דף "הצעת חוק ספציפית" מציג מידע כללי על מהות החוק והשלב בו הוא נמצא בתהליך החקיקה.
ניתן להבין האם החוק מקדם אג'נדות מסוימות, ע"י עיון בפרטי ההצבעה על החוק. תוכלו לראות את ההצבעה על החוק בלחיצה על "קריאה טרומית" או על "קריאה ראשונה" ולחיצה על הקישור להצבעה (במידה וקיימת).
להצביע בעד או נגד החוק. ההצבעה על החוק משקפת לחברי הכנסת את דעת הציבור בנוגע לחוק וחשוב מכך - את דעתם של מתפקדי המפלגה שאליה משתייך חבר הכנסת (למה זה חשוב?)
בדיוק כמו שסרטוני יוטוב יכולים להיות מוטמעים באתרים אחרים, גם תהליך
החקיקה הזה יכול להופיע בבלוגים, כתבות,
פייסבוק וכן הלאה... העתיקו את קוד ההטמעה (html): העתיקו את הלינק (להטמעה בפייסבוק):
הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – ביטול תשלומי הורים), התשס"ט–2009
תיקון סעיף 61.בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949 ס"ח התש"ט, עמ' 287. (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6 –(1)בסעיף קטן (ד), הסיפה החל במילים "ואולם רשות החינוך המקומית" – תימחק; (2)סעיף קטן (ד1) – בטל. ביטול סעיף 6א2.סעיף 6א לחוק העיקרי – בטל.
דברי הסבר
חוק לימוד חובה, התש"ט–1949, מכונה גם חוק חינוך חינם בשל העיקרון הקבוע בפרק השלישי לחוק אשר כותרתו "לימוד חינם". סעיף 6 לחוק קובע זכות חינוך חינם, אולם בסעיפים קטנים (ד) ו-(ד1) מנויים חריגים לזכות זו. חריגים אלה מאפשרים גביית סכומים גבוהים מהורי התלמידים. כבר בשנת 1992 הוגש לשר החינוך דוח המועצה הציבורית המייעצת לנושא תשלומי הורים ("ועדת לנגרמן"). הוועדה מצאה כי הטלת עלויות על הורי התלמידים מעמיקה את אי השוויון בחינוך ומטילה עלות רבה דווקא על משפחות צעירות, דבר שמגדיל את הפערים בחברה.
הוועדה קבעה כי יש לראות במימון החינוך משימה כלל לאומית ולא אינטרס של הורי התלמידים, לכן יש להטיל את עלות החינוך ומימונו על כלל האוכלוסיה ולא על הורי התלמידים בלבד. הוועדה הציעה בין היתר מימון החינוך באמצעות תוספת לתשלומי הביטוח הלאומי או לארנונה הנגבית על ידי הרשויות המקומיות.
אין לראות בפתרון החלופי כהגדלת נטל המס, בפרט מכיוון שגם כיום תשלומי ההורים הם בפועל מעין מס רגרסיבי והקשיים בגבייתו רבים.
החוק המוצע יפטור את בתי הספר, המורים וועדי ההורים מן הצורך בטיפול מתמיד במשימה הקשה של גביית כספים הטעונה רגשות ומחלוקות, והפוגעות באווירת בית הספר ובביצוע המשימה העיקרית של חינוך והקניית ידע.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ/328/17) וחבר הכנסת אורי אריאל וקבוצת חברי הכנסת (פ/329/17). הצעות חוק דומות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/665/17) וחבר הכנסת טלב אלסנע (פ/1602/17).
הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – ביטול תשלומי הורים), התשע"ב–2012
תיקון סעיף 61.בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949 ס"ח התש"ט, עמ' 287. (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6 – (1)בסעיף קטן (ד), הסיפה החל במילים "ואולם רשות החינוך המקומית" – תימחק;(2)סעיף קטן (ד1) – בטל.ביטול סעיף 6א2.סעיף 6א לחוק העיקרי – בטל.
דברי הסבר
חוק לימוד חובה מכונה גם חוק חינוך חינם בשל העיקרון הקבוע בפרק השלישי לחוק אשר כותרתו "לימוד חינם". סעיף 6 לחוק קובע זכות חינוך חינם אולם מאפשר חריגים הקבועים בסעיפים קטנים (ד) ו-(ד1). חריגים אלה מאפשרים גביית סכומים גבוהים מהורי התלמידים והרשאה זו נתונה לפרשנויות ומהווה פתח לחריגות ולהתפתחות חינוך "אפור" במערכת החינוך.
כבר בשנת 1992 הוגש לשר החינוך והתרבות דוח המועצה הציבורית המייעצת לנושא תשלומי הורים ("ועדת לנגרמן"). הוועדה מצאה כי הטלת עלויות על הורי התלמידים מעמיקה את אי השוויון בחינוך ומטילה עלות רבה דווקא על משפחות צעירות, דבר שמגדיל את הפערים בחברה.
הוועדה קבעה כי יש לראות במימון החינוך משימה כלל לאומית ולא אינטרס של הורי התלמידים, לכן יש להטיל את עלות החינוך ומימונו על כלל אזרחי המדינה ולא על הורי התלמידים בלבד. הוועדה הציעה בין היתר מימון החינוך באמצעות תוספת לתשלומי הביטוח הלאומי או לארנונה הנגבית על ידי הרשויות המקומיות.
אין לראות בפתרון החלופי הגדלת נטל המס, מכיוון שגם כיום תשלומי ההורים הם בפועל מעין מס רגרסיבי והקשיים בגבייתו רבים, בייחוד בעתות של מצוקה כלכלית.
החוק המוצע יפטור את בתי הספר, המורים וועדי ההורים מן הצורך בטיפול מתמיד במשימה קשה של גביית כספים, הפוגעות באווירת בית הספר ובביצוע המשימה העיקרית של חינוך והקניית ידע.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת אילן שלגי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1973, פ/3061, פ/3945), על ידי חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ2437), על ידי חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה (פ/2643) ועל ידי חבר הכנסת אורי אריאל (פ/2858), ועל שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת אורי אריאל אריה אלדד (פ/329/17).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ/328/17, פ/2793/17) ועל ידי חבר הכנסת טלב אלסאנע וקבוצת חברי הכנסת (פ/1602/17), ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ/434/18; הוסרה מסדר היום ביום כ"ג באדר א' התשע"א (27 בפברואר 2011)).
הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – ביטול תשלומי הורים), התשע"ב–2012
תיקון סעיף 61.בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949 ס"ח התש"ט, עמ' 287. (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6 –(1)בסעיף קטן (ד), הסיפה החל במילים "ואולם רשות החינוך המקומית" – תימחק; (2)סעיף קטן (ד1) – בטל.ביטול סעיף 6א2.סעיף 6א לחוק העיקרי – בטל.
דברי הסבר
חוק לימוד חובה, התש"ט–1949 (להלן – החוק), מכונה גם חוק חינוך חינם בשל העיקרון הקבוע בפרק השלישי לחוק אשר כותרתו "לימוד חינם". סעיף 6 לחוק קובע זכות חינוך חינם, אולם מאפשר חריגים הקבועים בסעיפים 6(ד) ו-6(ד1). חריגים אלה מאפשרים גביית סכומים גבוהים מהורי התלמידים, כאשר הרשאה זו נתונה לפרשנויות ומהווה פתח לחריגות ולהתפתחות תחום חינוך אפור במערכת החינוך.
כבר בשנת 1992 הוגש לשר החינוך דוח המועצה הציבורית המייעצת לנושא תשלומי הורים ("ועדת לנגרמן"). הוועדה מצאה כי הטלת עלויות על הורי התלמידים מעמיקה את אי השוויוניות בחינוך ומטילה עלות רבה דווקא על משפחות צעירות, דבר אשר מגדיל את הפערים בחברה.
הוועדה קבעה כי יש לראות במימון החינוך משימה כלל לאומית ולא אינטרס של הורי התלמידים ולכן יש להטיל את עלות החינוך ומימונו על כלל אזרחי המדינה, ולא על הורי התלמידים בלבד. הוועדה הציעה בין היתר את מימון החינוך באמצעות תוספת לתשלומי הביטוח הלאומי או לארנונה הנגבית על ידי הרשויות המקומיות.
אין לראות בפתרון החלופי הגדלת נטל המס, מה גם שכיום תשלומי ההורים הם בפועל "מס" רגרסיבי והקשיים בגבייתו רבים, במיוחד בעיתות של מצוקה כלכלית.
החוק המוצע יפטור את בתי הספר, המורים, וועדי ההורים מן הצורך בטיפול מתמיד במשימה קשה של גביית כספים הטעונה רגשות ומחלוקות, הפוגעות באווירת בית הספר ובביצוע המשימה העיקרית של חינוך והקניית ידע.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת אילן שלגי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1973, פ/3061, פ/3945), חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ2437), חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה (פ/2643) וחבר הכנסת אורי אריאל (פ/2858), ועל שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת אורי אריאל ואריה אלדד (פ/329/17).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ/328/17, פ/2793/17) וחבר הכנסת טלב אלסאנע וקבוצת חברי הכנסת (פ/1602/17), ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ/434/18; הוסרה מסדר היום ביום י"ט באדר א' התשע"א (23 בפברואר 2011)) וחברת הכנסת אורית זוארץ (פ/4253/18).
