דף "הצעת חוק ספציפית" מציג מידע כללי על מהות החוק והשלב בו הוא נמצא בתהליך החקיקה.
ניתן להבין האם החוק מקדם אג'נדות מסוימות, ע"י עיון בפרטי ההצבעה על החוק. תוכלו לראות את ההצבעה על החוק בלחיצה על "קריאה טרומית" או על "קריאה ראשונה" ולחיצה על הקישור להצבעה (במידה וקיימת).
להצביע בעד או נגד החוק. ההצבעה על החוק משקפת לחברי הכנסת את דעת הציבור בנוגע לחוק וחשוב מכך - את דעתם של מתפקדי המפלגה שאליה משתייך חבר הכנסת (למה זה חשוב?)
בדיוק כמו שסרטוני יוטוב יכולים להיות מוטמעים באתרים אחרים, גם תהליך
החקיקה הזה יכול להופיע בבלוגים, כתבות,
פייסבוק וכן הלאה... העתיקו את קוד ההטמעה (html): העתיקו את הלינק (להטמעה בפייסבוק):
הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – החלת החוק על מי שנכנס לישראל שלא כדין), התשע"ו–2015
תיקון סעיף 11.בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970 ס"ח התש"ל, עמ' 126., בסעיף 1, בהגדרה "נפגע", בפסקה (2), במקום הקטע החל במילים "על פי אשרה" ועד המילים "אם הפגיעה הייתה" יבוא "ונפגע".
דברי הסבר
חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה מכיר באדם כנפגע איבה אם הוא תושב ישראל, אזרח ישראל או מי שנכנס לישראל באשרה או ברישיון. מבקש המקלט הבטום זרהום ז"ל, שנרצח במהלך לינץ' בבאר שבע בתאריך 18.10.15 לאחר שנוכחים במקום חשדו בו כמחבל, לא עונה על אחד התנאים הללו ולכן הוא אינו מוגדר כנפגע איבה ואינו זכאי לתגמולים מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970. עם זאת, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי ועדת למ"ד (לפנים משורת הדין), מוסמכת לפצות את משפחתו של הבטום זרהום המנוח, בכפוף להגשת בקשה.
מדינת ישראל אימצה בחוק ובאמות המוסר את המחויבות למשפחותיהם של אלו שנפגעו בפעולות איבה, קרי אלו שהמדינה לא הצליחה למלא את חובתה כלפיהם ולהגן על זכותם לחיים. במקרה של זרהום ז"ל, הוא אינו נכנס בגדרו של חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970, מכיוון שהוא אינו נכנס לישראל כדין ולכן אינו נחשב ל"נפגע" על פי החוק האמור, כך שאין חובה לשלם פיצויים למשפחתו, על אף שהיה מפרנס עיקרי במשפחתו וכעת אבד מקור הפרנסה של משפחתו.
מוצע בתיקון זה להחיל את חוק התגמולים על כל אדם שנמצא בשטחה של מדינת ישראל ונפגע בפעולת איבה, אף אם נכנס לישראל שלא כדין.
