כנסת פתוחה

הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 486

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, י"ז באב התשס"ה (22 באוגוסט 2005), שעה 10:00

שידורי שפות זרות ברדיו

אברהם פורז – היו"ר

אראלה גולן

עמיהוד בהט, משרד החינוך, מנהל גף קליטת עלייה

יפה נעם, רשות השידור, מ"מ מנהל מחלקת שידורים לעולים

דורית גולנדר, רשות השידור, מנהלת שידורי רקע בשפה הרוסית

אלגרה אמדו בן יצחק, רשות השידור, מ"מ מנהלת מחלקת השידורים למערב

מהארי ראובן, רשות השידור, שדרן במדור אמהרית

יוני בן מנחם, רשות השידור, מנהל "קול ישראל"

שמואל בן צבי, רשות השידור, מנהל חטיבת השידורים לחו"ל ולעולים

תמר אברמוביץ, המשרד לקליטת העלייה, דוברת המשרד

ארתור קזייב, המשרד לקליטת העלייה, יועץ התקשורת של השרה

יהודית גידלי

חבר המתרגמים בע"מ

שידורי שפות זרות ברדיו

אני ביקשתי לזמן את הועדה כדי להאיר עם פנס איזה פינה, הייתי אומר כמעט עלומה, נשכחת, ובלתי קיימת שחלק מהציבור בארץ כמעט לא יודע שהיא קיימת ולדעתי היא מאד מאד חשובה. היא אלף חשובה לגבי הישראלים שמאזינים ואני חושב שגם חשובה לגבי המאזינים בחוץ לארץ מבחינת ההסברה של ישראל. למרות שאנחנו בעידן האינטרנט וכביכול האינטרנט כברש את העולם בסערה, אני יודע שכשאני נמצא בחוץ לארץ אני אי אפשר להגיד מזפזף, אני עובר על הסקלה בגלים קצרים ויש לי רדיו שמפלח את הגלים הקצרים לכמה תדרים של גלים קצרים ויש שם אלפי שידורים בגלים קצרים, של כל המדינות, משדרים בשפות שונות ואני מניח שהם עושים את זה משום שיש גם מאזינים.

לכן רציתי לדעת ואני כמובן נכנסתי לתפקידי פה רק לפני כחודשיים, לועדה הזאת יש אחריות על רשות השידור אז רציתי לדעת מה קורה בתחום הזה, דהיינו, אני מתכוון לכל השידורים שלא בעברית, המבוצעים על ידי רשות השידור. ולכן הזמנתי אתכם לפה והמטרה שלנו היא לא לבקר ולא למתוח ביקורת אלא באותם מקרים שאתם חושבים שאנחנו יכולים, אנחנו יכולים לעזור. אני רק יכול להעיר במאמר מוסגר שלמרות שהמפלגה שלי, שינוי, היא מפלגת אופוזיציה, אנחנו בשעתו הגענו להבנה עם ראש הממשלה ועם הממשלה כולה כנגד תמיכתנו בתקציב אנחנו קבלנו סכום של כמה מיליוני שקלים והעברנו אותם למטרות שחשובות לנו. ובעיני זו אחת המטרות החשובות. זה לא שאני מציע לכם כסף עכשיו , שלא תהיה הבנה אבל אני רק אומר שתקחו אותנו ברצינות. בעיקר באתי לשמוע דיווח על מה קורה ועל הקשיים אם יש ומה אנחנו יכולים לעזור.

אני שמח מאד שזימנת את הישיבה כיוון שאנחנו במצוקה קשה מאד בכל מה שקשור לרדיו רקע לשידור גם בגלים קצרים וגם ברדיו רקע, אנחנו במצוקה קשה מאד מכמה סיבות ונתחיל בעניין של השידורים בגלים הקצרים.

יש פה אגב מישהו מבזק? הם הוזמנו? כי המשדרים מופעלים על ידי בזק. בוא נשמע פה את ההערות ויכול להיות שנעשה איזה פגישה יחד אתם, נזמן אותם לפה.

לגבי השידורים בגלים הקצרים, למעשה רשות השידור בעקבות תוכנית ההתייעלות שנכפתה עליה על ידי האוצר, על ידי שר האוצר הקודם, למעשה קבלה החלטה בכלל, כתוצאה מההתייעלות והצמצומים קבלה החלטה בכלל לסגור את השידורים בגלים הקצרים. קבלה את זה בשנה שעברה ולעבור לשידור באינטרנט.

מי קיבל את ההחלטה הזאת?

מוסדות רשות השידור. יש מוסדות מוסמכים לרשות השידור. מליאה. לא היה ועד מנהל בזמנו אז המליאה קבלה את ההחלטה. ולעבור לשידור באינטרנט. אנחנו הפעלנו את השידור באינטרנט שזה דבר מאד חשוב במיוחד לשידורים בחוץ לארץ אבל לא בכל מקום בעולם יש אינטרנט ויהודים יכולים להיכנס ולשמוע וכו'. אם כי זה יעיל בכמה מקומות וגם בארץ פה הרבה שומעים דרך האינטרנט את רקע וזה חשוב. בגלים הקצרים אין הרבה ששומעים. אנחנו למעשה הצלחנו לעצור את רוע הגזרה, השענו את ביצוע ההחלטה, כבר כמעט חצי שנה, אנחנו מושכים בהמתנה למוסדות החדשים של רשות השידור שאמורים להיכנס לתפקידם, אם זה ועד מנהל ואם זה מליאה.

אני רק יכול לומר לך אני לא יודע עד כמה יש סקרים אבל לדעתי עוד לא הגענו לשלב ובעיקר במדינות במזרח אירופה ובמקומות כאלה. לא לכל אחד יש אינטרנט ורדיו בגלים קצרים זה לא סיפור מסובך.

זה מה שאמרתי.

תראה גם את פנייתנו לא לסגור.

בודאי. אני נגד הסגירה של זה אבל לא היתה לנו ברירה. הדבר הזה נכפה עלינו.

זה הכל רק על עניין עלות תפעול המשדרים. הרי זה כלום ממילא אתה מפיק את השידור.

נכון ותכף נגיע למשדרים שזה גם כן בעיה נפרדת. אנחנו הצלחנו להשהות את זה, לא ביצענו את ההחלטה של המוסדות. מחכים עכשיו שועד מנהל ייכנס למליאה, כפי שאתה יודע זה תקוע בועדת רביבי למעשה החליטו כבר על ההרכב של הועד המנהל ושל המליאה אבל 16 איש החזירו אותם לבדיקה חוזרת בועדת רביבי וזה תקוע שם. אני רק נותן את זה כרקע. אמרו לנו אתמול שזה יזוז תוך שבוע או שבועיים אבל כל שבוע כמעט אומרים את זה כך שאני לא יודע מתי זה יהיה. ואז נביא את זה בפני המוסדות, אני כמנהל קול ישראל,כוונתי להמליץ חד משמעית לא לדעת בזה ואם נצטרך את עזרתכם אז נשמח אם נקבל גם גיבוי ממכם כי אנחנו נגד הדבר הזה.

הבעיה השניה שקשורה לשידורים בגלים הקצרים היא בעיית המשדרים עצמם. המשדרים קורסים ואנחנו מקבלים המון תלונות מהעולם, יהודים בעולם וגם אנשים אחרים שלא שומעים טוב, המשדרים האלה הם משדרים מיושנים ולחלקם אפילו אין חלקי חילוף ואנחנו צריכים לשפץ אותם ופה נכנס העניין הכספי. המנכ"ל הקודם של רשות השידור, בראל, היה במשא ומתן עם בזק לאיזה שהוא אוברול כזה, במסגרת עיסקה כוללת עם בזק בינתיים הוא הודח, יש מנכ"ל זמני שגם כנראה לא יכול לקבל החלטות בעניין הזה כי המון כסף מדובר בלי מוסדות ובלי ועד מנהל ובלי מליאה ולכן העסק הזה תקוע. לקול ישראל בכלל בכל הרשתות שלו יש בעיה. אפילו ברשת ב', מי שמאזין, במקומות אפילו בתל אביב לא קולטים. יש בעיה שכל המשדרים האלה ישנים. את רשת ב' ברוממה, בצומת של בניין הטלוויזיה, אני לא קולט את רשת ב' שזה בדיוק 200 מטר ממקום השידור שלנו. יש היחלשות. יש כמה משדרים, יש על גג הטלוויזיה ובמקומות אחרים. אבל יש הרבה רדיו פיראטי שמשבש.

אני יכול להביא לכם פעם, אם תרצו, תזמינו אותנו ונביא לכם סקירה טכנית עם מפת כיסוי, תראו את הכיסוי של הרשתות על המפה של ישראל לא תאמינו, באמת שלא תאמינו. אני לא אומר את זה סתם. הבעיה היא שכל המשדרים הם ישנים והם נחלשו, אבל הגלים קצרים במיוחד וצריך לעשות משהו.

רשת ב' היא במונחי עלות מול פרסומת, היא רווחית?

כן.

וזה בלי לחשוב על אגרת הרדיו ברכב שהולכת. רק הפרסומת.

כן. היו לנו שנתיים וחצי שלוש חלשות מאד בגלל האינתיפאדה שכל הפרסום בכלל בארץ צנח אבל עכשיו, במיוחד עם ההתנתקות יש עלייה של 15 אחוז בפרסומות בשלושת החודשים האחרונים ואני מאמין שעכשיו- - -

אני לא רואה סיבה למה רשת ב' כשהיא עצמה רווחית לא לפחות יהיו לה משדרים נורמליים.

טוב, זה נושא מורכב .

בעיני זו רשות הרדיו בעברית הכי טובה. יותר טובה מגלי צה"ל. אני מבטא את דעתי. זה לא חוכמה כי ברשת ב' עובדים אנשים יותר מבוגרים ויותר מנוסים ובגלי צה"ל הרבה זה כתבים צעירים בראשית דרכם ובכל זאת הניסיון שווה משהו בחיים. לא? ככה אומרים. אני לא אומר שגלי צה"ל לא בסדר אבל רשת ב' יותר איכותית.

אני אתן לך דוגמא, עכשיו עשינו את מבצע ההתנתקות שעדיין נמשך. אתם בטח שומעים ברדיו את השידורים. זו פעם ראשונה בהיסטוריה של הרדיו שיש שיתוף פעולה בין כל השפות לבין רשת ב' וגם בשידורים בערבית. כולם משדרים מהשטח. לזה נגיע תכף כי אני רק רוצה לסיים את בעיה של הגלים הקצרים. הבעיה של הגלים הקצרים היא אמרתי, בעיה של החלטה שצריך לעכב את החלטת מוסדות רשות השידור , בעזרת השם אנחנו נעשה את זה ברגע שיהיו מוסדות אבל נצטרך פה גיבוי ציבורי לעניין הזה.

אז אני כבר אומר לך שאם תצטרך את עזרתנו תסתמך על זה שהיה דיון בועדת החינוך, ועדת החינוך חושבת שהשידורים בחוץ לארץ הם חיוניים מאד. מה גם שאילו לא היינו מפיקים את השידור עבור העולים היית אומר, בסדר, עכשיו להתחיל לפתוח שידור בהונגרית אולי כן ואולי לא. אבל השידור כבר קיים אז כל מה שנותר זה להעלות אותו לגלים קצרים.

אגב, זה לא רק לעולים פה, זה גם לקהילות בחוץ לארץ. עכשיו נגיע לעניין של רשת רקע והשידורים בשפות השונות.

השידורים בגלים קצרים לכולם מיבנה ששם המשדרים?

כן. אנחנו משדרים ומייחסים חשיבות רבה לרדיו רקע ולשידור בכל השפות ופה אנחנו סובלים משתי בעיות. אלף, בעיה ראשונה היא הולך ופוחת הדור. קשה מאד למצוא היום שדרים מנוסים בשפות המקוריות שיהיו גם מוכנים לעבוד בתנאים של רשות השידור. אז אני מדבר על ההונגרית שזה שידור מאד חשוב, אני מדבר על הבוכרית. ההונגרית היא שידור מאד חשוב והלדינו זה מאד חשוב והמוגרבית, נשארנו בכל מדור בשפה כזאת כמעט עם בן אדם אחד וקשה למצוא אנשים היום. קודם כל תמצא שדר בשפה הזאת שיוכל לתת שידור מקצועי. זה בעיה ראשונה.

הבעיה השניה זה השכר שהוא מקבל שהוא שכר זעום וקשה באמת לפתות אנשים ולהגיד להם, חבר'ה בואו אפילו כעבודה שניה, אפילו כחלטורה, לא מוכנים לעשות את זה בשכר הזעום שהם מקבלים. ופה אנחנו נכנסים לתקציב של רדיו רקע.

אם באמת תגיעו בסוף למצב שאין לכם שדר אפשר להביא עובד זר... היתה פעם שעה עברית ב- BBC , אני זוכר אותה ואחד כמו ניסים קיוויתי ועוד כמה היו בלונדון וישבו שם ושידרו בעברית מלונדון. אז אני אומר, זה לא אסון אם לא מגיע, אני לא מאמין שאי אפשר למצוא פה אז זה לא אסון אם באחת מאלה לא מצאתם עיתונאי, תביאו עובד זר, תקבלו רשיון וזה. אז אתה חושב שהעובדים של ה- BBC שמשדרים בשפות של מזרח אירופה הם כולם מאוקספורד?

לא, לא. זה אני יודע.

יש בעיה שהם לא ישראלים אז לפעמים הדיווח הוא לא בדיוק משקף מה שחושבים.

אם הוא יידע למשל אנגלית כי בדרך כלל עברית הם לא יידעו אבל אם למשל הוא מקבל באנגלית ואומרים לו לשדר את זה לצורך העניין נניח בהונגרית אז הוא כבר יידע.

אגב, יש לנו שיתוף פעולה עולמי בזה שהגיע כתב מהרדיו הרומני והוא משתף פעולה אתנו ובכלל כל הרומנים עכשיו מבינים מה קורה בישראל הודות לו. מההיבט של הישראלים.

הוא משדר מהרדיו פה בארץ? איך קוראים לו?

דרגוס. הוא מוצב קבוע בארץ, הוא של רשת ב' אקטואליה של הרדיו הרומני. כרגע הוא בנצרים גם כן בעזרתנו הוא הגיע לשם וזה במסגרת שיתוף הפעולה. לפעמים כשאנחנו זקוקים לעזרה שלו הוא עוזר לנו ואנחנו עוזרים לו. השידור שלנו כל העיתונות הרומנית, מדי יום מצטטת אותנו.

יש פה גם אלמנט של יחסי החוץ של ישראל ללא קשר. ה- BBC משדר בהונגרית, אני בטוח. אני לא בדקתי אבל לדעתי כן. ברומנית אני יודע בודאות שהוא משדר כי התארחתי באולפן שלהם במרכז לונדון. הם לא עושים את זה כי יש מיעוט הונגרי באנגליה, הם עושים את זה כחלק ממערכת ההסברה של בריטניה. אני בטוח שגם VOICE OF AMERICA משדר בעשרות שפות, לא בגלל ההונגרים שגרים בוושינגטון D.C אלא בגלל ההסברה. טוב, בואו נמשיך.

הבעיה העיקרית ברדיו רקע , שם אנשים באמת רואים בזה שליחות קודש, אני לא רוצה להביך אותם פה, כולם עושים מאמץ אדיר, כל החבר'ה פה שתיכף נציג אותם באמת עושים עבודת קודש בשכר זעום, באמת שכר זעום. הם עושים מאמץ אדיר כי הם רואים בזה קודם כל שליחות. המצב התקציבי הוא גרוע מאד, במיוחד של רקע כי אנחנו לא מצליחים להשיג את הכסף. דורה עשתה מאמצים בשנה שעברה והצליחה להביא שני מיליון שקל מהאוצר אבל הכסף הזה כבר אזל והשנה אנחנו נמצאים במצוקה כספית בכל מה שקשור לשידורים האלה.

יכול להיות שאנחנו כן יכולים לעזור במשהו.

כן, לכן אמרתי, טוב שהזכרת את זה בתחילת דברים שבכל זאת נוכל להשיג איזה שהיא עזרה.

לנו, אני אומר לועדה ולי באופן אישי מאד חשוב. אנחנו לא מפלים, העולים הם עולים מכל המדינות ואני גם יודע מניסיון אישי שעולים ותיקים, אנשים שמגיעים בגיל מבוגר לארץ לא משתלטים על העברית. מה לעשות?

לכן מגיע התקציב הזה שקבלנו והא גם לשפות אחרות ולא רק ישירות לשפה הרוסית.

אני יודע. אדם שמגיע בגיל מבוגר ולא יודע עברית קודם הוא לא משתלט על השפה ואנחנו לא רוצים שהוא יהיה מנותק לחלוטין מההווי הישראלי ולכן זו הדרך. נכון שיש גם טלוויזיה ברוסית אבל בגדול אין סיבה שלא תהיה מהדורת חדשות יותר מאחת שתתן לו חיבור לארץ.

עשינו השנה פרויקט עם משרד הקליטה על רגע של עברית שהיה מאד מוצלח ועכשיו רוצים להגדיל את זה, של לימוד עברית. עשינו פרויקט מאד מוצלח של לימוד עברית ברדיו רקע.

כל השידורים האלה שבשפות הזרות המימון הוא כולו מאגרת רשות השידור או שיש בזה השתתפות של מישהו? מי עוד משתתף?

יש שידורי שפות שבגלל שלא הצלחנו למצוא להם בתוך תקציב רשות השידור כסף כמו לדינו למשל אז יש עבודות מה שנקרא עבודה לשמירת המורשת, תרבות הלדינו שהיא מממנת את העובדים, שני עובדים והאידיש גם אבל הם הפסיקו עכשיו כי אין להם כסף. ועכשיו מעבירים חוק, אמנון כהן, לגבי זה מנסים להעביר את זה לחקיקה, זה היה בועדת הכלכלה, בטח הייתם בדיונים. מנסים.

משרד החוץ משלם משהו?

לא.

עד 88' משרד החוץ והסוכנות היהודית שילמו. מ- 88' זה הופסק ואז הנטל נפל על רשות השידור .

יוני בן מנחם, אתה תכין לי נייר עם מקורות המימון והכל ואנחנו נפעיל לחץ. יש פה שני גורמים חשובים. אלף, כל הגורמים שעוסקים בקליטת עלייה צריכים לעזור וגם משרד החוץ צריך לעזור כי זה הסברה שמתקיימת בחוץ לארץ. היא חשובה יותר מעוד נספח עיתונות באיזה קונסוליה באיזה מקום. אין ספק. אני כמעט בטוח, אני לא בדקתי, שהשידורים בחוץ לארץ של ה- BBC יש שם מימון של ממשלת בריטניה. גם באנגליה יש אגרה. הרי המימון של ה- BBC זה בשיטה שלנו. אני בטוח, לא בדקתי אבל יש שם מימון שהולך מקמפיין ההסברה של משרד החוץ שם.

בצרפת זה גם ככה.

אם את רוצה לפרסם פריגת ברומנית את יכולה. ברוסית יש קצת פרסומת אבל אצל האחרים מעט מאד.

זה פחות או יותר המצב. אם יש לכם שאלות ספציפיות אנחנו כאן.

אני מציע שהאנשים שבאו לפה, אל תיבהלו ממר בן מנחם, גם הוא אתכם ואנחנו גם. בואו נראה מה אפשר לעשות יחד כדי לשפר.

קודם כל העובדה שאנחנו יושבים כאן זה מאד חשוב. להרגיש שאתה כמו בית ואז יש שיתוף פעולה וזה גם עניין ציוני, אני לא צריך לספר לך. כי קצת איבדו את זה. מה שחשוב זה שסך הכל רשות השידור משדרת ב- 17 שפות. מתוך 17 שפות אלה 14 יוצאות לחוץ לארץ.

מה לא יוצא לחו"ל ?

טיגרית לא יוצא לחו"ל. זה ניב של אמהרית. וגם טאטית, ניב של יהודי קווקז. אמרתי 17 שפות מתוכם עברית, ערבית ופרסית זה לא בידיים שלנו. אנחנו משדרים ב- 14 שפות כחטיבה. שתי שפות זה רק בפנים בארץ. נוסף לזה כל הזמן אם בהתחלה עבדו 156 אנשים בחטיבה אז השפות נשארו אותן השפות ועובדים עכשיו 84 אנשים. 156 עבדו לפני 10 שנים. עד 94' .

אז זה מראה על התייעלות רצינית כי השידורים לא פחתו.

השידורים גברו והעומס התחלק על פחות אנשים. עובדים יותר קשה.

סך הכל אנחנו משדרים משש וחצי בבוקר, שידור חי עד שתיים עשרה בלילה.

אנחנו משדרים 24 שעות. בלילה זה שידור ממוחשב.

יש שפות שזה רבע שעה ביום או חצי שעה ביום. הסיכום שסכך הכל ההרגשה שאנחנו גם הפרטנרים, אני מדבר עכשיו בתוך רשות השידור, אנחנו הפרטנרים השווים ואנחנו עכשיו מרגישים שאנחנו בבית ובתוך הבית והחשיבות של השפות זה לא פחות מעברית ולא פחות מערבית ובגלל זה אנחנו יכולים להמשיך ולעשות את זה וליצור אבל הקשיים הכספיים וכוח אדם והכל זה פשוט, אנשים יוצאים לגמלאות ולא נותנים לקבל אנשים אחרים או שבן אדם יוצא מתקן.

הגזירה היא שתוכנית ההתייעלות קובעת האוצר קובע, אדם שיוצא לפנסיה ופורש נמחק התקן שלו. אתה לא יכול לשים בן אדם אחר על התקן הזה.

אני אגיד לך מה, אם היה רצון לסגור את העניין אז אתה אומר, לאט לאט זה ימות לבד כי לאט לאט יפרשו ובסוף האחרון יגיד, זה השידור האחרון, אני מחר פורש ואני סוגר. אבל הואיל ואין לנו עניין כזה אנחנו צריכים לדאוג ברמה סבירה, אני לא מציע להקים איזה אימפריה ענקית, ברמה סבירה של עובדים גם לחדש. אם אתה מגיע למסקנה שבאמת בשידור מסוים אתם הגעתם בפחות אנשים אי אפשר, אז צריך להקפיד על זה שאחד יצא ויבוא אחר.

אנחנו כבר מגרדים את התחתית. ממש מגרדים את התחתית.

אז אני אומר לכם, תעבירו נייר. קח מדור מדור ותאמר לי למשל, באנגלית חסרים 1, בצרפתית 2, ברומנית ככה ואני אנסה לעזור לכם.

לגבי רמת משכורות. יש עובדים קבועים של רות השידור שהם נחשבים אפילו פחות מעובדי מדינה. אלו משכורות שנהוגות בשירות הציבורי. הבעיה היא של הפרילנסים, שאתה לוקחת אדם, שמוליק יגיד לך, בסכומים של 300 שקל או של 500 שקלים קשה מאד להחזיק אותם והם גם לא רוצים לבוא ובצדק.

אני אתן דוגמא. יש חוזים מעל שיא כוח אדם. אז לפי החוזה הזה בן אדם מקבל 6000 שקל. זה מכסימום. אי אפשר לתת לו שעות נוספות והוא חייב לעבוד כל יום. עכשיו, לידו עובד בן אדם בתקן שהוא עם פנסיה תקציבית, תקן והכל, עובדים אותם השעות.

כן זה קורה הרבה פעמים שיש בהרבה מקומות דור ב'. זה לא מה שהיה. מצד שני זה שעובד עכשיו בסכום קטן אז הוא יותר צעיר ויותר רענן.

שמי ראובן מהארי. אני משדר במהדורה אמהרית.

כמה שעות אתם משדרים ביום?

שעתיים. בצהריים יש לנו שעה ורבע. אני בארץ כמעט 20 שנה. התחלתי לעבוד ב- 85'. יש לנו האזנה גבוהה מאד כ- 90 אחוז מעולי אתיופיה. זה הכלי היחידי שיש להם.

מישהו שמבין אמהרית מבין גם טיגרית או בכלל לא?

לא.

איפה מדברים את הטיגרית?

בצפון אתיופיה.

מבין עובדי אתיופיה שנמצאים בארץ, כמה הם דוברי טיגרית וכמה הם דוברי אמהרית? באחוזים.

בערך שמונה עד תשעת אלפים.

זה אגב שידור חשוב מאד כי באמת עם כאלה אחוזים של מאזינים כי אחרת הם מנותקים מהמדינה. יש איזה עיתון כתוב באמהרית? עיתון או מקומון?

יש עיתון חודשי. גם בטלוויזיה אין לנו שידורים.

באיזה כתב כותבים את השפה האמהרית?

כתב מיוחד לאמהרית.

לנו היתה בעיה להשיג את זה למיחשוב. את האותיות. כיום הם ממוחשבים.

אני אחראית על אנגלית, צרפתית, ספרדית ולדינו. יש לנו שידור באנגלית 80 דקות כל יום, 4 יומנים. בשש וחצי בבוקר, בצהרים, ערב ובשידורים קצרים. צרפתית שעה ביום, ספרדית 30 דקות ביום, רבע שעה בתוך ישראל ורבע שעה לחוץ לארץ.

למה לא משדרים בתוך ישראל את כל הזמן? אין משדרים? זה לא מסתדר?

מה שמשודר לחוץ לארץ יש מקומות בארץ שאפשר לשמוע את זה אבל לא בכל מקום.

קולטים אתכם באמריקה הלטינית? המשדר מגיע עד שם?

כן, ודאי. מגיע. עכשיו המשדרים במצב נוראי ואז יש פחות ופחות קליטה אבל יש רדיו יהודי, רדיו חי בארגנטינה שלוקח את השידור שלנו ומשדר חצי שעה אחרי זה. הוא בטלפון מקבל את השידור שלנו וחצי שעה אחרי זה משדר אותו. ואז בדרום אמריקה שומעים אותו באיכות הרבה יותר טובה מאשר בגלים קצרים שזה גם יכול להיות פתרון, אם אפשר למצוא תחנות כאלה שיכולות לשדר אותנו.

אתם מקבלים תגובות מספרד למשל?

כן, ודאי. יש לנו 25 דקות שידור בלדינו וכפי שיוני אמר, אנחנו יש רשות לתרבות הלדינו שעוזרת מאד לשידור בלדינו.

לדינו זה עניין תרבותי ומורשתי. אני לא חושב שיש היום אדם שיודע רק לדינו. אידיש ולדינו זה כבר עניין של שמירת מורשת. אני מוכרח להגיד לכם שלמרות שאני לא יודע אידיש, פה ושם כמה מילים, אני הרבה פעמים הולך לתאטרון באידיש עם הכתוביות וברגע שמתחילים לדבר זה כבר נהיה מצחיק.

אנחנו משדרים גם באינטרנט. אנחנו באמת שלושת השפות אנגלית, צרפתית וספרדית היו השפות הראשונות שהתחלנו לשדר באינטרנט. אפשר היה להאזין לנו באתר של רשת ב' עוד לפני האתר שלנו נכנס. ועל זה אנחנו מקבלים הרבה מאד תגובות ואלה שלושת השפות שאפשר לשמוע אותן כל הזמן. יתר השפות שומעים אותן באתר של רשת רקע, אפשר לשמוע אותן חי.

תאמרי לי, למשל לגבי צרפתית. זה נקלט בצרפת רק באוויר או גם תחנות יהודיות משדרות?

תחנות יהודיות גם משדרות אותנו אבל עכשיו פחות ופחות. הם מקבלים אותנו מהאינטרנט ומשדרים אותנו.

למה פחות?

כי היום יש להם את הכתבים שלהם יותר, גם פה בארץ. אני דברתי עם רדיו שלום לא מזמן והם ימשיכו לקבל אותנו. אינטרנט באמת זה פתרון לדברים כאלה, לתחנות שיקבלו אותנו וישדרו אותנו.

תגידי, השידור בצרפתית נקלט גם באפריקה?

כן, יש מקומות שהוא כן נקלט. שוב, אם חוזרים לבעיה של משדרים אז פחות ופחות וברגע שמשדר מתקלקל אז גם אין אפשרות לתקן אותו, לרשות השידור אין אפשרות לתקן אותו.

צריכים לעשות מבצע של רענון המשדרים.

אנחנו מאמינים שבאמת צריך. אנחנו באמת רוצים לתת יותר כובד לשידורי אינטרנט אבל הבעיה שגם לזה אנחנו זקוקים גם לכוח אדם, גם בסופו של דבר הכל מסתיים בכסף.

אני מוכרח להגיד שלדעתי השידורים באנגלית ובצרפתית זה שתי שפות שאני מבין, הם טובים מאד, האיכות טובה ובאמה גבוהה מאד.

כל העיתונות הזרה וכל הסגל הדיפלומטי שמוצב בישראל, כולם מאזינים לזה כל בוקר. זה לחם חוקם.

פותחים את היום שלהם עם השידור באנגלית ואחר כך בצרפתית.

ב- 1992 ה- BBC עשו סקר והתוצאה היתה שקול ישראל במקום השני בעולם בשידורים באנגלית במזרח התיכון.

האנגלית היום משודרת ברדיו רקע ב- AM .

הבעיה שאחרי באר שבע ודרומה זה כבר לא קולט.

אני ותיקה מאד ברשות השידור, עובדת משנת 68', עליתי ארצה ב- 67' מליטא. מ- 96' אני מנהלת את המחלקה בשפה הרוסית שבמסגרת שידורי רקע. אנחנו השידור הגדול בין השפות ומשדרים כמעט 12 שעות פחות 25 דקות שלמעשה כבר כמעט יותר משנה גם פרסית השתלב בשידורי רקע שזו שפה די חדשה לעולים ששומעים בארץ. באיראן גם כן קולטים אותנו בגלים קצרים.

נשיא המדינה פנה בזמנו. יש 350 יוצאי איראן בארץ שלא שומעים את הגלים הקצרים והוא ביקש לשמוע אותם פה בארץ, את השפה ואז הכנסנו גם את הפרסית בשידורי רקע. כי בהתחלה זה היה רק לחו"ל. ואז גם יוצאי איראן שפה יכולים להקשיב.

אז אנחנו משדרים משבע בבוקר עד שתיים עשרה בצהרים. משלוש עד שמונה בערב עם הפסקה לפרסית ומעשר בלילה ועד חצות. בחצות ורבע מתחילים שידורים חוזרים שמתוכנתים במחשב עד שלוש בלילה ומשלוש עד שש וחצי בבוקר, מוסיקה בכל השפות. במסגרת השידורים שלנו למעשה אנחנו משתדלים מבחינת תכנים לתת לאותם מיליון מאזינים אותם הדברים שהיו חסרים להם במשך כל החיים שלהם שם, במסגרת החיים היהודיים, וגם לא משאירים בצד את הנוסטלגיה כי בלי נוסטלגיה אי אפשר לחיות. אז יש לנו קודם כל אני חושב שהדבר הכי חשוב שיש לנו ברמה מאד גבוהה זה שיעורים בשפה העברית, 5 פעמים בשבוע.

יש לנו את הפינה בעברית שיוני דיבר עליה שזה הפרויקט החדש שאנחנו ממשיכים ויש לזה הצלחה רבה מאד במתכונת של רגע של עברית, אצלנו זה נקרא זמן עברית. יש לנו הרצאות של האוניברסיטה הפתוחה על ציונות, על היסטוריה של עם ישראל וכל השינויים שקרו בפוליטיקה מאז הקמת מדינת ישראל, שיש לזה גם הצלחה רבה, שני יומני אקטואליה כל יום, 14 מהדורות חדשות, סקירת עיתונות הבוקר שמתורגמת משפה העברית, לבית ולמשפחה, כל יום שעת שידור תשובה לשאלות המאזינים בכל התחומים. למרות שאנחנו משתדלים לענות לכל הבעיות של עולה חדש שהוא נתקל כדי לקצר את התורים נגיד בכל משרדי הממשלה, אנחנו מזמינים נציגים והם עונים לשאלות הקהל. למעשה שידור פופולארי מאד, 86 אחוזי האזנה בקרב העולים. פרסומת בשנה האחרונה זה היה כמעט חמישה וחצי מיליון שקל, זה יוני יגיד לך אם זה מכסה או לא מכסה את השידורים שלנו.

זה הולך גם לקופה של רשות השידור. כפי שאמרתי, ההכנסות מהפרסומות לא נכנסות ישירות לרדיו.

תמיד צריך לחשוב עם ענף רווחי או לא רווחי. וגם אם מפסידים 2 או 3 מיליון בשנה זה לא סיפור.

השידורים מאד פופולאריים למרות שהחלום שלי היה לו היינו משדרים מהבוקר עד הערב בגל ככה בלי הפסקות אבל זה מה שקורה נכון להיום במפה של רדיו רקע.

כמה הפסקות יש לכם למשל שבהן נכנסות שפות אחרות?

משתיים עשרה עד שלוש בצהרים. בשעות האלה נכנסות אמהרית, אנגלית, גרוזינית, צרפתית, לדינו ואידיש ובהפסקה השניה עוד פעם אמהרית וזה בין שמונה לעשר בערב. אנחנו למעשה היינו8 התחנה הראשונה עוד לפני שקמה תחנת טלוויזיה ברוסית בארץ, אנחנו היינו היחידים וזה היה פרויקט נדיר. היינו מתרגמים את מבט לחדשות סימולטני, היינו מחזיקים מתורגמנים מקצועיים לשידור של תרגום מבט. זה היה ממש נדיר וגדול ולמרות שאחר כך קמה התחנה של ערוץ 9 עוד היינו המון המון זמן מקבלים בקשות לחזור לשידור הזה אבל מכיוון שנפלנו מהשידור הזה בלוח הזמנים שלנו אז כל הטקסים של יום הזיכרון, של יום השואה, של יום העצמאות תמיד היינו נותנים את התרגום מהערוץ שלנו לערוץ 33 . אנחנו עובדים כיום רק לפי לוח המשדרים. למשל אם הטקס הממלכתי לציון יום העצמאות מתחיל בשמונה אז אנחנו נופלים מהשידור. כי זה לא הזמנים שלנו. אבל אין מה לעשות. אבל אנחנו מאד מרוצים שלפחות יש לנו את השעתיים.

כל אחד חושב שהשפה שלו הכי חשובה אבל למעשה הכל חשוב.

אבל נכון להיום יש לנו באמת את ערוץ 9 שעושה את זה. פעם זה לא היה אז אנחנו היינו עושים את זה כרדיו. מה שקשור באינטרנט, באמת בשעה טובה הצלחנו לבנות אתר ויש לנו אתר, אמנם הוא עוד לא מפותח אבל לפחות אפשר להאזין.

אפשר לפתוח פה את הקלפים עד הסוף ולומר שרדיו רקע היה באתר אינטרנט עוד לפני האתר הרשמי שלנו, היו הרבה מעונינים שעשו את זה. פריקים של מחשבים ואני יודעת שלוקחים את השידורים שלנו בקנדה, בגרמניה, בארצות הברית. המאזינים בחוץ לארץ למעשה כבר אמרו שהשידורים לחוץ לארץ השתנו. אנחנו בתוך השידורים שלנו רק שעה משדרים לחוץ לארץ, מ- 23 לפי שעון ישראל עד חצות. אבל בקהילות יהודיות, במרכזים יהודיים, יש להם רדיו קהילתי ואני יודעת שהם לוקחים מהשידורים שלנו המון דברים ומשדרים את זה במעגל סגור ברדיו שלהם.

למעשה מי שנמצא במוסקבה יכול לשמוע רק בחצות לפי שעון מוסקבה? פעם ביום?

כן, רק פעם ביום. או לפי האינטרנט.

יש לנו פרויקט משותף עם רדיו רוסיה. שאנחנו פעם בחודש עושים אתם שעה בשידור חי והשידור מועבר גם לרדיו הרוסי וגם ברקע. אנחנו פותחים שידור אתם ואז גם ברוסיה כולם יכולים לשמוע.

אבל אם יהודי שחי ברוסיה ורוצה לדעת מה קורה בארץ וכל מה שיש לו זה רבע שעה בחצות אז זו שעה בעייתית.

השעה של השידור שיוני דיבר עליה, גשר תרבות שיש לנו אני יכולה לספר קוריוז מאד נחמד. לי אישית עוד נשארו בברנגוס באלזסקי קריי, שני בני דודים והם האזינו לשידור. אבי ז"ל, בזמן המלחמה העביר את המשפחה כדי להציל אותם מהשואה והם ככה נשארו לחיות שם. אז בעקבות השידור הזה שאני גם פעם אחת הופעתי, הבן של הבן דוד שלי שמע אותי ובאינטרנט מצא אותי וצלצל אלי, אז כנראה שזה מה שעובד.

אני אחראי על מחלקת השידורים לעולים. בארץ מ- 1960, עליתי ילד. המחלקה מורכבת מאידיש, רומנית, הונגרית, אמהרית עם הזנב הטיגרי, בוכרית, גרוזינית וקווקזית. השידור האמהרי הוא השידור הגדול ביותר שקיים מפוצל לפעמיים ביום. הוא בהחלט כלי התקשורת הדומיננטי ביותר ברחוב של עולי אתיופיה. התגובות הן בלתי רגילות. יש גם פרסומות. שהן לפעמים גם אינדיקטור לחדירה לשידור. הסקרים מראים לנו שזו חדירה מוחלטת. אם הייתי שומע על דבר כזה אחוזים כאלו במקום אחר הייתי אומר רגע, זה מזכיר לי את ברית המועצות לשעבר, אבל זו המציאות כי אין מישהו אחר ברחוב האמהרי והשידור באמהרית הוא בהחלט גשר של קליטה בתוך החברה הישראלית.

צריך אולי להגדיל את השידור הזה.

שוב, זה עניין של תקציב.

אבל אני חושב שלגבי ציבור כזה שזה מקור האינפורמציה היחיד שלו במדינה זה חשוב מאד.

יש לנו פינות שבדיוק באות לשרת את העולה כמו הפינה המשפטי, סיוע משפטי שכל פעם יש שיתוף פעולה עם משפטנים שבהחלט מייעצים ודנים בכל מיני נושאים. כנ"ל בנושאי בריאות שזה אחד התחומים הרגישים ביותר בקרב העלייה מאתיופיה, כמובן הביטוח הלאומי, נושאי קליטה, שיכון, דיור, בעצם כל התחומים שעולה נתקל בצעדים הראשונים שלו בארץ. יתר השידורים הם כבר עם אופי אחר. שידורים קטנים, מרביתם של רבע שעה או לפעמים חצי שעה, שני שידורים של 15 דקות. אני יכול לציין שהגדלנו בכמה שפות וסך הכל את שעות השידור מבחינת כוח אדם, אם אני מסתכל עשר שנים אחורנית, כמעט 50 אחוז נשארנו ומשדרים יותר ממה ששידרנו קודם.

זה אגב דבר חיובי שזה פחות כוח אדם אבל גם פה צריך להיזהר לא לגלוש למקום שממנו כבר אי אפשר לקום.

כן, הגענו כבר כמעט לקו האדום כמו מספר שיגורים כמו מוגרבית למשל שזה שידור שמיועד, זה דיאלקט של צפון אפריקה שמשודר גם בגלים קצרים לחוץ לארץ. כלומר, מבחינת הסברה זה שידור שחודר למרוקו, אלג'יר ותוניס. וקצת אפילו קיבלנו תגובות מאזורים של דרום ספרד ודרום צרפת שגם כן התפשטו גלי רדיו ונקלטו גם שם.

אבל אני חושב שבצרפת יש תחנות מקומיות ליהודים.

בהחלט כן אבל גם אנחנו בתוך התמונה. מבחינת האינטרנט, כל מה שנוגע למרכז, מזרח אירופה ואפילו למאזינים בארץ זה עניין שכמעט אינו מציאותי. מדובר אלף, במדינות כמו רומניה או הונגריה לא מדבר כבר על גרוזיה או טקיג'יסטאן איפה שמתרכזים יהודים דוברי הבוכרית, לפי מה שאני יודע מנוי לאינטרנט העלות בדולרים היא גבוהה יותר מהפנסיה החודשית של יהודים אז ודאי שהוא לא ילך.

אבל יש עוד דבר. אנשים מבוגרים זה הם לא מתחברים לאינטרנט, זה לא עבורם.

אנשים רגילים מזה שנים על גבי שנים היו צמודים לשידורים של קול ישראל, לשידורים שלנו והם ממשיכים ועדיין עוד יש לנו תגובות שהשידור ממשיך להגיע ולחדור וגם בארץ.

בעיות של המשדרים מה שכבר שמעת, אני יכול להגיד לגבי רומניה וגם הונגריה גם שליחי הסוכנות, גם השגרירויות פתאום צלצלו לבדוק מה קורה, אנחנו מוצפים טלפונים. כי יהודי ברגע שלא קולט יום, יומיים , שלושה היום אין לו בעיה, מצלצל לשגרירות או לסוכנות. אז זה אינדיקטור שיש לנו. בשידור כמו הונגרית, כמו מוגרבית נשאר אדם אחד ולא תמצא מישהו שתמורת 700 שקל ברוטו יהיה מוכן קצת לעבוד, פה ושם עוד יש כמה משוגעים לדבר אבל זה הולך ופוחת ואנחנו מתקרבים לקו האדום מבחינת קיומנו. גם חופשה שנתית, הבחורה מהונגרית היתה צריכה לצאת לשבועיים חופש אז היא הקליטה 18 תוכניות מראש . היתה מישהי ב- 700 שקל שעזבה.

מה זה 700 שקל? זה מה שאתם נותנים? אי אפשר לתת יותר? צריך לעשות ישיבה נוספת גם עם אנשי הכספים שלכם. באיזה שהוא מקום . בואו נחכה עד שיתמנה מנכ"ל חדש, את זה אני לא רוצה לשגע כי במילא הוא זמני. אז נחכה שיהיה מנכ"ל חדש ואז נקיים ישיבה נוספת.

יש לנו גם שיתוף נהדר, לגבי רומניה לפחות עם הרדיו הממלכתי שם. פעמיים עשינו גם כן כמו ברוסית, גשר בין שתי תחנות הרדיו שגם בארץ וגם ברשת האקטואליה של רומניה בו זמנית התקיימו שידורים. יוני מצד אחד והמנכ"ל שם פתחו את השידורים ובמשך שעה שלמה ברשת הפופולרית ביותר עם כ- 70 אחוזי האזנה שמעו אותנו וכך הלאה. עשינו את זה פעמיים. השידור ברוסית הוא שידור גדול. יש מרווח זמן כדי לעשות שידור רגיל. יתר הדברים, נניח ברומנית, לקחנו 20 דקות שלנו ואז באופן חד פעמי היינו צריכים לקחת עוד זמן משידור אחר כדי לקיים את זה. כשעושים את זה במבצע פעם באי אלו זמנים זה ניתן.

אני דוברת משרד הקליטה. אל שולחני מגיעות הרבה פניות במיוחד מציבור דובר אמהרית בבקשה להגדלת שעות השידור. זה כלי מדהים. אפשר להרחיב בתקשורת הישראלית את כמות החשיפה של מידע ויש לזה אינדיקטורים מאד ברורים. ניסיתי אתמול קו פתוח בנושא פתיחת שנת הלימודים, שידרו את זה בשעה שלוש, בין שלוש לארבע, חמישים טלפונים.

אז אתם יכולים לדאוג שיהיה קצת כסף למטרה הזאת?

אנחנו דואגים לכסף למטרה הזאת. אנחנו משתפים אתם המון פעולה.

כי אני אגיד לך משהו, אין היום בעיית תדרים ב- FM .

כסף אנחנו רוצים, לא שיתופי פעולה. תביאי לנו כסף.

אם אתם חושבים שהעניין של השידור באמהרית הוא חשוב, תבואו בדברים עם קול ישראל, תחליטו שאתם ממנים חלקית את הדברים האלה. עכשיו גם יש החלטת ממשלה להגביר את העלייה מאתיופיה. חלק מהעניין הזה לא יכול להיות שהעולה מקבל אך ורק דיור, שיכון, לא יודע מה עוד . זה תחום מאד חשוב. לאור העניין שהעלייה ירדה וגם ממקומות אחרים ומחליטים להעלות יותר אנשים מאתיופיה, צריך לתת לזה עוד כסף. אז תראו את זה בעדיפות.

אנחנו לא זקוקים להבטחות, אנחנו זקוקים לכסף. כי השידור הזה הוא על סף התמוטטות. החבר'ה היו פה מאד עדינים אבל אנחנו על סף התמוטטות.

אז אני מציע לך שתוציא מכתב, בהסכמת מנכ"ל רשות השידור, אל שרת הקליטה, היא אמנם גם שרת המשפטים אבל יש שם גם סגנית ותגיד לה את החשיבות שאתם רואים בזה.

היא בדין ודברים לגבי הנושא הזה ומקדמת אותו מול שר האוצר עכשיו.

אם יש לכם תקציב, אני לא רוצה לייעץ לכם, אני לא מתיימר, אבל אם יש לכם תקציב שהוגבר לצורך קליטה ויש היום עלייה מאתיופיה אז חלק מהכסף יתחייב ללכת גם נקרא לזה קליטה רוחנית במובן של חיבור לארץ ומה יותר מאשר מהדורת חדשות ואקטואליה. הדבר שהכי מדאיג אותי לגבי העלייה מאתיופיה זה הבידוד התרבותי ואני אשתמש במילה קשה כמו גטו. העובדה שזה הופך לשכונות רק אתיופיות ואנשים שרק בין אתיופים ולא מעורבים בארץ, זה הכי חמור. השלב הראשון זה קודם כל תנו להם להבין בשפתם. הם אחר כך גם ילמדו עברית, כל אחד לומד איכשהו. אתם חייבים לראות את זה כדבר חשוב לא פחות מדירה, ממקום תעסוקה, מבריאות ומכל דבר אחר. זה כסף קטן, פה מדובר בכלום כסף יחסית.

3 מיליון שקל.

זה תקציבי הקליטה. אני אומר בסולם עדיפות של משרד ממשלתי, תראו בזה בסולם עדיפות גבוה. אי אפשר להביא לפה אלפי אנשים ברכבת אווירית ובסוף הן מנותקים וחיים כאילו באתיופיה. למה אני שאלתי אם יש עיתון, חשבתי אולי יוצא איזה שבועון או משהו. יכול להיות שאני עושה פה עוול, יכול להיות שיש אנשים שמתקשים בקריאת העיתון, אני לא יודע. אז שישמעו רדיו. לשמוע בשפה כל אחד יודע. אתם חייבים לחבר אותם לארץ.

אני אחראי על התקשורת בשפה הרוסית במשרד הקליטה. הרבה דברים טובים נאמרו על רדיו רקע, על השידור בשפה הרוסית ואנחנו באמת גם מאד מרוצים מהפרויקט המשותף וגם מהדברים האחרים שאנחנו עושים מבחינת העברת מידע, קידום של רעיונות כאלה ואחרים, אותו פרויקט שתמר הזכירה, קו פתוח בנושא חינוך. זה היה שלוש שעות שהעולים בכל השפות יכלו לשאול שאלות הקשורות לפתיחת שנת הלימודים ואיפה נרשמים, איך נרשמים ועוד.

אני לא יודע עד כמה המשרד שלכם רואה בעניין הזה חשיבות. אבל אני אומר לכם את דעתי, תראו בזה דבר בעדיפות גבוהה. במונחי עלות תועלת זה יחסית מעט כסף אבל יש לכם IMPACT גדול, שלא נדבר על חוץ לארץ. אפילו פה, בכל זאת אני יודע מה זה להיות עולה. גם אני הייתי עולה אבל יש הבדל בין עולה צעיר לעולה מבוגר. כמה זמן אתה בארץ?

15 שנה.

כמה זמן לקח לך לדבר עברית מיום שהגעת?

הייתי בן 15 לקח לי בערך שנה. אבל לא הייתי לבד. אני יכול להגיד לך שעד עכשיו גם אני, גם מתוקף תפקידי וגם בכלל אנחנו שומעים הרבה רדיו רקע, גם ההורים שלי שומעים וגם הסביבה היותר רחוקה כי יש הרבה דברים שאתה יכול לשמוע רק שם.

יש דבר שכולנו מבינים. ואם לא מבינים אז אני יכול לומר אותו. אנשים צעירים משתלטים די בקלות על שפה חדשה. אנשים מבוגרים לא משתלטים על שפה חדשה. לכן כדי שהם לא יחיו בנתק מהמדינה צריך לתת להם בשפתם, מתוך ידיעה שמי שהגיע בגיל מבוגר אז יכול להיות שהוא ידע בסוף ללכת למכולת ולהגיד, תן לי לחם שחור, אבל כשמתחילים לדבר במהדורת חדשות בעברית במהירות הוא לא מבין, הוא לא יכול לשמוע חדשות בעברית, אין סיכוי. וזה לא פייר כלפיהם.

סליחה, לפני כמה שנים לנו היה ניסיון, מהדורה אחת ביום בשעה עשר בבוקר, היינו משדרים בעברית קלה ובאולפנים היו מקליטים את המהדורה ומלמדים את העולים כל המושגים. זה ירד מכיוון שהיו קשיי הבנה, חלק הבינו וחלק לא. את החדשות הם רוצים לקלוט בדיוק ולהבין אותם. אבל היה ניסיון כזה.

תראו, עברית קלה זה לדעתי יותר מאשר חדשות זה יותר ללמוד את השפה. חייבת להיות מהדורת חדשות וכמה שיותר לציבור הזה. כי המבוגרים לא משתלטים על השפה החדשה. אני גדלתי בבית כזה, אני יודע במה מדובר.

הם משתלטים. בימי שישי יש לנו קו פתוח לעברית, יושב חורה ועונה על השאלות של המאזינים. מי שרוצה פעם להאזין לשידור הזה בין שמונה לתשע בבוקר ביום שישי, יתפלא לדעת איזה שאלות מורכבות בעברית שואלים העולים וזה אומר שבכל זאת רוצים ללמוד את השפה.

אני לא מדבר על שידורים לחוץ לארץ שזה חלק מההסבר של ישראל, אבל יש אנשים שמגיעים בגיל מבוגר והם לא ישתלטו לעולם על העברית של מהדורת חדשות והיום חלק מהשיעורים הם בטלפון אז בקושי גם אני מבין משהו. אז אנחנו לא רוצים שהאנשים האלו יהיו מנותקים מהמדינה ויחיו בועה ולא ידעו כלום. לכן אני חושב שהדבר הזה מאד חשוב ומשרד הקליטה צריך לראות בזה עדיפות גבוהה. אם הם מקבלים תקציבים צריכים להפנות חלק לדבר הזה.

רבותיי, אני מסכם את הדיון ככה, שמחתי לשמוע על המגוון של השידורים בשפות הזרות, הדבר הזה חשוב גם לציבור העולים וגם כהסברה של ישראל בחוץ לארץ וגם לקהילות היהודיות בחוץ. אני רואה בשידורים האלו חשיבות גדולה . יוני בן מנחם, תכין איזה נייר וניפגש ונראה במה אנחנו יכולים לעזור. אנחנו יכולים להפעיל, להערכתי מדובר ביחסית כסף קטן, זה לא סכומים מאד גדולים, אנחנו גם יכולים להפעיל לחץ על גורמים שונים במשרדי הממשלה.

מעבר לזה, רשות השידור היא גוף גדול מאד עם תקציב גדול מאד, אני לא בטוח שחלוקת המשאבים בתוך רשות השידור נעשית בצורה הנכונה.

גם חברת הכנסת גולן רואה חשיבות רבה בשידורים האלה ואנחנו נשתדל לסייע לכם ככל שאנחנו יכולים. אנחנו נקיים ישיבה נוספת גם עם ועדת העלייה אולי וגם עם אנשי בזק ,משרד החוץ ומשרד האוצר.

אני מאד מודה לכם שבאתם ואנחנו מודים לכם על העבודה הטובה שאתם עושים.

11:15
הכנסת 16
מושב 2

פרוטוקול מס' 486
מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט
יום שני, י"ז אב, תשס"ה, 22/08/2005, שעה 10:00

חברי הוועדה: פורז אברהם



גולן אראלה

מוזמנים: