דף "הצעת חוק ספציפית" מציג מידע כללי על מהות החוק והשלב בו הוא נמצא בתהליך החקיקה.
ניתן להבין האם החוק מקדם אג'נדות מסוימות, ע"י עיון בפרטי ההצבעה על החוק. תוכלו לראות את ההצבעה על החוק בלחיצה על "קריאה טרומית" או על "קריאה ראשונה" ולחיצה על הקישור להצבעה (במידה וקיימת).
להצביע בעד או נגד החוק. ההצבעה על החוק משקפת לחברי הכנסת את דעת הציבור בנוגע לחוק וחשוב מכך - את דעתם של מתפקדי המפלגה שאליה משתייך חבר הכנסת (למה זה חשוב?)
בדיוק כמו שסרטוני יוטוב יכולים להיות מוטמעים באתרים אחרים, גם תהליך
החקיקה הזה יכול להופיע בבלוגים, כתבות,
פייסבוק וכן הלאה... העתיקו את קוד ההטמעה (html): העתיקו את הלינק (להטמעה בפייסבוק):
הצעת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) (תיקון – ניסויים בקופים), התש"ע–2009
תיקון סעיף 81.בחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד–1994 ס"ח התשנ"ד, עמ' 298. (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 8(ד), אחרי "בתוספת" יבוא "הראשונה".הוספת סעיף 8א2.אחרי סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא:"ניסויים בחיות מוגנות8א.(א)לא ייערכו ניסויים בבעלי חיים המנויים בתוספת השניה אלא בהיתר, לפי הוראות סעיף זה.(ב)השר, באישור השר להגנת הסביבה, ימנה ועדת היתרים לפי סעיף זה (בסעיף זה – ועדת ההיתרים); הוועדה תהיה בת שבעה חברים, ואלו הם חבריה –(1)שלושה נציגים מהמועצה ובהם וטרינר – והוא יהיה היושב ראש;(2)שני נציגים מהמשרד להגנת הסביבה;(3)שני נציגים מארגון הגג של הארגונים למען בעלי החיים.(ג)על מתן היתר בידי ועדת ההיתרים לפי סעיף זה יחולו הוראות פרק זה; ואולם אישור כאמור לא יינתן –(1)לניסוי הכולל הרעבה או הצמאה של בעלי החיים המנויים בתוספת השניה;(2)לניסוי בבעל חיים המנוי בתוספת השניה, שניסוי אחר כבר נערך בו.(ד)בתום ניסוי כאמור בסעיף זה ישלח עורך הניסוי את בעל החיים לשיקום, כפי שיקבע השר."תיקון התוספת3.בתוספת לחוק העיקרי, בכותרת, אחרי "תוספת" יבוא "ראשונה".הוספת תוספת שניה4.אחרי התוספת הראשונה לחוק העיקרי יבוא:"תוספת שניה (סעיף 8א(א))1.קופים."
דברי הסבר
קופים הינם בעלי חיים בעלי אינטליגנציה מפותחת, רגישות רבה וצרכים ביולוגיים ורגשיים דומים לאלה של בני האדם. ניצול קופים לצורכי מחקר גורם להם סבל רב – פיזי ונפשי. במטרה להפחית את השימוש בקופים ובכדי למזער את סבלם, יש להעניק להם התייחסות מיוחדת ולקבוע קריטריונים מחמירים לשימוש בהם.
מאחר שניסויים בקופים הם סוגיה שנויה במחלוקת הן מדעית והן מוסרית, ומאחר שקיים כיום מגוון רחב של שיטות מחקר מתקדמות, בלתי פוגעניות, אשר ניתן ליישמן בבני אדם ללא פגיעה בהם, חובה עלינו לפעול לצמצום השימוש בקופים למינימום האפשרי.
בשנים האחרונות מתגבשת במדינות האיחוד האירופי מגמה להפסקת ניסויים בקופים: באירלנד הונחה הצעת חוק לאיסור מוחלט על ניסויים בקופים; באיחוד האירופי נבחנת הצעת חוק לפיה יאסרו לאלתר ניסויים בקופי אדם ובקופים שניצודו מהטבע, ובטווח של 6 שנים יאסרו ניסויים בכל סוגי הקופים; בגרמניה התקבלה החלטה פרלמנטארית, לפיה יאסרו ניסויים בקופים הכרוכים בהצמאה או בהרעבת קופים.
במדינות רבות בעולם קיים פיקוח קפדני על ניסויים בבעלי חיים בכלל ועל ניסויים בקופים בפרט. במקומות מסוימים בעולם מתבצע הפיקוח על ידי ועדות מאוזנות בראשות אנשים נייטרליים, כגון שופטים.
בישראל הפיקוח על ניסויים בבעלי חיים נתון בידי מועצה ארצית שבהרכבה יתרון מספרי גדול למדענים – רק 3 מתוך 23 חברי המועצה הינם נציגי הארגונים להגנת בעלי חיים – ובראש המועצה עומד מדען. לאור זאת יש צורך בגוף נפרד ומאוזן להבטחת ההגנה המיוחדת על הקופים.
הצמאת קופים או הרעבתם כאמצעי לאילוץ קופים לציות להוראות החוקרים היא שיטה אכזרית ביותר ופוגעת בזכותם הבסיסית ביותר של הקופים למזון ומים. מאחר שקיימות שיטות הומניות וחיוביות יותר להשגת שיתוף פעולה בין הקופים לחוקרים, יש לבטל לאלתר שימוש בשיטה פסולה זו.
אורך החיים של קופים נמדד בעשרות שנים. הניסיון מלמד אותנו שיצר החיים של הקופים הוא חזק וניתן לשקם אותם ולהביאם להמשך חיים איכותיים לאחר גמר הניסוי בהם. חובה עלינו לתת להם הזדמנות שנייה לחיים טובים ולכן יש לחייב את הוצאתם לשיקום בגמר הניסוי.
כמו כן קיימת היום בכללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשס"א–2001, סמכות לאשר במקרים מסוימים ביצוע ניסוי חוזר בבעל-חיים. סוגיה זו היתה שנויה במחלוקת מוסרית. לאור מעמדם המיוחד של הקופים מוצע שבנוגע לניסויים בקופים תועדף הגישה של "מבחן בעל החיים הסובל" ותיאסר עריכתם של ניסויים בקופים שכבר השתתפו בניסוי.
על מנת לאפשר הוספת בעלי חיים אחרים עליהם יחולו ההוראות המוצעות, מוצע כי תיקבע רשימת בעלי חיים בתוספת, כך שעל מנת לערוך ניסויים בבעלי חיים המנויים בתוספת (לרבות ניסויים במערכת הביטחון) יידרש אישור ועדה מיוחדת לנושא, כמפורט לעיל, וכן יאסר להרעיב או להצמיא את בעלי החיים, לא יערך יותר מניסוי אחד בכל בעל חיים, ועל עורך הניסוי יהיה לדאוג לשיקום בעלי החיים, לאחר הניסוי, על חשבונו.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת גלעד ארדן (פ/3256/17).
הצעת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) (תיקון – ניסויים בקופים), התש"ע–2009
תיקון סעיף 81.בחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד–1994 ס"ח התשנ"ד, עמ' 298. (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 8(ד), במקום "התוספת" יבוא "התוספת הראשונה".הוספת סעיף 8א2.אחרי סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא:"ניסויים בחיות מוגנות8א.(א)לא ייערכו ניסויים בבעלים חיים המנויים בתוספת השניה אלא בהיתר, לפי הוראות סעיף זה.(ב)השר, באישור השר להגנת הסביבה, ימנה ועדת היתרים לפי סעיף זה (בסעיף זה – ועדת ההיתרים); הוועדה תהיה בת שבעה חברים, ואלו הם חבריה –(1)שלושה נציגים מהמועצה ובהם וטרינר – והוא יהיה היושב ראש;(2)שני נציגים מהמשרד להגנת הסביבה;(3)שני נציגים מארגון הגג של הארגונים למען בעלי החיים.(ג)על מתן היתר בידי ועדת ההיתרים לפי סעיף זה יחולו הוראות פרק זה; ואולם אישור כאמור לא יינתן –(1)לניסוי הכולל הרעבה או הצמאה של בעלי החיים המנויים בתוספת השניה;(2)לניסוי בבעל חיים המנוי בתוספת השניה, שניסוי אחר כבר נערך בו.(ד)בתום ניסוי כאמור בסעיף זה ישלח עורך הניסוי את בעל החיים לשיקום, כפי שיקבע השר."תיקון התוספת3.בתוספת לחוק העיקרי, בכותרת, אחרי "תוספת" יבוא "ראשונה".הוספת התוספת השניה4.אחרי התוספת הראשונה לחוק העיקרי יבוא:"תוספת שניה (סעיף 8א(א))1.קופים."
דברי הסבר
קופים הינם בעלי חיים בעלי אינטליגנציה מפותחת, רגישות רבה וצרכים ביולוגיים ורגשיים דומים לאלה של בני האדם. ניצול קופים לצורכי מחקר גורם להם סבל רב - פיזי ונפשי. במטרה להפחית את השימוש בקופים ובכדי למזער את סבלם, יש להעניק להם התייחסות מיוחדת ולקבוע קריטריונים מחמירים לשימוש בהם.
בשנים האחרונות מתגבשת במדינות האיחוד האירופי מגמה להפסקת ניסויים בקופים: באירלנד הונחה הצעת חוק לאיסור מוחלט על ניסויים בקופים; באיחוד האירופי נבחנת הצעת חוק לפיה יאסרו לאלתר ניסויים בקופי אדם ובקופים שניצודו מהטבע, ובטווח של 6 שנים יאסרו ניסויים בכל סוגי הקופים; בגרמניה התקבלה החלטה פרלמנטארית, לפיה יאסרו ניסויים בקופים הכרוכים בהצמאה או בהרעבת קופים.
במדינות רבות בעולם קיים פיקוח קפדני על ניסויים בבעלי חיים בכלל ועל ניסויים בקופים בפרט. במקומות מסוימים בעולם מתבצע הפיקוח על ידי ועדות מאוזנות בראשות אנשים ניטרליים, כגון שופטים.
בישראל הפיקוח על ניסויים בבעלי חיים נתון בידי מועצה ארצית שבהרכבה יתרון מספרי גדול למדענים – רק 3 מתוך 23 חברי המועצה הינם נציגי הארגונים להגנת בעלי חיים – ובראש המועצה עומד מדען. לאור זאת יש צורך בגוף נפרד ומאוזן להבטחת ההגנה המיוחדת על הקופים.
הצמאת קופים או הרעבתם כאמצעי לאילוץ קופים לציות להוראות החוקרים היא שיטה אכזרית ביותר ופוגעת בזכותם הבסיסית ביותר של הקופים למזון ומים. מאחר שקיימות שיטות הומאניות וחיוביות יותר להשגת שיתוף פעולה בין הקופים לחוקרים, יש לבטל לאלתר שימוש בשיטה פסולה זו.
אורך החיים של קופים נמדד בעשרות שנים. הניסיון מלמד אותנו שיצר החיים של הקופים הוא חזק וניתן לשקם אותם ולהביאם להמשך חיים איכותיים לאחר גמר הניסוי בהם. חובה עלינו לתת להם הזדמנות שנייה לחיים טובים ולכן יש לחייב את הוצאתם לשיקום בגמר הניסוי.
כמו כן קיימת היום בכללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי-חיים), התשס"א–2001, סמכות לאשר במקרים מסוימים ביצוע ניסוי חוזר בבעל חיים. סוגיה זו הייתה שנויה במחלוקת מוסרית. לאור מעמדם המיוחד של הקופים, מוצע שבנוגע לניסויים בקופים תועדף הגישה של "מבחן בעל החיים הסובל" ותיאסר עריכתם של ניסויים בקופים שכבר השתתפו בניסוי.
על מנת לאפשר הוספת בעלי חיים אחרים עליהם יחולו ההוראות המוצעות, מוצע כי תיקבע רשימת בעלי חיים בתוספת, כך שעל מנת לערוך ניסויים בבעלי חיים המנויים בתוספת (לרבות ניסויים במערכת הביטחון) יידרש אישור ועדה מיוחדת לנושא, כמפורט לעיל, וכן ייאסר להרעיב או להצמיא את בעלי החיים, לא יערך יותר מניסוי אחד בכל בעל חיים, ועל עורך הניסוי יהיה לדאוג לשיקום בעלי החיים, לאחר הניסוי, על חשבונו.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת גלעד ארדן (פ/3256/17) ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת יואל חסון (פ/1830/18).
הצעת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) (תיקון – ניסויים בקופים), התש"ע–2010
תיקון סעיף 81.בחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד–1994 ס"ח התשנ"ד, עמ' 298. (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 8(ד), במקום "התוספת" יבוא "התוספת הראשונה".הוספת סעיף 8א2.אחרי סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא:"ניסויים בחיות מוגנות8א.(א)לא ייערכו ניסויים בבעלי-חיים המנויים בתוספת השניה אלא בהיתר של ועדת ההיתרים המיוחדת שמונתה לפי הוראות סעיף זה.(ב)המועצה תמנה מבין חבריה ועדת היתרים מיוחדת (בסעיף זה – ועדת ההיתרים המיוחדת); הוועדה תהיה בת חמישה חברים, ואלו הם חבריה –(1)יושב ראש הועדה למתן היתרים שמונתה לפי סעיף 13; (2) שניים מחברי הועדה למתן היתרים שמונתה לפי סעיף 13, ובהם חוקר מתחום מדעי החיים או הרפואה וחבר שלא מתחום מדעי החיים או הרפואה;(3)נציג השר להגנת הסביבה שמונה לפי סעיף 2(א)(12);(4)נציג הארגונים למען בעלי חיים שמונה לפי סעיף 2(א)(15);(ג)על מתן היתר בידי ועדת ההיתרים המיוחדת יחולו הוראות פרק זה; ואולם אישור כאמור לא יינתן –(1)לניסוי הכולל הרעבה או הצמאה של בעלי החיים המנויים בתוספת השניה;(2)לניסוי בבעל חיים המנוי בתוספת השניה, שניסוי אחר כבר נערך בו.(ד)בתום ניסוי כאמור בסעיף זה ישלח עורך הניסוי את בעל החיים לשיקום, כפי שיקבע השר."תיקון התוספת3.בתוספת לחוק העיקרי, בכותרת, אחרי "תוספת" יבוא "ראשונה".הוספת התוספת השניה4.אחרי התוספת הראשונה לחוק העיקרי יבוא:"תוספת שניה (סעיף 8א)1.קופים."
דברי הסבר
קופים הינם בעלי חיים בעלי אינטליגנציה מפותחת, רגישות רבה וצרכים ביולוגיים ורגשיים דומים לאלה של בני האדם. ניצול קופים לצורכי מחקר גורם להם סבל רב - פיזי ונפשי. במטרה להפחית את השימוש בקופים ובכדי למזער את סבלם, יש להעניק להם התייחסות מיוחדת ולקבוע קריטריונים מחמירים לשימוש בהם.
בשנים האחרונות מתגבשת במדינות האיחוד האירופי מגמה להפסקת ניסויים בקופים: באירלנד הונחה הצעת חוק לאיסור מוחלט על ניסויים בקופים; באיחוד האירופי נבחנת הצעת חוק לפיה יאסרו לאלתר ניסויים בקופי אדם ובקופים שניצודו מהטבע, ובטווח של 6 שנים יאסרו ניסויים בכל סוגי הקופים; בגרמניה התקבלה החלטה פרלמנטארית, לפיה יאסרו ניסויים בקופים הכרוכים בהצמאה או בהרעבת קופים; בשוויץ פסל בית המשפט העליון ניסויים בקופים בשל פגיעה בכבודם ובשל אי עמידה בתנאי המידתיות בין הסבל שנגרם להם ובין התועלת מהניסויים.
במדינות רבות בעולם קיים פיקוח קפדני על ניסויים בבעלי חיים בכלל ועל ניסויים בקופים בפרט. במקומות מסוימים בעולם מתבצע הפיקוח על ידי ועדות מאוזנות בראשות אנשים ניטרליים, כגון שופטים.
בישראל הפיקוח על ניסויים בבעלי חיים נתון בידי מועצה ארצית שבהרכבה יתרון מספרי גדול למדענים – רק 3 מתוך 23 חברי המועצה הינם נציגי הארגונים להגנת בעלי חיים – ובראש המועצה עומד מדען. גם הוועדה הארצית למתן היתרים לניסויים הפועלת מכוח סעיף 13 לחוק אינה כוללת נציג של המשרד להגנת הסביבה ונציג של הארגונים להגנת בעלי-חיים, למרות שאלה חברים במועצה. במרבית המוסדות ההיתרים לעריכת ניסויים ניתנים על ידי ועדות פנימיות של המוסדות עצמם, אשר למעט חבר אחד בהן שהוא רופא וטרינר, כל יתר חבריהן הם מדענים. לאור זאת יש צורך בהרכב נפרד ומאוזן מבין חברי המועצה ,להבטחת ההגנה המיוחדת על הקופים.
הצמאת קופים או הרעבתם כאמצעי לאילוץ קופים לציות להוראות החוקרים היא שיטה אכזרית ביותר ופוגעת בזכותם הבסיסית ביותר של הקופים למזון ומים. מאחר שקיימות שיטות הומאניות וחיוביות יותר להשגת שיתוף פעולה בין הקופים לחוקרים, יש לבטל לאלתר שימוש בשיטה פסולה זו.
אורך החיים של קופים נמדד בעשרות שנים. הניסיון מלמד אותנו שיצר החיים של הקופים הוא חזק וניתן לשקם אותם ולהביאם להמשך חיים איכותיים לאחר גמר הניסוי בהם. חובה עלינו לתת להם הזדמנות שנייה לחיים טובים ולכן יש לחייב את הוצאתם לשיקום בגמר הניסוי.
כמו כן קיימת היום בכללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי-חיים), התשס"א–2001, סמכות לאשר במקרים מסוימים ביצוע ניסוי חוזר בבעל חיים. סוגיה זו הייתה שנויה במחלוקת מוסרית. לאור מעמדם המיוחד של הקופים, מוצע שבנוגע לניסויים בקופים תועדף הגישה של "מבחן בעל החיים הסובל" ותיאסר עריכתם של ניסויים בקופים שכבר השתתפו בניסוי.
על מנת לאפשר הוספת בעלי חיים אחרים עליהם יחולו ההוראות המוצעות, מוצע כי תיקבע רשימת בעלי חיים בתוספת, כך שעל מנת לערוך ניסויים בבעלי חיים המנויים בתוספת (לרבות ניסויים במערכת הביטחון) יידרש אישור ועדה מיוחדת לנושא, כמפורט לעיל, וכן ייאסר להרעיב או להצמיא את בעלי החיים, לא יערך יותר מניסוי אחד בכל בעל חיים, ועל עורך הניסוי יהיה לדאוג לשיקום בעלי החיים, לאחר הניסוי, על חשבונו.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת גלעד ארדן (פ/3256/17) ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת יואל חסון (פ/1830/18, פ/1901/18) .
