כנסת פתוחה

PAGE
3
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

02/11/2005

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 272

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, ל' בתשרי התשס"ו (2 בנובמבר 2005), שעה 09:30

סקירת השרה לקליטת עלייה ח"כ ציפי לבני על פעילות המשרד ותקציבו

חברי הוועדה: קולט אביטל – היו"ר

רומן ברונפמן

יגאל יאסינוב


מיכאל נודלמן

חה"כ יורי שטרן

השרה לקליטת העלייה ציפי לבני

סגנית השרה לקליטת העלייה מרינה סולודקין

מירלה גל


מנכ"לית המשרד לקליטת עלייה

חנוך צמיר


משנה למנכ"לית, המשרד לקליטת עלייה

חביב קצב


מנהל אגף בכיר לדיור, המשרד לקליטת עלייה

דב אוחיון


מנהל מחלקת העולים מאתיופיה

שרה כהן


מנהלת מחלקת הרווחה, המשרד לקליטת עלייה

קלאודיה כץ


מנהלת אגף תעסוקה, המשרד לקליטת עלייה

אביגדור לויתן

מנהל המחלקה לקליטה וקהילה, המשרד לקליטת עלייה

תמיר מימרוד

יועץ השרה לקליטת עלייה

שגיא בלשה


רכז עלייה וקליטה, אגף תקציבים, משרד האוצר

דפני מושיוב


פיקוח ארצי, קליטת עלייה, משרד הרווחה

שרה צימרמן


מנהלת אגף נכסים ודיור, משרד הבינוי והשיכון

עו"ד שרה ליפשיץ

הלשכה המשפטית, משרד הפנים

אריה אזולאי


יו"ר הוועדה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

מיכאל גינקר


יועץ לענייני קליטה, מרכז השלטון המקומי

רות בר-און


מנכ"ל סל"ע

וונדה קסהון


רכזת פרויקטים מיוחדים, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

צאגה מלקו


חברת הנהלה, איחוד הארגונים של עולי אתיופיה

עו"ד ליאון רוזנבאום
התאחדות עולי צרפת

שלמה אקלה


מנכ"ל המרכז ליהדות אתיופיה "בהלצ'ין"

ג'וסי ארבל


מנהלת שירותי קליטה, התאחדות עולי אמריקה וקנדה בישראל

וונדה אקלה


"ידיד", עמותה לסיוע הדדי וקידום פעולות חברתיות וקהילתיות

נגיסט מנגשה


מנכ"לית הפרויקט הלאומי האתיופי

אלי ולק


סגן יושב-ראש האגודה לחקר תפוצות ישראל

אילנה ציגלה


מנכ"לית איתכ"ם, האגודה הישראלית לתכנון המשפחה

דנה גורדון

דקלה אברבנאל

סקירת השרה לקליטת עלייה ח"כ ציפי לבני על פעילות המשרד ותקציבו

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. כנהוג אצלנו, בפתיחת מושב – וזהו מושב חורף, אחרי שנעדרנו מכאן כשלושה חודשים, ואגב, הוועדה פעלה בחודשים האלה – אנחנו רוצים לשמוע מה השרה לקליטת עלייה ומה המשרד מתכוונים לעשות: תוכנית עבודה, דיווח על מה שהיה, היערכות.

אנחנו יודעים שהשנה לא היתה שנה מאוד טובה לעלייה, המספרים היו נמוכים. היינו רוצים לדעת גם כיצד נוצלו המשאבים, אולי אם יש פחות עולים יש יותר אפשרות לפתור בעיות למי שנמצאים כאן, בקליטה. נבקש מהשרה לקליטת עלייה לפתוח – ואנחנו שמחים שהיא עדיין אתנו. לאחר מכן נשמע סקירה מפורטת יותר.

תודה רבה. חשבתי שמאחר שאני לא יודעת מה יהיה בשבוע הבא, נכון שנתמקד בשנה שחלפה. הכנו גם יעדים לשנה הבאה, אבל אני מניחה ששר חדש, אם ייכנס, ירצה לקדם את היעדים שלו.

אז את אומרת שבטוח שזה שר, אבל לא שרה.

ככה נראה. כלום לא בטוח, אבל כך נראה לי.

שום דבר לא בטוח.

שר, לרבות שרה. בנוגע לשנה שחלפה, לפני שנעבור למצגת, ובלי להתייחס למספר העולים, אני חושבת שמבחינת המשרד השנה שעברה התאפיינה קודם כול בעבודה על בסיס המהפכה שעשינו והצגנו כאן – יועץ הקליטה האישי, השירות האישי. עשינו תהליך של בחינה – איך זה עובד, אם זה השיג את מטרתו, מה צריך לשפר, שביעות הרצון. תוכלו לשמוע זאת כאן, זה מצליח בצורה יוצאת מן הכלל. אני מציעה שהוועדה תשמע גם סיפורים אישיים, מדהימים, על הקשר בין יועץ הקליטה לעולים – דבר שפחות אפיין את התקופות שבהן היה מול העולה משרד, ולא אדם.

שני נושאים נוספים שבהם הלכנו לכיוון חדשני הם התעסוקה, שבעיני הוא נושא מרכזי וחשוב מאוד – נושא הוואוצ'רים. תהיה על כך התייחסות. זה שינוי מוחלט בעבודה של המשרד מול העולה, מבחינת מתן האפשרות לעולה לבחור באופן חופשי יותר את סוג ההכשרה שהוא רוצה לקבל כדי לקדם את עצמו בעבודה.

הנושא השני הוא העברית. שם אנחנו נמצאים אחרי הרבה שינויים מבחינת התוכניות שנכנסו לביצוע, ואנחנו גם לפני עלייה של ערוץ טלוויזיה אינטראקטיבי. נדמה לי שבעבר הצגנו אותו כאן כיעד. אנחנו נמצאים כמעט במקביל להוצאת מכרז להפעלה שלו. במקביל, יש שימוש בכלים מודרניים יותר ללימוד עברית, כמו אינטרנט. לא אכנס לנתוני המצגת שתוצג כאן, אבל התוצאה היא שבמקום האולפן הקלסי, או במקביל לו ובנוסף עליו, העולה יוכל ללמוד ולקדם את עצמו, בכל נקודת זמן, באמצעות האינטרנט והטלוויזיה. הוא יוכל ללמוד לפי היכולת שלו והצרכים שלו, ובעיקר בשעות החופשיות שלו. בעבר ראינו שכשהעולה צריך להגיע בשעה מסוימת לאולפן זה לא מנוצל נכון.

ברשותך, כאן אסיים את ההקדמה שלי, אתן את רשות הדיבור למנכ"לית המשרד. חשוב שגם הוועדה תדע שבתקופה שבה אני מחזיקה ביותר ממשרד אחד, מטבע הדברים הנטל שנופל על כתפיה ועל כתפי כל הצוות המקצועי גדול יותר. ואולי השר גם מפריע פחות לפעמים. בסך הכול הם ראויים להערכה, ואני מציעה שהם יעברו על הנושאים. יש עוד נושא שכדאי להתייחס אליו: הדיור לקשישים, הצוות יתייחס לנושא.

ברשותכם, אצא, ואשתדל לחזור לאחר מכן, לשאלות וכו'.

בוקר טוב לכולם, המצגת ארוכה גם בשל המגוון הרחב של הפעילויות שהמשרד עוסק בהן וגם משום העשייה עצמה. אשתדל מאוד לקצר ולהתמקד בדברים המרכזיים. אם יש שאלות, מבחינתי אוכל להגיב עליהן בכל דרך, באמצע או בסוף. יש כאן צוות מכובד של המשרד, יושבים כאן ראשי האגפים, ונשמח להשיב על כל שאלה.

מבחינת נתונים, אנחנו מדברים על נתוני העלייה הנכונים ליום 31 באוקטובר, מול שנת 2004, שהיא שנה מלאה. כפי שאתם רואים, עד 31 באוקטובר הגיעו 17,000 עולים חדשים. מר אריה אזולאי יכול בוודאי להצביע על התחזית. התחזית של הסוכנות היא שבשנת 2005 יהיו יותר עולים אשר בשנת 2004, אני מקווה שהתחזית תתגשם.

את מדברת ברצינות או בציניות? בתוך חודשיים יגיעו 5,500 איש? זה לא מציאותי.

אנחנו כבר בנובמבר.

אני מקווה, אני לא יכולה להבטיח. אני חוזרת: אנחנו לא הגורם שאחראי על העלייה עצמה. אני מקווה שהתחזיות לא יתבדו. נכון להיום אפשר להצביע על עלייה במספר העולים מארצות מסוימות, אנחנו יודעים להגיד בוודאות שמצרפת יהיו יותר עולים וכך גם מארצות-הברית.

התחזית הזאת היא היפותטית או על סמך בקשות שהוגשו ולוח זמנים ידוע מראש? כי ממה שידוע לי, בדרך כלל אין גלי עלייה גדולים בדצמבר.

רק אתמול הגיעו 150 עולים.

מאנטרקטיקה יש שיא בדצמבר.

כל העולים הסטודנטיאליים הם עכשיו. אתמול הגיעו מצרפת 100 סטודנטים.

אתה שותף לדברי המנכ"לית? זו לא בושה להגיד שהשנה זה יהיה 80% משנת 2004, לא צריך סתם לזעזע אותנו.

רבותי, הפרענו למנכ"לית, אני אשמה בזה.

אלו הנתונים. היעדים העיקריים שהשרה הציבה לשנת 2005 היו העצמת השפה העברית, טיפול ממוקד בנוער עולה בסיכון, שיפור כושר ההשתלבות בעולם התעסוקה, עידוד עלייה, תושבים חוזרים, שילוב תרבויות, שינוי תפיסת השירות, היערכות למתן פתרונות דיור לזכאים, גיור – נושא שכידוע התחלנו ב-2004, והיערכות המשרד לקליטת בני הפלשמורה, בעקבות החלטת הממשלה להכפיל את קצב העלייה.

זהו הכלי הראשוני והבסיסי שמאפשר לעולה להשתלב בחברה הישראלית, לרכוש השכלה, למצוא תעסוקה, להרגיש שייך. עם כניסת השרה לתפקיד היא הכריזה על העצמת השפה העברית וחיזוק השפה העברית כאחד מהיעדים המרכזיים, במהלך השנתיים האחרונות ביצענו פרויקטים רבים.

בימים אלו ממש, ככל הנראה מחר, יצא המכרז לערוץ האינטראקטיבי בטלוויזיה. זה היה תהליך ממושך ולא פשוט. למעשה, זאת הפעם הראשונה שרשות ממשלתית מקימה ערוץ אינטראקטיבי. היינו צריכים אישורים של מועצת הכבלים והלוויין, לא אלאה אתכם בסיפורים, אבל זה בהחלט מהלך ראשוני מסוגו למשרד ממשלתי. אנחנו מקווים שברבעון הראשון של 2006 נזכה לראות את הערוץ באוויר.

מעבר לכך, התחלנו ב-2004 והמשכנו ב-2005 את התוכנית "חטף-פתח". 25 תוכניות שבועיות שודרו עד כה. מתוכננת עונת שידורים נוספת. זו תוכנית בטלוויזיה החינוכית לילדים בני 6-9. אנחנו יודעים שצופים בה גם מעבר לכך, כך אנחנו יודעים, ובוודאי הסבתא ששומרת על הילד, שמצטרפת בזמן הצפייה. עשינו בדיקה של הרייטינג. יש רייטינג גבוה לתוכנית. אנחנו יודעים שהחשיפה גדולה מאוד. מעבר לכך, התחלנו לשדר את התוכנית דרך אתר האינטרנט, וזו עוד אחת מהתוכניות שאתייחס אליהן בהמשך. מי שלא יכול לצפות בתוכנית ברגע מסוים, או בשידורים החוזרים, יוכל בעתיד לראות את התוכנית באמצעות האתר. חלק מהדברים נמצאים באתר כבר היום.

הפעלנו כיתות ממוחשבות במרכזי תפוח ב-13 יישובים. הכיתות מיועדות לדורשי עבודה, הורים ובני נוער, הכול במסגרת לימוד העברית. חולק מילון עברי-עברי לילדים שעלו לכיתה א'. בפעם השנייה קיימנו תוכנית שנקראת "קיץ של עברית" בשיתוף הסוכנות היהודית ומשרד החינוך. בחודשי הקיץ אנחנו מפעילים אולפנים לילדים, לפני תחילת שנת הלימודים. זה פרויקט חדש וייחודי. כמו שאתם יודעים, עד היום לא היה מענה לבני הנוער. זה לא מקיף את כל בני הנוער, אבל השנה זה בהחלט הקיף מספר מכובד של 1,700 ילדים ב-50 יישובים, שלמדו בקיץ. הלימודים הקלו את ההשתלבות שלהם בתחילת שנת הלימודים.

"זמן עברית" – תוכנית בשיתוף רשות השידור, שמשודרת ברדיו רק"ע פעמיים ביום. יש בה תרגום מושגים לרוסית. כרגע אנחנו נמצאים לקראת הרחבה לשפות אחרות של עולים. אגב, גם לגבי התוכנית "חטף-פתח" היה ביקוש מצד הקהל דוברי הרוסית לתרגם את התוכנית, ולכן אנחנו בתהליך תרגום.

אתר האינטרנט שלנו עלה לאוויר בחודש אוגוסט, הוא עדיין ניסיוני. עם זאת, כבר ניתן לקבל באמצעותו את פינות השידור של "זמן עברית", "חטף-פתח" ועוד דברים. בהמשך הוא ילך ויתעבה, ותהיה אינטראקציה בינו לבין הערוץ האינטראקטיבי.

אנחנו לקראת פיילוט בנושא קומיקס. הגענו למסקנה שכדי למשוך קהל, בעיקר של צעירים, תהיה רצועת קומיקס שבועית, שתשודר וגם תהיה בהמשך באתר האינטרנט שלנו, ניתן יהיה לעשות בזה שימוש לצורך לימוד עברית.

תוכנית דרמה יומית, שעשועי לשון, פעילות ללקויי למידה וכמובן האולפנים הקלסיים, שמוכרים לכולנו. כיום באולפני אל"ף לומדים כ-9,000 עולים. האולפנים מופעלים בשיתוף משרד החינוך והסוכנות היהודית. במקביל לאולפני העברית הקלסיים יש עוד כ-3,500 עולים שלומדים במסגרות המשך ללימוד השפה העברית. כל זה לגבי העברית.

מכאן אעבור לנושא הרווחה, שגם הוא אחד מהיעדים המרכזיים, בדגש על בני נוער בסיכון. במהלך 2005 קודמו והופעלו על-ידי המחלקה לשירותי רווחה שורה של מענים לגבי שתי סוגיות: נוער עולה במצבי סיכון, סכנה ומצוקה; נשים עולות שחשופות לאלימות.

את יכולה לפרט?

להלן הפירוט: התוכנית "מסיכון לסיכוי" נכנסה לשנתה השלישית. זו תוכנית התערבות יישובית כוללנית בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה, המשרד לביטחון פנים, הג'וינט ומשרד הקליטה. היא בארבעה יישובים, בכל יישוב כ-500 בני נוער מקבלים טיפול נקודתי. נכון להיום התוכנית זוכה להצלחה, ואני מקווה שכולנו יחד נוכל להתגייס ולהמשיך בה, עם הרשויות המקומיות.

תוכנית התערבות רגישת-תרבות למניעת שימוש באלכוהול בקרב בני נוער עולה: התקיימו 22 ב-20 יישובים.

מה הם עושים, שותים יחד?

זו תוכנית מניעה. כשאנחנו עושים תוכניות מניעה לעתים מתברר לנו שחלק מהמשתתפים כבר לא בשלב המניעה אלא בשלב השימוש, לצערנו. זה נכון גם לגבי סמים. לכן אין ספק שככל שנרבה לעסוק בתחום המניעתי, כך נצליח, אני מקווה, למנוע את ההגעה של בני הנוער למצב של שימוש אקטיבי.

במסגרת "הפוך על הפוך" הפעלנו רכזי נוער דוברי רוסית ואמהרית במרכזי מידע וייעוץ לנוער בכ-16 מרכזים. כאמור, יש לנו גם תוכנית עם הרשות למלחמה בסמים, תוכנית למניעת שימוש בסמים בקרב עולה, יוצא חבר העמים ואתיופיה. התוכנית מכוונת גם להורים וגם לילדים. היא התקיימה בשבעה יישובים.

התוכנית "מסיכון לסיכוי" מקיפה מאוד. אחד האלמנטים בה הוא ליווי נוער עולה עובר חוק. זו תוכנית לאיתור ולליווי, תמיכה וטיפול. מאחר שהתוכנית רחבה ויקרה מאוד, לקחנו את אחד האלמנטים הדומיננטיים בתוכנית ופיזרנו אותו בעשרה יישובים נוספים בארץ, בשיתוף עמותת "ידידים", שירות מבחן לנוער ומשטרת ישראל.

תוכנית "פינה בלב" היא תוכנית התערבות אזורית כוללנית לנערות עולות בסיכון ב-16 בתים חמים. התוכנית עדיין לא הופעלה, היא לקראת הפעלה, בשיתוף פעולה עם מיזם יניב, "אשלים", קרן רש"י ומשרד הרווחה.

השנה הפקנו את השנתון "ילדים עולים בישראל 2004". זה שנתון סטטיסטי, שכולל מידע סטטיסטי מקיף על ילדים עולים ובני נוער. הוא הופק עם המועצה לשלום הילד. השנתון נמצא בכל משרד, אצל כל גוף שעוסק בקליטת ילדים עולים, והוא משמש אותם בעבודתם השוטפת. בשנים הקרובות אנחנו מתכוונים להמשיך ולעשות את ה מחקר הזה, כי הוא חשוב ביותר מבחינת כל הגופים שעוסקים בקליטת ילדים עולים, כאמור.

הוכנה תשתית להקמת אתר אינטרנט ומענה טלפוני חם לילדים באמצעות בני נוער מתנדבים בשיתוף עמותת "1+1". בשבוע הבא אנחנו משיקים את התוכנית הזאת באופן פורמלי באשדוד. זו תוכנית ייחודית, של בני נוער שנותנים מענה לבני נוער. הצעירים עברו הכשרה מקצועית, ואנחנו מאמינים שזה עוד ערוץ שבו ניתן יהיה לתת מענה לבני נוער.

שדרוג הפעילות והמענים לנערות עולות בסיכון, בשיתוף השירות לנערה במשרד הרווחה: התוכנית פועלת ביישובים כמו אשדוד, פתח-תקווה ונתניה. מעבר לתוכניות הארציות הכנו הרבה תוכניות שכונתיות במקומות בעייתיים במיוחד, כגון קריית-מלאכי, ירושלים – בשכונות נוה יעקב, פסגת זאב, ועוד.

מה זה אומר? שיש שם קו חם שנשים יכולות להתקשר אליו, והוא פועל גם בשפות כמו אמהרית? מה קורה בקריית-מלאכי, למשל? אנחנו יודעים שיש הרבה מקרי רצח של נשים. לצערנו היו הרבה בעיות בקרב נשים אתיופיות. קיימנו הרבה ישיבות בנושא הזה.

יש קו חם. התוכניות שאליהן אנחנו מתייחסים כרגע הן לא תוכנית של קו חם. משרד הקליטה מייצר תוכניות ארציות ומביא אותן ליישובים השונים.

מה התוכניות?

אם יש בעיה כוללת במדינת ישראל, אנחנו מייצרים תוכנית ומביאים אותה ליישובים שונים. יש תוכניות יישוביות, כשפונים אלינו מעיר מסוימת ומבקשים מענה ספציפי לבעיה.

מה המענה הספציפי לקהילה האתיופיות, כשאין שום אפשרות לפנות בשום קו טלפון? צריך שיהיה מענה גם בשפה הזאת.

קודם כול, יש קו חם גם באמהרית.

ארחיב: כאן מפורטות התוכניות שקשורות למענים לנוער עולה במצבי סיכון וסכנה.

שאלתי על נשים, לא על נוער.

אבל התוכניות שמפורטות כאן הן תוכניות לבני נוער. זה מה שמפורט כרגע לגבי קריית-מלאכי. התוכנית הספציפית בקריית-מלאכי קרויה "מגדלור". היא מבוצעת יחד עם עמותת על"ם. היא מייצרת שם מענה גם באמצעות מרכז פעילויות של ספורט ושל איתור בני נוער גם בשעות הלילה המאוחרות והבאתם למסגרת הזאת. בעצם היא יוצרת פלטפורמת עבודה יישובית בקריית-מלאכי.

את זה הבנו. אבל היושבת-ראש שאלה שאלה אחרת. היא מעוניינת לשמוע אם יש תוכנית ספציפית לנשים שבה המענה הוא בשפה האמהרית.

אמרו לי שעוד לא הגיעו לזה.

אני יכולה להרחיב, אבל זה בהמשך.

אתם יכולים לתת לנו מושג מה החשיפה? אנחנו רואים את ממדי התופעות של נשירת בני נוער ושל התמכרות לסמים. כשמסתובבים בערים רואים את הנערים בכל הכיכרות בערים הגדולות.

אנחנו מכירים את התוכניות של על"ם, עם כלי הרכב ברחובות. נשמע אם יש תוצאות.

לאילו תוצאות אתם מגיעים?

אנחנו מגיעים להיקפים די גדולים של בני נוער בתוכניות השונות. יש תוכניות ממוקדות יותר, למשל תוכנית "סיכויים". אנחנו יודעים שבפועל ליווי נוער עולה עובר חוק מועיל: בכל יישוב אנחנו מגיעים ל-30 בני נוער שעשו עבירות, צעירים שביצעו עבירות. התוכנית קיימת בעשרה יישובים, ובסך הכול מגיעים ל-300 בני נוער.

זה בשיתוף פעולה עם אגפי הרווחה?

היא בשיתוף שירות מבחן לנוער ומשטרת ישראל. המוסד לביטוח לאומי, באמצעות הקרן לילדים בסיכון, אימץ את התוכנית, והוא עומד לאפשר לנו להיכנס לעשרה יישובים נוספים. בתוכנית הספציפית הזאת הגענו ל-300 בני נוער בכל הארץ, צעירים שעברו עבירות.

כמה זה מתוך הקליינטים הפוטנציאליים?

אני לא יודעת להגיד בשליפה מהו השיעור, ברמת היישוב זה שיעור ניכר, מגיעים לבני הנוער שעשו את העבירות ביישוב. אני רוצה להגיד עוד משפט אחד בבקשה: במקומות שבהם התוכנית מתקיימת, יש ירידה בשיעור פשיעת הנוער העולה מקרב הפשיעה שם, כך לפי נתוני המשטרה.

כאן ניתנת סקירה כללית ואיננו יכולים להיכנס לכל פרט ופרט, וכל חברי ישאלו בדיוק את אותן שאלות. במרוצת השנה אנחנו שומעים על מספרים מדאיגים, אנחנו שומעים שכ-20% מהנוער העולה מגיע לרמה כזאת או אחרת של עבריינות, מעבריינות קלה עד עבריינות קשה. אנחנו שומעים שלפחות 20% מבני הנוער נושרים מבתי הספר. את אומרת שאתם מגיעים ל-30 איש. תני לנו מושג, בכל התוכניות המשולבות,

אבל זו תוכנית ספציפית נקודתית.

תן לי לסיים, אני שואלת את שאלתי, שאל את שאלתך. אנחנו רוצים לדעת לאילו אחוזים מגיעים.

היקף הפעילות הכולל מגיע לכ-10,000 משתתפים ישירים ולכ-50,000 משתתפים באופן עקיף. לא מדובר בבודדים או בעשרות. אבל הבעיה קיימת. העובדה שאנחנו מטפלים – ובשנה האחרונה הקצינו סכומים ניכרים לכך – לא מאיינת את הבעיה. אני מבקשת מאנשי המשרד שיעבירו לוועדה בצורה מסודרת את כל היישובים, כולל הנתונים על שיעור בני הנוער העולה העובר חוק, הפעולות שאנחנו עושים והנתונים הסטטיסטיים שמצביעים על הירידה בשיעור הפשיעה באותו יישוב.

התייחסתי לשנתון הסטטיסטי שהפקנו. אפשר לראות שם הרבה מהנתונים שאתם שואלים עליהם. אני יכולה לתת דוגמה אחת: בקרב בני הנוער הישראלים הוותיקים שיעור הנשירה מבתי הספר הוא 4%-5%. אצל הנוער העולה האתיופי השיעור גבוה קצת יותר, הוא 8%. כל הנתונים בידינו, חלקם הגדול נמצא בשנתון הסטטיסטי. נשמח להעביר כל נתון אחר שתרצו לקבל.

אני חייבת לציין עוד נקודה: בכל הנוגע לתוכניות, מעבר לאלו שמופעלות ישירות על-ידי משרד הקליטה, יש כמובן תוכניות שמפעילות הרשויות המקומיות בתקציב שהן מקבלות מאתנו. זו תוספת.

אני מבקשת להוסיף נתון אחד חשוב. קיבלנו נתונים מהמשטרה, מגב' סוזי בן-ברוך. לפי הנתונים, במעבר משנת 2004 ל-2005 חלה עצירה בשיעור הפשיעה של הנוער העולה יוצא חבר המדינות. לראשונה זה שנים, אחרי עלייה בכל שנה, המגמה נעצרה. אנחנו חושבים שזה נתון חיובי ומשמעותי ביותר.

הצגנו בזמנו את הריכוז שעשינו לשנת התקציב, ואמרנו שאנחנו רוצים לתת מכה בנושא הזה, כי כל הזמן היו נתונים של עלייה. אמרנו שאנחנו רוצים לרכז מאמצים ולעשות הרבה מאוד פעילות, כדי לעצור את המגמה. אני חושבת שהנתון הזה ראוי לציון.

איך זה מתבטא מבחינה תקציבית? מה החלק של התקציב שמוקצה לנושא הזה?

למעלה מ-10 מיליון ש"ח מושקעים בזה.

רק לתוכניות של נוער עולה.

זה הסכום משלכם, ועל זה נוסף איגום משאבים ממוסדות אחרים.

אנחנו דאגנו לעלייה ניכרת בתקציב הזה.

לא, אני מוכרחה לומר שבמסגרת כל דיוני תקציב 2005 הצלחנו, למרות כל הקיצוצים, לקבל את הסכמת האוצר לצבוע את הצרכים האלה. אני גם חושבת שהגענו לכאן ותיארנו את זה.

בכל המאמצים המשותפים שנעשים על ידכם, משרד הרווחה, על"ם, הג'וינט וכו', כמה הושקע השנה להערכתכם, כדי להגיע לתוצאה הזאת? יש תמונה גלובלית של מה שמושקע על-ידי כל הגורמים יחד?

אני חושבת שזה בלתי ניתן להערכה, ואסביר מדוע. אני מניחה שאפשר לרכז כמה הג'וינט מקצים לנוער עובר חוק, אך הפעילות לא ממוקדת רק בזה. יש פעילויות במוקדים, שהן אינן ממוקדות, הן פעילויות רוחב – מאוד קשה לדעת.

יש לי הערכה שמדובר בכ-30 מיליון ש"ח.

לפי הנתונים של ועדת שמידט, שסקרה את התשומות שניתנות במשרדי הממשלה השונים – זה יפורסם במסגרת הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של תלמידים ונוער בסיכון, ואני שם מרכזת ועדת המשנה למגזרים ואוכלוסיות מיוחדות – הוצאת המשרד לתחום של נוער עולה בסיכון היא למעלה מ-30 מיליון ש"ח.

השאלה היתה מה לגבי ארגונים אחרים.

בדרך כלל התשומות שניתנות באמצעות ארגונים חוץ-ממשלתיים יוצרות עיבוי של התקציב שלנו. למשל בתוכנית "סיכויים" עמותת "ידידים" משלימה מחצית מהעלות על כסף חדש שנכנס למערכת.

יש מידע על סך כל הכסף שמסתובב בשוק?

מול התוכניות שלנו זה לפחות כפול ממה שאנחנו משקיעים.

אחד לאחד.

יש עוד תוספות, התוכנית עצמה מייצרת תשומות נוספות, שאפילו לא עומדות מולנו.

אם כן, אם אתם משקיעים בזה 30 מיליון ש"ח, עם השותפים השונים אפשר לומר שבסך הכול מושקעים לפחות 60 מיליון ש"ח?

להערכתי כן, לפחות.

לדעתי זה לא מביא בחשבון שורה שלמה של דברים.

נכון. ועדת שמידט תוציא נתונים, אך קשה לפלח את האוכלוסייה העולה. אפשר לומר מה משרד הקליטה עושה לגבי אוכלוסייה זו, אבל כל מערכת אחרת תצטרך לעשות הבחנה בתוכה.

למשל התוכנית "פינה בלב – בית חם ויוצר": בכל שנה נשקיע 1.2 מיליון ש"ח לטובת הפעילות בבתים החמים לנערות. המצ'ינג מולנו הוא בדיוק כפול. כלומר, כרגע התוכנית תעבוד על למעלה מ-2 מיליון ש"ח בשנה. מחצית באה ממשרד הקליטה ומחצית מאיגום משאבים חיצוניים.

בהקשר הזה חשוב להזכיר שיש גם כספים שמוקצים במסגרת משרד הרווחה לילדים בסיכון, בגובה של 600 מיליון ש"ח. חלקם מגיעים לעולים. זה נועד לאוכלוסייה הכללית.

אין לי ספק שזה יותר מ-60 מיליון ש"ח.

אז תרומתכם די צנועה, אם כך.

10% של כל הפעילות.

יש גם בביטוח הלאומי.

אדלג קצת. כאמור יש לנו גם מענים וטיפול לבעיית האלימות במשפחה, פורומים כאלה ואחרים שמתכנסים, הפעלת מודל טיפולי אזורי ויישובי רגיש-תרבות להתמודדות עם אלימות במשפחה בקרב עולות. הוא התחיל לפעול בכמה מקומות בארץ.

אנחנו שותפים להרבה מאוד ועדות במשרדים שונים, ותורמים את חלקנו, אנחנו מיוצגים בוועדות. קיבלנו עלינו את הובלת ההתמודדות עם בעיית האובדנות בקרב צעירים יוצאי אתיופיה. בתקופה הקרובה יש לנו כוונה להכניס רכזי נוער למוקדי הקליטה האתיופיים שלנו, על מנת שיטפלו בבני הנוער.

באופן ישיר משתתפים כ-10,000 בני נוער והורים ובאופן עקיף כ-50,000 בני נוער.

לגבי אלימות במשפחה – האם הגיעה השעה לשאול על נשים?

כמובן, זה כולל גם נשים.

אז תרשי לי לשאול את שאלתי. קיימנו ישיבות, עם הוועדה לקידום מעמד האישה, ויצאנו בתחושה שמכל הישיבות לא חלה התקדמות בטיפול בנשים בסיכון, ודאי לא בקרב הקהילה האתיופית, כי אין שם מענה בשפות. פנינו למשרד, ביקשנו להיערך לפעילות כלשהי, עוד כשהעולים במרכזי הקליטה. עד כמה שאנחנו יודעים, אין מוקדים של מענה בשפה האמהרית, והנשים עצמן לא יודעות על האפשרויות. לא מגיע אליהן המידע הזה, שיש כתובת שאליה הן צריכות לפנות. אנחנו יודעים שיש בעיות לא מעטות בקרב הקהילה האתיופית.

במסגרת התוכניות שלנו אנחנו עושים פעילות למניעת אלימות במשפחה. יש לנו גם פעילות במסגרת מוקדי הקליטה, ואחר כך אתייחס לכך. היום אנחנו פרושים ב-18 מוקדים בארץ, ובאמת מגיעים למספר רב של עולים מאתיופיה. מעבר לכך, יש קווים חמים שנותנים מענים בשפות השונות.

המענה מתחלק לשניים: לגבי השפה יש קו חירום ארצי בכל השפות. הוא ניתן באמצעות משרד הרווחה. הגוף המפעיל אותו הוא ויצ"ו. עד לפני שנה הפעילה אותו עמותת "קו חירום". ויצ"ו זכה במכרז. הוא מופעל גם ברוסית ובאמהרית. זה המענה הממלכתי.

בוועדה הזאת נאמר שאין די קווים, שאין די מתנדבים לענות. אלו דברים שאתם מסרתם.

זה המענה הממלכתי של מדינת ישראל. הוא פועל בשפות. נוסף על כך, יש מענים שניתנים באופן נקודתי, בעיקר ברוסית.

איך המידע הזה מגיע לעולות מאתיופיה, לנשים בקריית-מלאכי, שהן כבר לא במרכזי הקליטה ולא יודעות שהוא קיים?

המידע מגיע אליהם באופן שוטף, גם הפקנו סימניה עם הטלפון, באמהרית, עם כל מה שצריך. בשנה שעברה עשינו פעילות עם הרשות,

אבל אפשר להכניס את זה ל"דרך העיניים שלנו".

אני רוצה לומר שאנחנו, בתוכניות שלנו ב-2006, מתמקדים בעזרה לנשים חד-הוריות ולנשים אתיופיות. אני רוצה להדגיש שבשנתיים האחרונות אנחנו עובדים עם כל האוכלוסייה אתיופית דרך המוקדים למען האתיופים. הייתי בישיבות שיש לנו כל שבועיים, ומוקד לאתיופים נהפך למוקד של כל הפעילות. זה גם לגבי מובטלים, גם לגבי נוער, אני חושבת שזה נכון מאוד שמצאנו את הכלי. את צודקת.

יש איזה נתק. יש רצון טוב, יש נכונות לעשות דברים, מושקעים מאמצים, מושקעים אמצעים, אבל בסוף הדרך אני מתרשמת מכל הישיבות שקיימנו כאן שיש פקק בדרך, והמידע לא מגיע. השאלה היא מה אפשר לעשות כדי שהמידע יגיע. גם צריכה להיות כאן פעולה חינוכית כלשהי, לפחות בקרב אוכלוסיות מסוימות.

יש לי שאלה עקיפה: כמה אתם משקיעים בפרסום שירותים, מסך כל תקציב המשרד?

אני לא יכולה לתת מספר כרגע, כי יש גם חלוקה.

כמה זה באחוזים מסך כל הפעולה?

אם הייתי יודעת מתמטיקה, הייתי משהו אחר. זה כ-1-2 מיליון ש"ח.

אני חושב שהשאלה במקום.

כל תקציב הפרסום של המשרד הוא כ-4 מיליון ש"ח, החלוקה לכל תחום לא ידועה לי כרגע.

אם כן, אולי יש באמת חוסר בפרסום.

זה לא רק זה. לצערי כרגע יש כלי אחד שמגיע לכל בית, והוא הרדיו. הרדיו המסכן בשפה האמהרית – למרות כל מה שניסינו לעשות עם "קול ישראל", יש 11.5 שעות ביום ברוסית ואולי חמש דקות ביום בשפה האמהרית.

זה לא נכון.

זה פשוט לא נכון עובדתית.

אשלים. אנחנו חשבנו להשתמש ברדיו בשפה האמהרית ככלי שמפיץ את המידע.

אמרו כאן שהשידור הוא שעתיים.

שעתיים ביום. את מתפרצת לדלת פתוחה.

בתחושה שלך, כמי שמכירה את העדה,

זה טיפה בים.

יש הבדל בין שלוש דקות לשעתיים. זה הבדל עובדתי. אנחנו לא אומרים שזה מספיק, אבל יש הבדל.

אני רוצה לשאול אם באמת יש תחושה שאין מידע בקרב בני העדה? צריך לשאול זאת את בני העדה עצמה? האם זה המצב? האם אין מידע לאן לפנות?

המידע הקיים אינו מספיק.

צאגה מלקו, מה קורה ברדיו בדברים האלה?

קודם כול, הרדיו זה האמצעי היחיד כי הקהילה אנאלפביתית ואין אפשרות לעיתון. יש שידור פעמיים ביום. בצהריים יש שעה ורבע ובערב יש 45 דקות, כולל עשר דקות ... אין די מידע לקהילה.

אני יודעת מה זה שעתיים שידורים ומה זה 12 שעות שידורים. שמתי לב לנושא הזה. הייתי אצל שר האוצר,

תשדירי פרסום ומידע, זאת התשובה.

הייתי ברשות השידור, במשרד התקשורת. עכשיו אני מאוד שמחה שאנחנו יכולים לברך את ציפי, כי היא אחראית על רשות השידור.

בכל פעם שיש בעיה זה כך – או משרד השיכון, או רשות השידור, איפה עוד אפשר לשים אותך?

חשבתי שאני עוברת משרד. חשבתי שהצלחתי לקבל לפני שאני נותנת.

התוכנית שלי היא להרחיב את השידורים באמהרית עד ל-5-6 שעות. לשם כך אנחנו זקוקים לתדר נפרד לאתיופים, כי אני לא עושה דברים על חשבון השידורים בשפות אחרות. נגיד את זה כך.

זה דבר פתיר ולא יקר, זה אפשרי.

הייתי במשרד התקשורת. אבי בלשניקוב אמר לי שהוא מבין את הנושא, ומ-2006, בעזרת השם, יש לנו כל התשתית שצריך.

גם במסגרת הקיים יש רק שעתיים ביום, אפשר לעשות בזה שימוש?

עושים בזה שימוש.

קודם כול עושים, ושנית אפשר לעשות יותר.

לסיכום נושא המידע אני רוצה לומר עוד משהו. כרגע זה לא מתקיים אבל אנחנו עובדים על זה. באמהרית יש בעיה ולא תמיד יודעים לקרוא את השפה, ולכן אי-אפשר לפרסם כמו בשפות אחרות. לכן כרגע המשרד עובד על הפקת קלטות בנושאים שונים, שאותן נפיץ בקרב בי העדה.

איך הקלטות יישמעו?

תאמין לי, אין בית שאין בו טלוויזיה.

צריך וידאו, די-וי-די, מכשיר כלשהו.

רבותי, זמננו מוגבל. נתאפק. אנא שמרו את השאלות לסוף.

השאלה שלך גרמה לחשוב על זה, זה חשוב.

נושא התעסוקה הוא אחד היעדים המרכזיים של המשרד, כמובן. אנחנו מפתחים באופן קונסיסטנטי תוכניות חדשות ושיטות חדשות להשמת עולים בעבודה. התוכנית החדשה של 2005 היא תוכנית הוואוצ'רים.

בעצם הרעיון הוא שכל עולה יקבל ואוצ'ר, סכום מסוים להכשרה תעסוקתית. הבחירה היא שלו, הוא לא מחויב רק למסלולים של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. השוק יהיה חופשי, הוא יוכל להתאים את הקורס לצורך שלו ולמקום שבו הוא רוצה לעשות אותו.

ממתי זה מופעל?

זה התחיל לפני כחודשיים. לצערי, מאחר שבתחילת השנה לא היה תקציב למדינה, הפעלת התוכנית התעכבה.

זה סוג של הפרטת ההכשרה התעסוקתית.

לא מגבילים במקצועות מסוימים?

יש משוב לזה?

אנחנו ממש בתחילת הדרך. לפני החגים קיימנו ארבעה ירידי הכשרה כאלה בארבע ערים. הגיעו לשם 1,150 עולים, והם קיבלו את המידע. התפקיד של יועץ הקליטה האישי הוא לשבת עם העולה, לבדוק שהוא אכן מתאים לתחום שהוא רוצה ללמוד, ולבדוק שיש סיכויי השמה גבוהים בתחום.

מקצועות נדרשים.

מה גובה הוואוצ'ר?

10,000 ש"ח.

למה דווקא העולים משנת 2000?

בגלל הכסף.

היינו צריכים לשים את הגבול איפה שהוא, קבענו חמש שנים לאחור. יש ערוצים רבים אחרים שבהם משרד הקליטה מסייע לעולים בתחום התעסוקה. התוכנית המסוימת הזאת מיועדת למי שעלה בחמש השנים האחרונות. בעצם רק התחלנו בה עכשיו. כמובן, כמו כל דבר שאנחנו עושים היום, זה ילווה במחקר ונראה את התוצאות. אנחנו מקווים מאוד שהן תהיינה כאלה שנוכל להמשיך בתוכנית הזאת. על פניו עושה רושם שזה יכול להיות דבר מאוד מבוקש, ופתרון טוב להכשרה במקצועות שהיום השוק הממשלתי לא עוסק בהם.

לא צריך לחכות לקורס במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

מתי נגיע לדיור? מלאי הקומפלימנטים הסתיים.

פתחנו מרכזי הכוון חדשים בארץ לנושא של השמה. הגדלנו את היקף הקורסים של העברית התעסוקתית. בעקבות השינוי בתפיסת השירות שלנו, מה שאתייחס אליו בהמשך, הצלחנו להגביר את ההשמות שנעשות על-ידי רכזי התעסוקה בשטח. במקום להיפגש עם העולים, רכזי התעסוקה יוצאים לשטח ומחפשים מקומות. אכן אנחנו רואים עלייה בהשמות שנעשות על-ידי רכזות התעסוקה. עשינו עוד מהלך מבורך מאוד, בשיתוף שירות התעסוקה, ואפשרנו לעולים בשנתם הראשונה להתייצב במשרד הקליטה במקום בשירות התעסוקה.

אני מתנצלת, עלי לעזוב. תודה רבה.

כפי שציינתי בתחילת דברי, יש קורסים בעברית תעסוקתית, קורסים בעברית לנשים חד-הוריות, קורסים בעברית תעסוקתית בבתי הכלא וכיוצא באלה. כבר התייחסנו לתוכנית הוואוצ'רים, לא ארחיב, אבל אנחנו בהחלט מאמינים בהפרטה של השוק הזה כך שכמה שיותר אפשרויות תיפתחנה בפני העולים.

יש התייחסות כלשהי לדרך ללא מוצא שבה אנחנו נמצאים, וזה רק הולך ומחמיר, בנושא של רישוי מקצועות, מה שמונע מעולים להגיע? כוונתי למקצועות הרפואיים, הפרה-הרפואיים וכו'. אנחנו לא מגיעים לשום דרך, זה רק מסתבך יותר. אגב, כדי להוסיף על הצרה הזאת, מתברר שגם ההכרה בתארים במשרד החינוך – גם זה מתעכב. יש 10,000 בקשות שעוד לא נפתרו במשרד החינוך. גם סטודנטים שרוצים לבוא – אדם שגמר דוקטורט, דורשים ממנו לעשות את הדוקטורט כמעט מחדש. זה אפרופו תעסוקה.

הסקירה שלנו עוסקת גם בקורסים, קורסי רישוי, הסבות וכיוצא באלה, אבל באופן ספציפי אומר משפט אחד, ואחר כך ראש אגף תעסוקה תרחיב. עשינו הרבה מאוד צעדים במהלך השנה האחרונה על מנת להקל בנושא של הרישוי, של מקצועות הרישוי השונים. פעלנו מול משרד הבריאות, ואני חייבת לציין שהיתה נכונות ללכת לקראת העניין בלא מעט נושאים. לא אומר שלכל הדברים יש פתרונות, אבל בהחלט התקדמנו בשנה אחרונה. קלאודיה תרחיב.

במקצועות הפרה-רפואיים המצב הפוך לחלוטין עכשיו. אין שום צורך ברישום, כל העוסקים במקצועות הפרה-רפואיים יכולים לעבוד. כל מה שנידון כאן.

זה בגלל הבג"ץ? לא בגלל העזרה שלנו.

לא בדיוק, גם אנחנו היינו הרבה מאוד בעסק, אני חושבת שזאת גם אחת הסיבות לתגובת הבג"ץ. שנית, כל המקצועות שאינם פרה-רפואיים שהיו בהם בעיות של תרגום – עורכי דין, רואי חשבון, הכול סגור. עשינו מכרזים, אנחנו מימנו מתורגמנים, והדבר פתור. להיפך, כעת יש הזדמנות בלתי רגילה לעולים מצרפת ומארגנטינה ומכל המדינות שבהם בעלי המקצועות הפרה-רפואיים למדו דברים שונים ממה שלמדו כאן. אנחנו ערוכים, ואנחנו במגעים עם משרד הבריאות, על מנת לעשות קורסי הכנה. הרי ברור שהמצב הזה לא יישאר.

קורסי הכנה למה, אם אין צורך ברישוי?

כן, אבל מחר משרד הבריאות יכול להשלים את חלק העבודה שלו מול החוק ולהביא כללים חדשים לרישוי העולים בכל התחומים.

בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כבר מסיימים הכנת חוק בנושא.

אמרת שאין צורך ברישוי, את אומרת שיש כללים חדשים?

יש פרצה בחוק.

זה וקום שלא שמו לב אליו.

אענה: כרגע אין שום צורך ברישוי. זה יכול להימשך לעד, אבל ברור לנו שבסוף יבוא יום והאנשים כן יצטרכו לעבור מבחני רישוי. אנחנו לא מחכים ליום הזה. כבר היום אנחנו במגעים עם משרד החינוך כדי להבין מהן הדרישות החדשות, כדי שנוכל להיערך בקורסי הכנה.

אל תעודדו אותם לעשות את זה.

אנחנו לא מעודדים, אבל בסיכומו של דבר,

זה עניין של שנה-שנתיים.

החוק כבר בשלבי סיום בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הוא כבר לקראת הצבעה.

הוא יחול רטרואקטיבית?

לא.

בחלק מהמקרים הוא יאסור על אנשים לעבוד, אם אין להם רישיון מיוחד. זה מיום כניסת החוק לתוקף. באותו יום הם יפוטרו.

אתה צריך לטרפד את זה.

זה מה שאני עושה, אבל זה חוק ממשלתי. קשה.

אני רוצה לציין שמעבר להחלטת בג"ץ, במסגרת הפעילות שלנו מול המשרדים השונים – משרד הבריאות, לשכת עורכי הדין, רואי החשבון וכו' – הצלחנו לקדם בהרבה את נושא הרישוי. חשוב שהדברים האלה ייאמרו. למשל אני יכולה לתת דוגמה ספציפית, אני לא חושבת שצריך להיכנס ליותר מדי דוגמאות: למשל היתה בעיה עם הפיזיותרפיסטים. בעקבות טיפול נקודתי שלנו הבעיה הזאת נפתרה. במקום בחינות הם עושים הסתכלות, ועוד במימון שלנו.

לקחנו את הבעיות אחת לאחת וניסינו למצוא פתרון לכל בעיה. אני לא רוצה להשלות ולומר שאין בכלל בעיות. יש. להרבה מהן מצאנו פתרון, לא לכולן.

תסלחו לי, לא מבינה על מה אנחנו מדברים. יש לנו בעיות עם רוקחים מצרפת, אין שום פתרון.

אין בעיה עם הרוקחים, אנחנו מפעילים קורסים.

אני רואה שאין פתרון. או שאתם לא עונים לנו כשאנחנו פונים אליכם. אני רואה שאנחנו פונים אליכם בבקשה מיום 29 במרס 2005. לא קיבלנו שום תשובה, שום התייחסות מהמשרד. הוועדה פונה למשרד בבקשה להגדיל את התקציב להסבה מקצועית לעולים שעסקו במקצועות רפואה טרם עלייתם.

לא פעם ולא פעמיים העברנו לכם נתונים בנושא של מקצועות הרישוי, כולל תקציבים. נשאלו שאלות, קלאודיה כץ ישבה בוועדה הזאת כמה פעמים כשהתייחסו לנושאים האלה. כל מידע שתרצו לקבל תקבלו מהמשרד.

אני רוצה לציין נתון נוסף שהתחלתי לומר. מאחר שאנחנו יודעים שהבעיות הן לא רק ברישוי – אלא יש גם מצבים שעולה צריך לעשות סטז', ואין מי שמוכן לקבל אותו כשהוא צריך לממן את הסטז' הזה – הצלחנו להגיע לסיכום עם האוצר לגבי תקציב 2006. קיבלנו תקציב לא מבוטל על מנת לאפשר סיוע גם למי שצריכים לעשות את הסטז' לפני שהם מקבלים את הרישוי, אנחנו נממן את הסטז' שלהם. אני בהחלט חושבת שכשאנחנו מסתכלים על כלל הפעילות, יש לנו פתרונות. אולי לא לכל נושא, אולי לא לכולם, אבל בהחלט יותר ממה שהיה בעבר.

הקורס לרוקחים בהתכתבות, אותם תשעה שהיתה לגביהם בעיה – זה נפתח החודש. הפעלנו אותו באוניברסיטת ירושלים.

זה הרוקחים הרוסים. שם, תודה לאל, הגענו לפתרון אחרי שלוש שנים של עבודה משותפת שלי, של קודמי, של סגנית השרה. כרגע אני העליתי את השאלה של רוקחים מצרפת, שלומדים שנתיים יותר ממה שלומדים בארץ, ובמשרד הבריאות ממשיכים לעשות להם את כל הבעיות האפשריות.

אין לי כרגע טענות, אני מנסה לחשוב אם בשנה שחלפה הצלחנו לפתור בעיות או לא. אני מודה שאני יוצאת קצת מבולבלת. אני לא יודעת מה מהבעיות כן פתרנו ומה לא פתרנו. אולי נייחד עוד ישיבה של הוועדה לכך, כדי לבדוק איפה אנחנו עומדים בכל הנושאים האלה. הרושם שלי היה שזה גורם שמפריע לעולים מלהגיע. לכן מחובתנו כאן לבדוק.

קיימנו אין-ספור ישיבות, היה אצלי מנכ"ל משרד הבריאות בכבודו ובעצמו, והסביר לי למה במשרד הבריאות ימשיכו להתנגד ולמה ימשיכו לדרוש מרופאים ומאחיות את כל הבחינות, גם אם הם למדו בטובי בתי הספר בחוץ-לארץ.

כדי לסכם את הנושא, לפחות מבחינתי, אנחנו במשרד עושים את כל מה שאנחנו יכולים – גם בסיוע תקציבי, גם בפניות חוזרות ונשנות למערכות שעוסקות במתן הרישוי. לומר שלכל דבר יש פתרון, לא. לצערי הפתרון גם לא תמיד בידיים שלנו. אבל לפחות במסגרת משרד הקליטה אני כן חושבת שהתקדמנו בלא מעט נושאים. מבחינתי, בתום הישיבה הזאת אחזור למשרד ואפקסס שוב את הרשימה. יש לנו טבלה מסודרת מאוד של הבעיות שיש ושל הפתרונות שקיימים.

לא קיבלנו טבלה כזאת .

רצוי לנו מאוד לקבל דיווח כזה.

אין בעיה, הטבלה קיימת. נשמח להציגה בפניכם.

אולי זה גם ישמש דוגמה לפתרון פקקים נוספים.

אם יורשה לי, אני רוצה לפתוח סוגריים לרגע, ולהפנות את תשומת לבך לכך שכתבנו אליכם מכתב, ואף אחד לא אמר כאן את ההיפך, כתוצאה מישיבה עם רדיו רק"ע, לגבי זה שלא העבירו להם תקציבים. כתבנו אליכם ולשר אולמרט ולמנכ"ל רשות השידור: "לבחון הגדלת הקצאה של שעה וחמש דקות לשידורים באמהרית, שאינה מספקת". זה על-פי נתונים שאנחנו קיבלנו מהם.

שנית, אני מפנה להחלטה של הוועדה מיום 29 ביוני. פנינו אליכם, אל השרה לקליטת עלייה, אל סגן שר הרווחה ועוד: "הוועדה קוראת למשרד לקליטת עלייה להגביר את ההסברה והמודעות למניעת אלימות באמצעות אמצעי התקשורת, ובמיוחד להגברת הזמן המוקצה לשידורים בנושא הזה בשפה האמהרית ברדיו".

אני אומרת, סגנית השרה מרינה סולודקין לקחה את זה על עצמה כמשימה אישית-לאומית-משרדית. היא תטפל בנושא.

בינתיים זה לא קרה.

היא קיימה פגישות, היא נמצאת במהלכים מתקדמים. אולי, אם השרה תקבל את רשות השידור, אולי נמצא אוזן קשבת ורדיו משדר.

השתלמויות, קורסי רישוי, קורסי הסבה, סיוע לאומנים ולספורטאים עולים.

לפני כן, מה לגבי העצמאיים? לא דיברתם עליהם.

עוד לא הגענו לזה.

יש מת"י, עשינו ישיבה בנושא זה.

משרד הקליטה עוסק בכמה תחומים בנושא התעסוקה: מדענים עולים, יזמות עסקית, וכל מה שאיננו אחד מאלה נופל בתחום אחריות אגף התעסוקה. עד עכשיו הצגתי רק את אגף התעסוקה. כמובן, עשינו פרויקטים מיוחדים לעולי אתיופיה: "אשת חיל", רכזי תעסוקה במוקדי קליטה ב-18 יישובים, הפעלת חממות תעסוקתיות ומימון והפעלה של קורסי הכשרה לעולים מאתיופיה, סדנאות לחיפוש עבודה וכיוצא בזה.

ברשותכם אעבור לפעילות אגף הקליטה במדע לשנת 2005: כמו שאתם יודעים יש תוכנית קמ"ע, של כ-500 מדענים עולים מצטיינים.

הצלחנו להעביר את התקציב.

תודות לחבר הכנסת נודלמן, שנמצא כאן, הצלחנו להשלים לפחות חלק מהחוסר בתקציב, ובתוספת פנים משרדית שעשינו אנחנו ממשיכים להפעיל את תוכנית קמ"ע.

מה קורה בשנה הבאה?

חסר.

שוב, אותו סיפור.

אותו סיפור באותו סעיף.

אנחנו באותו בסיס, עדיין חוסר של 22 מיליון ש"ח בבסיס.

אם אף אחד לא יתמוך בזה, אני רוצה לראות מה יקרה. זה בושה וחרפה. כל שנה צריך ללכת ולהילחם. כל שנה אותו דבר. זאת מדינה, זה לא עסק פרטי.

מעבר לתוכנית קמ"ע, עד סוף ספטמבר התקבלו לטיפולנו והוכרו כמדענים 211 עולים ותושבים חוזרים.

כמה זה בהשוואה לשנים הקודמות?

זה פחות או יותר תואם את נתוני שנת 2004.

גם השנה אנחנו מתכוונים לתקצב מחקרי מדענים עולים באמצעות המדענים הראשיים במשרד הביטחון, משרד התשתיות הלאומיות, המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות, לראשונה גם השנה.

כחלק מפעילות עידוד עלייה ועל מנת לעודד חזרה או עלייה של צעירים משכילים, המשרד החליט לתקצב מלגות לתלמידי מחקר שיתקבלו לאחת אוניברסיטאות. בשנת 2004 אישרנו 16 מלגות לדוקטורנטים והשנה, עד סוף ספטמבר אושרו 13 מלגות נוספות. גם נתנו הזדמנות שנייה למדענים מתחום המח"ר בעלי תואר שלישי בתחומי החברה והרוח. השנה אנחנו מתקצבים העסקה של 11 מדענים עולים, עד 10 שנים, שמשתלבים במחקרים שונים.

לגבי טכנולוגיה, מה לגבי התקציב הנקודתי שהעברנו והייתם צריכים לפתור את הבעיה? קיבלתי ידיעה שיש דרישה לא לתקצב בכלל את הפרויקט, ולהחזיר את הכסף למשרד האוצר.

הפעילות הזאת היא דווקא במסגרת אגף עידוד יזמות, אבל אתייחס לזה. קיבלנו באדיבותכם תקציב לבתי טכנולוגיה. ייצרנו פרויקט שמשלב את בתי הטכנולוגיה עם יזמות עסקית. לצערי הרב, נכון לשבוע זה עוד לא הצלחנו לקבל את האישור של ועדת המכרזים להפעלת התוכנית. אם הבעיה הזאת לא תבוא אל פתרונה בימים הקרובים, אחזור אליך ואדון אתך במה שניתן לעושת.

אולי אם לא תהיה אפשרות לפתור את הבעיה נפעל לכך שהתקציב הזה יעבור לשנה הבאה לאותו פרויקט, כי עכשיו יש חודשיים לבנות את זה כמו שצריך לתחילת השנה.

התוכנית בנויה. יש בעיה אחרת: האם צריך מכרז לגבי פעילות של מת"י וכו'. זו בעיה שאינה תלויה בהכרח במשרד הלקיטה.

אז אני מחכה לתשובה.

גם אני מחכה, ממש בימים אלה. אעדכן אותך. פעילות אגף יזמות עסקית: אנחנו ממשיכים להפעיל בהצלחה את תוכנית Business Il, תוכנית שמוכרת לכם בוועדה. אין צורך שארחיב. התוכנית מאפשרת את תחילת התהליך כבר בחוץ-לארץ. נכון להיום ביקרו באתר למעלה מ-10,000 מתעניינים, ולמעלה מ-500 עולים פוטנציאליים נמצאים בקשר שוטף. 105 משפחות עלו והקימו עסק בעקבות התוכנית.

פרויקט נוסף שהכנסנו בשנת 2005 הוא הלוואות שלב ב'. עד היום המשרד נתן רק הלוואת שלב א' בסך של 35,000 ש"ח. בחודש האחרון התחלנו להפעיל את תוכנית שלב ב', שמאפשרת מתן 20,000 ש"ח נוספים.

מה זה עריכת כנסת ל-105 בתי עסק?

לפני כחודש, לפני החגים, עשינו כנס לאותם 105 יזמים עולים שהגיעו בעקבות התוכנית Business Il ופתחו עסק בארץ. אנחנו רוצים ליצור ביניהם רשת של תמיכה זה בזה, שיוצרת ציבור שמחויב זה לזה.

מה לגבי מרכז המידע לעולים יזמים?

יצא מכרז, נבחר זוכה, הוגשה עתירה. כיום אנחנו נדרשים לצאת למכרז חדש.

אני מקווה שהפעם יהיה תנאי של ניסיון עם עולים, מה שלא היה קודם.

ככל הנראה לא נוכל לשנות את המכרז עצמו. יש כאן בעיה חוקית.

זה היה פגם במכרז הקודם.

על סמך הפגם הוא בוטל.

לא על סמך הפגם הזה.

לא על סמך הפגם הזה, אבל זה היה פגם ברור.

יכול להיות, אבל אנחנו מנועים מלעשות שינויים מהותיים במכרז.

ברגע שהתפרסם, אלא אם אומרים שהמכרז ההוא מת ויוצאים עם תנאים חדשים,

המכרז ההוא מת באמת.

אי-אפשר לשנות את הקריטריונים.

התקציבים שהוצאתם לתמיכה ביזמות, חלק מהם זה סכום חד-פעמי. מה יהיה בשנה הבאה? יש לכם פתרון?

הייתי רוצה לבקש משהו: יש לנו עוד רבע שעה, ויש לנו ועוד המון תחומים. אולי ננסה כולנו להתאפק ולהשאיר את השאלות לסוף? אולי נצטמצם במצגת, ואחר כך יישאלו השאלות.

אשיב בקצרה: אני מאמינה שניתן לזה מענה, כי התחום חשוב לנו מאוד, כך עשינו גם בשנה שעברה.

אתקדם במהירות. אני מניחה שיהיו הרבה שאלות, גם בתחום הבא, תחום הדיור, אבל התבקשתי לסיים בתוך עשר דקות. הנתונים לפניכם. למעלה מ-1,000 דירות ציבוריות על כל סוגיהן ניתנו לעולים. 837 הוסטלים.

ירידה בשליש.

סוכם על שכירות ארוכת טווח עם משרד האוצר ואנחנו צפויים להתחיל בתוכנית ממש בימים אלו.

מה הפתרונות לגופו של עניין? אני מבינה שבדיור הציבורי שכר הדירה עלה, אני מבינה שכרגע אין בנייה ציבורית להוסטלים או לדירות נוספות. יש מדיניות אחרת.

נכון להיום הפתרונות הם דירות ציבוריות, הוסטלים ומקבצים, וכן שכירות ארוכת טווח, שתתפוס נפח גדול בהרבה בפעילות.

יש 1,000 משפחות.

השנה אנחנו מדברים על עוד 2,000 חוזים חדשים, 2,000 תוספות לשכירות ארוכת טווח.

זה עד סוף דצמבר?

כן.

משרד השיכון מדבר על 1,000.

זה לא המסלול של משרד השיכון. מסלול משרד הקליטה הוא 2,000 שכירויות, זה בנפרד.

יחד עם משרד השיכון, אך בנפרד.

עשיתם משהו בקשר להעלאה בסכום שמשרד השיכון הטיל על עולים בדיור ציבורי? זה הקפיץ במאות אחוזים.

היתה החלטת ממשלה בנושא הזה.

בסך הכול מדובר באנשים שחיים מ-1,700 ש"ח בחודש.

כתבתי שיש התחייבות בכתב שלא מעלים למי שמקבלים קצבאות זקנה.

זה הולך למדרוג.

קיבלנו את המכתב הזה? כתבתם לנו?

כתבנו למשרד הבינוי והשיכון, אתם לא הכתובת.

אנחנו לא הכתובת, אבל אם אנחנו לא יודעים את זה, אנחנו יכולים להמשיך להטיל ביקורת. אם אתם לא מוצאים לנכון להגיד לנו שזאת המדיניות שלכם,

היא לא מדיניות שלנו.

זאת לא החלטה שלנו.

הממשלה החליטה, מה המשרד מתכוון לעשות?

כסגנית שרת הקליטה פניתי לשר הרצוג, גם הייתי אצלו במשרד. קיבלתי מהשר ומבכירים במשרדו את ההתחייבות שאלה שמקבלים קצבת זקנה – זה לא חל עליהם.

זקנה ופנסיה או זקנה בלבד?

לא נגיע לשום דבר. אני מצטערת, אולי נצטרך ,ברשותך, להזמין אותך שוב להמשך.

אין בעיה. אם יש דברים שחברי הוועדה או יושבת-הראש הנכבדה רוצים שנתמקד בהם, נעשה עוד ישיבות בנושאים ממוקדים.

יש ישיבה מיוחדת שקבענו, גם עם משרד השיכון, על כל מכלול בעיות השיכון. אצלנו הנושאים האלה בסימני שאלה מאוד גדולים. אנחנו מוכנים להרחיב את הישיבה הזאת ולבקש גם ממך להשתתף בה, כדי שנציג את כל פתרונות הדיור. זה נושא שהוא בנפשנו, ואנחנו לפחות, בקצה הזה, לא קיבלנו תשובות מספקות. אני שמחה לשמוע שהשר הרצוג התחייב, אני עוד לא רואה איך זה קורה. הישיבה ב-23 בנובמבר.

מהם הקריטריונים שלפיהם מעלים שכר דירה? זה עוד לא נקבע. לכן אי-אפשר לדעת על מי זה יחול.

יש קביעה. אעביר.

עם זאת, אני חייבת לציין שכשהתקבלה החלטת הממשלה, משרד הקליטה והשרה נלחמו, והפגיעה היתה קטנה בהרבה ממה שהאוצר התכוון מלכתחילה.

תרשו לי, אני מאוד רוצה להשלים לפחות את הדברים העיקריים. מענקי משכנתאות לעולים מאתיופיה: אנחנו ממשיכים לתת מענקי משכנתאות. כפי שהוועדה יודעת, גובה הסכום אינו מאפשר פריצה למקומות חזקים יותר. אנחנו נשארים עם אותן הבעיות.

נשארים עם אותה בעיה.

הצענו במסגרת התוכנית לקליטת הפלשמורה להעלות את סכומי מענקי המשכנתאות. נכון להיום אנחנו לא מצליחים. אנחנו גם מתחילים לחוש בבעיות.

למה לא להשתמש גם לגבי עולי הפלשמורה בפתרונות של שכירות לטווח ארוך?

זה אולי יהיה רלוונטי לצעירים. יש בעיה עם שכירות בכלל, ולכן זה לא באמת פתרון.

ראינו שאנחנו לא מצליחים להגיע לדירות נ"ר לעולים נכים בהיקף שאנחנו זקוקים לו, ולכן יצרנו תוספת בשכר דירה לעולים נכים, והיא ניתנה ל-104 עולים נזקקים.

מה גובה התוספת?

1,000 ש"ח למשפחה בנוסף.

ו-800 ליחיד.

אין דירות נ"ר?

כמעט אין, וגם אם כן, גם אין תקציב שיפוץ במשרד השיכון, לכן יצרנו אלטרנטיבה.

כמה אנשים עוד מחכים בתור לדירות נ"ר מבין העולים?

כ-300 איש, בלי ה-100. זה תקציב ענקי.

עשינו הרבה מאוד פעילות בתחום של סטודנטים עולים. לא ארחיב את הדיבור על הנושא כרגע. זה גם לא נמצא במצגת. יש לנו הרבה תוכניות משותפות עם הסוכנות בנוגע לעידוד עליית צעירים. מעבר לשוטף, הסטודנטים שמגיעים, אנחנו מוצאים נישות ייחודיות, מקצועות ייחודיים, דברים שמעניינים את הצעירים בארצות המוצא השונות. יצרנו תוכניות נקודתיות מול ארצות שונות. חלקן יופעלו כבר בשנת הלימודים הקרובה וחלקן יופעלו בשנת הלימודים הבאה.

נושא מעניין.

אנחנו מקווים שהתוכנית שלכם לגיור בני מנשה תצליח. שלחתם לשם שישה רבנים, תבורכו. ממש זה מה שהיינו צריכים.

כשאת אומרת "אתם", למי את מתכוונת?

הממשלה החליטה לשלוח שישה רבנים להודו, כדי לגייר את בני מנשה, כי כל הבעיות בארץ נפתרו.

חשבתי שאת מתכוונת למשרד הקליטה.

עושים קואליציה עם גפני נגד בני מנשה, אני ואת, ולא יהיו בני מנשה.

למה צריך קואליציה אתם? צריך לדרוש פתרונות לאחרים ולא לרדת עליהם. מה רע? הם חוזרים הביתה. בסדר.

מאחר שאני יכולה להתייחס רק לפעילות בתחום הגיור שמשרד הקליטה אמון עליה, תרשו לי להתייחס רק לפן הזה. אני חוזרת ומדגישה זאת: אנחנו לא אחראים על הגיור עצמו. זה בתחום אחריות מערך הגיור. בשנת 2004, עם פירוקו של משרד הדתות, קיבלנו את האחריות על המכון ללימודי יהדות. כמי שנמצאים בשר עם העולים ומכירים אותם טוב יותר מאחרים, ומאחר שנושא הגיור בנפשנו, נרתמנו למשימה. אני לא יכולה אלא לקרוא לה משימה לאומית.

גם הרחבנו את הפעילות של המכון ללימודי יהדות, גם יצרנו נישות נוספות ללימודים, ומעבר לכך ראינו חובה לעצמנו להביא את המידע ואת ההסברה שנוגעים לנושא הגיור כמעט לכל בית בישראל. עשינו הרבה מאוד פעילויות בנושא הזה. היום יש הרבה מאוד מודעות לתחום הגיור. זה לא אומר שבהכרח כולם צובאים על דלתנו, אבל בהחלט יש הרבה יותר מודעות. יש גם עלייה משמעותית במספרים.

גם בין הפונים?

בהחלט. לגבי הכיתות האזרחיות במכון ללימודי יהדות: עד לפני יומיים נפתחו 110 כיתות שבהן למדו כ-2,200 תלמידים, 72% מהם היו נשים, ו-69% היו מתחת לגיל 40. אנחנו ממקדים את הפעילות בנשים, ואני חושבת שברור לכולם למה. מטבע הדברים גם באות אלינו יותר נשים, כי הן מבינות את המשמעות. הצפי הוא לפתיחת 30 כיתות נוספות, שבהן יהיו כ-2,800 תלמידים בסך הכול.

2,500 תלמידים בכל התוכניות. בחודש נובמבר ייפתחו כיתות נוספות. מעבר לכך, יש כיתות ללומדים באולפנים של משרד החינוך. פתחנו ערוץ חדש לסטודנטים בכמה אוניברסיטאות. המכון ללימודים נכנס לאוניברסיטאות, ושם הוא נתן את מסגרות הלימוד. השנה גם הצלחנו, בזכות הרבה מאוד פעילות שעשינו מול האוניברסיטאות, לפתוח מסגרת שבה חלק מהלימודים יהיו לצורכי הקרדיטציה באוניברסיטה.

מה זה אומר?

חלק מהלימודים יוכרו להם. אנחנו מאמינים שכך נוכל להביא לפניות נוספות של סטודנטים שירצו ללמוד. עוד פרויקט חדש בתחום: כיתות בכפרי נוער, בשיתוף האגף לחינוך פנימייתי במשרד החינוך – כ-350 בני נוער שלומדים בפנימיות הדתיות.

כמה בסך הכול?

תחזית של 6,670 לומדים.

פי שלושה ממה שהיה.

זה כולל את הממשיכים?

לא כולל עולים מאתיופיה.

אלו שלומדים ב-2005.

על זה תוסיף 3,600 בשנה, כרגע.

נתוני מתגיירים לשנת 2005, מארצות חמ"ע ואחרים, אנשים שקיבלו תעודות המרה: עד ספטמבר 2,200 איש.

זה כולל את הצבא?

כן. אפשר לראות שכבר בספטמבר אנחנו עומדים על כמעט כפול ממה שהיה לנו בכל שנת 2004, ובוודאי בשנים 2003 ו-2002. ביצענו הרבה מאוד פעילויות של שילוב תרבויות קולטים, תחרות ציורים של ילדי עולים, יידיש שפיל, קברטים ספרותיים, תערוכות. לא ארחיב.

פרויקטים שונים, תוכניות כמו עידוד עלייה. אני נאלצת להתקדם במהירות. תוכנית העלייה הקהילתית מוכרת לכם.

למה יש דגש כבד כל כך על המערב, כאשר כל ברית-המועצות מקבלת מקום זעום?

קודם כול, זה לא מקום זעום.

הם מחצית העלייה.

יש מספרים, ואנחנו מרחיבים את הפעילות ב-2006.

הם מחצית העולים, וכאן זה 10% מסך הקבוצות.

זה לא 10%. השנה, מתוך כלל התוכניות נתנו שש קבוצות לחמ"ע. הממשלה לוקחת על עצמה פרויקטים ייחודיים כמו עידוד עלייה מהמערב, למשל, וזו תוכנית אטרקטיבית. אסור לשכוח שלחמ"ע יש הרבה תוכניות אחרות שמתקיימות: "בית ראשון במולדת" ועוד.

מה עם "בית ראשון במולדת"? הבעיה נפתרה?

כן.

אני רוצה לומר לפרוטוקול, אני חושב שהתוכנית הזאת פשוט מעבירה אמצעים נוספים, על חשבון העלייה מברית-המועצות לשעבר. זה על חשבון העלייה הזאת, כי זה מתוך אותה קופה. תוכנית יוקרתית מתוך אותה קופה.

היפותטית, האם לדעתך יש אפשרויות כאלה או גדולות יותר של קבוצות מאורגנות של משפחות שיעלו מחמ"ע?

בוודאי. כשביקרתם באוקראינה ראיתם את זה.

לא ראיתי את זה באוקראינה. ראיתי שם דברים אחרים. לא ראינו משפחות שעולות יחד. ראינו את ההיפך.

ראיתם קהילות מאורגנות, שמסוגלות להרים את הפרויקטים האלה.

אף-על-פי שקבענו מספרים לכל יישוב, בכל אותם מקרים שבהם ביקשו תוספות, וזה היה בעיקר אנשים מחמ"ע, זה ניתן. למשל בעכו התחילו עם 50 משפחות וגדלו. גם בקצרין. כשביקשו מאתנו תוספות, קיבלו את התוספות.

עם זאת, אני חייבת לציין שיש לנו תוכניות שונות ליוצאי חמ"ע, והן לא מתקיימות במקומות אחרים. הדוגמה היא תוכנית "בית ראשון במולדת", שלא מתקיימת בהרבה מקומות אחרים. מרכז הכובד שלה הוא חמ"ע.

אז תרחיבו את זה לאחרים.

אני רוצה לומר עוד משפט עקרוני: אם בעבר משרד הקליטה – ולא רק הוא, כולם – פעל באופן זהה בכל תהליך קליטת העלייה, היום אנחנו הרבה יותר ממוקדים מבחינת הצרכים. אנחנו בוחנים את הצרכים המיוחדים של כל אוכלוסייה, ארץ מוצא, מקצוע, כל מכנה משותף אחר. כך פועלת תפיסת השירות החדשה.

זה מצוין וזה נכון, אם זה לא יוצר אפליה במשאבים.

זה לא יוצר אפליה במשאבים. ישנה תוכנית הפיילוט בצרפת.

זה הסיפור של הקבוצה החדשה, "נפש בנפש" הצרפתי שקם?

לא, זה דבר ישיר של משרד הקליטה.

הסוכנות היהודית לוקחת קבוצה של עולים, בודקת מקצועות, מעבירה אלינו את הפרטים מראש, אנחנו גם שולחים יועצי תעסוקה, ואנחנו משתדלים לעזור ככל הניתן.

זה מאוד ממוקד ומצליח.

אם זה יצליח, כמובן נרחיב זאת ככל שניתן.

אני רוצה להוסיף. היום תהיה ישיבת תיאום בין משרד הקליטה לסוכנות ולגורמים אחרים במשרד ראש הממשלה. אני רוצה לומר שגם אני, כמו חבר הכנסת שטרן, רואה מקום להרחיב את תוכניות המשפחה הצעירה, כמו מה שיש בעכו, לשטח של ברית-המועצות לשעבר. צריך לומר: התנאים של עידוד העלייה לגבי המשפחות מהמערב ולגבי המשפחה הצעירה מברית-המועצות טובים יותר מהתוכניות האחרות. דבר שני, אם תהיה לנו ירידה במספרים, זה משום עידוד העלייה שהרחבנו מאוד על צרפת ועל מדינות אחרות, ויש תוצאות, ולא באותה מידה,

הסוכנות מצמצמת באופן דרמטי את הפעילות שלה שם.

לא בתחום העלייה. בתחום החינוך.

אגב, בצדק. כשהיינו שם בביקור מצאנו שעובדים 1,800 אנשים בשכר רק על שטח רוסיה. והתוצאות?

תלוי איך רואים את התוצאה.

אולי להגיע ממימון משכורות למימון תוכניות.

את זוכרת את זה?

אני זוכרת. אני רוצה להביא את כולם לרוסיה. לכן צריך להרחיב את תוכניות עידוד העלייה בנוסח הנוכחי לשטח הזה. אני חושבת שאפשר להביא עוד עשרות אלפים.

אגב, אני חושבת שהעניין הוא יותר בדרך שמציגים, הדרך האגרסיבית שבה מוכרים את העניין, ולא במספר השליחים שם. בסך הכול, התחרות שלנו, לפחות לגבי רוסיה היום, היא קשה מאוד. תחרות עם גרמניה.

אין תחרות. גרמניה סגרה.

עדיין, גם אם גרמניה סגרה קצת את הברז. הם נותנים הרבה יותר.

לא אלאה אתכם. עשינו הרבה פעילות, ולראשונה משרד הקליטה עשה פעילות אינטנסיבית מאוד במהלך המכבייה. קיימנו קשר עם הרבה מאוד גורמים.

כמה עלו?

תהליך.

סליחה. קודם כול, זרענו את הזרעים. יש לנו היום קשר, יש מאגרי מידע של כל מי שהשתתפו. בתקופת המכבייה עצמה כבר היה ספורטאי אחד לפחות שעלה. לא, שניים. יש כאלה שנמצאים במגעים.

זה פחות משנות השלושים.

יש שבמגעים, ואנחנו מאמינים שהם יגיעו. היום יש לנו היכולת להיות בקשר עם כל האנשים. תשאלו אם כל האנשים שהגיעו למכבייה בהכרח היו מגיעים לירידי עלייה של הסוכנות בכל מיני מקומות – לא בהכרח. העובדה שהם היו בארץ ונחשפו, ולקחנו אותם לביקורים בכל מיני מקומות, ואנשים שלנו נפגשו אתם וחשפו גם בפניהם וגם בפני הוריהם את האפשרויות השונות – אני מאמינה שיהיה לכך ביטוי בסיכומו של דבר. אנחנו גם יודעים שמכלל הפעילות שאנחנו עושים בקרב תיירים בישראל לא פעם ולא פעמיים מגיעים למשרדי הסוכנות היהודית בחוץ-לארץ אנשים שמספרים שהיו בישראל ושמעו ונפגשו. אז יש לזה אפקט.

אני עכשיו עושה דבר בלתי חוקי. אנחנו יושבים פה בזמן מליאה.

נתקדם. אנחנו מנסים לקדם פרויקטים ייחודיים במקומות קטנים יותר, שפחות התמקדו בהם בעבר ואנחנו חושבים שיש להם פוטנציאל: בלגיה ומקומות אחרים.

הרחבנו את הבתים הישראליים שלנו. יש לנו קשר, במסגרת הבתים הישראליים, עם כ-1000,000 משפחות. כהרגלנו, הפקנו להם חוברות מידע.

עידוד חזרה של בני נוער וצעירים: יש שלושה גרעיני צבר. גם כאן הבעיה כבר נפתרה בחלקה וחלקה עוד ייפתר. שילשנו את מספר הגרעינים.

פרויקט "בוא הביתה" בשיתוף התק"ם והסוכנות: תוכנית הרחבה של הקיבוצים. קיימנו סמינרים בחוץ-לארץ, ונכון להיום כ-215 משפחות נמצאות בתהליכי רישום מתקדם. הרבה מהאנשים הם דווקא תושבים חוזרים.

המשרד נערך לקליטת עולי הפלשמורה, זה כבר הוצג בפני הוועדה.

בעניין התושבים החוזרים, התחלתם לפעול בקרב היורדים שחזרו לאוקראינה, לרוסיה? זו כמות עצומה.

עדיין לא. זו לא כמות עצומה.

אומרים שיש 58,000 איש ומ"נתיב" אנחנו שומעים שיש 5,000.

זה בלוף.

אנחנו מעריכים שיש 50,000. יש כאלה שמשפחתם כאן והם שם. שלא יובן לא נכון, אני מצרה על כל מי שעלה לישראל ועזב, אבל כשמסתכלים מבחינת אחוזים כמה עלו מחבר העמים וכמה חזרו,

לא חשוב, זה עשרות אלפי אנשים.

יורי, הבעיה היא לא בדיוק הבעיה של משרד הקליטה. רוב האנשים חזרו לשם משום שפה הם לא מצאו תעסוקה ושם הם כן מצאו תעסוקה. הפתרון הוא במקום אחר: ליצור מקומות עבודה.

זה לא רק זה. העולים מחבר העמים שלמדו בישראל ועבדו בישראל, יש להם ביקוש גבוה. אנחנו רואים פרסומים שמפתים אנשים לבוא מישראל ולעבוד – חברות ביטוח עוד.

הם עובדים בכבוד, משכורת טובה.

זה לא כי לא היה להם טוב כאן.

נכון, זה התנאים הכלכליים. בואו נתקרב לסוף. בשתי מילים, חוץ מזה שנערכתם, אני מבינה שאתם יוצאים בשבוע הבא לאתיופיה?

רק בשבוע שעבר ממשלת אתיופיה הביעה את הסכמתה לקבל משלחת ישראלית כדי לנהל משא ומתן.

כבר התקדמו.

כבר התחלנו. למעשה כבר היו התכתבויות. הקרקע הוכנה. בשבוע הבא יוצאת משלחת כדי לנסות לקדם זאת. בסיכומו של דבר תעמוד בראש המשלחת סמנכ"לית משרד החוץ.

היא תסכם את נושא עולי הפלשמורה?

סליחה.

לא, אני בעדה, אני רוצה להבין.

תני לי להסביר. במשלחת ישתתפו הגורמים השונים. ההסכם הוא בין ממשלות. כיוון שכך, משרד החוץ הוא הגוף הרלוונטי לעניין הזה. אבל המשלחת כוללת נציגים של הגופים השונים שעוסקים בנושא.

לא ארחיב, אבל קיימנו פעילות ייחודית גם נושא ההתנתקות מול העולים החדשים.

כמה מילים על הרפורמה לשינוי. לאחר כשנה ושלושה חודשים – ואלו נתונים מאוד מעודדים מבחינתנו – חל גידול ריאלי של 19% במספר הפונים פיזית ללשכות, אף-על-פי שהיתה ירידה בעלייה. כמות הפניות הטלפוניות הכפילה את עצמה, עלייה של 102% אחוזים. גידול של 61% בייעוץ, הכוונה, מתן מידע ותמיכה.חל גידול יחסי של 107% בכמות הנרשמים לאולפנים. אני אומרת לכם: זו תוצאה ישירה של הטיפול האישי. אנחנו רצים אחרי האנשים, מוודאים שהם הולכים לאולפנים.

בתחום התעסוקה חל גידול של 17% בפניות, וגידול של 31% בפניות לוועדת הערעורים, בין היתר משום שיועצי הקליטה האישיים בודקים כל דרך על מנת לוודא שהעולה מיצה את כל הזכויות שלו.

בסך הכול השיטה החדשה של הרפורמה במשרד הקליטה הוכיחה את עצמה. אנחנו נערכים לחלקה השני. לא אתייחס לשנת 2006, בהנחה שבשבוע הבא אולי יהיה שר חדש, וייתכן שיהיו לו יעדים אחרים. אסיים כאן.

קודם כול, אני מבקשת להודות בשם כולנו, גם על המאמץ, גם על המצגת, גם על החשיבה, גם על הפרטים שניתנו לנו. חלק מאתנו עוסקים בנושאים האלה יום-יום, ולכן יש לנו הרבה מאוד שאלות שלא הצלחנו להעלות כאן. יש גם שאלות, לפחות לי, ברמה הקונצפטואלית. כשאנחנו שואלים איך נערכים כדי לקלוט את העלייה של הפלשמורה, לי יש שאלות מאוד קונצפטואליות.

לכן הייתי מבקשת שנקיים דיון, ואם אני צריכה לפרש או לפרט, הרי בסך הכול אני לא טעונת שאתם לא משקיעים מחשבה או אמצעים. אבל לצערנו אנחנו מתסכלים היום, כל השנה, ואנחנו רואים את הבעיות כאן. אנחנו רואים את מי שלא נקלטים, אנחנו רואים את הבעיות בעיירות הפיתוח, כמו קריית-מלאכי ואחרות, אנחנו רואים את בעיות האבטלה, אנחנו רואים שעולים אתיופים אקדמאים לא נקלטים בשוק העבודה, שלילדים יש בעיות בבתי הספר וכו'.

לכן, חוץ מזה שאנחנו מבקשים שתבואי שוב כדי שנוכל להציב את כל השאלות האלה, , אנחנו רוצים לקיים דיון ממושך יותר או יום עיון, כדי לבוא עם חשיבה קצת אחרת. זאת בעיקר לקראת האפשרות – שאני מאוד מקווה שתתרחש – שיותר עולים יגיעו מאתיופיה, או לפחות נכפיל את מספרם. מה אנחנו עושים כדי לא ליצור ישראל שנייה ושלישית כאן? מה אנחנו עושים כדי שהאנשים האלה ירגישו חלק מהחברה הישראלית? אני מתרשמת שיש עדיין בעיות.

ישראל רביעית.

יש תחושה כבדה. חלק מזה טבעי. כל מי שעבר את זה יודע שלהתחיל להרגיש שייך זה תהליך ארוך וממושך, אבל יש הבדל בין התהליך שאנשים עוברים כדי להרגיש שייכים לבין העובדה שהמון חלקים בחברה הישראלית נותנים לעולים תחושה שהם לא שייכים, בלשון המעטה.

אז ברשותך חוץ מהתודה, אנחנו נזמן דיון נוסף. החברים שלנו בוועדה יציגו את השאלות.

אני רוצה לומר רק משפט אחד לסיכום: קודם כול, תודה רבה. אני כבר מרגישה בת בית בוועדה, ויש הרבה מאוד אנשים שעוזרים לנו בפעילות: חברי כנסת, משרדי ממשלה אחרים, הסוכנות היהודית, הפרויקט הלאומי האתיופי, ובראש ובראשונה עובדי משרד הקליטה, שעושים עבודה נפלאה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:35.