דף "הצעת חוק ספציפית" מציג מידע כללי על מהות החוק והשלב בו הוא נמצא בתהליך החקיקה.
ניתן להבין האם החוק מקדם אג'נדות מסוימות, ע"י עיון בפרטי ההצבעה על החוק. תוכלו לראות את ההצבעה על החוק בלחיצה על "קריאה טרומית" או על "קריאה ראשונה" ולחיצה על הקישור להצבעה (במידה וקיימת).
להצביע בעד או נגד החוק. ההצבעה על החוק משקפת לחברי הכנסת את דעת הציבור בנוגע לחוק וחשוב מכך - את דעתם של מתפקדי המפלגה שאליה משתייך חבר הכנסת (למה זה חשוב?)
בדיוק כמו שסרטוני יוטוב יכולים להיות מוטמעים באתרים אחרים, גם תהליך
החקיקה הזה יכול להופיע בבלוגים, כתבות,
פייסבוק וכן הלאה... העתיקו את קוד ההטמעה (html): העתיקו את הלינק (להטמעה בפייסבוק):
הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – הצגת יעדים ומסגרת תקציב)
תיקון סעיף 31.בחוק-יסוד: משק המדינה ס"ח התשל"ה, עמ' 206. (להלן – חוק היסוד), בסעיף 3(א), אחרי פסקה (2) יבוא:"(3) הממשלה תניח על שולחן הכנסת את החלטות הממשלה בדבר יעדי המדיניות הכלכלית והחברתית לשנת התקציב הקרבה במועד שקבעה הכנסת או ועדת הכספים של הכנסת, אך לא יאוחר משישים ימים לפני תחילת שנת הכספים."תיקון חוק יסודות התקציב2. בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 ס"ח התשמ"ה, עמ' 60. – (1) בסעיף 2(ב), אחרי פסקה 2 יבוא:"(3) נוסף על יעדי המדיניות החברתיים שתניח הממשלה כאמור בסעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה, וביניהם יעד לצמצום ממדי העוני, יעד לצמצום אי השוויון ויעד להעלאת שיעור התעסוקה, רשאית היא לקבוע יעדים נוספים.";(2) בסעיף 49, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) בתוך ששה חודשים לאחר תום שנת כספים פלונית יגיש שר האוצר לוועדת הכספים דין וחשבון בנוגע לביצוע והשגת יעדי המדיניות החברתיים שצורפו לחוק התקציב כאמור בסעיף 2."
דברי הסבר
תקציב המדינה הוא כלי מרכזי ליישום המדיניות החברתית והכלכלית של המדינה, היות והוא קובע, הלכה למעשה, את סדרי העדיפויות של הממשלה. לצד הצעת התקציב, נוהגת הממשלה להגיש פירוט של המדיניות הכלכלית לשנה האמורה. אולם, בעוד שפירוט זה כולל יעדים כלכליים כגון יעד האינפלציה ויעד הגירעון, הוא אינו מפרט יעדים כמותיים ומדידים להשגתן של מטרות חברתיות (להלן – יעדים חברתיים), הגם שהן נזכרות כמרכזיות בסדר העדיפויות של הממשלה.
להצבת יעדים חברתיים בחקיקה מספר מטרות חשובות: עיגון מחויבותה של הממשלה ליישומן הרציף של מטרות חברתיות מרכזיות, אפשרות לפיתוח מדיניות חברתית מורכבת ורב שנתית ויצירת תמריץ להקצאת תקציבים רב-שנתיים לצורך השגתה. מסיבה זו, רבות מהמדינות המפותחות קובעות יעדים כלכליים-חברתיים כמותיים, תוך שילוב של תכניות פעולה מפורטות להשגתם וחובת דיווח לגבי השגתם.
המלצות על יישום מדיניות דומה גם במדינת ישראל פורסמו בעבר לא אחת, בין היתר בדוח העוני של הביטוח הלאומי (2012), ועל ידי הוועדה לשינוי כלכלי חברתי (ועדת טרכטנברג, 2011) והמועצה הלאומית לכלכלה (2007). המלצות המועצה הלאומית לכלכלה אף נתקבלו על-ידי הממשלה ה-31, אך הן לא נקבעו במסגרת התקציב. עוד יצוין כי לצד הניסיון והמגמות הבינלאומיות, בישראל עצמה מלמד ניסיון העבר כי עצם הצבתם של יעדים כלכליים מסמן תוואי דרך רצוי, וגם אם בשנים מסוימות היעדים אינם מושגים במלואם ניתן לזהות מגמת התכנסות לעברם.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הממשלה תחויב לקבוע יעדים חברתיים כלכליים למדיניותה, ולהניחם על שולחן הכנסת לצד הצעת התקציב. באופן זה, תעוגן מחויבות הממשלה להשגתם, והצגתם בפני הכנסת תאפשר את קיומו של דיון ציבורי ביעדי הממשלה. כיום, היעדים נידונים בממשלה טרם הצגת התקציב לכנסת, אך החלטות הממשלה בנושא נותרות חסויות. הצגת היעדים בפני הכנסת תאפשר ניתוח מעמיק וראוי להצעת התקציב, ותבטיח ביקורת ציבורית אפקטיבית, לרבות איזונים ובלמים, לגבי המדיניות הכלכלית של הממשלה.
בנוסף, בתוך 6 חודשים מיום אישור התקציב תחויב הממשלה בדיווח לוועדת הכספים של הכנסת באשר לעמידה ביעדים שהוצבו. באופן זה, יובטח קיומו של מעקב שוטף אחר ההתקדמות, ותובטח גם יכולתה של הכנסת לפקח בצורה אפקטיבית על עבודת הממשלה בנושא.
עוד קובעת ההצעה כי היעדים החברתיים ייקבעו כיעד רב שנתי. לעומת היעדים הכלכליים הקיימים, השליטה הישירה של הממשלה על התהליכים העומדים מאחורי העוני, אי השוויון והתעסוקה מוגבלת, וכך גם רמת אי הוודאות באשר ליכולתה להשיג אותם. אי לכך, מוצע כי היעדים ייקבעו לטווח של 3 שנים.
הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – הצגת יעדים ומסגרת תקציב)
תיקון סעיף 31.בחוק-יסוד: משק המדינה ס"ח התשל"ה, עמ' 206. (להלן – חוק היסוד), בסעיף 3(א), אחרי פסקה (2) יבוא:"(3) הממשלה תניח על שולחן הכנסת את החלטות הממשלה בדבר יעדי המדיניות הכלכלית והחברתית לשנת התקציב הקרבה במועד שקבעה הכנסת או ועדת הכספים של הכנסת, אך לא יאוחר משישים ימים לפני תחילת שנת הכספים."תיקון חוק יסודות התקציב2. בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 ס"ח התשמ"ה, עמ' 60. – (1) בסעיף 2(ב), אחרי פסקה 2 יבוא:"(3) נוסף על יעדי המדיניות החברתיים שתניח הממשלה כאמור בסעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה, וביניהם יעד לצמצום ממדי העוני, יעד לצמצום אי השוויון ויעד להעלאת שיעור התעסוקה, רשאית היא לקבוע יעדים נוספים.";(2) בסעיף 49, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) בתוך ששה חודשים לאחר תום שנת כספים פלונית יגיש שר האוצר לוועדת הכספים דין וחשבון בנוגע לביצוע והשגת יעדי המדיניות החברתיים שצורפו לחוק התקציב כאמור בסעיף 2."
דברי הסבר
תקציב המדינה הוא כלי מרכזי ליישום המדיניות החברתית והכלכלית של המדינה, היות והוא קובע, הלכה למעשה, את סדרי העדיפויות של הממשלה. לצד הצעת התקציב, נוהגת הממשלה להגיש פירוט של המדיניות הכלכלית לשנה האמורה. אולם, בעוד שפירוט זה כולל יעדים כלכליים כגון יעד האינפלציה ויעד הגירעון, הוא אינו מפרט יעדים כמותיים ומדידים להשגתן של מטרות חברתיות (להלן – יעדים חברתיים), הגם שהן נזכרות כמרכזיות בסדר העדיפויות של הממשלה.
להצבת יעדים חברתיים בחקיקה מספר מטרות חשובות: עיגון מחויבותה של הממשלה ליישומן הרציף של מטרות חברתיות מרכזיות, אפשרות לפיתוח מדיניות חברתית מורכבת ורב שנתית ויצירת תמריץ להקצאת תקציבים רב-שנתיים לצורך השגתה. מסיבה זו, רבות מהמדינות המפותחות קובעות יעדים כלכליים-חברתיים כמותיים, תוך שילוב של תכניות פעולה מפורטות להשגתם וחובת דיווח לגבי השגתם.
המלצות על יישום מדיניות דומה גם במדינת ישראל פורסמו בעבר לא אחת, בין היתר בדוח העוני של הביטוח הלאומי (2012), ועל ידי הוועדה לשינוי כלכלי חברתי (ועדת טרכטנברג, 2011) והמועצה הלאומית לכלכלה (2007). המלצות המועצה הלאומית לכלכלה אף נתקבלו על-ידי הממשלה ה-31, אך הן לא נקבעו במסגרת התקציב. עוד יצוין כי לצד הניסיון והמגמות הבינלאומיות, בישראל עצמה מלמד ניסיון העבר כי עצם הצבתם של יעדים כלכליים מסמן תוואי דרך רצוי, וגם אם בשנים מסוימות היעדים אינם מושגים במלואם ניתן לזהות מגמת התכנסות לעברם.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הממשלה תחויב לקבוע יעדים חברתיים כלכליים למדיניותה, ולהניחם על שולחן הכנסת לצד הצעת התקציב. באופן זה, תעוגן מחויבות הממשלה להשגתם, והצגתם בפני הכנסת תאפשר את קיומו של דיון ציבורי ביעדי הממשלה. כיום, היעדים נידונים בממשלה טרם הצגת התקציב לכנסת, אך החלטות הממשלה בנושא נותרות חסויות. הצגת היעדים בפני הכנסת תאפשר ניתוח מעמיק וראוי להצעת התקציב, ותבטיח ביקורת ציבורית אפקטיבית, לרבות איזונים ובלמים, לגבי המדיניות הכלכלית של הממשלה.
בנוסף, בתוך 6 חודשים מיום אישור התקציב תחויב הממשלה בדיווח לוועדת הכספים של הכנסת באשר לעמידה ביעדים שהוצבו. באופן זה, יובטח קיומו של מעקב שוטף אחר ההתקדמות, ותובטח גם יכולתה של הכנסת לפקח בצורה אפקטיבית על עבודת הממשלה בנושא.
עוד קובעת ההצעה כי היעדים החברתיים ייקבעו כיעד רב שנתי. לעומת היעדים הכלכליים הקיימים, השליטה הישירה של הממשלה על התהליכים העומדים מאחורי העוני, אי השוויון והתעסוקה מוגבלת, וכך גם רמת אי הוודאות באשר ליכולתה להשיג אותם. אי לכך, מוצע כי היעדים ייקבעו לטווח של 3 שנים.
הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – הצגת יעדים ומסגרת תקציב)
תיקון סעיף 31.בחוק-יסוד: משק המדינה ס"ח התשל"ה, עמ' 206. (להלן – חוק היסוד), בסעיף 3(א), אחרי פסקה (2) יבוא:"(3) הממשלה תניח על שולחן הכנסת את החלטות הממשלה בדבר יעדי המדיניות הכלכלית והחברתית לשנת התקציב הקרבה במועד שקבעה הכנסת או ועדת הכספים של הכנסת, אך לא יאוחר משישים ימים לפני תחילת שנת הכספים."תיקון חוק יסודות התקציב2. בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 ס"ח התשמ"ה, עמ' 60. – (1) בסעיף 2(ב), אחרי פסקה 2 יבוא:"(3) נוסף על יעדי המדיניות החברתיים שתניח הממשלה כאמור בסעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה, וביניהם יעד לצמצום ממדי העוני, יעד לצמצום אי השוויון ויעד להעלאת שיעור התעסוקה, רשאית היא לקבוע יעדים נוספים.";(2) בסעיף 49, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) בתוך ששה חודשים לאחר תום שנת כספים פלונית יגיש שר האוצר לוועדת הכספים דין וחשבון בנוגע לביצוע והשגת יעדי המדיניות החברתיים שצורפו לחוק התקציב כאמור בסעיף 2."
דברי הסבר
תקציב המדינה הוא כלי מרכזי ליישום המדיניות החברתית והכלכלית של המדינה, היות והוא קובע, הלכה למעשה, את סדרי העדיפויות של הממשלה. לצד הצעת התקציב, נוהגת הממשלה להגיש פירוט של המדיניות הכלכלית לשנה האמורה. אולם, בעוד שפירוט זה כולל יעדים כלכליים כגון יעד האינפלציה ויעד הגירעון, הוא אינו מפרט יעדים כמותיים ומדידים להשגתן של מטרות חברתיות (להלן – יעדים חברתיים), הגם שהן נזכרות כמרכזיות בסדר העדיפויות של הממשלה.
להצבת יעדים חברתיים בחקיקה מספר מטרות חשובות: עיגון מחויבותה של הממשלה ליישומן הרציף של מטרות חברתיות מרכזיות, אפשרות לפיתוח מדיניות חברתית מורכבת ורב שנתית ויצירת תמריץ להקצאת תקציבים רב-שנתיים לצורך השגתה. מסיבה זו, רבות מהמדינות המפותחות קובעות יעדים כלכליים-חברתיים כמותיים, תוך שילוב של תכניות פעולה מפורטות להשגתם וחובת דיווח לגבי השגתם.
המלצות על יישום מדיניות דומה גם במדינת ישראל פורסמו בעבר לא אחת, בין היתר בדוח העוני של הביטוח הלאומי (2012), ועל ידי הוועדה לשינוי כלכלי חברתי (ועדת טרכטנברג, 2011) והמועצה הלאומית לכלכלה (2007). המלצות המועצה הלאומית לכלכלה אף נתקבלו על-ידי הממשלה ה-31, אך הן לא נקבעו במסגרת התקציב. עוד יצוין כי לצד הניסיון והמגמות הבינלאומיות, בישראל עצמה מלמד ניסיון העבר כי עצם הצבתם של יעדים כלכליים מסמן תוואי דרך רצוי, וגם אם בשנים מסוימות היעדים אינם מושגים במלואם ניתן לזהות מגמת התכנסות לעברם.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הממשלה תחויב לקבוע יעדים חברתיים כלכליים למדיניותה, ולהניחם על שולחן הכנסת לצד הצעת התקציב. באופן זה, תעוגן מחויבות הממשלה להשגתם, והצגתם בפני הכנסת תאפשר את קיומו של דיון ציבורי ביעדי הממשלה. כיום, היעדים נידונים בממשלה טרם הצגת התקציב לכנסת, אך החלטות הממשלה בנושא נותרות חסויות. הצגת היעדים בפני הכנסת תאפשר ניתוח מעמיק וראוי להצעת התקציב, ותבטיח ביקורת ציבורית אפקטיבית, לרבות איזונים ובלמים, לגבי המדיניות הכלכלית של הממשלה.
בנוסף, בתוך 6 חודשים מיום אישור התקציב תחויב הממשלה בדיווח לוועדת הכספים של הכנסת באשר לעמידה ביעדים שהוצבו. באופן זה, יובטח קיומו של מעקב שוטף אחר ההתקדמות, ותובטח גם יכולתה של הכנסת לפקח בצורה אפקטיבית על עבודת הממשלה בנושא.
עוד קובעת ההצעה כי היעדים החברתיים ייקבעו כיעד רב שנתי. לעומת היעדים הכלכליים הקיימים, השליטה הישירה של הממשלה על התהליכים העומדים מאחורי העוני, אי השוויון והתעסוקה מוגבלת, וכך גם רמת אי הוודאות באשר ליכולתה להשיג אותם. אי לכך, מוצע כי היעדים ייקבעו לטווח של 3 שנים.
הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – הצגת יעדים ומסגרת תקציב)
תיקון סעיף 31.בחוק-יסוד: משק המדינה ס"ח התשל"ה, עמ' 206. (להלן – חוק היסוד), בסעיף 3(א), אחרי פסקה (2) יבוא:"(3) הממשלה תניח על שולחן הכנסת את החלטות הממשלה בדבר יעדי המדיניות הכלכלית והחברתית לשנת התקציב הקרבה במועד שקבעה הכנסת או ועדת הכספים של הכנסת, אך לא יאוחר משישים ימים לפני תחילת שנת הכספים."תיקון חוק יסודות התקציב2. בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 ס"ח התשמ"ה, עמ' 60. – (1) בסעיף 2(ב), אחרי פסקה 2 יבוא:"(3) נוסף על יעדי המדיניות החברתיים שתניח הממשלה כאמור בסעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה, וביניהם יעד לצמצום ממדי העוני, יעד לצמצום אי השוויון ויעד להעלאת שיעור התעסוקה, רשאית היא לקבוע יעדים נוספים.";(2) בסעיף 49, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) בתוך ששה חודשים לאחר תום שנת כספים פלונית יגיש שר האוצר לוועדת הכספים דין וחשבון בנוגע לביצוע והשגת יעדי המדיניות החברתיים שצורפו לחוק התקציב כאמור בסעיף 2."
דברי הסבר
תקציב המדינה הוא כלי מרכזי ליישום המדיניות החברתית והכלכלית של המדינה, היות והוא קובע, הלכה למעשה, את סדרי העדיפויות של הממשלה. לצד הצעת התקציב, נוהגת הממשלה להגיש פירוט של המדיניות הכלכלית לשנה האמורה. אולם, בעוד שפירוט זה כולל יעדים כלכליים כגון יעד האינפלציה ויעד הגירעון, הוא אינו מפרט יעדים כמותיים ומדידים להשגתן של מטרות חברתיות (להלן – יעדים חברתיים), הגם שהן נזכרות כמרכזיות בסדר העדיפויות של הממשלה.
להצבת יעדים חברתיים בחקיקה מספר מטרות חשובות: עיגון מחויבותה של הממשלה ליישומן הרציף של מטרות חברתיות מרכזיות, אפשרות לפיתוח מדיניות חברתית מורכבת ורב שנתית ויצירת תמריץ להקצאת תקציבים רב-שנתיים לצורך השגתה. מסיבה זו, רבות מהמדינות המפותחות קובעות יעדים כלכליים-חברתיים כמותיים, תוך שילוב של תכניות פעולה מפורטות להשגתם וחובת דיווח לגבי השגתם.
המלצות על יישום מדיניות דומה גם במדינת ישראל פורסמו בעבר לא אחת, בין היתר בדוח העוני של הביטוח הלאומי (2012), ועל ידי הוועדה לשינוי כלכלי חברתי (ועדת טרכטנברג, 2011) והמועצה הלאומית לכלכלה (2007). המלצות המועצה הלאומית לכלכלה אף נתקבלו על-ידי הממשלה ה-31, אך הן לא נקבעו במסגרת התקציב. עוד יצוין כי לצד הניסיון והמגמות הבינלאומיות, בישראל עצמה מלמד ניסיון העבר כי עצם הצבתם של יעדים כלכליים מסמן תוואי דרך רצוי, וגם אם בשנים מסוימות היעדים אינם מושגים במלואם ניתן לזהות מגמת התכנסות לעברם.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הממשלה תחויב לקבוע יעדים חברתיים כלכליים למדיניותה, ולהניחם על שולחן הכנסת לצד הצעת התקציב. באופן זה, תעוגן מחויבות הממשלה להשגתם, והצגתם בפני הכנסת תאפשר את קיומו של דיון ציבורי ביעדי הממשלה. כיום, היעדים נידונים בממשלה טרם הצגת התקציב לכנסת, אך החלטות הממשלה בנושא נותרות חסויות. הצגת היעדים בפני הכנסת תאפשר ניתוח מעמיק וראוי להצעת התקציב, ותבטיח ביקורת ציבורית אפקטיבית, לרבות איזונים ובלמים, לגבי המדיניות הכלכלית של הממשלה.
בנוסף, בתוך 6 חודשים מיום אישור התקציב תחויב הממשלה בדיווח לוועדת הכספים של הכנסת באשר לעמידה ביעדים שהוצבו. באופן זה, יובטח קיומו של מעקב שוטף אחר ההתקדמות, ותובטח גם יכולתה של הכנסת לפקח בצורה אפקטיבית על עבודת הממשלה בנושא.
עוד קובעת ההצעה כי היעדים החברתיים ייקבעו כיעד רב שנתי. לעומת היעדים הכלכליים הקיימים, השליטה הישירה של הממשלה על התהליכים העומדים מאחורי העוני, אי השוויון והתעסוקה מוגבלת, וכך גם רמת אי הוודאות באשר ליכולתה להשיג אותם. אי לכך, מוצע כי היעדים ייקבעו לטווח של 3 שנים.
הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – הצגת יעדים ומסגרת תקציב)
תיקון סעיף 31.בחוק-יסוד: משק המדינה ס"ח התשל"ה, עמ' 206. (להלן – חוק היסוד), בסעיף 3(א), אחרי פסקה (2) יבוא:"(3) הממשלה תניח על שולחן הכנסת את החלטות הממשלה בדבר יעדי המדיניות הכלכלית והחברתית לשנת התקציב הקרבה במועד שקבעה הכנסת או ועדת הכספים של הכנסת, אך לא יאוחר משישים ימים לפני תחילת שנת הכספים."תיקון חוק יסודות התקציב2. בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 ס"ח התשמ"ה, עמ' 60. – (1) בסעיף 2(ב), אחרי פסקה 2 יבוא:"(3) נוסף על יעדי המדיניות החברתיים שתניח הממשלה כאמור בסעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה, וביניהם יעד לצמצום ממדי העוני, יעד לצמצום אי השוויון ויעד להעלאת שיעור התעסוקה, רשאית היא לקבוע יעדים נוספים.";(2) בסעיף 49, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) בתוך ששה חודשים לאחר תום שנת כספים פלונית יגיש שר האוצר לוועדת הכספים דין וחשבון בנוגע לביצוע והשגת יעדי המדיניות החברתיים שצורפו לחוק התקציב כאמור בסעיף 2."
דברי הסבר
תקציב המדינה הוא כלי מרכזי ליישום המדיניות החברתית והכלכלית של המדינה, היות והוא קובע, הלכה למעשה, את סדרי העדיפויות של הממשלה. לצד הצעת התקציב, נוהגת הממשלה להגיש פירוט של המדיניות הכלכלית לשנה האמורה. אולם, בעוד שפירוט זה כולל יעדים כלכליים כגון יעד האינפלציה ויעד הגירעון, הוא אינו מפרט יעדים כמותיים ומדידים להשגתן של מטרות חברתיות (להלן – יעדים חברתיים), הגם שהן נזכרות כמרכזיות בסדר העדיפויות של הממשלה.
להצבת יעדים חברתיים בחקיקה מספר מטרות חשובות: עיגון מחויבותה של הממשלה ליישומן הרציף של מטרות חברתיות מרכזיות, אפשרות לפיתוח מדיניות חברתית מורכבת ורב שנתית ויצירת תמריץ להקצאת תקציבים רב-שנתיים לצורך השגתה. מסיבה זו, רבות מהמדינות המפותחות קובעות יעדים כלכליים-חברתיים כמותיים, תוך שילוב של תכניות פעולה מפורטות להשגתם וחובת דיווח לגבי השגתם.
המלצות על יישום מדיניות דומה גם במדינת ישראל פורסמו בעבר לא אחת, בין היתר בדוח העוני של הביטוח הלאומי (2012), ועל ידי הוועדה לשינוי כלכלי חברתי (ועדת טרכטנברג, 2011) והמועצה הלאומית לכלכלה (2007). המלצות המועצה הלאומית לכלכלה אף נתקבלו על-ידי הממשלה ה-31, אך הן לא נקבעו במסגרת התקציב. עוד יצוין כי לצד הניסיון והמגמות הבינלאומיות, בישראל עצמה מלמד ניסיון העבר כי עצם הצבתם של יעדים כלכליים מסמן תוואי דרך רצוי, וגם אם בשנים מסוימות היעדים אינם מושגים במלואם ניתן לזהות מגמת התכנסות לעברם.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הממשלה תחויב לקבוע יעדים חברתיים כלכליים למדיניותה, ולהניחם על שולחן הכנסת לצד הצעת התקציב. באופן זה, תעוגן מחויבות הממשלה להשגתם, והצגתם בפני הכנסת תאפשר את קיומו של דיון ציבורי ביעדי הממשלה. כיום, היעדים נידונים בממשלה טרם הצגת התקציב לכנסת, אך החלטות הממשלה בנושא נותרות חסויות. הצגת היעדים בפני הכנסת תאפשר ניתוח מעמיק וראוי להצעת התקציב, ותבטיח ביקורת ציבורית אפקטיבית, לרבות איזונים ובלמים, לגבי המדיניות הכלכלית של הממשלה.
בנוסף, בתוך 6 חודשים מיום אישור התקציב תחויב הממשלה בדיווח לוועדת הכספים של הכנסת באשר לעמידה ביעדים שהוצבו. באופן זה, יובטח קיומו של מעקב שוטף אחר ההתקדמות, ותובטח גם יכולתה של הכנסת לפקח בצורה אפקטיבית על עבודת הממשלה בנושא.
עוד קובעת ההצעה כי היעדים החברתיים ייקבעו כיעד רב שנתי. לעומת היעדים הכלכליים הקיימים, השליטה הישירה של הממשלה על התהליכים העומדים מאחורי העוני, אי השוויון והתעסוקה מוגבלת, וכך גם רמת אי הוודאות באשר ליכולתה להשיג אותם. אי לכך, מוצע כי היעדים ייקבעו לטווח של 3 שנים.
הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – הצגת יעדים ומסגרת תקציב)
תיקון סעיף 31.בחוק-יסוד: משק המדינה ס"ח התשל"ה, עמ' 206. (להלן – חוק היסוד), בסעיף 3(א), אחרי פסקה (2) יבוא:"(3) הממשלה תניח על שולחן הכנסת את החלטות הממשלה בדבר יעדי המדיניות הכלכלית והחברתית לשנת התקציב הקרבה במועד שקבעה הכנסת או ועדת הכספים של הכנסת, אך לא יאוחר משישים ימים לפני תחילת שנת הכספים."תיקון חוק יסודות התקציב2. בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 ס"ח התשמ"ה, עמ' 60. – (1) בסעיף 2(ב), אחרי פסקה 2 יבוא:"(3) נוסף על יעדי המדיניות החברתיים שתניח הממשלה כאמור בסעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה, וביניהם יעד לצמצום ממדי העוני, יעד לצמצום אי השוויון ויעד להעלאת שיעור התעסוקה, רשאית היא לקבוע יעדים נוספים.";(2) בסעיף 49, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) בתוך ששה חודשים לאחר תום שנת כספים פלונית יגיש שר האוצר לוועדת הכספים דין וחשבון בנוגע לביצוע והשגת יעדי המדיניות החברתיים שצורפו לחוק התקציב כאמור בסעיף 2."
דברי הסבר
תקציב המדינה הוא כלי מרכזי ליישום המדיניות החברתית והכלכלית של המדינה, היות והוא קובע, הלכה למעשה, את סדרי העדיפויות של הממשלה. לצד הצעת התקציב, נוהגת הממשלה להגיש פירוט של המדיניות הכלכלית לשנה האמורה. אולם, בעוד שפירוט זה כולל יעדים כלכליים כגון יעד האינפלציה ויעד הגירעון, הוא אינו מפרט יעדים כמותיים ומדידים להשגתן של מטרות חברתיות (להלן – יעדים חברתיים), הגם שהן נזכרות כמרכזיות בסדר העדיפויות של הממשלה.
להצבת יעדים חברתיים בחקיקה מספר מטרות חשובות: עיגון מחויבותה של הממשלה ליישומן הרציף של מטרות חברתיות מרכזיות, אפשרות לפיתוח מדיניות חברתית מורכבת ורב שנתית ויצירת תמריץ להקצאת תקציבים רב-שנתיים לצורך השגתה. מסיבה זו, רבות מהמדינות המפותחות קובעות יעדים כלכליים-חברתיים כמותיים, תוך שילוב של תכניות פעולה מפורטות להשגתם וחובת דיווח לגבי השגתם.
המלצות על יישום מדיניות דומה גם במדינת ישראל פורסמו בעבר לא אחת, בין היתר בדוח העוני של הביטוח הלאומי (2012), ועל ידי הוועדה לשינוי כלכלי חברתי (ועדת טרכטנברג, 2011) והמועצה הלאומית לכלכלה (2007). המלצות המועצה הלאומית לכלכלה אף נתקבלו על-ידי הממשלה ה-31, אך הן לא נקבעו במסגרת התקציב. עוד יצוין כי לצד הניסיון והמגמות הבינלאומיות, בישראל עצמה מלמד ניסיון העבר כי עצם הצבתם של יעדים כלכליים מסמן תוואי דרך רצוי, וגם אם בשנים מסוימות היעדים אינם מושגים במלואם ניתן לזהות מגמת התכנסות לעברם.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הממשלה תחויב לקבוע יעדים חברתיים כלכליים למדיניותה, ולהניחם על שולחן הכנסת לצד הצעת התקציב. באופן זה, תעוגן מחויבות הממשלה להשגתם, והצגתם בפני הכנסת תאפשר את קיומו של דיון ציבורי ביעדי הממשלה. כיום, היעדים נידונים בממשלה טרם הצגת התקציב לכנסת, אך החלטות הממשלה בנושא נותרות חסויות. הצגת היעדים בפני הכנסת תאפשר ניתוח מעמיק וראוי להצעת התקציב, ותבטיח ביקורת ציבורית אפקטיבית, לרבות איזונים ובלמים, לגבי המדיניות הכלכלית של הממשלה.
בנוסף, בתוך 6 חודשים מיום אישור התקציב תחויב הממשלה בדיווח לוועדת הכספים של הכנסת באשר לעמידה ביעדים שהוצבו. באופן זה, יובטח קיומו של מעקב שוטף אחר ההתקדמות, ותובטח גם יכולתה של הכנסת לפקח בצורה אפקטיבית על עבודת הממשלה בנושא.
עוד קובעת ההצעה כי היעדים החברתיים ייקבעו כיעד רב שנתי. לעומת היעדים הכלכליים הקיימים, השליטה הישירה של הממשלה על התהליכים העומדים מאחורי העוני, אי השוויון והתעסוקה מוגבלת, וכך גם רמת אי הוודאות באשר ליכולתה להשיג אותם. אי לכך, מוצע כי היעדים ייקבעו לטווח של 3 שנים.
הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – הצגת יעדים ומסגרת תקציב)
תיקון סעיף 31.בחוק-יסוד: משק המדינה ס"ח התשל"ה, עמ' 206. (להלן – חוק היסוד), בסעיף 3(א), אחרי פסקה (2) יבוא:"(3) הממשלה תניח על שולחן הכנסת את החלטות הממשלה בדבר יעדי המדיניות הכלכלית והחברתית לשנת התקציב הקרבה במועד שקבעה הכנסת או ועדת הכספים של הכנסת, אך לא יאוחר משישים ימים לפני תחילת שנת הכספים."תיקון חוק יסודות התקציב2. בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 ס"ח התשמ"ה, עמ' 60. – (1) בסעיף 2(ב), אחרי פסקה 2 יבוא:"(3) נוסף על יעדי המדיניות החברתיים שתניח הממשלה כאמור בסעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה, וביניהם יעד לצמצום ממדי העוני, יעד לצמצום אי השוויון ויעד להעלאת שיעור התעסוקה, רשאית היא לקבוע יעדים נוספים.";(2) בסעיף 49, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) בתוך ששה חודשים לאחר תום שנת כספים פלונית יגיש שר האוצר לוועדת הכספים דין וחשבון בנוגע לביצוע והשגת יעדי המדיניות החברתיים שצורפו לחוק התקציב כאמור בסעיף 2."
דברי הסבר
תקציב המדינה הוא כלי מרכזי ליישום המדיניות החברתית והכלכלית של המדינה, היות והוא קובע, הלכה למעשה, את סדרי העדיפויות של הממשלה. לצד הצעת התקציב, נוהגת הממשלה להגיש פירוט של המדיניות הכלכלית לשנה האמורה. אולם, בעוד שפירוט זה כולל יעדים כלכליים כגון יעד האינפלציה ויעד הגירעון, הוא אינו מפרט יעדים כמותיים ומדידים להשגתן של מטרות חברתיות (להלן – יעדים חברתיים), הגם שהן נזכרות כמרכזיות בסדר העדיפויות של הממשלה.
להצבת יעדים חברתיים בחקיקה מספר מטרות חשובות: עיגון מחויבותה של הממשלה ליישומן הרציף של מטרות חברתיות מרכזיות, אפשרות לפיתוח מדיניות חברתית מורכבת ורב שנתית ויצירת תמריץ להקצאת תקציבים רב-שנתיים לצורך השגתה. מסיבה זו, רבות מהמדינות המפותחות קובעות יעדים כלכליים-חברתיים כמותיים, תוך שילוב של תכניות פעולה מפורטות להשגתם וחובת דיווח לגבי השגתם.
המלצות על יישום מדיניות דומה גם במדינת ישראל פורסמו בעבר לא אחת, בין היתר בדוח העוני של הביטוח הלאומי (2012), ועל ידי הוועדה לשינוי כלכלי חברתי (ועדת טרכטנברג, 2011) והמועצה הלאומית לכלכלה (2007). המלצות המועצה הלאומית לכלכלה אף נתקבלו על-ידי הממשלה ה-31, אך הן לא נקבעו במסגרת התקציב. עוד יצוין כי לצד הניסיון והמגמות הבינלאומיות, בישראל עצמה מלמד ניסיון העבר כי עצם הצבתם של יעדים כלכליים מסמן תוואי דרך רצוי, וגם אם בשנים מסוימות היעדים אינם מושגים במלואם ניתן לזהות מגמת התכנסות לעברם.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הממשלה תחויב לקבוע יעדים חברתיים כלכליים למדיניותה, ולהניחם על שולחן הכנסת לצד הצעת התקציב. באופן זה, תעוגן מחויבות הממשלה להשגתם, והצגתם בפני הכנסת תאפשר את קיומו של דיון ציבורי ביעדי הממשלה. כיום, היעדים נידונים בממשלה טרם הצגת התקציב לכנסת, אך החלטות הממשלה בנושא נותרות חסויות. הצגת היעדים בפני הכנסת תאפשר ניתוח מעמיק וראוי להצעת התקציב, ותבטיח ביקורת ציבורית אפקטיבית, לרבות איזונים ובלמים, לגבי המדיניות הכלכלית של הממשלה.
בנוסף, בתוך 6 חודשים מיום אישור התקציב תחויב הממשלה בדיווח לוועדת הכספים של הכנסת באשר לעמידה ביעדים שהוצבו. באופן זה, יובטח קיומו של מעקב שוטף אחר ההתקדמות, ותובטח גם יכולתה של הכנסת לפקח בצורה אפקטיבית על עבודת הממשלה בנושא.
עוד קובעת ההצעה כי היעדים החברתיים ייקבעו כיעד רב שנתי. לעומת היעדים הכלכליים הקיימים, השליטה הישירה של הממשלה על התהליכים העומדים מאחורי העוני, אי השוויון והתעסוקה מוגבלת, וכך גם רמת אי הוודאות באשר ליכולתה להשיג אותם. אי לכך, מוצע כי היעדים ייקבעו לטווח של 3 שנים.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת איציק שמולי (פ/1225/19).
הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – הצגת יעדים ומסגרת תקציב)
תיקון סעיף 31.בחוק-יסוד: משק המדינה ס"ח התשל"ה, עמ' 206. (להלן – חוק היסוד), בסעיף 3(א), אחרי פסקה (2) יבוא:"(3) הממשלה תניח על שולחן הכנסת את החלטות הממשלה בדבר יעדי המדיניות הכלכלית והחברתית לשנת התקציב הקרבה במועד שקבעה הכנסת או ועדת הכספים של הכנסת, אך לא יאוחר משישים ימים לפני תחילת שנת הכספים."תיקון חוק יסודות התקציב2. בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 ס"ח התשמ"ה, עמ' 60. – (1) בסעיף 2(ב), אחרי פסקה 2 יבוא:"(3) נוסף על יעדי המדיניות החברתיים שתניח הממשלה כאמור בסעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה, וביניהם יעד לצמצום ממדי העוני, יעד לצמצום אי השוויון ויעד להעלאת שיעור התעסוקה, רשאית היא לקבוע יעדים נוספים.";(2) בסעיף 49, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) בתוך ששה חודשים לאחר תום שנת כספים פלונית יגיש שר האוצר לוועדת הכספים דין וחשבון בנוגע לביצוע והשגת יעדי המדיניות החברתיים שצורפו לחוק התקציב כאמור בסעיף 2."
דברי הסבר
תקציב המדינה הוא כלי מרכזי ליישום המדיניות החברתית והכלכלית של המדינה, היות והוא קובע, הלכה למעשה, את סדרי העדיפויות של הממשלה. לצד הצעת התקציב, נוהגת הממשלה להגיש פירוט של המדיניות הכלכלית לשנה האמורה. אולם, בעוד שפירוט זה כולל יעדים כלכליים כגון יעד האינפלציה ויעד הגירעון, הוא אינו מפרט יעדים כמותיים ומדידים להשגתן של מטרות חברתיות (להלן – יעדים חברתיים), הגם שהן נזכרות כמרכזיות בסדר העדיפויות של הממשלה.
להצבת יעדים חברתיים בחקיקה מספר מטרות חשובות: עיגון מחויבותה של הממשלה ליישומן הרציף של מטרות חברתיות מרכזיות, אפשרות לפיתוח מדיניות חברתית מורכבת ורב שנתית ויצירת תמריץ להקצאת תקציבים רב-שנתיים לצורך השגתה. מסיבה זו, רבות מהמדינות המפותחות קובעות יעדים כלכליים-חברתיים כמותיים, תוך שילוב של תכניות פעולה מפורטות להשגתם וחובת דיווח לגבי השגתם.
המלצות על יישום מדיניות דומה גם במדינת ישראל פורסמו בעבר לא אחת, בין היתר בדוח העוני של הביטוח הלאומי (2012), ועל ידי הוועדה לשינוי כלכלי חברתי (ועדת טרכטנברג, 2011) והמועצה הלאומית לכלכלה (2007). המלצות המועצה הלאומית לכלכלה אף נתקבלו על-ידי הממשלה ה-31, אך הן לא נקבעו במסגרת התקציב. עוד יצוין כי לצד הניסיון והמגמות הבינלאומיות, בישראל עצמה מלמד ניסיון העבר כי עצם הצבתם של יעדים כלכליים מסמן תוואי דרך רצוי, וגם אם בשנים מסוימות היעדים אינם מושגים במלואם ניתן לזהות מגמת התכנסות לעברם.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הממשלה תחויב לקבוע יעדים חברתיים כלכליים למדיניותה, ולהניחם על שולחן הכנסת לצד הצעת התקציב. באופן זה, תעוגן מחויבות הממשלה להשגתם, והצגתם בפני הכנסת תאפשר את קיומו של דיון ציבורי ביעדי הממשלה. כיום, היעדים נידונים בממשלה טרם הצגת התקציב לכנסת, אך החלטות הממשלה בנושא נותרות חסויות. הצגת היעדים בפני הכנסת תאפשר ניתוח מעמיק וראוי להצעת התקציב, ותבטיח ביקורת ציבורית אפקטיבית, לרבות איזונים ובלמים, לגבי המדיניות הכלכלית של הממשלה.
בנוסף, בתוך 6 חודשים מיום אישור התקציב תחויב הממשלה בדיווח לוועדת הכספים של הכנסת באשר לעמידה ביעדים שהוצבו. באופן זה, יובטח קיומו של מעקב שוטף אחר ההתקדמות, ותובטח גם יכולתה של הכנסת לפקח בצורה אפקטיבית על עבודת הממשלה בנושא.
עוד קובעת ההצעה כי היעדים החברתיים ייקבעו כיעד רב שנתי. לעומת היעדים הכלכליים הקיימים, השליטה הישירה של הממשלה על התהליכים העומדים מאחורי העוני, אי השוויון והתעסוקה מוגבלת, וכך גם רמת אי הוודאות באשר ליכולתה להשיג אותם. אי לכך, מוצע כי היעדים ייקבעו לטווח של 3 שנים.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת איציק שמולי (פ/1225/19).
הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – הצגת יעדים ומסגרת תקציב)
תיקון סעיף 31.בחוק-יסוד: משק המדינה ס"ח התשל"ה, עמ' 206. (להלן – חוק היסוד), בסעיף 3(א), אחרי פסקה (2) יבוא:"(3) הממשלה תניח על שולחן הכנסת את החלטות הממשלה בדבר יעדי המדיניות הכלכלית והחברתית לשנת התקציב הקרבה במועד שקבעה הכנסת או ועדת הכספים של הכנסת, אך לא יאוחר משישים ימים לפני תחילת שנת הכספים."תיקון חוק יסודות התקציב2. בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 ס"ח התשמ"ה, עמ' 60. – (1) בסעיף 2(ב), אחרי פסקה 2 יבוא:"(3) נוסף על יעדי המדיניות החברתיים שתניח הממשלה כאמור בסעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה, וביניהם יעד לצמצום ממדי העוני, יעד לצמצום אי השוויון ויעד להעלאת שיעור התעסוקה, רשאית היא לקבוע יעדים נוספים.";(2) בסעיף 49, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) בתוך ששה חודשים לאחר תום שנת כספים פלונית יגיש שר האוצר לוועדת הכספים דין וחשבון בנוגע לביצוע והשגת יעדי המדיניות החברתיים שצורפו לחוק התקציב כאמור בסעיף 2."
דברי הסבר
תקציב המדינה הוא כלי מרכזי ליישום המדיניות החברתית והכלכלית של המדינה, היות והוא קובע, הלכה למעשה, את סדרי העדיפויות של הממשלה. לצד הצעת התקציב, נוהגת הממשלה להגיש פירוט של המדיניות הכלכלית לשנה האמורה. אולם, בעוד שפירוט זה כולל יעדים כלכליים כגון יעד האינפלציה ויעד הגירעון, הוא אינו מפרט יעדים כמותיים ומדידים להשגתן של מטרות חברתיות (להלן – יעדים חברתיים), הגם שהן נזכרות כמרכזיות בסדר העדיפויות של הממשלה.
להצבת יעדים חברתיים בחקיקה מספר מטרות חשובות: עיגון מחויבותה של הממשלה ליישומן הרציף של מטרות חברתיות מרכזיות, אפשרות לפיתוח מדיניות חברתית מורכבת ורב שנתית ויצירת תמריץ להקצאת תקציבים רב-שנתיים לצורך השגתה. מסיבה זו, רבות מהמדינות המפותחות קובעות יעדים כלכליים-חברתיים כמותיים, תוך שילוב של תכניות פעולה מפורטות להשגתם וחובת דיווח לגבי השגתם.
המלצות על יישום מדיניות דומה גם במדינת ישראל פורסמו בעבר לא אחת, בין היתר בדוח העוני של הביטוח הלאומי (2012), ועל ידי הוועדה לשינוי כלכלי חברתי (ועדת טרכטנברג, 2011) והמועצה הלאומית לכלכלה (2007). המלצות המועצה הלאומית לכלכלה אף נתקבלו על-ידי הממשלה ה-31, אך הן לא נקבעו במסגרת התקציב. עוד יצוין כי לצד הניסיון והמגמות הבינלאומיות, בישראל עצמה מלמד ניסיון העבר כי עצם הצבתם של יעדים כלכליים מסמן תוואי דרך רצוי, וגם אם בשנים מסוימות היעדים אינם מושגים במלואם ניתן לזהות מגמת התכנסות לעברם.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הממשלה תחויב לקבוע יעדים חברתיים כלכליים למדיניותה, ולהניחם על שולחן הכנסת לצד הצעת התקציב. באופן זה, תעוגן מחויבות הממשלה להשגתם, והצגתם בפני הכנסת תאפשר את קיומו של דיון ציבורי ביעדי הממשלה. כיום, היעדים נידונים בממשלה טרם הצגת התקציב לכנסת, אך החלטות הממשלה בנושא נותרות חסויות. הצגת היעדים בפני הכנסת תאפשר ניתוח מעמיק וראוי להצעת התקציב, ותבטיח ביקורת ציבורית אפקטיבית, לרבות איזונים ובלמים, לגבי המדיניות הכלכלית של הממשלה.
בנוסף, בתוך 6 חודשים מיום אישור התקציב תחויב הממשלה בדיווח לוועדת הכספים של הכנסת באשר לעמידה ביעדים שהוצבו. באופן זה, יובטח קיומו של מעקב שוטף אחר ההתקדמות, ותובטח גם יכולתה של הכנסת לפקח בצורה אפקטיבית על עבודת הממשלה בנושא.
עוד קובעת ההצעה כי היעדים החברתיים ייקבעו כיעד רב שנתי. לעומת היעדים הכלכליים הקיימים, השליטה הישירה של הממשלה על התהליכים העומדים מאחורי העוני, אי השוויון והתעסוקה מוגבלת, וכך גם רמת אי הוודאות באשר ליכולתה להשיג אותם. אי לכך, מוצע כי היעדים ייקבעו לטווח של 3 שנים.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת איציק שמולי (פ/1225/19).
הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – הצגת יעדים ומסגרת תקציב)
תיקון סעיף 31.בחוק-יסוד: משק המדינה ס"ח התשל"ה, עמ' 206. (להלן – חוק היסוד), בסעיף 3(א), אחרי פסקה (2) יבוא:"(3) הממשלה תניח על שולחן הכנסת את החלטות הממשלה בדבר יעדי המדיניות הכלכלית והחברתית לשנת התקציב הקרבה במועד שקבעה הכנסת או ועדת הכספים של הכנסת, אך לא יאוחר משישים ימים לפני תחילת שנת הכספים."תיקון חוק יסודות התקציב2. בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 ס"ח התשמ"ה, עמ' 60. – (1) בסעיף 2(ב), אחרי פסקה 2 יבוא:"(3) נוסף על יעדי המדיניות החברתיים שתניח הממשלה כאמור בסעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה, וביניהם יעד לצמצום ממדי העוני, יעד לצמצום אי השוויון ויעד להעלאת שיעור התעסוקה, רשאית היא לקבוע יעדים נוספים.";(2) בסעיף 49, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) בתוך ששה חודשים לאחר תום שנת כספים פלונית יגיש שר האוצר לוועדת הכספים דין וחשבון בנוגע לביצוע והשגת יעדי המדיניות החברתיים שצורפו לחוק התקציב כאמור בסעיף 2."
דברי הסבר
תקציב המדינה הוא כלי מרכזי ליישום המדיניות החברתית והכלכלית של המדינה, היות והוא קובע, הלכה למעשה, את סדרי העדיפויות של הממשלה. לצד הצעת התקציב, נוהגת הממשלה להגיש פירוט של המדיניות הכלכלית לשנה האמורה. אולם, בעוד שפירוט זה כולל יעדים כלכליים כגון יעד האינפלציה ויעד הגירעון, הוא אינו מפרט יעדים כמותיים ומדידים להשגתן של מטרות חברתיות (להלן – יעדים חברתיים), הגם שהן נזכרות כמרכזיות בסדר העדיפויות של הממשלה.
להצבת יעדים חברתיים בחקיקה מספר מטרות חשובות: עיגון מחויבותה של הממשלה ליישומן הרציף של מטרות חברתיות מרכזיות, אפשרות לפיתוח מדיניות חברתית מורכבת ורב שנתית ויצירת תמריץ להקצאת תקציבים רב-שנתיים לצורך השגתה. מסיבה זו, רבות מהמדינות המפותחות קובעות יעדים כלכליים-חברתיים כמותיים, תוך שילוב של תכניות פעולה מפורטות להשגתם וחובת דיווח לגבי השגתם.
המלצות על יישום מדיניות דומה גם במדינת ישראל פורסמו בעבר לא אחת, בין היתר בדוח העוני של הביטוח הלאומי (2012), ועל ידי הוועדה לשינוי כלכלי חברתי (ועדת טרכטנברג, 2011) והמועצה הלאומית לכלכלה (2007). המלצות המועצה הלאומית לכלכלה אף נתקבלו על-ידי הממשלה ה-31, אך הן לא נקבעו במסגרת התקציב. עוד יצוין כי לצד הניסיון והמגמות הבינלאומיות, בישראל עצמה מלמד ניסיון העבר כי עצם הצבתם של יעדים כלכליים מסמן תוואי דרך רצוי, וגם אם בשנים מסוימות היעדים אינם מושגים במלואם ניתן לזהות מגמת התכנסות לעברם.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הממשלה תחויב לקבוע יעדים חברתיים כלכליים למדיניותה, ולהניחם על שולחן הכנסת לצד הצעת התקציב. באופן זה, תעוגן מחויבות הממשלה להשגתם, והצגתם בפני הכנסת תאפשר את קיומו של דיון ציבורי ביעדי הממשלה. כיום, היעדים נידונים בממשלה טרם הצגת התקציב לכנסת, אך החלטות הממשלה בנושא נותרות חסויות. הצגת היעדים בפני הכנסת תאפשר ניתוח מעמיק וראוי להצעת התקציב, ותבטיח ביקורת ציבורית אפקטיבית, לרבות איזונים ובלמים, לגבי המדיניות הכלכלית של הממשלה.
בנוסף, בתוך 6 חודשים מיום אישור התקציב תחויב הממשלה בדיווח לוועדת הכספים של הכנסת באשר לעמידה ביעדים שהוצבו. באופן זה, יובטח קיומו של מעקב שוטף אחר ההתקדמות, ותובטח גם יכולתה של הכנסת לפקח בצורה אפקטיבית על עבודת הממשלה בנושא.
עוד קובעת ההצעה כי היעדים החברתיים ייקבעו כיעד רב שנתי. לעומת היעדים הכלכליים הקיימים, השליטה הישירה של הממשלה על התהליכים העומדים מאחורי העוני, אי השוויון והתעסוקה מוגבלת, וכך גם רמת אי הוודאות באשר ליכולתה להשיג אותם. אי לכך, מוצע כי היעדים ייקבעו לטווח של 3 שנים.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת איציק שמולי (פ/1225/19).
הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – הצגת יעדים ומסגרת תקציב)
תיקון סעיף 31.בחוק-יסוד: משק המדינה ס"ח התשל"ה, עמ' 206. (להלן – חוק היסוד), בסעיף 3(א), אחרי פסקה (2) יבוא:"(3) הממשלה תניח על שולחן הכנסת את החלטות הממשלה בדבר יעדי המדיניות הכלכלית והחברתית לשנת התקציב הקרבה במועד שקבעה הכנסת או ועדת הכספים של הכנסת, אך לא יאוחר משישים ימים לפני תחילת שנת הכספים."תיקון חוק יסודות התקציב2. בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 ס"ח התשמ"ה, עמ' 60. – (1) בסעיף 2(ב), אחרי פסקה 2 יבוא:"(3) נוסף על יעדי המדיניות החברתיים שתניח הממשלה כאמור בסעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה, וביניהם יעד לצמצום ממדי העוני, יעד לצמצום אי השוויון ויעד להעלאת שיעור התעסוקה, רשאית היא לקבוע יעדים נוספים.";(2) בסעיף 49, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) בתוך ששה חודשים לאחר תום שנת כספים פלונית יגיש שר האוצר לוועדת הכספים דין וחשבון בנוגע לביצוע והשגת יעדי המדיניות החברתיים שצורפו לחוק התקציב כאמור בסעיף 2."
דברי הסבר
תקציב המדינה הוא כלי מרכזי ליישום המדיניות החברתית והכלכלית של המדינה, היות והוא קובע, הלכה למעשה, את סדרי העדיפויות של הממשלה. לצד הצעת התקציב, נוהגת הממשלה להגיש פירוט של המדיניות הכלכלית לשנה האמורה. אולם, בעוד שפירוט זה כולל יעדים כלכליים כגון יעד האינפלציה ויעד הגירעון, הוא אינו מפרט יעדים כמותיים ומדידים להשגתן של מטרות חברתיות (להלן – יעדים חברתיים), הגם שהן נזכרות כמרכזיות בסדר העדיפויות של הממשלה.
להצבת יעדים חברתיים בחקיקה מספר מטרות חשובות: עיגון מחויבותה של הממשלה ליישומן הרציף של מטרות חברתיות מרכזיות, אפשרות לפיתוח מדיניות חברתית מורכבת ורב שנתית ויצירת תמריץ להקצאת תקציבים רב-שנתיים לצורך השגתה. מסיבה זו, רבות מהמדינות המפותחות קובעות יעדים כלכליים-חברתיים כמותיים, תוך שילוב של תכניות פעולה מפורטות להשגתם וחובת דיווח לגבי השגתם.
המלצות על יישום מדיניות דומה גם במדינת ישראל פורסמו בעבר לא אחת, בין היתר בדוח העוני של הביטוח הלאומי (2012), ועל ידי הוועדה לשינוי כלכלי חברתי (ועדת טרכטנברג, 2011) והמועצה הלאומית לכלכלה (2007). המלצות המועצה הלאומית לכלכלה אף נתקבלו על-ידי הממשלה ה-31, אך הן לא נקבעו במסגרת התקציב. עוד יצוין כי לצד הניסיון והמגמות הבינלאומיות, בישראל עצמה מלמד ניסיון העבר כי עצם הצבתם של יעדים כלכליים מסמן תוואי דרך רצוי, וגם אם בשנים מסוימות היעדים אינם מושגים במלואם ניתן לזהות מגמת התכנסות לעברם.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הממשלה תחויב לקבוע יעדים חברתיים כלכליים למדיניותה, ולהניחם על שולחן הכנסת לצד הצעת התקציב. באופן זה, תעוגן מחויבות הממשלה להשגתם, והצגתם בפני הכנסת תאפשר את קיומו של דיון ציבורי ביעדי הממשלה. כיום, היעדים נידונים בממשלה טרם הצגת התקציב לכנסת, אך החלטות הממשלה בנושא נותרות חסויות. הצגת היעדים בפני הכנסת תאפשר ניתוח מעמיק וראוי להצעת התקציב, ותבטיח ביקורת ציבורית אפקטיבית, לרבות איזונים ובלמים, לגבי המדיניות הכלכלית של הממשלה.
בנוסף, בתוך 6 חודשים מיום אישור התקציב תחויב הממשלה בדיווח לוועדת הכספים של הכנסת באשר לעמידה ביעדים שהוצבו. באופן זה, יובטח קיומו של מעקב שוטף אחר ההתקדמות, ותובטח גם יכולתה של הכנסת לפקח בצורה אפקטיבית על עבודת הממשלה בנושא.
עוד קובעת ההצעה כי היעדים החברתיים ייקבעו כיעד רב שנתי. לעומת היעדים הכלכליים הקיימים, השליטה הישירה של הממשלה על התהליכים העומדים מאחורי העוני, אי השוויון והתעסוקה מוגבלת, וכך גם רמת אי הוודאות באשר ליכולתה להשיג אותם. אי לכך, מוצע כי היעדים ייקבעו לטווח של 3 שנים.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת איציק שמולי (פ/1225/19).
הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – הצגת יעדים ומסגרת תקציב)
תיקון סעיף 31.בחוק-יסוד: משק המדינה ס"ח התשל"ה, עמ' 206. (להלן – חוק היסוד), בסעיף 3(א), אחרי פסקה (2) יבוא:"(3) הממשלה תניח על שולחן הכנסת את החלטות הממשלה בדבר יעדי המדיניות הכלכלית והחברתית לשנת התקציב הקרבה במועד שקבעה הכנסת או ועדת הכספים של הכנסת, אך לא יאוחר משישים ימים לפני תחילת שנת הכספים."תיקון חוק יסודות התקציב2. בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 ס"ח התשמ"ה, עמ' 60. – (1) בסעיף 2(ב), אחרי פסקה 2 יבוא:"(3) נוסף על יעדי המדיניות החברתיים שתניח הממשלה כאמור בסעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה, וביניהם יעד לצמצום ממדי העוני, יעד לצמצום אי השוויון ויעד להעלאת שיעור התעסוקה, רשאית היא לקבוע יעדים נוספים.";(2) בסעיף 49, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) בתוך ששה חודשים לאחר תום שנת כספים פלונית יגיש שר האוצר לוועדת הכספים דין וחשבון בנוגע לביצוע והשגת יעדי המדיניות החברתיים שצורפו לחוק התקציב כאמור בסעיף 2."
דברי הסבר
תקציב המדינה הוא כלי מרכזי ליישום המדיניות החברתית והכלכלית של המדינה, היות והוא קובע, הלכה למעשה, את סדרי העדיפויות של הממשלה. לצד הצעת התקציב, נוהגת הממשלה להגיש פירוט של המדיניות הכלכלית לשנה האמורה. אולם, בעוד שפירוט זה כולל יעדים כלכליים כגון יעד האינפלציה ויעד הגירעון, הוא אינו מפרט יעדים כמותיים ומדידים להשגתן של מטרות חברתיות (להלן – יעדים חברתיים), הגם שהן נזכרות כמרכזיות בסדר העדיפויות של הממשלה.
להצבת יעדים חברתיים בחקיקה מספר מטרות חשובות: עיגון מחויבותה של הממשלה ליישומן הרציף של מטרות חברתיות מרכזיות, אפשרות לפיתוח מדיניות חברתית מורכבת ורב שנתית ויצירת תמריץ להקצאת תקציבים רב-שנתיים לצורך השגתה. מסיבה זו, רבות מהמדינות המפותחות קובעות יעדים כלכליים-חברתיים כמותיים, תוך שילוב של תכניות פעולה מפורטות להשגתם וחובת דיווח לגבי השגתם.
המלצות על יישום מדיניות דומה גם במדינת ישראל פורסמו בעבר לא אחת, בין היתר בדוח העוני של הביטוח הלאומי (2012), ועל ידי הוועדה לשינוי כלכלי חברתי (ועדת טרכטנברג, 2011) והמועצה הלאומית לכלכלה (2007). המלצות המועצה הלאומית לכלכלה אף נתקבלו על-ידי הממשלה ה-31, אך הן לא נקבעו במסגרת התקציב. עוד יצוין כי לצד הניסיון והמגמות הבינלאומיות, בישראל עצמה מלמד ניסיון העבר כי עצם הצבתם של יעדים כלכליים מסמן תוואי דרך רצוי, וגם אם בשנים מסוימות היעדים אינם מושגים במלואם ניתן לזהות מגמת התכנסות לעברם.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הממשלה תחויב לקבוע יעדים חברתיים כלכליים למדיניותה, ולהניחם על שולחן הכנסת לצד הצעת התקציב. באופן זה, תעוגן מחויבות הממשלה להשגתם, והצגתם בפני הכנסת תאפשר את קיומו של דיון ציבורי ביעדי הממשלה. כיום, היעדים נידונים בממשלה טרם הצגת התקציב לכנסת, אך החלטות הממשלה בנושא נותרות חסויות. הצגת היעדים בפני הכנסת תאפשר ניתוח מעמיק וראוי להצעת התקציב, ותבטיח ביקורת ציבורית אפקטיבית, לרבות איזונים ובלמים, לגבי המדיניות הכלכלית של הממשלה.
בנוסף, בתוך 6 חודשים מיום אישור התקציב תחויב הממשלה בדיווח לוועדת הכספים של הכנסת באשר לעמידה ביעדים שהוצבו. באופן זה, יובטח קיומו של מעקב שוטף אחר ההתקדמות, ותובטח גם יכולתה של הכנסת לפקח בצורה אפקטיבית על עבודת הממשלה בנושא.
עוד קובעת ההצעה כי היעדים החברתיים ייקבעו כיעד רב שנתי. לעומת היעדים הכלכליים הקיימים, השליטה הישירה של הממשלה על התהליכים העומדים מאחורי העוני, אי השוויון והתעסוקה מוגבלת, וכך גם רמת אי הוודאות באשר ליכולתה להשיג אותם. אי לכך, מוצע כי היעדים ייקבעו לטווח של 3 שנים.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת איציק שמולי (פ/1225/19).
הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – הצגת יעדים ומסגרת תקציב)
תיקון סעיף 31.בחוק-יסוד: משק המדינה ס"ח התשל"ה, עמ' 206. (להלן – חוק היסוד), בסעיף 3(א), אחרי פסקה (2) יבוא:"(3) הממשלה תניח על שולחן הכנסת את החלטות הממשלה בדבר יעדי המדיניות הכלכלית והחברתית לשנת התקציב הקרבה במועד שקבעה הכנסת או ועדת הכספים של הכנסת, אך לא יאוחר משישים ימים לפני תחילת שנת הכספים."תיקון חוק יסודות התקציב2. בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 ס"ח התשמ"ה, עמ' 60. – (1) בסעיף 2(ב), אחרי פסקה 2 יבוא:"(3) נוסף על יעדי המדיניות החברתיים שתניח הממשלה כאמור בסעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה, וביניהם יעד לצמצום ממדי העוני, יעד לצמצום אי השוויון ויעד להעלאת שיעור התעסוקה, רשאית היא לקבוע יעדים נוספים.";(2) בסעיף 49, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) בתוך ששה חודשים לאחר תום שנת כספים פלונית יגיש שר האוצר לוועדת הכספים דין וחשבון בנוגע לביצוע והשגת יעדי המדיניות החברתיים שצורפו לחוק התקציב כאמור בסעיף 2."
דברי הסבר
תקציב המדינה הוא כלי מרכזי ליישום המדיניות החברתית והכלכלית של המדינה, היות והוא קובע, הלכה למעשה, את סדרי העדיפויות של הממשלה. לצד הצעת התקציב, נוהגת הממשלה להגיש פירוט של המדיניות הכלכלית לשנה האמורה. אולם, בעוד שפירוט זה כולל יעדים כלכליים כגון יעד האינפלציה ויעד הגירעון, הוא אינו מפרט יעדים כמותיים ומדידים להשגתן של מטרות חברתיות (להלן – יעדים חברתיים), הגם שהן נזכרות כמרכזיות בסדר העדיפויות של הממשלה.
להצבת יעדים חברתיים בחקיקה מספר מטרות חשובות: עיגון מחויבותה של הממשלה ליישומן הרציף של מטרות חברתיות מרכזיות, אפשרות לפיתוח מדיניות חברתית מורכבת ורב שנתית ויצירת תמריץ להקצאת תקציבים רב-שנתיים לצורך השגתה. מסיבה זו, רבות מהמדינות המפותחות קובעות יעדים כלכליים-חברתיים כמותיים, תוך שילוב של תכניות פעולה מפורטות להשגתם וחובת דיווח לגבי השגתם.
המלצות על יישום מדיניות דומה גם במדינת ישראל פורסמו בעבר לא אחת, בין היתר בדוח העוני של הביטוח הלאומי (2012), ועל ידי הוועדה לשינוי כלכלי חברתי (ועדת טרכטנברג, 2011) והמועצה הלאומית לכלכלה (2007). המלצות המועצה הלאומית לכלכלה אף נתקבלו על-ידי הממשלה ה-31, אך הן לא נקבעו במסגרת התקציב. עוד יצוין כי לצד הניסיון והמגמות הבינלאומיות, בישראל עצמה מלמד ניסיון העבר כי עצם הצבתם של יעדים כלכליים מסמן תוואי דרך רצוי, וגם אם בשנים מסוימות היעדים אינם מושגים במלואם ניתן לזהות מגמת התכנסות לעברם.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הממשלה תחויב לקבוע יעדים חברתיים כלכליים למדיניותה, ולהניחם על שולחן הכנסת לצד הצעת התקציב. באופן זה, תעוגן מחויבות הממשלה להשגתם, והצגתם בפני הכנסת תאפשר את קיומו של דיון ציבורי ביעדי הממשלה. כיום, היעדים נידונים בממשלה טרם הצגת התקציב לכנסת, אך החלטות הממשלה בנושא נותרות חסויות. הצגת היעדים בפני הכנסת תאפשר ניתוח מעמיק וראוי להצעת התקציב, ותבטיח ביקורת ציבורית אפקטיבית, לרבות איזונים ובלמים, לגבי המדיניות הכלכלית של הממשלה.
בנוסף, בתוך 6 חודשים מיום אישור התקציב תחויב הממשלה בדיווח לוועדת הכספים של הכנסת באשר לעמידה ביעדים שהוצבו. באופן זה, יובטח קיומו של מעקב שוטף אחר ההתקדמות, ותובטח גם יכולתה של הכנסת לפקח בצורה אפקטיבית על עבודת הממשלה בנושא.
עוד קובעת ההצעה כי היעדים החברתיים ייקבעו כיעד רב שנתי. לעומת היעדים הכלכליים הקיימים, השליטה הישירה של הממשלה על התהליכים העומדים מאחורי העוני, אי השוויון והתעסוקה מוגבלת, וכך גם רמת אי הוודאות באשר ליכולתה להשיג אותם. אי לכך, מוצע כי היעדים ייקבעו לטווח של 3 שנים.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת איציק שמולי (פ/1225/19).
הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – הצגת יעדים ומסגרת תקציב)
תיקון סעיף 31.בחוק-יסוד: משק המדינה ס"ח התשל"ה, עמ' 206. (להלן – חוק היסוד), בסעיף 3(א), אחרי פסקה (2) יבוא:"(3) הממשלה תניח על שולחן הכנסת את החלטות הממשלה בדבר יעדי המדיניות הכלכלית והחברתית לשנת התקציב הקרבה במועד שקבעה הכנסת או ועדת הכספים של הכנסת, אך לא יאוחר משישים ימים לפני תחילת שנת הכספים."תיקון חוק יסודות התקציב2. בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 ס"ח התשמ"ה, עמ' 60. – (1) בסעיף 2(ב), אחרי פסקה 2 יבוא:"(3) נוסף על יעדי המדיניות החברתיים שתניח הממשלה כאמור בסעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה, וביניהם יעד לצמצום ממדי העוני, יעד לצמצום אי השוויון ויעד להעלאת שיעור התעסוקה, רשאית היא לקבוע יעדים נוספים.";(2) בסעיף 49, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) בתוך ששה חודשים לאחר תום שנת כספים פלונית יגיש שר האוצר לוועדת הכספים דין וחשבון בנוגע לביצוע והשגת יעדי המדיניות החברתיים שצורפו לחוק התקציב כאמור בסעיף 2."
דברי הסבר
תקציב המדינה הוא כלי מרכזי ליישום המדיניות החברתית והכלכלית של המדינה, היות והוא קובע, הלכה למעשה, את סדרי העדיפויות של הממשלה. לצד הצעת התקציב, נוהגת הממשלה להגיש פירוט של המדיניות הכלכלית לשנה האמורה. אולם, בעוד שפירוט זה כולל יעדים כלכליים כגון יעד האינפלציה ויעד הגירעון, הוא אינו מפרט יעדים כמותיים ומדידים להשגתן של מטרות חברתיות (להלן – יעדים חברתיים), הגם שהן נזכרות כמרכזיות בסדר העדיפויות של הממשלה.
להצבת יעדים חברתיים בחקיקה מספר מטרות חשובות: עיגון מחויבותה של הממשלה ליישומן הרציף של מטרות חברתיות מרכזיות, אפשרות לפיתוח מדיניות חברתית מורכבת ורב שנתית ויצירת תמריץ להקצאת תקציבים רב-שנתיים לצורך השגתה. מסיבה זו, רבות מהמדינות המפותחות קובעות יעדים כלכליים-חברתיים כמותיים, תוך שילוב של תכניות פעולה מפורטות להשגתם וחובת דיווח לגבי השגתם.
המלצות על יישום מדיניות דומה גם במדינת ישראל פורסמו בעבר לא אחת, בין היתר בדוח העוני של הביטוח הלאומי (2012), ועל ידי הוועדה לשינוי כלכלי חברתי (ועדת טרכטנברג, 2011) והמועצה הלאומית לכלכלה (2007). המלצות המועצה הלאומית לכלכלה אף נתקבלו על-ידי הממשלה ה-31, אך הן לא נקבעו במסגרת התקציב. עוד יצוין כי לצד הניסיון והמגמות הבינלאומיות, בישראל עצמה מלמד ניסיון העבר כי עצם הצבתם של יעדים כלכליים מסמן תוואי דרך רצוי, וגם אם בשנים מסוימות היעדים אינם מושגים במלואם ניתן לזהות מגמת התכנסות לעברם.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הממשלה תחויב לקבוע יעדים חברתיים כלכליים למדיניותה, ולהניחם על שולחן הכנסת לצד הצעת התקציב. באופן זה, תעוגן מחויבות הממשלה להשגתם, והצגתם בפני הכנסת תאפשר את קיומו של דיון ציבורי ביעדי הממשלה. כיום, היעדים נידונים בממשלה טרם הצגת התקציב לכנסת, אך החלטות הממשלה בנושא נותרות חסויות. הצגת היעדים בפני הכנסת תאפשר ניתוח מעמיק וראוי להצעת התקציב, ותבטיח ביקורת ציבורית אפקטיבית, לרבות איזונים ובלמים, לגבי המדיניות הכלכלית של הממשלה.
בנוסף, בתוך 6 חודשים מיום אישור התקציב תחויב הממשלה בדיווח לוועדת הכספים של הכנסת באשר לעמידה ביעדים שהוצבו. באופן זה, יובטח קיומו של מעקב שוטף אחר ההתקדמות, ותובטח גם יכולתה של הכנסת לפקח בצורה אפקטיבית על עבודת הממשלה בנושא.
עוד קובעת ההצעה כי היעדים החברתיים ייקבעו כיעד רב שנתי. לעומת היעדים הכלכליים הקיימים, השליטה הישירה של הממשלה על התהליכים העומדים מאחורי העוני, אי השוויון והתעסוקה מוגבלת, וכך גם רמת אי הוודאות באשר ליכולתה להשיג אותם. אי לכך, מוצע כי היעדים ייקבעו לטווח של 3 שנים.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת איציק שמולי (פ/1225/19).
הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – הצגת יעדים ומסגרת תקציב)
תיקון סעיף 31.בחוק-יסוד: משק המדינה ס"ח התשל"ה, עמ' 206., בסעיף 3(א), אחרי פסקה (2) יבוא: "(3) הממשלה תניח על שולחן הכנסת את החלטות הממשלה בדבר יעדי המדיניות הכלכלית והחברתית לשנת התקציב הקרבה במועד שקבעה הכנסת או ועדת הכספים של הכנסת, אך לא יאוחר משישים ימים לפני תחילת שנת הכספים." תיקון חוק יסודות התקציב2. בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 ס"ח התשמ"ה, עמ' 60. – (1) בסעיף 2(ב), אחרי פסקה (2) יבוא:
"(3) נוסף על יעדי המדיניות החברתיים שתניח הממשלה כאמור בסעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה, וביניהם יעד לצמצום ממדי העוני, יעד לצמצום אי השוויון ויעד להעלאת שיעור התעסוקה, רשאית היא לקבוע יעדים נוספים.";
(2) בסעיף 49, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) בתוך שישה חודשים לאחר תום שנת כספים פלונית יגיש שר האוצר לוועדת הכספים של הכנסת דין וחשבון בנוגע לביצוע והשגת יעדי המדיניות החברתיים שצורפו לחוק התקציב כאמור בסעיף 2."
דברי הסבר
תקציב המדינה הוא כלי מרכזי ליישום המדיניות החברתית והכלכלית של המדינה, היות שהוא קובע, הלכה למעשה, את סדרי העדיפויות של הממשלה. לצד הצעת התקציב, נוהגת הממשלה להגיש פירוט של המדיניות הכלכלית לשנה האמורה. ואולם, בעוד שפירוט זה כולל יעדים כלכליים כגון יעד האינפלציה ויעד הגירעון, הוא אינו מפרט יעדים כמותיים ומדידים להשגתן של מטרות חברתיות (להלן – יעדים חברתיים), הגם שהן נזכרות כמרכזיות בסדר העדיפויות של הממשלה.
להצבת יעדים חברתיים בחקיקה מספר מטרות חשובות: עיגון מחויבותה של הממשלה ליישומן הרציף של מטרות חברתיות מרכזיות, אפשרות לפיתוח מדיניות חברתית מורכבת ורב שנתית ויצירת תמריץ להקצאת תקציבים רב-שנתיים לצורך השגתה. מסיבה זו, רבות מהמדינות המפותחות קובעות יעדים כלכליים-חברתיים כמותיים, תוך שילוב של תכניות פעולה מפורטות להשגתם וחובת דיווח לגבי השגתם.
המלצות על יישום מדיניות דומה גם במדינת ישראל פורסמו בעבר לא אחת, בין היתר בדוח העוני של הביטוח הלאומי (2012), על ידי הוועדה לשינוי כלכלי חברתי (ועדת טרכטנברג, 2011) והמועצה הלאומית לכלכלה (2007). המלצות המועצה הלאומית לכלכלה אף נתקבלו על ידי הממשלה ה-31, אך הן לא נקבעו במסגרת התקציב. עוד יצוין כי לצד הניסיון והמגמות הבינלאומיות, בישראל עצמה מלמד ניסיון העבר כי עצם הצבתם של יעדים כלכליים מסמן תוואי דרך רצוי, וגם אם בשנים מסוימות היעדים אינם מושגים במלואם ניתן לזהות מגמת התכנסות לעברם.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הממשלה תחויב לקבוע יעדים חברתיים כלכליים למדיניותה, ולהניחם על שולחן הכנסת לצד הצעת התקציב. באופן זה, תעוגן מחויבות הממשלה להשגתם, והצגתם בפני הכנסת תאפשר את קיומו של דיון ציבורי ביעדי הממשלה. כיום, היעדים נידונים בממשלה טרם הצגת התקציב לכנסת, אך החלטות הממשלה בנושא נותרות חסויות. הצגת היעדים בפני הכנסת תאפשר ניתוח מעמיק וראוי להצעת התקציב, ותבטיח ביקורת ציבורית אפקטיבית, לרבות איזונים ובלמים, לגבי המדיניות הכלכלית של הממשלה.
בנוסף, בתוך שישה חודשים מיום אישור התקציב תחויב הממשלה בדיווח לוועדת הכספים של הכנסת באשר לעמידה ביעדים שהוצבו. באופן זה, יובטח קיומו של מעקב שוטף אחר ההתקדמות, ותובטח גם יכולתה של הכנסת לפקח בצורה אפקטיבית על עבודת הממשלה בנושא.
עוד קובעת ההצעה כי היעדים החברתיים ייקבעו כיעד רב שנתי. לעומת היעדים הכלכליים הקיימים, השליטה הישירה של הממשלה על התהליכים העומדים מאחורי העוני, אי השוויון והתעסוקה מוגבלת, וכך גם רמת אי הוודאות באשר ליכולתה להשיג אותם. אי לכך, מוצע כי היעדים ייקבעו לטווח של שלוש שנים.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת איציק שמולי (פ/1255/19) ועל ידי חבר הכנסת איציק שמולי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1418/19) .
יוזמים: חברי הכנסתאיציק שמולי דב חנין עמר בר-לב אילן גילאון יחיאל חיליק בר מיקי רוזנטל יוסי יונה איילת נחמיאס ורבין מיקי לוי עבדאללה אבו מערוף אורלי לוי אבקסיס יואל חסון
______________________________________________
פ/1596/20
הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – הצגת יעדים ומסגרת תקציב)
תיקון סעיף 31.בחוק-יסוד: משק המדינה ס"ח התשל"ה, עמ' 206., בסעיף 3(א), אחרי פסקה (2) יבוא: "(3) הממשלה תניח על שולחן הכנסת את החלטות הממשלה בדבר יעדי המדיניות הכלכלית והחברתית לשנת התקציב הקרבה במועד שקבעה הכנסת או ועדת הכספים של הכנסת, אך לא יאוחר משישים ימים לפני תחילת שנת הכספים." תיקון חוק יסודות התקציב2. בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 ס"ח התשמ"ה, עמ' 60. – (1) בסעיף 2(ב), אחרי פסקה (2) יבוא:
"(3) נוסף על יעדי המדיניות החברתיים שתניח הממשלה כאמור בסעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה, וביניהם יעד לצמצום ממדי העוני, יעד לצמצום אי השוויון ויעד להעלאת שיעור התעסוקה, רשאית היא לקבוע יעדים נוספים.";
(2) בסעיף 49, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) בתוך שישה חודשים לאחר תום שנת כספים פלונית יגיש שר האוצר לוועדת הכספים של הכנסת דין וחשבון בנוגע לביצוע והשגת יעדי המדיניות החברתיים שצורפו לחוק התקציב כאמור בסעיף 2."
דברי הסבר
תקציב המדינה הוא כלי מרכזי ליישום המדיניות החברתית והכלכלית של המדינה, היות שהוא קובע, הלכה למעשה, את סדרי העדיפויות של הממשלה. לצד הצעת התקציב, נוהגת הממשלה להגיש פירוט של המדיניות הכלכלית לשנה האמורה. ואולם, בעוד שפירוט זה כולל יעדים כלכליים כגון יעד האינפלציה ויעד הגירעון, הוא אינו מפרט יעדים כמותיים ומדידים להשגתן של מטרות חברתיות (להלן – יעדים חברתיים), הגם שהן נזכרות כמרכזיות בסדר העדיפויות של הממשלה.
להצבת יעדים חברתיים בחקיקה מספר מטרות חשובות: עיגון מחויבותה של הממשלה ליישומן הרציף של מטרות חברתיות מרכזיות, אפשרות לפיתוח מדיניות חברתית מורכבת ורב שנתית ויצירת תמריץ להקצאת תקציבים רב-שנתיים לצורך השגתה. מסיבה זו, רבות מהמדינות המפותחות קובעות יעדים כלכליים-חברתיים כמותיים, תוך שילוב של תכניות פעולה מפורטות להשגתם וחובת דיווח לגבי השגתם.
המלצות על יישום מדיניות דומה גם במדינת ישראל פורסמו בעבר לא אחת, בין היתר בדוח העוני של הביטוח הלאומי (2012), על ידי הוועדה לשינוי כלכלי חברתי (ועדת טרכטנברג, 2011) והמועצה הלאומית לכלכלה (2007). המלצות המועצה הלאומית לכלכלה אף נתקבלו על ידי הממשלה ה-31, אך הן לא נקבעו במסגרת התקציב. עוד יצוין כי לצד הניסיון והמגמות הבינלאומיות, בישראל עצמה מלמד ניסיון העבר כי עצם הצבתם של יעדים כלכליים מסמן תוואי דרך רצוי, וגם אם בשנים מסוימות היעדים אינם מושגים במלואם ניתן לזהות מגמת התכנסות לעברם.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הממשלה תחויב לקבוע יעדים חברתיים כלכליים למדיניותה, ולהניחם על שולחן הכנסת לצד הצעת התקציב. באופן זה, תעוגן מחויבות הממשלה להשגתם, והצגתם בפני הכנסת תאפשר את קיומו של דיון ציבורי ביעדי הממשלה. כיום, היעדים נידונים בממשלה טרם הצגת התקציב לכנסת, אך החלטות הממשלה בנושא נותרות חסויות. הצגת היעדים בפני הכנסת תאפשר ניתוח מעמיק וראוי להצעת התקציב, ותבטיח ביקורת ציבורית אפקטיבית, לרבות איזונים ובלמים, לגבי המדיניות הכלכלית של הממשלה.
בנוסף, בתוך שישה חודשים מיום אישור התקציב תחויב הממשלה בדיווח לוועדת הכספים של הכנסת באשר לעמידה ביעדים שהוצבו. באופן זה, יובטח קיומו של מעקב שוטף אחר ההתקדמות, ותובטח גם יכולתה של הכנסת לפקח בצורה אפקטיבית על עבודת הממשלה בנושא.
עוד קובעת ההצעה כי היעדים החברתיים ייקבעו כיעד רב שנתי. לעומת היעדים הכלכליים הקיימים, השליטה הישירה של הממשלה על התהליכים העומדים מאחורי העוני, אי השוויון והתעסוקה מוגבלת, וכך גם רמת אי הוודאות באשר ליכולתה להשיג אותם. אי לכך, מוצע כי היעדים ייקבעו לטווח של שלוש שנים.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת איציק שמולי (פ/1255/19) ועל ידי חבר הכנסת איציק שמולי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1418/19) ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת איציק שמולי (פ/1262/20).
