפתח את ספר התקציב. בארגונים מעודדי עלייה, תסתכל - - -

עודד, עודד.

כל ארגון, תפתח את התקציב ברשויות המקומיות ותראה כמה קיבלו. לא, נאמרות פה אמירות מאוד קשות, שאף פעם לא נאמרו.

אני בעד - - -

אף פעם לא נאמרו.

אני בעד להעלות, עד אחרון היהודים, מכל מדינה, בכל מקום שהוא. כפי שאמרתי לחבר'ה מ"צור ישראל" אתמול בהקשר – אני אבחן את הדברים בצורה הכי אובייקטיבית שיש. לא על פי שיקול פוליטי. מבחינתי, שיהיה הדבר, אמרתי להם, זה יכול להיות עשרה, זה יכול להיות 12,000 בשבוע. שאלו אותי מה התקציב ואמרתי שהתקציב לא ימנע. אני מזכיר שאני הייתי מראשוני חברי הכנסת שלא נסעו במשלחת למולדובה, והשיחה הראשונה שלי עם ראש מטה, עם ראש הסגל פעם של הממשלה הקודמת הייתה בעקבות העלייה ממולדובה, בסדר? בעקבות העלייה מאוקראינה. האחות המאומצת של אשתי, היא עולה חדשה מאוקראינה. כן? מאומצת. הבנים שלה, הם כמו הנכדים של הזה. החברים הכי טובים שלי. רק חבר'ה, אני אומר כזה דבר, ואני אומר את זה, דברים שלא שמעתי מעולים, לא אמרתי אותם בעצמי, הגיעו אליי חבר'ה עולי שנות ה-90, ואמרו לי "תפקח עין על הפעילות של "נתי"ב". עכשיו, אני מודה, "נתי"ב" זה אירוע שאני עוד לא יודע לפרק אותו. לא יודע מה קורה שם. זה אירוע אפור. הנה אמרתי, חבר'ה, זה כל הסיפור. אני רוצה ש"נתי"ב" ישלחו קונסולים לרוסיה ויעשו את העבודה שלהם שם.

ולכן, מה שבדיוק באתי לומר, צריך להוציא את השיח הפוליטי. אין פה שיח פוליטי, יש פה שיח ענייני שמתסכל על נתונים, ומסתכל על עוד משתנים. כמוש דיברנו, גם על פוטנציאל, גם על נושא של התבוללות. וצריך לבחון את כל הנתונים האלה, להכניס אותם לתוך המשוואה, ולראות איך אנחנו מתעדפים, ואני רואה, לי זה נשמע שזה מה שנעשה עכשיו במשרד. ואני מודה לך אדוני השר על העבודה הזאת.

תודה רבה. חבר הכנסת סולומון.

תודה רבה, אדוני יושב הראש. אני גם אגיד, קודם כל, באמת ברכות גם על הדברים וגם על העבודה הבאמת באמת חשובה שחברי, שר הקליטה, עושה יחד עם המנכ"ל, יחד עם באמת כל הצוות המאוד מאוד חשוב שעושה מאמץ גדול מאוד בנושא העלייה והקליטה. אני רוצה להגיד כמה נקודות. נקודה אחת, זה באמת, זו דילמה שהיא משמעותית, מה שהצגת ושמת כאן על השולחן. אני מניח שהיא נידונה בעבר בנושא קליטה ועלייה, בשני דברים שהם מאוד משמעותיים כדי שהדבר הזה יצליח, במעשה הציוני שלו, בשני חלקים. הוא מאוד משמעותי. אני רק אומר, גם בסוגיית העלייה, הצגת שלושה דברים שהם מרכזיים בהחלטה הזאת, גם הסיפור של התבוללות, גם הסיפור של אנטישמיות. אני רוצה להנכיח גם את הסיפור של ציונות, בשמה, כן? נכון שיש דברים שהם דחופים, אבל גם יש דברים שהם ציונות. אני רוצה גם להנכיח פה, גם הסיפור של עולים שנמצאים בסכנת חיים במקומות מסוימים. כן, סכנת חיים זה אומר שאם לא עכשיו, בדיוק כמו ההתבוללות שהצגת, בדיוק שאם לא עכשיו אז מחר כבר לא יהיה אפשר להציל. זה מאוד משמעותי. אני מדבר כרגע על קהילת הממתינים באתיופיה, גם בגונדר וגם באדיס, גם בתיגראי וגם בקווארה. במקומות האלה ממתינים אנשים. יש צורך לבדוק, לעשות סדר בנקודה הזאת, ואני מצפה שגם הדבר הזה יקרה. אני יודע שאתה על זה אבל אני כאן מנכיח את הנקודה זאת.

אני אומר, גם לא להוריד, אני יודע שהשמיכה היא קצרה, והנקודה היא מאוד מרכזית ומשמעותית, ביחס להשקעות כספיות כאלה ואחרות. אבל, הסוגייה של קליטה בארץ היא מאוד משמעותית. יש בה ערך שאני לא יודע מול סכנת חיים מקום אחר, אבל למול העשייה כאן, הסיפור של הקליטה הוא מאוד משמעותי, והוא מתבטא כמובן בהשקעת כספים כאלה ואחרים. אני גם שם את זה על השולחן. נקודה אחרונה שלי, זה, ואני יודע שעושים את זה ואני מנכיח את זה כאן – בסוף מדינת ישראל היא מדינה קולטת עלייה. 75 שנה היא קולטת עלייה. יש לה לקחים, יש לה הצלחות ויש לה כישלונות. יש המון המון דברים, שמה שנקרא, נעשו ונכתבו בדם. בהקשר הזה, יש לנו ציפייה שהדברים האלה יהיו לנגד עיניכם כשאתם מקבלים החלטות. גם בנושא קליטה וגם בנושא עלייה. כי חלק גדול מהדברים כאן, כנראה הייתה בהם התנסות כזאת או אחרת, אני מכיר אותם, מה שנקרא, בגוף ראשון. וזה מאוד מאוד חשוב ומשמעותי. ואני שמח שבאמת אתם נמצאים שם, שהסיפור הציוני הוא מרכזי בעשייה שלכם. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת, סובה.

תודה רבה, אדוני יושב הראש. תודה רבה אדוני השר, ידידי, חבר הכנסת אופיר סופר. אני, קודם כל, רוצה להגיד לך, תראה, אני רוצה להגיד כמה דברים בהקשר למה שנאמר וגם בהקשר לאיך שאתה הגבת. אני לא נוהג לשפוט אנשים לפי התגובות, אבל עצם זה שאתה דיברת ככה מדם ליבך, מצד אחד אפשר להתווכח, מצד שני משאיר לי תקווה שהנושא הזה באמת קרוב לליבך. אז בוא נתחיל מזה. עם תחושה אי אפשר להתווכח, אופיר, אתה יודע את זה. ואני, בהמשך למה שאמר חבר הכנסת בליאק, אני גם יושב בפורומים האלה. אני דובר את השפה, ואני מרגיש אכזבה מהמדינה. לא ממך באופן אישי, אכזבה מהמדינה, שהנה, אנחנו באנו, אנחנו רוצים להתחיל כבר לעבוד, להיקלט, ללמוד את השפה, להתחיל את כל הדברים, ומישהו שם למעלה מונע מאיתנו. עכשיו זאת עובדה. אני אגיד לך, יש לי גם תשובה למה זה קורה. כי לפני הבחירות, ואפילו גם אחרי הבחירות, הייתה התלהמות יתרה בנושא של חוק השבות. עכשיו, לא אתה, אני לא שמעת אותך אף פעם מתבטא בנושא הזה וטוב שכך, אבל כמו שאמירה אחת עלולה להיות "פייק", גם אמירה שלך עלולה להרגיע את הרוחות.

אני אגיד לך למה אני אומר את זה. כשאתה פונה ליהודי ארצות הברית, ויושבים פה נציגים של הסוכנות, שתאמין לי, אני מכיר היטב את המצב, ואני גם כראש שדולת העם היהודי, מכיר גם את המצב. אם אתה מדבר על שינוי של חוק השבות, אם אתה מדבר על מתווה הכותל, אם אתה מדבר על מתווה הגיור, ואם אתה מדבר על כל הדברים שאנחנו כאן בכנסת רבים עליהם, יהודי ארצות, סליחה שאני מצביע עליך, גו'ש, אתה קנדי בכלל, לא אמריקאי. יהודי ארצות הברית אומרים "אנחנו לא רוצים לעלות למדינת ישראל. פשוט לא רוצים להיות חלק. אנחנו נישאר שם.". וחלק מהם גם מתבוללים, לא בקטע שהם מתחתנים עם לא יהודיים, מתבוללים בכך שהם מתרחקים מהזהות היהודית. זאת הסכנה. כשאני מסתכל על יהודי אמריקאי, שהיום בוחר להתרחק בתוך הקמפוס מהפעילות היהודית, הוא אומר שהוא לא רוצה להתעסק, שהם בעצם יהודים שלא סגורים מה הם רוצים שם. רוצים אותנו, לא רוצים אותנו. רוצים שאני אוכל לבקר בכותל כפי שאני רוצה, רוצים שאני אגיע ואעשה גיור לילדים. ובסופו של דבר, עוד מאיימים עליי שהנכדים שלי לא יוכלו לעלות לישראל. כי כל הוויכוח וכל ההתלהמות הזאת סביב ביטול אפשרי של סעיף הנכס, שהגזימו עם המספרים של השימוש בסעיף הנכד. הגזימו. לאורך העלייה הגדולה מברית המועצות, אולי 80,000 אנשים השתמשו בסעיף הזה. כשזה מגיע ל-8 או 9 אחוזים. אז נכון, מספרים קצת עלו בשנים האחרונות.

אז מגיע יושב ראש וועדת חוקה ואומר להם "זה לא עליכם".

כן, הוא אומר אנחנו נעשה גזענות לשמה, ממש נעשה אפליה. אתה אלה נעלה ואת אלה לא נעלה. אז איך אתה רוצה שאנשים אחר כך ירגישו? אני מדבר על יוצאי ברית המועצות לשעבר. כי אתמול היינו יחד בטקס. מאוד מרגש. טקס לזכרם של הפיגוע בדולפינריום. אני זוכר את הדברים האלה גם לפני עשרים שנה שדיברו על זה, שחלק מהם לא יכלו לקבור את הילדים שלהם, בגלל שהם לא יהודים לפי ההלכה. תגיד, מה אתה רוצה שאנחנו נמשיך את הוויכוח הזה בשנת 2023? המלחמה בהתבוללות בכך שצריך להביא אותם לפה, ואז לפשט להם את הליך הגיור, לפשט להם את ההוויה הישראלית. אני אומר לך, אני מכיר לא מעט אנשים שהם לא יהודים לפי ההלכה כי היו נישואי תערובת בברית המועצות, מה לעשות. שהם יותר ישראלים, יותר ציונים מאשר חלק שלפי ההלכה עלו ועזבו.

ועוד דבר אחד ואני מסיים בזה. ההכללות שעושים לעולים, זה הדבר הכי מסוכן. לוקחים את הנתון הזה, שאנשים באים ועוזבים מסיבות שונות, דרך אגב, הזכרת את העלייה מצרפת, אתה יודע שהעולים מצרפת סירבו לקבל את הדרכון והאזרחות כי רצו להמשיך בעסקים שם בצרפת ונפגעו בקורונה, כי מדינת ישראל סגרה את השערים בפניהם. כי לא הייתה להם אזרחות. אתה יודע שעלייה, אתה, מי כמוך יודע, אתה כבר שישה חודשים במשרד, אתה יודע שהעלייה היום עושים בהדרגה. אתה מעלה משפחה, אתה מעלה ילדים, אתה מסיים את העסקים, שנה, שנתיים, שלוש. לפעמים כל התהליך של השלמת התהליך לוקח עד שלוש שנים. ויש פה נציגים, והדרג המקצועי במשרד, אתם יכולים להגיד את זה. זה שבן אדם עזב בשנה הראשונה מאז שהוא עלה כי יש לו עסקים שם, זה לא אומר שהוא עזב את המדינה. אז קודם כל, האמירות הקשות כלפי עולים של "באתם, לקחתם סל קליטה, קיבלתם דרכון והתחפפתם מפה". הלו, תרגיעו עם האמירות האלה. כי האמירות האלה פוגעות בפוטנציאל הגדול של עולי ארצות הברית, עולי צרפת. פחות מתייחסים לעלייה של רוסיה.

תודה.

ומשפט אחד עוד, עודד. משפט אחד. אני מצטרף פה לאמירות שנאמרו לפניי. המלחמה הארורה הזאת שממשיכה באירופה, היא לא תסתיים בשנה הקרובה. אלפי המספרים, עשרות אלפים כבר כאן, עשרות אלפים נמצאים בגבולות. אני אומר לך, זו משימת חייך. באמת, אופיר. משימת חייך. תילחם על זה, תכניס אותם לפה. וספרתי עכשיו 26 מיליון ל-872 רופאים, חבר'ה, זה 2,300 שקל בחודש. זה כלום. זה כלום. כי להכין רופא במדינת ישראל לוקח מיליון שקל. ובאים אליך רופאים שאתה כמדינה לא השקעת שקל בהם, אז תוסיף עוד 2,000 שקל, תוסיף עוד 5,000, יהיו לך פה רופאים שיוכלו להקטין את התורים, לשפר את מערכת הבריאות. יש דברים שאתה צריך לקחת. אם כבר נכנסת לתפקיד הזה, ואמרת שהמצביעים שלך לא דוברי רוסית ולא מצביעים, אין לך עולים, מה זה משנה? זו משימת חייך במשבר הכי גדול שמדינה חווה כרגע.

ההיפך.

לא, אמרת שאין לך מצביעים דוברי השפה הרוסית.

אמרתי שזה מפריע לי.

אה, מפריע שאין לך. אז הנה, תטפל בזה.

לא. יבגני, קודם כל, תדע שאני מעריך אותך ואוהב אותך ואני חושב שיש בינינו חברות. אמרתי שזה מפריע לי מסיבה אמיתית ולא מאיזו סיבה אלקטורלית. כי זה מה שמדבר. עכשיו, יש דברים שאני לא יכול לשתף, כי אני מעדיף לא לשתף ואני חושב שזה יתקע תהליכים. אני רק אגיד, למשל, ישבתי עם יושב ראש "נתי"ב" וסיכמנו על שולחן משותף כדי לקדם את הזירוז, את כל נושא תהליכי הגיור. יש שולחן עבודה שמוביל אותו הרמ"ד שלי עם הסוכנות על תהליכי גיור, מה שאני יודע לעשות. אני, לא כל דבר זה בשולחן שלי. את כללי ההלכה אני בטח לא אשנה. אבל יש דברים שאנחנו עובדים עליהם. לא כל דבר אני מעדיף לדבר. אני מקווה שלא טעיתי כשדיברתי על זה.

לא, כי בנו ציפייה שאם תהיה עלייה מסיבית מארצות הברית, אז שם כולם 100% לפי הלכה. לא, יש שם הרבה נישואי תערובת. ילדים כבר לא יהודים לפי הלכה, אבל צריך להביא אותם בכל מקרה לפה.

לא, בדיוק, אבל כשדיברתי על שעון החול של ההתבוללות התכוונתי לזה. כי הרי, זה יוצר לנו איזשהו סוג של אתגר.

נכון.

עכשיו, אף אחד לא מדבר על זה, כן? כשאני רוצה להיות חשוף לפעילות, ואני רוצה לראות.

אני רוצה לתת לך עוד חמש דקות לסיכון, כי אני רוצה שחברי הכנסת יספיקו. יש פה הרבה שביקשו לדבר, השר. תודה. חברת הכנסת מזרסקי.

אני אהיה קצרה, כי רוב הדברים שתכננתי להגיד, אמר חבר הכנסת יבגני סובה. לא תיאמת, אבל כנראה, לכולנו יש מטרה משותפת. גם לעודד עלייה וגם לשפר את תהליכי הקליטה לכולנו. כבוד השר, מאוד אהבתי, כשדיברת על מניעה של תהליכי התבוללות בתפוצות. אנחנו צריכים להשקיע. ואם אנחנו נחסום את כניסתם לארץ, אנחנו פשוט נאבד את העם היהודי שנמצא שם. אנחנו צריכים, להיפך, לפתוח דלתות, לאפשר לדור השלישי ודור רביעי אפילו, להגיע לכאן. וכאן, לעשות להם לא רק קליטה בירוקרטית, גם קליטת תוכן. לחבר אותם לזהות היהודית, לחזק את הקליטה בחיבור של העולים החדשים למסורת היהודית, לתרבות הישראלית. וזה חסר לנו עכשיו. יש תוכניות מאוד שטחיות. ואם אנחנו נשקיע בזהות יהודית של עולים חדשים שמגיעים לכאן, וזה חשוב לעשות את זה בשנה הראשונה שלהם בארץ. זה יקל עליהם גם בלימוד השפה, ויעשה להם חיבור הכי טוב. חיבור קהילתי וחברתי כאזרחים חדשים.

דבר שני, כבוד השר, צריך לחזק לימודי היהדות וחינוך יהודי-ציוני גם בתפוצות וגם בארץ. גם יחד עם משרד התפוצות, וגם יחד עם משרד החינוך. כי יש לכם השפעה, ויש לכם יד בזה, תחזקו את זה. דבר שלישי, דיברתם, הזכרתם, מנכ"ל המשרד הזכיר על מלווה עולים ברשויות. ידוע לי, יש לשכות מקומיות שמעבירות חלק מהמשימות למלווי עולים שמועסקים על ידי רשויות מקומיות. במקום לתת להם מידע, מפנים אותם למלווי עולים, ומלווי עולים שעובדים ברשויות לא מקבלים מספיק הכשרה, ולא מקבלים מספיק הדרכה, והם בעצם לא צריכים את זה. יש יועצי קליטה בקהילה, שנמצאים בלשכות של המשרד, וצריך שהם יתנו את השירות המלא. תודה.

תודה רבה. אני פותח את הדיון לדוברים מבחוץ. אני מבקש מהדוברים להיות קצרים. אנחנו צריכים לסיים את הדיון ברבע לשתיים. אז אני מבקש מהדוברים להיות קצרים כדי שלשר או למנכ"ל תהיה אפשרות גם להשיב ולסכם. בסדר? ג'וש שוורץ ואחריו ראובן שלום.

תודה רבה. אני רוצה לברך את השר ואת המנכ"ל על, קודם כל, על המצגת הממצה, וגם על הגישה החדשנית, המרעננת, שהם מביאים שניהם למשרד. אנחנו, מאותו רגע שנכנסת לתפקיד, השר, אנחנו רואים שיתוף פעולה מאוד מאוד גדול בין הסוכנות לבין משרד העלייה והקליטה, וכל מי שיושב בחדר יודע ששיתוף הפעולה הזה הוא קריטי להצלחת המשימה של כולנו. היכולת שלכם לחשוב על דברים חדשים, לבחון כל דבר, היא מבורכת מאוד. אני יכול להעיד באופן אישי שיש אפקט של פעילות חדשה שבחנו ביחד בתוך יום-יומיים אנחנו אצלך, המנכ"ל, בדיון רציני. המשך דיונים, סיורים בשטח. אז בשנה של בין 75,000 אשתקד ל-60,000 השנה עולים, אני חושב ששניכם באמת האנשים הנכונים בזמן הנכון.

תודה רבה.

ראובן שלום.

תודה. גם אני מבקש להודות למשרד, לצוות העובדים, המנכ"ל והשר. אני חושב שהשיתוף של צוות העובדים הוותיק והמיומן עם הרוח החדשה, זה מתכון להצלחה. הממשק העיקרי שלנו עם המשרד הוא אופק ישראלי. הממשק העיקרי שלנו עם המשרד זה אופק ישראלי, ופה תודות ליושב ראש הוועדה שבזמנו הניח את היסודות האיתנים למפעל החשוב הזה. עובדה שזה מתקיים ופורח, אומרת שהיסודות היו אכן יסודות איתנים ונבנו טוב. וזה מאפשר לנו באמת להגדיל את הפעילות שלנו ברחבי העולם. כידוע, אנחנו לא מתעסקים בקליטה, אבל אנחנו רואים את החשיבות של הקליטה, כי העולים שנקלטו הם השגרירים הטובים ביותר, ואנחנו משתמשים בהם למסעות ברחבי התפוצות להעלות את העולים, כשבא אדם ומספר על הקליטה המוצלחת שלו, אין טוב מזה. רוצה לשים את הדגש על שני נושאים. על העברית – אנחנו מפעילים מאות אולפנים בעברית ברחבי העולם. השנה גם מתאפשר לנו להגדיל את מסגרת השעות. זה הסקת מסקנות, וזה סיפור הצלחה.

בעניין הדור הצעיר, אנחנו פעילים בדור הצעיר. השנה אנחנו מתכננים תוכניות חדשות בסיוע המשרד לבני הדור השני של המהגרים, בעיקר מדרום אמריקה ומצרפת, בארצות הברית ובצפון אמריקה בכלל. ובהקשר הזה נאמר את הפעילות המבורכת של הפעלת המבחן הפסיכומטרי, הכנה למבחן הפסיכומטרי, שכמובן הקליינטים העיקרים זה הצעירים. תודה לאלכס ולמרינה על העבודה.

תודה רבה. בלה ליבוביץ'.

תודה רבה. אני מנכ"לית "ביתנו העולמי". אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה ולברך את השר באמת על מאמצים לשפר. מדובר כאן הרבה על עידוד עלייה, על תקציבים לעידוד עלייה, אם כן השקיע או לא השקיע. אז אני רוצה להדגיש שעידוד עלייה הכי טוב זה קליטת עלייה מוצלחת. עכשיו, בוועדה הקודמת אדוני השר לא היה פה, אל דיברו על הפסקת ה-"One Stop Shop", וגם על כך שאיך להודיע בעצם לעולים על זה שהתורים שלהם בוטלו, ועל המידע. אז אני, תוך כדי הוועדה, נכנסתי לאתר עלייה וקליטה, ואני רוצה לבקש. זה לא עולה הרבה כסף, אני מניחה, אבל אתר של משרד העלייה הוא לא מעודכן. אין הרבה מידע. ואני רוצה רק להבהיר תחושה של הרבה עולים. זה דבר מאוד טכני ומאוד פשוט. אבל, איכשהו, שימו לב כמה ארגונים יש פה שעוסקים, נותנים יד לעולים, עזרה לעולים, עורך דין לעולים. כל הזמן עולה צריך למצוא מתווך שינגיש לו את המידע. אין שום טעם. יש לכם אתר, אתר מצוין, שאפשר פשוט לעדכן אותו ולהנגיש מידע, וזה כבר ישנה את תחושת התסכול ואת התחושה שלא מטפלים בהם ואין להם מענה. זה דבר קטן שעוד לא נאמר כאן, אז תודה רבה.

תודה רבה. יאיר סמוליאנוב.

תודה רבה. יאיר סמוליאנוב, לובי המיליון. אני אתחיל, קודם כל, לברך ולהגיד תודה על ההתעסקות שלכם במשרד בכל סוגיית לימודי העברית. אני חייב להגיד שרואים את הדבר הזה מהצד. לצערי, יש לי המון ביקורת על משרד החינוך, ואני חושב שיש למשרד הקליטה הרבה אחריות בהקשר הזה, אבל אני אומר – מה שאתם יכולים לעשות בהרבה דברים אתם עושים, ואני גם שמח על האירוע הזה שיקרה ב-11 ביוני. אני כן אשמח, כבוד השר והמנכ"ל, להתייחסות וההתערבות שלכם, במידת הצורך, בכל מה שקשור לתשתית. לא היה לזה התייחסות ופתרון בתקציב הנוכחי.

למה אתה מתכוון בתשתיות?

כל מה שקשור לכיתות עצמן, והדברים שבהם התלמידים ילמדו. אני, עם כל הכיף שלי בוועדה, אני אשמח לא להיות פה עוד חודש בדיון מעקב על הכיתות באולפנים, אני חושב שזה באמת מתיר בהקשר הזה. אני אגיד דבר קטן על ה-"One Stop Shop"שאני עדיין לא הצלחתי להבין מכם. אני לא רוצה להתווכח כרגע על הסוגיות המקצועיות ופשוט להגיד, שאם יש כיום עמדות מצומצמות שמקבלים בהן אזרחים שמגיעים לכאן מאוקראינה, ויש מרווח בין אוקראיני אחד שמגיע בתשע בבוקר לאחד אחר שמגיע באחת-עשרה בבוקר, לא הבנתי למה אי אפשר לקבל עולה מרוסיה בטווח הזה. כי שוב, כרגע עמדות העלייה הן קיימות, הן מצומצמות, ויש להן צורך. אני אגיד, נגעת בזה, ואני מאוד מסכים עם זה, עם כל הסוגייה של התבוללות וכדומה, אני כאן גם כדי להזכיר שאנחנו בלובי עושים בזה המון התעסקות והמון סקרים. וגם, נגעת בקליטה ולא רק עלייה, אז 45% מהישראלים דוברי הרוסית בגילאי 18 עד 40 מעוניינים לעבור גיור, וגיור כהלכה, ויש בזה המון המון מה לעשות בעיני. ואני קורא ומבקש ממך, אני יודע שזה לא בהכרח מתפקידך, אבל יש כאן הזדמנות ויש כאן מקום. דיברנו על זה גם עם שר התפוצות.

תודה.

רק עוד נקודה אחת אחרונה. לגבי התחושה הכללית – אני גם מרגיש אותה, אני גם שומע אותה המון מהעולים. אפשר לתת בזה הרבה מאוד דוגמאות. אני אתן עוד משהו אחד כי זה כבר עלה כאן, בנושא אחר, אני לא רוצה לחזור על הדברים. אבל, מדברים הרבה על סוגיית הרופאים. ואני יכול להגיד שלפני כחודש בערך, שר הנגב והגליל, יצא למשלחת מאוד מאוד, בעיני, מכובדת ומשמעותית, בארצות הברית, לקליטה של רופאים עולים מארצות הברית. הדבר הזה קורה בזמן שיש בארץ מאות עולים שהגיעו מרוסיה, מאוקראינה, מבלרוס, בשנה האחרונה, ולא מצליחים להתחיל לעבוד כאן. חלקם כבר ויתרו, חלקם עזבו. זה עוד דוגמא אחת קטנה לזה שבסוף אני אומר, יש כאן באמת ציבור גדול של אנשים שרוצה להישאר כאן, רוצה לחיות. אני כאן, והארגון כאן בשביל לעזור לכם בכל מה שקשור לשיפור הדברים האלה.

תודה רבה.

ואני אומר, הלוואי והתחושות האלה ישתנו.

תודה רבה. ד"ר אליצור נאה.

תודה רבה. צילי אליצור נאה ממרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי. תודה רבה אדוני השר והמנכ"ל, על הסקירה המרשימה. אני רוצה רגע להתרכז בנקודה שכבר נאמרה על ידי יאיר ואחרים, ובעינינו היא באמת חשובה. אותם עולים שהם לא יהודים על פי ההלכה, כן בני משפחה שרבים מהם באמת מרגישים את עצמם, כן, ומגדירים את עצמם כיהודים. אנחנו חושבים שבמבט רחב, תהליך הגיור הוא בעצם חלק מהקליטה שלהם, שמדינת ישראל צריכה להציע להם ככה ביד רחבה. יש דו"ח שעכשיו, לאחרונה ממש, אנחנו הוצאנו ביחד עם ארגון "עתים" שמראה תמונה לא כל כך מעודדת מבחינת האחוזים של אנשים שמסיימים את התהליך בהשוואה למי שמתחיל. תמונה לא פשוטה. ובאמת הייתי רוצה, הזכרתם קצת במילה, הייתי רוצה לשמוע קצת יותר איך אתם כמשרד מתייחסים לזה.

תודה.

תודה רבה.

תודה רבה. אליזבת זלינסקי.

אני רוצה קודם כל להודות לכבוד שר העלייה והקליטה על המאמץ שלו לחזק את הזיהוי היהודי בכל המגזר דובר הרוסית. אני מנהלת קהילה לעולים חדשים שכרגע נמצאים שם 6,000 עולים חדשים שעלו מרוסיה ואוקראינה ב-2022. ואני רוצה להבהיר לכם תחושה, כי אני נמצאת בתוכם. אנחנו, אם אנחנו נתייחס לעולים חדשים שהם דוברי רוסית, זה לא סוד לכל האנשים פה, שאנחנו, כדור מההורים שהיו לשעבר בברית המועצות, אנחנו דור שאיבדנו זיקה למורשת שלנו. איבדנו. אנחנו פשוט לא ספגנו את זה. וכרגע, היום נוצר מצב בציבור, שעולים חדשים לא מרגישים זיקתם למורשת. לא מרגישים חיבור לערכים, ליהדות. מכיוון שאנחנו פשוט לא היינו שם, ואנחנו דור שלא ספגנו את זה לשעבר. ואני רוצה לומר עוד כמה דברים. אני חושבת שתהליך של משרד העלייה והקליטה לכל עולה חדש, יש לקבוע מכסת שעות לכל העולים החדשים ללימוד היסטוריה, ממשל ותרבות. זה חובה. זה יכול לתרום לאותם אנשים שכן רוצים לעבור גיור ולקשט את המדינה שלנו.

תודה.

לתרום למדינה שלנו. תודה.

אגב, זו החשיבות, דווקא באולפני משרד החינוך, כי שם הם מקבלים את זה. קונסטנטין שוויביש, בקצרה.

אוקיי, תודה.

אתה כתבת שלוש דקות, אני אתן לך דקה.

אוקיי. אני רוצה להמשיך בנושא הזה. היום ישנם בארץ ילדים שהם ילדי עולים, שהם ילדים של אותם עולים, ילדים שעלו בתחילת שנות ה-90, אשר לא מסרו לילדיהם את המסורת, כי הם לא, הורים שלהם לא היו שייכים למסורת גם הם בעצמם. אז הם מכירים את הצד הטכני, הם יודעים שבשבועות אוכלים דברי חלב, שבפסח צריך להכניס פיתות למקפיא שלא יהיה לחם, אבל הם לא יודעים משהו אחר. ישנן רשתות דו-לשוניות, מוכר לנו רשמי, אשר יכולים לעשות, מה שנקרא, היה בזמן הקורונה, "בוסטר". כלומר, לתת בנוסף. כי הגורם המחנך והמעביר את המסורת זה משפחה. ומשפחה, כשלא יכולה, אז צריך להשלים את זה. בגן רגיל לא עושים זאת, בגלל שיש משפחה ישראלית רגילה, אז צריך להוסיף את זה. ובאותם מקומות, איפה שהם נמצאים, בדור השני. נקודה שנייה, עד דקה אחת – עידוד עלייה זה תהליך. זה לא לספר שבכל ברז בארץ פותחים ויש יין צרפתי. זה לא עידוד עלייה. עידוד עלייה זה להכין תהליך, במיזם של אופק ישראל - - -

יין צרפתי הוא לא כשר.

תלוי, אפשר לשים מישהו שמכשיר את זה (בהלצה). מיזם מצוין אשר עסק בעידוד עלייה זה מיזם של אופק ישראל, של משרד הקליטה והסוכנות היהודית. עכשיו, שמעתי שזה פורח, יכול להיות. אני מרגיש עכשיו כאילו ירדתי מהחרמון לערבה. זה עבר טוב מאוד עד לנקודה מסוימת שזה הופסק. עכשיו, מסיבות שונות, כמו שאומרים, אנחנו, אני מתכוון שאני לא מרגיש עכשיו, אתם יודעים.

ברור, ברור.

אנחנו השתתפנו בכל הפעילויות. אנחנו הכנו מורים. מטפלות, אשר אנחנו זקוקים בהן, אנחנו, מדינת ישראל. ילדים, הכנו אותם לעלייה. עכשיו, אנחנו, בלמו את זה, ואני מאוד מבקש ממשרד הקליטה לחדש את זה. תודה רבה.

תודה רבה. שר הקליטה, בבקשה. או המנכ"ל.

אני אגיד משפט אחד לגבי ה-"One Stop Shop" ועוד משפט כללי. לגבי ה-"One Stop Shop", אני רוצה להגיד שההחלטה בהקשר הזה התקבלה על ידי השר. אני אומר את זה כמי שראה את זה מהצד ונתן לו את ההמלצה לסגור את ה-"One Stop Shop", בחרדת קודש, ואני אגיד גם כמה נתונים חשובים בהקשר הזה. קודם כל, חבר הכנסת אלקין וגם אחרים דיברו פה בהקשר של עצירת העלייה. אנחנו ממש עוקבים אחרי הנתונים ואנחנו לא רואים את הדבר הזה. ההפך. אנחנו מחודש אוקטובר, ואני מדבר בנתונים, רואים שינוי דרמטי. מאוקטובר 2022 ראינו שינוי דרמטי בנתונים ביחס לכמות האנשים שמגיעים כטועני זכאות, לבין אלה שמגיעים עם אשרת עלייה. דרך המלך, מבחינת העולים, להגיע בצורה הטובה ביותר, היא לעלות באשרת עלייה.

רק, סליחה, המנכ"ל. אבל, אני חייב לדייק. הטענות הן לא על צמצום מוקדי ה-"One Stop Shop". הטענות הן שבמוקד ה-"One Stop Shop"מקבלים רק מאוקראינה. ומי שהגיע מרוסיה ובלרוס – לא.

ולכן אני מתייחס רגע בנתונים. בחודש אוקטובר - - -

המגמה השתנתה.

המגמה השתנתה שעוד לפני - - -

לטובת עולים מרוסיה. בגלל זה היו טענות למה אתם סגרתם.

אני מדבר על עולים מרוסיה. אני מציג נתונים. באוקטובר 2022, שוב, כדי לסבר את האוזן, אנחנו רואים 2,300 דלתא, של יותר טועני זכאות שעולים מאשר אנשים שמצליחים להגיע עם אשרת עלייה. בחודש, אנחנו רואים את הפער כל הזמן מצטמצם. שוב, לא אכפת לי, אני אשלח את הנתונים לוועדה, הוועדה תוכל להתרשם מהגרפים. כשבדצמבר 2022 אנחנו פעם ראשונה, רואים כבר חודשיים אחרי, יותר אנשים שמגיעים כעולים ופחות כטועני זכאות. והעובדה המכרעת היא שבחודש מאי, החודש הזה, חודש שכבר אין בו בכלל "One Stop Shop", אנחנו רואים למעלה מ-3,000 עולים מרוסיה שמגיעים עם אשרת עלייה. מה שיכול לעזור, וכמו שהשר אמר והדגיש את זה כמה פעמים, מה שיכול לעזור לכל העולים מרוסיה להגיע, זה שהקונסולים יחזרו ויעבדו משם, והם יכולים לבוא ולעזור. ואני אגיד עוד משפט, בהרבה מאוד ישיבות אצלי, מהרגע הראשון שנכנסתי לתפקיד - - -

כל העלייה תהיה יותר מסודרת, כן? לא תהיה עלייה שמגיעים לכאן - - -

ונוכל לדעת מי מגיע.

לא, אתה יודע שברוסיה אי אפשר להגדיל את כמות הקונסולים של "נתי"ב". זה גם לא לעניין.

אפשר. וכבר חודשיים - - -

זה כמעט - - -

אפשר להגדיל.

לא. כי זה טעון - - -

ננהל על זה דיון. ננהל על זה דיון.

זה דבר אחד - - -

אבל יש, סליחה, יש מדינות סמוכות לרוסיה, ושם יש, כנראה, הגידול בא מזה שהם באו מהמדינות הסמוכות שהם כן עברו את הבדיקה.

מחודש פברואר ועד להחלטה באמצע אפריל, אנחנו אמרנו לאנשי "נתי"ב" בהערכות מצב שקיימנו ביחד, עם כל השותפים שלנו, שאנחנו מבקשים שיתחילו להחזיר את הקונסולים לרוסיה. ואני אגיד גם, לא משנה, הציגו שם כל מיני נתונים לגבי כמה זמן ממתינים, כמה זמן לא ממתינים ודברים אחרים, אני עוזב אץ זה. אני אומר משפט אחרון לפני שאני מסיים, כי כן חשוב לי להדגיש את הנקודה הזאת, בשולחן הזה, לפחות מבחינתי כמנכ"ל חדש, מראה באמת את השותפות המדהימה שיש לנו ביחד עם הסוכנות היהודית, ביחד עם ההסתדרות הציונית העולמית, ביחד עם הארגונים שמעודדים עלייה וקולטים עלייה. בהתאם למדיניות של השר, אין נושא שאנחנו עוסקים בעלייה או בקליטה ואנחנו לא מדברים עם הארגונים, כולל כל הארגונים שנמצאים כאן.

השר, בבקשה.

טוב, אני אגיד כמה דברים. אחד, לגבי הנושא של רופאים. לא זוכר מי דיבר על זה כאן, אתה יבגני?

כן, כן, אמרתי שפשוט עשיתי חישוב, אז אמרתי שאלה סכומים די מצחיקים.

אז קודם כל, אנחנו עובדים על זה. וזו התכלית של הצוות עם משרד הבריאות, גם לטפל בסוגייה הזאת, וגם לטפל בעידוד הרופאים. הדוגמא שהזכרתי כאן זה של רופא שחזר למוסקבה, וקיבל ניהול בכיר כאן, בגלל תנאים אחרים. לפעמים הוא גם לא מודע לתנאים והוא לא מודע למה שהוא יכול. זאת אומרת, הרבה פעמים זה גם עניין של ידע, וגם עניין של שפה וכו'. אני מסכים מאוד עם האמירה שעידוד העלייה זה תהליך. ולכן, לא תמיד רואים את התוצאות מחר בבוקר. וכשאמרתי, שבסוף, כשאתה רואה את גודל הקהילות, נכון, סוציו-אקונומי, לפעמים יש עוד מרכיבים שמשפיעים. אבל, אנחנו חייבים לבנות תשתית עלייה, ואמרתי את זה גם נוכח שעון החול של ההתבוללות. אני אגיד לכם משהו שלא התכוונתי לומר כאן, אבל אמרתי את זה גם תוך כדי. אני כן נמצא בעבודה משותפת, גם מול "נתי"ב" וגם מול הסוכנות היהודית, בכל ההקשר של הקלה. אני אומר שוב פעם, אני לא נוגע באזורים שהם לא שלי, קרי הדיינים, קרי הסוגיות האלו. אבל, כן להנגיש ולהפוך את תהליך הגיור, ככל שהוא יותר, ככל שניתן, בהקשר הזה, ליותר ידידותי, ויותר רלוונטי.

אני חושב שאנחנו יכולים לעשות בעניין הזה הרבה הרבה עבודה. להערכתי, זה גם ישפיע על המשך העלייה. זהו, זאת אומרת, הדברים שדיברה שם הגברת, שאני לא זוכר את שמה, מזדהה איתם לגמרי. אני חשוב שהם קריטיים ודרמטיים, בהקשר של החיבור לזהות, בהקשר של הציונות. אמרתי ביום הניצחון, שבעיני, בסוף, זה חלק מהזהות היהודית הציונית של כולנו. גם הסיפור של יהודי, של מי שנלחם שם והכריע את גרמניה הנאצית, ולא אמרתי את הדברים מהפה ולחוץ. אותו דבר בהקשר של סיפור העלייה של יהודי אתיופיה. ואותו דבר בסיפור העלייה של יוצאי צפון אפריקה וכל הדברים, וכן על זה הדרך. יש דברים שכן, הם לשולחן יותר מצומצם, שאולי אפשר לדבר שם על דברים בצורה יותר פתוחה. לא הכל מתאים בשביל לדבר עליהם כאן בוועדה. אבל, בגלל זה אני עושה גם פגישות עבודה. ואפשר לדבר עליהם שם. אני מאוד אשמח אם אתם תקיימו דיון עם "נתי"ב".

נעשה.

אשמח גם שתעשו דיון עם "נתי"ב" בוועדה במשרד הביטחון, להבין בכלל איך הם עובדים שם. זה נראה לי מאוד מאוד חשוב.

תודה.

לגבי ה-"One Stop Shop", האנשים, אני אומר ככה – המטרה שלנו זה לנרמל את תהליך העלייה. אנשים שמגיעים לכאן, ונמצאים ללא תהליך של אשרה, אז גם זה סוג של בעיה. ביקש ממני בתחילת הדיון, יושב ראש הוועדה, שאנשים שהגיעו עד עכשיו, שהם ייכנסו ללו"זים של, איך זה נקרא, זה אוקראינה, ואנחנו נעשה את זה. אבל, אני אומר, המגמה מבחינתנו - - -

ייכנסו? אתה אומר שאנחנו נעשה את זה, זאת אומרת ייכנסו.

כן. ואני מבקש את העזרה שלך בהקשר הזה, ש"נתי"ב" ישלחו את הקונסולים, ואתה יכול לעבוד על ההקשר הזה.

חד משמעית.

ושיהיה על כך דיון.

אז קודם כל, אני רוצה להודות לך, אדוני השר, ולך המנכ"ל, על ההגעה שלכם לפה. אני חושב שהיא חשובה. חשובה גם כדי שתשמעו את הדברים הרבה פעמים ממקור ראשון. עולים פה בוועדה הרבה מאוד נושאים, וחשוב לשמוע אותם מהאנשים עצמם. אני שמח ורוצה לברך אותם על ההחלטה שב-"One Stop Shop" יוכלו לקבל גם מרוסיה - - -

עד התאריך הזה. המטרה שלנו היא לנרמל את התהליך.

בסדר, אני מציע שתצמיד את זה. אני מציע, קודם כל, עד התאריך הזה, זה טוב. אבל, אני מבקש, ואתה לא חייב להחזיר תשובה היום.

השיח בינינו הוא רציף.

לא, לא, ברור, ברור. אני רק, ההיגיון צריך להיות שעד שמשרד הפנים מסיים את הסיפור שלו עם הדרכונים. כי הרי, הסוגייה עצמה, זה בערך סדר גודל של שבועיים. לדבריהם. הרי, מה הבעיה? הבעיה שנוצרה היא שבעצם אתה סגרת, וגם הם סגרו. ואז אין להם שירות בשום מקום.

אני הבנתי שהם פותחים שם שעות מיוחדות.

הוא הבטיח היום - - -

עודד, אנחנו גם סיכמנו איתם על פתיחת שירותים.

בסדר, הוא הבטיח את זה היום גם. אני אומר, אחד הפתרונות - - -

היה סיכום באותה ישיבה.

אני, אתה יודע, קודם כל, אני אומר תודה. ניקח את זה ואז נריב על, זה לא בשבילי. אני באמת חושב שזה בסוף, כל מי שהגיע - - -

עד ה-15 ביוני - - -

לא, מה שאומר השר, כל מי שהגיע עד היום, במסגרת ה"Go/no go" גם מרוסיה ובלרוס, יכול לגשת לתחנות ה-"One Stop Shop". אמת?

כן.

זה עד ה-29 במאי.

לא, הן פתוחות.

נצטרך לזה.

בסדר, כן, נצטרך להיערך לזה. זה ייקח.

בסדר. אני פונה אליך ואומר לך עדיין, זאת אומרת, יצאתי עם חצי תאוותי בידי, אבל זה לא תאוותי. בסוף אני חשוב שפשוט הנכון הוא מבחינה ממשלתית, להצמיד את זה עם משרד הפנים. זאת ואמרת, כל זמן - - -

לא, לא. עד היום.

נניח, שנייה רגע, במצב דברים רגיל - - -

אני אגיד ככה. אני קיבלתי את ההחלטה הזאת כהחלטה עקרונית.

בסדר.

המנכ"ל יגזור את זה.

ברור. אני רק אגיד שברמה העקרונית, לפני המלחמה, כשהכל בסדר, בסוף היו אנשים שהיו עושים כאן שינויי מעמד, היו עושים את זה במשרד הפנים. כרגע משרד הפנים סגור בפניהם.

כן, זה גם משתלב עם הבעיה של התורים במשרד הפנים. וכלן, נוצרה בעיה על בעיה. זו הבעיה.

לכן, זאת הבקשה. בעיקר כשאנחנו רואים שהמספרים יורדים לפחות. גם לפי מה שהציג המנכ"ל. אז, ראשית, להגיד תודה בעניין הזה, וגם לגבי הבקשה להמשך. פתרון למורי אולפנים – היום הייתה עוד ישיבת מעקב. אני ביקשתי, אני אומר לך את זה כאן, ממשרד האוצר ומשרד החינוך והסתדרות המורים, הם קבעו דיון למשא ומתן בשבוע הבא. אמרתי להם שזה לא יהיה בשבוע הבא אין סיבה למרוח את זה עוד ועוד שבועות. צריך להבין שסוף מאי הוא תאריך קריטי אצל מורים. הם משתבצים לבתי-ספר אחרים. ולכן, אני מבקש פה את הסיוע שלך. אין סיבה שהסיפור של הסכם השכר במורי האולפנים לא ייגמר עכשיו. ישב פה חבר הכנסת ולדימיר בליאק, לא סתם שאלתי אותו מתי הוא עלה. כי הוא בשנת 1998, הוא המתים שבועיים לאולפן. הגיעו סדר גודל של 100,000 עולים בשנה, להערכתי, וותיקי משרד הקליטה יזכרו יותר טוב ממני. אבל, אין סיבה שלא יגמרו את ההסדר הזה. כי ראינו עד כמה קריטי האולפן גם לזהות היהודית.

אנחנו נקיים ישיבה פה בוועדה, גם על נושא הגיור, וגם על ישיבה בנושא "נתי"ב", היא תהיה ישיבה חסויה. אני מניח, לא יודע. נראה איך אנחנו נעשה את זה. נעשה על זה מעקב. על התקציב, אני מבקש, אני מחדד עוד פעם, שתשלח לנו את זה כדי שנוכל להפיץ לחברי הוועדה. דבר אחרון, לגבי הרופאים, וגם לגבי התקציבים שעלו פה. תראו, אנחנו מכירים את התקציבים, מכירים את המאמצים, ומטבע הדברים, במדינות המערב גם העלויות הן אחרות. אני, כשאני רוצה לעשות השקעה מסוימת, לשלוח שליח במדינת המערב, הוא עולה לי יותר ממדינות אחרות. אבל, בסוף, כשאנחנו מסתכלים על התיעדוף, וגם כשמתסכלים אחורה, תקציב ארגונים מעודדי עלייה, 80% ממנו הלך באמת לאזורים האלה. ולכן, השינויים שמייצרים עכשיו הם כאלה שלשיטתנו הם מובילים לפיטורי וצמצום כוח אדם באזורים שאנחנו חשובים שעדיין יש מקום לעודד עלייה. זה היה המסר.

בהקשר של הרופאים, ופה אני אחדד את מה שאמר חבר הכנסת סובה. מדינת ישראל, וזה התיק ששר הבריאות, לדעתי, היה צריך להילחם עליו. מדינת ישראל , בסוף שנות ה-90, הצליחה לעלות מעל הממוצע ב-OECD במספר הרופאים לנפש, ובמספר האחיות לנפש. ואנחנו מגיעים לשלב שהעלייה הגדולה של שנות ה-90 מתחילה לצאת לפנסיה. מתחילה לצאת לפנסיה. ואנחנו נמצאים היום מתחת לממוצע. הפתרון הוא, הפתרון הוא באמת באלה, שתשמעו, אני פוגש היום רופאים עם 14 שנות ותק ויכולים לקבל רישיון לרפואה, רק חסר להם קורס עברית ואין להם אולפן. אז הם עובדים כמחסנאים. שטות.

אגב, האולפן, אין אולפן לכל דוברי השפות.

כן, כן, בסדר. אני אומר אולפן מקצועי של, מה שנקרא. ולכן, אני חושב שבהיבט הזה, החשיבות של העלייה מכל מקום בעולם היא קריטית גם לדמוגרפיה, גם לכלכלה, גם לביטחון. ואני מקווה שנמשיך בשיתוף פעולה פורה. תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:51.