פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



13
ועדת הכספים
20/02/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 61
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ט בשבט התשפ"ג (20 בפברואר 2023), שעה 11:30

שיעור הריבית על הלוואות לדיור והריבית המשתלמת על-ידי הבנקים על כספים המופקדים בחשבונות עו"ש ובפיקדונות

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
מיכאל מרדכי ביטון
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אימאן ח'טיב יאסין
יונתן מישרקי
חמד עמאר
יצחק פינדרוס
אורית פרקש הכהן
יצחק קרויזר
עאידה תומא סלימאן

אליהו רביבו

איתן מדמון - מנכ"ל, איגוד הבנקים בישראל

אריאל ברזילי - מנכ"ל, איגוד הבנקים בישראל

משה קשי - לובי 99

שלומית ארליך
תמר בנתורה

טמיר כהן

הדס צנוירט

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

שיעור הריבית על הלוואות לדיור והריבית המשתלמת על-ידי הבנקים על כספים המופקדים בחשבונות עו"ש ובפיקדונות

רבותיי, אנחנו מחדשים את הישיבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.

תודה רבה, אדוני. אני רוצה להתייחס למה שהיה פה בסוף הדיון. היה דיון חשוב. חבל שלא כל המומחים דיברו. אני רוצה חוות דעת של היועצת המשפטית לוועדה, אל"ף, עד כמה מקובל בסוף הדיון להצביע על החלטה של הוועדה שחברי הוועדה לא קיבלו אותה לפני. מדוע לא קיבלנו זכות להתייעצות סיעתית ומדוע לא קיבלנו רביזיה?

לא ביקשתם.

ביקשנו. ועד כנמה מקובל להעלות לדיון להצבעה החלטה בניגוד גמור למה שקרה פה בוועדה? תודה רבה.

תודה רבה.

אני יכול לקבל תשובה מהיועצת המשפטית?

בסדר. רוצה שהיא תיתן חוות דעת? נדבר על זה.

אם אפשר לקבוע דיון על התשובה בעוד 60 יום.

אדבר עם היועצת המשפטית.

ועד 60 יום לא לדבר על זה בכלל.

זה לא צחוק, חברים. שיכורי כוח. איבדתם את זה לגמרי. מאוד אשמח כי זה היה אירוע מביך. לא מכבד את הוועדה, לא מכבד אותך. חבל מאוד שעשיתם את זה. ועדיין מאוד אשמח לקבל חוות דעת של היועצת המשפטית.

אדוני היושב-ראש, שים לב שאתה נענית לבקשתם, אתה מנהל דיון. הם מבקשים לנהל דיונים כמו בשאר הוועדות באופן עקר. כשהם מבינים מה המשמעות הם מבינים שהם שורפים שעות דיונים מאוד יקרות וגם זה לא מספיק להם.

לפי תקנון הכנסת הוא חייב.

הוא לא חייב.

אני לא שם. רוצה שהיא תיתן תשובה אבל עכשיו אני בסעיף הזה. ביקשת הצעה לסדר, העלית את העניין הזה. נדבר על זה. שיעור הריבית על הלוואות לדיור והריבית המשתלמת על-ידי הבנקים על כספים המופקדים בחשבונות עו"ש ובפיקדונות. הגישו על זה רבים מחברי הוועדה לגבי הנושא הזה - בקשה.

זה המכתב שלי.

עכשיו זה שלך? אמרנו שזה שלנו. החתמת אותנו כדי שזה יהיה שלנו. לא נעים שאת לוקחת את זה לך. סתם. אתם סתם בדיכאון.

לא, אנחנו לא סתם בדיכאון.

תודה רבה. אורית פרקש הכהן, את הראשונה מבין החותמים. למען הצדק - זה עלה כאן בוועדה. אני העליתי את זה, גם ינון ואחרים רבים. הנושא הזה היה בסדר-היום. את היית קטליזטור יחד עם כל החברים ולבקשתך הדיון הזה נדחה כמה פעמים וגם בגלל בנק ישראל. וגם היום המפקח לא יגיע. הם אומרים שהם עוסקים בעניין הריבית. לא רוצים לדחות את זה יותר. לכן אני מאשר לך את הבמה וגם – למרות שלא אוהב את המצגת שאת רוצה. תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, קודם כל תודה על ההזדמנות. העברתי לך עותק עם כל החתימות.

תודה רבה.

תודה על הדיון החשוב הזה ואני מודה לכל החברים גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה – אומר את השמות – כולם הצטרפו - חברי הכנסת ינון אזולאי, פינדרוס, מיכל שיר, ולדימיר בליאק, אוריאל בוסו, אחמד טיבי, אלי דלל, אלי רביבו, ואנו מקיימים כאן, אדוני היושב-ראש, ובתמיכתך דיון מאוד חשוב שנוגע ביוקר המחיה. אני שמחה לשמוע שגם כשהייתי בממשלה חברי כנסת מהוועדה ובכלל העלו את הנושא הזה אבל חושבת שבחודשים האחרונים הוא קיבל חשיבות יתרה. אני רוצה להציג פה גרף אחד שהכנו, שמספר את כל הסיפור. אנו רואים, אדוני היושב-ראש, סיפור שלא ייאמן: בעוד שהריבית במשק מזנקת בגלל כל מיני סיבות, בגלל האינפלציה, בגלל הרצון של מדיניות מוניטרית של בנק ישראל בעצם לצמצם את הגברת הצמיחה של תושבי ישראל אנחנו רואים פה תמונה מאוד ברורה ומיוחדת מהגרף הזה שיש לה צדדים שליליים על כלכלית ישראל אבל סיפור צרכני מאוד משמעותי. אנו רואים שבעוד שריבית בנק ישראל עולה ומזקנת, ואנחנו מדברים בחודש האחרונים על שבע העלאות ריבית, והיום, אדוני היושב-ראש, יחליט בנק ישראל ככל הנראה על עלייה שמינית במספר של ריבית בנק ישראל – בעוד שריבית בנק ישראל עולה אנחנו לא רואים את הבנקים במדינת ישראל מעלים את הריבית שהם משלמים לאזרח במדינת ישראל על הכספים שמופקדים בחשבונות שלו. רואים את הציבור, את האזרחים מפקידים מאות מיליארדי שקלים בבנקים במצטבר, אבל כשהם באים לדבר אל הבנקים ושואלים אותם האם אנחנו יכולים לקבל ריביות יותר גבוהות על הכספים שלנו שמופקדים אצלכם מדי יום – קודם כל בפיקדונות בטווח קצר הבנקים די ממאנים להעלות את הריבית, ואם נותנים העלאה בריבית, זה לפיקדונות של שנה או יותר. כך אנו מוצאים את האוכלוסייה המוחלשת במדינת ישראל, מצד אחד הבנקים מדי ערב, מדי יום יכולים להפקיד מאות מיליוני שקלים בבנק ישראל ולקבל את הריביות האלה שאתה רואה, אדוני היושב-ראש. הריבית הנמוכה היא ריבית בנק ישראל שהבנקים מקבלים אות אוטומטית מדי יום, כשהם מפקידים את כספי הפיקדונות שלהם בבנק ישראל, בעוד שהציבור לא רואה זאת בכלל.

יש לנו פה עניין שבעוד שהיינו מצפים לראות שהציבור ייהנה מעליית הריבית הזאת- - -

מה את מראה בשקף הזה?

אנו רואים בשקפים האלה את הזינוק בחודשים האחרונים בריבית בנק ישראל. אראה לכם את הגרף הזה מודפס.

יש לי אותו. אבל כשהריבית הייתה נמוכה, זה היה כשהייתי יושב-ראש ועדת הכספים. לא כתוב...

העללות הריבית הן החלטות מקצועיות של בנק ישראל, שנובעים מאירועים גיאו פוליטיים גדולים - מהמשבר באוקראינה, מהמלחמה ברוסיה, מהתופעות של אחרי הקורונה, בתקופה שגם אתה היית בקואליציה. יש אינפלציה בעולם.

אצלי לא היתה – בנק ישראל לא החליט על העלאת ריבית. לא זוכר. אירוע כזה לא היה. אולי היו בעיות גיאופוליטיות. אצלי לא הייתה העלאת ריבית.

גם הפד האמריקאי כפי שאתה יודע, מעלה ריבית. עושים את זה בכל העולם כדי להילחם באינפלציה, כדי להעלות את הריבית כדי שהצריכה האישית תרוסן כדי להילחם באינפלציה שמתפשטת בעולם. אבל יש לזה תופעת לוואי ואתה רואה אותה לנגד עיניך – הגרף הכחול התחתון הוא הזינוק החד בריביות וכפי שאמרתי – שבע העלאות ריבית וכנראה שגם היום בערב, לא יודעת מתי, בנק ישראל יקבל החלטתו, נקבל עליית ריבית שמינית במספר, וזה אומר שריבית בנק ישראל זינקה. אם איני טועה היא 3.75 בשלב הזה וריבית הפריים מעליה, הקו האדום, בכלל עלה ל-5.2% שנתי.

מה זה עשה לבנקים – שבעצם הבנקים מחזיקים היום מעל 400 מיליון- - -

קודם כל הגדיל את הרווחיות שלהם. החוק שאתה מבקש לקדם בדיוק בא להילחם בזה.

לפי הנתונים שאספנו, והיה מאוד קשה כי בנק ישראל לא נמצא היום בדיון והמפקח על הבנקים לא נמצא היום בדיון. ואבקש את רשותך שלא נוותר ונעשה דיון המשך שבו נזמן אותם.

אמרתי למנהל הוועדה – אני לא רוצה לדחות את זה יותר אבל נעשה דיון נוסף.

אני מכבדת ומודה לך על כך, אבל עדיין מהנתונים שאספנו, מהדוחות הכספיים, מנתונים גסים שנדייק אותם על ידי גורמי המקצוע, לפי הדיווח האחרון של בנק ישראל, הבנקים מחזיקים בידיהם – תקשיבו טוב – מעל 400 מיליארד שקלים בפיקדונות מוניטריים כלומר כל יום או בכלל הם לוקחים כספי הציבור, לוקחים 400 מיליארד שקלים, אדוני היושב-ראש, מפקידים אותו בבנק ישראל ומקבלים על כך – אדוני היושב-ראש, אתה מחזיק בידך את הגרף – מקבלים מהכספים הללו שלנו האזרחים, מכספים ששוכבים בבנקים לא פחות מ-3.75, כמעט 4% לשנה מהכסף הזה.

היינו מצפים, שחלק מהכסף הזה יחזור לאזרחים. הרי בסוף הם מקבלים מהכסף הזה שהפקדנו בידיהם 400 מיליארד שקלים כל ערב בריבית בנק ישראל. אבל האמת היא, שקודם כל אותם צרכנים שלא מודעים לכך מקבלים 0 שקל על הכסף שהם מפסידים בעו"ש. אותו כסף שמספק בהערכה גסה – עשינו חשבון – מעל 10 מיליארד שקלים ברווח שנתי לכל הבנקים - בהערכה גסה - במדינת ישראל. ואז אם אנחנו מדברים על אותם צרכנים שהם לקוחות שלפחות קצת יותר ערניים וקצת יותר אולי מלומדים ופונים לבנק שלהם, הבנקים היום, אם הם לא מוכנים להפקיד את הכספים שלהם לחצי שנה או לשנה לא מקבלים דבר. והנה יש פה פגיעה מאוד גדולה ורק בפיקדון לשנה עושים טובה ונותנים להם משהו.

הבעיה הזו לא רק פגיעה באזרח או בצרכן הקטן אלא כשל מול הרצון המוניטרי של בנק ישראל. כי למה בנק ישראל העלה 7 פעמים ואולי היום ב"נ יעלה בפעם השמינית? הוא עושה זאת כדי לגרום לאנשים להפקיד את הכספים בבנק ולרסן את הבזבוז, כדי שהאינפלציה תירגע ותרוסן.

והריבית לא עולה.

נכון, אבל גם בזה זה לא קורה כי אם הבנקים נהנים מהריבית הזו אבל לא מציעים פיקדונות בריביות מאוד גדולים לאזרח, לא משתלם לאזרח להפקיד את הכסף, והם ממשיכים לצרוך ולבזבז בכרטיסי אזרחי ולכן יש פה בעיה, נזק מוניטרי.

לכן ההצעה שלי, אני חושבת שזה נוגע בל ליבו של יוקר המחיה של הצרכנים בישראל. יש פה נושא שהייתי רוצה לראות את אגף התקציבים, את בנק ישראל, את משרד האוצר, את שר האוצר, את המפקח על הבנקים מסתערים עליו, הייתי רוצה לראות בחוק ההסדרים הקרוב סעיף שאומר: אנו רוצים לטפל בזה. אז או לייצר מרווח שהבנתי שחברי כנסת בוועדה פה הציעו בעבר לטפל בזה כי בעיניי יש פה כשל שוק. הרי לו הבנקים היו חיים בתחרות אמיתית ביניהם, ברור לך שחלק מהם היו אומרים- אנחנו את כל הריבית של בנק ישראל פחות פיפס הכי קטן שיש של עמלות נותנים לכם הצרכנים; רק תעברו אלינו הלקוחות וזה לא המצב. זו חלופה אחת.

חלופה שנייה היא לקבוע בחוק ההסדרים או בהחלטת הממשלה להטיל על הנגיד להציע הצעה לפתרון של המחדל הזה. מדובר פה על יוקר מחיה, בהמון כסף. זה לא עולה שקל לתקציב הממשלה. פה אני מחברת גם את הצד השני של הריבית על הפיקדון הזה והוא הריבית בגין ריבית חובה. כשאני מספרת לך את כל הסיפור הזה - האם אתה מאמין – עשיתי בדיקה קטנה בבנק שלי. שאלתי כמה הלקוח הישראלי משלם בגין חריגה ממסגרת החובה שלנו. כמה ריבית משלם? תן ניחוש.

כמה?

לי הודיעו שמעל חריגה של 10,000 שקלים הצרכן הישראלי מתחיל לשלם 9% ריבית לבנקים בישראל. אני שואלת אותך, אדוני היושב-ראש, זה לא ריבית של שוק אפור?

לסיום, כאשר אנו יודעים היום ש-70% מהכנסות הבנקים הן הכנסות מריבית. הרווח של המערכת הבנקאית מריבית גדל בכמעט 30% ברבעון האחרון של שנת 22' לעומת הרבעון האחרון של 21' ועמד על 35 מיליארד שקלים, וזה עוד לפני שראינו את הנתונים והדוחות שאנחנו צפויים לראות ברבעון הראשון בשנת 2023. זהו. לכן אני רוצה לומר לך שסך ההכנסות מריבית של הבנקים הגיעו ל-48 מיליארד שקלים ברבעון השלישי של 2022 לעומת 34 מיליארד שקלים בשנה שעברה. זינוק מטורף. אנחנו נראה את הדיווחים של הרבעון הקרוב של שנת 2023, זה בכלל יהיו סכומים שלא ייאמנו.

אני מבקשת שנמצא את הדרך להגיע למצב שבו הלקוחות במדינת ישראל, שהם הגורם שמביא לכל הרווחים הללו של הבנקים, יחלוק ברווח כפי שמגיע לו במדינה מתוקנת.

תודה. חבר הכנסת אזולאי.

האמת, אין הרבה מה להוסיף.

אז אומר קודם – ישבתי ביום חמישי עם שר האוצר ועם המפקח על הבנקים. עלו כל מיני הצעות. לא קיבלתי אותן. אני לא חושב שזה הפתרון. אמרתי להם - יתקיים דיון כאן בוועדה. החברים יעלו הצעותיהם. הרי מה שאמרה אורית וגם אתה אמרת לי – גם אחרים – יש פה דבר שהוא אנומלי לגמרי כי המציאות היא שאתה יכול להיות לקוח של בנק, ואתה משלם על המשכנתא שלקחת כל הזמן בקפיצות כאלה, וכשדאתה מפקיד, אתה מקבל הרבה פחות ובוודאי זה גם לא עולה. מה ההצעות שלנו כדי לפתור את זה? בבקשה.

ראשית אני רוצה לומר תודה למרכז המחקר והמידע של הכנסת. עברתי על החומר. האמת ידענו את זה. הפערים בין הריבית על הפיקדונות לפערים על הריבית של האשראי שהבנקים נותנים הוא בעשרות אחוזים יכול להגיע מבחינת פער. העניין הוא שלפעמים אנו חושבים – הפקדנו את הכסף שלנו, עובר ושב, כמה יש שם? שקל, שניים, אלף, אלפיים? אז יגידו לך: מי שיש לו בעו"ש הוא עשיר אז למה לתת לו? מצד שני גם הבנק עשיר אז למה לא לקחת ממנו? כשיש לנו במינוס באשראי לוקחים מהעשירים אבל גם מעניים. בעיקר מי שנפגע זה אותם אנשים חלקים. רוצים לומר שמי שיש לו 300,000 בעו"ש לא לתת לו? יגידו הבנקים: שם אין לנו בכלל עניין בעו"ש כי כל רגע הוא יכול לקחת את זה. זה שטויות. בפועל אמרה אורית שסך הכול למעלה מ-400 מיליארד זה כמעט תקציב מדינה. כלומר משתמשים בזה. אז שלא יספרו שלא משתמשים בשקל הזה. עם הכול הם משתמשים כי יש להם עירבונות בבנקים אחרים. יודעים איך זה הולך. והגשנו הצעת חוק, הרב גפני, גם על הריבית בעו"ש וגם על הריבית בפיקדונות. היום אין בכלל חוק שמחייב אותם לתת על הפיקדונות. אם מחר ירצו – על הפיקדונות ועל העו"ש – אם מחר הם ירצו לומר: אנחנו לא נותנים, הלקוח יצטרך להתחנן אליהם. הרי בסופו של דבר מתי הם צריכים אותך – כשיש לך כסף הם מחבקים אותך ואז מתחילים לדון איתך. יום אחד אין לך שם שקל מינוס, תראה שלא מסתכלים עליך. אנחנו רוצים להגיע למצב, כששואלים אותך מה הפתרון – הפתרון הוא קודם כל שהבנקים יבינו שמתחילים לדבר עליהם. יש אנשים שאכפת להם. אין עיני צרה בבנקים, שירוויחו כמה שרוצים וביושר. אבל כשמרוויחים שיידעו שגם הלקוח ירוויח. שגם אותו אדם שבדרך כלל, כשאנחנו מדברים על הפיקדונות, זה אותו אחד שחוסך לילדים שלו כי אם היה לו כסף לחסוך דירה – היה משקיע את זה בחוץ. אם שם את זה בפיקדון, זה אותו אחד שאין לו כסף להשקיע בחוץ. אז מה שיש לו הוא שם, אומר: זה המקום הכי בטוח לי, נשאר. תלך לסבא ולסבתא שלנו, ותגידו: יש לי כמה שקלים שם שיהיה לי לאחרית הימים, שלא אזדקק לאף אחד.

וגם אלה שאין להם כסף למשכנתאות עכשיו בגלל הריבית.

הם אומרים: אין לי כסף לקנות דירה, אני לא יכול להתמודד עם המשכנתא, גם ככה הריבית במשכנתאות היום כרגע גומר את החלשים. אז אנחנו אומרים: קודם כל לחייב את הבנקים – מדברים עליכם, דעו לכם. הבנקים הגדולים, הקטנים – מדברים עליכם. נגמר הימים שהייתם חזקים ואי אפשר היה לגעת בכם. היום באנו לגעת בכם בבטן הרכה של הבנקים, לגעת לכם בפיקדונות, בריביות, באדם החלש שהרגשתם עליהם חזק. אנחנו פה בשביל לעשות שינוי בזה, בפיקדונות, במשכנתאות, בשקיפות של הבנקים. שתי הצעות חוק שלי נכנסו כנראה בחוק ההסדרים. אני שמח שהאוצר לקח את זה ומכניס את זה בחוק ההסדרים. מעבר לכך יש חוק הפיקדונות וחוק המשכנתאות שהרב גפני – הולכים יחד על החוקים הללו.

זה החוק שלך, אני הצטרפתי.

אתה ראשון, אני שני - כולנו יחד. אנחנו החלטנו לגעת בבנקים, שהבנקים יבינו: אתם לא יכולים עדיין לשבת על הכיסא בצורה חזקה. מספיק.

תודה רבה. בבקשה.

משפט קצר. קודם כל הודיע בנק דיסקונט שהם מקפיאים עליית תשלומי המשכנתא ללקוחות. הודיע ללקוחות- - -

אבל הראשון שהוציאו היו בנק הפועלים.

לא נשארו הרבה בנקים. אחד, הודיעו בנקים שהם מקפיאים משכנתאות. כלומר יש רצון טוב ויכולת וקשב לציבור, אז זה בוצע. אז נברך גם את הפועלים, גם את דיסקונט, ועוד שניים שלושה בנקים זה 90% מהבנקאות בישראל. אולי אתה לא צריך דיונים עם בנק ישראל.

צריך דיונים.

אחת, הקפיאו. לכן כל אלה שאמרו לך שאה הוזה ומציע הצעות חוק מוזרות ולא מחובר לכלכלה – קצת לחץ ציבורי ומקפיאים את הריבית על המשכנתאות. עצם זה שהעלית את זה וההד הציבורי שיצא מפה הביא את התוצאה הזו אבל היא צריכה להיות שלמה, או בהסכמה שכל הבנקים ינהגו כך ולא רק רצון טוב של פועלים ודיסקונט - או חקיקה, או נוהל.

תמונת הראי של זה – מה שמציעים פה. איך פותרים את הבעיה שבנקים לא נותנים לך ריבית על פיקדו או על כסף שאתה מחזיק בעו"ש? אין להם חיוב. בנק ישראל צריך להוציא נוהל כמו שעשינו ברפורמת המשכנתאות שאדם יכול תוך שבוע לקבל 3, 4 סוגים של הצעות במשכנתא – כל בעל חשבון הבנק ידווח לו כל רבעון מה הריבית שהוא נותן לו על הכספים בזכות אצלו בבנק לפי נוהל ואז אדם ישווה. כל רבעון: הרינו להודיעך שהכספים שהיו בזכות אצלנו זוכו ב-2%, 3%, 4%. כמו שהוא יודע לתת תשובות על משכנתאות שוויוניות ואנו יודעים להשוות משכנתאות, בכל רבעון הבנק יודיע ללקוח מה הריבית שנותן לו על פיקדונות זכות שיש לו או בעו"ש או בפיקדון אחר וצריך נוהל כזה. אפילו לא חוק. בנק ישראל ידרוש את זה. ואז הלקוחות ישוו, איפה אני מחזיק כסף סתם שלא עובד ומאיפה מישהו נותן לו. אבל לא שאתחנן. לא כל אחד שיש לו 100,000 שקל בחשבון ילך למשא ומתן עם בנק - תן לי ריבית כי אני מחזיק אצלך כסף סתם אלא חובת דיווח של כל בנק לכל לקוח כל רבעון מה הריבית שנותן לו על פיקדון זכות או בעו"ש או בפיקדונות אחרים ואז אדם יזיז לאן שרוצה.

תודה רבה. מנכ"ל איגוד הבנקים איתן מדמון.

שלום, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לפתוח במשכנתאות. רק אומר משפט כללי – גם לחברי הוועדה, גם ללקוחות כמובן וגם לבנקים יש אינטרס משותף בהקשר הזה, לוודא שהלקוח לא מגיע למשבר כלכלי או לקושי או חוסר יכולת לייצר רמת פירעון טובה וחזקה וסבירה להיקף ההתחייבויות שלוקח על עצמו. אני מזכיר שבסופו של דבר האינטרס הזה הוא משותף למערכת הבנקאית, לכן כדואגים לציבור וכמובן ללקוחות.

יש לבנקים שלל כלים בהקשרים הללו שמפעילים אותם לא מעט זמן. אני אזכיר את חלקם. אנחנו נמצאים בתקופה של עליית ריבית.

מעניין לשמוע, רק שתדע שזה לא נושא הדיון, איך שומרים על כספי הלקוחות ואיך הבנקים מתנהלים זה ועדת הכלכלה. הנושא שעלה פה – אתה הבנק. אני הלקוח. אני משלם לך כל הזמן בעלייה על הריבית על המשכנתא שלקחתי. אבל כשאני מפקיד אצלך אתה נותן לי ריבית מאוד נמוכה. אתה לא מעלה את זה.

כאשר אתה מרוויח מכספי הפיקדונות.

זה הנושא. אמרו לי את זה גם כשישבתי עם המפקח על הבנקים, התחיל לדבר איתי על נושא של שמירת כספי הלקוחות. מעניין דווקא, בסוף אהיה משכיל. זה לא נושא הדיון.

הם גם פתחו גמ"ח. הם נותנים לך רק שתיקח. אנחנו מאוד מודים לכם.

זיהיתי ציניות.

תודה על המחמאה.

רק תגיע לעיקר.

בנושא הזה יש מגוון כלים מהלוואות, מפריסה שלהן, מגרייסם. חלקם גם מקפיאים ברמה כזו או אחרת עליות בצורה כזו או אחרת. סך הכול זה שוק שכל אחד פועל לפי התפיסות העסקיות שלו וההיבטים התחרותיים שלו ומפעילים בהתאם לזה ארגז כלים רלוונטי לכל לקוח ולקוח.

לגבי נושא הפיקדונות, נחלק את זה לפיקדונות ואז נדבר על העו"ש כי אלה שני דברים. יש גם שתי הצעות חוק שונות – אחת מתייחסת לעו"ש והשנייה לנושא הפיקדונות. ראשית, כשמסתכלים בכלל בישראל בדיונים פה בכנסת בוועדה המכובדת הזו וגם בוועדת הכלכלה ומדברים על יוקר מחיה ועל יקר או זול או משלמים טוב או לא טוב, כי זה שונה קצת אבל בסוף מגיעים לאותה תוצאה, אתם בדרך כלל מבצעים את זה בהשוואה בין לאומית. אתם אומרים שהמילקי פה יקר, שהחמאה יקרה, שכל מוצר כזה או אחר או שירות כזה או אחר יקר ביחס לעולם. אני מציע שבנושא הבנקאי תנהגו בדיוק באותה צורה. לפני שאתם קובעים באופן נחרץ ומובהק שהריביות בישראל הן נמוכות או מאוד לא מתאימות עצמן בזמן או לצורך העניין לא נותנות ללקוח את מה שמגיע לו, תעשו גם פה עבודה מסוימת. יש מחקר ממ"מ בכנסת – אם תרצו נוכל לעזור לכם ברמת הנתונים הללו - ותראו שברמת ההשוואה הבין לאומית המצב בישראל טוב לאין שיעור אם לא בפסגה. לפני שאתם יוצאים בהצהרות ובאים וטוענים שבישראל לא משלמים ריבית והיא לא עולה, הריבית בפיקדונות של שנה עלתה- - -

למה של שנה? אתה כל יום 4.25 של 400 מיליארד שקלים. אולי לתת גם לצרכנים שזה הכסף שלהם.

אגיע לעו"ש. אני כרגע מדבר על נושא הפיקדונות. יש שני נושאים לדיון – אחד זה הפיקדונות, השני זה העו"ש. אני מתייחס כרגע לפיקדונות. אחת, היום הריבית על הפיקדונות בישראל גבוהה לאין שיעור למה שמקובל בעולם. בחלק מהמקרים אנחנו בשיא, הראשונים, ובכל מקרה לא נופלים מתחת לשליש העליון או אפילו ל-25% העליון. תבדקו את הנתונים שאני אומר לכם ותבדקו אם הם נכונים או לא. תבדקו את יחס התמסורת, את הקצב שבה עובר לטובת הלקוחות ותראו באיזו מדינה בעולם זה עבר בקצב הכי מהיר ובסכומים הכי גבוהים, לפני שאתם מאשימים פה ויוצאים בהצהרות שהריביות בישראל הם נמוכות ולא נותנים ללקוחות וכו' כי כל דבר שאתם בוחנים פה ברמת יקר וזול אתם בוחנים את זה בהשוואה בין לאומית.

אנחנו לא משווים את זה בעיקר לרמה הבין לאומית. אנחנו משווים את זה על הבנקים כאן. אתם מקבלים מאתנו כסף גם בעו"ש וגם בפיקדונות. אתם נותנים על זה ריבית מאוד נמוכה יחסית לא למדינות העולם – שלא בדקנו את זה. יכול להיות שאתה צודק, אולי לא. אנחנו משווים את זה לעומת זה שאתה נותן לנו כסף ואנחנו צריכים לשלם על זה ריבית במשכנתאות. על זה אנו מדברים. זה הדיון.

קודם כל נדבר ברמה העקרונית על בנקאות ועל אופן קביעת ריבית בצד ההלוואות לעומת הפיקדונות. בבנקאות קלאסית שני הדברים הללו מנותקים אחד מהשני. זה בנקאות קלאסית. לא אנחנו המצאנו אותה. כל אחד מהם נקבע לפי פרמטרים אחרים. בעוד שבנושא ההלוואות, לא חשוב איזה סוג הלוואי- - -

שלא נדבר על זה? זה משהו אחר?

אנחנו מדברים על זה.

אם זה הקריטריונים וזו התוצאה יש לשנות את זה.

אבל אם אדוני רוצה לשנות את כללי הבנקאות הבין לאומיים והגלובליים, בסדר, אז נלך למדינה אחת בעולם, מדינה אחת בעולם, שניסתה לעשות חוק בדומה לוק שמוצע פה בנושא הפיקדונות - קניה, ותבדקו מה קרה שם. המדינה היחידה בעולם שניסתה לבצע התאמה בין ריביות ההלוואות וריביות הפיקדונות.

באיזו התאמה?

זה רעיון טוב.

באיזו התאמה עשו זאת? אחד לאחד? 50%?

נתנו שם פער של עשרות אחוזים. לא 2%, לא 10%. בדומה להצעה שלך שמדברת על 50%. נראה מה קרה שם – אחת, גם קרן המטבע העולמית וגם הבנק העולמי הזהיר את המדינה שמהלך מסוג זה עשוי לפגוע ביציבות ובחוסר יכולת של המערכת לגייס הון. אסביר לכם למה – ניקח עצמנו לפני שנה, ונניח שהחוק המוצע פה היה חוק שקיים ויש לקיימו. נראה מה היה קורה. מזכיר – הריבית היא אפסית במשק. הריבית על ההלוואות, נניח בשביל המשחק – 5%, סדר גודל, כלומר לפי החוק היינו צריכים לשלם ריבית של 2.5%. אני מזכיר לכם – הריביות בכל העולם, בכל הפיקדונות, ריביות אפסיות. בחלק מהמדינות ריביות שליליות. תחשבו מה היה קורה במצב כזה, שבו המערכת הבנקאית בישראל צריכה לשלם 2.5% ריבית לפי הצעת החוק הקיימת, ותבינו למה זה מנותק מכל היגיון כלכלי ובנקאי.

אז תציע אתה מה נכון לעשות. אנחנו לא נעולים לשום הצעת חוק אבל תסכים איתי שהעובדה שאתם מפקידים כל לילה 400 מיליארד שקלים מכספי הציבור שחלקם הנכבד לא מקבל שקל על הכספים שאתם במקביל מרוויחים ממנו גם על הפקדתו בריבית בנק ישראל וגם על הריביות שאתם נותנים על בסיס הכסף הזה בריבית עוד יותר גבוהה, לא ייתכן שבחלוקה הזו המצב הקיים הוא קיצוני לכן לא מעניין אותי קניה או הצעת חוק. תציע הצעה מקצועית לשיטתך. אנחנו גם לא רוצים חלילה לפגוע בבנקים. חס ושלום.

רציתי לבקש ממך - תתמקד בעניין הזה. אתה יכול להסביר לנו. אנחנו ילדים טובים. נקבל את ההסברים, אחרי זה ייתנו לנו תעודה. אנחנו רוצים להגיע לפתרון. אתה מייצג את הבנקים. הבנקים זה לא משוש חיינו בעניין של רווחים שהם מקבלים. הם לא גוף עני. אנחנו מבקשים פתרון. אנחנו מתלבטים פה כל הזמן בשאלה של המשכנתאות שהריבית עולה כל הזמן, שאתם מרוויחם מזה הרבה כסף בשעה שהפיקדונות נמצאים במצב כזה. אתה אומר: בעולם ככה, קניה. כשעשו פה תקציב דו שנתי אמרו לנו שיש רק מדינה אחת בעולם שזה בחריין. אני כל הזמן טענתי את זה, הייתי נגד תקציב דו שנתי. מתברר שבסדר, יכול להיות מדינה אחת וזה יכול להיות נכון. אבל אורית צודקת, אני מצטרף לזה - אתם הבנקים תיתנו פתרון. הסברת.

אבל אני פה בשביל להסביר. הבאתם אותי לפה בשביל להסביר.

אנחנו מודים לך שבאת. כבוד גדול בשבילנו.

כבוד גדול מאוד בשבילי להיות בבית המחוקקים הישראלי. אגב באותה מדינה שנתיים אחרי זה החוק הזה בוטל לחלוטין מאחר שכל המערכת נכנסה לסחרור טוטאלי. נסתכל מה קורה בישראל. נפריד את שתי הבעיות. יש עו"ש ויש פיקדונות. בעולם הפיקדונות הריבית בישראל היא ריבית גבוהה מאוד, אולי לא מספיק כמו שאתם רוצים, אבל בין הגבוהות בעולם; בחלק מהמקרים הכי גבוהה בעולם.

זה מעודד השקעות אם זו ברמת הריבית.

זה המצב. תרצו או לא, תבדקו את הנתונים.

אבל זה לא הדיון שלנו. ההבדל בין זה לבין זה. אתה מדבר על השוואות בין לאומיות.

הוא בא לעשות סקירה על הבנק. הכול בסדר. באנו לדבר על משהו מסוים.

אני מדבר על הצעת החוק שלך.

לא דנים על הצעת החוק של ינון.

אתה העלית אותה פה.

קודם כל אני חושב שריבית על פיקדונות צריך להיות בחוק. על כמה – נשב ונדבר אבל הצעת החוק שלי לא מונחת כרגע על השולחן. זה לא הצעת חוק של ועדה שדנים בה. טוב שאתה אומר את זה, גם העליתי את ההצעה שלי, גם הרב גפני והמכתב מדבר בכלל על הריביות, על הפיקדונות, גם על העו"ש, גם על הפערים. על זה אנו מדברים.

בנקאות בנויה ממרווח של ריבית שלוקחת בחשבון שני דברים – אחד, את יציבות המערכת. שוב - זה נראה לכם אגדה, תירוץ, אבל נלך שנתיים אחורה לתקופת משבר הקורונה, חודש מרס 20'. אף אחד עוד לא מבין לאן המשבר הזה הולך. המערכת החוץ בנקאית מקטינה אשראי בהיקף של 11 מיליארד שקל, המערכת הבנקאית עושה מיידית במרס אפריל שני צעדים מיידיים: אחד, העמדת אשראי מיידי של 20 מיליארד, שתיים, דחיית תשלומים של משכנתאות ושל הלוואות לציבור במתווה וולונטרי עוד לפני שנכנס הפיקוח ובנק ישראל לתמונה, בהיקף הלוואות של 170 מיליארד שקל. רק מערכת יציבה מסוגלת לקחת סיכון ברמה וסדר גודל כזה. בנקאות בנויה על ניהול סיכונים.

תודה רבה. אלי דלל.

אדוני היושב-ראש, הגוף היחיד שלא נפגע מהעלאת הריבית זה הבנקים. לכן יש להבין מה קורה פה. כל משקי הבית נפגעים, התעשיינים, כל מי שנמצא במגזר העסקי נפגע. הבנק הוא היחיד שלא נפגע ואנו רואים שבמשך החודשים האחרונים הבנקים מרוויחים מעליית הריבית. לכן אנו לא רוצים לפגוע בבנקים. מצד שני לא רוצים לעשות חקיקה. יש לעשות הסכמות, לשבת ולהגיע להסכמות. אנו פוגעים באנשים שחוסכים שקל לשקל. פה כל מי שנמצא בעו"ש או בפיקדונות, המרווח כזה גדול שאנו פוגעים באזרחים שלנו. לכן יש לשבת ולהגיע להסכמות בנושא הזה. אני לא בעד חקיקה כרגע אבל אם לא תהיה ברירה יש ללכת לחקיקה.

תודה רבה. משרד האוצר, מי נמצא?

שלום, אני רפרנט פיננסים, אגף תקציבים. ראשית, המצב היום שבו ריבית בנק ישראל עולה וכתוצאה מזה הבנקים מרוויחים מזה הוא לא מצב טוב בעינינו. אנחנו חושבים שהוא אחד הסימפטומים המרכזיים של היעדר תחרות המערכת הבנקאית. התפיסה שלנו בכלל זה שהתחרות במערכת הבנקאית היא ברמה נמוכה, ועשינו הרבה צעדים בשנים האחרונות כדי לנסות לקדם את זה וגם היינו פה בוועדה לגבי הפרדה בין דיסקונט לכאל, כשייצגנו את העמדה שהרמה עדיין נמוכה ויש לעשות צעדים כדי לשפר את זה.

מה החלוקה ביניכם לבנק ישראל ביחס לבנקים? כשאתה אומר שמשרד האוצר לא מרוצה מאי תחרות בבנקים, מה המעמד שלכם?

במשרד האוצר אנחנו אחראים על המדיניות הכלכלית של מדינת ישראל.

נו, זה אני יודע את זה יותר מדי. מה המעמד? יבוא המפקח על הבנקים ויגיד: יציבות הבנקים ויציבות הכסף של הלקוחות. מה שאתה אומר משתלב עם מה שאנו מדברים פה, אבל מה היכולות שלך לגרום לבנקים לעשות את הדברים שאתה מבקש שיעשו, את התחרות?

אנחנו במשרד האוצר לא מפקחים על הבנקים. אין לנו יכולת להוציא הוראות לבנקים, לומר להם כיצד להתנהל. החוקים שמסדירים את הפעילות הבנקאית הם בתחום סמכותו של שר האוצר וכשאנחנו עושים שינויים בדברים האלה בדרך כלל זה מגיע באמצעות חקיקה. יש גם הרבה עיסוק יום-יומי בזה בשיח עם הרגולטור ועם שר האוצר, שכמובן יש לו השפעה בדברים האלה.

מה אתם מתכוונים לעשות?

מבחינתנו הדרך להגביר את רמת התחרות זה באמצעות שינויים מבניים. אנו מאמינים שהוספת שחקנים חדשים, - - - השחקנים החוץ בנקאיים, לצמצם את חסמי המעבר ולהגביר את יכולת האשראי כל הכלים הללו יחד שאנחנו מציגים פה בכל הדיונים הם יובילו להגברת רמת התחרות במערכת הבנקאית.

צריך משהו מיידי. אנחנו מדברים על העלאת ריבית חודשית. אני מעריך שההעלאה הזו רצויה ונכונה. היא באמת פועלת לטובת המשק העלאת הריבית. צמד אחד היא מרסנת את האינפלציה כי היא הרבה יותר גרועה. אבל כמו שאמרתי, רק הבנקים מרוויחים מהעלאת הריבית.

אבל היא גם לא מרסנת את האינפלציה כי אם הלקוח לא מקבל את הריבית הגבוהה הוא ממשיך לבזבז.

גם זה נכון.

בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני ראש האגף הכלכלי בתנועה לאיכות השלטון. הבעיה פה ברורה: אין תחרות בבנקאות ומנסים לפתור אותה. יש לנו פתרון. דיברו על קניה. יש לנו פתרון – קיים בספרד, בימים אלו ממש הם מתמודדים עם אותה בעיה, עם הבעיה של רווחי היתר של הבנקים ובספרד ופורטוגל, בפולין החליטו להטיל מס אינפלציה על הבנקים על אותו רווח שמתקיים ונקרא התמסורת בין ההכנסות של הבנקים מהריבית לבין תשלומי הריבית שלהם. אנו חושבים שזה רעיון הרבה יותר נכון מאשר לנסות- - -

אבל אז זה לא חוזר ללקוחות.

זה מגיע למדינה והמדינה יכולה להשתמש באותם כספים כדי להוריד את יוקר המחיה. אם נשתמש בכסף הזה להוריד את מחירי החשמל לצורך העניין, זה- - - לכל המשק.

זה לא פותר את הבעיה.

אפשר לסיים להתייחס?

דקה.

ביקשו פה השוואה בין לאומית. הרווחיות של הבנקים בישראל נגזרת מהמרווח בין הפיקדונות לאשראי. הבנקים בישראל הם מהרווחיים בישראל. תשואה על ההון של 14%. באירופה זה 7. כלומר בישראל הבנקים מרוויחים פי שניים מאשר באירופה. חלק מהרווחים הללו נגזרים מכך – חברת הכנסת פרקש אמרה – הפיקדונות של הציבור יושבים בריבית 0. הבנקים יכולים לקחת את הכסף הזה, להפקיד בבנק ישראל ולקבל ריבית בנק ישראל שזה אומר שבסוף השנה בנק ישראל לוחץ על הכפתור, מדפיס 10 מיליארד שקל ודוחף את זה ישר לשורת הרווח הנקי של הבנקים ללא סיכון בכלל.

אנחנו לפני חודשיים-שלושה הגשנו יחד עם חבר הכנסת ינון אזולאי את הצעת החוק לחייב את הבנקים לשלם ריבית על הכספים שיושבים בעו"ש. יש פתרונות נוספים. יש במערכת הבנקאית מכשיר שנקרא פח"ק אוטומטי כלומר מעל סכום מסוים הכסף הולך לפיקדון יומי ולמחרת חוזר. אפשר להפוך את זה לברירת מחדל, כלומר ברגע שאתה פותח את החשבון נכנס לך המכשיר הזה ואם אתה רוצה לבטל, אתה מבקש.

שלישית, אפשר לחייב את הבנקים להתקשר ללקוחות שיש להם סכום מסוים ולהמליץ להם או פיקדון או דברים אחרים. אלה הפתרונות.

תודה רבה. עוד מישהו מחברי הכנסת רוצה להתייחס? אני מבקש, אנחנו לא מסיימים את הדיון היום. בנק ישראל לא נמצא פה. הם אמרו שלא יבואו – הם עסוקים בהעלאת הריבית. אני מקווה לקיים עוד דיון, נמצא זמן לדיון הזה. הבנו את כל ההסברים. הבנו. יש אצלנו כאלה שהם ברמה יותר גבוהה מבין חברי הכנסת, יש כאלה שהם ברמה יותר נמוכה – אני למשל. אבל אפילו אני הבנתי. אין צורך יותר בהסברים. אני רוצה פתרונות, והמשמעות של העניין לא שהמדינה תרוויח ולא שישלמו מס ולא כל הדברים הללו. אי רוצה שהלקוחות שנמצאים בבנקים, שהם משקיעים בבנק והבנק מרוויח עליהם והם מקבלים סכום נמוך כשמפקידים בבנק, למצוא לכך פתרון. בבקשה, מיכאל.

בנושא הזה ספציפית גם שר האוצר ביקש מאתנו לבחון את הנושא באופן ספציפי. הוא הדגיש שכל האופציות על השולחן כלומר אנו לא פוסלים דבר מראש.

מתי תציעו?

זה לא בחוק ההסדרים. אין שום התייחסות לנושא.

מתי אתם תיתנו פתרונות לשר?

אנחנו כרגע עובדים על זה. זה בחינה מאוד-מאוד מורכבת. משהו שאנו בוחנים בכובד ראש.

כמה זמן? שש שנים? שבוע? שבועיים?

מבחינתנו דרך המלך זה להתערב באמצעים התחרותיים- -

אקבע את הישיבה לפי מה שתגיד לי עשיו.

אני לא כרגע יודע לתת מסגרת זמנים מסודרת. אברר ואחזור.

תברר ותחזור. לא נרפה מהעניין הזה. זה באמת כתם על החברה. אני מגיש הצעת חוק, כמעט כל חברי הוועדה חתומים אז אומרים לי שאני הזוי, שאני לא יודע מה אני מדבר, שיעלה האינפלציה. כאילו אני לא יודע. אני יודע. כל הרגולטורים, בעיקר משרד האוצר, איגוד הבנקים, כולם עומדים מהצד ונותנים לאנשים לסבול. המשכנתא עולה ולכן גם לא יוכלו לקנות דירות שגם הם עולים. תגיד כמה זמן. אמר לי השר שהטיל עליכם לעשות זאת. תגידו כמה זמן.

אתם יושבים עם המפקח, עם בנק ישראל ועובדים על זה?

אנחנו בתהליך כעת גם בשיח עם הפיקוח על הבנקים ובנק ישראל בעניין הזה.

מה פירוש? אותו שיח כמו הרפורמה?

מה זה שיח? זה כמו השיח שהנשיא מנהל בימים האלה?

אנחנו מנהלים שיחות איתם בנושא.

מבקש שתאמר לי בכמה זמן מדובר. תברר עם האנשים אצלכם ותגידו לנו. אוקיי, עוד משהו?

אני רוצה לומר הנושא הזה מאוד-מאוד מורכב. אנחנו באמת בוחנים בכובד ראש את העניין של להתערב – ההצעה כרגע על השולחן היא להתערב במחיר הכסף.

אבל יש פה כשל שוק, ובמקרה כזה לפעמים יש להתערב פה. וכמה שזה מורכב זה לא מצדיק את סכומי הכסף האדירים שאנו מדברים פה עליהם.

אנחנו לא פוסלים את זה.

תחזרו עם תשובה.

אבל ההשלכות של זה מאוד מורכבות שיכולות להשפיע גם על מחיר האשראי בסופו של דבר שיגיעו לצרכנים וגם באופן כללי על התנהלות הבנקים. זה משהו שאנו כן רוצים לבחון לעומק לפני שאנו מגיעים להסדר בנושא הזה.

תודה. מבקש שתבדוק עם הממונים עליך במשרד האוצר, אני רוצה לדעת על כמה זמן אתם מדברים. השאלה אם אני צריך להתחשב בזה או לא. אני כמובן מאוד מעדיף שתהיו בעניין ושתגיעו לפתרון. לא נשאיר את העניין באוויר. בבקשה, נציג הבנקים, מר מדמון.

אני רוצה להתייחס לנושא העו"ש ולומר אילו פתרונות בנקודת זמן הזו כבר קיימים. אחד, חלק מהבנקים מאפשרים קיזוז של יתרות חובה זכות במסגרת החשבון. אתם יכולים להקל בזה ראש אבל הפתרון הזה ללקוחות הרלוונטיים שווה הרבה יותר מאשר כל ריבית שלא תקבעו פה על ידי נגיד או כל דבר כזה או אחר כי הקיזוז כאמור עולה הרבה מאוד כסף ביתרות החובה ולכן יש בנקים שמאפשרים קיזוז מהסוג הזה. יש בנק אחד למשל שנותן עד אלפיים שקלים במינוס, לא גובה ריבית. לומר שהבנקים לא נותנים פתרונות, הבנקים אדישים למצב, לא מעניין אותם – אמירות קצת קיצוניות.

אני מתנצל שאני לא יודע להסביר עצמי. בכל אופן תעשה מאמץ אינטלקטואלי אפילו שאני לא מסביר טוב. הבנקים לא נמצאים פה בפריימריז. אל תגיד לנו מה הבנקים עושים ללקוחות. נסתדר גם בלי ההסבר הזה. מבקש תשובה – מה אתה מציע פתרון? אל תגיד לי שזה לעומת העולם הריבית הכי גבוהה. אל תעשה לנו השוואות. תגיד שאין פתרון – זה גם תשובה. אם יש פתרון תאמר מהו. אני רוצה את זה לישיבה הבאה. לא נרפה מכם. אנו מברכים אתכם על שבנק דיסקונט היום ובנק הפועלים כבר לפני חודש לא מעלים את הריבית של המשכנתאות. זה דבר מבורך. אנו מברכים על כך וקוראים לכל הבנקים לעשות זאת. נקלענו למצוקה כלכלית גיאופוליטית אבל לא רק. מי שעולה לו הריבית וצריך לשלם עכשיו יותר כסף זה זוגות צעירים, משפחות שכלכלית צריכים להגיע למשכנתא. העשירים לא צריכים את זה. אנו מבקשים מכם תשובה האם יש לכם פתרון. לומר שאתם מצוינים ולכן אין לכם פתרון זו תשובה אבל שנדע על השולחן – הבנקים לא תורמים לעניין הזה כלום כי תרמו מאז קום המדינה. אם יש לכם פתרון אני מבקש, שאני יודעים מה עושים במקרה כזה שהמשכנתאות עולות כל הזמן, הריבית על המשכנתאות כל הזמן עולה, והפיקדונות נשארים באותו מצב.

הפיקדונות ממש לא נשארים באותו מצב.

מאה אחוז. מבקש שתגיד פתרון.

עכשיו הצעתי פתרון של קיזוז יתרות חובה מיתרות זכות.

ואם אין יתרות חובה?

אז יש בנקים שנותנים ריבית על העו"ש. את יכולה לומר שהריבית נמוכה מדי או לא מספיק גבוהה. כל בנק לפי האינטרסים שלו. בסך הכול אי אפשר לייצר מדיניות אחידה לכולם.

אני מבקש לישיבה הבאה – בואו עם מכלול של הצעות. לא מספיק מה שאמרת. זה יפה, זה מראה שיש לך כוונה טובה ורצון טוב. עם אלה לא הולכים למכולת. צריך את המכלול ולא נרפה מכך. שלא נצטרך להגיע לחקיקה. יש הצעות חוק שמונחות על השולחן. אנו יודעים את הבעייתיות שיש בחוקים הללו. אם אין ברירה - נצטרך להשתמש בזה. לכן אני מבקש את הפתרון גם ממשרד האוצר, גם מכם ובישיבה הבאה בעז"ה יבואו בנק ישראל והמפקח על הבנקים, אם הם לא ירצו באותו יום שוב להעלות את הריבית.

תודה רבה על שהעלית את הנושא.

תודה לכם.

תודה לכל המשתתפים בדיון הזה ונמשיך את הדיון. תן לי תשובה במשרד האוצר, כמה זמן ייקח לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:48.