דף "הצעת חוק ספציפית" מציג מידע כללי על מהות החוק והשלב בו הוא נמצא בתהליך החקיקה.
ניתן להבין האם החוק מקדם אג'נדות מסוימות, ע"י עיון בפרטי ההצבעה על החוק. תוכלו לראות את ההצבעה על החוק בלחיצה על "קריאה טרומית" או על "קריאה ראשונה" ולחיצה על הקישור להצבעה (במידה וקיימת).
להצביע בעד או נגד החוק. ההצבעה על החוק משקפת לחברי הכנסת את דעת הציבור בנוגע לחוק וחשוב מכך - את דעתם של מתפקדי המפלגה שאליה משתייך חבר הכנסת (למה זה חשוב?)
בדיוק כמו שסרטוני יוטוב יכולים להיות מוטמעים באתרים אחרים, גם תהליך
החקיקה הזה יכול להופיע בבלוגים, כתבות,
פייסבוק וכן הלאה... העתיקו את קוד ההטמעה (html): העתיקו את הלינק (להטמעה בפייסבוק):
הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון – השעיית עובד חינוך או עובד שירות), התשע"ד–2014
תיקון סעיף 181.בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט–1969 ס"ח התשכ"ט, עמ' 180. (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 18 – (1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:"(א1) המנהל הכללי יתלה אישור, לפי סעיף 16 אם הוגש נגד עובד חינוך כתב אישום בחשד לביצוע עבירת מין או עבירת אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע אשר עליו הוא אחראי או היה אחראי במסגרת עבודתו, אלא אם כן שוכנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להתלות את האישור, וכי לא ייגרם נזק לקטין או לחסר ישע שעליו העובד אחראי במסגרת עבודתו; החלטה לפי סעיף קטן זה תהיה בכתב; בסעיף קטן זה – "אחראי על קטין או חסר ישע" ו"חסר ישע" – כהגדרתם בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז–1977 ס"ח התשל"ז, עמ' 226. (בסעיף זה – חוק העונשין);"עבירת מין או אלימות חמורה" – עבירה לפי סעיפים 203ב, 298, 300, 305, 329, 333, 335, 345, 346, 347, 347א, 348, 351, 368ב, 368ג ו-377א לחוק העונשין.";(2) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "או להשעות עובד חינוך שאישורו הותלה כאמור בסעיף קטן (א1)."תיקון סעיף 192.בסעיף 19 לחוק העיקרי, אחרי "ולא יבטל" יבוא "או יתלה". תיקון סעיף 223. בסעיף 22 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) המנהל הכללי ידרוש, בכתב, מאת בעל רישיון או מנהל בית ספר כי ישעה עובד שירות אשר הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירת מין או עבירת אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע, אלא אם כן שוכנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להשעות את העובד, וכי לא יגרם נזק לקטין או לחסר ישע שעליו העובד אחראי במסגרת עבודתו; בסעיף קטן זה, "אחראי על קטין או חסר ישע", "חסר ישע" ו"עבירת מין או אלימות חמורה" – כהגדרתם בסעיף 18."תיקון סעיף 234.בסעיף 23 לחוק העיקרי, אחרי "לפטר" יבוא "או להשעות". הוספת סעיף 25א5.אחרי סעיף 25 לחוק העיקרי יבוא:"עיון מחדש בהחלטת התליה או השעיה25א.(א) הותלה אישור של עובד חינוך לפי סעיף 18(א1) או הושעה עובד שירות לפי סעיף 22(א1) – תימשך ההתליה או ההשעיה עד שיחליט המוסמך לכך שלא להעמידו לדין פלילי, ואם הועמד לדין פלילי – עד למתן פסק הדין הסופי באותם הליכים; ואולם רשאי המנהל הכללי להורות על הפסקת ההתליה או ההשעיה במועד מוקדם יותר.(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד חינוך שאישורו הותלה או עובד שירות שהושעה, לפנות למנהל הכללי בבקשה שיורה על הפסקת ההתליה או ההשעיה; פנה עובד כאמור בתום שישה חודשים מיום מתן החלטת ההתליה או ההשעיה, ישקול המנהל הכללי, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, את האפשרות להפסיק את ההתליה או ההשעיה באותו מועד; החליט המנהל הכללי שלא להפסיק את ההתליה או ההשעיה במועד כאמור, ישקול מחדש, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, אחת לתשעה חודשים, החל במועד ההחלטה לפי סעיף קטן זה, את האפשרות להפסיק את ההתליה או ההשעיה."
דבריהסבר
הצעת חוק זו עניינה הסדרת הליך השעייתו של עובד חינוך או עובד שירות (קרי, עובד בית הספר אשר אינו עובד חינוך) אשר הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירת מין או עבירת אלימות חמורה נגד קטין או חסר ישע שבאחריותו, נוכח העובדה שעבירות אלו יש בהן כדי לסכן את שלומם וביטחונם של תלמידים.
עד היום, סוגיית השעייתם של מורים שהוגש נגדם כתב אישום הוסדרה רק לגבי עובדי חינוך שהם עובדי המדינה, באמצעות חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963, ועובדי חינוך שהם עובדי רשות מקומית לפי חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח–1978. לגבי עובדי חינוך שאינם עובדי המדינה או עובדי רשות מקומית, כמו גם עובדי שירות, הנושא פרוץ, ותלוי ברצונו הטוב של מנהל בית הספר.
הצעת חוק זו מבקשת להסדיר את סמכות ההשעיה של עובד חינוך או עובד שירות שאינם עובדי המדינה או עובדי רשות מקומית, שהוגש נגדם כתב אישום בגין ביצוע עבירות מין או אלימות כאמור.
אומנם, על פי הדין הפלילי בישראל אדם הוא בחזקת חף מפשע כל עוד לא הוכח אחרת. עם זאת, הליכים פליליים עשויים להמשך חודשים ארוכים ואף שנים – ובשל מאפייני אוכלוסיית התלמידים, מוטלת עלינו החובה להבטיח את שלומם ואת רווחתם. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר העבירה בוצעה כלפי תלמיד, אשר אמור לפגוש את העובד הפוגע, ולהתמודד עמו מדי יום במוסד החינוכי בו התרחשה הפגיעה. הדבר מגדיל את מצוקת התלמיד הנפגע, ולעיתים אף גורר את אי הגעתו לבית הספר. בכך הקורבן משלם פעמיים על דבר הפגיעה בו. לפיכך, מוצדקת הפגיעה המידתית בחופש העיסוק של מי שחשודים בביצוע עבירות מין או אלימות חמורה כאמור. מוצע כי ההשעיה תסתיים עם סיום ההליכים הפליליים, כשלמנהל הכללי של משרד החינוך תישמר הסמכות לשקול את הפסקת ההשעיה ולעיין מחדש בהחלטה לפי בקשת העובד לאחר שישה חודשים.
נוסף על כך, הצעת חוק זו באה להגן על תדמיתה ורמתה המוסרית של מערכת החינוך והעובדים בה, האמורים להוות מודלים לחיקוי.
