פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
26
ועדת הכנסת
17/05/2023
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 48
מישיבת ועדת הכנסת
יום רביעי, כ"ו באייר התשפ"ג (17 במאי 2023), שעה 09:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 17/05/2023
חוק התקציב לשנת הכספים 2024, התשפ"ג-2023, חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 23 - הוראת שעה), התשפ"ג-2023 , ערעורם של חברי הכנסת עופר כסיף וקארין אלהרר על החלטת נשיאות הכנסת שלא לאשר דחיפות הצעתם לסדר היום בנושא "תחזית הצמיחה בישראל נחתכת באחוזים מדאיגים לעבר שיעור צמיחה שלילי לנפש", חוק ההתאמות הפיסקליות, התשפ"ג-2023, חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 13), חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג-2023
פרוטוקול
סדר-היום
1. ערעורם של חברי הכנסת עופר כסיף וקארין אלהרר על החלטת נשיאות הכנסת שלא לאשר דחיפות הצעתם לסדר היום בנושא "תחזית הצמיחה בישראל נחתכת באחוזים מדאיגים לעבר שיעור צמיחה שלילי לנפש".
1. קביעת סדרי דיון מיוחדים לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת בקריאה השנייה והשלישית, בהצעות החוק הבאות:
1. הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 13) (מ/1613).
1. הצעת חוק ההתאמות הפיסקליות, התשפ"ג-2023 (מ/1614).
1. שינוי במועדי ישיבות הכנסת בשבוע הבא וקביעת סדרי דיון מיוחדים לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת בקריאה השנייה והשלישית, בהצעות החוק הבאות:
2. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג-2023 (מ/1610).
2. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2024, התשפ"ג-2023 (מ/1611).
2. הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 23) (הוראת שעה), התשפ"ג-2023 (מ/1612).
2. הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 (מ/1612).
2. הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 (מ/1612).
נכחו
¶
חברי הוועדה: אופיר כץ – היו"ר
בועז ביסמוט
עמית הלוי
בועז טופורובסקי
אחמד טיבי
מתן כהנא
ארז מלול
שרון ניר
משה סעדה
צביקה פוגל
אריאל קלנר
חברי הכנסת
¶
ישראל אייכלר
דבי ביטון
אברהם בצלאל
ואליד אלהואשלה
אוהד טל
עופר כסיף
סימון מושיאשוילי
אפרת רייטן
רישום פרלמנטרי
¶
אביבה יובל מויאל
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
ערעורו של חבר הכנסת עופר כסיף על החלטת נשיאות הכנסת שלא לאשר דחיפות הצעתם לסדר היום בנושא "תחזית הצמיחה בישראל נחתכת באחוזים מדאיגים לעבר שיעור צמיחה שלילי לנפש"
היו"ר אופיר כץ
¶
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. היום יום רביעי, כ"ו באייר התשפ"ג, 17 במאי. הנושא הראשון שעל סדר-היום: ערעורו של חבר הכנסת עופר כסיף על החלטת נשיאות הכנסת שלא לאשר דחיפות הצעתו לסדר-היום בנושא "תחזית הצמיחה בישראל נחתכת באחוזים מדאיגים לעבר שיעור צמיחה שלילי לנפש". יסביר את הערעור חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
תודה רבה, בוקר טוב. יש שתי סיבות עיקריות לערר: אחת – תוכנית, מהותית; השנייה – פרוצדורלית.
מבחינת התוכן כולנו רואים. רק אתמול בערב התפרסם שגם הכלכלנית הראשית מזהירה מכך שצפויה לנו צמיחה מתונה או כמו שאני הצגתי כאן, גם בהמשך לפרסומים, תחזית הצמיחה נחתכת באחוזים גדולים כך שאנחנו לקראת שיעור צמיחה שלילי לנפש. עם כל ההשלכות של זה, בעיקר השלכות על הציבור המוחלש שגם כך כורע תחת נטל יוקר המחיה וכן הלאה. אני חושב שמבחינת התוכן לדחות בקשה שעוסקת בחיים עצמם ולאור מה שפרסמה אתמול הכלכלנית הראשית כאמור, זה דבר לא ראוי ולא נכון. זה באמת נושא דחוף שנוגע לכל אזרח ותושב, בעיקר למוחלשים שבהם כאמור.
מבחינת פרוצדורלית את ההצעה הזו הגישו למעשה נציגים של כל סיעות האופוזיציה, חוץ מסיעה אחת. כשאנחנו מדברים על הכנסת כמפקחת, מבקרת את הממשלה, כאן אנחנו מדברים על חמש סיעות אופוזיציה כאמור, כחלק מהביקורת והפיקוח על הממשלה. כשסיעות, כמעט כל הסיעות, האופוזיציה פונות, נראה לי לא תקין שזה לא מאושר, מה עוד כשמשווים את זה להצעה אחרת שאושרה והיא – בלי להיכנס לתוכן שלה כשהוא כשלעצמו בעייתי – הוצעה על ידי שני חברי כנסת מהקואליציה.
משתי הסיבות הללו, המהותית והפרוצדורלית, אני מגיש את הערר ומבקש שההצעה תאושר. תודה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
נכון. בגלל זה אמרתי, הדגשתי, אני מכנה לצורך העניין. מה שנקרא בכתיבה פילוסופית: מסיבות אנליטיות.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת כסיף, ההצעה חשובה מאוד. תחזית הצמיחה – תחזיות בכלל, אפילו תחזית מזג האוויר – זה דבר חשוב לדון בו אבל תחזית הצמיחה בישראל שנחתכת באחוזים מדאיגים לעבר שיעור צמיחה שלילי לנפש, הוא נושא חשוב מאוד.
אגב תחזיות, אני רוצה לומר לך אדוני היושב-ראש, אני שומע בכלי התקשורת ש-14 מיליארד שקל – נותנים לזרים, למהגרים; היהודים החרדים, הדתיים – לא מגיע להם כלום. הלכתי לרואה חשבון שיבדוק, הוא בדק שכל התקציבים הקואליציוניים זה 4 מיליארד ו-600 מיליון. החרדים, כל המוסדות החרדיים, תלמודי התורה וכל אלה שלא מגיע להם כלום, זה מיליארד ו-579 מיליון. אני אומר את זה לצורך הפרוטוקול, שכשמדברים על 12, 14 מיליארד, תדעו לכם שזו אחת התחזיות השקריות שעוסקים בהן.
לעצם העניין, נשיאות הכנסת דנה בזה והיות ואנחנו נכנסים עכשיו לימים ולילות של דיונים על התקציב והשבוע אנחנו עמוסים ורצים מדבר לדבר, חשבה נשיאות הכנסת עופר, שיהיו לך מספיק שעות, ימים ולילות בשבוע הבא, בעזרת השם, להעלות ולנתח את התחזית בנושאים האלה של הצמיחה. לכן ההצעה לא אושרה. תודה רבה.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
אולי העמדה של הנשיאות באמצעות ועדת הכנסת תשתנה בעקבות זה שאתמול הונחה עמדה מקצועית של הכלכלנית הראשית. זה התווסף לבקשה ויש פה משהו שבאמת מביא לידי ביטוי דאגה של גורמים מקצועיים מהמצב של מדינת ישראל. אולי זה יילקח בחשבון כחלק מהנושאים בשיקולי קבלת ההחלטות.
היו"ר אופיר כץ
¶
שניים. מי נגד? שבעה. אם כך הוא נדחה.
הצבעה
בעד הערעור – 2
נגד – 7
נמנעים – אין
לא אושר.
הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג – 2023, (מ/1610)
הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2024, התשפ"ג – 2023, (מ/1611)
הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 23) (הוראת שעה), התשפ"ג – 2023, (מ/1612)
הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג – 2023, (מ/1612)
הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג – 2023, (מ/1612)
היו"ר אופיר כץ
¶
עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: שינוי במועדי ישיבות הכנסת בשבוע הבא. אתה רוצה להציג דן?
מזכיר הכנסת מזכיר הכנסת דן מרזוק
¶
נוכח קיומם של דיוני התקציב בשבוע הבא מבקש יושב-ראש הכנסת בהתאם לסעיף 19 לתקנון, לשנות את שעת פתיחת המליאה ביום שני בשבוע הבא. להקדים את השעה מ-16:00 ל-09:00. בנוסף הוא מבקש לקבוע ישיבת מליאה נוספת ביום ראשון ה-28 במאי, שתתחיל בשעה 10:00. הוא מבקש את אישורה של ועדת הכנסת לשינויים הללו. תודה.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
לא צריך קודם לאשר את סעיף 98 ובהתאם צריך את הסעיף הזה? תאר לעצמך שנאשר לך את זה ולא נאשר את סעיף 98?
שגית אפיק
¶
זה לא משנה, אם לא תאשרו את סעיף 98 אז עוד יותר ברור שצריך את יום ראשון כיום מליאה לצורך זה.
שגית אפיק
¶
ככל שההצבעות במליאה לא יסתיימו, יידרש המשך שלהן. לכאורה ההמשך היה נעשה גם אם לא היינו מבקשים יום מליאה מיוחד מכיוון שחמישי ושישי הם חג.
שגית אפיק
¶
לכאורה זה היה ממשיך משום שאנחנו אמורים להמשיך ברצף את ההצבעות אבל ליתר ביטחון מצא לנכון היושב-ראש לבקש גם את היום הזה, כדי שהדברים יהיו מסודרים.
היו"ר אופיר כץ
¶
תודה. מי בעד לאשר את בקשת היו"ר לשינוי במועדי ישיבות הכנסת בשבוע הבא? שבעה. מי נגד? ארבעה. אם כך בקשת היו"ר אושרה.
הצבעה
בעד הבקשה – 7
נגד – 4
נמנעים – אין
אושרה.
הצעת חוק-יסוד
¶
משק המדינה (תיקון מס' 13), (מ/1613)
הצעת חוק ההתאמות הפיסקליות, התשפ"ג – 2023, (מ/1614)
היו"ר אופיר כץ
¶
עכשיו: קביעת סדרי דיון מיוחדים לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת בקריאה השנייה והשלישית, בהצעות החוק.
שגית אפיק
¶
אני אסביר את זה. בהליך התקציב הנוכחי מונחות למעשה על שולחן הכנסת שבע הצעות. שתי הצעות חוק תקציב, אחת לשנת הכספים 2023, אחת לשנת הכספים 2024. שני חוקי הסדרים, כנהוג ב-15 השנים האחרונות: חוק הסדרים שכולל שינויים מבניים, וחוק התייעלות שכולל שינויים פיסקליים. בנוסף מונחות הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, שגם היא באופן מסורתי מונחת ביחד עם הצעות חוק התקציב.
שתי הצעות חוק נוספות, שהן ייחודיות לשנה זו, הן הצעת חוק-יסוד: משק המדינה, והצעת חוק ההתאמות הפיסקליות. ההצעות האלה מסדירות מצב שבו הממשלה מגישה הצעות חוק תקציב באופן מוקדם במהלך השנה.
שלוש ההצעות האחרונות, זאת אומרת הצעות 5 עד 7, כבר מונחות במליאת הכנסת וניתנות להצבעה. יחד עם זאת, כיוון שכל שבע ההצעות עוסקות בתקצוב הוחלט להבנתי לשלב אותן בדיון משולב אחד. כמובן שמשפטית זה מתיישב נכון.
הדבר הראשון הוא שחרור מחובת המתנה להצעות 1 עד 4 שעדיין לא מונחות במליאה.
לאחר מכן הדיון המשולב יתחיל ביום שני בשעה 09:00, זה כמובן בכפוף לכך שאנחנו, הלשכה המשפטית, נניח את הצעות החוק 1 עד 4 על שולחן המליאה עד למועד האמור.
לאחר מכן מתחילה הנמקת הסתייגויות. הנמקת ההסתייגויות מסתיימת, אפשר לראות את זה בסעיף 6 בעמוד השני, ביום שלישי בשעה 20:30, שם כרגיל יסוכם הדיון על ידי הדוברים.
שגית אפיק
¶
כן. זה אפילו יותר שעות להצעות החוק ממה שהיה בכנסת ה-24. היו חמש הצעות, שתי ההצעות האחרונות לא היו, אמרתי: הצעת חוק-יסוד: משק המדינה והצעת חוק ההתאמות הפיסקליות, ייחודיות לכנסת הזו. יחד עם זאת אציין, שתי ההצעות האלה התקבלו בהסכמה בוועדת הכספים והוכנסו בהם שינויים רבים לבקשת חברי הכנסת מהאופוזיציה. יש 35.5 שעות.
מסגרת הזמן שתינתן לחברי הכנסת בדיון המשולב תחולק כך: לאורך השנים זה היה 3/4 לאופוזיציה, 1/4 לקואליציה. כאן יש 4/5 אופוזיציה, 1/5 לקואליציה.
היו"ר אופיר כץ
¶
רגע, בהקשר הזה קודם כול, הבסיס של המתווה הזה בין הקואליציה לאופוזיציה, זה הבסיס של התקציב הקודם. אבל פה למשל, הסעיף שנתנו לכם יותר זמן, זה לפי בקשתכם. אפשרתי שיהיה לכם יותר זמן לדבר.
שגית אפיק
¶
כן. עוד מעט נגיע לזה, יש הפסקות.
- - ולא לפני השעה 21:00 ביום שלישי יתחילו ההצבעות.
אם לא יהיו דוברים במהלך הדיון ביום שני – כשיום שני נפתח ב-09:00 ולמעשה עד בלי די – אז תוכרז הפסקה בדיון עוד יום שליש בשעה 10:00. זאת אומרת שאם ייפסקו ההסתייגויות בשלב מסוים, ההצבעה תוקדם מ-21:00 בערב ל-10:00.
שגית אפיק
¶
אגיד. ב-98 זו לא שאלה של: בכמה הלשכה המשפטית חתכה. עשינו מקבצים בוועדות, אני חייבת להגיד שהיינו רכים מאוד במקבצים השנה, בכל הוועדות.
שגית אפיק
¶
ולכן יש אלפי הסתייגויות שנכנסו לנוסח. זה גם מקשה עלינו עכשיו לנסח אותן, להכניס אותן, לעבוד עליהן, אבל כמעט ולא הפעלנו את החריג, ולא הפעלנו את החריג של החריג. לעומת הכנסת הקודמת שבה יצאה לראשונה הנחיית ההסתייגויות שלי שאפשרה מקבצים. בדיונים כאן הלשכה המשפטית באמת השתדלה לאפשר כמה שיותר הסתייגויות.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
תראה, זה הכול פרופורציונלי לכמות הכסף של ההסכמים הקואליציוניים. אם היית אומר 2 מיליארד, היית מקבל הרבה פחות. לכן ה"מדי" הזה, זה הכול יחסי.
היו"ר אופיר כץ
¶
לא. בכספים הקואליציוניים דווקא אהבתי לראות שיש אצלם חברי כנסת שאומרים: הצלנו את חדר המיון הקדמי בקריית שמונה. הם הצילו.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
אני חייב להגיד שהכספים הקואליציוניים שלקחת, אני חותם על כל מה ששם, כל סעיף. כל הכבוד לך.
שגית אפיק
¶
על אף האמור בסעיף 7, אם לא יהיו דוברים במהלך הדיון ביום שלישי, יוקדמו דברי הסיכום ותחילת ההצבעות, ובלבד שדברי הסיכום לא יחלו לפני השעה 11:00 ביום שלישי ושתימסר לחברי הכנסת הודעה של שלוש שעות מראש, ובמידת הצורך תתקיים לשם כך הפסקה בדיון. כלומר אם ביום שני לא נמצאים, דוחים את המשך הצגת ההסתייגויות ליום שלישי בשעה 10:00.
שגית אפיק
¶
אם ביום שלישי לא נמצאים, אז בהתראה של שלוש שעות לחברי הכנסת ולא מוקדם מהשעה 11:00, מתכנסים לדברי סיכום והצבעות.
שגית אפיק
¶
"ובלבד שדברי הסיכום לא יחלו לפני השעה 11:00 ביום שלישי ושתימסר לחברי הכנסת הודעה של שלוש שעות".
שגית אפיק
¶
אגיד את זה שוב: אם יש דוברים והמסתייגים לא יורדים מהדוכן עד 20:30 ביום שלישי, 35.5 שעות דיבור לחברי הכנסת. אם ביום שני מחליטים חברי הכנסת לעשות תרגיל ולהפסיק את הדיונים או לחילופין רוצים מנוחה בין 04:00 ל-07:00 – רשאים לעשות את זה – למעשה ייפסקו הדיונים במהלך הדיון ביום שני ותוכרז הפסקה עד יום שלישי בשעה 10:00. מה יקרה ב-10:00? יימשכו ההסתייגויות על הדוכן ואפשר יהיה להמשיך אותן עד השעה 20:30. בעצם חוזרים להליך הרגיל.
שגית אפיק
¶
עד 20:30 ביום שלישי.
אם לא יהיו דוברים ביום שלישי, אז יוקדמו דברי הסיכום ותחילת ההצבעות לשעה 11:00 או כל שעה אחרת בהתראה של שלוש שעות. בסדר? זה למעשה האירוע.
בשל משך הדיונים, יושב ראש הישיבה רשאי להכריז על הפסקות קצרות במהלך הדיון וההצבעות. יושב ראש הישיבה רשאי להכריז על הפסקה ארוכה בלילה.
הצבעה על הסתייגויות
¶
1. תתקיים הצבעה על כל הסתייגות שנציגי הקואליציה יבקשו להצביע עליה. זה לקוח מניסוח שהיה קיים גם בכנסת ה-24.
הנחת העבודה היא שהקואליציה לא תבקש להצביע על הסתייגויות להצעת חוק שהיא תומכת בה ולכן זה סעיף שקיים באופן מסורתי.
שגית אפיק
¶
שוב, אני אומרת: "תתקיים הצבעה על כל הסתייגות שנציגי הקואליציה יבקשו להצביע עליה". ההנחה היא שמדובר בהסתייגויות בודדות, ככל שיתבקש הדבר.
2. לעניין הסתייגויות שהאופוזיציה תבקש להצביע עליהן:
הסתייגויות לשני חוקי התקציב
¶
חוק התקציב מורכב משני חלקים, החלק המילולי זה החלק שלמעשה אומר את ההוראות הכלליות שחלות ביחס לחוקי התקציב ולאחריו יש לנו חלק מספרי שכולל את סך כל ההוצאה התקציבית שכל משרד ממשלתי רשאי להוציא.
1. לסעיפים המילוליים: תתקיים הצבעה על לא יותר מ-30 הסתייגויות (ל-2 הצעות החוק יחד).
זה זהה למה שהיה בכנסת ה-24.
2. לסעיפים התקציביים: יתקיימו שלוש הצבעות ביחס לכל סעיף - כל ההסתייגויות שעניינן תוספת תקציב, כל ההסתייגויות שעניינן הפחתת תקציב, וכל ההסתייגויות שעניינן תוכניות חדשות (ככל שהוגשו).
אני אסביר את זה.
שגית אפיק
¶
זה היה גם אצלכם, זה מכיוון שההסתייגויות המספריות נעשות באמצעות מערכת ממוחשבת ומופק פלט ההסתייגויות. מדובר בפלט של עשרות אלפי הסתייגויות שמגיעות למליאת הכנסת.
חלק מהמסתייגים מבקשים להוסיף תקציב לסעיף תקציבי – להגדיל את תקציב משרד הבריאות; חלק מהמסתייגים מבקשים להפחית – את תקציב משרד הבריאות; וחלק מהמסתייגים מבקשים לקבוע בו תוכנית חדשה – כמו חדר מיון קדמי לקריית שמונה.
מה שאנחנו עושים זה מרכזים ביחס לכל סעיף תקציבי שלוש הצבעות: הצבעה אחת על הגדלת התקציב, הצבעה אחת על הקטנת התקציב והצבעה אחת על תוכניות חדשות. ככל ששלוש ההצבעות האלה נדחו, המשמעות היא שכלל ההסתייגויות לאותו סעיף – גם אם מדובר במאות הסתייגויות – נדחו. ככל שאחת מההסתייגויות האלה התקבלה, זאת אומרת התקבלה הסתייגות על תוספת תקציבית, ויש לנו 100 הסתייגויות על תוספת תקציבית, תתכבד המליאה ותצביע. יושב-ראש המליאה יצביע על כל 100 ההסתייגויות האלה אחת-אחת.
שגית אפיק
¶
לא צריך לרדת לוועדה במקרה כזה אבל הסנקציה היא פתיחה להצבעה של כלל ההסתייגויות. כמו שאמרתי, מדובר בהסתייגויות רבות לכל סעיף, זה אומר שבשיטה הזאת זה מאריך מאוד את ההצבעה.
היה רוב באחת ההצבעות – יצביעו על כל התוספות, ההפחתות או התוכניות החדשות המפורטות בהסתייגויות לאותו סעיף, לפי העניין.
זה מה שהסברתי עכשיו.
לא היה רוב – יראו את ההסתייגויות שעניינן התוספות, ההפחתות או התוכניות החדשות, לפי העניין, כנדחות.
שגית אפיק
¶
זה מנגנון שהיה בכנסת העשרים-וארבע. זה לא מנגנון שהשתמשו בו תמיד, לעיתים קצבו את מספר ההסתייגויות. הבנתי שזה היה המנגנון שהועדף בתיאומים ביניהם ולכן זה המנגנון שנכנס.
שגית אפיק
¶
מעבר לתקציב. כל חמש ההצעות הנוספות – שתי הצעות חוק ההסדרים, הפחתת גירעון, חוק-יסוד: משק המדינה ו-התאמות פיסקליות – יש 120 הסתייגויות.
בקשה להצבעה שמית לפי סעיף 36(ב) לתקנון, מצד חברי סיעות האופוזיציה (צד א') או לבקשת חברי סיעות הקואליציה/הממשלה (צד ב'), ואם הוגשה הבקשה בידי חברים מסיעות שונות – לפי השתייכות רוב החברים:
יצביעו על לא יותר מ-3 בקשות לכל צד, על כל אחת מהצעות החוק.
כלומר בסך הכול 21 בקשות שמיות, 3 כפול 7 הצעות. אך בהסכמת צד א' וצד ב', זאת אומרת בהסכמת שני הצדדים ביחד, ניתן לקבוע כי יצביעו על יותר מ-3 בקשות לצד על הצעת חוק מסוימת ובלבד שלא יוצגו באופן האמור יותר מ-21 בקשות להצבעה שמית לאחד הצדדים.
היו"ר אופיר כץ
¶
זה גם במסגרת המשא ומתן. אגב החלק של המספר והשמיות היה החלק הכי ארוך במשא ומתן עם האופוזיציה, אבל בסוף הסתדרנו. החלק הזה בא כדי לא להגביל את האופוזיציה. אם היא תרצה הצבעות שמיות, למשל חמש על חוק אחד ואחד על חוק אחר, אז בהסכמתנו, נוכל לאפשר את זה.
שגית אפיק
¶
שלוש שמיות אבל אם תרצו לחוק הסדרים מסוים שבע שמיות ולהוריד את זה מחוק אחר, אז תוכלו לעשות את זה ובלבד שתישארו בתוך העוגה של 21 הסתייגויות.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
אני יכול עכשיו לשאול את אדוני היושב-ראש? יש תופעה חדשה בכנסת הזאת לגבי הצבעות שמיות, שאני לא זוכר כמוה. אנשים שנמצאים באולם - - -
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
בדיוק. לכן אולי ועדת הכנסת יכולה לעשות שמי שהיה במליאה ויצא, לא יכול לבוא ולהגיד: אני לא יכולתי. היית במליאה, אתה בעד, נגד, נוכח – בבקשה. לא יכול להיות שהמזכיר יקרע את הגרון עשר פעמים.
היו"ר אופיר כץ
¶
כן אבל להתחיל עכשיו לחפש כל אחד, האם הוא יצא לשירותים או יצא לעשות תרגיל? זה נותן להם עוד דקה-שתיים.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
לא, לא, אם המזכיר התחיל את הקראת השמות ואנשים היו, אנחנו יודעים שזה הפך משירותים לפרובוקציה ומשיכת זמן. אולי ועדת הכנסת תיתן את דעתה, אולי אתם תחשבו על מנגנון שיאפשר – זכותו של חבר הכנסת לצאת ולבוא אבל הוא לא יכול לקרוע את גרונו של המזכיר שלוש-ארבע פעמים אם הוא נמצא. והוא נמצא, יוצא החוצה ובא לבקש זכות הצבעה נוספת. תחשבו על זה, אני לא יודע אם זה להיום.
שגית אפיק
¶
זה תיקון של תקנון. זה דבר שמתאפשר בתקנון, לעשות את שלוש הקריאות האלה. גם אי-אפשר לבחון לב וכליות ולדעת האם הוא עושה תרגיל או האם לא, האם הוא אכן לא נמצא שם.
היו"ר אופיר כץ
¶
אגיד לך מה אני חושב, האירוע הזה שהם עושים כשהם יוצאים, אני חושב שזה מאריך את זה אולי בשתיים-שלוש דקות. מקרה אחד שנרצה לבדוק אם הוא הלך או לא, זה ייקח לנו רבע שעה.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
המזכיר וסגנית המזכיר, שמות זה חלק מההנאה שלהם והם רוצים שזה לא ייגמר לעולם.
שגית אפיק
¶
יושב-ראש הישיבה רשאי לאפשר הצבעות שמיות נוספות, מעבר ל-21 בקשות כאמור, במספר זהה לשני הצדדים.
חברי האופוזיציה ימסרו ליו"ר הקואליציה את רשימת מספרי ההסתייגויות שהם מבקשים להצביע עליהן עד ליום שלישי בשעה 14:00. אם ההצבעה תוקדם לפי סעיף 8 ולא תימסר רשימת מספרי ההסתייגויות קודם להצבעה, תתקיים ההצבעה ההסתייגויות בהתאם למספרן הסידורי בהצעות החוק שהונחו.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
גם. בגלל שאנחנו רוצים להגיד עד כמה זה דורסני ולא בסדר, אני מחפש לדעת מה ההבדלים.
היו"ר אופיר כץ
¶
לא יודע אם משהו שאני עובד עליו יום שלם מולכם ובסוף מגיעים לאיזשהו מתווה, זה נקרא דריסה.
היו"ר אופיר כץ
¶
אגיד מה היו האפשרויות שבגינן התנהלנו עם שני החוקים האלה: האם להביא להצבעה את שני החוקים היום במליאה, ביום רביעי, אחרי הצבעות הצעות החוק הפרטיות, כשאתם כמובן הייתם עושים הצבעות שמיות. או להוסיף על חמישה חוקים, לחסוך את הלילה היום לחברי הכנסת ולהוסיף את זה במסגרת זמן שהסכמנו עליה.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
- - - אני רק מתאר לעצמי אותך מול השרים, אומר להם: בואו, יש לכם בין רביעי לחמישי לילה. שיהיה לך בהצלחה.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
שים לב לסיפור, לדעתי הגשנו הסתייגויות ובקשות דיבור בכמות של מאות אם לא אלפי שעות. אני מבין שבשביל לנהל מדינה צריך לקבוע איזשהם סדרי דיון, בטח בשביל תקציב. לנו יש הרבה מאוד הסתייגויות מהתקציב ואנחנו חושבים ובטוחים שבמצב שמדינת ישראל נמצאת, הרבה גם – בעיקר הממשלה הנוכחית, אנחנו יכולים לעשות תקציב שיפעל יותר למנועי צמיחה ולמען אזרחי מדינת ישראל ולא סקטורים ספציפיים. נדבר על זה הרבה בזמן המועט שניתן לנו, 35.5 שעות. אנחנו כמובן מתנגדים.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
נעבוד, אני אסביר לך למה זה מועט כי את תראי את כל מה - - - תקשיבי הרי לכל השעות האלה ונדבר על זה. בכל מקרה אני חושב שתקציב מדינה, על כל ה-400 וכמה? מיליארדי שקלים שלו, ראוי שיינתן בכנסת זמן רב יותר לדבר עליו, ונתנגד לזה. אבל אני רוצה להגיד גם מילה טובה על הניסיון והרצון שלך כיושב-ראש הקואליציה לנסות להגיע לאיזושהי הבנה והסכמה.
ארז מלול (ש"ס)
¶
אתה רק מפרגן לו היום, על הכספים הקואליציוניים – מה יש פה? מה הוא הביא לך? תגלה לנו.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
באופוזיציה לא לוקחים כספים קואליציוניים למרות שהוצע לנו, אבל אם כבר נלקחו כספים קואליציוניים נבקר את זה: כספים קואליציוניים שהלכו לסתם בזבוזי כספים; אנשים שכבר קיבלו יותר ממה שהם ציפו לקבל; או דברים שהם לא מנועי צמיחה. אבל כספים שהולכים לסטודנטים, לחיילים משוחררים, לבריאות בקריית שמונה – זה כספים שבהחלט אפשר לברך עליהם. למה לא? בשביל זה אנחנו כאן וזו העבודה הציבורית שלנו.
נתנגד לזה כמובן אבל קשה לי לצעוק יותר מדיי ולצרוח כאן, כי עשית דומה מאוד למה שעשינו בתקופה הקודמת. נעמוד בזה בגאווה.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
תודה רבה אדוני היו"ר. כמו שאומר חברי חבר הכנסת בועז טופורובסקי, יכולנו לקחת כספים קואליציוניים שהוצעו לנו במהלך הימים האחרונים רק כדי שנסיר הסתייגויות. בחרנו שלא לעשות את זה כדי לא להלבין את התקציב שלכם. בחרנו לא להיות חלק מהתקציב השערורייתי הזה שאין בו שום בשורה לאזרחי מדינת ישראל, אולי רק לחלקים מסוימים. חברי הסיעות היו כאן, במיוחד אני רוצה לציין את חברת הכנסת לזימי וחבר הכנסת קריב שהיו כל הלילה בוועדת הכספים ולא קמו מהכיסא ולו לרגע אחד.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
כל היום וכל הלילה, ישבו שעות ארוכות.
וייאמרו עוד דברים טובים אבל מובנים מאליהם, גם ליועצים שלנו שהכינו את ההסתייגויות. האמת שלא היה להם קשה, הם אפילו לא היו צריכים לבזבז או להמציא הסתייגויות מופרכות, רוב ההסתייגויות היו הסתייגויות מהותיות מאוד. הייתה לנו ביקורת חריפה על התקציב הזה ועל ההסכמים הקואליציוניים. כששמענו אחר כך את החלוקה הספציפית לחברי הכנסת של הקואליציה – ברור שהמטרות הן טובות בסופו של דבר ואני יודעת גם מהדברים שאתה ביקשת, אדוני היו"ר, אבל ככה עובד תקציב מדינה? צריך להגיע למצב כזה שמשרד האוצר צריך לעשות משא ומתן עם יו"ר הקואליציה או עם חברי כנסת פרטיים כדי לממן בתי חולים? זאת המחשבה האחראית של מדינת ישראל? צריך לעשות משא ומתן פרטני רק עם חבר כנסת שהנושא פשוט קרוב לליבו, שיש עליו איזשהו לחץ? איפה כאן הניהול? איפה כאן האחריות? איפה ההסתכלות על האינטרס של כל מדינת ישראל ולא של כל מיני חלקים קטנים, מקורבים או מסוג אחר?
בעיניי זה שנתתם יד לדבר הזה, למרות שבסוף המטרות טובות ואין לי טענות – ראיתי את הדברים שאתה ביקשת. אבל זה לא ניהול, לא מנהלים ככה מדינה, אולי מכולת, גם מכולת לא.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
בסוף כשנתתם לזה יד, המשכתם לעצב כאן רעה חולה. ברור שאתם לא הראשונים אבל אין ספק שבתקציב הזה, כשזה הפך להיות מעל 13, 14 מיליארד, הקפצתם פה את השיא לשיאים שלא היו. בכלל לא שיערו שמישהו יהיה כזה חוצפן לעשות את זה. אלינו החיצים המורעלים בשנה שעברה הוטחו כשזה היה 2.1 מיליארד, צעקתם: מה זה? מושחתים, מושחתים. מושחתים? מה נגיד עליכם? זה כפול מה? כפול שש, כפול שבע. מה זה?
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
נכון שאת אומרת 2 מיליארד – זה מה שהוצא, הוצא בא'. אבל הוצע – 52 מיליארד.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
שקר, אין דבר כזה. זה fake news שלצערי תפס רגליים. ולצערי, ואני אומרת את זה, גם אנחנו כקואליציה לשעבר לא הצלחנו לקעקע את השקר הנורא הזה. שאגב עשה רע לא רק לקואליציה אלא גם לחברה הערבית. אנחנו יודעים שבתקציב שלכם אתם ממשיכים לתת כסף לחברה הערבית, כי אתם יודעים שאין לכם ברירה; כי החברה הערבית היא חלק ממדינת ישראל ואם אנחנו לא נשקיע בה אז היא תהפוך להיות האויבת שלנו, ואת זה אנחנו לא רוצים. זה טוב מאוד שמשקיעים בחברה הערבית, גם אם היינו נותנים 53 מיליארד בשנה אחת בשביל לעשות כאן שקט וחוסן לאומי הייתי אומרת שאפו וכל הכבוד. אבל זה לא קרה ואתה יודע את זה. לכן אני אומרת בתוך כל הדברים שבאמת יוצאים מדם ליבי, בסוף להלבין דברים – לכאורה אתם קוראים לזה שינוי של סולידריות, מקום שבו אתם נותנים, משנים ומתקנים.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אתם יודעים שאין לזה תוחלת ותכלית וזה רק לטובת הישרדות פוליטית של ממשלה, אבל מכרתם את העתיד של מדינת ישראל.
ארז מלול (ש"ס)
¶
אני רק רוצה להגיד מילה טובה על היועצת המשפטית, שגית. על המקצועיות, על המסירות. מדברים על יום ולילה, יועצים – לא יום, לא לילה, לא כלום. לא אוכל, לא שתיה. כל וועדה שהייתי חבר או מ"מ בה, היא תמיד הייתה נמצאת ועונה באמת בסבלנות וכל הכבוד לה. האיש הנכון במקום הנכון, תודה רבה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
לפני ההצבעה אני רוצה להגיד חצי משפט. כל התקציבים הקואליציוניים זה 4 מיליארד ו-603 מיליון. כל ה-fake news שזה 14 מיליארד, זה יותר שקרי מאשר ה-52.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
יש שם פקידים עוינים וזו התשובה לשאלתך: למה צריך חברי כנסת שינהלו משא ומתן? את צודקת, הפקידים היו צריכים להכין את זה בתוך התקציב. זה כסף שמגיע לילדים שגם נמצאים תחת כיבוש, לא רק ערבים, לכן צריכים להגיע למצב שאנחנו צריכים 4 מיליארד ו-600 מיליון. אסביר לך בחוץ מה זה כיבוש, מי הכובש ומי הנכבש.
היו"ר אופיר כץ
¶
שיירשם לפרוטוקול: בעד הנגד.
ארבעה נגד. מי נמנע? אם כך סדרי הדיון אושרו.
הצבעה
בעד סדרי הדיון – 8
נגד – 4
נמנעים – אין
אושר.
היו"ר אופיר כץ
¶
רוויזיה. ב-10:25 נצביע על הרוויזיה, שיהיה בהצלחה לכולנו, יוצאים להפסקה.
(הישיבה נפסקה בשעה 09:53 ונתחדשה בשעה 10:26.)
היו"ר אופיר כץ
¶
טוב, אני מחדש את הדיון. בקשת רוויזיה של חבר הכנסת בועז טופורובסקי.
הצבעה, מי בעד הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? חמישה נגד, אחד בעד, הרוויזיה הוסרה.
הצבעה
בעד הרוויזיה – 1
נגד – 5
נמנעים – אין
לא אושרה.
