דף "הצעת חוק ספציפית" מציג מידע כללי על מהות החוק והשלב בו הוא נמצא בתהליך החקיקה.
ניתן להבין האם החוק מקדם אג'נדות מסוימות, ע"י עיון בפרטי ההצבעה על החוק. תוכלו לראות את ההצבעה על החוק בלחיצה על "קריאה טרומית" או על "קריאה ראשונה" ולחיצה על הקישור להצבעה (במידה וקיימת).
להצביע בעד או נגד החוק. ההצבעה על החוק משקפת לחברי הכנסת את דעת הציבור בנוגע לחוק וחשוב מכך - את דעתם של מתפקדי המפלגה שאליה משתייך חבר הכנסת (למה זה חשוב?)
בדיוק כמו שסרטוני יוטוב יכולים להיות מוטמעים באתרים אחרים, גם תהליך
החקיקה הזה יכול להופיע בבלוגים, כתבות,
פייסבוק וכן הלאה... העתיקו את קוד ההטמעה (html): העתיקו את הלינק (להטמעה בפייסבוק):
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – היתר לשידור פרסומות בכבלים ובלוויין), התשע"ד–2014
תיקון סעיף 6כד1. בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 ס"ח התשמ"ב, עמ' 218. (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6כד –(1) בסעיף קטן (א), במקום "לא יכלול" יבוא "רשאי לכלול" ובסופו יבוא "לפי כללים שתקבע המועצה";(2) סעיף קטן (ב) – בטל.כללים ראשונים2.כללים ראשונים לפי סעיף 6כד(א) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, ייקבעו בתוך שישים ימים מיום פרסומו של חוק זה.
דברי הסבר
חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 (להלן – החוק), נחקק בראשית שנות ה-80 במהלך כהונת הכנסת העשירית. מאז עבר שוק הטלוויזיה שינויים רבים. בשנת 1986 תוקן החוק והוספו לו הוראות המגבילות שידור פרסומות בכבלים. באותה עת, הכוונה הייתה כי יאושר שידור פרסומת בכבלים כבר בתחילת השידורים בכבלים. מאחר שהעניין נתקל בהתנגדות חריפה של העיתונות, נקבע כי במשך חמש השנים הראשונות שלאחר התיקון לא יותר שידור פרסומת בכבלים, ובתום חמש שנים יותר שידור פרסומות כאמור בהתאם לכללים שיקבע שר התקשורת. הגבלה זו הוחלה מאוחר יותר גם על בעל רישיון לשידורי לוויין.
מאז עברו שנים רבות, אך עדיין שר התקשורת לא קבע כללים המתירים שידור פרסומות בכבלים ובלוויין. בעבר נטען כי שידור פרסומות בכבלים יפגע בערוץ השני, אך כיום אין ספק כי שידור פרסומות בכבלים ובלוויין לא יהווה איום על הפרסומות בערוצים המסחריים.
איסור הפרסום בכבלים נוגד את האינטרס הציבורי, את רוח החוק ואת עקרון התחרות החופשית. על כן, מוצע להתיר שידור פרסומות בכבלים ובלוויין, בהתאם לכללים שתקבע המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין.
ההכנסות מהפרסום בכבלים ובלוויין יאפשרו להוזיל את מחיר המנוי החודשי לציבור, אשר עומד היום על כמה מאות שקלים לחודש, ללא שום הצדקה. לשם השוואה, כאשר הצעת חוק דומה הוצעה כבר בכנסת ה-14 בשנת 1996, עמד מחיר ממוצע למנוי בכבלים על כ-70 שקלים חודשים לחודש, ואנשים התקשו לעמוד בתשלום.
יצוין כי בעוד שחל איסור פרסומת בכבלים, משודרים בכבלים פרסומות של מוצרים וחברות מחו"ל באמצעות לוויינים, עם אפשרות קנייה על ידי אזרחים ישראליים בתשלום בכרטיסי אשראי, דבר המקפח את יכולתם של היצרנים הישראלים לפרסם את תוצרתם בישראל.
נוסף על כך, עם אישור הצעת החוק והתרת שידור פרסומות בכבלים, עסקים קטנים ובינוניים, אשר לא מסוגלים לעמוד בסכומים הגבוהים אותם גובים הערוצים המסחריים עבור שידור פרסומות, יוכלו לפרסם בכבלים ולהתפתח, ולפרסם בין היתר גם על פי מיקום גאוגרפי ולמקד את הפרסומות לקהל יעד ספציפי על פי ערוצים.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת הארבע-עשרה על ידי חבר הכנסת מאיר שטרית (פ/79).
