רק משתמשים עם דוא"ל מאומת יכולים להאיר. אנא אמת/י את הדואר אלקטרוני שסיפקת. מצטערים, רק עורכים יכולים למחוק הערות נא לשלוח דואל לעורכי האתר אם צריך למחוק את ההארה

1.   מעקב אחר יישום התכנית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית. 2.   עדכון משרד הבריאות על מסקנות הוועדה בנושא ההפרדה המגדרית ונוהל הטיפול במקרי פגיעה מינית במחלקות אשפוז פסיכיאטריות.

ישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בתאריך י"ג תמוז תשע"ה, 30/06/2015 10:00

הצעות חוק

פרוטוקול

היו"ר עאידה תומא סלימאן

השאלה שלי: איפה שזה לא קיים, נניח בגהה, זה אומר שאין הפרדה?

חיה ישראל

זה אומר שמטופל או מטופלת שמגיעים לחדר מיון וצריכים אשפוז ומבינים שצריכים הפרדה מגדרית, בעצם נעזרים בבתי חולים אחרים באזור, שיש להם הפרדה ומעבירים לשם.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

ולמה שני בתי החולים האלה לא עושים הפרדה?

חיה ישראל

בתי חולים של קופת חולים, אני לא יודעת מה הרציונל שלהם.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

ובעצם גם שער מנשה.

חיה ישראל

שער מנשה הוא בית החולים הממשלתי היחיד שאין לו, אבל אולי ד"ר הירשמן יכול לענות.

שמואל הירשמן

שער מנשה, כשצריך להעביר הוא מעביר לבית החולים לב השרון.

מיכל רוזין

בבית חולים לב השרון יש הפרדה?

שמואל הירשמן

אין. היה אזור אשפוז של בני ברק והוקמו מחלקות נפרדות במיוחד עבור קהילת בני ברק ובמשך השנים זה התקדם. בזמנו, אחרי זה הייתה דרישה לבדוק את הנושא של מחלקות מגדריות, אז

בתי חולים נוספים הוסיפו מחלקות כאלה.

בית החולים גהה, כתפיסת עולם, רוצים שמחלקות האשפוז יהיו דומות ככל האפשר לקהילה שממנה מגיעים המטופלים ולכן זה לא בהפרדה.

ורד סויד פאר

זה אידיאולוגיה?

היו"ר עאידה תומא סלימאן

כן.

שמואל הירשמן

כתפיסת עולם טיפולית.

מיכל רוזין

להרגיל אותם לחיים בחוץ עם גברים. חיים עם גברים. נכון?

אני מבינה נכון? זה ההסבר שאני קיבלתי.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

אני חושבת שהוא אמר את זה באופן ברור.

מיכל רוזין

תרגמתי לורד.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

אוקיי, תודה על התרגום.

שמואל הירשמן

לגבי העניין הזה, הסקרים העולמיים מראים שזה תלוי באיזה שלב של האשפוז. יש הבדל משמעותי. באופן עקרוני, כשעושים תשאול – נשים מעדיפות את המחלקות המגדריות במצבים האקוטיים וצריך לתת את השירות הזה למי שזה מתאים. ובאופן עקרוני, הן גם זקוקות יותר להגנה. אני חושב שזה נכון שתהיינה מחלקות מופרדות.

עדיין, מבחינת תפיסת העולם שאומרת שזה יותר מתאים לחיים בחוץ, מבחינת השיקום, מבחינת המרכיבים של דאגה של פרט, התייחסות עצמית, לבוש והתארגנות של מטופלים, הם במצב יותר טוב במחלקות המעורבות. זאת אומרת יש משהו בחיים

המעורבים שדחוף את האנשים ליותר התנהלות חברתית טובה יותר. המחלקות האלה הן פחות אלימות במובן הזה, מבחינת אלימות כללית; וגם הנשים במחלקות מעורבות אין פחות - - -

היו"ר עאידה תומא סלימאן

כאשר אומרים פחות אלימות – כוללים בתוך זה אלימות מינית?

שמואל הירשמן

לא. לא, אל תרדו עלי פה. אתם רוצים את המידע, אני אתן לכם אותו. אני אתן לכם את הסקירה הספרותית האחרונה של זה. אנחנו התכנסנו פה לגבי נושא אנשים שנפגעו מתקיפה מינית, אבל הנושא הטיפולי הכולל מכיל עוד מרכיבים, כמו התנהגות מחלקתית, אלימות שהיא לא רק בתחום המיני ובתחום הזה במחלקות שמעורבות – הנשים הן יותר רגועות בהן מבחינת אלימות פיזית. זה עובדות. זה נכון שצריך לתת את התנאים גם להגנה על הנשים האלה.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

אני חושבת שבוועדה שהתקיימה בנושא של הפרדה מגדרית, היה ברור בסופו של דבר שהנטייה כן לעשות הפרדה מגדרית. אני רואה מולי עכשיו שיש לפחות ארבעה בתי חולים שבעצם לא מקיימים את ההפרדה המגדרית הזו. כאשר אנחנו אומרים שלא מקיימים את ההפרדה המגדרית, נכון שאולי אתם מפנים לבתי חולים אחרים, שכן יש בהם הפרדה מגדרית, אבל

צריך לקחת בחשבון שאולי זה גם מרחיק את המטופלת מאזור המגורים שלה, זה מקשה יותר על הקשר שלה עם המשפחה. זה יכול לפגוע בביקורים. אני לא יודעת. יש כל מיני שיקולים נוספים.

עדית סרגוסטי

רק הערה קטנה לעניין, גם אין כרגע בפועל אפשרות לבחור במקום אשפוז פסיכיאטרי, שזה עוד מרכיב משמעותי בתוך המשוואה הזאת.

נירה לאמעי

ד"ר הירשמן, האם מה שאתה אומר עכשיו אומר שבעצם המסקנות של ועדת שרשבסקי בטלות, או כבר לא עומדות על הפרק?

שמואל הירשמן

לא. ההמלצות של ועדת שרשבסקי היו אז, באותה תקופה, הרבה פחות מחלקות מגדריות ומאז קמו הרבה יותר מחלקות מגדריות. ההמלצות מבחינתנו כאיגוד הפסיכיאטרים תקפות. אנחנו חושבים שצריך לתת את ההגנה.

נירה לאמעי

כי הן מאד חד משמעיות.

שמואל הירשמן

אני רק אומר לציבור שיושב פה. ועדת שרשבסקי זו ועדה שקמה לבחון את הנושא הזה והיא שמעה עדויות של אנשים, היא יצאה עם המלצות. זו ועדה שעשתה יסודית.

נירה לאמעי

אני פשוט מנסה להבין איך זה עולה בקנה אחד עם המסקנה מספר אחת – יש חובה מוחלטת לאשפז חולי נפש במחלקה חד מינית, אם החולה או אם אפוטרופסו דורשים זאת או אם קיימת אינדיקציה רפואית לכך. אזה השאלה היא איך ניתן מענה. זו פשוט העברה לבית חולים אחר?

היו"ר עאידה תומא סלימאן

הם מעבירים לבית חולים אחר, זה מה שהוא אמר.

שמואל הירשמן

תראי, בעצם - - -

היו"ר עאידה תומא סלימאן

השאלה שלי היא מישהו שמחייב אשפוז מיידי מגיע, ובתי החולים האחרים שיש בהם הפרדה מלאים, מה אז?

שמואל הירשמן

בדרך כלל אין בעיה כזאת.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

אין?

שמואל הירשמן

לא. בדרך כלל אין בעיה כזאת. ההעברה בין בית חולים לבית חולים אחר נעשית לפי הנוהל על ידי הסכמה בין מנהלי בתי חולים. את זה קובע חוק טיפול בחולי נפש. אני עוד לא נתקלתי בסירוב של מנהל בית חולים להעביר בסיטואציה הזאת.

נירה לאמעי

אני חייבת לקרוא גם את המלצה מספר 2 : משרד הבריאות חייב לוודא קיום מחלקות חד-מיניות למבוגרים ולקטינים בכל מוסדות האשפוז הפסיכיאטריים במדינה, כדי שניתן יהיה לשמור על זכויות חולה הנפש במהלך אשפוזו. אני באמת שואלת את זה, כי ההמלצות כאן הן מאד חד משמעיות.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

ומדברים על חיוב ולא מדברים על אופציה.

נירה לאמעי

לכן שאלתי אם יש משהו שהפך את ההמלצות האלה, כי זה באמת משהו קצת ישן. זה משנת 1991.

זהר סהר-לביא

אבל קמה ועדה נוספת – ועדת קרון, שבדקה שוב את הנושא הזה.

נירה לאמעי

ולכן שאלתי אם מסקנות ועדת שרשבסקי בעצם כרגע תקפות.

שמואל הירשמן

אלה היו ההמלצות. זה לא אומר שמשרד הבריאות לקח אותן כמו שהן.

חיה ישראל

המנכ"ל אימץ את המסקנות של ועדת קרון. זאת אומרת לאשר בחירה קודם כל ואם המצב הנפשי מצריך בכל זאת הפרדה, אז לפעול לפי מה שצריך.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

אוקיי. אין חיוב כנראה לכל בתי החולים לקיים את זה.

חיה ישראל

לא, אין חישוב. זו החלטה שלהם.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

מבחינת משרד הבריאות אתם סיימתם?

זהר סהר-לביא

את שאלת שאלה לגבי הכשרות. אני כן יכולה להגיד שבעיקרון כרגע יש מעט הכשרות ייעודיות לנושא של פגיעה מינית. זאת אומרת עשינו בשנים האחרונות כמה וכמה הכשרות לאנשי מקצוע, גם בבריאות הנפש וגם בבריאות כללית. בדרך כלל הנושא של פגיעה מינית נכלל אצלנו בתוך תחום של אלימות כללית במשפחה. נשאלנו שאלה גם לגבי הקופות וגם לגבי זה באופן כללי.

הקופות, מתוקף הנושא שנמצא בתוך הנהלים של משרד הבריאות, שלמשל לגבי נשים צריך לשאול כל אישה. בעיקרון, כל אישה מטופלת אמורה להישאל האם היא עוברת איזו שהיא פגיעה, כשפגיעה היא בעצם יותר רחבה מאשר רק מינית, אלא גם פיזית, גם אם היא מאוימת מכל מיני סיבות. בתוקף הזה הקופות עושות איזה שהם רענונים קבועים לנושא של הכשרות לאנשי מקצוע. אני חושבת שזה עדיין לא במידה המספקת, אבל יש התייחסות לזה. אני חושבת שעדיין בנושא של פגיעות מיניות במשפחה ונושא של אלימות במשפחה צריכים למקצע את זה יותר.

אני חושבת שצריך למקצע יחידות, בנושא של פגיעות מיניות בוודאי בקופות החולים, שזו כיוון המחשבה שאנחנו רוצים לשאוף אליו, שבכל מחוז יהיו כמה אנשי מקצוע שהוכשרו באופן יותר ארוך לנושא הזה.

מעבר לזה, אני כן יכולה להגיד שאנחנו עובדים עכשיו ברמה הרוחבית על הפקה של לומדות שתהיינה מיועדות לכלל אנשי המקצוע בכל המסגרות, כשרגע יש לנו כבר שתי לומדות מוכנות בנושא של קטינים וזקנים, שאנחנו עכשיו ממש

בתהליך של הפיילוט.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

בחודש מאי בשנה שעברה, המנכ"ל הקודם הודיע שאתם עובדים על הפקת לומדה לאיתור וזיהוי נפגעי אלימות ותקיפה מינית אינטרנטית, שתאפשר פרישה מאד רחבה והכשרה רחבה לאנשי מקצוע. איפה זה עומד?

זהר סהר-לביא

שתי לומדות בנושא של קטינים – איתור וזיהוי של קטינים והתעללות לפגיעות מיניות וזקנים, מוכנות כבר ברמה שאנחנו עכשיו ממש בתהליך של פיילוט לפני הפצה.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

תקיפה מינית?

זהר סהר-לביא

אני אומרת, בנושא של קטינים בכלל, כפרק, זה בתוך הלומדות שמדברות על קטינים.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

ונשים?

זהר סהר-לביא

לגבי נשים, התחלנו. פשוט אנחנו בתהליך של הפקת הלומדה. התחילו. יש כבר את המודולה מוכנה, אבל עכשיו אני מודה ברמה המקצועית שראיתי את המוצר שיצא וחשבתי שזה לא מספיק טוב. אנחנו כרגע ממש לומדים על הרחבה של זה, כי היו כל מיני דברים שלא היו מספיק מחודדים בנושא של החלקים של האיתור של הגברים, החלקים של מתן מענים נוספים.

ואני כן יכולה להגיד בנוסף שאנחנו עובדים בפורום רב מקצועי שמתייחס לנושא של נערות בעיקר, בנושא של פגיעות מיניות באופן ספציפי, שזה פרויקט שאשל"ים מוביל ברמה כזאת שתהיה הכשרה יותר רחבה לאנשי מקצוע.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

להגיד לך את האמת, אני מאד מודאגת לשמוע את הדברים האלה. מאד מודאגת שמשרד הבריאות מתחיל את הרפורמה בבריאות הנפש, כאשר ידוע שבכל העניין של טיפול בנפגעות תקיפה מינית, לא נעשתה שום הכשרה רצינית לרופאי משפחה, לזיהוי ואיתור וללמוד איך בכלל לזהות שהאישה שפנתה לרופא בגלל כל מיני סימפטומים, שהם לפעמים אפילו פיזיים, שזה יכול להיות בגלל תקיפה או פגיעה מינית קודמת. ויוצאים עם הרפורמה, כאשר עברו כבר שנה וחודשיים מאז שנאמר – אנחנו מפיקים. ועדיין, הלומדה לא מוכנה ולא הועברו הכשרות כמו שצריך ועכשיו הרופאים האלה צריכים, כאילו לזהות ולהעביר לטיפול. זה מאד מאד מדאיג.

זהר סהר-לביא

לא, אז האמת שזה נכון חלקית. אני מסכימה איתך באופן חלקי, אבל ההכשרות לאנשי מקצוע מועברות באופן רוטיני לרופאים.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

אני לא מדברת על רענונים. אני מדברת על הכשרה רצינית. ממש הכשרה. דיברתם בשנה שעברה על זה שעשיתם קורס של שמונה חודשים לרופאי הילדים. זה היה בשנת 2013. אני מדברת על קורסים מסוג זה, אני מדברת על הכשרה מסוג זה. לא על רענונים פה ושם.

זהר סהר-לביא

לא, אבל אני חושבת שאת מדברת על שני דברים. את מדברת על רופאי הקצה שיושבים במרפאות, כשאי אפשר להכשיר באופן עמוק את כל רופאי הקצה. אי אפשר להעביר הכשרות של שמונה חודשים לכל הרופאים. גם למען ההגינות אני לא חושבת שזה

- - -

היו"ר עאידה תומא סלימאן

נכון, אבל מתחילים.

זהר סהר-לביא

אוקיי, אז אני חושבת שאת צודקת ברמה שההכשרות הרוטיניות צריכות להיות ברמה של פמפום אין סופי. אני אומרת את זה ככה, כי זאת המציאות וכשכל רופא יודע שכשהוא רואה משהו שלא נראה לו, הוא צריך לדעת לאן לפנות כדי להתייעץ. אי אפשר להכשיר את כולם באופן שווה. כי זה גם בעייתי בפרקטיקה.

מה שכן, אני חושבת שיש פלטפורמה שקיימת היום במערכים. בקופות החולים בנושא של אלימות במשפחה ותקיפה מינית – יש פלטפורמות טובות שעובדות על הנושא. זה לא משהו שלא קיים. יש ועדת אלימות בכל מחוז של קופת חולים, שמוכשרת לנושא. הרופאים יודעים לאן לפנות.

אני חושבת שצריך להוסיף עוד מודולה בנושא יותר ספציפי של פגיעה מינית, כשאני אומרת היום, היא נכללת בתוך החלק של הפגיעה של נשים שאמורות להיות חשופות. אני חושבת שיש עוד הרבה עבודה. אני מסכימה איתך. אני לא רגועה גם שם, אבל גם צריך יותר.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

טוב, תודה.

אני רוצה לתת את רשות הדיבור לגברת חנה שטרום-כהן, פסיכולוגית קלינית בכירה. בבקשה.

חנה שטרום כהן

אני פסיכולוגית קלינית בכירה 33 שנה בתחנה לבריאות נפש. פורום של פסיכולוגים ועובדים סוציולוגים ועובדים סוציאליים בבריאות הנפש, למען רפורמה מיטבה. שמענו פה דברים של יחידות ייעודיות. אנחנו מטפלים בכל הפונים אלינו.

הסטטיסטיקה שלנו מראה שכשליש מהפונים, בעיקר פונות, הם נפגעי תקיפה מינית. יש לנו יחידה - צוות מיוחד לפגיעה מינית והמצב מאד מדאיג עכשיו. הטיפול הממוצע בצוות הזה הוא בערך שנתיים, בדרך כלל בין שנה וחצי לשנתיים וחצי, אבל יש גם נשים שמקבלות טיפול 4 ו-5 שנים. אני ראש צוות DBT, שמטפל באנשים עם הפרעת אישיות גבולית, או קומפלקס PTSD, מתוכם אחוז מאד גבוה הם נפגעי תקיפה מינית. הטיפולים מאד ממושכים – שנה מתוכם לפחות פסיכותרפיה אישית במהלך שנה, וגם טיפולים של שנתיים וחצי בערך.

היום אנחנו נמצאים בפני שוקת שבורה. מחר אמורה להיכנס לתוקף הרפורמה בבריאות הנפש. ערפל מוחלט. יש טיפולים שמסתיימים בגלל שאנשים לא מוכנים שהמידע עליהם יועבר לקופת חולים. הפונים הסובלים מפגיעה מינית אינם פונים בדרך כלל עד פגיעה מינית, הם פונים מכל מיני סיבות. זה יכול להיות מאחורי OSD או בעיה לבנות קשר זוגי או סתם לא להסתדר בעבודה או עם חברים. הסיבות הן אין סופיות. לרוב הסיפור מתגלה אחרי הרבה זמן.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

חנה, אני מאד מצטערת, אבל על הדברים האלה אנחנו דיברנו גם בפעם הקודמת. לא שהם לא חשובים, אבל אני מנסה ליעל את השימוש בזמן.

בואי נשים את היד על הבעייתיות האקוטית עכשיו. כלומר, את דיברת על ערפל מבחינת המשך הטיפול. האם ידוע לכם, האם יש לכם מידע על הסכמים שכבר נחתמו בין מרכזים, בין מטפלים לבין קופות חולים? מה בדיוק הבעייתיות עכשיו?

חנה שטרום כהן

כלום, כלום. זה יותר גרוע מכולם. אנחנו יודעים שקופות חולים מסוימות לא מתכוונות להפנות אלינו. אנחנו יודעים שקופות מסוימות אמרו ויש חוזרים שמדברים על זה. אנשי המקצוע עובדים גם במרכזי המקצוע וגם אצלנו וגם בקופות החולים. הם מדברים על מנוי קצר, שזה שישה מגעים או 12 מגעים בקופה מסוימת, של תהליך פרידה. אמרה לי הבוקר ראש צוות פגיעה מינית שלא יכלה לבוא כי היא מטפלת בנפגעת תקיפה מינית שפנתה בגלל OSD ואומרת – מה אני אומרת למטופלים? אני יכולה להבטיח להם שבעוד חודשיים-שלושה יהיה להם טיפול?

אני בצוות DBT גם כן ויש לי נפגעי תקיפה מינית. אני לא יכולה לפתוח עם אף מטופל היום. כל פגיעה בזמן האחרון אני אומרת אני לא יודעת מה יהיה אחרי ה-1 ביולי. זה קטסטרופה. זה מכניס ללחץ לא רגיל והסכנה הגדולה שהמקום שלנו, שהוא באמת ערוץ וכל אחד יכול לבוא מיד וגם כשאין אבחנה פסיכיאטרית, כשאין הכרה או דיבור גלוי על הפגיעה המינית, הם יכולים אצלנו להתחיל

טיפול ובמשך הזמן הטראומה עולה ואפשר להתייחס אליה.

אנחנו בעצם בסכנת מחיקה וכל ההבטחות שהכל יהיה אותו דבר

- אנחנו יודעים שזה לא נכון. בכל אופן, אף אחד לא נתן לנו מכתב

התחייבות שאני אוכל להמשיך עך המטופלים שלי שנתיים שלוש בצוות תקיפה מינית.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

תודה.

האם אפשר לקבל תשובה מכם האם קופות החולים הציגו למשרד הבריאות הסכמים חתומים עם צוותי טיפול, שיתחילו מחר לפעול למען קופת החולים לנושא הזה?

חיה ישראל

אני לא ראיתי הסכמים, אבל לפחות יש לי תגובה של שלוש קופות חולים לגבי הנושא הזה, אם אתן רוצות לשמוע אז אני יכולה להגיד. בקופת חולים מאוחדת הם טוענים שהם מתייחסים לתקיפה מינית כאירוע טראומתי קיצוני המוביל למצוקה נפשית, וככזאת תטופל על ידי הקופה הן על ידי שירותיה או על ידי ספקי השירות האחרים עימם תעמוד בהתקשרות.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

תעמוד בהתקשרות.

שמואל הירשמן

היא כבר עומדת.

חנה שטרום כהן

אם רק אפשר להגיד מילה אחת: לפעמים הטראומה המינית יוצאת אחרי חודשים והיה לי מטופל שזה יצא אחרי שנה וחצי. אז איך בדיוק הקופה תאשר לנו טיפול באנשים האלה, כשבשלב הראשון זה בכלל לא ידוע?

היו"ר עאידה תומא סלימאן

אני מבקשת תשובה מהירה – האם ידוע על הסכמים בין קופות החולים? הרי המשרד מעביר לספק אחר את הגשת השירות. הספק הזה צריך לעמוד באמות מידה מסוימות. להגיד לי יש לי את הצוותים ויש לי את זה וזה. האם קופות החולים כבר דיווחו למשרד שיש להם התקשרויות עם אנשי טיפול אשר יכולים לעמוד בנטל הזה שהושם על כתפיהם מחר בבוקר? יש?

חיה ישראל

את זה אני יכולה לבדוק עם האגף לבריאות הנפש.

שמואל הירשמן

כרגע כל המטופלים, בלי יוצא מן הכלל, שמטופלים כרגע במרפאות הציבוריות, כולם, בלי יוצא מן הכלל, קיבלו טפסי 17 להמשך הטיפול שעליו - - -

היו"ר עאידה תומא סלימאן

אדוני, זאת לא תשובה לשאלה שאני שאלתי, אני מאד מצטערת. זה שהמטופלים קיבלו טופס זה לא עונה על השאלה המהותית שאני שאלתי. יש ספק שניתן לו תקציב כדי להגיש שירות. אני רוצה לדעת אם הספק הזה, שנקרא קופות חולים, יש לו את הצוותים שיכולים, כשהמטופלים ממלאים את טופס 17, כן לטפל בהם. זאת השאלה שלי. עד עכשיו, אם להגיד את האמת, זה עוד דיון שאנחנו מקיימים. אמנם לא התכוונו לקיים דיון סביב הרפורמה והשתתפתי בדיונים אחרים. עד עכשיו משרד הבריאות לא נתן את התשובה הזאת וגם לא קופות החולים.

אני חושבת שהגיע הזמן שנקבל תשובות, פשוט מאד.

שמואל הירשמן

אז תזמינו את נציגי הקופות.

קריאה

הם מוזמנים תמיד. גם בפעם הקודמת הם הוזמנו.

קריאה

הם לא באים.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

אני חושבת שאנחנו יודעים לעשות את העבודה ואני יודעת למה הם לא באים וזה לא במקרה.

יעל נרדי

אני נציגת קופת חולים מכבי.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

את יכולה לתת לנו נתונים?

יעל נרדי

כן. אני חושבת צביה אמרה את זה קודם, שמטופלת שלה קיבלה הודעה שהיא קיבלה טופס 17. מכבי נתנה טופסי 17 ותמשיך לתת טופסי 17, כמו שד"ר הירשמן אמר, לכל המטופלות, בכל המרכזים הציבוריים ועד המנוי הארוך השני, כלומר אחרי 70 טיפולים, זה לא דורש שום אישור. אם מרכז רפואי מבקש מנוי אבחוני, מנוי קצר ושני מנויים ארוכים ואנחנו מדברים על 70 טיפולים רק לפי בקשת המרכז הרפואי, זה לא דורש שום אישור.

70 טיפולים זה לפחות שנה ומשהו טיפול.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

70 מגעים, לא טיפולים.

ציפי נחשון גליק

מגעים אתם קוראים לזה זה גם אם זו שיחת טלפונים.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

אני יודעת. בגלל זה תיקנתי ואמרתי 70 מגעים ולא טיפולים.

ציפי נחשון גליק

צריך להחליף את המילה מגעים כשמדובר בנפגעות תקיפה מינית.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

נכון.

יעל נרדי

אבל 70 זה מספר מאד גדול, ואחר כך אם יצטרכו, אני מאמינה שיהיו. הרוח היא לא להפסיק טיפול לאף מטופל. זאת הכוונה של קופת החולים מכבי.

מיכל רוזין

היא הצהירה. את אומרת את זה לפרוטוקול של ועדת הכנסת.

יעל נרדי

אין הנחיה להפסיק טיפולים.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

אנחנו הזמנו את שאר קופות החולים ואפילו נרשמו אצלנו שהם מגיעים – מקופת חולים מאוחדת. היא נמצאת פה? יופי. למה לא מעירים שאתם נמצאים כדי שלא אגיע שלא הגעתם?

יעל אייזן

אז הגענו.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

ברוכות הבאות.

יעל אייזן

ברוכים הנמצאים.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

אפשר לקבל תשובה גם מכם?

יעל אייזן

כן. אנחנו מהשירות הסוציאלי של קופת החולים

מאו חדת. שמי יעל אייזן וביחד איתי נמצאת קרן זמיר. לגבי ההגבלה, אין הגבלה כל זמן שיש הצדקה מקצועית טיפולית, וזאת תשובה של ממונה בריאות הנפש שלנו. שאלנו אותו שאלה ישירה וזאת התשובה שלו.

זאב בנימין בגין

מי מאשר את ההצדקה?

היו"ר עאידה תומא סלימאן

זהו, מי קובע את ההצדקה?

יעל אייזן

אני אומרת שוב, זו תשובה של הפסיכיאטר הראשי שלנו, ששאלנו אותו מפורשות. שוב, אנחנו מהשירות הסוציאלי. אינדיקציות של בריאות הנפש, טיפולים, זה הם אמורים לאשר.

קריאה

אז למה הם לא באו?

היו"ר עאידה תומא סלימאן

מי?

יעל אייזן

אני אומרת שוב, אנשי בריאות הנפש. זו תשובה של הממונה הראשי של בריאות הנפש במאוחדת. המאוחדת הקימה מערך שבעצם לא היה לנו עד כה, מערך רחב שהיא עיבתה אותו עכשיו. היא עשתה הכשרות לרפואה ראשונית לרופאי משפחה, לרופאי ילדים.

מיכל רוזין

לטיפול בטראומה מינית?

יעל אייזן

אני אומרת שוב, כרגע, כמו שהיא אמרה, במידה ולא יהיה לנו את השירות, השירות נקנה. להגיד לך בדיוק, למשל לשאלה של יושבת הראש – עם איזה ספקים, להגיד לך שמות – אין לי את הידע הזה.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

אני אפילו לא ירדתי לרזולוציה כזאת לשאול מי הספקים. אני שאלתי האם יש בכלל הסכמים.

יעל אייזן

אני יודעת שכן. אני לא יודעת להגיד לך שמות.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

אוקיי, תודה.

זאב בנימין בגין

האם יש מגבלה הידוע לך, מגבלה תקציבית מטעם הקופה?

יעל אייזן

אין לי תשובה לענות לך על זה. זה דבר שאני צריכה לברר.

ציפי נחשון גליק

זה שתי יחידות נפרדות בקופות החולים.

יעל אייזן

כן, אנחנו יחידה נפרדת. אנחנו השירות הסוציאלי ויש את מערך בריאות הנפש.

זאב בנימין בגין

אז למה לא הגיע איש מבריאות הנפש, לא הבנתי. כי הוא עסוק ברפורמה?

היו"ר עאידה תומא סלימאן

כן, הם מתכוננים לרפורמה.

זאב בנימין בגין

זה בסדר. זה סימן טוב.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

וגם להם יש את התשובות. הם שלחו מי שאין לו. עם כל הכבוד, זה לא בעניין אישי. יש דברים שאנחנו רוצים לשמוע תשובות מאלה שצריכים לספק את התשובות.

יעל אייזן

אני רוצה להגיד עוד משפט מאד חשוב, דווקא כן בכובע שלי כשירות סוציאלי. זה לא שאנחנו לא נתקלות, ובעיקר נתקלות, כי אצלנו הרוב הוא נשי, בנפגעות תקיפה מינית. ונכון שעד עכשיו התחום של בריאות הנפש לא היה באחריות הקופה, אבל תמיד עבדנו גם עם שירותי הקהילה וגם נמשיך לעשות את זה, וזה כן בכובע שלנו כשירות סוציאלי. כשמגיעה נפגעת תקיפה מינית אנחנו גם חוברים לשירותי הקהילה בנוסף למענה של בריאות הנפש. אנחנו עובדים עם הרווחה, עם התחנות. זה לא שהיא מגיעה ואז אנחנו מחכים שעכשיו מישהו יעשה את כל התיווך, הקישור והליווי. כשזה מגיע לפתחנו – אנחנו עשינו ונמשיך לעשות. זה בנוסף.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

אוקיי. אני מבקשת עכשיו לדבר באופן קצר וקולע. בואו לא נחזור על כל הדברים שנאמרו עד עכשיו. שלוש דקות לכל דבר. ד"ר חנה קהת, בבקשה.

חנה קהת

אני רוצה לומר ממש בקצרה שלושה דברים. קודם כל תודה למרווה על שהכניסה אותי לכל העסק. בשנה האחרונה אני פשוט נדהמתי כמה שפתולוגיה החברתית של הכחשת האלימות המינית בעצם גולשת להפקרת הנפגעות של אותה אלימות, כך שאנחנו כחברה פושעים פעמיים. פשענו בהפקרת הילדים והילדות לפוגעים ופוגעות, לא מנענו, לא בחינוך נכון. אין שום דבר בחינוך שמונע אלימות מינית. סליחה על הקיצוניות, אבל מערכת החינוך מפקירה את הילדים, כי היא לא מונעת, היא לא מחנכת למניעה. וכל המערכת הטיפולית לוקה באותה פתולוגיה של התעלמות.

אני רוצה להתחבר לדוגמא שמרווה הביאה, שמישהי שהסימפטום שלה הוא הפרעות אכילה, שאין לה טיפול בבעיה. היא נמצאת שנים בבתי החולים שמטפלים בסימפטומים, כמו חולה סרטן שהיו נותנים לו כל הזמן כדורים לכאבי ראש, אבל מחכה שנתיים ורבע כבר כדי להתקבל למרכז תמר, למרות שהיא מאושפזת בבית חולים במחלקה של בריאות הנפש, אבל אין טיפול מותאם. זה פשוט לא יאומן.

המדינה מפקירה את הנפגעות, שזה 25% מאוכלוסיית הנשים בארץ. אוכלוסייה של רבע מאיתנו, מהנשים ועוד פלח מאד גדול גם של גברים, מופקרת, כי אנחנו מתביישים להישיר מבט ולהגיד – יש לנו בעיה של אלימות מינית.

כך שהבעיה הזאת היא אקוטית בכל הרמות: בריאות, רווחה, חינוך. בכולם יש איזה שהוא סוג של לטמון את הראש בחול. אני מבחוץ, כנודניקית שהולכת ממשרד למשרד וצורחת, כי אני כבר לא יכולה לראות את זה. עכשיו שוחחתי עם ורד, וחשבתי שכמו שבסופו של יום הוקמה נציבות למען זכויות בעלי המוגבלות, חייבים להקים נציבות ממשלתית שתתאם ותתאר. אני חושבת שחייבים לרכז את כל הנתונים, לרכז את הפיקוח וסוף סוף לקחת את האוכלוסייה הזאת ולהפסיק להדיר אותה מהזכויות שלה. ומגיע לה שלפחות ניקח אחריות על ההפקרה שהפקרנו את כל התחום הזה.

כשהגענו למשרד החינוך ואמרנו – צריך להתחיל לחנך למניעת אלימות מינית – זרקו אותנו מהמדרגות. אין חינוך למניעת אלימות מינית וכל יום יש פרשה שילדים אנסו חברה שלהם. אבל איפה המניעה? איפה החינוך? גם זה אין.

זהר סהר-לביא

אז עכשיו יש תכנית שמשרד החינוך מוביל.

חנה קהת

אין תכניות. יש תכניות של שפ"י של התערבות. אין ממש מניעה.

זהר סהר-לביא

יש תכנית שנבנית.

חנה קהת

סליחה, על תכניות שנבנות אנחנו כבר נדבר. אני פשוט רציתי להקים את הצעקה הזאת, כי אני פשוט לא מאמינה. לפעמים זה פשוט כתם כל כך גדול על החברה שלנו.

היו"ר עאידה תומא סלימאן

תודה. יוהנה אברהמי, בית החולים כפר שאול.

יוהנה אברהמי

אני האחות האחראית בבית החולים שאול, במחלקה בה נמצאת היחידה. יש לנו 5 מיטות למטופלות נפגעות תקיפה מינית. יש לנו 100,000 שקלים לשנה ואין תכנון לתקציב נוסף. שנת 2016 תהיה השנה האחרונה של התקציב. מאד חשוב קודם כל לדאוג לתקציב חדש.

דבר שני, המחלקה בה נמצאת היחידה אמורה לעבור לבניין חדש, וזה אומר שהמחלקה הופכת להיות מחלקה סגורה. אז לא ברור מה יהיה עם היחידה, בגלל שגם המחלקה תהיה מעורבת. מחלקה סגורה מעורבת. המיטות של היחידה – יותר מתאים שהן תהיינה במחלקה הפתוחה, אז צריך לחשוב על זה.

רויטל סויד

ואתם צריכים עוד מיטות? זאת אומרת כשיש להם 5 מיטות זה מצב חסר?

יוהנה אברהמי

הבעיה כרגע זה לא מספר המיטות, למרות שיש כמובן גם רשימת המתנה, אבל הבעיה הגדולה היא שאנחנו הופכים להיות מחלקה סגורה ולא ברור מה היה עם היחידה – אם היא תהיה בתוך המחלקה הסגורה.

קריאה

חולי סרטן זה ברשימת המתנה?

משוב א- א+