PAGE
6
ועדת החוקה, חוק ומשפט -

24.7.2005


הכנסת השש עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 552

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, י'ז בתמוז התשס"ה (24 ביולי 2005), שעה 12:30

הצעת חוק: איסור מימון טרור (תיקון) התשס"ה – 2005
של חה"כ מיכאל איתן (פ.3712)

הכנה לקריאה שניה ושלישית – דיון והצבעה

חברי הוועדה: מיכאל איתן – היו"ר



אליעזר כהן




אתי לבני

עו"ד אורנה ואגו - בנק ישראל


דודו זקן – הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל


עו"ד עמית מררי – משרד המשפטים


עו"ד יצחק וכטל – הלשכה המשפטית, משרד הביטחון


נצ"מ אלינוער מזוז – הלשכה המשפטית, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים


רפ"ק יהודה טברסקי – ראש חוליית הלבנת הון – המשרד לביטחון פנים


עו"ד עודד ברוק – לשכה משפטית, המשרד לביטחון פנים


ארז שמעיה – הרשות לאיסור הלבנת הון


יפעת זריהן – הרשות לאיסור הלבנת הון


שוני אלבק – הרשות לאיסור הלבנת הון


עו"ד חמי שטוירמן – איגוד הבנקים בישראל


רענן מאור – בנק הפועלים


עו"ד רן ונגרקו – בנק דיסקונט


תמר גדות – בנק המזרחי


עו"ד טל נד"ב – יועמ"ש, איגוד הבנקים


חנה פריידין – מנהלת הועדה לביקורת המדינה, הכנסת

עו"ד סיגל קוגוט

דורית ואג

חבר המתרגמים בע"מ

איסור מימון טרור (תיקון) התשס"ה – 2005

הכנה לקריאה שניה ושלישית – דיון והצבעה

שלום רבותיי, אני רוצה להתחיל בעבודת החקיקה, אבל אני רוצה לנצל את ההזדמנות שישנם כאן גורמים שקשורים למערכת אכיפת החוק במדינת ישראל, ולהביע בפניהם שאט נפש מההתבטאויות של קצין בכיר בדרגת תת ניצב. העובדה שהדברים האלה נאמרו, הלשון הוולגרית, הברוטליות, צריכה היתה לזעזע את אמות הספים במדינת ישראל. העובדה שזה משרת היום תוכנית פוליטית מנמיכה את התגובות, מצמצמת אותן למינימום שבמינימום. הממשלה שותקת, שרת המשפטים שותקת, היועץ המשפטי שותק. זה דבר איום ונורא מה שהיה.

לצערי הרב ההתבטאות הוולגרית, הפרימיטיבית הזו היא לא דבר שהוא חד פעמי ומנותק מהמציאות שמשתקפת לי פה בוועדה מדיונים עם משטרה, מהכאות של אנשים, משימוש ברוטלי בכוח, משקרים, מתרבות של שקר ארגונית. מדברים על עשבים שוטים אבל בעצם צומחים גזעים שלמים שממטים בושה וחרפה על מדינת ישראל. אבל הבושה היא לא רק בתופעה של הבן אדם הזה, שזה עובר וכעת מנסים לעגל, לחפף ואומרים: זה אחד הקצינים הטובים של המשטרה. אז מה עם הרעים? טוב. נעבור עכשיו לעניין הזה. נקווה שלפחות האנשים שיושבים כאן – פשוט אני לא יודע מה לעשות.

אני מסתכל סביבי ואני לא מאמין. איזו שתיקה זאת. פתחתי היום את עיתון הארץ, חיפשתי איזו שהיא תגובה, מאמר מערכת – משהו. לא מצאתי מילה, מילה אחת קטנה באיזה שהוא מקום. היועץ המשפטי? כלום. קורה דבר קטן – יש לו מה להגיד. דבר כזה – לא שומע תגובה. שרת המשפטים, השר לביטחון פנים. אני אומר לו, אדוני, אולי תעשה משהו, תגיד משהו. הוא אומר לי: לא, אנחנו ביום ראשון נקיים בירור. מה יש לקיים בירור? הבן אדם הופיע בטלביזיה, כולם שמעו אותו. הוא אומר שהוא היה עייף. זה ההסבר שלו לדברים. טוב.

חוק איסור מימון טרור (תיקון), בתשס"ה – 2005

תיקון סעיף 10

1. בחוק איסור מימון טרור, בתשס"ה – 2005 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 10, בסופו

יבוא:

"(ז)

הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי פעולות ברכוש או על פעולה



מסויימת, אשר לעשייתן ניתן מראש היתר לפי סעיף 9(ד) אלא



אם כן צויין אחרת בהיתר."


יש הערות? זה בסדר?


תיקון סעיף 47
2. בסעיף 47 לחוק העיקרי, בסופו יבוא:

"(ג)

תקנות, צווים והיתרים לציבור בלתי מסויים, לפי חוק זה,



יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת."


מה זה תקנות, צווים והיתרים לציבור מסוים? מה איתם?

תקנות וצווים זה לציבור בלתי מסוים. יש פסיקים. ההיתר יכול להיות גם לפעולה מסויימת. יש בסעיף 9 שלא יחול, זאת אומרת שעבירה של פעולה ברכוש לא תחול אם שר האוצר נתן היתר בהתייעצות - - -

יש צו אישי?

תקנה בת פועל תחיקתי. יש פה אפשרות לתת היתר לפעולה מסויימת. היתר לפעולה מסויימת לא יבוא לוועדת חוקה. אז יהיה פחות פיקוח אבל יש גורמים שמתייעצים בהם, אם שר האוצר קורה משהו והוא רוצה לתת היתר לעשות איזה פעולה בלי לברר או בלי לדווח אז אנחנו לא יכולים לשלוט בזה כמו שבהיתר כללי שנותנים אותו מראש. בנושא של פעולה ספציפית יש התייעצות עם שני שרים.

מה זה היתרים? איזה היתרים אנחנו נותנים לו כוח לתת?

יש בסעיף 9(ד) שאומר שהוראות הסעיף, כל סעיף איסור פעולה ברכוש, לא יחולו על סוגי פעולות ברכוש או על פעולה מסויימת, שזה ההיתר המסויים, אשר לעשייתה ניתן מראש היתר מאת שר האוצר בהתייעצות עם שר הביטחון והשר לביטחון הפנים. כלומר, אם יש פעולה מסויימת – מה זה כל הסעיף הזה? זה עבירה של איסור פעולה ברכוש טרור. יש לך עצימת עיניים ומודעות. יש פעולות מסויימות שעם הזמן של הפעלת החוק יכול להיות שייקחו בחשבון שאין צורך לדווח עליהן, שעודף הדיווחים לא מועיל בהן.

טוב. הסכמתי. אבל למה היתר לבן אדם אחד?

לפעולה מסויימת. לפעמים יש היתר לפעולה. נניח יש משהו שמתקשרים לשר ואומרים, פה יש איזה משהו מיוחד, ויש התייעצות.

אז זה סוגי פעולות ברכוש.

סוגי פעולות זה יהיה היתר כללי. אבל פעולה מסויימת יכול להיות שלא תהיה היתר כללי. כל אימת שההיתר הוא כללי הוא יהיה דומה לצו או לתקנה. אבל כשיש פעולה מסויימת בשטח אז - -

פעולה מסויימת הכוונה היא פעולה מסויימת רוחבית, לכל מיני אנשים או לפעולה מסויימת לגבי אדם מסויים, לאירוע בודד.

כן.

איפה זה כתוב? יכולים להבין, פעולה מסויימת זה למשל - - -

כאן כתוב: היתרים לציבור בלתי מסוים. ברגע שזה משהו רוחבי, זה כבר היתר לציבור בלתי מסויים ואז זה יבוא לאישור ועדה. כל דבר שהוא רוחבי, שהוא מדיניות, שהוא פעולה שתימשך, תבוא לפיקוח פרלמנטרי.

בסדר.


תיקון סעיף 48


3.
בסעיף 48 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א) בסופו יבוא: "וכן יהיה רשאי



כל אחד מהם, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם השר לבטחון



הפנים, לקבוע בצו לגבי תאגיד בנקאי או גוף, כאמור באותו סעיף



הוראות בדבר בדיקת פרטי הזיהוי של צדדים לפעולה ברכוש אל מול



פרטי הזיהוי של ארגוני טרור מוכרזים, ופרטי הזיהוי של אנשים



שהוכרז עליהם לפי סעיף 2 שהם פעילי טרור."

היום אנחנו הפנינו לגבי הסמכויות לחוק איסור הלבנת הון. למעשה מה שאנחנו מצפים זה שהגורמים הרגולטורים יוציאו צווים לגבי מה שמצופה בשיגרה. העבירות תמיד יחולו, ואם יהיה איזה מקרה ספציפי שצריך לעורר חשד, העבירה תחול. אבל בשיגרה, כשיש אלפי פעולות שלא אמורות כשלעצמן לעורר איזה שהוא חשד, הפעילות תהיה לפי צווים, שיגידו מה החובות שמצופות. היום ההסמכה היא לזהות. אבל זו הסמכה לא מספקת, כי כאן רוצים שגם ניתן יהיה להצליב מידע. כלומר, שאם יהיו רשומות מסוימות של ארגוני טרור, לא רק שיהיה זיהוי של הפעולה, גם תהיה הצלבה, אחרי הזיהוי והווידוא של הזיהוי, עם רשימות. ולכן אנחנו מגבירים את ההסמכה להוציא צווים. כשיבואו הצווים, הם באים לפיקוח של הוועדה הזאת. זה הסעיף הזה.

עושים תרגומים של שמות. המחשב, הרי זו הצלבת מידע ממוחשבת. ברור שאנחנו לא מדברים על מאה אחוז התאמה.

כאן מדובר על עצם ההצלבה.

רמת הבדיקה. לא עולה מהסעיף הזה שחייבת להיות התאמה של מאה אחוז.

למרות שהבנתי שבצווים יהיו כמה אפשרויות לכל שם.

נעשה את המכסימום בהיבט הזה.

איזה רשימות משווים?

כרגע משווים עם הרשימות של המוכרזים במדינת ישראל. ברגע שהחוק הזה אפשר יהיה להפעיל אותו גם לגבי זרים, יהיה צורך ואז יכריזו גם על זרים.

שמות וארגונים.

שמות וארגונים. כן. אז כנראה שהרשימות תתרחבנה.

שאלתם על הרשימות. יש היום את הרשימות כבר באינטרנט, באתר של משרד הביטחון, רשימות והכרזות מ-48' עד היום, כל מה שתקף ולא בוטל. אם יש גורם שלא קיבל ולא יודע איך למצוא את זה שיודיע לי, אני אכתוב לו איך מוצאים.

אנחנו דנים כעת בהשלמה לחוק איסור מימון טרור. מדובר כרגע על פעילויות מסוימות שמטילות מידע על גופים פיננסיים בעיקר, כל מיני פעולות ברכוש, שיכולים לעשות אותן גם אנשים שהם חלק מתוך הארגון או בלי ידיעה, יכולים לעשות אותם גם אנשים שקשורים בפעולות בתחום הרכוש ובעשיית כל מיני פעולות ברכוש, אם זה כסף, אם זה דברים אחרים. מה שאנחנו עושים כאן, אנחנו מאפשרים להטיל מגבלות מסוימות, שחרור מסוים, מכוח היתרים וצווים שייתן שר האוצר בתנאים מסוימים, לגבי חלק מהפעולות, סוג מסוים של פעולות. יש סעיף כזה, אוריגינלי, היה בתוך החוק - -

סעיף 9 שזה פעולה ברכוש ועכשיו זה יחול גם על הסעיף של דיווח.

זאת אומרת, אנחנו מחילים מנגנון מסוים של היתרים לגבי פעולות מסוימות ברכוש, שלגביהן החוק לא יחול. היתה עבירה גם איסור פעולה ברכוש וגם היתה עבירה אי דיווח על פעולה כזאת. ועכשיו אנחנו מאפשרים כל מיני גמישויות ופטורים על ידי השרים גם לגבי חובת הדיווח. זה חלק אחד. זה מה שהיה תיקון סעיף 10.


תיקון סעיף 47 מדבר על כך, הסעיף עצמו, שאפשר יהיה להוציא תקנות, צווים והיתרים לפי החוק בלבד שהם יותקנו באישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. תקנות צווים, והיתרים לציבור בלתי מסויים. זאת אומרת, אם יש היתר לאדם פרטי או למקרה פרטי זה לא יחול, לא צריך להביא את זה לוועדה. אבל היתרים לקבוצות שלמות של אוכלוסייה, כל זה יצטרכו להביא לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.


הסעיף האחרון זה תיקון סעיף 48, שמתייחס לגבי מימוש הוראות בפרטי הפעילות שנקבעה בחוק ומטילה חובה לקיים בדיקת הצלבה בין רשימות של ארגונים ובודדים שהוכרזו כפעילי טרור וארגונים שקשורים בטרור, שפרסום כזה נעשה על ידי המדינה, על ידי הגורמים המוסמכים, והחובה מוטלת לבצע השוואה בין הרשימה הזאת לבין כל מיני פעולות של המוסדות שעוסקים בפעילות ברכוש.


לגבי הפרטים איך זה צריך להתבצע ולגבי הפירוט, אנחנו קוראים כאן שזה ייעשה – כל אחד מהם – זה שר האוצר, נגיד בנק ישראל - -

ושרים לגבי הגופים שמכריעים.

בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם השר לביטחון פנים להוציא את הצווים האלה ולהוציא הוראות בדבר בדיקת פרטי הזיהוי של הגורמים. אלה הם רק תיקונים טכניים. בסך הכל יש הסכמה של כל הגורמים.

אני מבקש להביא את זה לאישור לקריאה שנייה ושלישית. מי בעד? הצעת החוק עברה פה אחד. תודה רבה, אני מודה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30