דף "הצעת חוק ספציפית" מציג מידע כללי על מהות החוק והשלב בו הוא נמצא בתהליך החקיקה.
ניתן להבין האם החוק מקדם אג'נדות מסוימות, ע"י עיון בפרטי ההצבעה על החוק. תוכלו לראות את ההצבעה על החוק בלחיצה על "קריאה טרומית" או על "קריאה ראשונה" ולחיצה על הקישור להצבעה (במידה וקיימת).
להצביע בעד או נגד החוק. ההצבעה על החוק משקפת לחברי הכנסת את דעת הציבור בנוגע לחוק וחשוב מכך - את דעתם של מתפקדי המפלגה שאליה משתייך חבר הכנסת (למה זה חשוב?)
בדיוק כמו שסרטוני יוטוב יכולים להיות מוטמעים באתרים אחרים, גם תהליך
החקיקה הזה יכול להופיע בבלוגים, כתבות,
פייסבוק וכן הלאה... העתיקו את קוד ההטמעה (html): העתיקו את הלינק (להטמעה בפייסבוק):
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – החלת מדרגות מס רכישה לגבי בניה עצמית), התשע"ב–2011
תיקון סעיף 91. בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963 ס"ח התשכ"ג, מס' 156., בסעיף 9(ג), בהגדרה "דירת מגורים", בפסקה (1) שבה –(1)המילים "מצד המוכר" – יימחקו;(2)אחרי "הבניה" יבוא "ובלבד שסיום הבניה לא יעלה על שלוש שנים מיום חתימת החוזה בין הצדדים"."
דברי הסבר
כיום, קיימת הבחנה בין מי שקונה מקבלן לבין בנייה עצמית, הנובעת מהגדרת "דירת מגורים" שבסעיף 9(ג) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963.
לפי ההגדרה דירת מגורים תחשב גם דירה שבנייתה טרם הסתיימה, ובלבד שיש התחייבות מצד המוכר לסיים את הבנייה. דהיינו, מי שרוכש דירה ראשונה שטרם הסתיימה בנייתה, ייהנה משיעור מופחת של מס רכישה, רק בתנאי שהמוכר נתן התחייבות לסיום הבנייה. הבעיה בנוסח הנוכחי, שהצעת חוק זו באה לשנות, היא כי ברוב המוחלט של המקרים לא יימצא מוכר שהוא אדם פרטי שיהיה מוכן ליטול על עצמו התחייבות כזו לסיים את הבנייה של דירת הקונה, ובפועל יאות לתת התחייבות כזו רק מוכר שהוא קבלן.
הפתרון כפי שמוצע בהצעת חוק זו הוא לשנות את הגדרת "דירת מגורים", כך שניתן יהיה לקבל גם את התחייבותו של הרוכש עצמו לסיום הבנייה, לצורך הגדרת דירה שטרם הסתיימה בנייתה כדירת מגורים.
תיקון זה למעשה מתקן את העיוות הקיים בחוק, המאפשר בפועל רק למי שרוכש מקבלן דירה שבנייתה טרם הסתיימה לזכות בשיעור מופחת של מס רכישה (מדרגות מס רכישה של דירת מגורים), ואילו מי שרוכש דירה שטרם הסתיימה בנייתה ממוכר פרטי, אינו זוכה לכך, ומשלם מס רכישה (שיעור קבוע של 5%) על רכישת קרקע (להבדיל מדירה).
כבוד נשיא בית המשפט העליון, השופט בדימוס אהרון ברק עמד על העניין בע"א 501/03 אלדד חסון נ' מנהל מיסוי מקרקעין, חדרה, פ"ד נח(2) 567, ומן הראוי לעגן בחקיקה את קביעותיו בפסק דין זה, שיש בהן כדי לתקן את האפליה הקיימת, וכך נקבע בפסק הדין:
"...לשון החוק מתמקדת בשימוש הנעשה בדירה או בייעוד השימוש בה, והוא נדרש להיות למגורים. גם דירה הנבנית בבנייה עצמית יכולה להיות דירה המשמשת למגורים, או המיועדת לשמש למגורים.
לשון ההגדרה בסעיף 9(ג) לחוק מאפשרת לכלול בגדריה גם דירה שבנייתה טרם נסתיימה, ובלבד שיש התחייבות לסיימה בתוך 3 שנים. בלשון זו יש הרחבה מסוימת, משום שהיא מאפשרת לכלול גם דירה שבנייתה טרם הסתיימה, אך בצד זאת יש מגבלה, היא הדרישה להתחייבות לסיים את הבנייה". עוד אומר ברק בהמשך פסק הדין: "עת מדובר ברכישה מקבלן, מתחייב הקבלן לסיים את הבנייה. כאשר מדובר בבנייה עצמית, הרי שעל פי רוב, נעשית אף היא בידי קבלן, ואין היא נעשית בידיו של הבעלים עצמו. לכן גם במקרה זה מתחייב הקבלן לסיים את הבנייה, בדומה לרכישה מקבלן ממש. באותם מקרים מועטים שבהם מבוצעת הבנייה בידי הבעלים עצמו, הרי שהדרישה בדבר התחייבות לסיים את הבנייה חלה גם עליו, ונדרש הוא להתחייב על סיום הבנייה ועל מועד הסיום כדי למלא אחר הדרישות הקבועות בסיפה של סעיף 9(ג) לחוק, וכדי שיוכל לזכות בפטור על פי סעיף 49ה לחוק. זו משמעותה של הסיפה שבסעיף 9(ג) לחוק, כנגזר מתכליתה, ואין מקום לומר כי היא נועדה לשלול את תחולתו של סעיף 9(ג) לחוק על דירה הנבנית בבנייה עצמית".
בהתאם לסעיף 56 בתקנון לעבודת הממשלה – להתנגד להצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון - החלת מדרגות מס רכישה לגבי בניה עצמית), התשע"ב-2011 של חה"כ יואל חסון (פ/3843).
